קריאות אלה אכן התממשו לכדי גל הפגנות שהחל ב-22 באוגוסט ונמשך גם למחרת היום בקריאה של ההמון מהנהגת המדינה לפתור את משבר האשפה.
המחאה חרגה במהרה מבעיה נקודתית של פינוי אשפה והפכה לקריאה גלויה לקברניטי המדינה לטפל בסוגיה וראתה בהם אחראים לה, דוגמת פוסט המדרג את הפוליטיקאים המסריחים ביותר על פי שישה פרמטרים שונים.
נראה על פניו כי המחאה המקוונת הראשונית הניעה גל מחאות פיזיות וכן יוזמות מקוונות שונות, אולם אף בלבנון לא היתה זו המחאה המקוונת הראשונה מטעמים צרכניים; ביוני 2011 נחשף בתום מחקר בין מספר שנים כי לבנון היא המדינה האיטית ביותר בעולם מבחינת מהירות האינטרנט בה. הגילוי הוביל למחאה חברתית מקוונת באמצעות אתר ייעודי, בלוגים ופעילות ברשתות החברתיות. אלו כללו עדויות של המשתמשים על קשיי תעבורת האינטרנט במדינה, וכמו במחאה הנוכחית, גם אז נוצרו יוזמות אינטרנטיות הקוראות לאינטרנט מהיר, זול וזמין בכל רחבי המדינה. לצד אלו היו למחאות ביטויים פיזיים בדמות הפגנה פיזית אשר התקיימה ב-16 באפריל, ופגישה של הנציגים עם שר התקשורת שאף התחייב לשפר את רשת הסלולר במדינה.
אף במצרים, אשר סבלה מחיבוריות נמוכה לאינטרנט, החל גל מחאה מקוונת לשיפור מהירות, מחיר ואיכות האינטרנט במדינה, במסגרתו נפתח עמוד פייסבוק ייעודי בשם "מהפכת האינטרנט", אשר לו למעלה ממיליון לייקים כיום. גם במקרה זה נראה כי למחאה היתה השפעה ממשית באמצעות פגישה של נציגי המחאה עם שר התקשורת, במהלכה סוכם על העלאת המהירות והורדת מחירי השימוש באינטרנט, תוך התחייבות השר לפעול לשם כך.
מחאת הזבל בלבנון ומחאות האינטרנט בה ובמצרים במהלך השנים האחרונות הוכיחו את עוצמתו ככלי ליצירת שינויים להם השפעה פיזית ממשית ולא רק כמחאה אינטרנטית. גלי מחאה אלו שאבו השראתם לבטח מ'אביב העמים הערבי' ומקומן של הרשתות החברתיות בו, אולם 'מהפכת הפייסבוק' האמיתית היא יכולתן של הרשתות החברתיות ליצור מחאות מקוונות, פוליטיות וצרכניות, אשר יניעו גלי פעילות בעולם הפיזי; החל בהפגנות וכאלה בפגישות עם גורמי ממשל ומחוייבותם של אלו לשיפור המצב.
עם זאת חשוב לזכור כי הפייסבוק לא יוצר מהפכות, אלא אנשים באמצעות יציאה לרחובות. הרשתות החברתיות, כאז כן עתה, מהוות מחולל ומוקד הדיווח והסיקור התקשורתי, הן שיצרו את הארועים המקוונים וקראו להמונים להפגין, אך הענותם של אלו ויציאתם לרחובות ביירות ב-22-23 באוגוסט היא שיצרה את ההד התקשרותי הרב אשר יתכן ויביא את השינוי המיוחל למדינה
https://www.cybureau.org/wp-content/uploads/2015/09/11903806_1628175050777943_2013093944962332532_n.png266720Tal Pavelhttps://www.cybureau.org/wp-content/uploads/2020/12/newlogo-option9-LOGO-1.pngTal Pavel2015-09-02 22:18:422023-02-28 02:22:05לבנון: החיים בזבל וגם האינטרנט לא משהו
ב-21 באוקטובר פורסם כי בכוונת ממשלת הונגריה להטיל מס מיוחד בתחילת השנה הקרובה על ספקיות האינטרנט וזאת במטרה להעלות את ההכנסות ממיסים במדינה, כחלק משורה של צעדי מיסוי יוצאי דופן של המפלגה השלטת. זאת בנוסף למיסוי קיים על מגזר התקשורת במסגרתו מחוייב תשלום מס על כל דקת שיחה בטלפון ועל כל מסרון שנשלח. לפי הצעת חוק המס לשנת 2015 שהוגשה על ידי שר הכלכלה לפרלמנט, המס החדש יהיה בשיעור של 0.62 דולר על כל ג'יגה בייט של מידע. ההערכה היא כי החוק צפוי לאישור, זאת לאור רוב שני השלישים שיש למפלגת השלטון בפרלמנט ההונגרי.
עם הידיעות על הצעת החוק החלה בו בערב מחאה מקוונת בפייסבוק (עמוד אשר אליו הצטרפו כ-240 אלף איש) ליצירת הפגנות פיזיות ב-26 באוקטובר ברחבי המדינה. לאחר שהתכנסו בחזית משרד הכלכלה בבירה, צעקו המפגינים "אינטרנט חופשי, מדינה חופשית" וכן קריאות להתפטרות ראש הממשלה Viktor Orban, אשר הודיע מנגד על תיקון בהצעת החוק שיעמיד את המס על תקרה חודשית של 2.87 דולר (700 פורינט) אשר יוטל על ספקי האינטרנט ולא על המשתמשים עצמם. במקור אחר נטען כי סכום זה יוטל על המשתמשים הפרטיים ו-5,000 פורינט על חברות. כמו כן שר הכלכלה הודיע על הפחתת הסכום שבכוונת הממשלה לגייס במהלך השנה ממיסוי זה מ-20 מיליארד פורינט, זאת בהשוואה להערכה כי הסכום אמור היה להיות 100 מיליארד.
ההפגנה התקיימה בשעות הערב של ה-26 באוקטובר, במהלכה עשרות אלפים מאזרחי בודפשט וערים נוספות יצאו להפגין ברחובות במחאה על הצעת החוק בטענה כי בכוונת הממשלה להגביל את הגישה למידע, להשתיק את התקשורת הלא ממשלתית ולהסית את תשומת הלב מהיחסים המדרדרים של הונגריה עם ארה"ב.
לצד המחאה העממית וההפגנות הפיזיות, יתכן כי התגובה תחרוג מגבולות המדינה ותכלול גם התקפות מקוונות על מערכות מידע שלטוניות מצד גורמים שונים המזוהים עם 'אנינימוס';
https://www.cybureau.org/wp-content/uploads/2014/10/2_n.jpg12802008Tal Pavelhttps://www.cybureau.org/wp-content/uploads/2020/12/newlogo-option9-LOGO-1.pngTal Pavel2014-10-31 08:26:152023-02-24 01:49:17הפגנות נרחבות בהונגריה לאור כוונת הממשלה למסות את השימוש באינטרנט
יוזמה חדשה קוראת למחאה מקוונת ב-5 ביוני נגד הפיקוח הממשלתי המקוון ובעד הגנה על חופש הפרט. המיזם Rest the Net מופעל על ידי Fight for the Future המהווה "פעילות ללא כוונת רווח להרחבת כוחו של האינטרנט לטוב".
מטרת המיזם מוגדרת בראש האתר;
ולאחריה האפשרות לחתום על העצומה המקוונת שבאתר.
עקרונות המיזם – הבעיה, הפתרון והמימוש שלו – מתוארים לאחר מכן;
למיזם שותפות עשרות חברות ופעילויות שונות, כאשר כל אחת מהחותמות מציינת את מחוייבותה לפעול לפעול למען הגנה על פרטיות השימוש באינטרנט בתאריך ה-5 ביוני.
בחודשים האחרונים קיימת פעילות ערה במצרים לשיפור מהירות האינטרנט במדינה ולהורדת עלות השימוש. במסגרת זו קיימת נוכחות אינטרנטית אשר מרביתה זוכה לקהל רב.
המיזם הגדול ביותר בנושא זה מנוהל מאתר אינטרנט ולו נוכחחות רחבה ברשתות החברתיות השונות; עמוד פייסבוק הפעיל מ-7 דצמבר 2013, הנקרא "Internet Revolution Egypt" ומונה למעלה מ-498 אלף לייקים, בנוסף קיימים חשבון בטוויטר אשר בו 145 ציוצים, ערוץ ביוטיוב ועוד. פעילות נוספת תחת שם זה זכתה עד כה לכ-457 אלף לייקים בפייסבוק. בנוסף קיימים לו חשבון טוויטר אשר בו למעלה מ-1,800 ציוצים, ערוץ ביוטיוב וכן חשבון ב-Ask.fm אשר בו 263 תשובות. מיזם זה עומד מאחורי הפגנה מתוכננת בתאריך 28 מרץ, אשר לטובתה נפתח ארוע בפייסבוק, אליו נרשמו כעת למעלה מ-53 אלף איש. כמו גם קבוצה סגורה בשם "Internet Revolution Egypt" המונה כ-85 אלף חברים.
על פניו נראה כי קיים שיתוף פעולה בין המייזמים, לכל הפחות באמצעות קישורים צולבים בחלק מהמקרים.
בנוסף קיימות יוזמות קטנות יותר בפייסבוק בשם "Internet Revolution Egypt 2" אשר לה כ-1,400 לייקים וכן עמוד אחר בשם דומה אשר לו כ-2,900 לייקים.
