העשור השני של האינטרנט במזרח התיכון
בשל אופיו הדיקטטורי של האזור וההגבלות החמורות הקיימות במרבית מהמדינותבו על חופש הפרט והביטוי, היווה האינטרנט במהלך העשור אתגר שלטוני הולךוגדל עבור ממשלים במזרח התיכון ● זאת, באמצעות יצירת קבוצות לחץ לשינויחברתי ופוליטי בפייסבוק, דיווחים על אירועים באופן מיידי באמצעות טוויטרויו-טיוב ואף יצירת מסעות תמיכה מקוונים לטובת בלוגרים עצורים.
האינטרנט חדר למזרח התיכון בתחילת שנות ה-90 של המאה העשרים, אולם תפוצתו גדלה באופן משמעותי במהלך העשור הנוכחי. בתקופה זו גדל השימוש באינטרנט במזרח התיכון (כולל ישראל) בשיעור מדהים של 1,648%, לעומת ממוצע עולמי של 380% בלבד, והגיע לשיעור חדירה של כ-28% (אף גבוה מהשיעור העולמי, העומד על כ-26%). זאת, למרות שמשתמשי האינטרנט באזור מהווים רק 3.3% מסך משתמשי העולם. כאשר דווקא במדינות דוגמת איראן וסוריה חל שיעור הגידול הרב ביותר בתקופה (12,780% ו-11,783%, בהתאמה).
אולם המזרח התיכון אינו אחיד אף בנושא זה; לעומת מדינות המפרץ הפרסי, שבהן שיעור חדירת האינטרנט עומד על יותר מ-50%, בעיראק ובתימן הוא מהווה אחוז אחד בלבד. האינטרנט, והרשתות החברתיות שבו, היו ללא ספק אחד מהתחומים בעלי ההשפעה הרבה ביותר על עיצוב המזרח התיכון בעשור הנוכחי. אין הכוונה בהכרח לפוטנציאל הכלכלי והעסקי, אשר חלק מהממשלים באזור זיהו באינטרנט. עוצמתו של האינטרנט במזרח התיכון היא דווקא באופיו – אמצעי מיידי, רחב תפוצה, הנגיש כמעט לכל אדם מכמעט כל מכשיר נייד. בדיוק מה שתושבי מדינות בעלות הגבלות חמורות על חופש הביטוי צריכים כדי לקבל מידע ולהעבירו הלאה.
בשל אופיו הדיקטטורי של האזור וההגבלות החמורות הקיימות בקרב מרבית מהמדינות בו על חופש הפרט והביטוי, היווה האינטרנט במהלך העשור אתגר שלטוני הולך וגדל עבור ממשלים במזרח התיכון. זאת באמצעות יצירת קבוצות לחץ לשינוי חברתי ופוליטי בפייסבוק, דיווחים על ארועים באופן מיידי באמצעות טוויטר ויו-טיוב ואף יצירת מסעות תמיכה מקוונים לטובת בלוגרים עצורים.
העשור האחרון היה עד לארועים רבים במזרח התיכון, אשר לאינטרנט היה בהם משקל מכריע ביצירתם ובדיווח עליהם לרחבי העולם; במצרים שימש פייסבוק לא רק מוקד מחאה נגד יוקר המחיה במדינה, אלא אף יוזמה לארגון הפגנה רחבה בעניין זה ולהקמת קבוצה מקוונת בשם שישה באפריל, ולמועד קיום ההפגנה, הידועה כ-"מהומות הפייסבוק". בירדן נעשה ניסיון חודש לאחר מכן ליזום הפגנה שכזו מטעמים דומים. לקבוצה נרשמו אלפי צעירים.
גולת הכותרת של השנים האחרונות בהקשר זה באזורנו היו הבחירות לנשיאות איראן ביוני 2009; במדינה זו, הנחשבת מזה שנים רבות כבעלת אוכלוסייה תאבת מידע ותקשורת (החל מימי ח'מיני, שהעביר דרשותיו למדינה בקלטות אודיו ועבור בעידן צלחות הלוויינים על גגות הבירה), עשו כל ארבעת המתמודדים לנשיאות שימוש רב באינטרנט וביכולותיו. זאת בדגש על שימוש מגוון ברשתות החברתיות השונות.
אולם עוצמתו הרבה של האינטרנט באיראן והאתגר הרב שהוא מהווה לממשלי האזור התבררו דווקא עם פרסום תוצאות הבחירות. אז יצאו המונים לרחובות הבירה וערים אחרות להפגנות, אשר זכו לתמיכה מקוונת של בלוגרים ומשתמשי אינטרנט איראנים, שדיווחו לרחבי העולם על האירועים. זאת באמצעות דיווחים מהשטח לטוויטר, מאות סרטונים מרחובות הערים שהועלו כמעט בזמן אמת ליו-טיוב ותמונות שהועלו לפליקר. אלו הוכיחו את עוצמת האינטרנט במדינות חסרות חופש ביטוי ואת שאיפות הציבור האיראני.
לפיכך, גיבור העשור שלי באינטרנט המזרח תיכוני הוא משתמש האינטרנט הממוצע. זה הנאלץ להתמודד עם הגבלות שלטוניות מחמירות, עם חקיקה מגבילה, עם פיקוח הדוק, עם משטרות אינטרנט (באיראן ובסוריה), עם העדר תשתית טכנולוגית ותקשורתית מתאימה לעתים, ועם עלויות שימוש יקרות, לעתים במתכוון. אותם משתמשים אלמונים, בלוגרים פעילים, המוכנים לסכן נפשם ולעתים אף להיאסר ולשלם בחייהם על פעילותם זו, והשמות רבים.
העמקת חדירת האינטרנט לאזורנו תעמיק גם את חדירת המידע, הביקורת, הקריאה לשינוי, ובשל כך תעמיק את היותו אתגר שלטוני ותעצב בכך מחדש את יחסי הממשל עם אזרחיו באזור. האינטרנט יהווה ביתר שאת במה לקבוצות השוליים ולשלל הקולות המודחקים באזורנו, ובכך יהווה חיל חלוץ לתהליכים של דמוקרטיזציה באזור.
