גידול בשימוש בסחר אלקטרוני במזרח התיכון

הפעילות המקוונת הערה במזרח התיכון באה לידי ביטוי גם בתחום הסחר האלקטרוני. דוח שפורסם בנושא בחודש יוני השנה מתייחס בהרחבה לשוק זה וקובע בין השאר כי משתמשי אינטרנט רבים באזור טרם אימצו את הסחר המקוון ובמרבית המדינות שיעור זה אפסי, אולם יש בעליית מספרן של חנויות מקוונות כדי להעיד על הגידול הצפוי גם בתחום זה. בכללן Souq.com המהווה מובילה אזורית בתחום הקמעונאות המקוונת (אשר צפתה גידול ברכישות המקוונות במהלך חודש הרמדאן), לצד פעילותן של חברות בינלאומיות.

במקביל פרסמה חברת Payfort, המספקת שרותי תשלום מקוון ברחבי המזרח התיכון, כי מסקר שנערך באיחוד האמירויות, ערב הסעודית, מצרים, קטאר, כווית, ירדן ולבנון, עולה כי במהלך שנת 2015, 7% ממשתמשי האינטרנט שילמו בצורה מקוונת פעמיים בשבוע, 9% פעם בשבוע, 16% פעם בשבועיים, 21% פעם בחודש, 14% פעם בחודשיים ו-34% פעם ב-3-6 חודשים.

סחר מקוון זה מתבצע בשל מחירים הוגנים (33%), מגוון המוצרים (27%), מוצרים ייחודיים שאינם בנמצא בשווקים מסורתיים (23%), נוחות רבה יותר בהשוואה לרכישה פיזית (8%) והקלות שבהחלפת מוצר או בהחזרתו (4%).

מדינות רבות זיהו את היתרון הכלכלי שבמהפכה הדיגיטלית ופועלות לחזקה. בהרצאה שנשא, דחק יורש העצר באבו ד'אבי במדינות ערב "להפוך ליצרניות של תוכן דיגיטלי ולא רק לצרכניות". לדבריו איחוד האמירויות מובילה את מדינות ערב הואיל והיא הטמיעה את הדיגיטציה בחינוך, משפט ותשתיות, בציינו כי עד סוף השנה יושק שיתוף פעולה של סחר אלקטרוני, בנקאות ולוגיסטיקה באיחוד האמירויות.

אולם לדבריו רק חלק מקטן מהסחר הכולל של איחוד האמירויות מבוצע בצורה מקוונת, לפיכך יש רבות עוד לעשות על מנת להאיץ את הסחר האלקטרוני.

ב-12 ביוני פורסם כי מדוח "Qatar’s ICT Landscape 2016: Business" של משרד התחבורה והתקשורת, עולה שנכון לשנת 2015, השוק המקוון בקטאר רשם עליה ובכלל זה בשיעור חדירת האינטרנט למוסדות עסקיים, אשר עמד על 70% (כמעט הכפלה מהשיעור בשנת 2010, אולם תוך יציבות משנת 2012) ושיעור חדירת המחשב עמד על 76%. לצד פעילות ערה להגברת הפעילות המקוונת בקרב כלל המגזרים והכפלת שיעור השיווק והשרותים המקוונים ללקוחות.

עוד פורסם כי 83% מבעלי העסקים סוברים כי הICT מביא תועלת לעסקיהם באיכות המוצר והשרות, משלוח מהיר ושיפור ניהול היחסים עם לקוחותיהם. אולם הם מזהים תחומים ספציפיים הדורשים שיפור ובכללם עלות שרותי האינטרנט, הצורך בשיפור תשתיות הICT (54%) ומיומנויות בתחום (37%).

גידול בשימוש במסחר אלקטרוני במצרים

ב-3 אפריל פורסם על גידול שחל בעסקים המקוונים במצרים, המצויה במקום ה-12 בעולם מבחינה השקעה במסחר אלקטרוני, תוך ציפיה כי בשנת 2020 שוק זה יעמוד על 2.7 מיליארד דולר, כפול מהסכום שבשנת 2014.

נכון לסוף דצמבר 2014 שיעור חדירת האינטרנט למדינה עמד עד כ-55%, כפול מזה שהיה ערב פרוץ "מהפכת הפייסבוק" בינואר 2011. לצד גידול בשיעור הרוכשים באינטרנט מסך המשתמשים, מ-1.4% ל-8.7% ונטישת התקשורת הקווית ומעבר לזו הסלולרית והאינטרנטית.         

לעניין השימוש באינטרנט, נמסר כי 70% מהמצרים בגילאי 15-35 מבלים יותר משלוש שעות ביום בפעילות מקוונת, ומתוך למעלה מ-3,000 אשר ביצעו רכישות מקוונות בשנת 2015, 50% מהם בגילאי 26-35. תוך טענה כי הרכישות המקוונות צפויות לשלש עצמן השנה למרות שיעור חדירה נמוך יחסית של סחר אלקטרוני למדינה העומד על 3.4% בלבד, ככל הנראה בשל ספקנות המשתמשים מביצוע תשלומים מקוונים, כאשר 80% מהצרכנים המקוונים מעדיפים לעשות שימוש בכסף מזומן במקום זאת.

לשיעור הנמוך של חדירת הסחר האלקטרוני, יש להוסיף את איטיות האינטרנט במדינה, לצד טענה להיותה ממוקמת אחרונה מבחינת מהירות האינטרנט בה, כפי שעלה ממחקר אשר בדק 31 מדינות.

לאור מצב זה, החל בסוף 2013 מסע מקוון בשם Internet Revolution Egypt לשם שיפור מהירות האינטרנט במדינה והורדת עלויות השימוש. צעדים אלו נשאו פרי כאשר מובילי המחאה נפגשו עם שר התקשורת וסיכמו על העלאת מהירות האינטרנט (ביטול המהירות של 512KBkbps  והעמדת המהירות המינימלית על 1mbps) והורדת המחירים. שיפור נוסף במהירות האינטרנט צפוי מהנחת כבל תת ימי חדש ((Asia Africa Europe-1 (AAE-1) אשר יחבר את דרום מזרח אסיה עם אירופה ויעבור דרך מצרים.

הסחר האלקטרוני יגיע בשנת 2018 באיחוד האמירויות לכ-10 מיליארד דולר

בכתבה מה-1 מרץ 2014 נטען כי למרות שמבחינת ביצוע מכירה מקוונת, מצויה איחוד האמירויות במיקום הנמוך ביותר בהשוואה למדינות העולם, הרי שהסחר האלקטרוני יגדל בנסיכות ויהפוך ל"מגה טרנד" עבור עסקים בה. תחום זה יש בו כדי להביא לשינוי גם עבור התרבות והחברה, בין השאר באמצעות יצירת מודלים עיסקיים חדשים.

בכתבה מצויין כי קיימות מספר סיבות לחוסר הבשלות של איחוד האמירויות בתחום הסחר האלקטרוני; קניונים גדולים מחד גיסא, וקישוריות אשר מצויה בשלבי התפתחות מאידך גיסא. ההנחה היא כי מיזמים להפיכת דובאי ל"עיר חכמה" ול"ממשלה חכמה" ללא ספק יאיצו תחום סחר זה.