מחאות אלו קראו לאזרחים לשלם את חובם עבור שרותי האינטרנט במטבעות קטנים ולהתלונן על איכות השרות.
בכתבה מ-Ahram Online מה-9 מרץ הביעו המארגנים את רצונם באינטרנט מהיר וזול יותר עבור פס רחב וסלולרי, כמו גם שיפור השירות. אולם נטען כי למרות העניין הערב שעורר מסע זה, לפי שעה גורמים רשמיים לא יצרו כל קשר עם המארגנים. גורמים מהרשות הלאומית לרגולציה בטלקום (NTRA) נפגשו לאחרונה עם כל ספקיות האינטרנט במצרים על מנת לדון באיכות השרות שלהן (במצרים קיימים 220 ספקי אינטרנט הנשלטים על ידי ארבע חברות). נדונו מייזמים קצרי וארוכי טווח הנדרשים לשיפור שרות האינטרנט במדינה. פקיד בכיר ברשות ציין שמחירי האינטרנט הם בסמכות הרגולטור, אולם איכות השירות צריכה להיות מובטחת על ידי ספקי השרות.
לפי מחקר המצוטט בכתבה זו בדבר ההבדל בין המחיר למהירות במדינות שונות ברחבי העולם, 38.75 מיליון משתמשי האינטרנט במצרים נהנים ממהירות ממוצעת של 2.22 מגה בייט לשניה בעלות של 18.58$ למגה בייט לחודש.
בראיון טלביזיוני אמר מנהל Telecom Egypt כי החברה שבניהולו פועלת לשיפור מהירות האינטרנט. לדבריו הם ניסו להחליף את כבלי האינטרנט לסיבים אופטיים, דבר אשר יאפשר העברה מהירה יותר של הנתונים. הוא מסר כי במצרים קיימים 18 מיליון בתי מגורים, כאשר החברה מסוגלת להגיע ל-7 מיליון מהם. בשנת 2015 היא תשלים את המיזם עבור 50% מבתי המגורים אליהם ביכולתה להגיע.
https://www.cybureau.org/wp-content/uploads/2014/03/1504117_559841830780847_394331652_n.png296799Tal Pavelhttps://www.cybureau.org/wp-content/uploads/2020/12/newlogo-option9-LOGO-1.pngTal Pavel2014-03-15 10:32:102023-02-24 17:02:14"מהפכת האינטרנט המצרית" – מסע לשיפור מהירות האינטרנט במדינה
ארועי "אביב העמים הערבי", "מהפכת הפייסבוק" במצרים ובחלק ממדינות האזור, כמו גם ארועי יוני 2009 באיראן, הדגימו את יכולת האינטרנט בכלל והרשתות החברתיות בפרט לשמש במה לא רק ליצירת מידע, קבלתו והעברתו, אלא גם למחאה ואף ליצירת שינויים. חברתיים, פוליטיים וכלכליים. כמו גם כלי להבעת קולות מודחקים בחברה המקומית ברמה יומיומית ולא במסגרת ארוע חד פעמי שכזה. כל זאת בשל היותם של האינטרנט והרשתות החברתיות במה זמינה, רחבת תפוצה מכל משתמש, באמצעות כמעט כל מכשיר קצה, לרחבי עולם.
נראה שלאחרונה לקח זה נלמד גם בחלק מהרפובליקות המוסלמיות של ברה"מ לשעבר אשר בהן האינטרנט משמש לאחרונה במה להבעת קולות מחאה מקומיים; ב-22 ינואר דווח על עצומה מקוונת (באנגלית ורוסית) בטג'יקיסטאן במטרה לעצור את העינויים במדינה. עצומה זו מגיעה בד בבד עם פרסום דוח של האו"ם בדבר עינויים במדינה. במחצית חודש דצמבר 2013 פורסם כי המדיה החברתית הופכת למרחב המחאה העיקרי בטג'יקיסטאן, זאת לאור החשש מעונשים הכרוכים במחאה פיזית, לצד חולשת האופוזיציה פוליטית בה. דוגמא לכך היא תמונה שפורסמה בפייסבוק המתארת את המחאה בטג'יקיסטאן המתבצעת באמצעות המחשב, בהשוואה לקיים באוקראינה, קירגיזסטאן ורוסיה.
בקירגיזטאן, המופיעה בתמונה זו, שימש הטוויטר לאחרונה כלי לדיווח על התופעה העממית של חטיפת כלות הקיימת במדינה. למרות שהדבר אסור על פי חוק, הנוהג קיים באזורים הכפריים ומסתבר שלא רק שם. צעירה מהבירה בישקק נחטפה לאחרונה על ידי מספר צעירים במטרה להשיאה לאחד מחבריהם. זו ניצלה כאשר עובר אורח הזעיק את המשטרה. עם שחרורה היא החלה לפרסם את סיפור המעשה בחשבון הטוויטר שלה ב-17 בינואר על פני כ-20 ציוצים.
ב-5 ביוני פורסמה הודעה לעיתונות מטעם גורמי המחאה באסטנבול, תחת הכותרת "Taksim Solidarity Press Release 5 June 2013". מכתב פתוח זה מופנה לממשלת תורכיה ולציבור בעקבות תחילת העבודות להרס פארק Gezi ב-27 במאי בעיר.
ההודעה פותחת בהבעת תנחומים למשפחת ההרוג במהומות ואיחולי החלמה לפצועים. בהמשך מפרט הגוף החתום על מכתב זה, Taksim Resistance, את דרישותיו מהממשלה התורכית;
1. הפארק ישאר על כנו וזאת תוך פרסום הצהרה רשמית המודיעה על ביטול הפרויקט, כמו גם הנסיונות להרס Ataturk KulturMerkezi.
2. כל האחראים אשר עמדו בדרכו של העם להביע את מחאתו בתמיכה בהתנגדות בטקסים ובמקומות אחרים, אנשים אשר הורו על שימוש באלימות, ואלו אשר פיקחו והוציאו לפועל פקודות אלו, צריכים להיות מועברים מתפקידם. יש לאסור את השימוש בפצצות גז ובאמצעים דומים. זאת החל במושלי ומפקדי המשטרה באיסנטבול, אנקרה והאטיי.
3. יש לשחרר מיידית את האזרחים אשר נעצרו ברחבי המדינה בשל תמיכתם בהתנגדות, זאת לצד פרסום הודעה כי לא תערכנה חקירות נוספות נגד אלו.
4. ביטול האיסור על מפגשים והפגנות בכיכר והסרת המחסומים לחופש הביטוי.
זאת תוך התייחסות לכך שהמחאה היא בין השאר נגד מספר הצעות חוק של מיזמים גדולים אשר יש בהם כדי לפגוע באיכות הסביבה בעיר; נמל תעופה שלישי בעיר איסטנבול, גשר שלישי מעל לבוספורוס ותחנות חשמל נוספות.
לכך נוספו סיבות נוספות "הדרישה לשלום וההתנגדות לפוליטיקת המלחמה המתנהלת במדינה ובאזור; הרגישות לאזרחי Alevi; הדרישה הצודקת של קורבנות מיזמי השינויים העירוניים; הקולות העולים נגד הפוליטיקה הגברית השמרנית השולטת בגופן של הנשים; ההתנגדות לכפיה על האוניברסיטאות, גורמי המשפט והאומנות; הדרישות של כל הפועלים, החל בעובדי חברת התעופה התורכית, נגד גזילת זכויותיהם; המאבק נגד אפליה המבוססת על זהות מינית ומגדרית; הדרישות לסלילת הדרך לזכויות האזרחים לגישה לחינוך ובריאות".
https://www.cybureau.org/wp-content/uploads/2019/05/cropped-logo-tal-1.png468881Tal Pavelhttps://www.cybureau.org/wp-content/uploads/2020/12/newlogo-option9-LOGO-1.pngTal Pavel2013-06-08 18:39:022023-02-24 00:54:55הודעה לעיתונות מטעם ההתנגדות בכיכר טקסים
תוצאות הבחירות שהתפרסמו ביום ראשון האחרון התקיימו בין שני גורמים אשר לא שיקפו את "מהפכת הפייסבוק" ולא את ההמון שהפגין ברחובות מצרים. שני המתמודדים בסבב השני היו ראש ממשלה לשעבר ואיש "המשטר הישן", למול איש "האחים המוסלמים".
מחאה זו הקרויה "מהפכת הפייסבוק" לא החלה דווקא ב-25 בינואר 2011 – המועד בו פרצו המהומות במצרים. לא היה זה אלא נסיון נוסף לארגן הפגנה עממית באמצעות הפייסבוק במחאה חברתית וכלכלית נגד המצב הקיים במדינה. למרות הסברה מחאה פיזית ומקוונת זו צמחה יש מאין, הרי שקדמו לה שורשים מקוונים: ב-6 באפריל 2008 פרצו מחאות והפגנות בעיר תעשיה במצרים כהזדהות עם שביתת פועליה. פעולה זו אורגנה מבעוד מועד באמצעות דפים וקבוצות יעודיים בפייסבוק. הארוע זה לתשומת לב רבה, הן זו של הממשל שניסה ליצור פעילות נגדית והן זו של גורמי אופוזיציה אשר הצטרפו לה בשל האהדה המקוונת הרבה לה זכתה היוזמה.
