נסיונות לחסימת האינטרנט כדי להאבק בתופעת הדלפות בחינות בגרות

ב14 ביוני פורסם על קולות שונים במשרד החינוך המצרי בנוגע להשבתת שרות האינטרנט שעה לפני מבחני Thanaweya Amma אשר הנערכים בין ה5-28 בינוי ויקבעו עבור כ570 אלף תלמידי תיכון את קבלתם לאוניברסיטאות שונות. זאת במטרה להתמודד עם הדלפות שונות שארעו במערכת החינוך המצרית לאחרונה, בהן דלפו התשובות לאינטרנט במהרה.

דובר המשרד הכחיש כי השר הציע תוכנית כלשהי להשבתה שכזו ואמר כי אלו היו רעיונות אשר הוצעו למשרד. אולם אלו עומדים בסתירה להצהרות השר בפני ועדת החינוך הפרלמנטרית אשר התכנסה לדון בנושא, בה אמר כי המשרד "הורה כי שרות האינטרנט יושעה למשך שעה לפני ולאחר הבחינות, אולם, הופתענו לגלות שצעד זה יהיה 'בלתי חוקי'. לכן הצענו לשבש את התקשורת בתוך בתי הספר למשך פרק זמן מסויים, אך העלות תהא 150 מיליון לירות מצריות (כ17 מיליון דולר)". זאת לצד האיסור הקיים ממילא על הכנסת טלפונים סלולריים לאולמות המבחנים, אולם מתברר כי המשרד עצמו מודע לכך שזו תקנה שקשה לאוכפה.

אתר החדשות המצרי אשר דיווח על הארוע ניסה לגשר על הסתירה וציין כי לא קיבל כל תשובה.

למול הלחץ הגובר על השר לנקוט בצעדים המתאימים לעצור את האחראים להדלפות, כמו גם הפגנות של עשרות תלמידים למול משרדו בקריאה להתפטרותו ולמהפכה במערכת החינוך, מסר השר לוועדה כי משרדו ביצע שורה של פעולות ובכללן: ניטור פעילות 26 אתרי אינטרנט אשר איימו להדליף את הבחינות, חיפוש בקרב למעלה מ80 אלף מעובדי המשרד לפני תחילת הבחינות, מעצר של 12 מעובדי המשרד בתחילת חודש יוני בקשר עם הדלפת מבחנים במקצועות הדת וככל הנראה גם בשפה האנגלית.

אלו דלפו עם תשובותיהם ופורסמו בעמוד פייסבוק בשם Chao Ming Cheats, אשר במשך ארבע השנים האחרונות פרסם את התשובות במהלך המבחנים, אולם נראה כי השנה זו הפעם הראשונה שבעמוד זה הוצבו עותקי המבחנים והתשובות עוד בטרם החלו המבחנים.

תופעה זו אינה ייחודית למצרים, באוזבקיסטאן הושבתה תקשורת האינטרנט והמסרונים במהלך בחינות הכניסה לאוניברסיטאות ב1 באוגוסט 2014, בעראק הושבת האינטרנט מטעם זה ב29 ביוני 2015 וכן במחצית חודש מאי 2016, וכן באלג'יריה במהלך יוני 2016.

רשתות חברתיות פנימיות באוזבקיסטאן נלחמות בהשפעות הזרות

ב-22 בפברואר פורסם על כוונת שלטונות אוזבקיסטאן ליצור רשת חברתית פנימית אשר תכלול תכנים "לאומיים" על מנת ש"יענו על דרישות הדור הצעיר". זאת הואיל והתקשורת במדינה מאשימה תדיר רשתות חברתיות פופולריות כ"מפתות את הצעירים", נושא המהווה אחד מהמרכזיים בתקשורת האוזבקית בערוצים השונים הרואים ברשתות החברתיות "כלי בידי כוחות זרים, המציבים סכנה מיידית למדיניות הציבורית ולריבונות שלנו".

