טרור ואינטרנט, על פניו אלו שני עולמות תוכן שונים;

הטרור הוא הפעלת אלימות, או איום בהפעלתה, נגד אזרחים לשם השגת מטרות פוליטיות. בראש ובראשונה הואיל והאזרחים נחשבים ל"בטן הרכה" של החברה ולאמצעי ללחץ מוגבר על השלטון כדי שזה ישנה את מדיניותו ופעילותו בהתאם לרצון ארגון הטרור.

בשל אופיה, פעילות טרור היא חשאית, ממודרת על פי רוב, הררכית, הנוגדת את הסדר הקיים ומבקשת להחליפו. כיום מרבית פעולות הטרור מבוצעות על ידי ארגונים אסלאמיים אשר מטרתם להשליט באלימות ובכוח הזרוע את דת האסלאם, ערכיו ותרבותו על יתר מדינות העולם ובדגש על מדינות המערב והן כנקמה על פעילותן הפיזית של מדינות אלו במקומות שונים ברחבי העולם ויחסן למוסלמים בראיית ארגונים אלו. זאת תוך התנגשות של ערכים, תרבות, מסורת, סדרי ממשל, חופש ודמוקרטיה.

למול זאת, הטכנולוגיה, האינטרנט והסלולר במרבית המקרים הם יציר כפיו של המערב ובכלל זה חומרות, תוכנות, משחקי מחשב, אפליקציות, דפדפנים, תוכנות הצפנה, מערכות הפעלה, חברות ענק ושלל פתרונות טכנולוגיים.

אולם למרות ניגוד מובהק זה, ארגוני טרור אסלאמיים עושים שימוש בכל פלאי הטכנולוגיה ובשיאי החדשנות המערבית, תוך ניצול כלים אלו במטרה להלחם במערב ובתרבותו אותה הם מנסים לקעקע. כלומר ארגוני הטרור האסלאמיים כיום נלחמים במערב, בתרבותו ובערכיו באמצעות כליו שלו.

פעולת טרור פיזית כוללת מספר שלבים המהווים יחדיו מחזור חיים שלם הכולל בין השאר; הפצת האידאולוגיה והמסר; גיוס אוהדים, תומכים, פעילים ואף כספים; תקשורת בין האוהדים והארגון וכן תקשורת מבצעית בין הפעילים לפני ובעת ביצוע פעולות הטרור; איסוף מודיעין לפני ביצוע פעולת הטרור; הדרכה מבצעית של הפעילים; ביצוע פעולת הטרור עצמה; ולבסוף תעוד הפעולה ופרסומה באמצעי התקשורת השונים על מנת להשיג את אפקט הפחד, את הטרור אשר לשמו נועדה פעולה זו.

כיום באמצעות שלל הפיתוחים הטכנולוגיים הזמינים לכל דורש, יכול ארגון טרור לבצע מרבית שלבים אלו באמצעים מקוונים. פעולת הטרור עצמה מבוצעת במרחב הפיזי, אולם כמעט כל שלבי ההכנה יכולים להתבצע במרחב המקוון והטכנולוגי, לכדי יצירת פעולת טרור פיזית, אשר היא בתורה מתועדת באמצעים טכנולוגיים שונים, מתפרסמת בזירה המקוונת והסלולרית ומופצת בין השאר על ידי הרשתות החברתיות ואפליקציות התקשורת השונות. בכך נסגר מחזור החיים של פעילות טרור פיזית, אשר החל במרחב המקוון, הגיע לכדי מימוש פיזי וסיים דרכן בתעוד הפעולה חזרה בעולם המקוון.

הזיקה המקוונת משמשת את ארגון "המדינה האסלאמית" ליצירת תקשורת באופנים שונים, בפלטפורמות נרחבות, למול קהלי יעד מגוונים ובשפות רבות. הרשתות החברתיות משמשות את הארגון ותומכיו כבמה להפצת מסריהם, לתקשורת, לתעוד ארועי טרור שביצעו ולמעשה, כמעט לכל דבר.

