ככל דת, גם האסלאם שואף להכפיף את המאמין למסגרת חיים מוסדרת ומוכתבת מראש אשר בה שולטים המסורת, האמונה והשמרנות המוכתבים על ידי כתבי הקודש ומפרשיהם; חכמי הדת.

מנגד, מהווה הטכנולוגיה בכלל והאינטרנט בפרט סממן המזוהה עם מודרניזציה, פתיחות, חופש, ליברליזם, מערביות וחילוניות. עובדה זו מציבה את האינטרנט על מסלול התנגשות מובנה עם האסלאם, כעם דתות אחרות, בין הרוח לחומר, בין הטבעי והעל טבעי. בנוסף התשתית המרכזית של האינטרנט מצויה במערב והיא יציר כפיו של "השטן הגדול" – הלא היא ארה"ב – ובו ניתן למצוא חופש ביטוי לזרמים וביטויים אסלאמיים יותר מאשר במרבית ממדינות האזור.

בשל הרצון למקסם את התועלות תוך מזעור הנזקים, יחסו של האסלאם (כיחס ממשלי האזור) לטכנולוגיה בכלל ולאינטרנט בפרט נע בין שני מישורים: דחיה וחשש מחד גיסא, לעומת קבלה ופתיחות מאידך גיסא. ניתן לתמצת זאת בכלל האסלאמי הידוע של "אלאמר באלמערוף ואלנהי ען אלנמנכר" אשר המקבילה לו ביהדות הנו הכלל "סור מרע ועשה טוב".

בנובמבר 2004 העניק השיח' יוסף אלקרצ'אוי, המהווה פוסק ההלכה הבכיר ביותר של העולם הסוני כיום, ראיון ארוך ביותר אשר נושאו "האסלאם והשימוש באינטרנט". בראיון זה הוא סוקר בהרחבה, על פני מספר חלקים, את יחס האסלאם לאינטרנט ואופן השימוש בו בהיבטים שונים. נקודת המוצא בראייתו את האינטרנט היא מהות השימוש. האם לצרכים טובים ומוסריים היא, אם לאו ? כך שלמרבה הפלא, אין הוא שולל על הסף את האינטרנט והשימוש בו. באופן זה התבטאו פוסקי הלכה ואנשי דת אסלאמיים נוספים. נקודת המפתח הדתית אם כך היא שהאינטרנט ככלל איננו אסור ('חראם') או מותר ('חלאל') באופן גורף. הדבר מותנה באופי השימוש בו.

אלקרצ'אוי אף רואה ברכישת מיומנות בשימוש במחשב ובאינטרנט כחובה כללית (פרצ' כפיה) ואף חובה פרטית (פרצ' עין) של כל פרט בקהילה האסלאמית וזאת ממגוון סיבות ובכלל זה השימוש באינטרנט ככלי להפחתת שיעור האנלפבתיות עד כדי קביעה כי החינוך בזמננו חייב להתחיל בלימודי המחשב.

משעה שניתנה גושפנקא הלכתית למהות השימוש במחשב בכלל ולאינטרנט בפרט, עולה הצורך להתייחס נקודתית לשלילה ולחיוב שבאינטרנט בראיית האסלאם.

איסור הרע

בשל המידע הרב והמגוון המצוי בו, אנשי הדת ברחבי המזרח התיכון והעולם האסלאמי יוצאים נגד האינטרנט והשימושים השונים בו. אלו שוללים לדוגמא את הFacebook- בשל היות רשת חברתית זו אמצעי זמין ונוח ליצירת קשרים בין המינים עד לכדי גירושין ופרוק משפחות, דוגמת פסק ההלכה של שיח' עבד אלחמיד אטרש, לשעבר ראש מועצת הפתוות באל-אזהר שבמצרים, המבוסס על מחקר מצרי הטוען כי חמישית ממקרי הגרושין במדינה מקורם בהכרות דרך רשת חברתית זו. מעניין כי כעבור זמן קצר ביותר פורסמה ידיעה לפיה מוסד זה דוחה את הטענה כי פורסם פסק הלכה שכזה, עובדה אשר יכולה להעיד הן על החשיבות שרואים אנשי ומוסדות הדת באינטרנט והן על הצורך להבחין בין הטוב לבין הרע המצויים בו.

סלולר – הסלולר, בדומה לאינטרנט, מהווה אתגר רב לא רק לגורמי השלטון, אלא אף לגורמי הדת בשל היותו כלי זמין להפלת מחיצות בין המינים וליצירת תקשורת בין צעירים, כמו גם פגיעה אפשרית בערכי המוסר, הדת והחברה.

