ב-24 דצמבר פורסם כי בכוונת ממשלת הודו להקים חדר מלחמה לשם ניטור הרשתות החברתיות 24 שעות ביממה כחלק ממלחמתה בפעילות המקוונת של "המדינה האסלאמית" בשפות הודיות ואסיאתיות אזוריות שונות, מלבד הינדית ואנגלית.

לשם כך החליטה הממשלה ב-15 דצמבר 2015 על הקמת ועדה אשר תבחן את האפשרות להקים מרכז רב זרועי לניתוח הרשותת החברתיות בכל שעות היממה וכן הכנת תוכנית עבודה להקמת חדר מצב שכזה. בראש הוועדה יעמוד Ashok Prasad, המזכיר לבטחון פנים במשרד הפנים ובה יקחו חלק נציגים ממשרדי ממשלה וכן גופי המודיעין. עוד עולה כי כבר בחודש אוגוסט פורסם על כוונת הממשלה להקים גוף בין משרדי לניטור המדיה החברתית. הן לשם איתור פעילות מקוונת של תעמולה וגיוס למען "המדינה האסלאמית" והן לשם התמודדות עם התפתחויות בתוך המדינה אשר להן פוטנציאל "להפרעה לסדר הציבורי", דוגמת התנגשויות קהילתיות לאחר מסרי שנאה אשר הוצבו ברשתות החברתיות.

עוד נמסר כי קיימים כ-30 אלף חשבוונת טוויטר, משתמשי פורומים ואתרי אינטרנט, בעוד שניתן מעט לעשות לשם ניטור מלא שלהם בזמן אמת. במסגרת זו המדינה פועלת לא רק לסגירת אתרים רלבנטיים, אלא גם להסרת תכנים שכאלה מרשתות חברתיות דוגת טוויטר ופייסבוק.

גורמי מודיעין גורסים כי עד עתה 23 הודים הצטרפו ל"מדינה האסלאמית" ואחרים נעצרו לפני שעזבו את המדינה לעבר סוריה. שישה מהם נהרגו, שניים חזרו ו-15 עדיין מהווים חלק מהארגון, כאשר רבים מהם מצויים בקשר עם מפעילים הודיים המגייסים לארגון, כאשר חלקם פעילים במדינה וחלקם במפרץ.

ב-31 באוגוסט פורסם על שני בנקים פרטיים גדולים בהודו אשר היו נתונים למתקפה מסוג DDoS ככל הנראה על ידי האקרים מפקיסטאן השכנה, ערב יום העצמאות ההודי שחל ב-15 בחודש, דבר אשר האט משמעותית פעילות העברות כספים מקוונות של הלקוחות.

בתאריך שלא צויין במהלך חודש יולי קיבלו שני הבנקים הודעה על המתקפה מה-CERT הממשלתי בהודו וכן התראה כי יתכן והתקפות נוספות יתבצעו במהלך השעות שלאחר מכן. פקיד בכיר ציין "היתה מתקפה אולם היא הוכלה בצורה יעילה. לעיתים קרובות אלו נעשות לשם סחיטה … אולם יש לנו את המערכות להתמודד איתן. ניתנו הנחיות לבנקים לנקוט בצעדים הנדרשים להגנה מפני מתקפות DDoS".

לדברי ראש אבטחת המידע באחד מהבנקים הגדולים ביותר בהודו התקבלו, מאז אפריל, מספר אזהרות מסוכנויות ממשל דוגמת CERT ומהמרכז להגנה על תשתיות מידע קריטיות לאומיות, בדבר מתקפות שכאלה. "במתקפת DDoS, אם הבנק יכול לחסום את התעבורה המזוייפת ב-15 הדקות הראשונות, התוקף על פי רוב יעבור הלאה למטרה חלשה יותר. אולם אם הארגון אינו יכול להתנגד, התוקף יבקש כופר. התקפות שכאלה מגיעות ממקומות דוגמת ניגריה, מזרח אירופה כשהתשלום המבוקש הוא בביטקויין".

כצעדי מנע ההמלצה היא כי אף בנק לא יסתמך על ספק אינטרנט אחד, בנקאי ששמר על עילום שם מסר כי בנקים מתחילים להשקיע במנגנונים למניעת מתקפות שכאלה, חלקם מבצעים תרגילים לבדיקת הטכנולוגיות.

עד שמתגלה הפריצה, חברות בהודו בדרך כלל שומרות את הדבר תחת מעטה חשאיות, הואיל והמחוקקים אינם דורשים דיווח חובה במקרה של ארועי אבטחה. אחרות אף עוד פחות מכך יטו להודות בדבר הפריצה, הואיל והדבר יפחיד את לקוחותיהן. עם זאת במתקפות מסוג DDoS אין דליפת נתונים או גנבת כסף.

במקרה זה, תזמון הארוע מעלה את האפשרות כי יתכן והדבר הוא מעשה ידיהם של האקרים פקיסטאנים אשר יתכן וממוקמים בארה"ב ואירופה. אלו פעילים בעיקר לפני פסטיבלים גדולים או יום העצמאות ויום הרפובליקה של הודו.

לדברי מומחה אבטחת מידע קיימים שלושה סוגים של האקרים הנבדלים במניע;

• פושעים קיברנטיים המונעים משיקולים כלכליים, בדרך כלל ממזרח אירופה והמתעניינים על פי רוב בגנבת פרטי כרטיסי אשראי או גנבת זהות. אלו מאורגנים היטב ומדביקים אלפי מערכות מחשב לשם השגת מטרתם, ואף משכירים גישה למחשבים נגועים על בסיס שעתי לשם ביצוע מתקפות DDoS.
• האקטיביסטים בעלי מניעים פוליטיים אשר מטרתם קידום סדר יום פוליטי באמצעות השחתת אתרים או הפלתם. ההאקרים הפקיסטאנים נכללים בקטגוריה זו.
• תוקפים מדינתיים המעורבים בריגול אחר חברות, באמצעות גישה למחשבים לשם גנבת סודות מסחריים שונים. אלו הסינים ידועים בפעילות זו.