פריחת אג"חים במפרץ הפרסי

נרשמו שיאים חדשים בהנפקות איגרות חוב במפרץ הפרסי במחצית הראשונה של השנה – כך פרסמה לאחרונה סוכנות בלומברג. ההנפקות שנערכו בתקופה הזו בשש המדינות החברות ב'מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ' (ערב הסעודית, כווית, איחוד האמירויות הערביות, עומאן, בחריין וקטאר) היו בסך 18.2 מיליארד דולר. מדובר בעלייה של 76% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובמספר הגבוה ביותר למחצית שנה מאז החלו לערוך מעקב כזה בבלומברג בשנת 1999.

אנאס אל מייזי, מבכירי ה-Royal Capital, חברה לניהול השקעות באבו-דאבי, ניתח את פריחת האג"חים במפרץ הפרסי בשיחה עם בלומברג. לדבריו: "שוק איגרות החוב היה גמיש מאוד באזור השנה, והמנפיקים מנסים למקסם את רווחיהם בסביבה עם תשואות נמוכות כדי למחזר את חובותיהם". ממוצע התשואות על איגרות חוב במפרץ הפרסי ירד השנה ביותר מ-30% בהשוואה למדינות המתפתחות.

תנופת פיתוח

התנופה שחלה בשנתיים האחרונות בפרויקטים העצומים שהמשטרים במפרץ הפרסי משקיעים בהם, ודאי היטיבה עם שוק איגרות החוב באזור. השליטים לא המתינו ש'האביב הערבי' יגיע גם לפתחם, וכבר בשנה שעברה החלו במבצע רחב היקף לקניית הלבבות בקרב נתיניהם: העלאת שכר המינימום ושכרם של עובדי המדינה, סיוע למובטלים ולסטודנטים, מענקים לאוכלוסיות שונות, רפורמות בענף הפנסיה, פיתוח תשתיות, השקעות בחינוך וברווחה ועוד. סעודיה לבדה החליטה להשקיעה 500 מיליארד דולר ברווחה ובפיתוח. חלק גדול מהפרויקטים הלאומיים במפרץ מומנו באמצעות גיוס כספים דרך הנפקת איגרות חוב.

אולם 'האביב הערבי' לא היה הגורם היחיד לצמיחת ענף האג"חים. שוק הנפט אמנם לא מצטיין ביציבות רבה לאחרונה, במיוחד על רקע האירועים סביב איראן המתגרענת, אך בהשוואה לשנת 2010 מחירי הזהב השחור עלו. בשנת 2010 המחיר הממוצע היה 80 דולר בקירוב לחבית, ואילו היום הוא עלה ל-100 דולר בקירוב לחבית. נוסף על כך, מדינות המפרץ, ובראשן סעודיה, נהנות מהסנקציות על הנפט האיראני ומשלימות בעבור המערב את החסר. כך הכנסותיהן עולות גם כשיש ירידות במחירים, ויש המעריכים שגם אם יהיה משבר והמחירים יעלו, מדינות האזור לא יפסידו. כך או כך, השליטים המקומיים העריכו שיש להם סיבות טובות לבנות תשתיות נפט חדשות ולהרחיב את הקיימות. גם במקרה הזה איגרות חוב הן נדבך בעל משמעות במימון הפרויקטים.

למי שיש חלק גדול מבארות הנפט של העולם, יכול להרשות לעצמו לטפל בלחם ובשעשועים גם יחד. באבו-דאבי שוב מנפיקים איגרות חוב כדי לממן את שחזור מוזיאון 'גוגנהיים' בניו-יורק ואת מוזיאון 'לובר' הצרפתי, ובקטאר מתכוננים לאליפות העולם בכדורגל בשנת 2020. בקרן המטבע הבינלאומית מעריכים שההכנות האלה יעלו לה כ-100 מיליארד דולר. הממלכה היא היצואן הגדול בעולם של גז טבעי, ויש לה גם לא מעט נפט, אך גם היא מתכננת להיעזר במשקיעים באיגרות חוב.

על אף התשואות הנמוכות, איגרות החוב המונפקות במפרץ הפרסי בקצב מסחרר נהנות מביקוש רב של המשקיעים. מארק ווטס, החבר בהנהלת הבנק הלאומי של אבו-דאבי, אמר בשיחה עם בלומברג שזו תוצאה של סביבה כלכלית יציבה. לדעתו, הרחבת התשתיות באזור וגידול מתמיד במגזר ההשקעות המוסדיות הופכים את האג"חים במפרץ לאטרקטיביים.

