פורנוגרפיה מקוונת בעולם הערבי

פורנוגרפיה היא כידוע אחד מהמנועים החזקים והרווחיים ביותר של האינטרנט, אבל כיצד הדבר בא לידי ביטוי במזרח התיכון ? אזור בו מהווה האינטרנט אתגר שלטוני פוליטי ובעיקר חברתי, בראש ובראשונה בשל התכנים המיניים הקיימים באינטרנט והחשיפה למידע מגוון.

הצורך

כביתר התרבויות והחברות, קיימת דרישה מצד משתמשי אינטרנט בחברה הערבית לסיפוק צרכים מיניים. דווקא בשל אופיה השמרני, מסורתי, דתי וסגור של חברה זו, המציב חסמים חברתיים ודתיים על כל סוג של תקשורת בין המינים, מאפשר האינטרנט זמינות רבה מבעבר למידע באשר הוא ובכלל זה גם חשיפה רבה לתכנים מיניים. זאת החל מתקשורת בינאישית לצרכים חברתיים ולשם הכרות בין המינים, עבור בצפיה פאסיבית בתכנים פורנוגרפיים וכאלה בהשתתפות פעילה בסקס מקוון.

צורך זה של המשתמשים מוצא ביטויו באינטרנט ונראה שבשיעורים ניכרים;

כבר בשנת 2001 קבע בעל פורטל בשפה הערבית כי 80 אחוזים מתעבורת האינטרנט בעולם הערבי מופנית לאתרי סקס. כתבת אשר ביקרה באחד מהאינטרנט קפה בדמשק בשנת 2004, העידה כי 90 אחוזים מהמשתמשים היו צעירים ולדברי בעל המקום, לולא צעירים אלו העושים שימוש במקום לשם צפיה באתרים פורנוגרפיים, הוא לא היה מוצא את פרנסתו.

כל זאת לא בהכרח בשל מיניות יתר, אלא בשל האיסורים הקיימים, הסייגים התרבותיים הקיימים בחברה הערבית, האכיפה ההדוקה בחיי היום-יום, הדיכוי המיני והריגוש שבחשיפה ל'דבר האסור'.

לפיכך, מהווים הפורנוגרפיה והמין המקוון דאגה מתמדת עבור ממשלים במזרח התיכון. בין אם לאור ארועים שהתרחשו בפועל ובין אם לאור חששות עקרוניים מפגיעה בערכי החברה, התרבות והדת.

המענה

צורך זה של משתמשי האינטרנט במזרח התיכון בגישה לתכנים פורנוגרפיים ממומש ככלל בשני סוגים; אתרים ואמצעים מקוונים כלליים ומערביים ואלו היחודיים לחברה הערבית ולמזרח התיכון. האחרונים ללא ספק המסקרנים יותר והבלתי צפויים לכאורה.

במסגרת זו ניתן למצוא אתר ובו סרטוני מין אשר יחודו שהוא פעיל גם בערבית. האתר מתיימר שכל הסרטוניים בשפה ערבית וצולמו בהשתתפות מאות נשים מרחבי העולם הערבי. אתר אחר פעיל בשפה הצרפתית ובמתכונת של YouTube ובו לכאורה סרטוני מין בהשתתפות נשים ערביות ואחר במתכונת דומה ועוד. אתר נוסף ובו תמונות וסרטי מין של נשים מרחבי העולם הערבי, אחר דומה ואתר, באיכות גבוהה יותר, ובו "יפיפיות אוריינטליות מהמזרח התיכון", למרות שמרביתן נראות דווקא מאסיה (אולי לטובת האוכלוסיה הרבה מאזור זה המצויה במדינות המפרץ הפרסי). אתר שהעלו לדבריהם מספר צעירים ערבים בצורה עצמאית וחובבנית ובו סרטונים ותמונות של נשים ערביות, וכן אתר ובו סרטונים דווקא של נשים ממצרים.

בלוג המרכז לדבריו את כל התמונות וסרטוני הוידאו של נשים ערביות באינטרנט ואחר של מצריה בשם שרה החותמת כ-Your Egyptian Slut.

מעניין כי במקרים רבים מצולמות הנשים באקטים מיניים כשהן עוטות לבוש מסורתי ובכלל זה כיסוי ראש. לדעתי לדבר שתי מטרות; להציג לכאורה את אותנטיות הסרטים ולהדגיש את מימד 'הפרי האסור'. כלומר שסרטים אלו משקפים לכאורה את חיי המין הקיימים בעולם הערבי.

