ב-1 במאי פורסם כי ערב הסעודית השיקה אתר חדש לבית המשפט המלכותי אשר ישמש לתקשורת ישירה בין המלך עבדאללה לנתיניו בממלכה. בהודעה על השקת האתר נכתב כי המלך רוצה לוודא שכל האזרחים הסעודים מקבלים את שרותיהם.
"האזרחים יוכלו להודיע למלך על אודות ליקויים בשרותים שמספקות רשויות הממשל ולנקוט בצעדים מתאימים לטובת כלל האזרחים".
כל אזרח בממלכה בעל מספר זהות יכול להרשם באתר באמצעות מספר זה ולהציב כל תגובה, תלונה או הצעה אשר תועבר למלך עבדאללה.
מספר שיא של 51 מיליון מנויים סלולריים בסעודיה בסוף 2013, עם אחוז חדירה של 170% בקרב האוכלוסייה, רובם המוחץ (84%) באמצעות מנויים מסוג PREPAID. הטלפון הקווי במדינה זוכה לתפוצה של 4.5 מיליון קווים בלבד. בנוסף עלה אחוז המשתמשים באינטרנט בממלכה ל-16.5 מיליון איש, עם אחוז חדירה של למעלה מ-55% מקרב האוכלוסייה.
ההשקעות בתחום התקשורת וטכנולוגיית המידע בממלכה מוערכות ב -27 מיליארד דולר בשנת 2013, זאת בהשוואה לסכום של כ-10 מיליארד דולר בשנת 2005, עלייה שנתית ממוצעת של 14%. ההשקעות בתחום טכנולוגיית המידע מהווה 36% מסך ההשקעות במדינה ומרביתן בתחום הסלולרי וכן בשירותים בתחום טכנולוגיית המידע.
השימוש בשירותי הפס הרחב (גלישה) באמצעות רשת התקשורת הסלולרית עלה ל- 14.27 מיליון מנויים בסוף 2013, במגוון שימושים הכוללים מסרים מידיים (SMS) ושירותי VOIP עם שיעור חדירה של 47.6% בקרב האוכלוסייה.
תרומת מגזר התקשורת לתוצר המקומי עלה ל-2.78% בשנת 2013 זאת לצד עלייה בערך המוסף של הפעילות בתחום התקשורת בממלכה הסעודית במהלך שלוש השנים האחרונות.
בכתבה מה-11 במרץ מתוארת תופעת הסחר בכרטיסי SIM בלתי חוקיים בממלכה אשר הביאה את משטרת העיר ג'דה לפשוט על רוכלים המוכרים ברחובות העיר תוך אזהרה מצעדי ענישה בשל הפרת החוקים המקומיים. תופעה הנמשכת למרות פשיטות לאחרונה של הרשויות, בין השאר בשל קיום מספר רב של עובדים בלתי חוקיים בערב הסעודית אשר הפך את תופעת הסחר בכרטיסי SIM בלתי חוקיים לרווחית ביותר עבור הרוכלים.
צעדים אלו מקורם בחשד כי כרטיסים אלו עלולים לשמש לפעולות חשודות הואיל ובעליו משתמש במספר זהות לא ידוע. אכן, למרות הנחיות קפדניות, כרטיסים אלו עבור מכשירים של מרבית היצרניות המרכזיות של טלפונים סלולריים, ממשיכים להמכר בממלכה מבלי שהלקוחות יציגו הוכחה לזהותם. הסוחרים מנצלים פרצות בתקנות על מנת להשיג כרטיסים ולמכור אותם באופן בלתי חוקי, כאשר חלק מבעלי החנויות לממכר טלפונים מסייעים לרוכלים תמורת עמלה. נטען כי קיימות חנויות קטנות המוכרות מספר כרטיסי SIM המשוייכים למספר זהות אחד לרוכלים אלו אשר מציעים ללקוחות לבחור מספר אחד מבין כמה לצד רכישת כרטיס SIM עם מספר זהות בלתי ידוע לשם טעינת הכרטיס הנטען.
הועדה הסעודית לתקשורת וטכנולוגית המידע (CITC) הודיעה כבר בשנת 2012 כי טעינת אשראי בטלפון סלולרי או העברת כסף לטובת משתמש אחר תחייב הזנת מספר זהות של המשתמש בלוויית מספר הכרטיס הנטען. זאת בטענה כי מטרת המהלך לשים קץ לנוהג של שימוש לרעה בכרטיסי SIM על ידי גורמים אנונימיים. כמו כן נקבע כי רק תושבים חוקיים בממלכה יוכלו לרכוש כרטיסי SIM באמצעות הצגת אישורי השהיה שלהם.
