Cast Lead Description Cast Lead Description Cast Lead Description Cast Lead Description Cast Lead Description Cast Lead Description Cast Lead Description Cast Lead Description Cast Lead Description Cast Lead Description Cast Lead Description Cast Lead Description Cast Lead Description Cast Lead Description Cast Lead Description Cast Lead Description Cast Lead Description Cast Lead Description Cast Lead Description Cast Lead Description Cast Lead Description

גולדסטון, קרא את הנתונים

הדוח של גולדסטון מתבסס על נתוני ארגון "בצלם". מבט מדוקדק מגלה שחלק ניכר מה"אזרחים הלא מעורבים" היו אנשי חמאס

דוח גולדסטון מסתמך לא רק על עדויות של פלסטינים, אלא גם על פרסומים מוקדמים של "בצלם". פרסומים אלה, כמו זה שיצא לפני שבוע, מאשימים את ישראל בהרג חסר אבחנה של אזרחים. האם אפשר לייחס אמינות גבוהה להאשמות אלה?

הדוח של בצלם כולל שמות של 1,382 הרוגים פלסטינים. 774 מוגדרים כ"לא השתתפו בלחימה", 325 "השתתפו בלחימה" ו-245 "שוטרים בתחנות משטרה". בנוסף קיימים 38 נוספים לגביהם אין לארגון מידע האם השתתפו בלחימה.

חקרתי את הסוגיה החל מראשית המבצע ובמשך ארבעה חודשים מלאים באמצעות בחינת כל מאות ההודעות שהציבו המשתמשים באתרי החמאס במשך תקופה זו וכן עמודים שהציב הארגון עצמו לזכר חלליו. התוצאה היא, שמתוך כלל ההרוגים, 564 שמות משויכים בסבירות גבוהה לחמאס. בין השאר, הואיל וכמעט אין התייחסות לאזרחים או לחברי ארגונים אחרים.

התמונה אותה שרטטו הפלסטינים באתרי החמאס שונה מזו המתוארת בדוח "בצלם", שדוחות קודמים שלו הפכו לתורה מסיני בעבודתה של ועדת גולדסטון. אלה שמדובר בממצאים מפוקפקים, המטילים צל כבד גם על "בצלם", וכמובן על דוח גולדסטון.

האמנם אזרחים? תקצר היריעה מלעסוק בכל אלה המזוהים כ"אזרחים" בדוחות השונים נגד ישראל. הנה דוגמה אחת.  החמאס פרסם רשימה של 17 חללים מ"חללי גדודי אלקסאם בעיר דיר אלבלאח". לפי דוח "בצלם", התמונה שונה לחלוטין: שניים מהם אכן אנשי חמאס, 11 אנשי המשטרה הפלסטינית, אחד לא אותר ברשימותיו. אולם שלושה מוגדרים בדוח כאזרחים: תאוופיק עלי חסן אל-פלית כאזרח בן 51 (בהודעה אחרת בפורום הוא מוגדר כ"חלל החמאסי הגיבור"); עומר סולמיאן סלים דראוושה כאזרח בן 27; וכן אדהם חמדי אל-עדיני כאזרח בן 19.

בנוסף דוח "בצלם" מזהה את אחמד ח'דר סבייח כאזרח בן 17. בפועל ניתן למצוא את תמונתו בשלוש כרזות שונות של גדודי עז א-דין תחת הכיתוב "החלל הגיבור".

שוטרים פלסטינים או לוחמי חמאס?

שוטרים בתחנות משטרה – האבחנה שקיימת בדו"ח בין שיוך למשטרה הפלסטינית (ומתוקף כך מעורבות בלחימה המוגדרת כ"לא רלבנטית") לבין שיוך לחמאס, לא באה כלל לידי ביטוי באתרי החמאס, אלא להפך. מתוך 155 הרוגים אשר הוגדרו בהודעות אלו כ"חלל קסאמי לוחם", 36 היו בעלי דרגות במשטרה הפלסטינית וכן 15 מתוך 101 שהוגדרו כ"חלל לוחם".

