גנבו להם את המהפכה

תוצאות הבחירות שהתפרסמו ביום ראשון האחרון התקיימו בין שני גורמים אשר לא שיקפו את "מהפכת הפייסבוק" ולא את ההמון שהפגין ברחובות מצרים. שני המתמודדים בסבב השני היו ראש ממשלה לשעבר ואיש "המשטר הישן", למול איש "האחים המוסלמים".

מחאה זו הקרויה "מהפכת הפייסבוק" לא החלה דווקא ב-25 בינואר 2011 – המועד בו פרצו המהומות במצרים. לא היה זה אלא נסיון נוסף לארגן הפגנה עממית באמצעות הפייסבוק במחאה חברתית וכלכלית נגד המצב הקיים במדינה. למרות הסברה מחאה פיזית ומקוונת זו צמחה יש מאין, הרי שקדמו לה שורשים מקוונים: ב-6 באפריל 2008 פרצו מחאות והפגנות בעיר תעשיה במצרים כהזדהות עם שביתת פועליה. פעולה זו אורגנה מבעוד מועד באמצעות דפים וקבוצות יעודיים בפייסבוק. הארוע זה לתשומת לב רבה, הן זו של הממשל שניסה ליצור פעילות נגדית והן זו של גורמי אופוזיציה אשר הצטרפו לה בשל האהדה המקוונת הרבה לה זכתה היוזמה.

המחאות המקוונות, אשר קראו להפגנת הזדהות במועד זה עם הפועלים השובתים על תנאי חייהם והעסקתם, זכו להצלחה רבה בזירה המקוונת, והן מומשו בעולם הפיזי. זאת באמצעות הפגנות ושביתות, אשר היו תחומות בזמן ובמקום. הן נמשכו כשבוע ימים ולא התפשטו לכל רחבי מצרים, אלא גוועו תוך המשך פעילות מחאה מקוונת במרחבי האינטרנט.

יוזמה נוספת היתה נסיון ליצור מחאות שכאלה ב-25 בינואר 2011, זו אשר החלה את כדור השלג המוכר היטב כ"מהפכת הפייסבוק" במצרים עד לכדי התפטרותו של הנשיא מבארכ 18 יום לאחר תחילת המהומות והמקום בו אנו עומדים כיום בו יש לראשונה במצרים בחירות חופשיות ואשר בהן זכה איש "האחים המוסלמים".

מחאות 2011 יצרה גיבורים אשר צמחו יש מאין והתפרסמו הודות למחאה המקוונת ולזו הפיזית, המזרח התיכון כבישראל. ואא'ל ע'נים היה אחד מהם והוא מסמל בעיני יותר מכל את נזילות המהפכה והישגיה: ואא'ל שימש כבכיר במשרדי גוגל במצרים עד לפרוץ הארועים ואחד ממארגני המחאה ב-25 ינואר 2011. הוא נעצר בתחילת המהומות ונעלם למשך מספר ימים בודדים, בצעד שגרם לסערה מקוונת, לדרישה לשחרורו ולהרמה מיידית של קרנו בעיני המפגינים עד כדי קריאה להציבו בראש המוחים בעת המשא ומתן בינם ובין הממשל.

עם שחרורו, כעבור 11 ימי מעצר, הוא השמיע קולו בראיונות אך בפועל נעלם מאז, בין השאר לכתיבת ספר על הארועים, ולאחרונה הבעת תמיכה באחד המועמדים האסלאמיים בבחירות לנשיאות. לטעמי, קורותיו הן קורות מחאת 2011. הוא פינה את מקומו לאחרים ולעת עתה גלש לתהום הנשיה, כמו המהפכה עצמה. אמנם מבארכ נפל והתקיימו בחירות לפרלמנט המצרי ולאחרונה גם לנשיאות, אך את רסן השלטון בפרלמנט ובנשיאות תפסו אנשי "האחים המוסלמים". נציגי "מהפכת הפייסבוק" כלל לא זכו לייצוג משמעותי בבחירות אלה.

בפועל הגורמים הישנים, הן אלו של המשטר הישן והן הגורמים הדתיים, הם שזכו לעת עתה, בעוד המהפכה – אנשיה ועקרונותיה – נדחקו לשולי ההסטוריה. הדבר מזכיר לא במעט את השתלשלות הארועים באיראן שהובילו לנפילתו של השאה ולעליית ח'מיני והשלטון האסלאמי במדינה. גם שם, השמחה עם נפילת המשטר הקודם היתה רבה, אולם זו התחלפה מהר מאוד בריבוי קולות וזרמים פוליטיים ובתפיסת השלטון בידי אנשי הדת, גם במחיר של שלטון חילוני זמני באיראן לאחר נפילת השאה.

שניים מהקווים הבולטים המקשרים את הבחירות לנשיאות במצרים, עליית החמאס בעזה ונצחון המהפכה האסלאמית באיראן, הם: הסרת הלגיטימציה שהעניקה ארה"ב לשלטון הקיים בכל אחד מהם (מצרים, רצועת עזה ואיראן), דבר שהוביל לנפילת השלטון הקיים ולעלייתם של הגורמים שהיו באמת מרושתים באוכלוסיה ובחברה המקומית – אלו האסלאמיים.

בסופו של יום אלו שתפסו את השלטון בכל המקרים הללו היו הגורמים הדתיים, העממיים. אלו שמיטיבים לבטא את תחושת האדם הפשוט, הואיל והם מהווים חלק מחייו ותומכים בו במתן שרותים שהמדינה ונציגיה קצרה ידם מלספק להמונים. כך למעשה נוצרה מדינה דתית בתוך המדינה החילונית כאשר בסופו של תהליך זו הדתית, תוך הסתמכות על היותה הכוח השורשי האמיתי, תפסה את רסן השלטון.

אם נבחן את ההסטוריה הדומה בעשורים האחרונים, ואף במשטרים שנפלו במסגרת "אביב העמים הערבי", נלמד כי מרגע שסר חינו של שליט מזרח תיכוני בעיני ארה"ב, נגזר דינו ובכך נסללה הדרך לעליית הגורמים הדתיים לשלטון. ניתן להטיל ספק ברצונו של הנשיא הנבחר במצרים לקדם עקרונות של ליברליזם ויתר דמוקרטיה, אשר היו נר לרגלי המפגינים לצד שיפור מצבם החברתי והכלכלי של אזרחי המדינה.

אכן, צעירים רבים מביעים אכזבה מתוצאות המהפכה בתחושה כי קולם אבד ואין מי שישא אותו. צעירי תחריר יכולים לחוש אכזבה מרה על כך ש"הגורמים היציבים" למעשה "גנבו להם את המהפכה", בעוד הם אלו אשר נחשבים לגורם מתסיס המערער את הסדר והיציבות. בראי ההסטוריה של אזורנו, לא מין הנמנע שאכזבה זו תלך ותעמיק. זאת בשל האחיזה שתלך ותגבר של הגורמים האסלאמיים בשלטון ובחיי תושבי מצרים.