המחאות המקוונות, אשר קראו להפגנת הזדהות במועד זה עם הפועלים השובתים על תנאי חייהם והעסקתם, זכו להצלחה רבה בזירה המקוונת, והן מומשו בעולם הפיזי. זאת באמצעות הפגנות ושביתות, אשר היו תחומות בזמן ובמקום. הן נמשכו כשבוע ימים ולא התפשטו לכל רחבי מצרים, אלא גוועו תוך המשך פעילות מחאה מקוונת במרחבי האינטרנט.
יוזמה נוספת היתה נסיון ליצור מחאות שכאלה ב-25 בינואר 2011, זו אשר החלה את כדור השלג המוכר היטב כ"מהפכת הפייסבוק" במצרים עד לכדי התפטרותו של הנשיא מבארכ 18 יום לאחר תחילת המהומות והמקום בו אנו עומדים כיום בו יש לראשונה במצרים בחירות חופשיות ואשר בהן זכה איש "האחים המוסלמים".
מחאות 2011 יצרה גיבורים אשר צמחו יש מאין והתפרסמו הודות למחאה המקוונת ולזו הפיזית, המזרח התיכון כבישראל. ואא'ל ע'נים היה אחד מהם והוא מסמל בעיני יותר מכל את נזילות המהפכה והישגיה: ואא'ל שימש כבכיר במשרדי גוגל במצרים עד לפרוץ הארועים ואחד ממארגני המחאה ב-25 ינואר 2011. הוא נעצר בתחילת המהומות ונעלם למשך מספר ימים בודדים, בצעד שגרם לסערה מקוונת, לדרישה לשחרורו ולהרמה מיידית של קרנו בעיני המפגינים עד כדי קריאה להציבו בראש המוחים בעת המשא ומתן בינם ובין הממשל.
עם שחרורו, כעבור 11 ימי מעצר, הוא השמיע קולו בראיונות אך בפועל נעלם מאז, בין השאר לכתיבת ספר על הארועים, ולאחרונה הבעת תמיכה באחד המועמדים האסלאמיים בבחירות לנשיאות. לטעמי, קורותיו הן קורות מחאת 2011. הוא פינה את מקומו לאחרים ולעת עתה גלש לתהום הנשיה, כמו המהפכה עצמה. אמנם מבארכ נפל והתקיימו בחירות לפרלמנט המצרי ולאחרונה גם לנשיאות, אך את רסן השלטון בפרלמנט ובנשיאות תפסו אנשי "האחים המוסלמים". נציגי "מהפכת הפייסבוק" כלל לא זכו לייצוג משמעותי בבחירות אלה.
בפועל הגורמים הישנים, הן אלו של המשטר הישן והן הגורמים הדתיים, הם שזכו לעת עתה, בעוד המהפכה – אנשיה ועקרונותיה – נדחקו לשולי ההסטוריה. הדבר מזכיר לא במעט את השתלשלות הארועים באיראן שהובילו לנפילתו של השאה ולעליית ח'מיני והשלטון האסלאמי במדינה. גם שם, השמחה עם נפילת המשטר הקודם היתה רבה, אולם זו התחלפה מהר מאוד בריבוי קולות וזרמים פוליטיים ובתפיסת השלטון בידי אנשי הדת, גם במחיר של שלטון חילוני זמני באיראן לאחר נפילת השאה.
שניים מהקווים הבולטים המקשרים את הבחירות לנשיאות במצרים, עליית החמאס בעזה ונצחון המהפכה האסלאמית באיראן, הם: הסרת הלגיטימציה שהעניקה ארה"ב לשלטון הקיים בכל אחד מהם (מצרים, רצועת עזה ואיראן), דבר שהוביל לנפילת השלטון הקיים ולעלייתם של הגורמים שהיו באמת מרושתים באוכלוסיה ובחברה המקומית – אלו האסלאמיים.
בסופו של יום אלו שתפסו את השלטון בכל המקרים הללו היו הגורמים הדתיים, העממיים. אלו שמיטיבים לבטא את תחושת האדם הפשוט, הואיל והם מהווים חלק מחייו ותומכים בו במתן שרותים שהמדינה ונציגיה קצרה ידם מלספק להמונים. כך למעשה נוצרה מדינה דתית בתוך המדינה החילונית כאשר בסופו של תהליך זו הדתית, תוך הסתמכות על היותה הכוח השורשי האמיתי, תפסה את רסן השלטון.
אם נבחן את ההסטוריה הדומה בעשורים האחרונים, ואף במשטרים שנפלו במסגרת "אביב העמים הערבי", נלמד כי מרגע שסר חינו של שליט מזרח תיכוני בעיני ארה"ב, נגזר דינו ובכך נסללה הדרך לעליית הגורמים הדתיים לשלטון. ניתן להטיל ספק ברצונו של הנשיא הנבחר במצרים לקדם עקרונות של ליברליזם ויתר דמוקרטיה, אשר היו נר לרגלי המפגינים לצד שיפור מצבם החברתי והכלכלי של אזרחי המדינה.
אכן, צעירים רבים מביעים אכזבה מתוצאות המהפכה בתחושה כי קולם אבד ואין מי שישא אותו. צעירי תחריר יכולים לחוש אכזבה מרה על כך ש"הגורמים היציבים" למעשה "גנבו להם את המהפכה", בעוד הם אלו אשר נחשבים לגורם מתסיס המערער את הסדר והיציבות. בראי ההסטוריה של אזורנו, לא מין הנמנע שאכזבה זו תלך ותעמיק. זאת בשל האחיזה שתלך ותגבר של הגורמים האסלאמיים בשלטון ובחיי תושבי מצרים.
https://www.cybureau.org/wp-content/uploads/2014/11/egypt-flag-.jpg10801920Tal Pavelhttps://www.cybureau.org/wp-content/uploads/2020/12/newlogo-option9-LOGO-1.pngTal Pavel2012-06-26 18:48:372023-02-24 00:14:39גנבו להם את המהפכה
הטלפונים הניידים החכמים חודרים לשוק במזרח התיכון בעוצמה רבה ומפריעים למשטרים המבקשים ליצור חברה סגורה באמצעות שליטה באינטרנט ובטכנולוגיה המתקדמת של העולם המערבי.
בשלהי 2011 התפרסם מחקר שלפיו צפוי זינוק בשימוש בטלפונים חכמים במזרח התיכון. איראן מוגדרת כשוק הגדול ביותר לטלפונים סלולריים באזור, ושיעור חדירת הטלפונים החכמים לשוק באיחוד האמירויות עולה אף על זה שבארה"ב. המומחים צופים שעד שנת 2016 תחול ירידה במספר הטלפונים הסלולריים בני הדור השני באיראן ובערב הסעודית, ובאותה העת תהיה עלייה כוללת במספר משתמשי טלפונים חכמים באזור. העלייה החדה צפויה באיראן, שתהיה המדינה שיש בה הכי הרבה טלפונים מדור שלישי בהשוואה למדינות האזור.
אלה נתונים מדהימים ומעוררי מחשבה, המעידים על המצב הנוכחי בתחום הסלולר במזרח התיכון, על הפוטנציאל הרב שלו ועל השונות הטבעית בין המדינות השונות. מידע זה מפתיע למדי בהתחשב בתפיסות של שילוב הטכנולוגיה במזרח התיכון על-פי אופיו השמרני, החברתי והריכוזי. המידע המפתיע הזה קיבל משנה תוקף כשפורסם לאחרונה כי ערב הסעודית מובילה את מדינות העולם בשיעור השימוש בטלפונים סלולריים. פקיסטן נמצאת במקום השמיני מבין מדינות העולם מבחינת מספר משתמשי הטלפון הסלולרי ובמקום החמישי באסיה. 67% מאוכלוסיית המדינה משתמשים בטלפונים סלולריים, כ-23% מהם משתמשים בטלפונים חכמים, ובהם החדשים ביותר בשוק העולמי. כל זאת לצד בעיות פוליטיות בנוגע לרישוי דור שלישי בתקשורת הסלולרית במדינה ולניסיונות לצנזר את האינטרנט ואת התקשורת הסלולרית במדינה.
אז מה אנו לומדים משלל הנתונים האלה? החשוב מכל הוא שהמצב ללא ספק שונה מהתמונה שהצטיירה לנו על טכנולוגיה ועל טלפונים סלולריים במזרח התיכון. על-פיהם קיים פה שוק חזק מאוד, בדיוק כפי שהמזרח התיכון הוא האזור השני בשיעור הגידול בשימוש באינטרנט בעשור האחרון. נוסף על כך, נראה שיש מעבר משוק ששולטים בו מכשירי נוקיה לשוק ששולטים בו מכשירים הפועלים במערכת ההפעלה אנדרואיד מבית גוגל.
תפקידם החשוב באמת של המכשירים הסלולריים במזרח התיכון הוכח כמה פעמים בשנים האחרונות, כשאלה שימשו כלי לתיעוד אירועים ממוקדי התרחשויות ולהעברת המידע המצולם או המוסרט ישירות לרחבי העולם באמצעות האינטרנט. על כך יעידו הסרטונים המתעדים את רגעי גסיסתה של הנערה האיראנית נדא סלטאן, שנהרגה בהפגנות ביוני 2009 מאש כוחות הביטחון, וגם התיעוד המצמרר של הלינץ' שביצעו מורדים בשליט לוב מועמר קדאפי והעלו לאינטרנט.
