החודש היינו עדים לפעילות השחתת אתרים ישראלים מצד האקרים מאינדונזיה, אשר הציבו באלו מסרים בגנות ישראל. סקירה זו תאיר את זירת הסייבר במדינה מוסלמית זו אשר פעילה מאוד בתחום ההאקניג על ידי בודדים וקבוצות, אולם בניגוד לאלו הפועלים במזרח התיכון, היא אינה זוכה למודעות ולכיסוי מספק.
פריצות לאתרים, השחתתם והפלתם הפכו בשנים האחרונות לתופעה קיימת ואף יומיומית כמעט, בה מעורבים האקרים מרחבי המזרח התיכון וצפון אפריקה, כבודדים או בקבוצות, נגד אתרים ברחבי העולם ובכלל זה נגד אלו מישראל או כאלו הקשורים בה.
פעולות אלו זוכות לחשיפה רבה בעיקר בעיתות משבר דוגמת "מלחמת לבנון השניה", "מבצע עופרת יצוקה", "המשט התורכי" ואחרים, בהם עולה כמות ואיכות האתרים הישראלים שנפרצים.
אולם מה ידוע לנו על האקרים מוסלמים הפועלים במעטפת הרחוקה יותר, מעבר למזרח התיכון ?
90% מתושביה של אינדונזיה מוסלמים, מה שמציב אותה כמדינה בעלת האוכלוסיה המוסלמית הגדולה בעולם. לאור העובדה כי שיעור חדירת האינטרנט בה עומד על 16% בלבד, נמוך אפילו ממרבית מדינות האזור, ופחות משליש מהשיעור באיראן, נראה כי טרם מומש פוטנציאל האינטרנט במדינה.
האקרים מאינדונזיה תוקפים אתרים באסיה וברחבי העולם מסיבות שונות:
באוגוסט השנה דווח כי האקר אינדונזי פרץ והשחית שמונה אתרי ממשל סיניים. במאי נפרצו 53 אתרים ברחבי העולם, במרץ שני אתרים של ממשלת ברזיל, אתרי ממשל נוספים בדצמבר 2010. שלוש שנים קודם לכן בוצעה חדירה לאתר של משטרת טוסון בארה"ב, על ידי האקר אשר לפי הטענה אף פרץ לאתר IBM השנה וכן לאתר קהילת מוזילה בבוסניה.
יעד קבוע לפריצות אתרים הם אלו של מלאזיה: בנובמבר 2011 דווח על פריצה לאתר של ראש ממשלת מלאזיה, נג'יב רזאק על ידי האקרים מאינדונזיה. בדצמבר 2010 נפרצו אתרים מאלאזיים נוספים לאחר הפסד נבחרת אינדונזיה בכדורגל לזו של מלאזיה. בספטמבר 2009 נפרצו 120 אתרים מלאזיים לאור היחסים בין שתי המדינות במסגרתן העלתה האחרונה טענות שונות הקשורות ליחס כלפי מהגרי עבודה באינדונזיה, כמו גם סוגיות תרבותיות ביניהן. כל זאת עד כדי התייחסות לכך כאל "מלחמת האקינג" בין שתי המדינות.
ישראל מהווה יעד נוסף לפעילותם של האקרים מאינדונזיה: פעילות זו כוללת תקיפה והשחתה של אתרים ישראליים (מעניין לראות בכתבה זו כי בכל התייחסות לישראל, נמתח קו על שמה), אתרים כללים אשר הושחתו ובהם בין השאר קיימות הודעות בגנותה של ישראל, לצד מסרים אחרים. כמו גם נסיונות ישירים לתקוף אתרים ישראליים, בחלק מהמקרים, תוך נסיון לעטות על הפעילות את מסכת "אנונימוס".
פעילות ההאקרים המקומיים מוצאת ביטויה גם נגד השלטונות: במהלך 2011 נפרצו מספר אתרי ממשל במדינה, ובכלל זה אתריהם של משטרת אינדונזיה ומספר משרדי ממשלה.
במרץ 2008 הושחת האתר של משרד המידע בתגובה לצעדה של הממשלה להגבלת הגישה לאתרים פורנוגרפיים במדינה. אכן, ממשלת אינדונזיה פועלת להצר את צעדי האינטרנט והרשתות החברתיות במדינה. במסגרת זו הודיע שר התקשורת (מהמפלגה האסלאמית) ביולי 2011 כי אתרים דוגמת טוויטר ופייסבוק (המהווים קהילה גדולה במדינה), צריכים להיות מפוקחים היטב הואיל והם יכולים לשמש מקור לערעור המצב השלטוני במדינה.
לצד פעילות מעשית בפריצה לאתרים והשחתתם, קיימת נוכחות פעילה באינטרנט באתרים, פורומים, בלוגים ומדריכים מקצועיים אינדונזיים בתחום זה וכן ברשתות החברתיות השונות: Indonesian Hacker קבוצת האקרים אשר לה אתר וכן חשבון טוויטר פעיל למדי ובו מידע רב על סוגי Exploits. Indonesian Hackers Society פעילה בפייסבוק באמצעות דף מפורט למדי הכולל את שמות חמשת מנהלי הקבוצה ודפי הפייסבוק האישיים של חברים נבחרים. הקיר של הקבוצה כולל פרסומים רבים אודות כלים, מדריכים, בקשות להמלצה על האקרים, ועוד.
עולם ההתקפות המקוונות, הפריצה לאתרים והשחתתם, מצוי בפריחה והפעילות בו מתבצעת על בסיס יומי. מידי יום נפרצים מאות רבות של אתרי אינטרנט ברחבי העולם, על ידי בודדים וקבוצות, ממדינות רבות ומסיבות מגוונות: יוקרה ואגו, מחאה פוליטית וחברתית, לאומנות, ועוד.
במסגרת זו נפרצים אתרים ישראליים כמעשה שבשגרה, גם אם אין הדבר מגיע למודעות תקשורתית בהעדר פריצה לאתרים רבים או איכותיים. פעילויות אלו של השחתה מבוצעות על ידי פורצים מרחבי המזרח התיכון, וחלקם אף התפרסמו בתקשורת המקומית בשל פעילותם זו.
אולם, עלינו להיות מודעים לקיומה של פעילות זו של התקפות מקוונת הקיימת גם במעגל הרחוק לנו – זה של העולם המוסלמי. אינדונזיה, על אוכלוסיתה המוסלמית הגדולה, מהווה מוקד של התקפות מקוונת בזירה הפנימית נגד גורמי ממשל, נגד מדינות שכנות ואף נגד אלו במעגל הרחוק דוגמת ארה"ב וישראל.
בבואנו להתייחס למעגל הסיכונים הקיים בפני ישראל מפני התקפות מקוונות שומה עלינו להרים עינינו ולהרחיב המבט גם אל מעבר לגבולות המזרח התיכון. שם הסכנות המקוונות לישראל אינן פחותות מבמעגל הקרוב והמוכר יותר.