הגבלות שלטוניות על האינטרנט במזרח התיכון והעולם האסלאמי

אינטרנט חופשי ? ללא הגבלות שלטוניות ? העדר צנזורה על אתרי אינטרנט ? אינטרנט קפה שלא נסגר על ידי הממשל ? מובן מאליו, לא ? לנו כן, עבור חלק ממדינות העולם ואלו הנמצאות במזרח התיכון ובעולם האסלאמי, לא בהכרח.

במחצית דצמבר 2014 פורסם כי הממשל הסעודי סגר במהלך שנת 2014 10,117 חשבונות טוויטר בשל "הפרות דתיות", תוך מעצר מספר מבעלי החשבונות.

באיראן קיימת התנכלות שלטונית רחבת היקף מזה שנים לתקשורת באשר היא ובכלל זה לאינטרנט ולמשתמשים בו. במסגרת זו דווח בנובמבר 2014 על איום בהוצאתו להורג של משתמש פייסבוק שהעליב את הנביא לאחר שיצר באוגוסט 2012 עמוד פייסבוק בו מתח ביקורת על המשטר כאחראי על הבעיות החברתיות, כלכליות ופוליטיות של המדינה.

זאת לצד הנחיה משפטית לסגירת אפליקציות תקשורת במדינה דוגמת WhatsApp ודומות לה. אך לא רק האינטרנט סובל מנחת השלטון, כחלק מהפעילות הכללית נגד התקשורת במדינה, דווח על הרס 6,000 צלחות לוויין על ידי אנשי דת בעיר שיראז ומעצר 21 סוחרי צלחות אלו בטהראן הבירה.

גם מזרחה משם, בקזחסטאן המצב קשה. מדינה זו מגבילה מזה שנים את האינטרנט בתחומה ובכלל זה התקנה כי אתרים קזאחיים יחוייבו להיות מופעלים משרתים מקומיים.

במסגרת זו הודיע התובע הכללי במדינה כי למעלה מ-100 אלף אתרי אינטרנט מנוטרים במדינה וכתוצאה מכך הוגדרו 703 אתרים כבלתי חוקיים על ידי מערכת המשפט במדינה וזאת "במטרה להלחם בקיצוניות הדתית והטרור ב-2014".

וקרוב יותר אלינו, תורכיה, הידועה כמדינה המגבילה מזה שנים את האינטרנט והרשתות החברתיות, ואינה נרתעת גם מחסימתן של אלו הפופולריות דוגמת יוטיוב וטוויטר ואף לפרקי זמן ארוכים. צעדים שזוכים למחאה מקוונת ערה מצד משתמשי האינטרנט במדינה.

בינואר 2014 דווח על כוונת הממשל להגיש הצעת חוק לחסום אתרי אינטרנט הנחשבים לא ראויים תוך 48 שעות, שינויים שאושרו בפרלמנט כעבור כחודש. בהמשך לכך, בינואר 2015, דווח על חקיקה נוספת אשר תאפשר לממשלה לסגור זמנית אתרי אינטרנט תוך ארבע שעות ולהכריח את Twitter לחסום חשבונות של "מדליפים אנונימיים".

החוק המוצע, אשר נדון בוועדה הפרלמנטרית, יאפשר לשרים להורות על הגבלת הגישה "לכל אתר הנחשב כמאיים על החיים, הסדר הציבורי, או זכויות האדם והחופש באמצעות ביצוע פשע".עם זאת, שר התקשורת הוסיף השר כי השימוש בצעדים אלו יעשה רק בשעת חרום.

אינטרנט חופשי ? מסתבר כי לא בכל מקום זהו דבר מובן מאליו.

קזחסטאן: 703 אתרי אינטרנט הוגדרו כלא חוקיים

ב-23 בינואר דווח על סגירת 703 אתרי אינטרנט בקזחסטאן בטענה כי אלו לא חוקיים.

בהמשך לידיעות מהשנים האחרונות על הגבלות שלטוניות על האינטרנט בקזחסטאן ואף על הגבלות ממשיות ובכללן התקנה כי אתרים קזאחיים יחוייבו להיות מופעלים משרתים מקומיים, בימים אלו נודע על פעילות נוספת בתחום זה.

במסגרת זו הודיע התובע הכללי כי למעלה מ-100 אלף אתרי אינטרנט מנוטרים במדינה וכתוצאה מכך הוגדרו 703 אתרים כבלתי חוקיים על ידי מערכת המשפט במדינה וזאת "במטרה להלחם בקיצוניות הדתית והטרור ב-2014".

לדבריו, הגדירה מערכת המשפט 198 חומרי מידע כקיצוניים אשר לדברי התובע הכללי "הפצת חומרים אלו בשטחה של קזחסטאן היא אסורה".

