ב-21 פברואר פורסם כי שר ה-ICT האיראני הדגיש לאחרונה, על פי סוכנות הידיעות בשפה הפרסית Fars, את הצורך לעשות שימוש באפליקציות למסרים מידיים פרי פיתוח מקומי מטעמים של בטחון לאומי, הואיל ותוכנות אלו מהוות לדבריו חלק מהתשתית הכלכלית של המדינה.
עוד הוסיף השר כי המרחב הקיברנטי צריך להתנהל בהתאם לחוקים ותקנות וציין כי כל מדינה פועלת בהתאם למסגרת מסויימת וסטנדרטים ספציפיים בהקשר זה וקבע "אנו לא נרשה לכל סוג תוכן להתפרסם במרחב זה".
"כעת, אנו דנים בכלכלה הדיגיטלית כמהפכה התעשייתית הרביעית, כך שהחברה תלמד את המצב, אולם אין זה סיבה עבורנו להכנע לכך ולקבל כל דבר שהם מפתחים בסביבה זו".
לדבריו יעשה כל מאמץ להכפיף את כל התשתית של רשת המידע הלאומית לצו של המועצה הקיברנטית העליונה והצהיר כי יש צורך כי יהיו מערכות הפעלה במדינה לשם פיתוח טלפונים סלולריים לילדים וכן פיקוח על טלפונים המיובאים למדינה.
https://www.cybureau.org/wp-content/uploads/2015/11/Iran_Grungy_Flag_by_iliadmoosavi1.jpg514900Tal Pavelhttps://www.cybureau.org/wp-content/uploads/2020/12/newlogo-option9-LOGO-1.pngTal Pavel2018-02-23 09:29:362023-02-28 23:10:53איראן מעודדת שימוש באפליקציות מסרים מיידים מתוצרת מקומית
ב-29 ינואר פורסם כי מפעילת הסלולר המרכזית באיראן, MCI, הקימה צוות לתגובה מהירה בתחומי המחשוב – MCI CERT, אשר ידריך את המשתמשים בתחום האבטחה הקיברנטית ויסייע להם בעת הצורך. אולם פעילות הצוות לא תוגבל רק ל-47 מיליון המשתמשים הפעילים של החברה, אלא הוא נכון לשתף פעולה עם מפעילים וגורמי ICT נוספים.
כמו כן נמסר כי אחת ממטרות הצוות היא ליצור בסיס נתונים מהימן ומרכז חרום אליו יוכלו המשתמשים לפנות במקרה של מתקפה קיברנטית, לצד הפקת דוחות עדכניים על מגמות של איומים מקוונים ולהנחות את המשתמשים כיצד להמנע מהם.
לצוות זה קיים אזור באתר האינטרנט של החברה (בפרסיתובאנגלית) אשר בו פוסטים בדבר התקפות קיברנטיות שונות ובכלל זה אזהרות מפני התקנת אפליקציות מזוייפות.
למרות הכתבה שפורסמה לאחרונה, ניתן ללמוד מאתר החברה כי הפרסום הראשון של מרכז זה היה כבר ב-6 אפריל 2016 ("Making phone call to unrelated country without user intervention incident announcement").
עוד ניתן למצוא בו מידע על פעילות החברה ובכלל זה כי הצוות אחראי על "קבלת, תאום, ניהול וטיפול בארועי אבטחת ICT בחברת MCI. מטרת הצוות היא לענות לארועי אבטחת מידע, לבצע פעולות יזומות על מנת להתמודד עם הנזק ולהפחית את הסבירות לקיום ארועי אבטחה בהתאם לתוכנית ההמשכיות העסקית".
כמו כן מוגדרות בו מטרות הצוות;
"לספק נקודת קישור פנימית וחיצונית אמינה לטיפול בארוע אבטחה מתחום ה-ICT.
לספק סמכות מאוחדת לקבלת דיווחים על ארועי אבטחת ICT ומענה להם.
תקשורת והחלפת ידע, נסיון וכישורים עם CSIRTs אחרים ורשויות אכיפת החוק על מנת לשפר את האבטחה ולנהל ארועי אבטחת ICT בצורה יעילה.
