סיכונים וסיכויים עבור צה"ל בעת שימוש באינטרנט

צבא ואינטרנט מהווים לכאורה שתי מסגרות הסותרות האחת את רעותה;

הצבא מושתת על היררכיה ברורה, אופי פעילות המבוסס על העדר דמוקרטיה או רצון חופשי, במבנה מוגדר היטב בעל תחומי גבולות גאוגרפיים ואחריות ברורים. מערכת המבוססת על העדר זרימה חופשית של מידע אלא בצורה מובנית וסודית, תוך מידור וצנזורה. האינטרנט מאידך גיסא, הינו מדיום חסר היררכיה וגבולות, דמוקרטי, שיווני, אשר בו שולט חופש המידע, תוך נגישות רבה למידע מכמעט כל מכשיר לכמעט כל מקום בעולם.

בשל אופי מנוגד זה, החיבור של שני עולמות שונים אלו יוצר סיכונים, אך גם סיכויים לגורמי בטחון וצבא בכל האמור באינטרנט וברשתות החברתיות.

האתגר המרכזי שמציב האינטרנט לצה"ל הוא בנושאי זליגת מידע – בין אם על ידי שימוש קל דעת של חיילים באינטרנט ובכלל זה הסלולרי, ובין אם באמצעות פריצה למערכותיו ומתקפה מקוונת.

השחתת אתרי צה"ל – סכנת התקפה ופריצה מקוונת מרחפת מעל מערכות מידע באשר הן ובדגש על אלו הצבאיות. זאת הן לשם פגיעה במוניטין והן לשם הפצת מסרי שנאה באמצעות פריצה לאתרים אלו והשחתתם[1].
השבתת אתרי צה"ל – עם המעורבות ההולכת וגדלה של טכנולוגיית המידע, גם בהיבטים צבאיים, כך גדלה התלות במערכות אלו לשם תקשורת, ניהול והתנהלות שוטפת של המערכת הצבאית. לפיכך פגיעה במערכות מידע אלו והשבתתן יכולה להסב לנזק הולך וגדל למערכת הצבאית[2].
התנהגות מקוונת – בסקר שנערך עולה כי כלי התקשורת הפופולארי ביותר בקרב חיילי צה"ל הינו הטלפון הסלולרי[3] וכי למחצית מהם יש סמארטפון[4]. זאת בעיקר עבור חיילים השוהים בבסיסים סגורים, כאשר הקרביים שולחים כפליים הודעות SMS מהיתר. 92% מהחיילים העידו כי ברשותם חשבון פייסבוק, למעלה מ-79% מורידים סרטים או סדרות מהאינטרנט. 63% משתמשים בטלפונים אלו לשם ביצוע שיחות. כל זאת תוך נטיה להבחנה ברורה בין החיילים הקרביים לכל היתר, כמעט בכל הפרמטרים.

נתונים אלו מהווים אתגר מבחינת התנהגות מקוונת אחראית של החיילים במכשיר סלולרי בפרט ובאינטרנט בכלל, בשל זמינותם הרבה של אלו.

חשיפת מידע – התנהגות מקוונת זו עלולה להביא את החיילים לכדי פגיעה בצה"ל ובבטחון המדינה. חיילים מעלים לאינטרנט סרטונים[5], תמונות[6] ומידעים ואף חושפים מיקומי יחידות צבאיות ושיוכם ליחידות אלו[7]. כל זאת לכדי פגיעה בבטחון המדינה (עד כדי ביטול מבצע צבאי[8]) ובכבוד האדם (העלאת תמונות של גופות מחבלים וכן של פלסטינים עצורים וכפותים דוגמת התמונות שהעלתה עדן אברג'יל[9]).

איסוף מידע אישי – האינטרנט מהווה כר נרחב לאיסוף מידע והפצתו, לפיכך דרושה זהירות רבה של חיילים המשתמשים באינטרנט בעת העלאת פרטים אישיים. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היה ארוע בשלהי 2010 אשר במהלכו הועלו תמונותיהם ופרטיהם האישיים (כולל כתובת, מספר אישי, ותפקיד) של 200 מחיילי צה"ל וקציניו אשר לכאורה נטלו חלק במבצע "עופרת יצוקה", זאת תוך התייחסות אליהם באתרים אלה כאל "פושעי מלחמה". הנתונים תורגמו לערבית והועלו במהרה לפורומים של גורמי ג'האד שונים. אחת הסברות שהועלתה היתה כי מקור הנתונים ב"אדם מתוך צה"ל" אשר סיפק את המידע הרב. טענה המעידה על הנגישות הרבה למידע והפצתו לרחבי האינטרנט בקלות ובמהירות, על כל ההשלכות הכרוכות במעשה זה[10]. לאור כל זאת פרסם מפקד 8200 הנחיה המחדדת את אופן השימוש בפייסבוק[11].

