השינויים החברתיים והכלכליים שמביא השימוש ב-Uber בערב הסעודית ובמצרים
ב–2 ביוני פורסם כי ערב הסעודית חתמה על עסקה לרכישת מניות חברת Uber בשווי 3.5 מיליארד דולר באמצעות Public Investment Fund (PIF) ובכך הופכת הממלכה לשותף חלקי בחברה, ולה נציגות בחבר המנהלים, דבר שיקנה לערב הסעודית השפעה על החלטותיה.
עסקה זו תתרום לפיזור מקורות ההכנסה של כלכלת הממלכה ולצמצם את הסתמכותה הרבה על מגזר הנפט. בהקשר זה יצויין כי נסיך הכתר הסעודי הגדיר את הקרן כבעלת חשיבות במגמה זו והיא תתרחב מ–600 מיליארד ריאל (160 מיליארד דולר) לכדי למעלה מ–7 טריליון ותסייע לריאד להפוך "למעצמת השקעה".
בנוסף, השימוש בשרות של אפליקציה זו יכול לסייע ליצירת מקומות עבודה. שרות זה, הפעיל בממלכה משנת 2014, נפוץ בקרב הנשים הסעודיות אשר נאסר עליהן לנהוג, לטענת החברה 80% מלמעלה 130 אלף משתמשיה בממלכה הן נשים. כאשר העדר תחבורה זולה ונוחה מהווה מכשול משמעותי בתעסוקתן. בנוסף שימוש רב יותר בשרות ישפר את מאזן התשלומים הסעודי הואיל וקיימים בה מליוני נהגים זרים המסיעים את הנשים. קיצוץ במספר זה יכול לחסוך למשקי הבית מאות מליוני דולר אשר הנהגים שולחים מידי שנה לבתיהם בחו"ל.
החברה לא הודיעה על כוונה להרחיב את פעילותה בממלכה בשל עסקה זו, אולם העסקה תסייע בהסרת קשיים משפטיים בפעילות השרות בממלכה, בתחילת השנה דובר מנהל התחבורה במכה אמר שמוניות זרות המשתמשות באפליקציות סלולריות, אינן חוקיות הואיל ואין ברשותן רשיון ממשרד התחבורה.
אכן ב–4 במרץ פורסם כי ועדה מיוחדת מקרב מספר משרדי ממשלה שונים נוצרה על מנת להסדיר את שוק שרות האפליקציות הסלולריות בתחום המוניות.
במצרים שרות זה החל בנובמבר 2014 בערים קהיר וגיזה ושנה מאוחר יותר באלכסנדריה, כאשר מספר הנהגים אשר הצטרפו לשרות גדל בשנה פי 73 ובכך היתה קהיר לעיר ובה שיעור הצמיחה הרב ביותר באירופה, המזרח התיכון ואפריקה.
ב–8 במרץ פורסם כי סוגיה זו מעסיקה גם את נהגי המוניות במצרים המוחים ומפגינים נגד כעשרת אלפים משתמשי האפליקציה המוגדרים על ידם כ"בלתי חוקיים" אשר "גונבים את הכנסתם" ולפיכך הם מבקשים מהממשלה להשבית את השרות במדינה. נהגי המוניות נאבקים בכך בין השאר באמצעות התחזות ללקוחות והזמנת השרות מנהגים באמצעות האפליקציה ומסירת הנהגים למשטרה עם הגעתם.
ב–26 בפברואר הטילה רשות התחבורה בקהיר קנסות על תשעה נהגים שעבדו עם אפליקציות אלה בשל "עקיפת החוק", עם זאת המעמד המשפטי של חברות אלו נשאר לא ברור, בעיקר כשספקיות השרות (Uber, Careem) טוענות שהן חברות IT בלבד ובפועל אין בבעלותן ולו רכב אחד.
