רשתות חברתיות פנימיות באוזבקיסטאן נלחמות בהשפעות הזרות
ב-22 בפברואר פורסם על כוונת שלטונות אוזבקיסטאן ליצור רשת חברתית פנימית אשר תכלול תכנים "לאומיים" על מנת ש"יענו על דרישות הדור הצעיר". זאת הואיל והתקשורת במדינה מאשימה תדיר רשתות חברתיות פופולריות כ"מפתות את הצעירים", נושא המהווה אחד מהמרכזיים בתקשורת האוזבקית בערוצים השונים הרואים ברשתות החברתיות "כלי בידי כוחות זרים, המציבים סכנה מיידית למדיניות הציבורית ולריבונות שלנו".
בהודעה רשמית של הממשלה באוגוסט 2014 נקבע כי "הגנה על הצעירים מפני ההשפעות השליליות של רעיונות ותנועות זרות היא משימה דחופה. רעיונות אלו מופצים בעיקר באמצעות הרשתות החברתיות הזרות".
שיעור חדירת האינטרנט למדינה עמד במחצית 2014 על 41% (12 מיליון משתמשים), אולם נכון לדצמבר 2012 רק לכ-153 אלף היתה גישה לפייסבוק (כחצי אחוז מכלל תושבי המדינה), נתון אחר, מאוחר יותר, מציב אותה במקום ה-129 מתוך 213 מדינות מבחינת שיעור חדירת הפייסבוק, אשר עמד באותה העת על 1.1% בלבד. בכתבה עצמה נמסר כי כיום מספר החשבונות עומד על 360 אלף בלבד.
יתכן ויש במדיניות האוזבקית וביחס השלילי לרשתות החברתיות הזרות כדי להסביר שיעור נמוך זה. עם זאת נמסר מגורמים ממשלתיים כי קיימים כ-8 מיליון חשבונות מאוזבקיסטאן ברשת החברתית הרוסית Odnoklassniki.ru הנחשבת לפופולרית ביותר, לאחריה Mail.ru עם 4.2 מיליון חשבונות ממדינה זו. אלו זוכות לפופולריות בעיקר בקרב הדור המבוגר במדינה, לעומת הפייסבוק אשר המשתמשים בו באוזבקיסטאן הם בעיקר צעירים ואקטיביסטים.
עוד עולה כי אין זה הנסיון הראשון של השלטונות ליצור רשתות חברתיות פנימיות; Vsetut.uz זכתה ל-15 אלף משתמשים בלבד, Sinfdosh.uz נסגרה לאחר מספר שנים ו-Muloqot.uz היתה לרשת המקומית המוצלחת ביותר עם 76 אלף משתמשים. אכן, מחקר שפורסם בנושא באתר תקשורת מקומי מגלה כי אין שוק לרשת חברתית שכזו וכי הצורך הקיים נענה על ידי הרשתות החברתיות הזרות. כך שנראה כי נסיונות אלו אינם אלא נסיונות המשטר למנוע גישה חופשית של האזרחים לתקשורת בינלאומית, לצד נסיון לנטר את הפעילות המקוונת של המשתמשים באותן רשתות חברתיות מקומיות.
פעילותו זו של הממשל האוזבקי היא חלק מעשיה מתמשכת להגבלת חופש התקשורת והאינטרנט במדינה המתבטא במעצר אנשי תקשורת והגבלות שונות על אינטרנט במדינה. אלו הביאו את הארגון 'עיתונאים ללא גבולות' לסווג את אוזבקיסטאן כאחת מ'אויבות האינטרנט בעולם'.
אוזבקיסטאן אינה המדינה היחידה הפועלת לשם סגירת האינטרנט, כבר ביוני 2011 דווח על כוונת ממשלת קזאחסטאן לחייב את כל אתרי האינטרנט בעלי הכתובות המקומיות (.kz) להיות מופעלים משרתים מקומיים המצויים בתחומי המדינה, זאת לצד פעילותה ארוכת השנים של איראן ליצירת רשת אינטרנט פנימית במדינה אשר מחד גיסא תהיה סגורה מפני אתרים חיצוניים והשפעות זרות, ומאידך גיסא, תחייב את השלטונות ליצור מקבילות מקומיות ותכנים. הנסיון הן באיראן והן באוזבקיסטאן מלמד כי לא די בחסימת הרשתות החברתיות הקיימות, וכי משתמשי האינטרנט אינם מעוניינים בגרסאות המקומיות בהכרח, אלא דווקא בבינלאומיות הפופולריות ברחבי העולם בהן יש ביכולתם לתקשר עם העולם הרחב, בעיקר במדינות דיקטטוריות בהן מוגבלים אמצעי התקשורת בתוך המדינה.