מלחמת ההסברה אינה מאבק בטחנות רוח
שנים רבות נוהג העולם לומר כי רבות מדובר במזג האויר , אך דבר לא יכול להיעשות על מנת לשנותו. משפט עממי זה הפך לחלק מהחשיבה האנושית אשר האמינה במשך שנים רבות כי מזג האויר הוא נתון שכמעט לא נמצא בשליטתנו, ואנו חייבים לקבל אותו לטוב או לרע כגזירת שמיים.
ככל שהתברר לאנושות כי מזג האוויר העולמי עובר שינוי החל מהחור באוזון ועד לסופות של הוריקן טייפונים וטורנדו ,המעצימים ברחבי תבל גידול תחומי המדבר והבצורת או השיטפונות – הבין העולם כי איננו יכול להתעלם יותר מתופעת מזג האוויר כנתון, והוא חייב לעשות דבר מה כדי לשנות, ולו במעט, את התהליכים המסכנים את עתיד העולם ועתיד האנושות , והעובדה כאילו מזג האוויר הוא נתון שאי אפשר לשנותו – החליפה תחושת האחריות והמחויבות של כל מדינה ומדינה לעשות כדי לשנות את כל שביכולתן על מנת להביא לכך שיחול שינוי באקלים האנושי, המשתנה בחלקו בעקבות מעשי ידי אדם.
בכל הקשור למערכת ההסברה היתה התחושה הכללית בחברה הישראלית, בחברה היהודית ובקרב ידידי ישראל ברחבי העולם כי התופעה האנטי ישראלית היא נתון אשר בדומה למזג האויר – אי אפשר לשנותו. הוא נובע מהאנטישמיות הנוראה, הוא נובע מרגשות אנטי-ישראליים, מכסף ערבי, מתמיכה של מומחים יוצאי המשטר הנאצי והק.ג.ב. , ולמעשה עם נתונים "רעים" כאלה – מראש קשה מאד להתמודד. אולם ככל שגדלה מכונת התעמולה והסכנה הפכה מוחשית יותר ויותר – החלה אצל חלק מקברניטי האומה ההתעוררות וההארה כי יש מה לעשות וחייב להיעשות, ומהר ככל האפשר , שכן ההסברה האנטי-ישראלית הופכת לשריפת קוצים ענקית המכלה כל חלקה טובה, ויפה שעה אחת קודם.
התברר כי כמו במאבק בפגעי מזג האוויר – מדובר גם במשאבים, גם בלוחמים ובאנשים חדורי תחושת שליחות, הרואים למרחוק את הסכנות הנובעות מהמאבק המתמשך הזה על דעת הקהל.
הפלשתינאים והאומה הערבית גילו כי "נשק הפרופגנדה" , ההסברה העוינת הוא לעיתים טוב יותר מכל נשק אחר. בכל פעולת תגמול ישראלית , החל מפעולות תגמול על ירי בגבול מצרים בעבר, וכלה בפעולות גמול על ירי רקטות מכוון צפון על ידי החיזבאללה, ועד לעזה ולסיני – הופיעו סיפורי זוועה על רצח ילדים וחפים מפשע שמעולם לא נבדקו לעומק, ותמיד היו מלווים בפרסום העויין נגד המדינה הישראלית, שאולצה להגיב כאשר לכל תגובה תמיד מתלווה מעין תג מחיר של רצח ילדים בידי ישראל, כפי שנעשה היום בכל יתר החזיתות שבהן מנהלת האומה הערבית את מלחמותיה.
פרצופם של המשקרים אינו מאדים כאשר השקרים הולכים ותופחים, ועם השנים הופכות העלילות ועלילות הדם לעובדות יצוקות, החברה אינה יודעת להבדיל בין אמת לשקר, והתדמית הדובקת במדינת ישראל אינה ניתנת בקלות להסרה.