ארגון "המדינה האסלאמית" מפעיל סוכנות ידיעות בשם Amaq המפרסמת מידע רב, באיכות ובתדירות גבוהה על הנעשה בשטחי "המדינה האסלאמית" ועל הקרבות[i]. זאת בין השאר תוך שימוש בתגיות בטוויטר דוגמת amaqnews[ii], amaqagency[iii]. בין שלל המידע המתפרסם על ידה ניתן למצוא סרטונים המציגים בזמן אמת פעולות טרור אשר בוצעו לטענתה על ידי פעיליה ברחבי העולם ובכלל זה בפיליפינים[iv], הפריצה לפרלמנט באיראן[v] ועדכונים שוטפים על המתרחש[vi] תוך נטילת אחריות על הארוע[vii], כמו גם על פיגועים שבוצעו בתוניסיה[viii], בפריז[ix], בלונדון[x], באפגניסטאן[xi], באורלנדו[xii] ובמקומות נוספים ברחבי העולם[xiii]. לצד תעוד פיגועים אשר ביצע הארגון[xiv] ושבויים שלכד[xv], ואף תעוד המחסור במים לתושבי העיר א-רקה שבסוריה לאחר תקיפה אווירית אמריקאית שפגעה במערכות המים[xvi].

בנוסף, מפרסמת סוכנות הידיעות אינפוגרפים רבים ובשפות שונות, המסכמים בצורה ויזואלית את פעולות הטרור שמבצעים אנשיה[xvii] ובכלל זה את הקרבות על העיר מוסול[xviii].

כמו כן השיק הארגון מספר אפליקציות, על מנת להפיץ חדשות על פעילותו בשטחים שבשליטתו[xix] וגם של סוכנות הידיעות על מנת להפיץ את דברה גם באמצעים סלולריים[xx], כמו גם אפליקציות לתקשורת בין פעיליו[xxi].

שימוש נוסף בעולם הסלולר הוא לא רק ליצירת אפליקציות, אלא גם כדי להשתמש באלו הקיימות לטובת פרסומי הארגון. האפליקציה Telegram, על הסודיות היחסית שהיא מאפשרת כמו גם האפשרות ליצור ערוצי הפצה של מידע (Channels), הפכה לחביבת הארגון, כמו גם של ארגונים וקבוצות רבות אחרות המשתתפות במלחמה בעראק ובסוריה[xxii]. עד לכדי טענה שפורסמה בדצמבר 2016 לפיה שימוש "המדינה האסלאמית" באפליקציה זו רווח ונפוץ יותר מאשר ברשת החברתית טוויטר[xxiii]. בנוסף הארגון משתמש באפליקציות תקשורת נוספות, חלקן בצורה ייעודית, דוגמת זו של Zello[xxiv] המאפשרת להפוך את מכשיר הטלפון הסלולרי ל-Walkie Talkie, אשר באמצעותה הופצו הודעות קוליות של פעיליו[xxv].

זירה נוספת היא של הרשתות החברתיות בה לצד השימוש הפעיל במגוון הרשתות, נעשה נסיון של הארגון ליצור רשת חברתית דמוית פייסבוק[xxvi], כמו גם עמוד פייסבוק בשם Islamic State Scholars כמסגרת בה אישי דת מוסלמיים הביעו תמיכתם בארגון ובמה למשתמשי האינטרנט להציב שאלות הלכתיות לאלו (העמוד לא פעיל כיום)[xxvii]. במקביל משמשות הרשתות החברתיות במה לא רק להפצת מסרי הארגון, אלא לשימוש בתגיות שונות בהן פורסמו אזהרות לארה"ב מפני התערבותה הצבאית בעראק (جمعة_تحذير_الشعب_الأمريكي) במהלך שנת 2014[xxviii] ונגד המערב בכללותו[xxix]. לצד היותן במה רווחת וויראלית ליצירת לוחמה פסיכולוגית מקוונת, היכולת ליצור באמצעים מקוונים מה שקרוי כיום Fake News, מציאות שווא, חלופית, אשר אינה קיימת בזו הפיזית הממשית. באמצעות יצירת מציאות חלופית זו באמצעים מקוונים והפצתה ברחבי העולם המקוון, מבקש הארגון להעצים את פעילותו ואת אפקט הפחד, להטמיעו ולזעזע עוד יותר. הדוגמא הבולטת ביותר לכך היא פרשת הוצאתו להורג של הטייס הירדני Lieutenant Muath Safi Yousef Al-Kasasbeh [xxx] אשר מטוסו הופל ב-24 דצמבר 2014 על ידי אנשי הארגון בעת שהיה בתקיפה על עמדותיו בסוריה. בזמן שביו פרסמה "מדינה האסלאמית" ראיון איתו בגליון מספר 6 של כתב העת Dabiq של הארגון (עמודים 34-37)[xxxi]. בחודש ינואר 2015 פורסם סרטון ערוך היטב ובאיכות גבוהה, המתעד במשך 22 דקות את הוצאתו להורג בשריפה של הטייס בעת היותו בכלוב[xxxii]. אולם בלוגר בשם Thomas Wictor פרסם בתחילת חודש פברואר ניתוח מפורט בו הוא טוען כי סרט זה אינו אלא זיוף (טענה שפורסמה במקביל על ידי ארגון ההאקרים "הצבא הסורי האלקטרוני"[xxxiii]). הטייס אכן הוצא להורג, אולם באמצעות יריה בראשו לאחר שביצע את הנחיות שוביו וביצע תנועות שונות המדמות את שריפתו בכלוב. טענת הבלוגר היא כי הסרט נערך בצורה מקצועית וכי האש והשריפה אינן אלא תוצר של אפקטים ממוחשבים ולא היו במציאות[xxxiv]. אלו נוצרו כדי למקסם את אפקט הזוועה והפחד ולהטמיע את הארוע בזכרון הקולקטיבי. ומאידך גיסא לוודא, למרבה הזוועה, קבלת התנועות הרצויות תוך יכולת לחזרה עליהן שוב ושוב עד לקבלת התוצאה הרצויה על ידי שוביו.

