הגבלות על האינטרנט באיראן כפונקציה של מערכות בחירות
"זה הקשר היחיד שלי למערב, קליק אחד ואני בלוס אנג'לס. זה גם מאפשר לי קשר חופשי יותר עם צעירים אחרים בתוך איראן", כך צוטטה צעירה איראנית במחצית 2003 בהתייחסה לחשיבות האינטרנט קפה לצעירי המדינה. לאור המגבלות החמורות הקיימות באיראן על חופש התקשורת והחופש האישי, הפך האינטרנט לכלי חשוב במדינה בה העיתונות המודפסת, כיתר אמצעי התקשורת, זוכה לפיקוח הדוק ביותר של השלטונות, פיקוח אשר מתהדק בעיתות של בחירות במדינה דוגמת אלו הצפויים בחודש יוני השנה לנשיאות.
האינטרנט החל להיות נפוץ באיראן בשנת 1987 ובתחילת דרכה היוותה איראן פוטנציאל אדיר בתחום. כיום ניתן לומר כי בכל האמור במספר המשתמשים באינטרנט, הפוטנציאל מומש ללא ספק ואיראן כיום הינה מעצמת אינטרנט אזורית אשר גידול השימוש בין השנים 2000-2008 עומד על 9,100% (!!) מרבע מיליון ל-23 מיליון משתמשים. השיעור הגדול ביותר מבין מדינות האזור ולאין ערוך יותר מהממוצע האזורי (2,606%). כמו כן, שיעור חדירת האינטרנט עומד על 34.9% והוא שלישי לתורכיה ולאיחוד האמירויות. זאת בשל ההון האנושי הקיים במדינה וכן היות האינטרנט אמצעי התקשורת כמעט היחיד בין גורמים שונים בתוך המדינה ומחוצה לה.
אולם, הממשל האיראני נוקט במספר דרכים למניעת גישה חופשית לאינטרנט ולהצרת צעדי המשתמשים בו. מדיניות זו מציבה את איראן כאחת מ-13 המדינות המוגדרות כאויבות האינטרנט בעולם. כל זאת בגלים אשר שיאם חופף לרוב אירועי בחירות במדינה; למועצות המקומיות בפברואר 2003, לפרלמנט בפברואר 2004, לנשיאות ביוני 2005, למועצות המקומיות ולמועצת המומחים ב-15 דצמבר 2006 ולקראת אלו הצפויות לנשיאות המדינה ב-12 יוני 2009.
חקיקה – זמן קצר לאחר הבחירות למועצות המקומיות בפברואר 2003 הוקמה ועדה במטרה להתמודד עם עבירות אינטרנט בהעדר חוק מתאים. כשנה לאחר מכן ומספר חודשים לאחר הבחירות לפרלמנט, הודיע דובר משרד המשפטים על ניסוח טיוטת חוק עונשין לפשעי אינטרנט הקובע עונשי מאסר בגין פרסום מידע הפוגע בביטחון המדינה או מידע שגוי אודות פקידי ממשל. בנוסף, לא נחשבו עוד ספקי הגישה לאינטרנט כסמכות הבלעדית לסינון אתרים.
בד בבד עם גל המעצרים של משתמשי אינטרנט, לקראת סופה של שנת 2004 בתקופה שבין הבחירות לפרלמנט והבחירות לנשיאות, נשמעו טענות בדבר הצורך בהתמודדות משפטית עם עברות חדשות בדגש על פריצות למחשבים (Hacking) וכן הצורך לחוקק חוק מיוחד להסדרת הבלוגים.
ממשלת איראן פרסמה תקנות ב-27 נובמבר 2006 (בטרם הבחירות למועצות המקומיות בדצמבר אותה שנה) לפיהן על בעלי האתרים לרשום אתריהם אצל השלטונות. בהקשר זה קבע שר התרבות וההכוונה האסלאמית ב-17 נובמבר 2008 כי כל אתר מקומי אשר לא ירשם במשרדו יסגר.