האם הטלפונים הסלולריים יביאו למהפכה במזרח התיכון? לא בהכרח. בדומה לאינטרנט, הם אמצעי תקשורת ותשתיות ליצירת אירועים ולדיווח עליהם. אנשים יוצרים מהפכות שהאינטרנט והסלולר משמשים בהן כלים בלבד, אולם חשוב לזכור שהמהפכות האמיתיות הן אלה היומיומיות שאפשר ליצור בהן תקשורת ישירה בין תושבי אותה המדינה או בין אזרחים ממדינות שונות ותקשורת בין המינים בחברה דתית ושמרנית כמו החברה באזורנו.
בשל השימוש הרב בו ומנגד אופיו השמרני והריכוזי של המזרח התיכון, תפקידו החברתי של הטלפון הסלולרי משמעותי יותר מהחלפת שלטון אחד באחר לאור השינויים היומיומיים הקטנים הללו באזורנו.
https://www.cybureau.org/wp-content/uploads/2014/03/middle-east7.jpg440960Tal Pavelhttps://www.cybureau.org/wp-content/uploads/2020/12/newlogo-option9-LOGO-1.pngTal Pavel2012-05-14 22:34:252023-02-24 00:14:18האביב הסלולרי: סמארטפונים הם מקור כוח של האזרחים
התקשורת העולמית גועשת, אולי לא מספיק, סביב הנעשה בסוריה בשנה האחרונה וההרג השיטתי של עשרות אזרחים מידי יום בערי המדינה. אולם מתברר כי גם המדיה החדשה במזרח התיכון רוחשת פעילות מקוונת, תגובות, קריאות והצעות לפעולה.
כפי שהיינו עדים בארועי "אביב העמים הערבי" של שנת 2011, גם בארועים הפוקדים את סוריה, משמשים האינטרנט בכלל והרשתות החברתיות בפרט לתעוד המתרחש ברחובות. אלו רותחים ומבעבעים בפעילות מגוונת באמצעות פרופילי פייסבוק רבים שונים כמו גם ביתר הרשתות החברתיות, בכלל זה עמודים לערים, אזורים ואף מיעוטים (אחד מהם מתאר פעילות מקוונת ופיזית של בדלנים כורדיים).
עמוד הפייסבוק הראשי של "המהפכה הסורית" זוכה לפופולאריות רבה של כ-394 אלף לייקים וכ-72 אלף איזכורים, תוך דיווחים שוטפים על המתרחש.
כל אלו מועלים מיידית לאינטרנט ומתעדים את הארועים כמעט בזמן אמת. בנוסף, ניתן למצוא ברשתות החברתיות הצעות מגוונות למאבק עממי דוגמת חסימת כבישים כדי למנוע ממיכליות מלהגיע ליעדן, חבלה ברמזורים, הבערת צמיגים ליד בתים בהם מצויים צלפים כדי לגרום להם לברוח ועוד מגוון יוזמות מקומיות.
מה ניתן ללמוד מפעילות מקוונת זו ? אולי מה שמאפיין באמת את "מהפכת הפייסבוק": הרשתות החברתיות מותחות עוד ועוד את היחסים שבין האזרח לממשל, ובאזורנו הן מקטינות יותר ויותר את פחד האזרח מפני עריצות השלטון. הדיווחים המצולמים והכתובים שמופצים בזמן אמת מהרחובות לרחבי עולם מעניקים כוח חדש ועצום לאזרח, למתקומם, לצד החלש. מצב זה מהווה אתגר רב לכל משטר. לא מין הנמנע כי גם בזירה הפלסטינית נראה בעתיד שימוש ברשתות החברתיות לתעוד מהשטח והעצמת הצד החלש, בעיקר בעת עימותים פיזיים כמו אלו אשר היינו עדים להם ב"אביב העמים הערבי" של שנת 2011 ברחבי המזרח התיכון.
הרחוב הערבי לאן ?
האינטרנט מהווה זירה בה עולים לא רק דיווחים על הארועים בעת התרחשותם ברחובות, אלא במה לשלל קולות שלא היו נשמעים באמצעי תקשורת אחרים. מדיום זה מאפשר הצצה נדירה וישירה למדי להתרחשויות בעת התהוותן בנסיון ללמוד על הלכי הרוח מקור ראשון ובלתי אמצעי.
מהעדויות השונות ניתן ללמוד כי קיימת תמיכה עממית רחבה בעולם הערבי במורדים הסורים, בעיקר לאור הצלחות מאבקים דומים במדינות אחרות באזורנו במהלך השנה החולפת. אף לגבי סוריה עצמה ניתן ללמוד מכתבה של רשת אלג'זירה בדבר הלך הרוח ברחוב המקומי, כי למרות שהמשטר הסורי מתרץ את פעילותו האלימה בכך שהוא מגן על המדינה מפני קבוצות של "טרוריסטים חמושים", הרי גם בקרב המיעוט העלאוי כמו גם בקרב הנוצרים, קיימת הצטרפות הולכת וגדלה אל שורות המורדים. הדבר מוצא ביטויו בטענה בטוויטר כי הפלגנות היחידה היא בקרה המשטר הסורי אשר מבצע למעשה טיהור אתני במדינה, או השלכות דוגמת חזרתם של פליטים עראקיים למולדתם לאור המתרחש בסוריה.
העולם הערבי, כפי שבא לידי בזירה המקוונת אחיד למדי בהתנגדותו למשטר הסורי ולטבח שהוא מבצע בני עמו. לשם כך נפתחה לאחרונה תגית מיוחדת בטוויטר אשר מבטאת רוח זו – #AssadKilled10K – אסד הרג עשרת אלפים תושבים.
הדרישה לסיוע לעם הסורי מוצאת ביטויה השכם והערב, לצד הדיווחים השוטפים על מצבם. זאת אף תוך התייחסות לאפשרות של פעילות צבאית נגד המשטר הקיים וציון העובדה כי ככל הנראה ארה"ב עומדת למעשה כחסם בפני מימוש האופציה הצבאית. מסתבר אם כן שארה"ב משמשת בתקופה זו, על פי הפרסומים, מחד גיסא מוקד לפניה הן בנושא הסורי והן בזה האיראני להתערבות צבאית לשינוי המצב הקיים. מאידך גיסא, היא עומדת על שלה בהתנגדות לא רק למעורבותה הצבאית שלה במתרחש במדינות אלה, אלא גם להתערבות צבאית של בעלות בריתה.
נראה כי מרבית הלגיטמציה הפנימית לשלטונו של אסד אבדה לו, והוא אכן נשען על כוחות הצבא הנאמנים לו במטרה לדכא את קולות הרוב. אולם כל עוד הגיטימציה החיצונית לא תתערער והשלטון הסורי ימשיך להנות מגב מדיני דוגמת זה של רוסיה וסין אשר ימשיכו לסכל כל יוזמה ללחץ חיצוני, נראה כי לא יכול כל שינוי במצב ברחובות סוריה. נהפוכו, מספר ההרוגים ברחובות ילך ויגדל ועימו השנאה הולכת וגדלה של תושבי סוריה ובכלל העולם הערבי לאסד ולשלטונו.
גל המחאה אשר החל שוטף את המזרח התיכון בתחילת שנת 2011 מצפון אפריקה במזרח, החל במהרה לפשוט מערבה לעבר מדינות דוגמת סוריה, אשר גם בה ניסו המתנגדים לשלטון הקיים לאמץ את המודל התוניסאי והמצרי.
לפני שנה בדיוק, יצרו גורמי אופוזיציה סוריים ארוע בפייסבוק אשר קרא להפגנות בתוך סוריה ומחוצה לה בתאריך 5 פברואר 2011. לשם כך נפתחה תגית מיוחדת בטוויטר (#Feb05) עבור דיווחים אודות ההכנה להפגנות וההתרחשויות עצמן. ארוע זה הינו יוזמה מקוונת של "The Syrian Revolution 2011" אשר זכתה ללמעלה מ-16 אלף לייקים נכון ל-6 בפברואר 2011, ולמעלה מ-368 אלף כעבור שנה בדיוק. בנסיון לייצא את המחאות מחוץ לגבולות סוריה, יצרו בעלי הפרופיל ארוע בפייסבוק הקורא באופן קבוע להפגנות מול שגרירויות סוריה ברחבי העולם. פרופיל זה מחזיק גם חשבון טוויטר פעיל אשר לו למעלה מ-31 אלף עוקבים אחר 50 אלף ציוצים.
הטוויטר משמש במה לדיווחים כתובים, שוטפים ומיידים אודות המתרחש וכן ציטוט של הדיווחים השונים והפצתם לרחבי העולם. יוזמה אחת מיני רבות בטוויטר, הינה Syria Tweets אשר לה כ-4,800 עוקבים אחר כ-224 אלף ציוצים המהווים במה לדיווחים שוטפים, מרביתם בערבית, לצד סרטוני וידאו המתארים את המתרחש במדינה.
ההודעות השונות בטוויטר מתארות את הארועים ממקורות ראשוניים המצויים בערים המופגזות. כמו גם על סמך עדויות שמיעה. זאת לצד הקריאה שהפנתה בימים האחרונים מחלקת המדינה של ארה"ב לאזרחיה שבסוריה לעזוב את המדינה.
במטרה להתמודד עם שטף המידע הקיים תדיר באינטרנט, קיימים כלים שונים המאפשרים תצוגה ויזואלית של המידע הרב. אחד מאלו (Trendsmap) מציג במקרה זה את השימוש במילה Syria בציוצי הטוויטר ברגע נתון ברחבי העולם.
זאת לצד סרטונים ארוכים יותר וערוכים היטב ובהם לקט מהתנגשויות עם כוחות הבטחון, הפגנות וניתוץ פסלי הנשיא, דברי כוחות המורדים ועוד.