סיבה נוספת לביצוע לוחמה פסיכולוגית מקוונת על ידי הארגון, היא לא רק על מנת להעצים את פעילותו ואת אפקט הפחד, אלא לייחס מעשי זוועה דווקא לאוייביו ולהציגם כברברים. דוגמא לכך היא הודעת טוויטר אשר פורסמה בתחילת ינואר 2014 ובה תמונה של גולגלות בטענה כי את אלו מצאו לוחמי הארגון לאחר שכבשו שדה תעופה מידי לוחמים שיעים. בפועל התברר כי התמונה לקוחה מבית קברות מוסלמי ביפו[xxxv].

זירת פעילות מקוונת נוספת לשם הפצת דברו של הארגון, משנתו ופעילותו הם מגזינים מקוונים המתפרסמים מעת לעת על ידו באיכות גבוהה ובשפות שונות. בכלל זה המגזינים בשפה האנגלית Dabiq היוצא מעת לעת מיולי 2014[xxxvi]  ו– Rumiyahהמתפרסם מידי חודש מספטמבר 2016[xxxvii]. נראה כי מגזין זה החליף מספר אחרים שפעלו קודם לכן ובהם Dar al-Islam אשר התפרסם בשפה הצרפתית מסוף דצמבר 2014[xxxviii], Konstantiniyye בשפה התורכית אשר התפרסם מיוני 2015[xxxix] וכן מגזין בשפה הרוסית בשם Istok[xl].

לצד הפצת מסרי הארגון ותקשורת עם תומכיו ואוהדיו, משמשת הטכנולוגיה המודרנית את ארגוני הטרור גם ליצירת תקשורת מבצעית בין פעיליו. הן באמצעות הצבת הודעות ומסרים מבצעיים שונים באתרי פורנו ומסחר אלקטרוני[xli], ואף טענה לשימוש בפלטפורמות משחק דוגמת PS4 לשם תכנון ותאום מתקפות טרור פיזיות[xlii]. זירת משחקי המחשב משמשת את הארגון לא רק לתקשורת, אלא אף להעלאת מורל הלוחמים ואימון בטקטיקות לחימה. לשם כך הוא השיק כבר בספטמבר 2014 משחק בשם "צליל החרבות" (صليل الصوارم)[xliii].

לצד זאת הארגון משתמש בשלל אמצעים טכנולוגיים חדישים ובכלל זה רחפנים לתעוד פעולות התאבדות[xliv] ואף לשם ביצוע פיגועים[xlv] באמצעות הטלת פצצה מהרחפן מעל היעד[xlvi], לצד פרסומים המסכמים את תוצאות הפצצות רחפנים אלה[xlvii].

אמצעי טכנולוגי נוסף הוא המטבע הוירטואלי Bitcoin אשר נטען מספר פעמים כי הוא משמש את פעילי הארגון בארועים ומקומות שונים ברחבי העולם[xlviii].