קזחסטאן שוב מתנכלת לאינטרנט בתחומה

לאחרונה נודע כי שלטונות קזחסטאן ממשיכים בהגבלה איטית אך מחושבת של האינטרנט במדינה. זאת עם פרסום לפיו בית משפט במדינה פסק לאחרונה כי יש לחסום את הגישה ל-13 אתרי אינטרנט זרים בטענה כי אלו מעודדים טרור ושנאה דתית.

מלבד האתר Livejournal לא נמסר שמו של אף אתר נוסף.

אתר זה הינו פלטפורמת בלוגים פופולרית אשר לה גרסה רוסית המצויה בשימוש קיצונים אסלאמיים, נראה כי לממשל המקומי עניין מיוחד באתר זה, אשר נטען כי שתי ספקיות האינטרנט במדינה חסמו אותו לגישה מאוקטובר 2008 ועד נובמבר 2010, אולם יתכן והחסימה היא דווקא בשל ביקורת נוקבת שמתח באתר חתנו לשעבר של הנשיא על הממשלה.  כעבור זמן מה פורסם כי ראש הממשלה הקזאחי "הבטיח לבחון את המקרה של חסימת הגישה ל-LiveJournal".

בעת בחינת חסימת האתרים במדינה, עולה כי בנוסף, נחסמו אתרים המהווים פלטפורמות לבלוגרים, אתרים פוליטיים שונים ואתרי תקשורת.

אולם נראה כי צעד זה מהווה חוליה נוספת בשרשרת האיטית אך הנמשכת של הגבלות שלטוניות על האינטרנט בקזחסטאן; לפני כשלושה חודשים פורסם לפיו אסרה הממשלה על הפעלת אתרים בעלי סיומת מקומית (.kz), אלא אם יפעלו משרתים מקומיים. צעד זה אילץ את גוגל, לפי טענתה, לבחור בפתרון החופשי אך האיטי יותר – לנתב את תעבורת השימוש במנוע החיפוש שלה בגרסתו המקומית לעבר Google.com. זאת עד כדי טענה של גוגל כי ממשלת קזחסטאן מעוניינת ליצור גבולות פיזיים על האינטרנט בשטחה.

בנוסף, בתחילת חודש ספטמבר דווח כי משרד התובע הכללי במדינה מסר כי 50 אתרי אינטרנט "קיצוניים" זרים יסגרו, שוב מטעמי הפצת קנאות דתית וטרור. אך לא די בכך, עוד נמסר כי עשרת אלפים אתרי אינטרנט יהיו מעתה תחת פיקוח. כמו גם העובדה כי הממשל בוחן את האפשרות לכפות על בעלי אינטרנט קפה במדינה לנטר את פעילות המשתמשים, ובכלל זה אף להתקין מצלמות למעקב אחר פעילותם, כפי שנמסר מאת בכיר במשרד הפנים המקומי.

ככל הנראה אנו עדים למהלך מחושב של השלטונות, אשר צובר תאוצה בעת האחרונה, להגביל את הגישה החופשית למידע מקוון בקזחסטאן וזאת על מנת להצר את צעדיהם של קיצונים אסלאמיים וארגוני טרור, בשל מספר ארועי טרור שהתרחשו בחודשים האחרונים במדינה, הנחשבת ליציבה ביותר מבין חמש מדינות מרכז אסיה.

נראה כי פעילות מתמשכת זו של השלטונות הקזאחיים אינה גורפת וברוטלית כמו בחלק ממדינות המזרח התיכון, ועד עתה אינה כוללת חקיקה מפורטת בנושא, מעצרים וסגירה נרחבת של אתרים אינטרנט. אולם אנו עדים לפעילות מתמשכת, אשר הולכת ומתעצמת של הגבלת גישת משתמשי האינטרנט במדינה לאתרים שונים וביניהם כאלו הפופולאריים ביתר העולם. גם כאן ככל הנראה בשל החשש מפני האינטרנט כערוץ מידע דו כיווני בידי ארגוני טרור אסלאמיים.

לאור הצעדים הננקטים בשבועות האחרונים, לא מין הנמנע כי ממשלת קזחסטאן לא אמרה את מילתה האחרונה בתחום ההגבלות השלטוניות על האינטרנט בתחומה.

האם גם קזחסטאן רוצה להתנתק מהאינטרנט?

בימים האחרונים רבו הדיווחים על כך שגוגל נאבקת בממשלת קזאחסטאן במה שנראה כהחלטתה שלה האחרונה "ליצור גבולות על האינטרנט". על פניו בהחלט לא נראה טוב, אני מודה שחשבתי אפילו ליצור זיקה למול הידיעה כי איראן מתכוונת ליצור רשת אינטרנט פנימית משלה.

