למי הצביע האינטרנט המצרי?

ב-23 במאי, יצאה מצרים לבחירות לנשיאות בהם התמודדו 13 מועמדים. בעת בחינת הפעילות המקוונת של המועמדים השונים נראה כי ניתן היה בנקל לחלקם לשתי קבוצות – שמונה מתמודדים אשר פעילותם המקוונת כמעט ולא הורגשה, לעומת חמשת הנותרים (עמר מוסא, עבד אלמנעם אבו אלפתוח, מחמד מרסי, אחמד שפיק וחמדין צבאחי) בעלי פעילות ערה ביותר ברשתות החברתיות השונות תוך יצירת תגובות ושיח ער אודותם.

בעת בחינת המצב בפייסבוק לקראת הסבב הראשון, נראה היה כי על פניו מוביל המתמודד עבד אלמנעם אבו אלפתח: פרופיל הפייסבוק שלו זכה ל-536 אלף לייקים תוך גידול של מספר אלפים מידי יום; אחריו היה זה של עמר מוסא עם 505 אלף לייקים; העמוד של חמדין צבאחי קיבל כ-450 אלף לייקים. מאחוריהם פיגרו אחמד שפיק אשר הפרופיל לכבודו זכה לכ-116 אלף לייקים מעת פתיחתו בינואר 2012; וזה של מחמד מרסי כ-97 אלף לייקים בלבד.

מבין אלו, הסתמן אחמד שפיק לפי האינטרנט כמפסיד הגדול של בחירות אלו: פעילות מקוונת דלה יחסית הכוללת עמודים שונים לכבודו בפייסבוק: עמוד ועדת הפרסומים של המועמד ולו 27 אלף לייקים, עמוד הקמפיין ולו 36 אלף לייקים, אחר אשר לו מספר לייקים דומה ושלישי אשר לו כ-97 אלף ליקים. בנוסף קיימת לשפיק פעילות בטוויטר ו-555 חברים הרשומים בערוץ היוטיוב שלו.

מנגד הרשתות החברתיות כוללות עמוד בפייסבוק המוקדש ל"פאדיחות" של ראש ממשלת מצרים אחמד שפיק זכה ללמעלה מ-2,600 לייקים, סרטון אשר זכה לכ-440 צפיות ובו נעלים אשר נזרקו על האיש, אחר ובו שיר הלועג לו ואשר נצפה על ידי מ-850 אלף משתמשים.

אולם לסבב השני אשר התקיים בתאריכים 16-17 ביוני עלו למרבה הפליאה אחמד שפיק, המייצג את השלטון הישן ומחמד מרסי איש "האחים המוסלמים": שני אלו אליבא דפעילות המקוונת שלהם לקראת הסיבוב הראשון, לא היו אמורים לזכות כלל.

ערב פרסום התוצאות הרשמיות בדבר נשיאה הבא של מצרים, כאשר כל אחד משני המועמדים הכריז על זכייתו, נראה כי המצב המקוון של השניים השתנה במידה מסויימת: אמנם פרופיל הפייסבוק של אחמד שפיק – אשר הוגדר כעמוד הרשמי שלו – נעלם, אך בשניים אחרים הוא מוגדר כנשיא מצרים ובהם עליה משמעותית במספר הלייקים. גם בפרופיל של מחמד מרסי חלה עליה משמעותית לכדי 173 אלף לייקים, אולם מספרים אלו של השניים עדיין נמוכים משמעותית מאלו של יריביהם אשר כלל לא עלו לסבב השני.

אם נביט בשיעור חדירת האינטרנט במצרים נגלה כי הוא עומד על 26.4% בלבד, זאת לעומת מדינות הנחשבות בעינינו כארכי שמרניות דוגמת איראן וערב הסעודית, שם שיעור חדירת האינטרנט עומד על 46.9% ו-43.6% בהתאמה.

מה שעולה מכך הוא שהאינטרנט במצרים לא יכול היה לחזות את עלייתם של שפיק ומרסי לסבב השני בבחירות אלה וגם כיום הוא לא משקף את העוצמה האמיתית של השניים. למעשה זו לא באמת "מהפכת פייסבוק", הואיל ועוצמתם של השניים – ובעיקר זו של מרסי איש "האחים המוסלמים" –  הינה בקרב אלו אשר נעדרים כל גישה לאינטרנט, לא עושים בו לייק למנהיגם ולא מושפעים מהנעשה זו.

תמונת מצב מקוונת זו של המתמודדים במצרים, משקפת אם כן את המצב האמיתי של האינטרנט במדינה, בה בממוצע כרבע בלבד מהאוכלוסיה נגיש לאינטרנט. בחירות אלו והפער בין הפעילות המקוונת לתוצאות הפיזיות מלמדים אותנו שעוד רבה הדרך להיות האינטרנט חלק אמיתי בהוויה המצרית בפרט והמזרח תיכונית בכלל.

"מהפכת הפייסבוק" האמיתית אינה הפלת המשטר בידי אלו אשר קולם לא נשמע לאחר מכן בבחירות ובשלטון הנשלט לעת עלתה בידי הגורמים הצבאיים ואנשי המשטר הישן. המהפכה האמיתית תהיה עם עליית שיעור חדירת האינטרנט למדינה, עם היותו אמצעי ביטוי רב יותר עבור אוכלוסיות מודחקות בחברה הערבת וכלי מרכזי לצמצום הבערות והפער הדיגיטלי, לפיתוח ההון האנושי ויכולותיה הכלכליות והחברתיות של מצרים ולרווחת תושביה.

פוסט זה זמין גם ב: English