ביטקויין – מטבע וירטואלי או קונספירציה פיננסית ?
בימים האחרונים דווח בתקשורת הישראלית כי רשות המסים בישראל בוחנת את האפשרות להטיל מיסים על רווחים המתקבלים ממסחר בביטקויין, במקביל דווח כי בנקים מגבילים את השימוש במטבע זה. כיום הביטקויין אינו מוכר בישראל כמטבע רשמי לפיכך השאלות הכרוכות בו מורכבות ביותר; הפעילות בו אינה מפוקחת, אין חובת דיווח על המסחר בו, לכן היבטי המיסוי בו מורכבים ביותר ואפילו מודל מיסוי הרווחים אינו ברור.
אולם ארה"ב (בהחלטת בית משפט פדראלי בטקסס) וכן גרמניה (בהחלטה של משרד האוצר ובשיתוף פעולה עם בנק מקומי לכדי יצירת פלטפורמת הסחר הראשונה באירופה בביטקויין) הכירו במטבע וירטואלי זה כהילך חוקי באוגוסט השנה, גם בכל האמור במיסויו.
בישראל קיימת פעילות מסויימת במטבע הוירטואלי; שרותי המרות כספים העוסקים בהמרת הביטקויין, מספר בתי עסק המקבלים תשלום בו, לצד קהילה אינטרנטית ובה ויקיפדיה ואתרים שונים המשמשים כמדריכים בנושא.
הביטקויין הוא מטבע דיגיטלי, וירטואלי, פרוטוקול ותוכנה המבוסס על קוד פתוח. הוא מהווה מערכת תשלום מבוזרת, ישירה בין המעורבים בתשלום. מטבע המאפשר העברה מיידית של כספים בכל רחבי העולם בעלויות אפסיות או קרובות לכך, בצורה אנונימית וללא כל גוף מפקח או סמכות בנקאית המתווכת בין השותפים להעברה הכספית.
שורשיו של הביטקויין כאשר Satoshi Nakamoto, יישות יפאנית אשר זהותה עלומה עד היום (אחת ההנחות היא כי אין מדובר באדם אחד אלא בקבוצה), פרסם ב-1 בנובמבר 2008 מסמך ובו הציג את הרעיון של מטבע השונה משטרות נייר או ארנקים אלקטרונים. זהו למעשה "Crypto-currency", "מטבע מוצפן" אשר נדון כבר בשנת 1998; מטבע חדש אשר יצירתו והסחר בו הם תוצר של הצפנה ולא של מוסד מרכזי.
לצד היותו אנונימי וחסר שליטתם של גורמים כלשהם, הטענה היא כי מטבע זה אינו נתון להשפעות אינפלציוניות, זאת הואיל והכמות המקסימאלית של המטבעות אותם ניתן "לייצר" ("לכרות") ידועה מראש. עד עתה "נכרו" כ-11.7 מיליון מטבעות מתוך 21 מיליון מטבעות אפשריים. בכל שנה מספר המטבעות החדשים הנוצרים קטן בחצי עד אשר יסתיים תהליך זה בשנת 2140, או אז לא יווצרו עוד מטבעות חדשים.
העברת המטבעות נעשית בין חשבונות הנקראים "ארנקים", חשבונות אשר ניתן לפתוח באתרים יעודיים ברחבי האינטרנט. עם פתיחת ה"ארנק" מקבל המשתמש מחרוזת בת כ-33 תווים וכן סיסמה. מחרוזת זו משמשת מעין פרטי חשבון הבנק של המשתמש ואותה הוא מפרסם באינטרנט בעת ביצוע עסקה, או בבקשה לקבלת תרומות לדוגמא. באתרים אלו מוזהר המשתמש כי הואיל וזהו מטבע וירטואלי לחלוטין ללא כל מימוש פיזי, הרי שאם יאבדו המחרוזת והסיסמה, יאבד כל הכסף שבחשבון המשתמש.