תייסיר עבדאללה מוחמד ושאח מוגדר בדוח כאיש המשטרה הפלסטינית. באתרי החמאס, לצד היותו איש יחידת המשמעת של המשטרה הפלסטינית, הוא נושא את התואר "לוחם קסאמי". זאת, תוך סקירת פעילותו הצבאית ביחידת ההנדסה ומעורבותו בהכנת מטעני נ"ט.

עומר סעיד עומר א-לחאם, המזוהה בדו"ח כאיש המשטרה הפלסטינית, היה בנוסף איש גדוד דיר אלבלאח והוגדר באתרי החמאס כ"החלל הקסאמי הלוחם". אחת ההודעות מציינת את פעילותו, הקורסים הצבאיים שעבר ומשימותיו במסגרת גדודי עז א-דין אלקסאם.

כך גם לגבי עמר מחמוד פראג' אשמאלי המזוהה באתרי החמאס כאיש הארגון לכל דבר. בכלל זה תמונתו ובה סרט הארגון לראשו, תאור קורות חייו והקורסים הצבאיים שבהם השתלם, התמחותו בשריון וכלל פעילותו הצבאית. כמו גם אחמד חמדי יוסף א-דרימלי ורבים אחרים.

נשים וקטינים שאינם משתתפים בלחימה – מבין 774 ההרוגים הפלסטינים המוגדרים בדו"ח כ"לא השתתפו בלחימה", מהוות הנשים פחות מ-14% (107), למרות היותן מחצית מקרב אוכלוסיית הרצועה.

הקטינים (בנים ובנות מתחת לגיל 18) מהווים כ-41% מבין אותם הרוגים, למרות שחלקם באוכלוסיית הרצועה גבוה מכך (שיעור האוכלוסייה עד גיל 14 כיום הינו 44.4% ובשנת 2007 דווח כי אוכלוסיית הקטינים עד גיל 18 היתה 47.6%). זאת בנוסף לנתון מהדוח עצמו לפיו 19 מבין 325 אשר הוגדרו כ"השתתפו בלחימה" היו מתחת לגיל 18.

כלומר, מהדוח עצמו עולה כי שיעור הנשים והקטינים שנהרגו נמוך משיעורם מקרב אוכלוסיית הרצועה, מה שיכול להעיד הן כי פעילות צה"ל הייתה סלקטיבית יחסית והן כי לא בהכרח כל אלו המוגדרים "לא השתתפו בלחימה" אכן ראויים להגדרה זו בפועל.

חומר הגלם של גופים בינלאומיים

דוח זה, כמו דוחות דומים שפורסמו, הופכים בהמשך לחומר הגלם של גופים בינלאומיים, ובכלל זה דוח ועדת גולדסטון. החמאס מבהיר שמדובר באנשיו, אבל במעשה פלאים הם הופכים ל"אזרחים חפים מפשע".

האמור לעיל מהווה תמונת עולם שונה ואף סותרת למצוי בדו"ח "בצלם". תמונת עולם הנוצרת ממאות הודעות שהציבו פלסטינים עצמם, בשפתם, במשך מספר חודשים, באתרי החמאס ואף מהודעות של הארגון עצמו.

לפיכך נראה כי שיוך ההרוגים לפעילות מלחמתית בדו"ח לוקה בחסר תוך הענקת "הגנות המגיעות כאזרח" לאותם אלו אשר אף החמאס מגדירם לעיתים באינטרנט כחלליו.

הרוגי החמאס במבצע 'עופרת יצוקה' – ממצאים סופיים ומסקנות

תקציר

סקירה זו מהווה המשך לזו הקודמת[1] אשר התייחסה לממצאים הראשוניים אודות הרוגי החמאס ממבצע 'עופרת יצוקה' שהתנהל בין התאריכים 27.12.2008 – 18.01.2009. טווח תאריכי הסקירה הורחב ובמקום שישה שבועות הוא מכסה עתה ארבעה חודשים מלאים; 27.12.2008 – 27.03.2009.

