אינדונזיה

אינדונזיה: טענה לפריצת 75 אתרי ממשל

30 מאי 2014/ב OpMerdeka, אינדונזיה, השחתה, ממשל /על ידי Tal Pavel

ב-25 מאי פורסמה נטילת אחריות מטעם LulzSecJR לפריצה שבוצעה לכאורה ל-75 אתרי ממשל באינדונזיה כחלק מבצע בשם OpMerdeka.

ההודעה מפרטת את האתרים אשר לכאורה נפרצו.

סגירת Vimeo באינדונזיה

24 מאי 2014/ב אינדונזיה, זכויות דיגיטליות /על ידי Tal Pavel

ב-13 מאי דווח כי משרד התקשורת באינדונזיה הורה על חסימת אתר שיתוף הסרטונים Vimeo לאחר האשמתו בארוח תכנים פורנוגרפיים. בהודעה שפורסמה על ידי המשרד נטען כי הם קיבלו דיווחים מהציבור בדבר "אתרים אשר בהם תכנים שליליים ופורנוגרפיים. אחד מהם הוא האתר Vimeo.com". עם זאת דווח כי משתמשי הרשתות החברתיות במדינה הגיבו בזעם לחדשות בדבר סגירת האתר אשר היה בשימוש נפוץ. עוד נמסר כי האתר התווסף לרשימה של 119 אתרים אחרים המכילים תכנים פורנוגרפיים.

בחשבון הטוויטר של החברה פורסמו ההודעות הבאות בנושא זה, לפי סדר הופעתן;

בתחילה היה נראה כי חלק מהמשתמשים במדינה נגישים לאתר זה, אולם דובר משרד התקשורת הודיע כי על כל ספקי האינטרנט במדינה יהיה לפעול לפי הנחיית הממשלה.

אינדונזיה חוקקה חוק אנטי-פורנוגרפי בשנת 2008 אשר מגדיר כפלילי כל מעשה הנחשב כמגונה.

האקרים ישראליים נגד אינדונזיה

7 יוני 2013/ב אינדונזיה, האקרים ישראליים /על ידי Tal Pavel

בעת האחרונה פורסמו מספר הודעות של האקרים השייכים לקבוצה הישראלית Israeli Elite Force ובהן אזהרות כלפי קבוצות ברחבי העולם לא לקחת חלק בפעילות של התקפות מקוונות נגד ישראל. במסגרת זו הופנו הודעות שכאלה להאקרים בטיוואן ואיטליה.

כעת הופנתה אזהרה שכזו כלפי האקרים מאינדונזיה. ההודעה שפורסמה ב-6 ביוני, כוללת את המסר הבא;

Dear Indonesia,

I don't want to harm you, i wish you good

but i dont have so much choices.

AsusRoot(= https://www.facebook.com/asusr00t ) who's under 17(!). is trying to get into the team but in the other hand, he's teaching and giving tools to Arabs.

כמו גם מידע שהודלף מהפריצה לאתר http://kotakasablanka.co.id.

האקינג בעולם המוסלמי – אינדונזיה כמקרה מבחן

22 אוגוסט 2012/ב אינדונזיה, תקיפה /על ידי Tal Pavel

החודש היינו עדים לפעילות השחתת אתרים ישראלים מצד האקרים מאינדונזיה, אשר הציבו באלו מסרים בגנות ישראל. סקירה זו תאיר את זירת הסייבר במדינה מוסלמית זו אשר פעילה מאוד בתחום ההאקניג על ידי בודדים וקבוצות, אולם בניגוד לאלו הפועלים במזרח התיכון, היא אינה זוכה למודעות ולכיסוי מספק.

פריצות לאתרים, השחתתם והפלתם הפכו בשנים האחרונות לתופעה קיימת ואף יומיומית כמעט, בה מעורבים האקרים מרחבי המזרח התיכון וצפון אפריקה, כבודדים או בקבוצות, נגד אתרים ברחבי העולם ובכלל זה נגד אלו מישראל או כאלו הקשורים בה.

פעולות אלו זוכות לחשיפה רבה בעיקר בעיתות משבר דוגמת "מלחמת לבנון השניה", "מבצע עופרת יצוקה", "המשט התורכי" ואחרים, בהם עולה כמות ואיכות האתרים הישראלים שנפרצים.

אולם מה ידוע לנו על האקרים מוסלמים הפועלים במעטפת הרחוקה יותר, מעבר למזרח התיכון ?

90% מתושביה של אינדונזיה מוסלמים, מה שמציב אותה כמדינה בעלת האוכלוסיה המוסלמית הגדולה בעולם. לאור העובדה כי שיעור חדירת האינטרנט בה עומד על 16% בלבד, נמוך אפילו ממרבית מדינות האזור, ופחות משליש מהשיעור באיראן, נראה כי טרם מומש פוטנציאל האינטרנט במדינה.