העיסוק התקשורתי והחשיפה ההולכת וגדלה לה זוכה הביטקויין, העלו את שערו ביחס לדולר במאות רבות של אחוזים תוך פרק זמן קצר; מינואר 2013 ועד אפריל השנה נסק שערו של הביטקויין מכ-20 דולר לכ-275 דולר לביטקוון אחד. אולם התלות המוחלטת בעולם הוירטואלי היא גם בעוכריו של מטבע זה; ביוני 2011 נפרצה על ידי האקרים אחת מהבורסות המרכזיות לסחר בביטקויין, פעולה אשר גרמה לירידה דרסטית בשווי המטבע. בתחילת אפריל 2013 נפרץ אתר המספק שרותי "ארנקי" ביטקויין, עקב כך ועם כניסת משתמשים רבים לבורסת הביטקויין המרכזית (Mt. Gox), ככל הנראה בשל מתקפה מקוונת שהביאה למחיקת כספים וחשבונות של משתמשים, חלה צניחה נוספת בשער המטבע אשר בהמשך התייצב על ממוצע של כ-120 דולר לביטקויין אחד. כיום שערו עומד על כ-135 דולר.
הביטקויין אינו הראשון ואינו היחיד, כיום קיימים עשרות מטבעות וירטואליים אשר מספרם הולך וגדל משנה לשנה, אולם הוא לבטח המפורסם מבין כולם ומהווה ציון דרך בהתפתחות המטבעות הוירטואליים. מטבע נוסף הוא ה-Liberty Reserve אשר החל בפעילותו כבר בתחילת שנות ה-2000. הממשל בארה"ב טען במאי 2013 כי הפעילות במטבע זה הביאה להלבנת הון בהיקף של כ-6 מיליארד דולר ממעשי פשע שונים וזאת בלא שניתן יהיה לעקוב אחר מקור הכספים. אלו הביאו את משרד האוצר האמריקאי לאסור על הפעילות במטבע זה, דבר שהביא לסגירתו. אחת הטענות היתה כי לא מן הנמנע כי הביטקויין יהיה היעד הבא של הרשויות בארה"ב, אולם לפי שעה נוכחנו לדעת כי ארה"ב מכירה בו כמטבע סחיר.
אכן, לצד החסרונות המובנים במטבע זה, והתנודתיות הרבה בשערו לאורך התקופה האחרונה, קיים חשש מפני שימוש במטבע אנונימי זה למימון פעולות שונות, על פי רוב כאלה שאינן חוקיות בין אם ברשת האינטרנט הגלויה והמוכרת לנו ובין אם בזו האפלה, ה-Darkent. ברשת האינטרנט ניתן למצוא כיום סחר המבוצע באמצעות הביטקויין, אולם לצד זאת גם פעילות גלויה של מכירת קאנביס, זאת תוך התייחסות לאפשרות העתידית של "הזמנת קנאביס עד הבית בלחיצת כפתור", באתר דובר עברית, באמצעות תשלום המבוצע בביטקויין. הכתבה כוללת הסבר על אתר Silk Road המשמש "אמזון של הסמים הלא חוקיים" באותה רשת אפלה, אתר המהווה מרכז סחר מכר, של כל הפלילי למיניו ובכלל זה כרטיסי אשראי מזוייפים, כלי נשק, סמים ועוד. כאשר התשלום בהם מבוצע בעיקרו בביטקויין.
המאפיין העיקרי של הביטקויין הוא בהיותו אמצעי תשלום אנונימי, מבוזר, מוצפן על ידי אלגוריתם, חסר פיקוח של גורם מרכזי; השימוש בו עוזר לשמור על זהותו ובטחונו של המשתמש בו מפני גניבה או זיוף פרטי אשראי. אולם באנונימיות זו טמונים גם החסרונות הגדולים בו והאיום שהוא מהווה על כלכלות ברחבי העולם, זאת הואיל והוא יכול לשמש פושעים לביצוע עברות שונות וכן גורמי טרור שונים כמטבע באמצעותו הם יכולים לממן את פעולותיהם, בצורה מאובטחת, אנונימית והרחק מהישג ידם של השלטונות. לפיכך מדינות ברחבי העולם, ובכלל זה ישראל, מגלות עניין רב במטבע זה וביחס שעל הרשויות לנקוט כלפיו; הן בשאלות של מיסוי עסקאות המבוצעות בו והן בשאלות הקשורות על פיקוח השימוש והמשתמשים בו.
הבעיה אחידה, אולם יחסן של מדינות העולם למטבע זה אינו אחיד; חלקן מאמצות אותו, חלקן אוסרות את השימוש בו וחלקן בוחנות אותו בזהירות רבה. מטבע זה, כמיצג הבולט ביותר של דור המטבעות הוירטואליים, יוסיף להעסיק הן את גורמי הפשיעה והטרור והן את רשויות החוק והכספים בשנים הקרובות.