בנוסף קיימים אתרים, פורומים וכלים שונים ובכלל זה אף בתחום העולמות הוירטואליים; במסגרת זו קיים עולם וירטואלי כללי בשם Red Light Center, המשמש לצרכי מין וירטואלי ובו ניתן למצוא משתמשים רבים אשר מקורם, לפי הפרטים שציינו בעת ההרשמה, בעולם הערבי.

יחס השלטונות – מענה טכני, חוקי

חלק ממדינות האזור חוסמות אתרי אינטרנט משיקולים פוליטיים (מצרים, סוריה) ואחרות מטעמים חברתיים (מדינות המפרץ, ערב הסעודית), אך כמעט כולן מגבילות, לפחות להלכה, את אזרחיהן מגישה לאתרים פורנוגרפיים.

מבדיקות שנערכו לאורך השנים עולה כי קיימות מספר מדינות במזרח התיכון אשר כמעט ולא חוסמות אתרי אינטרנט בתחומן; אלג'יריה, ירדן, לבנון. במצרים נחסמים מעט אתרים, אך קיימת בה משטרת האינטרנט אשר עיקר עניינה הם אותם אלו המבקרים באתרים פורנוגרפיים. ניסויים שבוצעו בעראק לא העלו חסימה של אתרי אינטרנט, אך דווח כי מפעיל רשת סלולרית בעיר בצרה החל לצנזר תכנים אלימים ופורנוגרפיים על דעת עצמו ולא בהוראת השלטונות. לצד אלו קיימות מדינות החוסמות בעיקר אתרי אופוזיציה וחדשות דוגמת לוב ומרוקו.

אולם מרבית מדינות המזרח התיכון מונעות גישה למגוון אתרי אינטרנט ובדגש על תכנים פורנוגרפיים; באיחוד האמירויות האינטרנט מצוזנר רשמית רק מפני תכנים פורנוגרפיים. כבר בסוף שנת 2002 ציין שר התקשורת המקומי כי מנויים רבים מבקשים את התערבות משרדו למען חסימת אתרים אלו. לדבריו, לעיתים נדירות נמנעת כניסה לאתרים מסיבות שאינן קשורות בפורנוגרפיה.

כווית, עומאן וקטר חוסמת בעיקר אתרי פורנוגרפיה, לצד אתרים של הקהילה ההומו-סקסואלית ואלו הקשורים בדתות ובזרמים אחרים.

תוניסיה חוסמת מגוון רחב של אתרים (זכויות אדם, אופוזיציה, חדשות) ובכלל זה אתרים פורנוגרפיים רבים. בדיקה שנערכה בשנת 2005 העלתה כי 95% מהאתרים הפורנוגרפיים שנבדקו, נמצאו חסומים.

ברצועת עזה נמסר במאי 2008 כי החמאס הורה לספק אינטרנט מקומי לחסום את הגישה לאתרים פורנוגרפיים ברצועה.

בין שלל אתרי האינטרנט הנחסמים באיראן ניתן למצוא אתרים רבים הקשורים במין ובפורנוגרפיה. כבר בשנת איראן 1995 נסגרה רשת מקומית במדינה בשל דיווחים כי צעירים עשו בה שימוש לצרכי סקס צ'ט. לאורך השנים הגנו בכירי המשטר על צעדים אלו בטענה כי נחסמים אתרים בעלי תכנים "פורנוגרפיים ולא מוסריים".

בסוריה נחסמים אתרים משני סוגים; אלו העויינים את החברה והמוסר (בעיקר בעלי תכנים מיניים) ואלו העויינים את המדינה והשלטון (אופוזיציה, זכויות אדם, חדשות). החשיפה לאתרים פורנוגרפיים, הביאה הורים לכדי ביטול המנוי ולהגברת הפיקוח על ילדיהם ואת משרד התקשורת לפרסם (יתכן ובשל לחץ ההורים) הודעות בדבר הצורך בערנות וזהירות בעת השימוש באינטרנט.