מלבד יצירה מקוונת של ארועי המחאה לפני שנה, מהווה הפייסבוק כר לפרופילים רבים ומגוונים בהם נעשה שימוש יעודי או משני במסגרת התקוממות זו: מקורות חדשות וסוכנויות ידיעות דוגמת הפרופיל Ugarit News המדווח באופן שוטף בערבית אודות הארועים מעריה של סוריה ופעיל בשלל הרשתות החברתיות (קיים פרופיל מקביל בשפה האנגלית). זאת לצד Syria New Media, "קבוצת מולטימדיה", AleppoMedia Team, F.N.N, R.N.N, A.E.N.N, Syria Alshaab Channel ורבות אחרות. חלקן אזוריות וחלקן כלל ארציות.
לצד פרופילים אלו של חדשות, קיימים בפייסבוק פרופילים כללים המוקדשים להתקוממות זו דוגמת The Syrian Days Of Rage – English; פרופיל מרתק בשם Syrian Revolution Tech Support אשר מספק כלים והדרכה האמורה להבטיח את השימוש החופשי והבטוח של אזרחי סוריה באינטרנט לשם דיווח על המרתחש בה; ארגוני סיוע; קריאה להחלת אזור האסור בטיסה בסוריה; קריאה לקיום הפגנות תמיכה במורדים בעיר שיקאגו; פרופיל המוקדש לסרטונים מתורגמים מ"המהפכה הסורית"; הזדהות לבנונית עם הקריאה הסורית להפלת המשטר; ואף פרופיל המהווה יוזמה חשובה לאיתור פרטים אודות "הרוצחים בשרות משטרו של אסד" ("Syrian Regime Killers") באמצעות הצבת תמונות רלבנטיות מארועים שונים בעמוד הפרופיל.
הפייסבוק משמש במה לא רק לחשיפת מידע באופן מיידי וישיר אודות המתרחש בסוריה, אלא גם מקור להדלפת מסמכים הקשורים בהתקוממות זו בפרופיל הנקרא Syrian Revolution Leaks, בנוסף לפרופיל כללי יותר בתחום זה בשם Syria Leaks.
ארועים אלה של התקומות בסוריה זוכים לביטוי בכל רחבי האינטרנט ובכלל זה באמצעות ערך יעודי ארוך ומפורט באנציקלופדיה החופשית ויקיפדיה. בערך זה מתוארים הגורמים המעורבים, השתלשלות הארועים ואף הערכות בדבר מספר ההרוגים הנעות בין 5,000 ל-7,000. אחת היוזמות לתעוד הרוגי התקוממות הסורית נקראת "The Committee of Martyrs of the 15 March Revolution" ובה רשימה שמית מפורטת של כל ההרוגים החל ב-18 במרץ 2011. הרשימה הנוכחית מעודכנת ל-6 בדצמבר 2011 ובה פרטיהם של 4,360 הרוגים ובכללם ילדים וחיילים שערקו משורות הצבא (שתי קבוצות אלו מסומנות בצורה נפרדת).
בנוסף, קיימים אתרי אינטרנט יעודיים אשר עניינם ריכוז המידע ב"מהפכה הסורית" וזו בצורה שוטפת ויומיומית, לצד בלוגרים המתארים בפרסומיהם מהנעשה במדינה.
התקשורת העולמית מקצה ערוצים יעודיים באתריה השונים לסיקור הארועים בסוריה, דוגמת ה-Live Blog באל-ג'זירה הכולל דיווחים כתובים ומצולמים; CNN (בו מוצבת סוריה במקום הראשון ב-Hot topics); "מדריך למשבר בסוריה" באתר ה-BBC ועוד.
דמותו של אסד
בשל אופיו, מהווה האינטרנט כר נרחב לא רק ליצירת ארועים, לדיווח על המתרחש בסוריה ולמחאה, אלא גם אמצעי נגיש ורחב תפוצה בו ניתן לשים את נשיא ושלטונו ללעג ולקלס, דוגמת עמוד ובו 149 קריקטורות אודות הנשיא ותומכיו האיראנים.
מנגד, הממשל הסורי המודע לכוחם של האינטרנט והרשתות החברתיות שבו פועל באמצעים שונים ובכלל זה אף באמצעות פריצה לאתרים שונים המבוצעת על ידי גורמים המזוהים עימו ושתילת מסרים בגנות המתקוממים ואף רשתות התקשורת דוגמת אל-ג'זירה.
כביתר מדינות המזרח התיכון החוות את ארועי "האביב הערבי", גם בסוריה משמשות הרשתות החברתיות כלי יעיל ואולטימטיבי ליצירת מידע, העברתו וקבלתו. מתוככי סוריה לרחבי העולם. מהעימותים ברחובות הישר למהדורות החדשות בערוצי התקשורת המובילים. אולם לא הרשתות החברתיות יביאו להפלת שלטונו של אסד, אלא המשך ההתקוממות העממית והרוח הגבית אשר לה יזכו ממדינות הולכות ורבות.
בין אם ישרוד אסד את האתגר השלטוני המאיים להפילו ובין אם אכן יאלץ לפנות את שלטונו, מסקרן יהיה לעמוד על תפקידו של האינטרנט בעיצוב דמותה העתידית של סוריה, אשר לא תחזור להיות כשהיתה.
https://www.cybureau.org/wp-content/uploads/2019/05/cropped-logo-tal-1.png468881Tal Pavelhttps://www.cybureau.org/wp-content/uploads/2020/12/newlogo-option9-LOGO-1.pngTal Pavel2012-02-10 20:41:112023-02-24 00:12:15סייבר אביב בסוריה
שנת 2011 היתה ללא ספק שנת המחאות והמהפכות המקוונות אשר החלו ברשתות החברתיות. לא בכדי כונו הארועים במצרים "מהפכת הפייסבוק", זאת בשל היות רשת חברתית זו המקור ליצירת המחאות וארגונן. הבמה המקוונת ממנה התגלגלו הארועים לרחובות מצרים ובהמשך, למדינות רבות במזרח התיכון ואף לישראל.
האינטרנט, ובעיקר זה הסלולרי, שימשו כלים מרכזיים ביצירת ארועי המחאה באזורנו, אולם מה ידוע לנו על חדירתם של אלו לאזורנו ועל מידת השימוש בהם ?
למסתכל מבחוץ, אינטרנט ומזרח תיכון מהווים על פניו סתירה: האינטרנט מייצג קידמה, טכנולוגיה, חופש פרט וביטוי, שוויון והעדר היררכיה, זמינות מידע. זאת לעומת המזרח התיכון המייצג למתבונן, שמרנות, מבנה פטריארכאלי, מסורתיות, העדר חופש פרט וביטוי, ריכוזיות והגבלות טכנולוגיות.
אולם מבט מעמיק מגלה נתונים מרתקים ומפתיעים אודות האינטרנט והסלולר במזרח התיכון. דווקא בשל אופיו המיידי, הזמין והחופשי, מהווה האינטרנט במשטרים ריכוזיים בכלל ובמזרח התיכון בפרט, במה וכלי להבעת דעה ומחאה, בעיקר עבור קולות מודחקים ומושתקים בחברה הערבית. קולות אשר לא זוכים לביטוי באמצעי התקשורת הרגילים. קולות אשר נשמעים רק מעל גבי הבמה המקוונת.
שיעור חדירת האינטרנט לאזור המזרח התיכון עומד על 33.5% (כולל ישראל), נתון שאף גבוה מהממוצע העולמי (30.4%). אמנם שיעור חדירת האינטרנט בישראל עומד על 70.4%, אך באיחוד האמירויות שיעור החדירה הוא 69.4% ובקטר 66.5%. אפילו באיראן השמרנית והמסוגרת, חדירת האינטרנט הינה בשיעור מדהים של 46.9%.
ערבית כיום מהווה השפה השביעית בתפוצתה באינטרנט, האינטרנט הערבי רשם גידול של 2,260% בעשור האחרון. האזור בעל הגידול המהיר ביותר בעולם.
תחום הסלולר מהווה אף הוא כר נרחב לפעילות ולגידול במזרח התיכון: דוגמא מוחשית לכך מהווה סקר שנערך באפריל השנה בקרב אלפיים משתמשי סמארטפונים במזרח התיכון. מהנתונים עולה כי מבין אלו נעדרי מכשיר שכזה, 82% רוצים אחד, 49% מבעלי המכשירים צפויים לשדרג אותם במהלך ששת החודשים הקרובים ו-70% יעשו זאת במהלך השנה הקרובה.
95% מבעלי מכשירים אלה מורידים אפליקציות שונות, בממוצע שש אפליקציות מידי חודש. 24% הביעו את נכונותם לשלם אף יותר מ-50 דולרים עבור אפליקציות אלו. ומה הפופולרי ? 73% מעדיפים אפליקציות לחיים "קלים יותר", 57% – משחקים.
מבט כללי יותר מגלה עוד מידע מרתק: מספר הקווים הסלולריים גדל בקרב 19 המדינות הערביות מ-274 מיליון בשנת 2009 ל-320 מיליון בשנת 2010. באיחוד האמירויות שיעור חדירת הסלולר עומד על 198%, בערב הסעודית 188% ובעומאן 170%.
נתונים אלו מוצאים ביטויים גם במישורים הכלכליים: לדוגמא, 53% מהחברות בערב הסעודית מגדילות את הוצאותיהן על פרסום סלולרי.