במקביל קיים סחר משגשג בכרטיסי SIM חוקיים אשר בעליהם מוכרים אותם בשוק השחור, בעוד קיימים אחרים המוכרים כרטיסים אלו לחנויות לממכר טלפונים סלולריים המועברים בתורם למוכרים ברחובות. מקור בחברת טלקום אשר בחר לא להזדהות מסר כי לקוח אינו יכול לרכוש יותר מעשרה כרטיסי SIM עם מספר זהות אחד. אפשרות זו קיימת רק עבור חברות פרטיות אשר להן רישומים מסחריים אשר אושרו על ידי לשכות התעשיה והמסחר או לחברות פרטיות הרוכשות כרטיסים אלו עבור עובדיהן.
מחקרו של חוקר סעודי בבריטניה, עבדאללה אל רקף, מצא כי משתמשי טוויטר בערב הסעודית רואים ברשת חברתית זו עורק חיים הכרחי ובלתי ניתן להחלפה. לדבריו, ממדי החופש שמאפשרות הרשתות החברתיות, העניקה תנופה נרחבת לתביעות לשינוי החברה לטובה יותר. מחקר זה גילה כי 50% ממשתמשי הטוויטר בערב הסעודית הם בני פחות מ-30 שנה, כ-27% בני פחות מ-40 שנה, בעוד שרק 2% הם בני 50 שנה ומעלה. 24% ממשתמשי הטוויטר בעלי תואר בוגר, 14% בעלי תארים מתקדמים. עם זאת רק 51% מהמשתמשים היו מועסקים.
בנוסף גילה המחקר כי 65% משתמשים בטוויטר כל שעה ומהירות קבלת החדשות בערוץ זה גבוהה עבורם ב-70% מאשר באמצעי תקשורת מסורתיים.
בתגובה, הזהירו אנשי אקדמיה סעודיים מפני הבעת ביקורת על דמויות מפתח בממלכה ברשתות החברתיות וקראו להקמת מרכז לאומי ללוחמה בפשעים הקשורים בטכנולוגיית המידע. באלו כלולים הודעות בפייסבוק ובטוויטר נגד שופטים, מדענים, סופרים ופקידים. אלו טענו כי הרשתות החברתיות הפכו לזירה ל"מלחמה קיברנטית נגד דמויות ציבוריות", באמצעות קריקטורות השמות ללעג שופטים ודמויות מפתח נוספות בממלכה לכדי מצב של הוצאת דיבה ולשון הרע, דברים המנוגדים לדבריהם לאסלאם. "הדברים יעמיקו את הפצעים באומתנו ויכרסמו באמון בשופטיה. המוסלמים חייבים תמיד להיות סובלניים וסלחנים". עוד הזהירו אלו משימוש ברשתות החברתיות, המאפשרות תקשורת קלה בין אנשים, לשם להפצת "רעיונות מזיקים", כאשר תחת התרוץ של חופש הביטוי מספר משתמשים ברשתות החברתיות "השמיצו אנשים תמימים והפיצו שמועות שגויות".
גולת הכותרת היתה הקריאה של אלו לפיקוח הדוק על אתרים ורשתות חברתיות בממלכה.
במהלך הימים האחרונים מבוצעות התקפות מקוונת והשחתות של אתרי ממשל סעודיים, ככל הנראה על ידי גורמים מקומיים המזוהים עם "אנונימוס" ובמסגרת המבצעים OccupySaudi# ו-OpSaudi#.
במסגרת זו נפתח לפני כחודש עמוד המרכז עמודים יעודיים ליצירת התקפות מסוג DDoS נגד אחרי ממשל שונים בממלכה, לצד בנקאות ותקשורת. בעמוד מצויה הפניה לעמוד נוסף ובו הנחיות, בערבית ובאנגלית, בדבר ביצוע אנונימי ומאובטח של התקפות אלו. זאת לצד עמוד מטרות נוסף אשר נפתח בתחילת פברואר 2013.