במסגרת זו נבחנו בצורה שיטתית כל מאות ההודעות שהציבו המשתמשים באותם פורומים של הארגון במהלך התקופה הנסקרת. מהודעות אלו עלו שמותיהם של לפחות 564 הרוגים (בהשוואה ל-433 בסקירה הראשונה), אשר קיימת לגביהם סבירות גבוהה למדי כי הם הרוגי חמאס שנהרגו במבצע 'עופרת יצוקה'; הרוגים המשוייכים לארגון או לאחת מיחידותיו או הנושאים תואר המזהה אותם כהרוגי החמאס ('חלל לוחם', 'חלל קסאמי' ועוד).

כמו כן, במהלך איסוף המידע לסקירה זו טוייבו נתונים שנאספו קודם לכן ובכלל זה השמטת מספר שמות שהתגלו ככפולים.

מטרה

סקירה  זו נועדה ליצור תמונה מקיפה, כוללת ואמינה אודות הרוגי החמאס ממבצע 'עופרת יצוקה' על סמך הודעות רבות יותר ועל פני פרק זמן ארוך יותר. זאת לשם תיקוף המסקנות אשר עלו מהממצאים הראשוניים לאור מכלול הנתונים שנאספו.

ממצאים

הרוגי היום הראשון למבצע – מכלל הנתונים עולה כי מתוך 564 הרוגי המבצע, 221 נהרגו ביום הראשון (27.12.2008)[2], 90 אחרים נהרגו ביתר 21 ימי המבצע ולגבי 253 אחרים לא צויין תאריך מותם. משמעות הדבר היא כי למעלה מ-39% מההרוגים נהרגו ביום הראשון למבצע וכי יתכן ויש שכאלה גם בקרב יתר 45% חסרי תאריך מותם.

טבלה מס' 1 – הרוגי החמאס בחתך ימי המבצע

מספר ההרוגים

שיעור

מספר הרוגים כולל

564

100%

מספר הרוגי היום הראשון

221

39.18%

מספר ההרוגים ביתר 21 ימי המבצע

90

15.96%

מספר הרוגים חסרי תאריך

253

44.85%

הואיל ומספר ההרוגים בכל אחד משאר ימות המבצע נמוך משמעותית מזה של היום הראשון לו[3], אם נשמור על אותו יחס קיים בין הרוגי היום הראשון להרוגי שאר 21 ימי המבצע גם בקרב אלו חסרי התאריך (253), הרי נקבל סך כולל של 400 הרוגים (221 ידועים + 179 משוערים) במהלך יומו הראשון של המבצע, המהווים כ-71% מסך כל ההרוגים. דבר זה יכול להצביע על דיוק רב לכאורה ב'מכת האש' הראשונה של צה"ל.

מקומן של הנשים – בכל הודעות המתמשים בפורומים של החמאס לא היתה כל התייחסות לנשים מבין ההרוגים, מלבד שתיים אשר צויין מפורשות כי הן 'חללות לוחמות' וכי נהרגו ביום הראשון למבצע; ופאא' אלדסוקי ונעמה אלמע'זי.

טבלה מס' 2 – הרוגי החמאס בחתך יחידות

יחידה בחמאס

מספר הרוגים

מהם בעלי תפקיד במשטרה הפלסטינית

גדוד אלנציראת

22

3

גדוד דיר אלבלאח

17

4

גדוד ג'באליא

33

15

גדוד אלבריג'

8

3

גדוד אלמע'אזי

6

1

גדוד אלתפאח

2

2

גדוד צלאח אדין

1

1

גדוד אלשאטי

1

גדוד תל אלאסלאם

1

1

יחידת הארטילריה

12 (3 שייכים לגדודים)

4

היחידה המיוחדת

7 (4 שייכים לגדודים וליחידות אחרות)

2

יחידת המתאבדים

4 (1 שייך ליחידה אחרת)

3

יחידת הטילים

3 (1 שייך גם לארטילריה)

יחידת השריון

6

1

אנשי המשטרה הפלסטינית

205

חסרי שיוך ארגוני כלשהו

261

מקומם של האזרחים –  נעשה נסיון להמנע מלכלול ברשימת ההרוגים אותם אלו אשר קיים חשד ולו קל לגביהם כי הם אזרחים. לפיכך, נכללו רק אותם אלו ששיוכם לחמאס הוא בסבירות גבוהה.

