שנה לבחירות לנשיאות באיראן
היום, 12 ביוני 2010, מלאה שנה לבחירות לנשיאות באיראן. יום האזכור הראשון עבר בשקט מוחלט להבדיל מהארועים לפני שנה, כאשר ההתנגשויות האלימות עם כוחות הבטחון לאחר היוודע תוצאות הבחירות, תועדו באינטרנט וברשתות החברתיות, אשר הפכו לכלי המרכזי בתעוד ארועים אלו.
נראה כי מועד זה לא עורר הפעם כל תגובה ברחובות איראן; לא נמצא לו כל איזכור בתקשורת המקומית וגם לא בזו הבינלאומית. בדקתי ב-CNN שלא טעיתי במועד. אכן ה-12 ביוני, יום השנה לבחירות לנשיאות באיראן.
המהומות שפרצו מיד לאחר היוודע התוצאות לפיהן הנשיא המכהן, מחמוד אחמדי-נז'אד, זכה בכהונה נוספת, ביטאו פרץ של רגשות לרצון בשינוי. מהלך אותו הובילו הגורמים הרפורמיסטים. אולם ככל שעברו הימים, לא רק שהתנגשויות אלו עם כוחות הבטחון שכחו, אלא אף במהלך השנה החולפת הם לא חרגו מעימותים והפגנות בתאריכי אזכור שונים ידועים מראש בלוח השנה המקומי.
למוד ארועי העבר ובדגש על אלו שלאחר הבחירות עצמן, עת הוכחה חד משמעית עוצמת הרשתות החברתיות, פעל הממשל האיראני להצרת צעדי משתמשי האינטרנט ולהגבלת הפעילות המקוונת בסמיכות לתאריכי האזכור השונים. במקביל הפעיל הממשל יד קשה לאורך השנה ובדגש על מועדים אלו נגד פעילים רפורמיסטים ובכלל זה הוצאות להורג רבות של אותם אלו אשר השתתפו בהפגנות.
ביולי 2009 מלאו 40 יום לארועים להפגנות בעטיין נהרגו מפגינים רבים וביניהם סמל המאבק, הנערה נדא סולטאן. כבעבר, אלפים יצאו לרחובות, אך לזמן קצר בלבד. ללא המשכיות.
בפברואר השנה התרחשו הפגנות לציון יום השנה ה-31 למהפכה האסלאמית, אך גם הן גוועו תוך זמן קצר.
כל זאת עד למצב בו יום השנה לבחירות, אשר לכאורה אמור היה להוות נקודת משען ותאריך מרכזי עבור האופוזיציה לארגון ההפגנות ועימותים עם השלטונות ומפגני כוח, נותר מיותם.
הסיבה היא שליטתו המוחלטת של הממשל האיראני בכוחות הבטחון וביכולתו לדכא הפגנות אלימות ובכך לשלוט לעת עתה בגובה להבות המחאה.
מנגד, נראה כי הגורמים הרפורמיסטים לא השכילו לצרף לשורותיהם שכבות נרחבות באוכלוסיה מעבר לאותם צעירים משכילים אשר גדשו את רחובות הבירה ואת האינטרנט בדיווחיהם על המתרחש.
ולבסוף, הממשל אינו חש לעת עתה ערעור רב מידי על הלגיטימציה השלטונית שלו, לא מבית ולא מחוץ.
לפיכך, מחד גיסא אין התגייסות עממית ורחבה נגד השלטון, אשר מאידך גיסא אינו חש כי הקרקע השלטונית בוערת מתחת לרגליו.
כל עוד מצב דברים זה ימשך, לא נראה המשך להפגנות אלו ומינוף שלהן לשינוי שלטוני באיראן.