פעולות אלה כוללות טענה להפלת אתר משרד הפנים הסעודי;
לצד הודעות על הפלת שלושה אתרי ממשל, אתר המודיעין הכללי, אתרי משרד העבודה ומשרד החוץ, אתרי ממשל של אזורי מכה וג'דה ואתרי ממשל נוספים בממלכה. בנוסף, מופץ עמוד המיועד ליצירת מתקפת DDoS נגד חברת IT סעודית בשם ELM;
בשעות הבוקר של ה-21 במאי פורסמה https://twitter.com/anonksa/status/336703224352477184 בטוויטר מטעם גורמים המזוהים עם "אנונימוס" בערב הסעודית בדבר פריצה שלהם שבוצעה לבנק Saudi Credit & Saving Bank.
הודעה זו הפנתה להודעה מפורטת המשייכת את הפריצה למבצע החדש עליו נודע בימים האחרונים OpPetrol# אשר עתיד להתבצע מטעם פעילי "אנונימוס" נגד 12 מדינות ב-20 ביוני השנה. ההודעה פותחת בכותרת "Fucked Saudi princes all" וכוללת כ-25 סיסמאות, שמות משתמש וכתובות מייל (בסדר הזה) השייכות לעובדי הבנק.
בשעות הערב של ה-18 במאי פורסמה הודעה בערוץ הטוויטר של "הצבא הסורי האלקטרוני" כי הם עתידים לשחרר מסמכים סודיים בעקבות פריצה שבוצעה על ידם למחשב משרד ההגנה הסעודי;
כעבור דקה פורסמה הודעה נוספת ממנה עולה כי המסמכים עוסקים בסחר סודי בנשק של משרד ההגנה הסעודי;
כעבור תשע דקות נוספות פורסמה הודעה שלישית;
הודעה זו הפנתה לצילום מסך מהשרת שנפרץ;
לפי שעה אין התייחסות נוספת לכך בערוציו המקוונים של גוף זה.
בתאריך ה- 12 במאי, האקר המכונה Mauritania Attacker פרסם חמש עשרה רשומות המכילות כתובות דוא"ל וסיסמאות של אתר ממשלתי בסעודיה.
בפריצה אחרת שבוצעה ב-14 במאי פרסם האקר 4NOKTA בסיס נתונים של אתר סורי בשם Syrian Export Development & Promotion Agency.
הבסיס נתונים הכיל את 885 הרשומות הבאות: username, password, email, user_id כולל סיסמאות של מנהלי האתר.
יש מדינות שפעילותן נגד האינטרנט והסלולר בתחומן מגיעה לכותרות הראשיות ויוצרת תהודה תקשורתית רבה. שמענו רבות על יחסה של איראן למשתמשי האינטרנט בה, כחלק מההגבלות השלטוניות הגורפות על חופש הפרט והביטוי – הפיזי ומקוון. על מעצר משתמשי האינטרנט, חקיקת חוקי אינטרנט ואכיפתם, סגירת אינטרנט קפה בהמוניהם, פיקוח על אתרי אינטרנט וסגירת אלו הנוגדים את השלטון ועוד.
אף בסוריה, היינו עדים במהלך המרידה שם לשימוש הרב שעושה המשטר בזירה המקוונת הן לשם איתור וחשיפת פעילות המורדים והקשרים ביניהם והן פעילות התקפית למול הנוכחות המקוונת של גורמי האופוזיציה. כמו גם פעילות נגד אמצעי תקשורת ערביים דוגמת אל-ג'זירה ואל-ערביה, באמצעות פריצה לאתריהם ואף גניבת שמות משתמש וסיסמאות של אלפים מעובדי אל-ג'זירה.
אולם קיימות מדינות נוספות באזורנו המטילות הגבלות על השימוש החופשי של אזרחיהן באינטרנט ובסלולר, וזאת בדרכים מתוחכמות ומבלי שמעשיהן אלו יזכו בתהודה התקשורתית הראויה.
בתחילת חודש יולי, נודע על השקת מהלך בן שישה שלבים של איחוד האמירויות בשם ‘My Number, My Identity’ שמטרתו ביצוע רישום בתוך 18 חודש של כל כרטיסי ה-SIM במדינה, זאת במטרה להלחם בטלפונים לא חוקיים. מי שימנע מלעשות כן, ינותק משרותי הטלפוניה.
רשות התקשורת במדינה מסרה כי החל ב-17 ביולי יחוייבו 12.5 מיליון משתמשי הסלולר במדינה, לשייך את כרטיס ה-SIM שברשותם למספר הדרכון או תעודת הזיהוי של בעל מכשיר הטלפון בכל אחד מ-350 הסניפים של שתי חברות התקשורת המקומיות. זאת לשם יצירת זיקה בין פרטי כרטיס ה-SIM לבין פרטים מלאים אודות בעליו.