ערב הסעודית חוסמת מגוון רחב של אתרי אינטרנט, אולם אלו הקשורים במוסר – בדגש על פורנוגרפיה – מהווים יעד עיקרי לצנזורה בממלכה. זאת על ידי גוף בשם Internet Service Unit (ISU) אשר הוסמך לחסום אתרים פורנוגרפיים. יתר האתרים נחסמים בהתאם להוראות ישירות מאת גופי הבטחון. גוף זה חוסם כמעט את כל האתרים הפורנוגרפיים שנבדקו בניסויים שונים בממלכה וזאת בצורה הדוקה יותר מאשר אתרים אחרים. החסימה מבוצעת הן על פי פעילות מכוונת של גוף זה והן על סמך דיווח של הציבור אודות אתרים הראויים לחסימה נקודתית. אולם הרגישות הרבה הקיימת בממלכה לסוגיית המין והמוסר, מביאה לכדי חסימת יתר (Overblocking) בה נחסמים לעיתים אתרים אשר לא אמורים להיות חסומים לאור תוכנם.

באוקטובר 2002 הפכה הממלכה למדינה היחידה בה טלפונים סלולריים אשר בהם מצלמה היו לא חוקיים. האיסור הוטל קודם לכן בשל החשש כי גברים יעשו בו שימוש לשם צילומן של נשים בחשאי ופרסום תמונותיהן באינטרנט ללא קבלת רשותן. למרות האיסור, מכשירים אלה זכו ליחס סלחני מצד השלטונות. המפנה הגיע בעקבות מעצרם של שני סעודים וניגרי אחד באשמת אונס צעירה בת 19 ביוני אותה השנה, כאשר האירוע צולם והועבר ברשת הסלולרית. עקב כך החלה המדינה להחרים מכשירים אלו (לדוגמא, בעת כניסה למדינה בנמלי תעופה) ולאסור את השימוש בהם (לדוגמא, בבתי חולים). אולם מכשירים אלו עדיין היו מצויים בחנויות והיקף רכישתם באותה העת אף צמח מחשש שמכירתם תאסר.

כמו כן, יצא המופתי הראשי של הממלכה בקריאה נגד החלפת מסרים בטלפונים סלולריים בין בנים לבנות, ככל הנראה בשל האירוע האמור לעיל. הוא הבהיר כי יש להתרחק מכך על פי ההלכה האסלאמית הואיל והדבר עלול להביא לכדי לדברים אסורים ולבעיות. לדבריו, מספר נערות צולמו באמצעות כך והדבר הוביל ל"פגיעה מוסרית חמורה בענווה ובצניעות של הנערות המעורבות". בשל כך הזהיר את הנערות מפני נפילה לתהום שכזו וקרא להמנעות מוחלטת מהחלפת תקשורת שכזו המהווה לדבריו הדרך הבטוחה ביותר "להשפלה מוסרית", שהינה מטרתם של גברים צעירים רבים בחברה. כעבור שנתיים, בנובמבר 2004 קראו ארבעה שרים בממשלה לבטל את האיסור על שימוש בטלפונים מסוג זה.

מבדיקה שנערכה לפני מספר שנים בבחרין עלה כי נחסם בה שיעור זעום של אתרים ואלו מסיבות של מוסר, דת ופוליטיקה. אף בה החשש מפני חשיפה לפורנוגרפיה מקוונת מעוגן, בין השאר, בארועים קיימים. לאחר כניסת תלמידים לאתרים אלו ממעבדת המחשבים בבית ספר, מתח גורם בבית הספר ביקורת על משרד החינוך בשל העדר פיקוח, וקרא למשרד למצוא דרכים למנוע מהתלמידים שימוש לא נאות במחשבי המעבדה, בין השאר באמצעות התקנת תוכנת חסימה.

יחס המערכת הדתית – מענה דתי, הלכתי

הן המשתמשים והן אנשי ההלכה נותנים דעתם לנושא היחסים בין המינים, פורנוגרפיה ומין מקוון, בהקשר הדתי. בין אם בפסקי הלכה ובין אם בשאלות ותשובות בנושא;

גורמים דתיים מפרסמים פסקי הלכה היוצאים נגד הפורנוגרפיה המקוונת, תוך קריאה להתנתק כליל מהאינטרנט במידת האפשר, עד שתחזור ותתחזק האמונה ויוכל המשתמש לעמוד בפני הפיתויים המצויים באינטרנט. לצד איסור על נשים לעשות שימוש באינטרנט ללא מלווה "אשר מודע לפריצותה של האישה ולערמומיותה". או אף איומים דתיים על הגולשים באתרים פורנוגרפיים; דוגמת מכתבו של אדם שהיה נוהג להכנס לאתרים אלו, עד אשר נתקל באתר דתי ובו האזהרה מפני העובדה שצפיה בתמונות אלה תזקף לחובתו ביום הדין, לצד אזהרה כי אם ימות בזמן היותו באתר כאשר תמונות אלה על מסך מחשבו, תהיה זה בושה גדולה. לפי מכתבו, דברים אלו גרמו לכותב להמנע מלעשות שימוש באתרים אלה.

