פשיעה קיברנטית במצרים

באוקטובר 2016 פורסם כי מצרים מהווה היעד המרכזי של מתקפות מסוג כופרה בקרב מדינות צפון אפריקה ובה נרשמו 18% מכלל מתקפות אלו באזור. בממוצע כ-20 אלף מתקפות בחודש. עוד נרשם גידול של 54% במתקפות מסוג זה בצפון אפריקה בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

באזור זה קיימות כ-2.8 מיליון הודעות דוא"ל זבל, 22% מהן במצרים, לצד בממוצע כ-45 אלף הורדות סלולריות במדינה, הנגועות ב-1,160 סוגים שונים של וירוסים. כמו כן קיימות בממוצע 85 נוזקות בנקאיות במדינה המהוות 12.5% מכלל נוזקות אלו באזור.

בתוך כך, פורסם בתחילת פברואר 2017 כי גוף המחקר Citizen Lab שבאוניברסיטת טורונטו גילה מתקפה מסוג פישינג ("דיוג") רחבת היקף המכונה Nile Phish. זו פגעה במהלך החודשים נובמבר 2016 עד סוף ינואר 2017 בשבעה ארגונים בלתי ממשלתיים במצרים הפועלים בתחום זכויות האדם, החופש הפוליטי, מגדר וחופש ביטוי, לצד יעדים דוגמת עורכי דין מקומיים, עיתונאים ופעילים עצמאיים. במהלך המתקפה נשלחו 92 הודעות באופן ממוקד ואישי עד כדי כך כי המחקר אמנם קבע שאין ביכולתו לזהות את הגורם למתקפה, אולם ציין כי יש לתוקף "עניין רב בפעולות NGOs מצריים, במיוחד באלו אשר הואשמו על ידי ממשלת מצרים בהקשר של Case173", ("מימון זר של החברה האזרחית"). כמו גם כי לתוקף הכרות עם פעולות הארגונים שהותקפו והלכי הרוח של העובדים, דבר המאפשר לו ליצור מתקפת פישינג במהירות ובקלות.