לנתונים מספריים אלה משמעות בכל האמור בשימוש באינטרנט ובזה הסלולרי במזרח התיכון ליצירת ארועים ולדיווח עליהם. הנערה נדא סלטאן אשר נורתה על ידי אנשי כוחות הבטחון באיראן בהפגנות שלאחר הבחירות לנשיאות ביוני 2009, היתה נותרת הרוגה אלמונית, אלמלא צילם עובר אורח את גסיסתה ומותה באמצעות הטלפון הסלולרי שלו והעלה זאת מיידית לאינטרנט. הדבר הפך בין רגע אותה, ועל ידי כך את היוטיוב, לגיבורי מחאה זו.
כמו גם הפרטים אודות מותו של שליט לוב מעמר קדאפי: הדיווחים הרשמיים טענו כי הוא נהרג בהפצצת נאט"ו על שיירת הרכבים שלו. אולם, תוך זמן קצר החלו מועלים לרשת סרטוני וידאו קצרים המתעדים את קדאפי פצוע אך עומד על רגליו לאחר שנלכד בידי המורדים. סרטונים אלה צולמו באמצעות הטלפונים הסלולריים של המורדים אשר לכדוהו בשטח. בהמשך הועלו סרטונים נוספים המתעדים את השניות הראשונות לאחר לכידתו של האיש, כמו גם את תחילת הלינץ' אשר בוצע בו לאחר מכן.
במקרה זה, האינטרנט הסלולרי חשף את האמת ופתר את שאלת אופן מותו של קדאפי.
חדירת הטכנולוגיה בכלל והאינטרנט בפרט מושפעת מגורמים רבים ומגוונים שעל כולם יש למדינה שליטה: שימוש באינטרנט מצריך הון אנושי בעל שליטה מסויימת הן בסביבת עבודה ממוחשבת והן בשפה הערבית (לכל הפחות); משאבים כספיים לרכישת מחשב וחיבור לאינטרנט; תשתית טכנולוגית ותקשורתית. בנוסף, בידי הממשלים מערכות של חוקים ומנגנוני אכיפה מתאימים ואף יכולת השבתה מוחלטת של האינטרנט כך שביכולתה של כל מדינה באשר היא לנווט את השימוש באינטרנט ובכלל זה אף להשבית כליל את האינטרנט בתחומה כמו שנעשה בלוב, מצרים וסוריה (לפרקי זמן שונים, החל ממספר שעות וכלה למשך חודשים) במהלך "אביב העמים הערבי" של שנת 2011. אולם האינטרנט, ובעיקר זה הסלולרי "המדבר מהשטח", מאפשרים ללא ספק ליצור חדשות ולחשוף ארועים ובכך לשנות את פני המציאות באזורנו וכפי שראינו ב"מהפכת הפייסבוק" במצרים, אף להביא לשינויים שלטוניים. אולי אף ליתר דמוקרטיה במזרח התיכון.
https://www.cybureau.org/wp-content/uploads/2014/03/middle-east7.jpg440960Tal Pavelhttps://www.cybureau.org/wp-content/uploads/2020/12/newlogo-option9-LOGO-1.pngTal Pavel2011-12-02 20:19:502023-02-24 00:10:22האינטרנט והסלולר בשירות המהפכה
ארועי "אביב העמים הערבי" היו ללא ספק, שעתם הגדולה של האינטרנט והטכנולוגיה. לא רק שחשיבותם הוכחה ביצירת ארועים ובדיווח אודותם, אלא הם סייעו בפועל לשינוי, חברתי ופוליטי, של המציאות הקיימת בסביבה המזרח תיכונית.
במסגרת ארועים אלו שימשו האינטרנט, ובעיקר הרשתות החברתיות שבו, אמצעי מרכזי בכל מחזור החיים של פעילות המחאה מלבד ההפגנות והעימותים עצמם ברחובות הערים. פעולות מקוונות אלו כללו תחילה יצירת הארועים ברשתות החברתיות; הפצת המסר וגיוס התומכים; קריאה להשתתף בהפגנות השונות; תיעוד ההפגנות הפיזיות והעימותים והפצתם חזרה מהעולם הפיזי אל זה המקוון באופן מיידי ורחב תפוצה. זאת באופן אשר פעמים רבות שינה את פני המציאות בצורה מיידית.
יצירת הארועים המקוונים
המחאה אשר שטפה את המזרח התיכון בשנת 2011 וכונתה "אביב העמים הערבי", הינה תוצר של כשלונות וחוסר שביעות רצון בתחומי הכלכלה, התעסוקה, החברה, הממשל, ותחומים נוספים אשר להם השלכה רחבה על כל היבט מחיי היום יום של תושבי האזור. לפיכך למחאה זו שורשים עמוקים והיא לא צצה יש מאין בפייסבוק. אף בהיבט המקוון קדמו לארועים אלו מחאה דומה במצרים שהתרחשה באפריל 2008 ואף היא תחילתה בפייסבוק וכן הפעילות המקוונת הרבה במהלך המהומות באיראן ביוני 2009.
תחילתם המקוונת של ארועים אלו ביוזמה שהחלה בפייסבוק למחאה ולהפגנות במצרים בתאריך 25 בינואר 2011. זמן מה בטרם המועד, נוצרו לפחות שני ארועים
בפייסבוק שקראו להפגנות ביום זה אשר כונה "יום האנתפאדה המצרית".
בהמשך נוצר ארוע נוסף אשר קרא להפגנה ביום שישי ה-28 ינואר ('יום הזעם'). דבר הארוע הגיע בפייסבוק לכ-1.3 מיליון משתמשים.
בנסיון 'לייצא את המהפכה' מחוץ לגבולות מצרים ועל מנת לשמר את תנופת הארועים ולמנוע את דעיכתם, נוצרו בפייסבוק ארועי מחאה שונים ובכלל זה ארוע אשר קרא להפגנות למול שגרירויות מצרים ברחבי העולם במהלך השבוע שבין 28 בינואר ל-5 בפברואר 2011.
במקביל, משתמשי אינטרנט רבים החליפו את תמונות הפרופיל שלהם כצעד של הזדהות עם המפגינים בתוניסיה, מצרים ובהמשך – עם יתר מדינות העולם הערבי;
הרשתות החברתיות שימשו במה להבעת דעות ופרסום מנשרים מטעם ארגוני המחאה השונים, לצד יוזמות שונות הקשורות בפניה העתידיים של מצרים; לדוגמא הארוע שנוצר פייסבוק בקריאה לגיוס 5.9 מיליון תיירים נוספים למדינה לשיפור מצבה של מצרים החדשה.
מודל זה של יצירת ארועים מקוונים ברשתות החברתיות השונות, אומץ בהמשך על ידי מפגינים ביתר מדינות האזור: נפתחו קבוצות בפייסבוק, עמודים וארועים; בכל מדינה ומדינה נקבעו תאריכים עתידיים להפגנות אשר להם קיצורים לתגיות בטוויטר – לדוגמא #Feb17 המציין את כל הקשור בהתקוממות בלוב.
גורמי אופוזיציה סוריים ניסו לנצל את המודל המצרי של יצירת ארועים מקוונים ויצרו ארוע בפייסבוק אשר קרא להפגנות בתוך סוריה ומחוצה לה בין התאריכים 5-28 בפברואר 2011 ושימש זרז למחאה הפיזית במדינה.
באיראן נקבעו תחילת ההפגנות ל-14 בפברואר (25 בבהמן). ההתארגנויות המקוונות החלו לכל הפחות שבוע קודם לכן; ב-6 בפברואר החלו להפתח שלל דפים וקבוצות, וארועים וכן תמונות ופרופילים עבור מועדים שונים;
בתימן תוכננו ההפגנות ל-3 בפברואר2011, לשם כך נפתח ארוע בפייסבוק לתאריך זה וכן עמוד הקורא למהפכה של העם התימני ב-21 במרץ.
כך גם "מהפכת ה-14 בפברואר בבחרין" אשר זכתה לשלל עמודים בפייסבוק.
בנוסף, נרשמה פעילות מחאה מקוונת ערה ברבות ממדינות האזור בהתאם לתאריכי ההפגנות: לוב, ארועים אשר תוכננו ל-17 בפברואר, עראק ועומאן במספר תאריכים בפברואר ובתחילת מרץ, קטר ב-16 במרץ, איחוד האמירויות ב-25 בחודש, ועוד.
לצד פעילות המחאה המקומית עבור כל מדינה ומדינה, ניתן למצוא שלל עדויות לפעילויות הקוראות לחיסול העריצות במזרח התיכון. חשבון הפייסבוק World Without Dictators מרכז הודעות מצד משתמשים משלל מדינות ערב.
יוזמות מקוונות נוספות עבור מחאה כלל ערבית הינו האתר ArabRevolution המגדיר עצמו;
אף הפתח ניסה ליצור מהפכה מקוונת שכזו נגד שלטון החמאס והעניק לה את השם "מהפכת כראמה בעזה" בעמוד מיוחד שנפתח לשם כך בפייסבוק ואשר קושר לאתר הפורום של הארגון. לטובת מהלך זה הוקם בתחילת חודש פברואר אתר המכונה "האתר הרשמי למהפכת כראמה בעזה". מעיון בעמוד 'אודות' ניתן ללמוד על האתר ומטרותיו; "אנו קבוצה של צעירים פלסטינים, המנסה באומץ לסיים את חלוקת פלסטין וזאת באמצעות אילוץ ממשלת רצועת עזה ללכת לבחירות לנשיאות ולמערכת המחוקקת ברחבי המולדת, מתוקף זכותנו כצעירים פלסטיניים חופשיים … לקבוע את גורלנו … כיצד לא, הרי כל העולם מסכים על חופש"[1].
