קריאה של החמאס בחברון להשתתפות בהלווית השהידים
ב-00:54, 31 אוקטובר, פורסמה הודעה בחשבון הטוויטר של החמאס ובה קריאה להמונים להשתתף בהלוויית השהידים בעיר חברון וזאת לאחר תפילת הצהריים במסגד אלחסין;
ב-00:54, 31 אוקטובר, פורסמה הודעה בחשבון הטוויטר של החמאס ובה קריאה להמונים להשתתף בהלוויית השהידים בעיר חברון וזאת לאחר תפילת הצהריים במסגד אלחסין;
השבועות האחרונים העלו לתודעה הציבורית והתקשורתית את גל הטרור הקיים מזה חודשים בעיקר בשטחים. לצד "עליית המדרגה" בכמות ואופי פיגועי הטרור, אלו זלגו גם מהשטחים לתוככי ישראל ומתוך כך לתקשורת הממסדית ולזו המקוונת בשל אופי, עוצמת ותדירות הארועים. גל הטרור מוצא את ביטויו בכל אמצעי התקשורת הישראלים והפלסטיניים, הממסדיים והמקוונים, רשתות חברתיות לצד קבוצות ווצאפ.
עוצמת הארועים ותדירותם זכו בתקשורת המקוונת הפלסטינית להכלה כאנתפאדה נוספת, השלישית במספר וגם לה שם ("אנתפאדת אל-קדס") ותאריך התחלה (1 אוקטובר, מועד רציחת בי הזוג הנקין).
אולם כמו שאין זו האנתפאדה או העימות הראשון, כך גם הביטויים המקוונים, האתגרים, ההתמודדויות, הדילמות וההשלכות, הם אלו אשר היינו עדים להם בסבבי עימות קודמים. סוגיות דוגמת נוכחות מקוונת, הסברה, הסתה ערבית ויהודית, הנרטיב המקוון הפלסטיני למול זה הישראלי, הפצת תמונות זוועה בערוצים המקוונים השונים, פרסום מידע אמת על נפגעים בטרם עת, לצד פרסום מידע שקרי.
בכל אלו התמודדנו בעימותים ומבצעים צבאיים בעבר, וכעת שוב, כמעט מבלי להפיק לקחים, ברמת המשתמש הביתי המהווה צרכן (ואף יצרן) של החדשות, כמו גם גורמים ממלכתיים שונים האמונים על התמודדות עם הסתה יהודית וערבית, או יצירת הסברה מהירה ויעילה ו"קול אחר" בשיח התקשורתי המקוון והויראלי כל כך.
יש פעילויות אשר הן נחלתן של הרשויות הרלבנטיות מבחינת יצירת נרטיב ישראלי נגדי, התמודדות עם הסתה ערבית ויהודית ואיתור ביטויים מקוונים אשר יש בהם כדי להעיד על כוונות לביצוע פיגועים. אולם בעידן זה של תקשורת מקוונת, אנו משתמשי האינטרנט הביתיים, איננו רק צרכני תקשורת פאסיביים. עוצמתן של הרשתות החברתיות ואפליקציות הסלולר השונות בכך שהן מאפשרות לנו להיות לא רק צרכנים, אלא גם יצרנים של חדשות, גם כאלו שיש בהן נזק או אף הפצת מידע שיקרי לחלוטין. מדיום זה מאפשר הגעה ישירה של מפרסם הפוסט או ההודעה ישירות לקהל היעד, לצרכנים, בצורה מהירה, חסרת צנזורה וגורם מתווך, אך גם לא כל עריכה, בקרה, אימות ושיקול דעת הקיימים באמצעי התקשורת המסורתיים.
חרב הפיפיות של התקשורת המקוונת, המיידית והישירה כל כך.
בשל אופיו של מדיום זה מחד גיסא, והאופי האנושי מאידך גיסא, אנו נתקלים שוב ושוב בארועים להם היינו עדים בסבבי עימות קודמים.
הסתה והתלהמות מקוונת, שנאת האחר, גזענות, וביטויי שנאה מקוונים כלפי האחר, האויב, הערבי, תופעות המהוות רעה חולה מתמשכת בחברה הישראלית. לצד זאת אנו שוב עדים לגילויים של רצון משתמשי רשתות החברתיות וצרכני החדשות ליצור חדשות בעצמם, להיות ראשון, לפרסם פרטי מידע כמה שיותר מהר; "אני יודע באיזה חיל שרת החייל שנרצח בבאר שבע", "הנה שמו ותמונתו", כל זאת עוד לפני שפרטים אלו הותרו לפרסום. לצד פרסום תמונותיו של האיש שנרגם ולאחר מכן נדרס למוות. כמו גם ארועים בהם מדווח מידע שקרי.