קיימים מקרים בהם הרוג מזוהה כ'חלל', דבר אשר יכול לכאורה להצביע על היותו אזרח ולא איש הארגון או לוחם בזרועו הצבאית: מבין 261 חסרי השיוך היחידתי (טבלה מס' 2), קיימים לכאורה 84 הרוגים אשר גם אינם מזוהים עם הארגון מבחינת התואר המוצמד לשמם ('חלל קסאמי', 'חלל קסאמי לוחם' וכד'). בכלל זה מוגדרים; 58 כ'חלל', 20 כ'חלל גיבור', 6 חסרי תואר. אולם מבין 84 אלו, 3 מצולמים על רקע כרזות הארגון נושאי נשק וסרט החמאס לראשם, ולגבי שניים נוספים נכתב כי נהרגו בעת הפצצת עמדה או מבנים בהם נהרגו לוחמים אחרים של הארגון.

כך שנותרו סה"כ 79 הרוגים מתוך 564 חסרי שיוך יחידתי או תואר מזהה לחמאס. אולם מניתוח הנתונים נראה כי הגדרת הרוג כ'חלל' בלבד אין משמעה כי ההרוג הינו בהכרח אזרח;

  1. בנוסף ל-58 ההרוגים המזוהים 'כחללים' אך חסרי שיוך ארגוני, קיימים 21 הרוגים אחרים המזוהים כ'חללים' ומשויכים ישירות לאחת מיחידות החמאס.
  2. מבין אלו המוגדרים כ'חללים' אך חסרי שיוך ארגוני, שניים מהם מצולמים נושאי נשק או לובשי מדים, על רקע כרזות של הארגון ונושאי סרט הארגון לראשם (מניר אמין חמודה, מחמד אבו מטיר).
  3. קיימים מקרים רבים בהם מזוהים הרוגים בתארים שונים ובכלל זה 'חלל' בהודעה אחת בעוד באחרות הם משוייכים ישירות לארגון מבחינת תואר, תפקיד, תמונה ועוד. לדוגמא במקרים הבאים;
  • עבד אלחמיד חאמד חמדה המזוהה כעת כ'החלל המפקד'.
  • שרף מחמד אבו שמאלה המזוהה כעת כ'חלל קסאמי'.
  • יוסף מרשד אלנג'אר המזוהה כעת כ'חלל לוחם'.
  • אחמד חסין ובאסל אבו ג'בארה המזוהים כעת כ'חלל גיבור' ועוד.

כמובן שמצב זה קיים גם באופן הנגדי בו הרוגים (בודדים) אשר זוהו בעבר באופנים שונים כהרוגי הארגון, מזוהים כעת כ'חללים' (בשל השיוך הוודאי שלהם לארגון, נמנו אלו בכלל הרוגי הארגון גם הפעם). בין אלו ניתן למנות;

  • עמד סלמאן אלדראושה ('החלל הקסאמי הלוחם').
  • תופיק עלי אלפילת ('החלל הקסאמי הגיבור').
  • וסים עזארה ומעין מחמד אלקן ('החלל הלוחם').
  • מאמון אלסיד, עצאם אל ע'רבאוי ואבראהים אבו אלרוס ('החלל הגיבור')
  1. התייחסות להרוג כאל 'חלל גיבור' ולא במפורש כ'חלל קאסמי' או 'חלל קסאמי לוחם' אף היא אינה עדות כי ההרוג אינו משוייך לארגון;
  • קיימים לפחות שני מקרים בהם מצולם הרוג המזוהה כ'חלל גיבור' על רקע כרזות הארגון או אף נושא נשק (אחמד ח'צ'ר צביח ואנס נעים).
  • לעיתים קיימת התייחסות להרוג כ'חלל גיבור' ובהודעות מאוחרות יותר כ'חלל לוחם' (אנור עטאללה, חסאם ציאם ועוד), 'חלל קסאמי' (טארק אבו טביח'), 'לוחם קסאמי' (מחמד אחמד שוידח) ואף 'החלל הקסאמי המפקד' (חסין פאיז שאמיה)
  1. קיימת התייחסות להרוג כ'חלל' ולעיתים אף כ'חלל גיבור', גם אם הוא איש המשטרה הפלסטינית. יצויין כי אף מפקד המשטרה הפלסטינית בעזה, תופיק ג'בר, מוגדר כ'חלל אלוף'.
  2. כל ההרוגים ברשימה הינם גברים מלבד שתי נשים אשר זוהו מלכתחילה כלוחמות הארגון. הדיווחים כמעט ולא כוללים נשים, ילדים או אזרחים בצורה מפורשת.