האקרים מאינדונזיה תוקפים אתרים באסיה וברחבי העולם מסיבות שונות:

באוגוסט השנה דווח כי האקר אינדונזי פרץ והשחית שמונה אתרי ממשל סיניים. במאי נפרצו 53 אתרים ברחבי העולם, במרץ שני אתרים של ממשלת ברזיל, אתרי ממשל נוספים בדצמבר 2010. שלוש שנים קודם לכן בוצעה חדירה לאתר של משטרת טוסון בארה"ב, על ידי האקר אשר לפי הטענה אף פרץ לאתר IBM השנה וכן לאתר קהילת מוזילה בבוסניה.

יעד קבוע לפריצות אתרים הם אלו של מלאזיה: בנובמבר 2011 דווח על פריצה לאתר של ראש ממשלת מלאזיה, נג'יב רזאק על ידי האקרים מאינדונזיה. בדצמבר 2010 נפרצו אתרים מאלאזיים נוספים לאחר הפסד נבחרת אינדונזיה בכדורגל לזו של מלאזיה. בספטמבר 2009 נפרצו 120 אתרים מלאזיים לאור היחסים בין שתי המדינות במסגרתן העלתה האחרונה טענות שונות הקשורות ליחס כלפי מהגרי עבודה באינדונזיה, כמו גם סוגיות תרבותיות ביניהן. כל זאת עד כדי התייחסות לכך כאל "מלחמת האקינג" בין שתי המדינות.

ישראל מהווה יעד נוסף לפעילותם של האקרים מאינדונזיה: פעילות זו כוללת תקיפה והשחתה של אתרים ישראליים (מעניין לראות בכתבה זו כי בכל התייחסות לישראל, נמתח קו על שמה), אתרים כללים אשר הושחתו ובהם בין השאר קיימות הודעות בגנותה של ישראל, לצד מסרים אחרים. כמו גם נסיונות ישירים לתקוף אתרים ישראליים, בחלק מהמקרים, תוך נסיון לעטות על הפעילות את מסכת "אנונימוס".

פעילות ההאקרים המקומיים מוצאת ביטויה גם נגד השלטונות: במהלך 2011 נפרצו מספר אתרי ממשל במדינה, ובכלל זה אתריהם של משטרת אינדונזיה ומספר משרדי ממשלה.

במרץ 2008 הושחת האתר של משרד המידע בתגובה לצעדה של הממשלה להגבלת הגישה לאתרים פורנוגרפיים במדינה. אכן, ממשלת אינדונזיה פועלת להצר את צעדי האינטרנט והרשתות החברתיות במדינה. במסגרת זו הודיע שר התקשורת (מהמפלגה האסלאמית) ביולי 2011 כי אתרים דוגמת טוויטר ופייסבוק (המהווים קהילה גדולה במדינה), צריכים להיות מפוקחים היטב הואיל והם יכולים לשמש מקור לערעור המצב השלטוני במדינה.

לצד פעילות מעשית בפריצה לאתרים והשחתתם, קיימת נוכחות פעילה באינטרנט באתרים, פורומים, בלוגים ומדריכים מקצועיים אינדונזיים בתחום זה וכן ברשתות החברתיות השונות: Indonesian Hacker קבוצת האקרים אשר לה אתר וכן חשבון טוויטר פעיל למדי ובו מידע רב על סוגי Exploits. Indonesian Hackers Society פעילה בפייסבוק באמצעות דף מפורט למדי הכולל את שמות חמשת מנהלי הקבוצה ודפי הפייסבוק האישיים של חברים נבחרים. הקיר של הקבוצה כולל פרסומים רבים אודות כלים, מדריכים, בקשות להמלצה על האקרים, ועוד.

עולם ההתקפות המקוונות, הפריצה לאתרים והשחתתם, מצוי בפריחה והפעילות בו מתבצעת על בסיס יומי. מידי יום נפרצים מאות רבות של אתרי אינטרנט ברחבי העולם, על ידי בודדים וקבוצות, ממדינות רבות ומסיבות מגוונות: יוקרה ואגו, מחאה פוליטית וחברתית, לאומנות, ועוד.

במסגרת זו נפרצים אתרים ישראליים כמעשה שבשגרה, גם אם אין הדבר מגיע למודעות תקשורתית בהעדר פריצה לאתרים רבים או איכותיים. פעילויות אלו של השחתה מבוצעות על ידי פורצים מרחבי המזרח התיכון, וחלקם אף התפרסמו בתקשורת המקומית בשל פעילותם זו.