האפיק האסלאמי

אף על פי שרוב ההנפקות באזור בוצעו בשוק איגרות החוב הקונבנציונליות, המכירה הגדולה הייתה של סוקוק, אג"ח אסלאמי. רשות התעופה הסעודית הנפיקה סוקוק בסך 4 מיליארד דולר למימון פיתוחו של נמל התעופה בעיר ג'דה לחופי ים סוף. כלי תקשורת מקומיים ציינו שהביקושים לסוקוק האלה היו גבוהים פי 3.5 מההיצע. במחצית הראשונה של השנה נמכרו במפרץ הפרסי סוקוק בסך 6 מיליארד דולר. גם האפיק האסלאמי מראה ביצועים מרשימים, אם ניקח בחשבון שבשנת 2011 כולה הונפקו סוקוק בסך 7.3 מיליארד דולר.

Sadra, חברת בת של מונופול הנפט הסעודי 'ארמקו' ו-Dow Chemical האמריקנית, חתמה בימים האחרונים חוזה עם Deutsche Bank ועם 3 בנקים נוספים מהמפרץ הפרסי על הנפקת סוקוק משותפת בסך 1.4 מיליארד דולר. ההנפקה הזאת היא חלק מחבילת איגרות החוב של Sadra, בסכום כולל של 12.5 מיליארד דולר, שתממן את בנייתו של מתקן זיקוק חדש עד שנת 2016. המתקן מתוכנן לייצר 3 מיליון טון של מוצרי נפט מדי שנה.

אולם ההנפקה של Sadra לא תצא לדרך לפני שנת 2013. בניגוד לשוק הקונבנציונלי, הנפקת סוקוק היא פעולה מורכבת מאוד ועליה לעבור אישורים רבים של מועצות השריעה במוסדות הפיננסיים. הנפקת הסוקוק הקודמת של 'ארמקו', למימון בתי זיקוק עם חברת Total הצרפתית, נערכה באוקטובר האחרון והשלמתה נמשכה 15 חודשים. חכמי השריעה שליוו את הפרויקט הקשו שוב ושוב על 'ארמקו' בענייני ריבית, סיכונים ושיתוף ההכנסות.

אולם בקרב המשקיעים המקומיים הסוקוק זוכים דווקא לפופולריות גבוה. לדברי נחום שילה, מנכ"ל

חברת 'ג'י. אם. איי – מודיעין עסקי למפרץ', מדובר במשקיע שמרני. ""מחזיקי סוקוק או רוכשיהם", מסביר שילה בשיחה עם 'מקור ראשון', "יכולים לעשות תשואה על כספם בקלות יחסית מכיוון שגופים מסחריים חזקים, כגון בנקים אסלאמיים, מנהלים בעבורם את תיקי ההשקעות ופוטרים אותם מליווי אישי למיזמים אליהם מתועל כספם".

בסיס נמוך

שוק איגרות החוב במפרץ הפרסי אמנם פורח, אך לא הכול נראה ורוד. ראשית, על פי התחזית של קרן המטבע הבינלאומית, שנת 2012 תסתכם בהאטה בצמיחת הכלכלה המקומית ברמה של 5.3% בהשוואה ל-8% בשנה שעברה. זו עדיין צמיחה גבוהה בהשוואה לצמיחה של 3.4% הצפויה בדרום-אמריקה, ואפילו בהשוואה להתכווצות של 0.4% הצפויה השנה באירופה. אף על פי כן, התחזית של קרן המטבע לא מוסיפה נחת לדרגים המחליטים באזור.

ניק סטדמיילר, ראש מחלקת אנליסטים לתחום אג"ח בקבוצת EmiratesNBD, ציין לאחרונה בראיונותיו לתקשורת הכלכלית במפרץ, ששוק איגרות החוב המקומי סובל מהשתתפות נמוכה יחסית של המגזר הפרטי. השחקנים הראשיים בו הם תאגידים ממשלתיים, הדגיש סטדמיילר.

גם אחמד אלאנני מדובאי, מנהל חטיבת האג"ח בשלוחה המזרח תיכונית של חברת Exotix, לא מזדרז להתלהב מפריחת השוק במפרץ הפרסי. בשיחה עם בלומברג הוא הדגיש שמקורן של איגרות החוב באזור "בבסיס נמוך מאוד", ודאי בהשוואה לשווקים המתעוררים בעולם. "יש ביקוש רב לאג"חים כאן, אך רוב ההתעניינות מגיעה מצד המשקיעים המקומיים. המשקיע הבינלאומי מתעניין הרבה פחות", ציין אלאנני.

מכירות האג"חים במפרץ הפרסי נמוכות בהשוואה לשווקים המתעוררים, שבהם הונפקו השנה איגרות חוב בסך 459 מיליארד דולר או לעומת 68 מיליארד שהונפקו בדרום-אמריקה. "אנו עדיין רחוקים מפוטנציאל האזור", אומר אלאנני מדובאי ומוסיף: "לא אומר שהשוק פורח כל עוד לא אראה בין המנפיקים גופים שאינם ממשלתיים".