מכל האמור לעיל עולה כי אמנם לכאורה 79 מבין ההרוגים אינם מזוהים ישירות עם הארגון, לא על פי שיוך יחידתי ולא על פי תואר המוצמד לשמם, אולם קיימת סבירות גבוהה כי גם מביניהם רבים נמנו עם שורות החמאס.

בחינת שיוך ההרוגים מבין שורות המשטרה הפלסטינית בעזה מעלה כי גם כאן רבים מהם מקרב היחידות המבצעיות;

טבלה מס' 3 – הרוגי המשטרה הפלסטינית בעזה בחתך יחידות

יחידה במשטרה הפלסטינית

מספר ההרוגים

כוח התערבות ושמירת הסדר

40

משמעת

25

אבטחה

19

הכוח הימי

16

לוחמה בסמים

11

פרשים

11

חילוץ

6

תזמורת

6

חקירות

5

משמר בית המשפט

4

בטחון תחיקתי נגד התוקפנות

5

משמר

6

בלתי משוייכים ליחידה מסויימת

51

זיקה למשטרה הפלסטינית – מנתוני הטבלאות ניתן ללמוד על זיקה הדוקה בין החמאס לבין המשטרה הפלסטינית בעזה;

שיוך כפול – לפחות ל-40 מההרוגים המשוייכים למערך הלוחם של החמאס על סמך השיוך היחידתי שלהם (טבלה מס' 2) תפקיד גם במשטרה הפלסטינית שבעזה.

תואר כפול – במקביל, לפחות 70 מבין ההרוגים המשוייכים לחמאס על סמך התואר, משוייכים למשטרה הפלסטינית. זאת ניתן ללמוד מהטבלה הבאה הבוחנת את הרוגי החמאס בהתייחסות לתואר הנלווה לשמם. כמו כן, 79 מתוך 143 חללי המשטרה הפלסטינית (טבלה מס' 5) משוייכים לחמאס על סמך תואר נוסף הנלווה לשמם.

טבלה מס' 4 – הרוגי החמאס בחתך תואר

תואר

מספר

מהם בעלי דרגות במשטרה הפלסטינית

החלל

96

16

החלל הגיבור

41

7

החלל הלוחם

101

15

החלל הלוחם הגיבור

החלל המפקד

11

החלל הקסאמי

41

16

החלל הקסאמי הגיבור

1

החלל הקסאמי הלוחם

155

36

החלל הקסאמי המפקד

9

3

החלל הקסאמי המפקד הגיבור

1

החלל הקסאמי מפקד השטח

5

חסרי תואר משייך

26

מקומו של המערך הלוחם – רבים מבין ההרוגים מזוהים עם המערך הלוחם של הארגון;

  • 324  על סמך התואר שלהם (טבלה מס' 4).
  • 114 על סמך שיוך לאחת מיחידותיו השונות (טבלה מס' 2). לכך יש להוסיף 41 הרוגים המוגדרים כ'חלל גיבור'.
  • התואר אליו משוייכים מרבית ההרוגים הינו 'חלל קסאמי לוחם' (155).

טבלה מס' 5 – הרוגי המשטרה הפלסטינית בעזה בחתך דרגות

דרגה במשטרה

מספר

מהם בעלי תואר נוסף הקשור לחמאס

סרן

9

7

סגן

3

3

סגן משנה

21

9

רב סמל ראשון

2

1

רב סמל

13

8

סמל ראשון

27

16

סמל

12

6

רב טוראי

21

13

שוטר

34

16

חייל

1

מתוך 205 הרוגים המשויכים למשטרה הפלסטינית מבחינה ארגונית, 143 מהם משויכים אליה ע"פ דרגתם. כל היתר הינם אנשי המשטרה על פי השיוך אולם נמסרו דרגות בהודעות השונות.