במקביל הארגון מנסה לשמור על בטחונו ובטחון אנשיו ובמסגרת זו הוא מפרסם מדריכים שונים והנחיות להתנהגות מקוונת זהירה על מנת לחמוק מעיני ה-NSA ולא להסגיר את מיקומם[xlix], תוך שימוש בתוכנות הצפנה שונות, מרביתן מהוות שערוב של תוכנות מערביות קיימות, לשם הגנה על התקשורת ובטחון פעיליו[l].

מנגד, פועל הארגון לגייס פעילים באמצעים טכנולוגיים שונים ובכללם גם באמצעות משלוח הודעות ב-Viber[li], אך לא רק פעילים, אלא גם האקרים בפועל. בסוף ינואר 2016 פורסם כי גורמים המזוהים עם "המדינה האסלאמית" מוכנים לשלם להאקרים הודיים סכום של עד 10,000 דולר עבור התקפה מוצלחת על אתרי ממשל מקומיים והשגת גישה למסמכים רגישים וגנבתם[lii]. זאת לאחר שחודש קודם לכן דווח כי בכוונת ממשלת הודו להקים חדר מלחמה לשם ניטור הרשתות החברתיות 24 שעות ביממה כחלק ממלחמתה בפעילות המקוונת של "המדינה האסלאמית" בשפות הודיות ואסיאתיות אזוריות שונות, מלבד הינדית ואנגלית[liii].

האקרים המזהים עצמם עם פעילות "המדינה האסלאמית" ביצעו במהלך השנים האחרונות מספר פעולות מקוונות אשר אינן מהוות התקפה קיברנטית ממשית בעלת נזק פיזי מוחשי. אלו היו בעיקר פריצות לאתרים שונים ברחבי העולם והשחתתם[liv], לצד פריצה לחשבונות ברשתות החברתיות השונות בהם הוצבו תכנים המצדדים בארגון. בנוסף פעיליו עסקו בהדלפת מידע, בעיקר פרטים אישיים, של גורמים בארה"ב[lv] דוגמת הדלפה במרץ 2015 של פרטי כמאה טייסים בצבא ארה"ב[lvi], ופרסום מידע ותמונות על בסיסי חיל האוויר של ארה"ב בערב הסעודית[lvii]. בספטמבר 2016 נידון צעיר אזרח קוסובו בשם Ardit Ferizi ל-20 שנות מאסר[lviii] לאחר שהודה כי פרץ ביוני 2015 למערכות מחשב והעביר פרטיהם של 1,351 אנשי ממשל וצבא בארה"ב[lix] לידי Junaid Hussain, אשר כונה Abu Hussain al-Britani, איש ארגון "המדינה האסלאמית", שפרסם את המידע ב-11 באוגוסט 2015 וחוסל באמצעות מל"ט אמריקאי בעיר א-רקה שבועיים לאחר מכן[lx]. בנוסף, במחצית מרץ 2016 פרסם "Caliphate Cyber Army", המזוהה עם "המדינה האסלאמית", פרטיהם של 36 שוטרים ממשטרת מינסוטה.

אכן קיימים נסיונים שונים ומגוונים להלחם בפעילות מקוונת ענפה זו של המדינה האסלאמית.

ארה"ב ואיחוד האמירויות הקימו מרכז בשם Sawab[lxi] למלחמה מקוונת[lxii] בתכנים הקיצוניים שמפיץ הארגון. מחד גיסא להראות צדדים אחרים ומתונים של דת האסלאם, ומאידך גיסא להציג את זוועות הארגון והמחיר שנאלצים לשלם הקורבנות, אך גם הפעילים ובני משפחותיהם. זאת באמצעות קמפיינים ותגיות באנגלית[lxiii] ובערבית[lxiv] ברשתות החברתיות.

הואיל והפעילות המקוונת של הארגון מוצאת ביטויה ברשתות החברתיות השונות, מתגייסות גם אלו לצמצם את הנוכחות המקוונת של הארגון ופעיליו. בסוף אפריל 2015 הודיעה טוויטר כי חסמה אלפי חשבונות הקשורים ב"מדינה האסלאמית"[lxv] ובפברואר 2016 פרסמה בבלוג הרשמי שלה כי במהלך המחצית השניה של שנת 2015 חסמה למעלה מ-125 אלף חשבונות, התומכים בפעילות טרור, מרביתם קשורים ב"מדינה האסלאמית"[lxvi]. למול פעילות זו פורסמו הודעות מטעם הארגון ובהן איום על חיי מייסדי פייסבוק וטוויטר[lxvii].