בתחילת שנות האלפיים אסרה ערב הסעודית על הכנסת טלפונים סלולריים אשר כלולה בהם מצלמה, מה שהפך טלפונים אלו ללא חוקיים בשטחה. זאת בשל החשש כי גברים יצלמו באמצעותם נשים ללא רשותן ויפרסמו את התמונות באינטרנט. יתר על כן, באותה התקופה נעצרו מספר מקומיים אשר אנסו נערה, תעדו את הארוע באמצעות טלפון סלולרי ואף הפיצו את הסרטון ברחבי האינטרנט.

במהלך השנים פורסמו מספר פסקי הלכה דתיים אסלאמיים נגד השימוש בטלפונים סלולריים מטעמים שונים, זאת לצד שאלות הלכתיות בנושא שהעלו המשתמשים באתרי אינטרנט יעודיים.

ציווי הטוב

האינטרנט משמש בראש ובראשונה כלי להעברת ידע אסלאמי ולתעמולה: להפצת האסלאם, עקרונותיו, כתביו, הלכותיו ואורחותיו וזאת בשלל רחב של אתרי אינטרנט ומרכזי ידע מקוונים אסלאמיים ברחבי העולם ולמגוון רחב של קהלי יעד. בנוסף, משמש האינטרנט כלי בעל חשיבות עליונה במעלה ליצירת תקשורת בין פרטים, קבוצות, ארגונים ופזורות במזרח התיכון, בעולם האסלאמי ומעבר להם.

איסלום הרשתות החברתיות – ניתן לראות פעילות אסלאמית מובהקת של ניצול האינטרנט לטובת הצרכים האסלאמיים תוך נטיה ליצור כלים ושרותים אסלאמיים יעודיים המקבילים לאלו הקיימים, אך מיועדים לקהילה האסלאמית על מנת לשמור על צביונה ולבדל אותה מהתכנים השליליים המצויים באינטרנט לדידם.

במסגרת זו קיימים שלל מנועי חיפוש אסלאמיים; אתרי הכרויות לאוכלוסיה המוסלמית; רשתות חברתיות יעודיות דוגמת Facebook של 'האחים המוסלמים', רשת דומה לנשים בלבד (SetaBook), MILLAT Facebook אשר הינה רשת חברתית פקיסטאנית עבור העולם המוסלמי וכן רשתות דומות נוספות.

בנוסף, מאמצים גורמי דת ברחבי המזרח התיכון והעולם האסלאמי את ה-YouTube.  אלו לא רק שמפיצים מגוון רחב של סרטונים ברשת חברתית זו, אלא גורמים שונים מקימים מקבילות יעודיות ובכלל זה: ערוצים כלליים, נושאיים (לדוגמא, ספורט), ערוץ של 'האחים המוסלמים', החמאס, ערוצים אסלאמיים, מוסלמיים, פלסטיניים. ערוצים לקהילות דוגמת המוסלמים הטאמילים. אפילו ממשלים פעילים ביצירת ערוצים יעודיים שכאלו, דוגמת הממשל הפלסטיני וזה הקזאחי וכן ערוצים רבים אחרים. 

פסקי הלכה באינטרנט – פעילות אסלאמית מקוונת להפצת עקרונות הדת וליצירת תקשורת עם המאמינים, ניתן למצוא גם בשלל אתרי הפתווה הקיימים באינטרנט. באתרים אלו פונים המשתמשים בשאלות במגוון רחב של נושאים העוסקים בשגרת יומו של המאמין המוסלמי. שאלותיהם נענות על ידי אנשי דת ונשמרות באתרים השונים בחלוקות נושאיות תוך יכולת של המבקרים באתר לעיין בשאלות ובתשובות השונות. בחלק מהאתרים קיימות אלפי שאלות המחולקות לעשרות נושאים מגוונים המתייחסים הן להיבטים של אמונה ומצוות והן לנושאי עשה ואל תעשה בחיי היום יום. במסגרת זו ניתן למצוא שלל התייחסויות אף להיבטים שונים של חיים מקוונים, דוגמת היכרות באמצעות אתרי אינטרנט יעודיים, שימוש בחדרי צ'אט, יצירת קשרים מקוונים בין המינים וכן שמירה על קשרים וירטואליים בין בני זוג.

במסגרת השימוש של גורמים אסלאמיים ואף הבכירים ביותר שבהם באינטרנט, דווח באוקטובר 2010 בתקשורת האיראנית כי מעתה ניתן יהיה להוריד פסקי הלכה של מנהיגה הרוחני של איראן, ח'מנהאאי, לטלפונים סלולריים. 

בנקאות אסלאמית באינטרנט – תחום הבנקאות והכלכלה האסלאמית זוכה לפעילות ערה באינטרנט בשלל אופנים: הבנקים האסלאמיים מעניקים מגוון שרותים של בנקאות מקוונת; שלל אתרים מספקים מידע מקוון רב אודות בנקאות אסלאמית הן מקוונת והן ממשית; אתרים של מוסדות רבים הקשורים בכלכלה האסלאמית ועוד. 

