המרחב הקיברנטי מזמן לנו באופן תדיר, ואף יומיומי, אתגרים רבי עוצמה בתחומים שונים ומגוונים, כאלה אשר רבים מהם בשלבי התהוות והתפתחות ואנו טרם מודעים למלוא היקפם ומשמעותם, כאזרחים, ארגונים, חברות ומדינות. בכלל זה בנושאים דוגמת משפט, פרטיות, צנעת הפרט, מדיניות, התגוננות, זיהוי, התרעה ועוד.

זאת בשלל ארועים מרחבי העולם הקשורים בפריצות למאגרי מידע והדלפת מיליוני רשומות של אזרחים, לקוחות וגורמי ממשל; שיבוש והשבתת מערכות פיזיות שונות באמצעות פריצה למערכות המחשב השולטות בהן ופגיעה בפעילות אינטרנטית.

בעת האחרונה נתבשרנו על דליפת כארבע מיליון רשומות של עובדי ממשל בארה"ב בעבר ובהווה, דליפת פרטיהם של 1.25 מיליון מקבלי פנסיה ביפן, וכן 1.1 מיליון רשומות של מבוטחי חברת ביטוח רפואי בארה"ב.

זאת לצד דיווחים על רוגלות שונות ובכללן זו המכונה Duqu 2.0, אשר נטען כי מטרתה איסוף מודיעין על שיחות הגרעין של המערב עם איראן, ומנגד טענה כי איראן הפעילה מצידה תוכנית ריגול קיברנטי לאיסוף מידע נגד יעדים שונים. זאת לצד שימוש הולך וגובר בהנדסה חברתית על מנת להשיג מידע נקודתי ואף דריסת רגל ממשית במחשביהם של ארגונים רבים לשם גרימת נזק או גנבת סכומי עתק.

כמו גם דיווחים שונים על השחתות אתרי אינטרנט ברחבי העולם, ובכלל זה אלו של נשיא קניה, מחד גיסא ואתר צבא ארה"ב, מאידך גיסא.

כל אלו הן סכנות ברורות ומיידיות הניצבות בפניה של מדינה מודרנית הנסמכת על טכנולוגיה מתקדמת לשם התנהלותה השוטפת וזאת בצורה הולכת וגוברת, הולכת ומעמיקה.

אתגרים אלו ניצבים בפני כל מדינה וכל מגזר, בכללו זה הצבאי בישראל. לשם התמודדות זו נתבשרנו לאחרונה על כוונת הרמטכ"ל להקים במהלך השנתיים הקרובות גוף חדש אשר יאחד את מרבית פעילות ההגנה וההתקפה בצה"ל ב"זרוע סייבר" חדשה.

אם נצמצם ראייתנו לכדי פעילות הגנה קיברנטית על מערכותיו השונות של צבא מודרני, כי אז ניווכח שזו פעילות מורכבת מאין כמותה. יתכן וכזו שטרם נתקלנו בדומה לה בעבר וזאת בשל אופיו של מרחב זה הנעדר מימד גאוגרפי וגבולות פיזיים ולפחות משני טעמים עיקריים;

1. בשונה מזרועות, חיילות ופיקודים אחרים אשר להם מרחב פיזי תחום ומוגדר היטב, עולם בו טייסת או אוגדה נוספות יכולים להביא לכדי 'סגירה הרמטית' של המרחב, הרי שבזה הקיברנטי, נעדר הגבולות הגאוגרפיים, לא תתכן 'סגירה הרמטית' שכזו.
2. בנוסף, ייחודה של זרוע זו בכך שהיא חוצת תחומים וחיילות באופן שיתכן ולא הכרנו קודם לכן; הגנה קיברנטית למערכותיו של צבא כוללת בכלל זה הגנה על מערכות תקשורת, שליטה ובקרה, מערכות נשק מתקדמות, לצד שלל מערכות שונות ומגוונות המשובצות מחשב, בכל חיל, זרוע ויחידה.

כל אלו מציבים אתגרים רבי עוצמה בהקמת 'זרוע סייבר' זו, כמו בכל נסיון לממש הגנה מקיפה ורב מערכתית מפני איומי סייבר במדינה מודרנית. זאת הואיל וחיינו אלו משובצי מחשב ונשלטי מחשב על כל צעד ושעל ולפיכך ניתנים לשליטה, שיבוש, גנבת מידע ופגיעה רחבת היקף. 

פעילות זו ממחישה שוב את היות המרחב הקיברנטי לא רק מימד התופס אחיזה הולכת וגוברת על חיינו בשל היותם של אלו טכנולוגיים וממוחשבים, אלא גם את היותו כלי נוסף בארסנל הקיים בידי פרטים, ארגוני פשיעה וטרור ואף מדינות. לפיכך הצורך להערך גם במישור הצבאי מפני שלל איומים מידם של שחקנים מגוונים אשר לעיתים אינם באים לידי ביטוי בעולם הפיזי באופן שצבא מודרני נאלץ להתמודד מפניהם.

הצלחת צה"ל להקים "זרוע סייבר" זו והתמודדותה השוטפת עם שלל האתגרים הניצבים תדיר בפני צבא מודרני וטכנולוגי, יהוו דוגמא מוחשית למידת הצלחתה של מדינה מפותחת בעידן הטכנולוגי להתמודד בצורה רחבת היקף, שוטפת ומערכתית עם אתגרי ואיומי המרחב הקיברנטי.