טיפול באיומי אבטחת ICT, פגיעויות וארועים בהתאם ללוח זמנים שהוגדר מראש.
הפחתת הנזק מארועי אבטחת ICT לאיכות השרות.
הפחתת ההסתברות להופעה חוזרת של ארועים.
שיפור המודעות הארגונית והמוכנות מפני התקפות ואיומים על אבטחת ה-ICT.
שיפור המדיניות והמנגנונים למניעת ארועים באופן שוטף.
הגברת השקיפות בפני הרשויות המוסמכות וגורמי אכיפת החוק."
https://www.cybureau.org/wp-content/uploads/2015/11/Iran_Grungy_Flag_by_iliadmoosavi1.jpg514900Tal Pavelhttps://www.cybureau.org/wp-content/uploads/2020/12/newlogo-option9-LOGO-1.pngTal Pavel2018-02-17 11:15:352023-02-28 23:11:32חברת הסלולר הגדולה באיראן הקימה צוות CERT
וכבארועים דומים בעבר, גם כעת נוצרו סמלים וגיבורים לרגע, סמלים חיים לשם שינוי.
בדיווחים השונים נעשה שימוש בתגית #IranProtests אשר ריכזה את מרבית הדיווחים בטוויטר על המתרחש ברחובות איראן, לצד התגית #Freeinternet4iran במסגרת המאבק לשם חופש אינטרנט באיראן, תוך שימוש באותם סמלי מחאה שנוצרו כעת;
אולם כבעבר, לצד הפעילות הערה של המפגינים ברשתות החברתיות ובאפליקציות למסרים מידיים, פעל השלטון מנגד לחסום פעילות מקוונת זו, בעיקר באמצעות הגבלות נקודתיות על האינטרנט והשבתת פעילות הטלגרם במדינה. כשהפעם הדיונים בנושא ההגבלות והסרתן התנהלו ישירות בין הנוגעים בדבר באמצעות חשבונות הטוויטר שלהם.
כבר למחרת פרוץ המהומות התבטא שר ה-ICT האיראני בחשבון הטוויטר שלו, תוך פניה ישירה למייסד טלגרם, פבל דורוב, וכתב "ערוץ טלגרם, מעודד פעולות שנאה, שימוש בבקבוקי תבערה, התקוממות חמושה ואי סדר חברתי. עכשיו הזמן לעצור עידוד זה מצד טלגרם". על כך ענה לו דורוב בו ביום כי "קריאות לאלימות אסורות לפי חוקי טלגרם, אם הדבר יאומת, יהיה עלינו לחסום ערוץ שכזה, ללא קשר לגודלו ולשיוכו הפוליטי". בתגובה פרסמו קוראים הודעות ובהן הוכחות לכאורה לקריאות לאלימות הן כהודעות בטלגרם והן מצד המפגינים.
אכן, תוך זמן קצר פרסם דורוב הודעה נוספת בטוויטר; "ערוץ הטלגרם (amadnews) החל להנחות את המנויים עליו לעשות שימוש בבקבוקי תבערה נגד המשטרה והושעה על פי כללינו בדבר "אי קריאה לאלימות". היו זהירים – קיימים גבולות שאסור לאף אחד לחצות". תוך הפניה לפוסט שכתב בנושא מדיניות טלגרם בנושא חופש הביטוי ב-29 אוקטובר 2017. לצד התייחסותו לכך כי "אין לנו עניין בציות לחוקים מקומיים. אנו עוסקים רק ביישום התקנות שלנו בצורה הוגנת ושוויונית לכל התכנים הציבוריים בלטגרם".
במענה להודעת בעניין, פרסם דורוב ב-31 דצמבר הודעה נוספת ובה כתב; "אני רואה זאת כנצחון גדול לטלגרם. יוצרי Amadnews הודיעו לנו שהם פיטרו את המנהל אשר הפר את כללינו בדבר "אי אלימות", תוך הבטחה לציית לתנאי השרות שלנו בעתיד. זה כל שרצינו לשמוע מהם".
