אתמול שודר הפרק האחרון בסדרה של צבי יחזקאלי ודוד דרעי "אללה-אסלאם". בפרק האחרון הציג יחזקאלי את הקשר שבין קבוצות של מוסלמים לבין ארגוני שמאל כאשר המשותף להם הוא העויינות למדינת ישראל. לאחר הפרק הראשון בסדרה פרצו המהומות ברחבי העולם בעקבות קטע שהופץ ב"יוטיוב" מתוך הסרט "התמימות של המוסלמים", ששם את הנביא מוחמד ללעג. , ההפגנות שפרצו בכל רחבי העולם – מסידני שבאוסטרליה ועד בנגלדש – שבחלקן הכילו עשרות משתתפים ובחלקן עשרות אלפים, היו מפגן כוח אסלאמיסטי-אנטישמי ואנטי-מערבי. רצח השגריר האמריקאי במה שהיום מוכר כפיגוע שבוצע על ידי אל-קאעידה בלוב, היה הארוע החמור מכולם (עד כה) שסימן את פריצת הר הגעש הסלפי-ג'יהאדי ברחבי העולם.

בהפגנות שהתחוללו באירופה ובהן לקחו חלק חברי הקבוצות הסלפיות-ג'יהאדיות הפועלות ביבשת, הניפו המשתתפים כרזות תמיכה באוסאמה בן-לאדן  ובטרוריסטים אסלאמיים אחרים דוגמת אנואר אל-אולאקי  וחסן קאיד, המכונה "אבו יחיא אל-ליבי" ואשר המתקפה ורצח השגריר האמריקאי באו כביכול בתגובה לחיסולו  בספטמבר 2011. "אל-ליבי" נחשב מספר שתיים בארגון אל-קאעידה ודמות מפתח בקידום התעמולה של הארגון ברשת האינטרנט, בדומה לאנואר אל-אולאקי שהואשם כי השפיע על נידאל חסן, הפסיכיאטר הצבאי שרצח שלושים ושניים מעמיתיו ופצע עשרות אחרים בהתפקה הרצחנית בבסיס פורט-הוד. שני אלה לצד אוסאמה בן-לאדן משמשים כמופת וכחיקוי עבור אותם מוסלמים צעירים באירופה, המוצאים מקלט בזהות אסלאמית-פונדמנטליסטית המתריסה כנגד התרבות המערבית וביטויה עלי אדמות.

מעבר לשלטים ולכרזות התומכות בטרור כגון "כולנו היום הלוחמים המתאבדים שלך שליחנו האהוב" ולקריאות "אובמה אובמה כולנו אוסאמה" וקריאות בגנות ארצות הברית, מדינת ישראל והדמוקרטיה המערבית, קריאה משותפת בכל אותן ההפגנות היא הקריאה ה"ג'יהאדיסטית" המוכרת "חיבר חיבר יא'יאהוד, ג'יש מחמד ס'יעוד" (יהודים זכרו את חיבר, צבא מוחמד מגיע). קריאה זו הדהדה על סיפון אוניית המרמרה בדרכה "לפרוץ את המצור על עזה" והיא משותפת לכל אותם מוסלמים המשתייכים לזרם הסלפי-ג'יהאדי, אשר תפישת העולם שלו בנוגע ליהודים ולמדינת-ישראל מבוססים על יחסי מוחמד-יהודים בחצי האי ערב במאה השישית, יחסים שלא הסתיימו בטוב כידוע עבור היהודים. קריאה זו הדהדה באינדונזיה, בהולנד, באנגליה ובמקומות  נוספים.  אופיין של ההפגנות (שממשיכות להתפרץ) משקף מציאות עגומה עבור אירופה בכלל ועבור יהדות אירופה בפרט, מציאות שמשתקפת מבעד לפרק האחרון בסדרה "אללה-אסלאם".

המוסלמים האירופאים הם שעומדים בחזית התעמולה המקוונת של הג'יהאד העולמי ופעילותם באה לידי ביטוי במרחב הויטואלי ובמציאות כאחד. דוגמה בולטת לכך היא "חזית המדיה האסלאמית העולמית"[1] ורשת אנצאר אל-מג'אהדין[2] המפיצים את הפרסומים השונים בשפות אירופאיות ואחרות במטרה להגיע לכמה שיותר קהלי יעד פוטנציאלים ברחבי העולם. דוגמה בולטת נוספת היא מעצרו של מי שכונה על ידי העיתונות הספרדית "הספרן של אל-קאעידה" – מודהר חוסין אל-מליכי – שמעבר להיותו "ספרן" אינטרנטי ומפיץ תעמולה, גם ניסה להוציא אל הפועל תכנית התנקשות בחייהם של אישים בכירים בארצות הברית ובאירופה.

האנטישמיות ושלילת ישראל הם חלק בלתי נפרד מהגישה המכשירה ג'יהאד ככלי מלחמתי במטרה לשעבד את העולם תחת האסלאם והיא מתפרצת באלימות מפעם לפעם במקומות שונים באירופה, כמו במקרה של מוחמד מראח הרוצח מטולוז. ההפגנות שהתפרצו בעקבות הסרט הפרובוקטיבי "התמימות של המוסלמים" מחזקות במקרים רבים את טענותיו של יחזקאלי לאורך    ארבעת פרקי "אללה-אסלאם". קבוצות קיצוניות אלו קיימות באירופה וטומנות בתוכן איום על הסדר הפוליטי והחברתי באירופה והן מעלות על פני השטח שיח אנטי-ישראלי, אנטישמי ובסופו של דבר גם אסלאמופובי.  היהודים הם הנפגעים המשניים בהתפרצות אסלאמית פנים-אירופאית זו שכן הרוב האירופאי יפנה את זעמו בסופו של דבר לא רק נגד ישראל והיהודים כי אם אל עבר המוסלמים האירופאים שרובם המוחלט מנסה להשתלב בחברה ולחיות את חייו בשקט.

[1] Global Islamic Media Front

 [2] ansar1.info