תיעוד הארועים
תעוד אישי
אם הפייסבוק היה לזירת ארגון ההפגנות מבעוד מועד וזימון מקוון של משתתפים בהן, הרי שרשת חברתית זו ואחרות שימשו גם לתעוד הארועים ההסטוריים והחווית האישיות בצילם, זאת בשלל כלים מקוונים;
הערוץ הראשון הינו זה הויזואלי בו תועדו הארועים בתמונות והוצבו בשלל אתרים יעודיים: ביוטיוב הועלו סרטונים רבים מארועים ברחובות מצרים, אלו פורסמו מיידית ברשתות החברתיות השונות בדגש על הפייסבוק והטוויטר. סרטונים אלו מתעדים זוויות וארועים שונים מההפגנות ובכלל זה: הפגנות ברחובות קהיר; עימותים עם כוחות הבטחון; מותם של
מפגינים; תפילה המונית; שירים וסיסמאות הקוראים להפלתו של הנשיא מבארכ, ואף תעוד ארוע של דריסת מפגין על ידי רכב משטרה.
ערוץ נוסף לתעוד ויזאולי הוא באמצעות תמונות אשר הועלו באתרים יעודיים: בפליקר העלו משתמשי אינטרנט מצריים תמונות מחיי היום יום של המפגינים וכן בעמודים שונים בפייסבוק, ואף בשרות התמונות של טוויטר. בין התמונות ניתן למצוא את זו של חתן וכלה אשר צולמו בחזית נגמ"ש שעל גגו חייל מצרי משועמם;
הטוויטר היה למוקד בו דווחו ארועים מהשטח הן באמצעות חשבונות יעודיים והן באמצעות אלו של מצרים אשר תעדו את המתרחש ברחובות המדינה. מבין אלו אשר נפתחו לטובת הארוע במצרים ניתן למצוא את Jan25voices, Jan25live הכוללים דיווחים המתעדכנים בצורה מיידית ושוטפת.
לטובת הארועים נפתחו HashTags שונים כאשר המוביל שבהם היה #jan25, (אשר זכה לחיקוי עבור הפגנות ומחאות במדינות נוספות ברחבי המזרח התיכון), אך גם תגיות נוספות כאשר השימושיות ביותר מביניהן היו; #Egypt, #Tahrir, #Mubarak.
הטוויטר שימש להעברת מידע, שמועות וקריאה לפעולה בכל ימי ההפגנות החל ב-25 בינואר, עבור בהתפטרות מבראכ ב-11 בפברואר וכלה בארועים שלאחריהם. במקביל, ולפעמים אף כתחליף, לערוצי מידע ותקשורת אחרים.
בהודעות לאחר התפטרותו של מבארכ באו לידי ביטוי הסיפוק מההצלחה;
תחושות של גאווה ערבית לאור הצלחות ההמונים בתוניסיה ובמצרים;
דמותה של מצרים החדשה שלאחר המהפכה ובכלל זה בתחומי החינוך;
התקשורת;
מעמדן של הנשים;
חזרת הבורסה לפעילותה;
היחס למדינות לארה"ב;
ולמדינות המערב (במקרה זה בהודעה מאת ואא'ל ע'נים. אחד מגיבורי המהומות);
וכן קריאתו לעם המצרי לשוב במהרה למהלך חיים רגיל;
וכן ערעור אפשרי על הסכם השלום עם ישראל;
ערוץ התיעוד הרביעי היה זירת הבלוגים המצרית בה כתבו בלוגרים מקומיים, גברים ונשים, בערבית ובאנגלית על חוויותיהם, מחשבותיהם וקורותיהם במהלך ההפגנות לצד תיעוד הארועים. בין אלו ניתן למצוא את הבלוג של Sandmonkey(אשר פעיל גם בטוויטר); אחר המוקדש ל"הרוגי מהפכת 25 בינואר" אשר הציע, בסקר פנימי שערך, את העם המצרי כמועמד לפרס נובל לשלום; בבלוג אחר המגדיר עצמו כ" Commentary on Egyptian politics and culture by an Egyptian citizen with a room of her own" הוצבו, לצד הערכות וסיקור הארועים, גם תמונות מחיי היום יום בהפגנות ברחובות מצרים. ואא'ל עבאס, הבלוגר ופעיל האופוזיציה הנודע, כתב בבלוג שלו Misr Digit@l והביא בו תמונות וסרטונים דוגמת הרג האסירים בכלא אלקטא, גילויים ומסמכים אודות רכושו של הנשיא מבארכ ועוד. בבלוג אחר הופנתה הקריאה לנשיא כי יעזוב את המדינה לאלתר. בבלוגים נוספים תועדו באופן יומיומי ארועי 18 ימי ההפגנות בליווי תמונות של הרס ועסקים סגורים מחשש לביזה, כמו גם סרטונים ובהם חיילים ומפגינים מתפללים יחדיו, קישורים לכתבות אודות 'מצרים החדשה', ועוד.
שימושים טכנולוגיים
תעוד כללי
אתרים רבים פעלו למיפוי גרפי של ארועי "אביב העמים הערבי". זאת, במטרה להציג לקורא את שטף המידע והארועים בצורה מוחשית וקלה לעיבוד. חלקם עשו זאת על צירי זמן שונים וחלקם עשו שימוש בשרות Google maps.
ה-Guardian הציג את מכלול הארועים בחתך מדינות וציר הזמן תוך חלוקה לסוגי ארועים ומתן יכולת למשתמש לנווט קדימה ואחורה בציר הזמן.
תעוד על ציר הזמן בוצע גם במקרה של הארועים בתימן;
מיפוי ארועים
יוזמה המבוססת על שרות Google Maps המפרטת את מוקדי ההתרחשויות של המהומות ברחבי מצרים לצד דיווחים שוטפים על הנעשה בה.שימוש שכזה במפות גוגל למיפוי מוקדי המהומות נעשה גם עבור תימן, תוניסיה ועוד.
מיפוי מקורות המידע
במטרה לרכז את שלל המידע המגיע ממקורות שונים על המהומות והעימותים המתרחשים ברחבי המזרח התיכון ובתדירות יומית, יצרו אתרים שונים שלל פתרונות ויזואליים וטכנולוגיים לריכוז כלל המידע לנוחות רבה יותר עבור המשתמש. מרביתם נועדו לרכז את הכמות הרבה של דיווחי הטוויטר ממדינות האזור השונות.
לדוגמא, היוזמה Sociable Media אשר מאפשרת לעקוב אחר ציוצי הטוויטר מ-18 מדינות שונות במזרח התיכון, בחתך מדינה או בצורה מרוכזת. כמו גם לפלח ציוצים אלו בחתך מקורות המידע: עיתונים, כתבי עת, תחנות טלויזיה ורדיו, רשתות מידע וסוכנויות ידיעות.
כל זאת מאפשר קבלת תמונה מקיפה, עדכנית ומיידית אודות המתרחש במזרח התיכון ובכל מדינה ומדינה בו, באמצעות כלי חשוב זה – הטוויטר.
אל-ג'זירה פעלה אף היא לרכז את שטף הציוצים באזורנו בהקשר של "אביב העמים הערבי" וזאת בצורה מצומצמת יותר מבחינת מספר המדינות (5 בלבד) והעדר יכולת לפלח את מקורות ציוצי הטוויטר. אך כאן ניתן לקבל סטטיסטיקה אודות מספר הציוצים לכל מדינה והממוצע לדקה ואף לראות את החלק היחסי של כל אחת מהמדינות מהסך השלם בחלוקה לריבועים אשר גודלם משתנה בקביעות בהתאם למספר ציוצי הטוויטר. זאת כמובן לצד צפיה בציוצים המתעדכנים בזמן אמת.
התמודדות הממשלים
סגירת האינטרנט
על מנת להתמודד עם הדיווחים של המפגינים ברחבי האינטרנט והרשתות החברתיות, סגרו שלטונות מצרים ב-28 בינואר את האינטרנט בתחומי המדינה הן לתקשורת פנימית והן לזו החיצונית. זאת לצד השבתת התקשורת הסלולרית במדינה. כעבור מספר ימים שבו אלו לפעול בצורה סדירה. עדות מוחשית להיקף הארוע, ניתן ללמוד מגרף של Google הבודק את השימוש שנעשה במנוע חיפוש זה בכל מדינה ומדינה ועל ציר הזמן.
עיון בנתונים מגלה כי האינטרנט היה מושבת במצרים החל בחצות הליל של ה-28 בינואר ועד ל-2 בפברואר בשעה 11:00. חמישה וחצי ימים ברציפות כפי שמעיד התרשים שלהלן;
בלוב נסגר האינטרנט, כמעט הרמטית, מתאריך 3 מרץ 2011, כשבועיים לאחר תחילת ההפגנות במדינה.
באיראן ניתן לראות חסימה עקבית של אתר יוטיוב החל ב-30 בינואר 2011;
שלטונות סוריה חסמו את האינטרנט במדינה למשך 24 שעות בתאריך 3 ביוני וכן כעבור יומיים נרשמה הנחתה משמעותית בתעבורת האינטרנט למשך שעה.
מנגד, במדינות דוגמת בחרין, עראק, ירדן, כווית, לבנון, עומאן, ערב הסעודית, תוניסיה, איחוד האמירויות לא נרשמה כל סגירה של האינטרנט.