ב-2 ינואר דורוב פרסם הודעה נוספת בטוויטר ובה כתב כי "בעוד אפליקציות דוגמת טלגרם וסיגנל חסומות כעת על ידי השלטונות האיראנים, ווצאפ נשארה נגישה במלואה באיראן". מנגד טען המשטר האיראני כי במידה והתכנים הטרוריסטים יוסרו מאפליקציה זו, תוסר חסימתה במדינה.
אולם מלבד דו שיח זה שבפועל הכתיב את חופש אינטרנט באיראן, גורמים נוספים התבטאו בסוגיית ההגבלות השלטוניות באיראן על תעבורת האינטרנט;
במסגרת זו צוטט שר הפנים האיראני באותו היום בסוכנות הידיעות הרשמית באומרו בין השאר כי "ביחס לניצול לרעה של הארועים האחרונים על ידי גורמים פרטיים שונים ברשתות החברתיות, הם אחראים ליצירת אלימות ופחד, כמובן שהתנהגות שכזו תרוסק". גם מזכיר המועצה העליונה לבטחון לאומי של איראן האשים כי ערב הסעודית מהווה חלק מרשת שפתחה במלחמה נגד איראן באינטרנט, "בעוד הישות הציונית ומדינות המערב הן הסוכנים של פעולות אלה".
לסיכום ניתן לומר כי ימים אלו של הפגנות ברחבי איראן והביטויים המקוונים להן המחישו כבעבר את חשיבות המרחב האינטרנטי להבעת "קולות אחרים" בחברה, בעיקר בזו בה אלו נעדרים גישה לבטא עצמם באמצעי התקשורת המסורתית.
אם בעבר היו אלו פייסבוק וטוויטר בהם היתה מירב הפעילות המקוונת של המפגינים, הרי שכברחבי העולם, גם באיראן, בה שיעור חדירת האינטרנט עומד בממוצע על 70%, נעשה שימוש תדיר במגוון החידושים הטכנולוגיים, כשבהפגנות אלו הצטרף השימוש בטלגרם לעשיה המקוונת.
כמו כן גם הפעם בא לידי ביטוי מקום הפלטפורמות המקוונות הן ביצירת ארועים והן בדיווח עליהם לאחר מעשה מרחובות איראן, לצד השאלה את מי מייצגים ציוצים אלו בטוויטר ? אולי בשל כך המודעה המרכזית שקראה לשביתה באיראן נשאה דמויותיהם של פועלי צווארון כחול.
מאפיין נוסף ומסקרן הוא שבמידה מסויימת משבר מקוון זה נוהל בין שר ה-ICT ומייסד טלגרם בסדרת ציוצים גלויה ביניהם, אליו הצטרף פעיל איראני בשיח משולש.
אך בסופו של דבר בזירה המקוונת אין לפי שעה מנצחים או מנוצחים; איראן אכן השביתה את הטלגרם, אך הוא זמין; ערוץ אחד נחסם על ידי הנהלת טלגרם, אך אחר נפתח תחתיו ופועל במלוא המרץ; המפגינים השתמשו במדיה המקוונת ליצירת ארועים ולדיווח עליהם, אך כבעבר גם הפעם אלו נחסמו על ידי המשטר.
מגבלות הכוח של כל אחד מהשחקנים בזירה מקוונת זו באו לידי ביטוי גם הפעם. כפי שסיכם זה איש הדת איאתאללה אחמד חאתמי בדרשת יום השישי "המרחב הקיברנטי הצית את אש הקרב, כאשר מרחב זה נסגר, ההסתה נעצרה. האומה לא תומכת ברשת חברתית שהמפתח לה מצוי בידי ארה"ב".
ההודעה כוללת פרטיהם של חמישה משתמשים ובכלל זה שמות המשתמש, סיסמא מוצפנת, מספרי טלפון וכתובת דוא"ל.
