חקיקת האינטרנט בישראל

מהפכת המידע והאינטרנט מהווה רחב פיפיות עבור ממשלים ברחבי העולם בשל חשיפה לתכנים מגוונים והיכולת להעביר מידע מקצוות ארץ לקצוות עולם.

מדינות רבות ברחבי המזרח התיכון מגבילות את אזרחיהן משימוש חופשי באינטרנט ומגישה מלאה לתכנים המצויים בו, בין אם מטעמים חברתיים-דתיים-מוסריים ובין אם מטעמים פוליטיים. אחת מהדרכים המקובלות בקרב מדינות האזור לממש זאת הינה באמצעות חקיקה מגבילה. לעיתים בצורה מפורטת ומגבילה מידי, כמצוי באיראן, תוניסיה וערב הסעודית. בתורכיה לדוגמא נחסם אתר ה-YouTube לפרקי זמן ארוכים בהוראת בתי המשפט בשל סרטונים הפוגעים בכבודו של אבי האומה התורכית.

כפי שניתן למצוא בקרב שכנותינו לאזור, גם בישראל קיימים נסיונות להסדיר בחקיקה את אופי השימוש באינטרנט והתכנים אליהם חשופים המשתמשים. חקיקה זו הינה אקטיבית ונחושה יותר משאנו מודעים לה. עם זאת, מרבית ההצעות לא התקבלו וזאת למרות נסיונות להגישן שוב ושוב.

אבן דרך בתחום זה הינו מסמך בשם "מדיניות רישוי שירותי אינטרנט" של משרד התקשורת מדצמבר 2000 אשר נועד "להסדיר את מדיניות הרישוי לעניין פעולות ושירותי אינטרנט בישראל" ולמעשה להתוות את הקווים המנחים בתחום. במסמך נקבע כי הסדרת התנהלות האינטרנט תהיה עצמאית של הספקים, בשיתוף הציבור וללא מעורבות משרד התקשורת. זאת בניגוד לנסיונות רבים שנעשו לאחר מכן להסדיר בחקיקה את התנהלות האינטרנט בישראל.

במהלך העשור החולף בוצעו שלל נסיונות מצד מגוון חברי כנסת להגביל בחקיקה את חופש השימוש באינטרנט, זאת בעיקר בשני מישורים: הגבלת התכנים והתגובות שמפרסמים משתמשים באתרים השונים עד לכדי מצב של יצירת צנזורה עצמית של אלו בדבר תגובותיהם באינטרנט. הגבלת המשתמשים מחשיפה לתכנים בעיקר אלו בהם מעורבים פורנוגרפיה, אלימות, הימורים וכד'.

מספר הצעות חוק הוגשו במטרה להגביל את משתמשי האינטרנט בפרסומיהם, בדגש על מניעת פרסום לשון הרע ופגיעה בצנעת הפרט. זאת באמצעות הטלת אחריות על התוכן המתפרסם גם על עורכי, מפעילי ובעלי האתרים; חובת זיהוי של משתמשים באותם אתרים בהם ניתן להציב תגובות לידיעות השונות; וכן חיוב ספקי האינטרנט "לתת תשתית רק לאתרים בהם קיים זיהוי כלשהו לכותבי התגובות". כל זאת על מנת ליצור מצב של "גורם מרסן לכותבי התגובונים לביצוע בקרה עצמית".

מרבית הצעות החוק עסקו דווקא בהגבלת המשתמשים בחשיפה לתכנים המוגדרים כמיועדים למבוגרים. על פי רוב ההתייחסות היא לאתרים אשר בהם תכני פורנוגרפיה ואלימות, אך גם מניעת פרסום תכנים הפוגעים באדם, איסור קיום הימורים מקוונים ובתי בושת וירטואליים.

ההצעות נועדו למנוע גישה לתכנים אלו מביתו של המשתמש וממוסדות ציבור וחינוך ("בגופים ציבוריים לא תהיה גישה לאתרים פורנוגרפים"). הצעה אחת אף קראה לאסור כליל על בעלי עסקים למכור שרותי אינטרנט למי שטרם מלאו לו 18 שנה. בהצעה אחת הוגדר שר החינוך כממונה על ביצוע החוק, באחרת שם הפנים ובאחרות שר התקשורת.

בנוסף הוטלה החובה בחלק מהצעות החוק על ספקי האינטרנט ליידע את המשתמשים מפני התכנים הבלתי הולמם המצויים באינטרנט, לחסום אתרים שהוגדרו כלא ראויים ולחייבם להציע שרותי חסימה ללקוחותיהם באופן בו אם לא התקבלה כל הודעה ממנוי האינטרנט, יחסום הספק אוטומטית את הגישה לאותם אתרים שהוגדרו מראש.

השיא לעת עתה בהצעות חוק אלו היא זו של חבר הכנסת דנון העוסקת בהקמת רשות לאינטרנט ואבטחה מקוונת. הצעה מפורטת זו עוסקת בין השאר בסינון אתרים פדופיליים כחלק מתפקידי הרשות. לשם כך תוקם "ועדה של הרשות לסיווג האתרים לחסימה". אולם הפרצה נפתחת כבר בסעיף הבא לפיו "במקרי חירום או מטעמים של בטחון המדינה רשאית הועדה להוסיף לרשימת האתרים לחסימה אתרים אשר עשוי (כך במקור – ט.פ) להוות סכנה לביטחון המדינה ואזרחיה או סכנה לביטחון וליציבות רשת האינטרנט במדינה". זאת לצד חסימת אתרים בעלי "תכנים בלתי ראויים לקטינים", הכוללים בין השאר "תוכן של שנאה או הסתה, כפי שתקבע הרשות".

כך שלהבדיל מהצעות חוק קודמות, זו עוסקת בחסימת אתרים המוגדרים ככוללים שנאה והסתה וזאת, כפי שתקבע וועדה מצומצמת תוך יכולת להרחיב את רשימת האתרים הנחסמים עוד ועוד כל עוד יענו על ההגדרה של סכנה לבטחון. ללא צל של ספק פתח דרכו יוכלו להכנס גורמים שונים במטרה לאסור תכנים אשר אינם תואמים את השקפת עולמם הפוליטית, החברתית או הדתית.

לא רק שהצעת החוק האחרונה מקרבת אותנו במהירות לוועדות דומות הקיימות באיראן, אלא שכלל הצעות חוק אלו נוטלות מהמשתמשים ומההורים את תפקיד 'המבוגר האחראי' בעל הידע, שיקול הדעת והסמכות להבחין בין טוב ורע ובין המותר והאסור באינטרנט לקהלי יעד שונים. על המדינה לפעול ככל יכולתה ובשלל אמצעים להקנות ידע וכלים אלו, ואף תוכנות למשתמשים השונים באינטרנט, בהן יוכלו להשתמש לפי שיקול דעתם. מנגד, על המדינה לפעול בהדרגה לצמצום חקיקה המגבילה את חופש השימוש באינטרנט בישראל.