מנגד, האינטרנט מאפשר לצה"ל כר פורה להפצת מידע ולאיסופו כמו גם התאגדות, הווי ותקשורת בין חיילים:

יחסי ציבור – ביוני 2011 העלה צה"ל לאויר אתר אינטרנט חדש לשם מתן מידע על הצבא ויחידותיו השונות, ובכלל זה חיל האויר[12], זרוע היבשה[13], ואף מידע למלש"בים[14]. פעילות צה"ל באינטרנט קיימת במספר שפות ובכלל זה בערבית[15].
דוברות והסברה – כחלק מעליית האינטרנט והרשתות החברתיות כמדיום תקשורתי זמין ומיידי, גם צה"ל החל לפעול בתחום זה. זאת באמצעות הקמת ענף לאינטרנט וניו מדיה במסגרת מערך דובר צה"ל[16].
ארגונים תומכים – האינטרנט משמש במה לארגונים שונים דוגמת "ארגון נכי צה"ל"[17], "עמותת יתומי מערכות ישראל וצה"ל"[18], או פעילות "בהצדעה" בפייסבוק[19].
מכרזים – צה"ל משתמש באינטרנט לשם ביצוע רכש ופרסום מכרזים של ציוד[20], רכבים[21] ועוד.
שיח מקוון – בפייסבוק נוצרות קבוצות שונות של חיילים בסדיר ובמילואים לשלל מטרות: החל בקבוצות שונות של הווי צבאי[22] וכלה בקבוצות למטרות צבאיות וחברתיות[23].
איסוף מידע – האינטרנט והרשתות החברתיות ככלי לאיסוף מידע משלל אמצעי תקשורת גלויים וממשתמשי אינטרנט בשטח בזמן אמת. איסוף מל"מ דוגמת מידע אישי ערכי ומגוון המצוי באינטרנט המועלה על ידי המשתמשים עצמם. זאת תוך יכולת להגיע לשלל מקורות מידע דוגמת פורומים שונים המיועדים לחברים רשומים בלבד, קבוצות דיון סגורות, ושלל מידע ערכי רב. לכך נוספת העובדה כי האינטרנט מהווה ארכיון רב היקף של מידע אשר נשמר לאורך זמן רב, אם לא לעד ("האינטרנט לא שוכח").
הפצת מידע – האינטרנט והרשתות החברתיות כמקור תעמולה והפצת מידע (אמיתי או מסולף, כמידע תקשורתי או כלוחמה פסיכולוגית) עבור המערכת הצבאית במהירות רבה, בשלל שפות ולרחבי עולם. זאת באמצעות אתרים יעודיים של הצבא, העברת מידע לאמצעי תקשורת שונים, ואף יצירת בלוגים למפקדים ושימוש זהיר ומושכל ברשתות החברתיות.
זיהוי מגמות והלכי רוח – המדיה החדשה ככלי מחקרי בשל האפשרות לזהות מגמות בעת התרחשותן לאור המידע הרב המצוי באינטרנט ("מהפכת הפייסבוק" במצרים).
כלים מקוונים – כלים מקונים שונים, דוגמת מילונים וכד', המאפשרים עבודה מקוונת קלה יותר עבור משתמשים צבאיים שונים.

האינטרנט והרשתות החברתיות שבו, מהווים ללא ספק אתגר עבור כל מסגרת באשר היא בשל הנגישות הרבה למידע המצוי בהם; החל במשפחה גרעינית וכלה ברשויות מדינה שונות. ניגוד זה מועצם בכל האמור במקומו של האינטרנט עבור המערכת הצבאית. אולם, ביכולתו של הצבא לעשות שימוש במדיה החדשה לצרכיו בשלל דרכים הן לשם יצירת מידע והעברתו לצרכנים שונים (באופן ישיר או עקיף) והן לשם קבלת מידע זמין ונגיש בזמן אמת. כל זאת תוך מודעות רבה לסיכונים הקיימים באינטרנט ובכלל זה זליגת מידע ונסיונות חדירה למערכותיו השונות.

[1] אמיר בוחבוט, "כל אתרי הממשלה, צה"ל, המוסד והשב"כ קרסו,", וואלה, 6 נובמבר 2011.

http://news.walla.co.il/?w=/2689/1874616

[2] אמיר בוחבוט, "מערכת האינטרנט של צה"ל קרסה: "ראשים יעופו",", וואלה, 11 דצמבר 2011.

http://news.walla.co.il/?w=/2689/1884141

[3] אפרת אהרוני, "צבא ה-app: חיילי צה"ל מתנהגים כמו נערים באינטרנט,", גלובס, 10 מאי 2011.

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000643780

[4] "סקר פלאפון: למחצית מהחיילים יש סמארטפון, כדי לגלוש בפייסבוק,", The Gadget Spot, 21 יולי 2011.

http://www.tgspot.co.il/pelephone-survey-of-soldiers-cell-phones

[5] עורך דין עידן דביר, פורום דיני צבא, 30 נובמבר 2011.

http://www.mishpati.co.il/Forum.aspx?forumId=53&messageId=24886

[6] עידו קינן, "חייל נשלח למחבוש בגלל תמונה בפייסבוק,", כלכליסט, 23 אפריל 2008.

http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3056566,00.html