אולם, עלינו להיות מודעים לקיומה של פעילות זו של התקפות מקוונת הקיימת גם במעגל הרחוק לנו – זה של העולם המוסלמי. אינדונזיה, על אוכלוסיתה המוסלמית הגדולה, מהווה מוקד של התקפות מקוונת בזירה הפנימית נגד גורמי ממשל, נגד מדינות שכנות ואף נגד אלו במעגל הרחוק דוגמת ארה"ב וישראל.

בבואנו להתייחס למעגל הסיכונים הקיים בפני ישראל מפני התקפות מקוונות שומה עלינו להרים עינינו ולהרחיב המבט גם אל מעבר לגבולות המזרח התיכון. שם הסכנות המקוונות לישראל אינן פחותות מבמעגל הקרוב והמוכר יותר.

חסימת YouTube בעולם הערבי והאסלאמי

17 ינואר 2009/ב איחוד האמירויות, אינדונזיה, אינטרנט, איראן, זכויות דיגיטליות, מצרים, מרוקו, סודאן, סוריה, פקיסטאן, תוניסיה, תורכיה /על ידי Tal Pavel

אתר ה-Youtube, הנחשב לאתר השני בפופולריות שלו באינטרנט, מהווה יעד לחסימות מצד מדינות רבות ברחבי העולם מאז הקמתו בפברואר 2005. אתר זה משמש במה להצגת סרטוני וידאו המועלים ע"י המשתמשים וזאת בנושאים שונים ומגוונים, החל בסרטונים מוזיקליים וכלה בסרטונים בעלי אופי פוליטי.

בשל אופיו זה של האתר והמדיה הויזואלית המוצגת בו, הוא מהווה כר להצבת תכנים העלולים להחשב כפוגעים במדינות ובתרבויות מסוימות מבחינה דתית, מוסרית, תרבותית ופוליטית. בשל כך נחסם האתר, בצורה זו או אחרת, במדינות ערביות ואסלאמיות רבות;

איחוד האמירויות – האתר נחסם במחצית 2006 בשל הצגת סרט דוקומנטרי בן שבעה חלקים על הבאת נשים ארמניות לתעשיית הזנות בדובאי.
אינדונזיה – האתר נחסם למשך מספר ימים במהלך מאי 2008 בשל פרסום קדימון לסרט 'פיתנה', אותו יצר גרט וילדרס, חבר הפרלמנט ההולנדי לשעבר, היוצא נגד הקוראן ומציג את האסלאם באור שלילי.
איראן – בדצמבר 2006 בוצעה חסימה גורפת של האתר ואתרי שיתוף אחרים בטענה כי אלו אינם מוסריים.[1]
מצרים – בנובמבר 2007 דווח על חסימת חשבונו של משתמש מקומי באתר.[2]
מרוקו – במאי 2007 נחסם האתר למשך חמישה ימים בשל סרטונים המציגים את יחס הממשל לתושבי סהרה המערבית.[3]
סודאן – ביולי 2008 דיווח בלוגר סודאני על חסימת האתר במדינה.[4]
סוריה – במחצית השניה של שנת 2007 ארעו מספר ארועים של חסימת האתר;
- בסוף יולי 2007 דווח על כך שהאתר חסום מכל ספקיות האינטרנט במדינה וכי בעת נסיון להכנס לאתר מתקבל עמוד ריק.[5]
- בסוף אוגוסט 2007 דווח על חסימת האתר ככל הנראה בשל סרטון המציג את אשת הנשיא כמרלין מונרו על עקבים גבוהים ושמלה מתנפנפת בעת קבלת פנים בשדה התעופה לצד בעלה.[6]
- בסוף נובמבר 2007 דווח על חסימת 109 אתרים שונים וביניהם Youtube בעיקר בשל ביקורת המובעת בהם נגד השלטונות, תוך ציון כי מספר האתרים החסומים הוכפל בשבועיים הקודמים לארוע.[7] כמו כן הועלתה הטענה כי יותר ויותר אתרים נחסמו בשנתיים האחרונות לעומת המצב הקודם בו הותרה גישה לאתרים שנחסמו בעבר.
פקיסטאן –
- חסימת האתר החלה בתחילת 2006 עת הנחתה רשות התקשורת את 70 ספקיות האינטרנט במדינה לחסום אתר זה ו-11 נוספים שהציגו את הקריקטוריות מעוררות המחלוקת של הנביא מחמד.
- ב-22 בפברואר 2008 נחסם האתר שוב בשל קדימון לסרט 'פיתנה'.[8] החסימה הוסרה כעבור ארבעה ימים עם הסרת הסרטון משרתי האתר.
תוניסה – בתחילת נובמבר 2007 דווח כי האתר נחסם בלא מתן סיבה. חסימה נוספת בוצעה במאי 2008 בשל סרט שהועלה לאתר ובו עדויות של אסירים פוליטיים לשעבר ופעילי זכויות אדם.[9]
תורכיה – מדינה זו יחודית בכך שלהבדיל מארועי חסימה חד פעמיים, כמצוי בחלק מהמדינות או חסימה גורפת כבאחרות, הרי שבה ניתן למצוא ארועים חוזרים ונשנים של חסימת האתר. יחוד נוסף מצוי בעובדה שההנחיה לחסימה מגיעה מאת המערכת המשפטית לחברת התקשורת הממשלתית. זאת, על פי רוב, בשל סרטונים המועלים לאתר הפוגעים בדמותו של אבי האומה התורכית, כאמל אתא-טורק ובאחדות המדינה ואופיה;

