חזבאללה – עסקים לא כרגיל

קבוצת סנטורים משתי המפלגות האמריקניות הגישה בימים האחורנים הצעת חוק שעל ניסוחה שקדה זה מספר חודשים. החוק יחמיר, לכשיתקבל, את הסנקציות של ארה"ב על החיזבאללה. החוק נועד לפגוע בכל מוסד פיננסי ובכל ספק שירות המשתף פעולה עם ארגון הטרור, כולל בנקים מרכזיים ותאגידים המעניקים שירותי לווין לרשת אל מנאר. בנוסף, החוק יחייב את נשיא ארה"ב לדווח בתוך 90 יום ממועד חקקיתו על רשימת המדינות בהן פרושות עיקר הרשתות הפינננסיות והלוגיסטיות של החיזבאללה. הנשיא יחוייב גם לעקוב אחר המדינות הסוררות ולדווח לקונגרס אילו צעדים ננקטים כדי לגרום להן לתקן את המצב.

החקיקה האמריקנית יצאה לדרכה בעיתוי הגרוע ביותר מבחינת החיזבאללה. העיתון הלבנוני Daily Star ציטט לאחרונה גורמים בארגון שמספרים על קיצוצים בתקציבו, בעיקר עקב האטת הזרמת כספים מאיראן. בטהראן אומנם מקווים שתהיה פריצת דרך נוספת בשיחות הגרעין שתוביל להקלה נוספת בסנקציות עליה ולהתאוששות כלכלתה אך מירב מאמצי הסיוע שלה מופנים כיום לממשלת סוריה הנאבקת על קיומה.

הזירה הסורית שואבת גם משאבים פיננסיים מרובים מהחיזבאללה עצמו שמעורב בה עד הצוואר. למעורבות זאת יש גם השלכות פנים לבנוניות: הארגון משקיע כסף רב בניסיונתיו למנוע פיגועים נגדו מצד גורמי אל קאעידה.

אך סוריה איננה צרתם היחידה. כבר עתה אמצעי המעקב והמניעה של מדינות המערב פוגעים בתזרים המזומנים אל הארגון. רק לאחרונה ממשלת גרמניה עצרה אחר מעקב ממושך את פעילותה של קרן השאהידים של החיזבאללה בשטחה. הקרן הספיקה לאסוף בין השנים 2007-2013 תרומות בסך כ-3.3 מיליון אירו. כספים אלה הופנו ללבנון לגיוס לוחמים ולסיוע למשפחות המחבלים שנהרגו.

ובינתיים, החיזבאללה החל במשא קיצוצים בכוח האדם במערכותיו השונות המעניקות שירותי סיוע, בריאות, תקשורת ואחרים כדי לחסוך עלויות. לעת עתה מצמצם הארגון גם בכל הפעילויות לקירוב האוכלוסיה הסונית בלבנון.

המצב החדש משפיע גם על גורמים בכלכלה הלבנונית. המערכת הבנקאית המקומית כבר נכנסה לכוננות ספיגה. בלבנון עוד זוכרים את מה שקרה לפני מספר שנים לבנק הלבנוני קנדי אשר הואשם על ידי משרד האוצר האמריקני בסיוע להלבנת הון וסחר בסמים עבור החיזבאללה. הבנק לבסוף פורק ונכסיו נמכרו. הפעם שחקנים עוד יותר משמעותיים יהיו על הכוונת, כולל הבנק המרכזי של לבנון.