הודעת השלטונות היטיבה לציין כי מטרת המהלך להגן על פרטיות המשתמשים ולמנוע כל שימוש בלתי מורשה או פלילי בכרטיסים אלו, כמו גם להביא להפחתה במעשי הונאה אשר התבצעו במדינה בשנים האחרונות. לשם כך נקבע כי בעל כרטיס SIM אשר ימסור כרטיסו לאחר, יחשב לאחראי כלכלית ופלילית לשימוש לרעה שיעשה בכרטיס זה.
חברות התקשורת המקומיות החלו לעדכן את לקוחותיהן בצעדים החדשים, כאשר כל הדיווחים ציטטו את האמון שהביעו הרשויות כי כל משתמשי הסלולר במדינה ירשמו כרטיסם זה.
בו ביום התברר כי גם בערב הסעודית יוחל במהלך במסגרתו החל מה-31 ביולי יחוייבו משתמשי הסלולר במדינה להזין את מספר הזהות ומספר הכרטיס הטעון (Prepaid Card) של המשתמש בעת טעינת הטלפון הסלולרי באשראי או בהעברת כסף לאחר באמצעים סלולריים. כלומר, מעתה לא ניתן יהיה לטעון מחדש כרטיס נטען או להעביר מזומנים מבלי להזין את מספר הזהות של בעל הכרטיס אשר נמסר בעת הרכישה. לכן הודגש כי על המשתמשים לספק מידע מדויק ומעודכן בעת רכישת כרטיס ה-SIM. ההודעה מסרה כי מטרת המהלך לשים קץ לשימוש לא ראוי של אנשים בלתי מזוהים בכרטיסים אלו ולשימוש הנרחב בכרטיסים נטענים לא חוקיים.
אכן, ראש רשות התקשורת בממלכה ציין כי כרטיסי SIM אנונימיים מציבים איום חמור לבטחון הפרט והכלל. כאשר גם הוא הזהיר את תושבי הממלכה והזרים המתגוררים בה מרכישת כרטיסים אלו וכי הדבר מהווה הפרה ברורה של החוק. עוד הזהיר הבכיר חברות המוכרות כרטיסים נטענים, כי זו אשר תמכור כרטיסים לא רשומים, תקנס בסכום גבוה.
מצידן הודיעו כל שלוש חברות התקשורת בממלכה כי הן ערוכות ליישום התקנה החל מה-31 ביולי. ראש אחת מהחברות הוסיף כי המהלך יאפשר מעקב אחר כל כרטיס SIM והאחריות עליו תוטל על בעל תעודת הזהות הרשום כבעל הכרטיס. מחברה אחרת נמסר כי החלה בעדכון לקוחותיה בדבר הצעדים הנדרשים. אך כבר כעת החלו להתקבל בממלכה דיווחים על חוסר בהירות מצד המשתמשים לגבי אופן מימוש הרישום הנדרש.
שתי מדינות אלו, כלל ועיקר אינן זניחות בשימוש בתקשורת סלולרית, להיפך; איחוד האמירויות מובילה את העולם עם שיעור חדירה של כ-200% בטלפונים סלולריים, ואף בערב הסעודית נרשמים שיעורים דומים. עם זאת, לאור המגבלות השונות הקיימות בהן על שימוש חופשי באינטרנט, מוגדרת ערב הסעודית מזה שנים כ"אויבת האינטרנט" ואיחוד האמירויות, בדרגה אחת פחותה ממנה – "Under Surveillance". בין השאר בשל יוזמה דומה עוד משחר ימי האינטרנט באיחוד האמירויות לפיה על כל בעלי אתרי האינטרנט לרשום את אתריהם במשרד המידע. הפקיד הבכיר שהתייחס לכך ביוני 1998 הרגיע כי משרד זה אינו מנטר את הפעילות המקוונת באתרים השונים וכי מטרת היוזמה לוודא כי אכן מדובר ב"חברה אמיתית וכן למנוע זיוף מסחרי ופגיעה בזכויות יוצרים".
מסתבר כי ניתן להצר את צעדי משתמשי האינטרנט והסלולר ולנטר את פעילותם בדרכים שונות, גם בכאלו אשר להן תועלות כלכליות והנדמות להיות לטובתם של המשתמשים עצמם.