סיפורנו מתחיל בהודעה רשמית של גוגל בבלוג שלה ב-7 ביוני, בה נטען כי ממשלת קזאחסטאן מעוניינת ליצור גבולות פיזיים על האינטרנט במדינה וזאת הודעה שקיבלה החברה בחודש שעבר מהמרכז הקזאחי לרשתות מידע באמצעות צו מטעם משרד התקשורת המקומי. לפיו, כל אתרי האינטרנט בעלי הכתובות המקומיות (.kz) צריכים להיות מופעלים משרתים מקומים המצויים בתחומי המדינה ובכלל זה גם הגרסה המקומית של מנוע החיפוש – Google.kz. כלומר, ניתוב כל תעבורה זו לשרתים מקומיים לעומת המצב הנוכחי בו חיפוש בגרסה מקומית של גוגל מטופלת על ידי החברה ללא שיקולי מיקום השרת וזאת על מנת להבטיח תוצאה מהירה ככל האפשר.

הנהלת גוגל מצאה עצמה, לדבריה, במצב בו היא נאלצה לבחור בין להכנע ליצירת "גבולות על האינטרנט" לבין המשך מתן שרות יעיל ומהיר לתושבי המדינה. לפיכך בחרה החברה בפתרון החופשי אך האיטי יותר – ניתוב תעבורת החיפוש מחוץ לגבולות המדינה מ-Google.kz ישירות ל-Google.com. ההודעה מתבססת על תקנות משרד התקשורת הקזאחי מ-7 ספטמבר 2010. ככל הנראה על סעיף 8, סעיף קטן 6.

כאשר המניע להצהרה זו של גוגל היה ככל הנראה הודעת מרכז רשת המידע של המדינה כי מתאריך 1 ביוני 2011 כל שמות הדומיין החדשים אשר ירשמו במדינה יבוצעו רק באמצעות חברות מקומיות. זאת תוך המשך תמיכה שוטפת בדומיינים אשר נרכשו קודם לכן.

הארוע לא זכה כמעט להתייחסותה של קזאחסטאן הרשמית: לא ניתן למצוא איזכור לפרשה בחשבון הפייסבוק של ראש הממשלה, במסגרת החדשות באתר שלו, באתר הממשלה, באתר סוכנות הידיעות הרשמית המצויה בבעלות מלאה של המממשל ואף לא בחשבון הטוויטר של Google Kazakhstan. בחיפוש בטוויטר אחר Google.kz נמצאו רק התייחסויות ממוחזרות לדבר צעדה של גוגל ללא מידע נוסף. בחשבון הטוויטר של Almaty Google Technology User Group אותרו שתי הפניות המתייחסות לנושא: האחת מטעם קבוצה זו ובה הטענה כי אין ממש בטענה כי גוגל יצאה מקזאחסטאן הואיל ומעולם היא לא היתה בה. לטענתם, לחברה אין נציגות רשמית במדינה אלא כמה שרתים ב"קזח-טלקום", שעושים Caching לסרטוני יוטיוב. ההודעה הוסיפה כי "המצב העקרוני לא השתנה כל כך – אנחנו עדיין יכולים להשתמש ב-Google.ru או בGoogle.com-".

ההודעה השניה בעניין זה גרסה כי טענתה של גוגל מתייחסת לצו אשר בו נקבע מפורשות כי הוא לא יחול על שמות דומיין אשר נרכשו לפני כניסתו לתוקף של הצו ולפיכך הוא אינו  רטרואקטיבי ואינו אמור לכלול את הדומיין Google.kz.

בסקר שנתי של הארגון 'עיתונאים ללא גבולות' מדורגת קזאחסטאן במקום ה-162 מתוך 178 מדינות במדד החופש של הארגון. ארגון Freedom House ממקם אותה במקום ה-172 מתוך 196 במדד חופש העיתונות לשנת 2011.

העדר חופש זה בא לידי ביטוי גם בתחום האינטרנט בדמות סגירת אתרים שונים מעת לעת בעיקר אתרי מידע ואופוזיציה. עם זאת היא אינה מצויה מבין המדינות המוגדרות כ'אויבות האינטרנט' בעולם. שיעור חדירת האינטרנט למדינה עומד על כ-34% (נכון לאשתקד) ושיעור הגידול במספר המשתמשים בעשור האחרון הינו כ-7,500%.

האם קזאחסטן מהווה מוקד של חופש ביטוי ודמוקרטיה בעולם ? בהחלט לא. האם היא אכן מעוניינת להציב גבולות על האינטרנט בשטחה ? לא ברור לפי שעה. בעיקר לאור העובדה כי כאמור, אין היא נמנית עם אויבות האינטרנט בעולם. עם זאת, יתכן והטעם לצעדה זה של ממשלת קזאחסטן טמון ברצונה להיטיב אחיזתה באינטרנט המקומי ולאפשר לה הן לשלוט בתכניו והן לסגור אתרים כרצונה בעת הצורך. במידה מסויימת כפי שהיינו עדים לו בסוגיית הבלאקברי ברחבי העולם לפני כשנה.

כל שנותר הוא להמשיך ולעקוב אחר הההתרחשויות בסוגיה זו ואחר עתידו של האינטרנט בקזאחסטאן.