כמו כן פרסם האקר זה צילום מסך ממנו עולה כי יתכן וחדר למערכת ניהול באתר;
והשחית אותה;
https://www.cybureau.org/wp-content/uploads/2017/12/1-7.png400700Tal Pavelhttps://www.cybureau.org/wp-content/uploads/2020/12/newlogo-option9-LOGO-1.pngTal Pavel2017-12-05 11:53:422023-02-28 23:08:39טענה של האקר סעודי בדבר פריצה לאתר חברת הנפט הלאומית האיראנית
ב-4 נובמבר פורסם כי איראן הציבה בלון במעבר הגבול Mehran עם עראק כחלק מפרויקט אשר הוגדר כחסר תקדים במטרה לספק אינטרנט חופשי עבור עולי רגל שיעים הצועדים מידי שנה לקברו של האמאם חסין בן עלי בכרבלא שבעראק (Arba’een). לדברי האחראים, הבלון, אשר ימוקם בגובה 500 מטר, נבדק ב-3 בחודש והפך למבצעי למחרת היום, לצד משדר רדיו אשר הותקן בעיר ומספק את רוחב הפס אשר נשלח באמצעות המשדר לבלון ומספק אינטרנט חופשי באזור הבלון ללא כל צורך בסיסמא. זאת באמצעות רוחב הפס בן 100MB אשר אמור להספיק בהתחשב בעובדה שהמשתמשים הם עוברי אורח ואינם תושבי קבע, אולם במידה ומספר האנשים יגדל במהלך הימים הקרובים, גם רוחב הפס יוגדל.
עוד נמסר כי בעת ארועים אטמוספריים או מעבר מסוק באזור, הבלון יקורקע זמנית וישוב לאחר מכן למקומו. כמו כן נמסר כי במידה והמיזם יצליח הוא ימומש בשנה הבאה במעברי גבול נוספים, זאת לאחר שכבר בשנה שעברה הוא אמור היה להיות ממומש, אולם נדחה משיקולים לא טכניים.
למחרת היום פורסם כי שר טכנולוגיות התקשורת והמידע האיראני מסר שציוד אינטרנט איראני הוחרם בידי כוחות הבטחון העראקיים במהלך ארוע דתי זה, והוסיף כי "ננקטו אמצעים דרסטיים לשם מתן שרותי אינטרנט חופשי בדרך מנג'ף לכרבלא, אולם למרבה הצער פקידים עראקיים לא הנפיקו לשם כך את הרשיון הנדרש", מבלי לציין את הציוד שהוחרם ואת מקום הארוע. כל זאת חרף דיווחים על צעדים שננקטו על ידי שר הפנים וכן השגריר בעראק.
https://www.cybureau.org/wp-content/uploads/2015/11/Iran_Grungy_Flag_by_iliadmoosavi1.jpg514900Tal Pavelhttps://www.cybureau.org/wp-content/uploads/2020/12/newlogo-option9-LOGO-1.pngTal Pavel2017-11-09 12:53:202023-02-28 23:04:36שרות אינטרנט חופשי באמצעות בלון לטובת עולי רגל איראניים לעראק
מנגד, הודיע מנכ"ל החברה כי זו יכולה לנתק את כל קשריה עם ממשלות רוסיה ואיראן לאור ההאשמות וההגבלות בפניהם היא ניצבת תדיר וטען כי הדבר לא יעזור למשטרים אלה, הואיל ו"בסופו של דבר, החופש והפרטיות ינצחו".
לדבריו, המצב באיראן אינו טוב בהרבה מאשר בסין או ברוסיה, אולם נראה כי "יש שיפור בכיוון הנכון". כאשר למרות מחלוקות בקרב אנשי ממשל באיראן בדבר הדרך להסדיר את האינטרנט, אפליקציה זו טרם נחסמה במדינה.
דורוב פרסם בחשבון הטוויטר שלו מספר הודעות בנושא ובכלל זה הודעה לפיה "נראה כי לא אגיע לאיראן בקרוב";
https://www.cybureau.org/wp-content/uploads/2017/11/1-M0bDjag4DJovh0imf9nYKQ.png6971200Tal Pavelhttps://www.cybureau.org/wp-content/uploads/2020/12/newlogo-option9-LOGO-1.pngTal Pavel2017-11-06 10:54:282023-02-28 23:06:11פעילות איראן נגד טלגרם, וכעת גם נגד מנכ"ל החברה
ב-23 אוקטובר פורסמה אזהרה של ה-CERT האיראני בדבר כופרה בשם Tyrant אשר פגעה במחשבים בהם מותקנת מערכת ההפעלה של Microsoft.