מסקנות

כל האמור לעיל מציב בפנינו את המסקנות הבאות אשר נוסחו בעקבות הממצאים הראשוניים וקיבלו משנה תוקף עם סיום איסוף כלל השמות וגיבוש מסקנות מהממצאים הסופיים;

  1. הוכח כי מרבית ההרוגים נמנים עם שורות החמאס וכי קיימת סבירות גבוהה לכך שהרוגים המזוהים כ'חללים' או כ'חללים גיבורים' שייכים אף הם לארגון.
  2. עוד התחזקה מהממצאים הסופיים המסקנה בדבר השונות הקיימת ביחס לתארי ההרוגים בדיווחים השונים. פרק הזמן הארוך הציג התייחסות רחבה יותר להרוגים השונים בכל האמור לתאריהם באופן אשר כמעט ושולל כל קשר בין העדר תואר ספציפי לאי שיוכו של ההרוג לארגון החמאס.
  3. קיימת זיקה הדוקה בין החמאס לבין המשטרה הפלסטינית בעזה בכל האמור בהרוגים המשוייכים לשני הגופים בו זמנית.
  4. הרוגים רבים הינם מהדרג והיחידות הלוחמות והמבצעיות, הן מבין שורות החמאס והן מבין שורות המשטרה הפלסטינית.
  5. התחזקה המסקנה בדבר מקומם השולי של האזרחים והנשים מהדיווחים בפורומים של החמאס אודות ההרוגים במבצע 'עופרת יצוקה'.


[1] "Hamas casualties from "Operation cast Lead"; Initial Findings and conclusions,", International Institute for Counter-Terrorism, The Interdisciplinary Center Herzliya, 27.04.2009.

http://www.ict.org.il/Portals/0/Articles/ICT-Hamas_Casualties_Operation_Cast_Lead.pdf

[2] לגבי חמישה מהם ישנם שני מועדים שונים (מהודעות שונות) ולגבי שמונה אחרים צויין מילולית (ולא תאריכית) כי נהרגו ביום הראשון למבצע.

[3] יצויין כי מספר ההרוגים הרב ביותר ליום אחד ביתר ימות המבצע נרשם בתאריך 07.01.2009 בו תעדו 10 הרוגים.

פורסם באנגלית באתר המכון למדיניות נגד טרור, המרכז הביתחומי בהרצליה.

הרשות הפלסטינית וסיועה לחמאס ברצועת עזה במהלך ולאור מבצע 'עופרת יצוקה'

במהלך מבצע 'עופרת יצוקה' יצא החמאס בנחרצות כלפי הרשות הפלסטינית והעומד בראשה בטענות קשות השוללות את סמכותה החוקית והמוסרית כגורם ריבוני לא רק על רצועת עזה, אלא אף על הגדה המערבית.

במסגרת זו טען החמאס כי לרשות הפלסטינית עניין בנפילת שלטונו ברצועה על מנת שזו תוכל לבוא ולתפוס את מקומו שם. כמו כן נטען נגד הרשות כי זו היתה בסוד המבצע ואף סייעה לישראל במהלכו בהשגת מידע אודות מיקומם של מבוקשי הארגון בעזה ובכיריו והעברתו לישראל.

הרשות מצידה פעלה מימיו הראשונים של המבצע במישורים ואופנים שונים על מנת ליצור משקל נגד לטענות אלה באמירה ובמעשה בין השאר באמצעות התגייסותה לסייע למוסדות ממשל החמאס בעזה ולתושבי הרצועה.

במסגרת זו נקבע מפורשות בגילוי דעת מטעם הועד המרכזי של הפתח כי " … המשימה השנייה שלנו היא לתמוך בעמנו בעזה והוועד המרכזי יודע כי חלק נכבד מתקציב הרשות הלאומית הפלסטינית מוענק לרצועת עזה על מנת להפעיל את בתי החולים ובתי הספר בה, לספק דלק וחשמל ולשלם את משכורות פקידיה. עם זאת, כנגד ההתקפה, אנו מבהירים כי תוגבר התמיכה עבור הרצועה העומדת איתן, באמצעות חדר מבצעים בראמאללה, עזה וסיני, בשיתוף פעולה עם אחינו המצרים, על מנת לספק את כל התקציב הישיר מהרשות, התמיכה הרשמית והעממית והסיוע לעמנו בעזה".