בהודעה רשמית של הממשלה באוגוסט 2014 נקבע כי "הגנה על הצעירים מפני ההשפעות השליליות של רעיונות ותנועות זרות היא משימה דחופה. רעיונות אלו מופצים בעיקר באמצעות הרשתות החברתיות הזרות".

שיעור חדירת האינטרנט למדינה עמד במחצית 2014 על 41% (12 מיליון משתמשים), אולם נכון לדצמבר 2012 רק לכ-153 אלף היתה גישה לפייסבוק (כחצי אחוז מכלל תושבי המדינה), נתון אחר, מאוחר יותר, מציב אותה במקום ה-129 מתוך 213 מדינות מבחינת שיעור חדירת הפייסבוק, אשר עמד באותה העת על 1.1% בלבד. בכתבה עצמה נמסר כי כיום מספר החשבונות עומד על 360 אלף בלבד.

יתכן ויש במדיניות האוזבקית וביחס השלילי לרשתות החברתיות הזרות כדי להסביר שיעור נמוך זה. עם זאת נמסר מגורמים ממשלתיים כי קיימים כ-8 מיליון חשבונות מאוזבקיסטאן ברשת החברתית הרוסית Odnoklassniki.ru הנחשבת לפופולרית ביותר, לאחריה Mail.ru עם 4.2 מיליון חשבונות ממדינה זו. אלו זוכות לפופולריות בעיקר בקרב הדור המבוגר במדינה, לעומת הפייסבוק אשר המשתמשים בו באוזבקיסטאן הם בעיקר צעירים ואקטיביסטים.

עוד עולה כי אין זה הנסיון הראשון של השלטונות ליצור רשתות חברתיות פנימיות; Vsetut.uz זכתה ל-15 אלף משתמשים בלבד, Sinfdosh.uz נסגרה לאחר מספר שנים ו-Muloqot.uz היתה לרשת המקומית המוצלחת ביותר עם 76 אלף משתמשים. אכן, מחקר שפורסם בנושא באתר תקשורת מקומי מגלה כי אין שוק לרשת חברתית שכזו וכי הצורך הקיים נענה על ידי הרשתות החברתיות הזרות. כך שנראה כי נסיונות אלו אינם אלא נסיונות המשטר למנוע גישה חופשית של האזרחים לתקשורת בינלאומית, לצד נסיון לנטר את הפעילות המקוונת של המשתמשים באותן רשתות חברתיות מקומיות.

פעילותו זו של הממשל האוזבקי היא חלק מעשיה מתמשכת להגבלת חופש התקשורת והאינטרנט במדינה המתבטא במעצר אנשי תקשורת והגבלות שונות על אינטרנט במדינה. אלו הביאו את הארגון 'עיתונאים ללא גבולות' לסווג את אוזבקיסטאן כאחת מ'אויבות האינטרנט בעולם'.

אוזבקיסטאן אינה המדינה היחידה הפועלת לשם סגירת האינטרנט, כבר ביוני 2011 דווח על כוונת ממשלת קזאחסטאן לחייב את כל אתרי האינטרנט בעלי הכתובות המקומיות (.kz) להיות מופעלים משרתים מקומיים המצויים בתחומי המדינה, זאת לצד פעילותה ארוכת השנים של איראן ליצירת רשת אינטרנט פנימית במדינה אשר מחד גיסא תהיה סגורה מפני אתרים חיצוניים והשפעות זרות, ומאידך גיסא, תחייב את השלטונות ליצור מקבילות מקומיות ותכנים. הנסיון הן באיראן והן באוזבקיסטאן מלמד כי לא די בחסימת הרשתות החברתיות הקיימות, וכי משתמשי האינטרנט אינם מעוניינים בגרסאות המקומיות בהכרח, אלא דווקא בבינלאומיות הפופולריות ברחבי העולם בהן יש ביכולתם לתקשר עם העולם הרחב, בעיקר במדינות דיקטטוריות בהן מוגבלים אמצעי התקשורת בתוך המדינה.