משילות האינטרנט במזרח התיכון והשפעתה

מדינות המזרח התיכון מכבידות ידן על האינטרנט והסלולר, בצעדים אשר יש בהם כדי להוות סכנה לנייטרליות האינטרנט, גם אם בחלק מהמקרים הטעם לכך הוא כלכלי, חסימת שרותי תקשורת זולים המשפרים את הקישוריות, לשם מניעת תחרות עם חברות הטלקום. במסגרת זו פעלו מרוקו, תוניסיה, מצרים ואיחוד האמירויות ליצירת תשתית חוקית לחסימת שרותי VoIP בהן, תוך איסור השימוש ב-VPN לשם עקיפת המגבלה. בנוסף אלג'יריה חסמה את כל הרשתות החברתיות, ובכלל זה הפופולריות ביותר שבהן, ב-18 ביוני ללא כל הודעה מוקדמת; במצרים חוק הפשיעה הקיברנטית מטיל עונשים כבדים על "פשעים מקוונים של הסדר הציבורי" ובכללם על מנהלי מערכות מידע במידה ונפרצו מערכות המחשב שבאחריותם.

מדיניות זו עלולה לקבל רוח גבית, המעוררת דאגה רבה, בשל הכוונה להעביר את האחריות על ICANN מזו של ארה"ב לארגון עצמאי, כמו גם מהיותו של Tarek Kamel, יועץ בכיר לנשיא הארגון, האחראי על השבתת האינטרנט במצרים במהלך "האביב הערבי" בשנת 2011, קול אשר יהיה בעל משקל רב יותר כאשר הארגון יהיה עצמאי מחסות אמריקאית.

בהקשר זה התקיים ב-20 ביולי מפגש מקוון באמצעות Google Hangouts תחת הכותרת "The legal battle for the future of cyber security : What implication for the Mena Region?" בהשתתפות דוברים מתוניסיה, פקיסטאן, מצרים וירדן. בארוע נדונו שאלות בסוגית בטחון למול פרטיות לאור התקפת הטרור בסן ברנרדינו בדצמבר 2015, הפריצה למכשיר הטלפון במהלך חקירת הארוע, וההשלכותיה על הבטחון המקוון והגנה על המידע בארצותיהם של המשתתפים. כמו גם מידת הזכות והסמכות שיש לממשלות אלו לחדור לטלפונים ניידים ולמידע אישי בלא רשות בעליהם.