במבצע "צוק איתן" היינו עדים למקרים בהם נודע לקרובי משפחה מקבוצות הווצאפ על מות יקירם, בטרם הגיעו אליהם גורמי ממשל מוסמכים לבשר להם את הנורא מכל, או דיווחים שגויים על פצועים והרוגים. כאילו לא למדנו דבר, שמות, תמונות, מידע אישי, כל אלו מתגוללים בזירה המקוונת לעין כל, בצורה החשופה ביותר ובשל כך בעלת השלכות הרסניות על קרובי הנפגעים.
לצד הרצון לדווח מהשטח, להיות הראשון, לקבל קרדיט על התמונה, על הדיווח, כל אחד מאיתנו צרכני ויצרני החדשות בזירה המקוונת, צריכים לסגל לנו ערכים דוגמת חמלה, איפוק, התחשבות. להמנע מ"יד קלה על המקלדת", הן לשם המנעות מהסתה והתלהמות כלפי האחר והאויב, והן על מנת להמנע מפרסום מידע שלא לצורך כלפי הקורבנות מבית.
בעת פרסום ברשתות החברתיות וקבוצות הווצאפ השונות, היו אתם העורכים של עצמכם, הפעילו שיקול דעת, חמלה. נסו לקרוא את שכתבתם שוב לפני שחרור הידיעה למרחבי האינטרנט, נסו לראות את שכתבתם בעיני מי שיקרא את הפרסום או יראה את התמונה.
בדיוק אותם ערכים הנכונים לגבי כל כתיבה בזירה המקוונת המסתכמים בראשי התיבות THINK; האם המידע אמיתי, עוזר, מעורר השראה, נדרש, אדיב ?אלו ערכים הצריכים לשמש אותנו בכל ימות השנה, קל וחומר בעתות חרום שכאלה.
במסגרת ארועי "אנתפאדת אלקדס" קיים נסיון, שולי לעת עתה, ליצור פעילות מקוונת נגד ישראל.
זאת בין השאר באמצעות שתי תגיות טוויטר אשר השימוש בהן החל בימים האחרונים; #اسرائيل_تحت_الاختراق (החל מה-11 אוקטובר), #israelUnderHackS (החל מה-13 אוקטובר).
לפי שעה הפעילות הכלולה בתגיות אלו מועטה וכוללת דיסאינפורמציה ומחזור פרסומי עבר.
ב-16 באוקטובר דקר בחברון צעיר פלסטיני המחופש לעיתונאי חייל ופצע אותו. הרשתות החברתיות הפלסטיניות תארו את הפעולה ותוצאותיה.
בחשבון הטוויטר הרשמי של החמאס נכתב שצעיר פלסטיני זועם רדף אחר חייל פחדן ודקר אותו חמש פעמים;
חשבון טוויטר של הפת"ח הציג את גבורתו של האיש המחזיק את הסכין גם ברגעיו האחרונים;
והציגו כאריה המסתער על החייל הפחדן;
לבסוף פורסמו תמונות המחבל ההרוג והחייל הפצוע.
ב-14 אוקטובר הודעה טוויטר של תנועת הפת"ח ובה קריאה של צעירי הארגון לתהלוכת זעם אשר תחל מהמסגד הגדול באל-בירה לאחר תפילת הצהריים לעבר בית אל.
בשעות הערב של ה-15 באוקטובר פורסמה הודעה ובה אזהרה מפני כוונה לכאורה של היהודים "להסתער" על מסגד אלאקצא ביום ב' הקרוב;
מבין שלל הדיווחים הרבים מספור המופצים בחשבונות הטוויטר השונים בהקשר של אנתפאדת אלקדס, ניתן לראות התייחסות במלל ובתמונות המעלה על נס את מקומה של האישה והנערה הפלסטינית ותרומתה למאבק;
כגורם העוזר ל"מערך הלוחם";
אימהות החללים;
עצורות;
מפגינות;
ומבצעות פיגועים;
בשעות האחרונות התפרסמו 23 תמונות בחשבון הטוויטר של עזת אלרשק, איש הלשכה המדינית של החמאס, אשר פורסמו קודם לכן, אולם כעת נוסף עליהן הכיתוב "אנתפאדת אלקדס";