בהודעה נמסר כי הנוזקה הוסתרה כתוכנת Psiphon, תוכנת VPN בעלת פופולריות רבה באיראן, וכי לאחר פתיחתה הוצגה בפני המשתמש הודעה בשפה הפרסית לפיה מחשבו נדבק בכופרה בשם Tyrant וכי כל הקבצים והנתונים המצויים בו הוצפנו. עוד נמסר בהודעה כי מרגע ההדבקה יש למשתמש 24 שעות לשלם להאקרים 15 דולר באמצעות המטבע הוירטואלי WebMoney וכן הנחיות לביצוע התשלום, תוך אזהרה כי במידה והתשלום לא יבוצע, הקבצים יושמדו.
צוות ה-CERT מסר כי למעלה ממחצית מתוכנות האנטי וירוס הפופולריות אינן מסוגלות לאתר כופרה זו, תוך התייחסות לכך כי בהמשך יפורסמו התוכנות השונות אשר ביכולתן להתמודד עם הכופרה. מומחים מעריכים שמתקפה זו מהווה השלב הראשון במתקפה רחבה יותר אשר עתידה להתרחש בימים הקרובים, כאשר על פי ההערכות אלפי מחשבים יודבקו על ידי הכופרה.
בהקשר זה צויין כי במרבית המחשבים באיראן מותקנות מערכות הפעלה לא חוקיות וכי המשתמשים מתקינים לעיתים נדירות תוכנות אנטי וירוס וגם במקרים שכאלה, התוכנות אינן מעודכנות. עוד נמסר כי במתקפת הכופרה WannaCry, אשר תקפה בחודש מאי האחרון ברחבי העולם, נפגעו כאלפיים מחשבים באיראן.
https://www.cybureau.org/wp-content/uploads/2017/10/DMPoOD_X4AEVg1V1.jpg634969Tal Pavelhttps://www.cybureau.org/wp-content/uploads/2020/12/newlogo-option9-LOGO-1.pngTal Pavel2017-10-26 21:15:462023-02-24 17:20:31כופרה בשם Tyrant תוקפת מחשבים באיראן
מהנתונים עולה כי מפעילת הסלולר הראשונה במדינה, Hamrah-e Aval (MCI), מובילה עדיין את השוק עם נתח של 57% מכלל המנויים בטהראן לבדה. בכל עשרת המחוזות שיעור חדירת הסלולר עומד על 109%-131%, כלומר שלחלק מהתושבים יש יותר מטלפון פעיל אחד. לאחריה מצויה חברת MTN Irancell ובפער ניכר אחריהן Rightel.
סך משתמשי האינטרנט הסלולרי באיראן עומד על 28 מיליון משתמשים, כאשר כ-20 מיליון מהם הצטרפו במהלך השנתיים האחרונות, למול כ-40 מיליון טלפונים חכמים. הן שיעור האינטרנט הסלולרי והן שיעור הטלפונים החכמים רושמים גידול משמעותי מידי חודש בחודשו.
בתחילת חודש מרץ 2017 פורסמו נתוני האינטרנט הסלולרי ומנויי דור 3 ו-4 לרבעון הראשון של שנת 2017. שלוש מפעילות הסלולר נכנסו לשוק האינטרנט הסלולרי במלוא המרץ לאחר שהמונופול של חברת Rightel בשרות דור 3 פג בשנת 2013. כיום יתר שתי החברות מחזיקות ביותר מ-90% משוק זה, כאשר ברשות חברת Hamrahe Aval (MCI) המספר הגדול ביותר של מנויי דור 3 (12.8 מיליון), לאחריה Irancell (10.47 מיליון) ובסוף Rightel (979 אלף. כלל לקוחותיה באינטרנט).
