סעודיה והאינטרנט: יחסי אהבה שנאה
למרות עלייה של אלפי אחוזים בחדירת האינטרנט למדינה בעשור האחרון, הממלכה האיסלאמית עדיין נאבקת באתגרים שהוא מציב.
פייסבוק והרשתות החברתיות האחרות מציבות אתגר לא פשוט בפני הורים, מורים וממשלות בכל מקום. אבל, האתגר קשה כפליים כשמדובר במדינות איסלאמיות לא דמוקרטיות כמו סעודיה.
רק לפני כשבוע דווח על חסימה פתאומית ומסתורית של פייסבוק במדינה – חסימה שהוסרה כעבור כמה שעות. דובר בלתי רשמי מסר כי החסימה נבעה מכך שהרשת החברתית פוגעת בכללי המוסר של הממלכה. אך, כעבור מספר ימים מסרה רשות התקשורת כי זו היתה בסך הכל טעות והאתר ימשיך לפעול כרגיל.
אבל המאבק סביב האינטרנט בכלל ורשתות חברתיות כפייסבוק בפרט הוא ארוך ימים בממלכה האיסלאמית. כמדינות אחרות באזור, ערב הסעודית מפעילה יד קשה כלפי אתרי אינטרנט ומונעת בעקביות גישה חופשית לתכנים שונים. אין פלא שהיא מדורגת בשל כך תדיר כאחת מ-12 "אויבות האינטרנט" בעולם על ידי הארגון 'עיתונאים ללא גבולות'.
הניסיון ליישב בין הפתיחות של האינטרנט לערכי האיסלאם הוביל לחסימה של תכנים רבים כמו אתרי פורנוגרפיה, אלימות, הימורים, סמים ואלכוהול. אבל לצידם נחסמו גם אתרי הקהילה ההומו לסבית ואתרי בריאות המציגים איברי גוף חשופים. כמותם נחסמים גם אתרים של זרמים דתיים שונים הקוראים להמרת דת, אתרי ארגוני זכויות אדם ואתרי אופוזיציה, וגם אתר יוטיוב נחסם לתקופה מסוימת. אגב, אתרים ישראליים, דווקא זמינים בדרך כלל לגלישה.
הגוף לפיקוח על האינטרנט מאפשר לגולשים לדווח באתרו על תכנים הראויים לחסימה. לחילופין יכולים בעלי אתרים שנחסמו לבקש להסיר את החסימה.
פתיחה איטית לאינטרנט
ערב הסעודית התחברה לאינטרנט בשנת 1994, אולם הגישה אז היתה נחלתם של מוסדות ממשל, אקדמיה, מחקר וכן עסקים זרים. נגישות התושבים לאינטרנט היתה אפשרית באמצעות מדינות שכנות ובעלות גבוהה. כעבור שלוש שנים אושרה גישה ציבורית לאינטרנט, אולם רק בשנת 1999 החל השימוש הציבורי באינטרנט באמצעות 71 ספקי אינטרנט נבחרים, מרביתם מקורבים ומקושרים לממשלה ולמשפחה השלטת. בכך היתה ערב הסעודית לאחרונה מבין מדינות המפרץ המתירות שימוש באינטרנט. הסיבה היתה רצון הממשל לוודא שהוא יכול לחסום את גישת המשתמשים לתכנים בלתי רצויים.
בפברואר 2001 פירטה מועצת השרים שורה של איסורים והגבלות על משתמשי האינטרנט בממלכה. בנוסף, הופצו בשנת 2003 תקנות לבעלי אינטרנט קפה המטילות הגבלות חמורות עליהם ועל המשתמשים. בכלל זה נאסר על הכנסת קטינים והוטל על הבעלים לנהל רישום של המשתמשים וזהותם ועוד.
סעודיה אף אסרה בעבר על השימוש בטלפונים סלולריים המכילים מצלמות, זאת בשל החשש כי גברים יצלמו נשים ללא רשותן ויפיצו את תמונותיהן באינטרנט. לכך נוסף גם החשש מפני יצירת תקשורת ישירה ובלתי מקובלת בין המינים באמצעות טלפונים סלולריים בכלל.
לאור ההיסטוריה הארוכה של חסימות אתרים, אנו בהחלט צפויים להמשיך לראות את היחס האמביוולנטי של סעודיה לאינטרנט. כך גם צפוי להימשך המאבק הסעודי בתכנים, אשר יבואו לידי ביטוי באירועים נוספים של חסימת אתרים, אפילו אם אלו הם מופיעים ברשת החברתית הפופולרית בעולם. אבל גם סעודיה לא יכולה להרשות לעצמה לסגור את עצמה לגמרי מהאינטרנט ומפייסבוק – וההודעה על כך שהחסימה האחרונה בוצעה בטעות מעידה על כך.