מעצרים
לצד סגירת האינטרנט ברחבי מצרים, ביצעו השלטונות מעצרים המוניים של מפגינים, פעילי זכויות אדם, ואף מארגני הארועים הללו בפייסבוק: ואא'ל ע'נים, מנהל השיווק של גוגל במזרח התיכון ובצפון אפריקה, נעלם ב-28 בינואר – בימים הראשונים של ההפגנות בקהיר, בהמשך התברר כי נעצר. מיד עם העלמו נפתחו דפים וקבוצות רבות בפייסבוק: עמוד המספר את סיפורו; אחרים הקוראים לאיתורו; ראיון מצולם ראשון שלו עם שחרורו מהמעצר; וכן ראיון בו הוא מבכה את המפגינים שנהרגו בעימותים אלו. ואא'ל הפך מיידית לכוכב תקשורתי ולמנהיג בלתי מוכרז של המפגינים עד כדי פתיחת עמוד פייסבוק הקורא להציבו בראש המפגינים בעת דיוניהם עם הממשל המצרי.
שלטונות סוריה הואשמו כי הם עוצרים פעילי מחאה ומענים אותם על מנת להשיג את פרטי הגישה לחשבונות הפייסבוק שלהם ובכך לאתר פעילים מרכזיים, לשבש את פעולת המחאה באמצעים מקוונים דוגמת שתילת מידע כוזב ואף להביא לסגירת חשבונות משתמשים.
התקפות מקוונות
ממשלים במזרח התיכון עשו שימוש לאורך השנים בפריצה לאתרים אופוזיציוניים ובהשבתתם כחלק מנסיונם להשתיק את קולות המחאה בארצותיהם. גם ב"אביב העמים הערבי" היינו עדים להתקפות מקוונות שכאלה נגד פעילות מחאה מקוונת. זאת בדגש על רשת פייסבוק, אשר בשל אופיה הסגור המצריך הרשמה מראש לצפיה בחברים ובפרטיהם, אין המידע בה נגיש במקרים רבים למבקרים אשר אינם חברים רשומים בה.
במענה למעבר של פייסבוק לשימוש בפרוטוקול HTTPS בו תעבורת המשתמשים מוצפנת ולפיכך מאובטחת יותר, נרשמה בתחילת מאי 2011 עדות לכך כי שלטונות סוריה ככל הנראה ניסו לזייף את התעודות הדיגיטליות של פייסבוק וזאת על מנת שניתן יהיה ליירט את תעבורת המשתמשים, לרגל אחריהם לגנוב את סיסמאותיהם ולעקוב אחר פעילותם ברשת חברתית זו. הטענה היא כי התקפה זו בוצעה על ידי משרד התקשורת וכי היא היתה מתמשכת וככל הנראה כללה מספר ספקי אינטרנט בסוריה. לדברי המומחים, היתה זו התקפה חובבנית, אך עדיין היא מעידה על היכולת הסורית הקיימת לפיקוח על האינטרנט במדינה.
שלטונות תוניסיה פעלו בראשית שנת 2011 לביצוע מתקפה מקוונת על משתמשי הרשתות החברתיות ודואר הרשת במדינה במטרה לגנוב את הרשאות הגישה שלהם. דיווחים הראשונים התקבלו בהנהלת פייסבוק מאת משתמשים במדינה אשר דיווחו כי חשבונם נמחק. בתום בדיקה התגלה כי הוכנס ככל הנראה קוד זדוני בדף הכניסה של האתר אשר מטרתו לגנוב את שמות המשתמש והסיסמאות. הפעולה בוצעה על ידי רשות האינטרנט של תוניסיה (Agence Tunisienne d'Internet – ATI), אשר הינה גוף המנוהל על ידי משרד התקשורת המקומי ומהווה ספק האינטרנט המרכזי לצרכנים הפרטיים.
פתרונות טכנולוגיים
ארועי "אביב העמים הערבי" וההגבלות השלטוניות על האינטרנט במדינות השונות ברחבי המזרח התיכון, הציבו אתגרים והצריכו פתרונות טכנולוגיים שונים מצד גורמים הפעילים בתחום ההגנה על חופש הפרט, הביטוי והאינטרנט.
אחד מהיישומים הראשונים היה Speak to Tweet מבית גוגל וטוויטר המאפשר למפגינים במצרים להתקשר למספר טלפון בינלאומי ולהקליט את הודעותיהם אשר מומרות לאחר מכן לציוצי טוויטר. אמנם מרבית ההודעות הינן בשפה הערבית, אולם מתנדבים החלו לתרגם אותן לאנגלית. שרות זה הינו מענה טכנולוגי נקודתי לסגירת האינטרנט במצרים, ומתוקף כך ההגבלות שהוטלו על חופש הביטוי והמידע במדינה.
פעילות "אנונימוס"
"אנונימוס" אינו ארגון או תנועה, לא ניתן להצטרף אליו, אין לו אמנה או דמי חברות, אין לו הנהגה ואפילו לו אידאולוגיה קבועה, אלא צבר של אנשים החולקים מטרה משותפת והמתאגדים לשם כך לפרק זמן קצר וזאת בנושאים בעלי דגש על חופש הפרט, חופש ביטוי פיזי ומקוון ומניעת צנזורה על האינטרנט והגבלות שלטוניות על מדיום זה.
בפעילותם "אנונימוס" אינם מעודדים אלימות או פגיעה פיזית, אלא תומכים בשינויים המתחוללים במזרח התיכון ומסייעים למפגינים ומנגד, תוקפים אתרי אינטרנט של גורמי ממשל. "אנונימוס" פעל בתקופה זו בעיקר בשני תחומים;
מתן אפשרויות לתושבי האזור ליצור תקשורת חופשית ולהגיע למידע אשר נאסר על ידי השלטונות בין השאר באמצעות יצירת מנגנונים העוקפים הגבלות שלטוניות שונות על האינטרנט. בהודעות השונות בטוויטר לדוגמא, הועלו קריאות של הפעילים להתקפות
מקוונות על מדינות שונות במזרח התיכון, עצות למשתמשי האינטרנט בלוב בדבר תקשורת מאובטחת, תיעוד של התקפות הפעילים ועוד.
זאת לצד פעילותם להענשת השלטונות באזור על ההגבלות אשר הם מטילים על חופש המידע (בדגש על זה המקוון) במדינותיהם. במסגרת זאת בוצעו פריצות למגוון אתרי ממשל והשבתתם וכן למערכות מידע שונות וגניבת נתונים, כפעולת נגד. כל פעולה שכזו מכונה מבצע (Operation) והיא כוללת פעילות מקדימה, במרבית המקרים תוך אזהרה מוקדמת ברשתות החברתיות השונות לגבי העונש הצפוי לממשלים אלו, וכן הכנת כרזה מתאימה למבצע. פעילות מקוונת ערה זו מצאה ביטוייה במספר רב של עמודי פייסבוק, חשבונות טוויטר וסרטונים יעודיים ביוטיוב עבור כל מבצע ומבצע נגד כל אחת מהמדינות, גם באלו אשר בהן לא היתה כל התקוממות, דוגמת ירדן וחבל כורדיסטאן.
במענה לדיכוי החריף של ההתקוממות העממית בסוריה ולהגבלות השלטוניות החמורות של המשטר הסורי על חופש הביטוי, המידע והאינטרנט במדינה, יצא הארגון בהודעה בתאריך 8 ביוני 2011 ובה איום על אתרי ממשל סוריים באינטרנט. אכן, בהמשך הותקפו ונפרצו אתריהן של מספר שגרירויות סוריה ברחבי העולם, אתרי ערים במדינה וכן זה של הבנק המרכזי.
לסיכום,
האם האינטרנט והרשתות החברתיות יוצרים מהפכות ? בהחלט שלא, אולם מדיום זה אפשר לנו המשתמשים והצופים מהצד, לא רק להיות עדים להסטוריה בעת התרחשותה, אלא אף להתכונן אליה ולדעת מראש את מועדי הארועים וההפגנות הפיזיות.
מהפכת המידע אפשרה לנו לא רק לתעד את ההסטוריה בזמן אמת, אלא אף לעקוב ולנתח את הארועים בטרם התרחשותם, את היווצרות תנועות המחאה המקוונות במדינות השונות, את עלייתן של הקבוצות והארגונים השונים, לצפות בפריחתם של מנהיגי מחאה. כל זאת עוד בטרם החלו ההפגנות עצמן ברחובות ערי המזרח התיכון.
בנוסף, האינטרנט היווה ערוץ תקשורת זמין, על פי רוב, מיידי ורחב תפוצה להעברת מסרים ומידע מרחובות הערים לקצוות עולם.
עוצמתו של האינטרנט זכתה בארועים אלו לביטוי נוסף כמדיום להבעת מחאה – בעיקר במשטרים ריכוזיים; יצירת ארועים ודיווח עליהם.
נמתין ונראה האם פני המזרח התיכון ישתנו לעבר משטרים דמוקרטיים יותר ומה חלקו של האינטרנט יהיה בכך ?
https://www.cybureau.org/wp-content/uploads/2014/11/egypt-flag-.jpg10801920Tal Pavelhttps://www.cybureau.org/wp-content/uploads/2020/12/newlogo-option9-LOGO-1.pngTal Pavel2011-10-27 14:06:532023-02-24 00:04:34תפקיד האינטרנט והטכנולוגיה ב"אביב העמים הערבי"