כלים אסלאמיים יעודיים – לצד אתרים אסלאמיים שונים, קיימים כלים יעודיים דוגמת מנוע לאיתור מסגדים בבריטניה, מחשבונים לתשלום זכאת, אינדקסים לאתרים, בתי ספר, מסעדות הפועלות לפי ההלכה האסלאמית, תוספים אסלאמיים שונים לדפדפנים, וכן שלל כלים לטובת משתמשי האינטרנט המאמינים ואף היכולת לרכוש באמצעות האינטרנט בגדי ים אסלאמיים לנשים.

תוכנות אסלאמיות – בראשית ימי האינטרנט במדינות המזרח התיכון תפוצתו באזור היתה נמוכה, אולם עם העמקת חדירת מערכות המידע והאינטרנט, החלו חברות באזורנו ומעבר לו לפתח שלל תוכנות יעודיות העונות על צרכים יחודיים בתחומי השפה, התרבות, החברה והדת הן עבור מכשירי טלפון סלולריים והן עבור מחשבים אישיים.

סלולר – התפתחות תחום הסלולר מאפשרת כיום מגוון רחב של שימושים מלבד יצירת תקשורת בין אנשים. במסגרת זו ניתן למצוא שלל יישומים דתיים הנותנים מענה להיבטים רבים בחייו של האדם המאמין בתחומי הדת, התרבות, אורח חיים וקיום מצוות.

קיימות אפליקציות שונות המאפשרות קריאה בכתבים אסלאמיים ישירות מהטלפון הסלולרי ובכלל זה הקוראן ופרשנותו מתורגמים לשלל שפות, חדית', אימרות הנביא וספרות דתית מגוונת.

זאת לצד כלי עזר שונים המקלים את אורח חייו של מוסלמי מאמין בעידן המודרני ומאפשרים לו לנהל שגרת יום אסלאמית הנעזרת בטלפון הסלולרי, דוגמת מחשבוני זמני תפילה, זמני זריחה ושקיעה של השמש והירח, המרת תאריכים, מצפני קיבלה לשם תפילה לעבר מכה, מחשבוני צדקה, אוכל אשר הינו חלאל וכלים לזמן הרמדאן.

זאת לצד אפליקציות לשמיעת קריאת המואזין במועד המתאים לתפילה, מילונים בין השפות השונות, 99 שמות האל, רקעים ופאזלים לטלפונים סלולריים, ערכת דעוה למוסלמי למול הנוצרים והיהודים, שירי דת ורינגטונים אסלאמיים.

כמו כן קיימים יישומים בתחומי התרבות האסלאמית דוגמת תור הזהב האסלאמי, דמוית עממיות ועוד. מרביתן של תוכנות אלו חופשיות להורדה בחינם, תוך תאימות למגוון רחב של סוגי טלפונים סלולריים.

 

יחסו של האסלאם לאינטרנט, כמו לאמצעים טכנולוגיים אחרים ובדומה לממשלים וחברות באזור, הוא תועלתי גרידא: ניצול יתרונותיו למול שלילת החסרונות שבו. יחס זה של הדת ונציגיה עלי אדמות לקדמת הטכנולוגיה קיים מזה עידן ועידנים: עוד בשבתו בגלות בפריז, ידע האיתאלללה ח'מיני לעשות שימוש בטכנולוגיה הקיימת לצרכיו. דרשותיו הוברחו לאיראן על גבי קלטות אודיו אשר היוו שיא הטכנולוגיה דאז.

המסקנה המעניינת היא כי למרות אופיו של האינטרנט ושלל המידע המצוי בו, יחס האסלאם אליו הינו כאל יתר אמצעי הטכנולוגיה בעבר – זיהוי הפוטנציאל הקיים במדיה חדשה זו ואימוצה לצרכי הפצת דבר האל, התרבות, החינוך ועוד. זאת הואיל והאינטרנט מאפשר שלל פעילות אסלאמית הן לצרכי תעמולה והפצת הדת ועקרונותיה, לימוד עקרונות הדת ומצוותיה, תרבותה ושפתה. זאת לצד מתן כלים מקוונים למאמין המוסלמי להתמודדות עם אורח החיים הדתי בעידן המקוון. אולם לצד זאת קיימת שלילה החלטית של השימוש באינטרנט לצרכים הנוגדים את עקרונות הדת ואופיה.

לאור זאת אנו צפויים להמשיך ולראות אימוץ של טכנולוגיות קיימות, ואלו שעוד עתידות להתחדש עלינו, על ידי גורמים אסלאמיים לצרכיהם, כאשר אמת המידה בעתיד תהא כבעבר – מידת התאמת השימוש בטכנולוגיה לצרכי הדת, להפצתה ולסייע בחיי היום יום של המאמין המוסלמי.