בחודשים האחרונים אנו עדים לצעדים הולכים וגוברים של נשיא תורכיה לביצור שלטונו היחיד לכדי משטר אוטוריטרי הכולל מעצרים נרחבים בכל מגזרי המדינה. מבין כלל הצעדים אשר יש בהם כדי לחזק את אחיזתו במשטר ולהגביל את חופש אזרחיו, ניתן למנות גם את ההגבלות ההולכות וגוברות על האינטרנט ומשתמשיו במדינה.
אחד משיאיו הנוכחיים של מהלך זה הוא הפרסום מתחילת החודש בדבר כוונת הממשל לפתח תחליפים מקומיים לשרותי גוגל השונים. למרות שהיבטים שונים מהתוכנית התפרסמו בשבועות הקודמים, בעוד אחרים טרם התגלו, הודעת שר התקשורת בראיון טלביזיוני, בדבר הכוונה לבנות שרותים מקומיים שכאלה "התואמים את התרבות והערכים הלאומיים", היא הגילוי הראשון של המניע התורכי במיזם זה.
בנוסף התבטא השר בדבר נחיצות המהלך לשם שמירת נתוני המשתמשים בתוך גבולותיה של תורכיה "על מנת לוודא שניתן לנתח את התקשורת באופן מלא מבית". סיבה אפשרית נוספת למיזם זה היא סדרת ההדלפות מתיבות דוא"ל מבוססות ג'ימייל של משרדי ממשל תורכיים, זאת על ידי האקרים סוריים ומקומיים, לצד המתח הגואה עם המערב, אשר יתכן ויש בהם כדי לחזק את הכוונה התורכית ליצירת מערכת דוא"ל מבית הנתונה פחות למעקב של ארה"ב ובנות בריתה מחד גיסא, תוך יכולת קלה יותר לפיקוח של שרותי המודיעין התורכיים, מאידך גיסא.
צעד זה מהווה שיא נוסף, בגל מתמשך של הכבדת יד הממשל על האינטרנט והמשתמשים בו לאורך השנים במהלכן נחסמו שוב ושוב שרותים שונים של חברת גוגל במדינה, בעיקר תוך התמקדות ביוטיוב, כמו גם באתרVimeo המספק אף הוא שרות של שיתוף סרטוני וידאו. זאת לצד התנכלות מתמשכת לרשת החברתית טוויטר וספציפית נגד חשבונות של מדליף מקומי ועיתונאים, אך גם אתרים שונים דוגמת זה של שארלי הבדו הצרפתי. עד לכדי הקביעה בספטמבר 2016 כי תורכיה עומדת בראש המדינות המצנזרות רשת חברתית זו, עם 73% מכלל בקשות הממשלות.
במקביל פועל הממשל התורכי ליצירת חוקים שונים המגבילים את השימוש באינטרנט ומאפשרים לממשל לחסום אתרים תוך שעות בודדות. כמו גם מעצר של איש פרלמנט וחבר מפלגתו של ארדואן אשר נידון לשלוש שנות מאסר בשל התבטאויות בטוויטר נגד ראש מפלגתו.
לצד זאת פועל הממשל התורכי להפלה בפועל של האינטרנט מעט לעת. בפברואר 2015 פלש טור שריון תורכי לעומק השטח הסורי במטרה להשתלט על אחוזת הקבר של סבו של מייסד האימפריה העת'מאנית. גורמים שונים דיווחו על השבתת האינטרנט בעיר חאלב שארעה בזמן פינוי הקבר המצוי כ-130 ק"מ מהעיר. כמו גם השבתת פייסבוק וטוויטר כליל זמן קצר לאחר הפיגוע בנמל התעופה באסתנבול ב-28 ביוני 2016. וכן השבתה כוללת של האינטרנט, קווי וסלולרי, למשך מספר ימים עבור 11 ערים כורדיות בדרום מזרח המדינה בחודש אוקטובר שעבר בשל מחאות על מעצר והדחת ראשי ערים נבחרים. פעילות זו השפיעה על 6 מיליון אזרחים וכללה 8% מכתובות ה-IP במדינה.
אין זה הנסיון הראשון, בתורכיה ובאזור, ליצור שרותים פנימיים מפוקחי ממשל: כבר באוגוסט 2013 דווח על נסיון של האקדמיה התורכית למדעים ליצור "טוויטר לילדים" תוך הסרת "ההשפעות השליליות" של הרשת החברתית, בה ימצאו הילדים בסביבה מקוונת בפיקוח הוריהם וצוות פדגוגי, תוך יכולת למחוק תכנים. באיראן קיימת פעילות רבת שנים לא רק לסנן תכנים, אלא אף ליצור רשת אינטרנט פנים מדינתית, תוך אפשרות להגברת הצנזורה והשליטה על המצוי בה, כך שתהא נפרדת כליל מזו המשמשת את יתר העולם. לצד כוונתה לרשום את כל אתרי האינטרנט המקומיים ולחסום את כל אלו שלא השיגו רשיון ממשלתי, ופניה לגוגל על מנת שזו תשמור עותק מפעילות המשתמשים בשרותיה באיראן.
נסיון דומה נרשם בקזחסטאן אשר צו של משרד התקשורת המקומי בשנת 2011 קבע כי כל אתרי האינטרנט בעלי הכתובות המקומיות (.kz) יופעלו משרתים מקומיים ובכלל זה הגרסה המקומית של גוגל (google.kz), דבר אשר הביא לעימות עם החברה אשר ראתה בכך נסיון "להציב גבולות על האינטרנט". לצד חוק מינואר 2016 המחייב את משתמשי האינטרנט להתקין תעודת אבטחה בשם National security certificate לשם אבטחת התעבורה במדינה, אשר ככל הנראה תאפשר גם בקרה של הממשל על התכנים. נסיון ליצור רשתות חברתיות פנימיות נרשם גם באוזבקיסטאן וזאת במטרה "להלחם בהשפעות הזרות" של אלו.
אמנם נטען במחקר בנושא כי מנועי חיפוש מקומיים יכולים לייצר תועלות כלכליות מסויימות באמצעות שמירת ההכנסות מפרסומות, הגדלת הרלבנטיות של תוצאות חיפוש מקומיות, לצד הגבלות על השפעות תרבותיות הנוגדות את הערכים הלאומיים. אולם לצד השלכות כלכליות ובכללם הצבת מחסומי סחר בינלאומי ועסקים זרים דוגמתPayPal אשר כבר כיום הפסיקו פעילותם בתורכיה, וההגבלות החמורות על חופש הביטוי שיש בצעדים ממשלתיים אלה, הנסיון במדינות אלו מלמד שקל יותר לסגור שרותים ואתרים קיימים מאשר ליצור חדשים ובעיקר למלא אותם בתכנים ובמשתמשים.
פורסם בכלכליסט בתאריך 26 ינואר 2017