פורסם בכלכליסט בתאריך 3 אוגוסט 2012
האינטרנט מציב באופן קבוע אתגר עבור ממשלים, בעיקר אלו בהם חופש הביטוי והפרט אינם מצויים, ובאלו בהם קיים ערעור מתמיד על הלגטימיציה השלטונית של הממשל הקיים. במסגרת זו נאלצת המערכות המשפטיות המקומיות לתת מענה הולם לבעיות חדשות אשר טומן בחובו העידן המקוון.
לאחרונה פורסם באתר של כתב העת הכלכלי הסעודי "אלאקתצאדיה" כי שלטונות הממלכה נדרשו לסוגית הפעילות באינטרנט לאור התגברות הסחר המקוון בנשק. זאת לאור היות האינטרנט זירה לרכש זמין וקל של נשק, תוך אפשרות לעקיפת התקנות השונות בנושא, לטענת משרד הפנים המקומי. לשם כך הקימו הרשויות בממלכה יחידות שונות אשר מטרתן להלחם בפשעים מקוונים.
בפורומים השונים הקיימים בממלכה ניתן למצוא לעיתים מודעות מקוונות ובהן מוצע נשק למכירה. אלו כוללות פרטי התקשרות, מידע מפורט, הסכום המבוקש וכן תמונות כלי הנשק. כתבה מהיומון "אלריאצ'" מאמצע אוגוסט 2011 התייחסה לבעיית הסחר המקוון הלא חוקי בנשק בממלכה, המהווה מקור רווח כמו גם סחר מקוון לא חוקי בתרופות. הטענה היא כי כלי הנשק הרבים, אשר חלקם מגיע מאזורי קרבות דוגמת עראק ותימן, משמשים לא רק לשם פעילות טרור, אלא גם לצרכים פליליים וכן להגנה על הכבוד והרכוש. כל זאת תוך ירידה דראסטית במחירי כלי הנשק לאורך השנים, דבר ההופך את החברה המקומית לפצצת זמן מחומשת וזאת באמצעות הרכש המקוון של כלי נשק אלו.
סוגיית הסחר הבלתי חוקי בכלי נשק מטרידה מאוד את השלטונות, אשר פרסמו לפני כשנה תקנה חדשה בדבר סחר בכלי נשק באשר הוא בממלכה, תוך פרסום הכלים האסורים בסחר והעונשים שנקבעו, לצד תקנה נוספת אשר נקבעה שנה קודם לכן.
זמינות מקוונת זו לכלי נשק רבים ומסוגים שונים (בדגש על אקדחים, אך לא רק), מהווה כר אידאלי למפגעים למיניהם ומציבה בשל כך, אתגר של ממש עבור שלטונות ערב הסעודית, ממנה הגיעו מרבית מהמעורבים בפיגוע של ה-11 בספטמבר ואשר בה נעצרו במאי 2003 מספר חשודים במעורבות בסדרת פיגועי התאבדות במדינה. חלק מהחשודים נעצרו באינטרנט קפה בעיר מדינה, תוך טענה כי האינטרנט שימש כלי תקשורת ותאום בין המפגעים.
ערב הסעודית ידועה כאחת מהמדינות המחמירות באזורנו בכל האמור באינטרנט ובכלל זה הן באתרים הקשורים בערעור הסדר החברתי-מוסרי-דתי והן באלו החותרים תחת המשטר הקיים. לשם כך נקבעו, לאורך השנים, תקנות וחוקים המסדירים ומגבילים את השימוש החופשי באינטרנט. בשל הגבלות מתמשכות אלו, מוגדרת ערב הסעודית באופן תדיר כאחת מאויבות האינטרנט בעולם ואף כאחת מעשר המדינות הגרועות בעולם עבור בלוגרים.
כמו ברבות ממדינות העולם, גם בממלכה מסורתית ושמרנית זו, האינטרנט מהווה כלי יעיל בידי גורמים קיצוניים, דבר המהווה אתגר הולך ומעמיק עבור הממשל. בעיקר בעידן זה של חוסר יציבות אזורי, מחאות המוניות ואף נפילת שליטים אשר החזיקו ברסן השלטון אף עשרות שנים.
למרות עלייה של אלפי אחוזים בחדירת האינטרנט למדינה בעשור האחרון, הממלכה האיסלאמית עדיין נאבקת באתגרים שהוא מציב.