האם סגירה חוזרת ונשנית של חשבונות ברשתות החברתיות השונות אכן מסייעת למניעת הפעילות המקוונת של ארגוני הטרור ? מחקר שפורסם בפברואר 2016 קובע כי אכן יש ביכולת מהלך עקבי שכזה להגביל את הפעילות המקוונת בשפה האנגלית של תומכי הארגון[lxviii]. זאת בניגוד למחקר שפורסם כשנה קודם לכן וניתח את פעילות אוהדי הארגון ותומכיו בטוויטר במאפיינים של מיקום גאוגרפי, השפה בה כותבים המשתמשים, מספר החשבונות שנסגרו והיקף הפופולריות של אלה. המחקר קובע כי סגירת החשבונות יכולה ליצור סכנות חדשות ובכלל זה הגברת ההקצנה של אוהדי הארגון ברשתות החברתיות[lxix].

למול זאת, במרץ 2017 פורסמו ידיעות לפיהן טוויטר חסמה למעלה מ-636 אלף חשבונות הקשורים בפעילות טרור מאז תחילת אוגוסט 2015, כאשר רק במחצית השניה של שנת 2016 נחסמו על ידה כ-377 אלף חשבונות שכאלה[lxx].

דרך נוספת היא לא רק חסימת חשבונות ספציפיים ברשתות החברתיות, אלא לעיתים חסימת הגישה כליל לרשתות אלו. במחצית 2014 דווח כי עראק חסמה את הגישה לגוגל, יוטיוב ופייסבוק במטרה למנוע את הפצת תעמולת "המדינה האסלאמית" בשטח עראק[lxxi]. זאת לצד פרסומים של קואליציית המדינות הנלחמות ב"מדינה האסלאמית" הקוראים למשתמשים לדווח על הודעות התומכות בארגון ברשתות החברתיות השונות[lxxii], וקריאה דומה מאת ממשלת צרפת[lxxiii]. כמו גם אינפוגרפים המציגים את זוועות הארגון, הנזקים שביצע ורווחיו הכלכליים העצומים[lxxiv], אשר לעיתים מתבססים על אינפוגרפים שפרסם הארגון[lxxv].

אך הפעילות נגד תעמולה זו היא גם במישור הפיזי, דוגמת מעצרים של אלו החשודים במעורבות בפעילות הארגון או אף בפרסום תכנים מקוונים המצדדים בטרור. בסוף פברואר 2015 נידון צעיר כורדי בוינה לשישה חודשי מאסר על תנאי באשמת פרסום תעמולה לטובת הארגון בפייסבוק ותמונות מפעולותיו[lxxvi], בספרד נעצרו באוקטובר 2016 שני צעירים מרוקנים באשמת פרסום תכנים מקוונים התומכים בטרור ומקדמים את פעילות הארגון[lxxvii]. דרך נוספת לעצור את פעילי הארגון היא דוגמת תוכנה רוסית המשמשת לאיתור וללכידת מגייסים מטעם "המדינה האסלאמית" ברשתות החברתיות השונות. המומחים מחפשים בהודעות השונות ברשתות החברתיות סימנים המעידים על גיוס, ואז פונים למשתמש בצורה מוסווית ובאמצעים טכנולוגיים שונים על מנת להביא לחשיפתו ולמעצרו[lxxviii].

דרך נוספת היא שילוב בין אמצעים טכנולוגיים ופעילות ציבורית, דוגמת האקתון בן מספר ימים אשר התקיים בערים רבות ברחבי העולם ובכלל זה באוסטרליה, כחלק מתוכנית לאומית מקומית למלחמה מקוונת בהקצנה, תוך קריאה לצעירים אוסטרליים להציע פתרונות מקוונים להתמודדות עם התעמולה המקוונת של הארגון[lxxix].

גם גורמי הדת בחלק מהמדינות התגייסו להרתיע מפני השלכות תעמולת הארגון, במסגרת זו אסרה רשות הדת העליונה במצרים כבר במרץ 2015 על נשים להתחתן עם פעילי "המדינה האסלאמית" באמצעות האינטרנט. זאת בתגובה להודעות שפרסם הארגון ברשתות החברתיות ובהן קריאה לנישואין באמצעות שיחות וידאו[lxxx].