פיקוח – למרות הטענה הרשמית כי מטרת הצנזורה היא להגן על הציבור מפני חוסר מוסר, הרי שהיא פנתה במהירות גם לאפיקים הפוליטיים וכיום קיימת באיראן מדיניות מכוונת להגבלת השימוש באינטרנט. בעבר נחסמו אתרי פורנוגרפיה, אתרים של גורמים רפורמיסטיים, אתרי חדשות ודת, אולם לפני מספר שנים התקיים מסע נגד אתרים העוסקים בזכויות נשים. בחודש ינואר 2003, לפני הבחירות למועצות המקומיות בפברואר אותה שנה, הוקמה ועדה ובה נציגים ממשרדי התרבות והמודיעין, מהרדיו והטלביזיה אשר הכינה רשימת אתרים אותם יש לחסום. ביולי אותה שנה פורסמה רשימה של עשרות אתרים פוליטיים, אתרי עקיפה וכן בלוגים, אשר הועברה למשרד התקשורת ולספקי האינטרנט לשם ביצוע החסימה.
אתרי גורמים רפורמיסטיים – המאבק בין השמרנים לרפורמיסטיים מוצא ביטויו גם באינטרנט כאשר לכל מחנה אתרים משלו; בעת הבחירות למועצות המקומיות בפברואר 2003 נחסם אתר המזוהה עם הרפורמיסטים ולקראת הבחירות לפרלמנט בפברואר 2004 נסגרו אתרים נוספים המזוהים עימם. אף לקראת הבחירות של דצמבר 2006 נחסמו מספר אתרים עצמאיים אשר מתחו ביקורת על הנשיא ועל היחס לנשים וכן אתר חדשות אשר שימש גורמים רפורמיסטיים.
אתרים זרים -לפני הבחירות למועצות המקומיות בדצמבר 2006 דווח על חסימת מספר אתרים מערביים ובכלל זה Amazon, YouTube, Wikipedia, IMDB, New York Times, כאשר בעת ניסיון להעלאת האתר מתקבלת הודעה כי העמוד המבוקש אסור. עם זאת, הועלתה סברה על ידי בלוגר איראני לפיה אין מדיניות איראנית מכוונת לחסימת אתרים בשפה האנגלית. הטעמים לכך הם העובדה שהחסימה הוסרה כעבור מספר ימים מעל חלקם, כמו גם כי גרסאות אתרים בשפה האנגלית נגישות בעוד שדווקא גרסאות בשפה הפרסית חסומות. בנוסף לכך, על פי אותו בלוגר, העובדה כי בהעדר מערכת סינון מרכזית, מתבצעת המלאכה ע"י ספקי האינטרנט עצמם, דבר אשר גורם להאטת זמני התגובה עד לכדי העדר אפשרות גישה לאינטרנט.
תשתית – זמן קצר לפני הבחירות למועצות המקומיות בדצמבר 2006 נמסר שבסוף אוקטובר הוגבלה מהירות השימוש באינטרנט כך שלא תעבור את סף 128Kbps . זאת על מנת שמחד גיסא לא יוכלו הצעירים להוריד קבצי אודיו ווידאו מערביים ומאידך גיסא יקשה הדבר על גורמים רפורמיסטיים להפיץ פרסומיהם באינטרנט.
מעצרים – ככלל, הנעצרים נחלקים לאלו הכותבים באתרים רפורמיסטיים ולבלוגרים.
הממשל נוהג לעצור את הכותבים והגורמים הטכניים, אך נמנע מלפעול נגד המנהיגים הפוליטיים אשר בשמם פועלים לעיתים אותם אתרים. מעצרים אלו מגיעים לשיאם בסמיכות למועדי בחירות.
הגל הראשון של מעצר משתמשי אינטרנט החל בשבועות שקדמו לבחירות למועצות המקומיות בפברואר 2003 עת נעצרו בלוגר ועורך אתר חדשות, לאחר שמתחו ביקורת על המשטר. כמו כן, בוצעו מספר מעצרים בשבועות שלאחר בחירות אלה. הגל השני החל במאי 2004 (לאחר הבחירות לפרלמנט בפברואר) עם מעצרו של בלוגר אשר כתב עבור עיתון רפורמיסטי שנסגר ע"י השלטונות. גל זה נמשך עד מספר חודשים לפני הבחירות לנשיאות ביוני 2005.