https://www.cybureau.org/wp-content/uploads/2015/11/Iran_Grungy_Flag_by_iliadmoosavi1.jpg514900Tal Pavelhttps://www.cybureau.org/wp-content/uploads/2020/12/newlogo-option9-LOGO-1.pngTal Pavel2017-09-05 16:29:482023-02-28 23:02:15נתונים על חדירת הסלולר באיראן
ב-8 באוגוסט פרסם משרד המשפטים של ארה"ב כי הוגש כתב אישום נגד שני אזרחים איראניים, Arash Amiri Abedian בן 31 ו-Danial Jeloudar בן 27 באשמת גניבת זהות, הונאה מקוונת, קשירת קשר לביצוע פשע, גישה בלתי מורשית, גניבת מידע ממחשבים ואיום בגרימת נזק למחשבים.
בכתב האישום נטען כי השניים, המתגוררים באיראן, השיגו בין השנים 2011-2016 פרטי כרטיסי אשראי גנובים ומידע אישי נלווה באמצעות פריצה ושימוש בנוזקה, לשם פעולות סחיטה להשגת כסף, סחורות ושרותים מקורבנות תושבי ארה"ב וכן זרים. במסגרת זו שלח Abedian לשותפו Jeloudar ב-21 פברואר 2012 כ-30 אלף פרטי כרטיסי אשראי. כמו כן במהלך מרץ-אפריל 2012 הזמין Jeloudar וקיבל ציוד מגוון, שרתים ושרותי ארוח אתרי אינטרנט מספק בדרום קרולינה, תוך שימוש בפרטי אשראי וזהות גנובים. בינואר 2017 הוא איים על חברת סחר מקוון מקליפורניה כי יחשוף את פרטי האשראי של לקוחותיה ומידע נוסף שהשיג באמצעות פריצה לאתר החברה, אלא אם ישולם לו כופר במטבע ביטקויין. כמו כן הוא איים כי יחשוף בפני לקוחות החברה שפרטיהם האישיים נגנבו.
https://www.cybureau.org/wp-content/uploads/2017/08/grunge-usa-flag-sr131-small-original-imadkbnrwhzcgmgn.jpeg552832Tal Pavelhttps://www.cybureau.org/wp-content/uploads/2020/12/newlogo-option9-LOGO-1.pngTal Pavel2017-08-22 17:10:042023-02-28 22:55:05ארה"ב: כתב אישום נגד שני אזרחי איראן באשמת פשיעה קיברנטית
ב-25 יולי פרסם ה-FBI כי איתר פעילות של קבוצת האקרים אשר ככל הנראה עשתה שימוש ב-87 כתובות IP וב-136 שמות מתחם בארה"ב לשם תקיפה אפשרית של רשתות מחשבים של גורמי ממשל, עסקים ואקדמיה במזרח התיכון, אירופה וארה"ב, המוגדרים כאויבי ממשלת איראן.
הערכת הארגון היא כי "שחקנים קיברנטייים אלו כמעט בוודאות מעורבים בפעילות זו לכל הפחות מתחילת 2015", תוך התייחסות לכך כי לפחות שם מתחם זדוני אחד אשר זוהה, נרשם ככל הנראה על ידי בעל אזרחות איראנית המקושר לכתובת פיזית בטהראן. בנוסף נמסר כי התקיפה עשתה שימוש בתשתית בארה"ב על מנת להגיע לכתובות IP המצויות באיראן ובמדינות נוספות במזרח התיכון "הידיעות כאויבות מסורתיות של המשטר האיראני". ככל הנראה כחלק ממבצע קיברנטי רחב יותר הכולל ככל הנראה פעילות "הנדסה חברתית", "דיוג ממוקד" ואתרים זדוניים.