אף התופעה ההאקטיביסטית "אנונימוס" פועלת נגד ארגון "המדינה האסלאמית", לכדי מסע ציד מקוון[lxxxi] הכולל מבצעים ותגיות שונות ברשתות החברתיות ובכללן OpNo2ISIS[lxxxii], OpISIS[lxxxiii], OpFuckISIS[lxxxiv], OpIceISIS[lxxxv]; פרסום מדריכים ובהם הנחיות למלחמה מקוונת בארגון, פריצה ואיתור פעילותו  ברשתות החברתיות וכן הסבר כיצד לדווח על פעילות מקוונת זו[lxxxvi]; יצירת טופס מקוון לדיווח על חשבונות טוויטר המזוהים עם הארגון; פרסום כתובות של חשבונות טוויטר המשויכים לו[lxxxvii]; וכן הפצת סרטונים הקוראים למלחמה מקוונת נגד הארגון[lxxxviii]. זאת לצד פעילות של האקרים אשר פרצו במרץ 2017 לאתר סוכנות הידיעות של "המדינה האסלאמית" והשתמשו בו כבסיס להפצת נוזקות[lxxxix].

ארגון "המדינה האסלאמית" פועל באמצעים מודרניים להשליט דת, תרבות וערכים ששורשיהם בני למעלה מאלף שנה, על העולם המערבי והמודרני, לא רק באמצעות מעשי טרור פיזיים וכיבושים צבאיים, אלא גם תוך שימוש בשלל אמצעים טכנולוגיים למימוש כל שלבי ביצוע פעולת טרור פיזית, החל בהפצת המסר והרעיונות האידאולוגיים וכלה בתעוד פעולת הטרור הפיזית עצמה באמצעים מקוונים והפצתה באמצעות הפלטפורמות השונות לרחבי העולם, הן לעידוד אוהדי הארגון ותומכיו והן לשם זריעת פחד ואימה בקרב אויביו.

לפיכך האתגר שמהווה הארגון הוא בשלל מישורים ובכללם; הצבאי, האידאולוגי והטכנולוגי. גם אם הרמה הטכנולוגית והאיום הקיברנטי שמציבים פעיליו נמוך לפי שעה ואינו מהווה חשש לפגיעה קיברנטית ממשית, הרי שההתמודדות עם פעילותו צריכה להיות בכל מישורים אלו ובכלל זה הטכנולוגי, האינטרנטי והסלולרי.

הואיל ותומכיו ופעיליו של הארגון הם צעירים אשר גדלו בסביבה אינטרנטית, מקוונת וסלולרית, כאשר רבים מהם אף הגיעו ממדינות המערב, מסביבה רווית טכנולוגיה ואינטרנט, הרי ששלל אמצעים אלו זמינים בידי פעילי הארגון ותומכיו ומהווים סביבה טבעית עבורו בכל קשת פעילותו. בעיקר בארגון אשר קיימת לו אהדה בקרב מדינות רבות לכדי תופעה בה אלו אינם צריכים להגיע פיזית לשטחי הלחימה, אלא יכולים להשאר במקומותיהם, להיות פעילים כ"זאבים בודדים" הן כאנשי טרור בפועל והן כפעילים בזירה המקוונת והקיברנטית.

לפיכך ההתמודדות עם פעילותו הטכנולוגית והמקוונת צריכה להיות במישורים שונים, מגוונת, בשלל אמצעים על ידי יחידים, ארגונים ומדינות. בצורה עצמאית ומתואמת כאחד. עם זאת בשל אופיו של ארגון "המדינה האסלאמית" ואופי פעילותו ברחבי העולם, חשוב לדעת כי אין בטכנולוגיה לבדה להוות פתרון כולל לאתגר שמציב ארגון זה. הטכנולוגיה מהווה נדבך אחד מהתמודדות תרבותית, דתית, חברתית, כלכלית, מודיעינית וצבאית. כמו מורכבות הארגון, מסריו ופעילותו, כך תהא גם מורכבות התמודדות איתו, אשר גם במישור הטכנולוגי והאינטרנטי היא אינה רחוקה מסיום.

IJISC – International Journal of Information Security and Cybercrime, Volume 6, Issue 1, Year 2017