פייסבוק והרשתות החברתיות האחרות מציבות אתגר לא פשוט בפני הורים, מורים וממשלות בכל מקום. אבל, האתגר קשה כפליים כשמדובר במדינות איסלאמיות לא דמוקרטיות כמו סעודיה.
רק לפני כשבוע דווח על חסימה פתאומית ומסתורית של פייסבוק במדינה – חסימה שהוסרה כעבור כמה שעות. דובר בלתי רשמי מסר כי החסימה נבעה מכך שהרשת החברתית פוגעת בכללי המוסר של הממלכה. אך, כעבור מספר ימים מסרה רשות התקשורת כי זו היתה בסך הכל טעות והאתר ימשיך לפעול כרגיל.
אבל המאבק סביב האינטרנט בכלל ורשתות חברתיות כפייסבוק בפרט הוא ארוך ימים בממלכה האיסלאמית. כמדינות אחרות באזור, ערב הסעודית מפעילה יד קשה כלפי אתרי אינטרנט ומונעת בעקביות גישה חופשית לתכנים שונים. אין פלא שהיא מדורגת בשל כך תדיר כאחת מ-12 "אויבות האינטרנט" בעולם על ידי הארגון 'עיתונאים ללא גבולות'.
הניסיון ליישב בין הפתיחות של האינטרנט לערכי האיסלאם הוביל לחסימה של תכנים רבים כמו אתרי פורנוגרפיה, אלימות, הימורים, סמים ואלכוהול. אבל לצידם נחסמו גם אתרי הקהילה ההומו לסבית ואתרי בריאות המציגים איברי גוף חשופים. כמותם נחסמים גם אתרים של זרמים דתיים שונים הקוראים להמרת דת, אתרי ארגוני זכויות אדם ואתרי אופוזיציה, וגם אתר יוטיוב נחסם לתקופה מסוימת. אגב, אתרים ישראליים, דווקא זמינים בדרך כלל לגלישה.
הגוף לפיקוח על האינטרנט מאפשר לגולשים לדווח באתרו על תכנים הראויים לחסימה. לחילופין יכולים בעלי אתרים שנחסמו לבקש להסיר את החסימה.
פתיחה איטית לאינטרנט
ערב הסעודית התחברה לאינטרנט בשנת 1994, אולם הגישה אז היתה נחלתם של מוסדות ממשל, אקדמיה, מחקר וכן עסקים זרים. נגישות התושבים לאינטרנט היתה אפשרית באמצעות מדינות שכנות ובעלות גבוהה. כעבור שלוש שנים אושרה גישה ציבורית לאינטרנט, אולם רק בשנת 1999 החל השימוש הציבורי באינטרנט באמצעות 71 ספקי אינטרנט נבחרים, מרביתם מקורבים ומקושרים לממשלה ולמשפחה השלטת. בכך היתה ערב הסעודית לאחרונה מבין מדינות המפרץ המתירות שימוש באינטרנט. הסיבה היתה רצון הממשל לוודא שהוא יכול לחסום את גישת המשתמשים לתכנים בלתי רצויים.
בפברואר 2001 פירטה מועצת השרים שורה של איסורים והגבלות על משתמשי האינטרנט בממלכה. בנוסף, הופצו בשנת 2003 תקנות לבעלי אינטרנט קפה המטילות הגבלות חמורות עליהם ועל המשתמשים. בכלל זה נאסר על הכנסת קטינים והוטל על הבעלים לנהל רישום של המשתמשים וזהותם ועוד.
סעודיה אף אסרה בעבר על השימוש בטלפונים סלולריים המכילים מצלמות, זאת בשל החשש כי גברים יצלמו נשים ללא רשותן ויפיצו את תמונותיהן באינטרנט. לכך נוסף גם החשש מפני יצירת תקשורת ישירה ובלתי מקובלת בין המינים באמצעות טלפונים סלולריים בכלל.
לאור ההיסטוריה הארוכה של חסימות אתרים, אנו בהחלט צפויים להמשיך לראות את היחס האמביוולנטי של סעודיה לאינטרנט. כך גם צפוי להימשך המאבק הסעודי בתכנים, אשר יבואו לידי ביטוי באירועים נוספים של חסימת אתרים, אפילו אם אלו הם מופיעים ברשת החברתית הפופולרית בעולם. אבל גם סעודיה לא יכולה להרשות לעצמה לסגור את עצמה לגמרי מהאינטרנט ומפייסבוק – וההודעה על כך שהחסימה האחרונה בוצעה בטעות מעידה על כך.