באתרים דתיים שונים מציבים המשתמשים שאלות הלכתיות מגוונות בהקשר של שימוש באינטרנט; מה העצה לאותם צעירים המשתמשים באתרי פורנוגרפיה ? האם מותר לנהל אינטרנט קפה, לאור העובדה שלדברי השואל "הוא משמש יותר לצרכים שליליים מאשר למטרות טובות" ? האם ניתן לנהל חברת שרותי אינטרנט (ISP) מבלי לצנזר תכנים למשתמשים, בטענה כי האשמה על כניסה לאתרים לא מוסריים צריכה להיות על המשתמש ולא על ספק שרות האינטרנט ? האם מותר לפרסם כתבי עת המציגים נשים בדרכים לא מוסריות ? מה ניתן לעשות כשהבעל אוהב לנהל צ'טים ולצפות בסרטים פורנוגרפיים ? מה היחס למין מקוון, ולאינטרנט בכלל, האם אינטרנט הוא חופש או בית כלא ?

שאלות הקשורות במגוון היבטים של תקשורת בין המינים; האם מותר לנהל צ'ט באינטרנט בין גברים ונשים ? עצות למוסלמים בעת תקשורת בחדרי צ'ט. האם מותר לאישה להרשם לאתר הכרויות ולרשום את מאפייני הבעל אותו היא מחפשת ? מה ההגבלות בעת חיפוש בעל באמצעות האינטרנט ? האם גבר יכול לנהל עם אישתו המצויה מעבר ים שיחת סקס באמצעות מצלמת אינטרנט ?

שאלות בנושא חינוך הילדים והגנה עליהם מפני המצוי באינטרנט; כיצד ניתן מצד אחד להתעדכן במצוי באמצעי התקשורת השונים ובאינטרנט ועדיין להשמר ולשמור על הילדים מפני התכנים השליליים המצויים בהם ? כיצד ניתן להגן על הילדים מפני ניצול לאור אתרי הפורנוגרפיה הרבים הצצים באינטרנט ? ועוד.

סיכום ומסקנות

האינטרנט מהווה אתגר רב חשיבות לחברה ולמדינה במזרח התיכון הן מטעמים של פגיעה במוסר, בתרבות, במסורת ובדת והן מטעמים של פגיעה במבנה השלטוני הקיים וערעור על מידת הלגיטימיות שלו. כלומר החשש הוא כי השימוש באינטרנט יביא לפגיעה במרקם החברתי והפוליטי הקיים, יקרא עליהם תיגר ואף יביא לשינויים.

בשל אופיה היחודי של החברה הערבית, מהווים המין והפורנוגרפיה נושאים בעלי חשיבות עליונה וכאלו הזוכים לתשומת לב מרובה מצד גורמי שלטון והלכה במרבית ממדינות האזור אשר מרביתן נוטות לחסום אתרים המכילים תכנים מיניים וכמובן פורנוגרפיים. זאת כמענה לצורך הרב הקיים לכל האסור, חברתית ותרבותית, בחברה הערבית; החל בתקשורת בינאישית בין צעירים וכל בהשתתפות פעילה במין מקוון.

ניתן לראות שככל שחודר האינטרנט למזרח התיכון, כך הולכת ורבה השפעתו על מרקם החברתי והפוליטי באזור, אף לכדי הקמת אתרים פורנוגרפיים יעודיים לחברה הערבית. ניתן לפיכך לצפות כי המשך מגמה זו של חדירת האינטרנט לשכבות רחבות יותר באוכלוסיה, תעמיק את הדרישה לשינוי חברתי ובכלל זה לחופש פרט, ביטוי ואף לחופש מיני רבים יותר. דרישה אשר תהווה אתגר חברתי הולך ומעמיק לשלטונות הערביים בד בבד עם השינויים הפוליטים הכרוכים במגמה זו של התפשטות האינטרנט באזור.