לא צריך לחכות: המלחמה המקוונת כבר פה

דו"ח שפורסם לאחרונה קובע כי טרם חזינו במתקפה מקוונת רצינית. אולם, שורה של אירועים בשנים האחרונות מוכיחים את ההיפך

מדינות רבות משקיעות משאבים ניכרים בלוחמה אלקטרונית; וגם נשיא ארה"ב, ברק אובמה, הזהיר לאחרונה את אזרחי ארצו מפני הסכנות ברשת וקרא להם לסייע בהגנת המדינה. אולם, דו"ח שפורסם לאחרונה קובע כי לפחות עד עתה, לוחמה מקוונת עדיין לא מהווה איום רציני. אבל, האם שורת האירועים הארוכה בשנים האחרונות, מאסטוניה ועד גיאורגיה, מאתרי הממשל בדרום קוריאה ועד מחשבי הפנטגון, אינה מוכיחה את ההיפך?

הדו"ח מתבסס על התקיפות שאירעו ביולי נגד דרום קוריאה וארה"ב, והמחבר קובע כי לא היו אלו "התקפות רציניות". כבר בפתח דבריו כותב המחבר כי מדובר בסך הכל בהפגנה רעשנית. "התוקפים השתמשו בטכנולוגיה בסיסית ולא גרמו לנזק ממשי", הוא כותב. ומצהיר כי "עד כה, לא חזינו במתקפה מקוונת רצינית". בשל העובדה ש"עדיין לא נוצרו הנסיבות הפוליטיות אשר יצדיקו התקפות שכאלה לצד התקפות צבאיות, הואיל ומרבית השחקנים הלא מדינתיים טרם השיגו את היכולות הנדרשות". המחבר רואה בפעולות אלו התקפות של ריגול ופשיעה ולא כאלו המשולות להתקפה צבאית או חבלה גם מבחינת השפעתן. עם זאת, הוא מזהיר כי יש להתכונן להתגברות שלהן בעתיד.

הדו"ח קובע כי המתקפה על דרום קוריאה ב-4 ביולי השנה היתה מטרידה ומביכה אך לא כרוכה באלימות ובהרס. יש לזכור כי בעקבות ההתקפות, שיוחסו בדו"ח של סונות הביון הדרום קוריאנית לצפון קוריאה , נפלו אתרי ממשל בארה"ב ובדרום קוריאה לתקופות של שעות עד ימים. במתקפות נגד אסטוניה נפלו אתרי הנשיאות והפרלמנט, כמעט כל אתרי משרדי הממשלה, וכן אתרי מפלגות. כמו כן, הותקפו מחצית מאתרי גופי החדשות ושניים מאתרי הבנקים הגדולים במדינה. בנוסף, הותקפו שירותי החירום והרשתות הסלולריות. במתקפה שליוותה את המערכה הצבאית הרוסית נגד גיאורגיה הותקפו אתרי ממשל ותקשורת רבים. לאחר מכן דווח כי תנועת הנוער הרוסית הלאומנית 'נאשי', שמאחורי הקמתה עומד ראש ממשלת רוסיה ולדימיר פוטין, קשורה למתקפות.

מחבר הדו"ח טוען כי קיימים כמה גורמים המפחיתים את הסיכון להתקפה מקוונת. בראש ובראשונה התלות ברשתות מחשב אשר יכולה להביא להשלכות בלתי צפויות של מתקפה מקוונת. לדוגמה נזק אפשרי לרשתות של צד שלישי הקשורות ברשתות המותקפת או תלויות בה. הוא מציין גם כי היכולת של התוקף להישאר בצללים מגבילה את היכולת ליצור איום ממשי נגדו בלוחמה מקוונת.

עוד הוא קובע כי קיים מספר מצומצם של מדינות (בהן רוסיה וסין) אשר להן יכולות מתקדמות של התקפה מקוונת, או שבהן פושעים מקוונים מתוחכמים ולכן ביכולתן להעניק שירותים מקוונים מתקדמים לארגון טרור במישרין או בעקיפין. לדבריו זו תהא החלטה פוליטית כבדת משקל אשר עלולה לגרום למשבר דיפלומטי במידה ותתגלה. הוא טוען כי מדובר בגורם שלבדו עשוי להרתיע מדינות מביצוע התקפות.

לא רק פשיעה וריגול

אירועי הלוחמה המקוונת מהשנים האחרונות מוכיחים כי לא רק שקיימת פעילות שכזו ביוזמת מדינות, אלא בניגוד לדו"ח הן יותר מאשר "הפגנה רעשנית". התקפות אלה גרמו בפועל ל"נזק ממשי" ול"הפרעה רצינית לשירותים חיוניים" (דווקא ככל שהמדינות מקוונות ומרושתות יותר), גם אם לא היה כרוך בכך הרג, הרס או כיבוש שטח.

המתקפות הללו הן יותר מפעולות של "מעשי פשיעה וריגול", גם לפי המדרג שמתאר מחבר הדו"ח. למעשה הן נמנות על סוגי ההתקפות הקשות ביותר לפי המדרג שהוא עצמו קבע: גרימת נזק לתשתיות הקריטיות של המדינה ולמטרות אזרחיות אחרות.

אף קביעתו כי חשש מפגיעה ברשתות של צד שלישי, ימנע מתקפות מקוונות שכאלו התבררה כלא נכונה – בכל האירועים שתועדו לעיל הותקפו רשתות קריטיות באותן מדינות יעד מבלי שדווח על נזקים שכאלו במדינות אחרות במהלך אותה התקפה. כך שניתן לקבוע כי הן היו ממוקדות למדי.

כמו כן, בניגוד לדעת מחבר הדו"ח, דווקא במדינות מרושתות היטב דוגמת ארה"ב, דרום קוריאה ואסטוניה, יכולות המתקפות המקוונות להוות לא רק נשק מהיר, חסכוני ונקי, אלא גם הרסני לא פחות מכלי נשק אחרים.

לאור המקרים הקודמים, ניתן לקבוע כי מעצמות עולמיות (בדגש על סין ורוסיה), אינן נרתעות מלהשתמש בלוחמה מקוונת כאמצעי נוסף לפגיעה ביריבותיהן, לעיתים לצד צעדים צבאיים, זאת בלא כל צורך להפעיל גייסות או להכריז במלחמה. למרות האמור בדו"ח, התקפות אלו בעלות נזק רב, תדמיתית, כלכלית ואף תשתיתית. לפיכך הן מסבות תועלת רבה לגורם המתקיף, אשר לא נראה כי הוא חושש מפגיעה ברשתות צד שלישי.

אין ספק כי המלחמה המקוונת תעמיק לחדור ככלי בסכסוכים, הן בידי מדינות והן בידי ארגוני טרור. סביר להניח כי במהלך השנים הקרובות תעלה תכיפותן של פעולות לוחמה מקוונת בידי שחקנים אלו, הן לצד פעולות צבאיות והן במנותק מהן.