עוד כוללת ההודעה המלצות לצעדי תגובה להתמודדות עם מתקפה זו.
https://www.cybureau.org/wp-content/uploads/2017/08/grunge-usa-flag-sr131-small-original-imadkbnrwhzcgmgn.jpeg552832Tal Pavelhttps://www.cybureau.org/wp-content/uploads/2020/12/newlogo-option9-LOGO-1.pngTal Pavel2017-08-18 16:45:012023-02-28 22:55:55ארה"ב: פעילות של פושעים קיברנטיים איראניים אותרה במערכות שונות
בסוף ספטמבר 2016 פתחה חברת Apple מחדש את החנות המקוונת App Store לתושבי איראן ובכך התאפשר להם להוריד אפליקציות למכשיריהם. שלוש שנים קודם לכן פרסמה החברה שתסיר חלק מהמגבלות על המשתמשים האיראנים, אולם כעת לא פורסמה מטעמה כל הודעה בדבר השינוי במדיניות. באיראן קיימים 5-6 מיליון משתמשי iPhone (מתוך כ-40 מיליון בעלי טלפונים חכמים) אשר עקפו עד עתה הגבלות אלו והורידו אפליקציות תוך שימוש ב-VPNs המסווים את כתובת ה-IP האמיתית שלהם.
ככל הנראה למספר הרב של משתמשי הטלפון במדינה היתה השפעה על החלטת החברה להתיר הורדת אפליקציות למשתמשי האינטרנט באיראן. צעד דומה לזה שנקטה גוגל אשר פתחה לאחרונה חלק משרותיה למשתמשי האינטרנט באיראן.
סגן השר לתעשיה, מכרות וסחר מסר, חודש קודם לכן, כי תשעה יבואנים מקומיים של מוצרי Apple יספקו שרותים למוצרים שכבר נרכשו. שבעה מהם קיבלו רשיון מאיגוד מכשירי הטלקום במדינה (Telecommunication Devices Union), בעוד יתר השניים מצויים בתהליכי הסדרת הרשיון. זאת הואיל ולחברה אין ספק רשמי במדינה, וכפי שאישרה במחצית אוגוסט 2016, לא יהיה לה משווק רשמי באיראן.
למול זאת דווח בסוף ינואר 2017 כי החברה מסירה אפליקציות איראניות מחנותה המקוונת, בכלל זה האפליקציה המקומית Digikala בתחום הסחר המקוון אשר לה מיליוני משתמשים באיראן. זאת בעיקר בשל העובדה כי עדיין לא אפשריים באיראן אמצעי תשלום בינלאומיים, כך שמפתחי אפליקציות מקומיים כמעט ואינם יכולים למכור בה את תוצרתם, המעטות שעושות זאת רשומות מחוץ למדינה.
באוגוסט 2013 החל פעילותו אתר בשפות אנגלית ופרסית בשם Rouhani Meter אשר נועד לעקוב אחר פעילותו של נשיא איראן ולבחון את מידת ביצוע הצהרותיו והתחייבויותיו השונות.
המיזם מפעיל חשבון טוויטר (ובו 3,162 ציוצים החל ביוני 2013), עמוד פייסבוק (אשר לו כ-28 אלף לייקים) וכן ערוץ בטלגרם ובו 157 חברים. ההודעות ברשתות אלו הן בשפה הפרסית. בעמוד על אודות האתר נכתב כי זהו מיזם עצמאי הזוכה לתמיכת גורמים שונים ובהם אוניברסיטת טורונטו וכי הוא הוקם בהשראת אתר דומה בשם Morsi Meter אשר נפתח על ידי קבוצת מצרים צעירים לשם ניטור פעולות נשיא מצרים דאז בהשוואה להבטחות שנתן.
האתר מיפה את הבטחות נשיא איראן וארגן אותן לארבע קטגוריות: מדיניות חוץ, כלכלה, מדיניות פנים, וסוגיות סוציו-תרבותיות.
האתר כולל 24 דיווחים החל במחצית אוגוסט 2013 ועד תחילת יוני 2016, לצד מיפוי 74 מהבטחות הנשיא בחתך של שש אפשרויות שונות: 25 מצויות בתהליכי עבודה, 15 הושלמו, 13 לא פעילות, 9 לא הושגו, 6 תקועות.
https://www.cybureau.org/wp-content/uploads/2015/11/Iran_Grungy_Flag_by_iliadmoosavi1.jpg514900Tal Pavelhttps://www.cybureau.org/wp-content/uploads/2020/12/newlogo-option9-LOGO-1.pngTal Pavel2017-06-23 11:50:152023-02-28 22:48:39מעקב מקוון אחר פעילות נשיא איראן והפרלמנט