למרות מעצרים נוספים ביוני ואוגוסט 2004 הרי שמרביתם בוצעו במהלך ספטמבר-נובמבר 2004 – כשמונה חודשים לאחר הבחירות לפרלמנט וכשמונה חודשים בטרם הבחירות לנשיאות. מלבד מעצר שני בלוגרים בינואר ופברואר 2005 לא אותרו מקרי מעצר נוספים. מרבית העצורים סבלו מעינויים בכלאם אך עם זאת הם שוחררו כעבור זמן קצר. בינואר 2007 נעצרו שלוש עיתונאיות אינטרנט ושוחררו באותו היום. בדיווח אודות ההגבלות על האינטרנט באיראן לשנת 2008 לא דווח על בלוגרים עצורים.
אולם בחודשים האחרונים אנו עדים לגל נוסף של הגבלה שלטונית על האינטרנט העולה לנגד עינינו, אשר החל כשנה לפני מועד הבחירות הקרבות לנשיאות. במסגרת זו נאסרו החל מ-1 נובמבר 2008 ארבעה בלוגרים ועיתונאי אינטרנט (אחד מהם הינו הבלוגר המפורסם חסין דרחשאן והאחר הינו מג'תבא לוטפי אשר נעצר רבות בעבר ונידון כעת לארבע שנות מאסר), כאשר הארוע האחרון היה מאסרו של בלוגר מקומי ב-7 פברואר 2009 לאחר שנידון למאסר בעוון פגיעה בממשלה ובמנהיגי המדינה. שיאו של גל זה הינו לעת עתה מותו בכלא של בלוגר מקומי ב-18 מרץ השנה, לאחר שנאסר ב-15 דצמבר 2008 לשנתיים באשמת "פגיעה במנהיגי הרפובליקה האסלאמית".
כמו כן בוצעה בינואר 2009 סגירת אתרים מקומיים אשר בהם ביקורת על הנשיא הנוכחי וכן אתרי תקשורת זרים.
על מנת להיטיב אחיזתו ברסן השלטון ולהפחית ככל שניתן את יכולת הביטוי, המענה, המחאה והפעולה של גורמים אופוזיציוניים, דואג השלטון באיראן להגביל את יכולת הביטוי המקוונת, הגבלות המתגברות בעיתות בחירות. מועדים אלו מהווים עבורו אירועי מבחן להמשך הרצף השלטוני במתכונתו הנוכחית. לפיכך הוא עושה כל אשר לאל ידו על מנת לנטר ולנהל סיכונים אלו מבעוד מועד אף בזירה המקוונת.
נשיאה הנוכחי של איראן עלה לשלטון בהבטיחו לשפר את כלכלת המדינה, אולם לאור מצבה הרעוע של הכלכלה והיות סוגיה זו טרדתם העיקרית של תושבי המדינה, נראה כי הדבר מעיד על כשלון הנשיא להבריא את הכלכלה המקומית. לפיכך, לאור ניסיון העבר ממערכות בחירות קודמות ובדגש על כשלון המשטר הקיים לעמוד בהתחייבויותיו לשפר את מצבו הכלכלי של האזרח, צפוי כי בחודשים הקרובים נהיה עדים לאירועים הולכים ותכופים, הולכים ומחריפים של הגבלת השימוש באינטרנט. אנו צפויים לראות שוב הצרת צעדי גורמים רפורמיסטיים באינטרנט, סגירת אתריהם ובלוגים שונים, מעצר משתמשים ובלוגרים וכן חסימת אתרי תקשורת מקומית וזרה. זאת על מנת להשתיק ביקורת מבית ולהחניק כל ניסיון להביא להחלפתו של הממשל הנוכחי אשר לדעת רבים נכשל במשימתו הראשונה במעלה בעיני בוחריו.
פוסט זה זמין גם ב: English