מאחר ועבודת ההסברה היא סזיפית, נמצאים מעט מאד מתנדבים היכולים להקדיש עצמם למלחמה אשר גבולותיה מתוחים על פני העולם כולו, ואשר עוצמתה אינה חדלה בעקבות המספר הרב של מגוייסים לצרכי ההסברה והכספים העומדים לרשותם. בתחילה היו אלה עיתונים אשר מפעם לפעם חדרו אליהם מאמרים מגמתיים, ולאט לאט, בעזרת כסף ממקורות שונים, הפכו לחלק ממערך ההסברה הגלוי או הסמוי של אויבי ישראל. לאחר מכן עיתונים בשפה הערבית קיבלו מעמד של מומחים לענייני הסכסוך של המזרח התיכון, והפכו למצוטטים על ידי הרשתות השונות הבינלאומיות, לאחר מכן הוקמו רשתות מגמתיות ערביות בעלות אוריינטציה מוסלמית פונדמנטליסטית, אשר הופצו ברחבי תבל והפכו לחלק ממערך התקשורת וההסברה הבינלאומית כמו "אל ג'זירה", רשת "אל מנאר", רשת "אל ערבייה" ורשתות אחרות.
לאט לאט החלו העיתונים הללו, יחד עם קבוצות מזוהות, להשתלט על צמתי חשיבה בקמפוסים השונים ובמקומות בהם מתנהלים ויכוחים אינטלקטואליים . חלק משומעים אלה הינם שומעים חופשיים וחלק הינם "שומעים מטעם" אשר שומרים על רמת התעניינות קבועה, ואשר גורמים לויכוח להישאר על פני השטח ולרחוש כערימת גחלים שאינה כובה לעולם.
לאט לאט מסופר נרטיב היסטורי שיקרי שלא היה קיים, על עם פלשתיני שחי בארץ פורחת, אשר קבוצה של עשירים יהודים כבשה אותה וגירשה אותם בכוח. כל הסיפור של ארץ חרבה שחלקה מדבר וחלקה ביצות , אשר מנעה בכוח במשך השנים את שובם של היהודים, והביאה לכאן אריסים כדי לשרת את אדוניהם העשירים בארצות הסובבות את ארץ ישראל – ניסו להשתלט על המעט שאפשר היה בתוך החורבות של הארץ בה נחשפו אוצרותיה של הארץ.
אותה קבוצה שהונהגה על ידי שותפים של היטלר לפתרון הסופי – היא זו שמפיצה היום את סיפור השקרים הבלתי פוסק נגד מדינה שבאה לכאן כדי לחזור ולהקים את מולדתה ההיסטורית אשר היתה ידועה ככזו במשך כל מאות השנים בהן לא הורשינו לשוב לכאן , ומאידך הושטת היד שלנו נענתה בכנופיות רצח, טרור והרג יומיומי. החוקים היחידים שהיו באזור זה נגד אוכלוסיה היו נגד יהודים, אבל אויבי ישראל הצליחו להצמיד את המושגים "אפרטהייד" ו"גזענות" – לא לאויבי הצדק ולשותפי הרצח של העם היהודי, אלא לקורבנות.
בעולם כולו נחשבת ישראל כמדינה של אפרטהייד למרות שזוהי המדינה היחידה שאיננה נוהגת בחוסר צדק כלפי מי מאזרחיה. אצלנו לא נרדף איש לא בגלל דתו, לא בגלל צבע עורו ולא בגלל דעותיו ואמונותיו.
אצלנו, אנו מסתכלים בהשתאות כיצד הופכות העובדות לסיפורים והשקרים לעובדות, ומעט מאד עשינו עד כה כדי לצאת ולהילחם בשקר הרודף אותנו, ואפילו מתוך חשש לקרוא לשקר שקר.
בתוך הפילוסופיה של המלחמה נגד היהודים מונח יסוד להשחיר את פניהם , לפגוע במעמדם , להשחית את תדמיתם ולציירם כקריקטורות מעוותות בדרך שהפכה לחלק לא רק מתרבות ההסברה,אלא התרבות החינוכית של האומה הערבית בכלל ושל הפלשתינאים בפרט.
יש להגדיר את הפלשתינאים כפי שהם באמת "Palesti – Liar" – מפיצי שקרים ובדותות, תוך הדגשה כי בדותות אלה הן חלק ממלחמה, ובמלחמה כמו במלחמה – יש להשיב אש ולהלחם על כל ראש גשר ועל כל מבצר שנבנה כדי לקעקע את מעמדנו, את תדמיתנו ואת האמת העומדת מאחורי מדינת ישראל והאומה היהודית על תרומתה לאנושות ולאזור.