במרץ 2007 נחסם למספר ימים האתר בגלל סרטון אשר העליב את אבי האומה וכלל רמיזות הומוסקסואליות לגביו. הסרטון הועלה לרשת ככל הנראה בידי גולשים יוונים על רקע הסכסוך המתמשך בין שתי המדינות בקפריסין. בית המשפט החליט על ביטול הצו לאחר שהסרטון הפוגע הוסר מהאתר.[10]
בספטמבר 2007 דווח על חסימת האתר, הפעם בשל סרטון לאומני שהוצב בו המהלל רצח של עיתונאי ארמני.[11]
בינואר 2008 נחסם האתר בהוראת בית המשפט ככל הנראה בשל סרטים שהתפרסמו בו ומעליבים את אבי האומה.[12]
במהלך מאי 2008 נחסם האתר לשבוע בהוראת בית משפט בטענה כי הוא נעדר אישור מהרשויות במדינה.
במהלך נובמבר 2008 נחסם האתר בהוראת בית המשפט באנקרה בשל תכנים הפוגעים באבי האומה והתומכים במפלגה הכורדית ה-PKK.[13]

ניתן לראות כמה קווים מאפיינים בפעילות מדינות ערביות ואסלאמיות נגד האתר YouTube;

האתר נחסם בצורה זו או אחרת גם בברזיל, אוסטרליה, בורמה, סין ותאילנד, אולם מרבית החסימות מבוצעות בעולם הערבי והאסלאמי.
כמו לגבי חסימת אתרים אחרים, מתחלקות גם כאן המדינות בין אלו החוסמות אתר זה משיקולים מוסריים-ערכיים-תרבותיים לבין אלו המונעות משיקולים של חשש לפגיעה בלגיטימציה השלטונית ולפיכך חוסמות תכנים ובהם ביקורת על שליטים קודמים או עכשוויים או המתייחסים לסוגיית זכויות האדם במדינה.
אף לגבי משך החסימה קיימת חלוקה ברורה; בין אלו החוסמות נקודתית את האתר למספר מועט של ימים וע"פ רוב בשל סרטונים ספציפיים, לבין אלו החוסמות באופן קבוע את האתר או לפרקי זמן ארוכים.
מלבד תורכיה בה ארועי החסימה הינם ע"פ צווי בית משפט, הרי שביתר המדינות החסימה הינה תוצר של החלטת ממשלה או של רשות התקשורת.
הנהלת האתר נעתרת לעיתים ומסירה סרטונים רלבנטיים לבקשת הממשלות.

לאור אופיו של האתר, המאפשר למשתמשים להציב סרטונים בנושאים שונים, הוא יוצר אתגר ממשי למדינות ברחבי העולם ובעיקר לאלו הערביות והאסלאמיות. כל אחת חוסמת את האתר משיקוליה ולפרקי זמן אחרים בהתאם לאופיה של החברה ותרבותה, מידת הריכוזיות הקיימת בה ואופיו של הממשל.

[1] YNET, "איראן חוסמת את YouTube.com,", 06.12.2006.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3336683,00.html

[2] Amira Al Hussaini, "YouTube Disables Activist's Account,", Global Voices Online, 28.11.2007.

http://www.globalvoicesonline.org/2007/11/28/egypt-youtube-disables-activists-account

Reporters Without Borders, "YouTube restores human rights blogger’s account,", 04.12.2007.

http://www.rsf.org/article.php3?id_article=24584

[3] MoTIC, "YouTube censuré par Maroc Telecom!!!,", 25.05.2007.

http://motic.blogspot.com/2007/05/youtube-censur-par-maroc-telecom.html

John Thorne, "Moroccans cut off from YouTube,".

http://www.usatoday.com/tech/products/2007-05-29-4240815103_x.htm

[4] Too Huge World, "youtube blocked,", 27.07.2008.

http://toohugeworld.wordpress.com/2008/07/27/youtube-blocked