אין דרך לשנות דברים בתקווה כי אם נכפוף ראשנו הם יעברו מעצמם. זהו הקרב האמיתי הגדול והחשובה למלחמת העולם השניה שכללה רצח עם וניסיון להשמדת האומה היהודית אשר לה קדם גל של "פרופגנדה" – הכפשה גורפת של שקרים וחצאי אמיתות נגד היהודים ומעשיהם או מחדליהם שגורמים לסבל האנושי. מלחמת הסברה זו שקדמה למחנות הריכוז היא היא שאפשרה את השואה הנוראה ואת ההשמדה שנלוותה אליה והתבססה על השקר והעיוות שהופץ כחלק מהמאבק להשמדת העם היהודי. טקטיקה זו מיושמת גם היום ויש לעצור אותה בכל דרך. גם היום כל ידיד המוכן להטות שכם הוא נכס, וגם היום אויבי ישראל משתדלים להילחם באותם ידידים שלנו המוכנים לעמוד לצידנו במאבק הבלתי פוסק על מיקומה ומעמדה של היהדות ומדינת ישראל. לעיתים אנו עוצמים עין, מתעלמים מידידים, ובודקים אותם בשבע עיניים הרבה יותר ממה שאנו עושים כלפי אויבים ומחפשים תמיד צידוק מדוע ייתכן כי אהבתם של אותם אלה אלינו אינה אמיתית , האהבה שאינה תלויה בדבר רבה אצלנו החשדנות כלפי אוהבנו יותר מאשר כלפי אויבינו.
משבר האקלים חילחל בסופו של דבר לתובנה האנושית ברחבי תבל. המדינות השונות גם אלו שניסו להתעלם ממנו, הבינו כי בסופו של דבר אי אפשר להתעלם מהתופעה. גם אם לא ברורה משמעות המעשים שעושה כל אומה בכדי להקטין את פגעי הטבע השונים בשטחה המשפיעים על האקלים העולמי, מודעת החברה האנושית כי עליה לטפל בנושא ובהקדם.
הנושא ההסברתי בו אנו עוסקים ושיש לו השלכות עלינו ועל האנושות כולה , גם הוא איננו יכול להמתין גם אם נראה לפעמים כי זוהי מלחמה אבודה.
המאבק נגד פרסומות השקר, התדמית השלילית, עלילות הדם המודבקות לנו כיחידים וכאומה, בצד הטינה לתרבות המערב ולעולם החופשי הליברלי, האומדות את אוסף הטענות שחלקן שקריות לחלוטין וחלקן גובלות באמת מסולפת או בחצאי אמיתות הגרועות משקר, ומביאות לסחף בינלאומי בדעת הקהל אשר איננו מצוי – לא בזיכרון עובדתי של ההיסטוריה האנושית ולא בפרטים השונים הנוגעים לנושאים הפוליטיים המועלים על ידי אינטרסנטים המעוניינים לשנות את דעת הקהל ואינם מסתירים כלל את כוונתם.
תרבות השקר המשתלטת על עולם ההסברה הפוליטי אינה נתקלת במאבק עיקש וחסר פשרות, ולכן מפעם לפעם היא נוחלת ניצחונות רבים במקומות שונים ברחבי תבל.
האמת הנטענת כי שקר אין לו רגליים, ולכן הוא חסר בסיס וסופו להעלם – זוהי אמת חלקית בלבד, כיון ששקר שיש לו כסף ומשאבים – אינו זקוק לרגליים, ורגלי השקר האלה חזקות יותר מכל אמת אחרת גם אם היא צרופה ונוקבת.
בשקר יש להיאבק, יש להילחם, והוא לא ייפול בשל שום סיבה אחרת , כולל העובדה שאין לו רגליים, אלא באם יתנהל נגדו מאבק עקבי מתמשך, אמיץ ועקשני, שקר הוא גידול סרטני שאם לא עוקרים אותו מיסודו הוא ישוב ויעלה, כפי שמוכיחה האנטישמיות הותיקה ועלילות הדם החוזרות על עצמן מידי דור, ומוכיחות כי את הרוע יש לעקור ואין להתעלם ממנו.