גילוי הדעת ממשיך ומדרבן את פעילי הארגון לצאת ולסייע בצורה חומרית למוסדות, (הרפואיים בעיקרם) של הרצועה באמצעות קריאה "לאנשי תנועת המאבק שלנו לקחת על עצמם דבר זה, כל אחד במקומו ואזורו ואנו מוקירים את תרומת הדם שנתנו אנשי הארגון שלנו בגדה והפגנות המחאה שערכו. אנו דורשים מהוועד המרכזי, מהרופאים שלנו, מורינו ופקידי הרשות לפנות לעבודתם ולמוסדותיהם ולעמוד לצד כל אחיהם על מנת להגן על הרצועה ולספק שירותים, במיוחד שירותים רפואיים, לעמנו הנאבק והעומד איתן בפני התוקפנות הנפשעת".

כמענה לכך, דווח על התגייסותם של תושבים לתרומת דם "מאות מתושבי מחוז קלקיליה הנצורה אשר הלכו לתרום דם לאות הזדהות עם בני עמנו הפלסטיני ברצועת עזה זאת לאור הקריאה של הכוחות הלאומיים במחוז".

בנוסף, נמסר בגילוי דעת של תנועת הפתח ברצועת עזה כי הרשות "שלחה את כל הסיוע במזון ותרופות אותו היא יכולה לשלוח", באמצעות העברה מאת "משרד הבריאות בממשלה בראמאללה של שיירת משאיות עמוסות בסיוע הכוללת ארבע משאיות הנושאות תרופות וציוד רפואי לסיוע לבתי החולים ברצועת עזה ממחסן התרופות בביתוניה".

הרשות הפלסטינית רואה עצמה מחויבת לא רק לעזרת מוסדות החמאס במהלך המבצע, אלא אף לגבי עתידה של הרצועה ושיקומה. במסגרת זו כשנשאל ראש הממשלה הפלסטיני, סלאם פיאצ', על שאלה האם הרשות הפלסטינית מצפה למלא תפקיד חיוני בשיקום עזה לאחר שתושג הפסקת אש הוא השיב: "הרשות הפלסטינית אינה מתייחסת לשאלה הזו מנקודת מוצא של תקווה. זו שאלת חובה ואחריות מצד הרשות". זאת הואיל ו"הרשות הפלסטינית היא בעלת הריבונות המדינית, והחוקית על רצועת עזה, כדי להגשים את האינטרסים של העם הפלסטיני"[1].

הצהרה זו של ראש ממשלת הרשות מהווה משקל נגד לטענות החמאס כי שלטון הרשות אינו חוקי וכי החלטותיו אינן תקפות לאחר תום מועד שלטונו החוקי של מחמוד עבאס ב-09.01.2009. בהתייחס לכך, טוענת הרשות כי "הלגיטימיות שלה נמצאת בשטח […] והיא בראש ובלב של כל בני החורין והנכבדים בקרב הרצועה שלנו העומדת איתן. היא עודנה ממלאת את תפקידה ואחריותה כלפי אנשינו ברצועה ומספקת כל סיוע ותמיכה אפשריים, בתחומי החברה, הבריאות, החינוך והסיוע. היא הכתובת היחידה של הלגיטימיות הפלסטינית, הן במישור הציבורי והן במישור האזורי והבינלאומי".

כמו כן ועל מנת לסתור את טענות החמאס בדבר עניין של הרשות בנפילת ממשלת החמאס, היטיב להכחיש בכיר ברשות כי לתנועת פתח יש כוונה לנצל "את המתקפה הישראלית העושקת כנגד עזה, על מנת להשיב לה את השליטה על הרצועה מידי החמאס", זאת בנוסף ולצד קריאה של יו"ר הרשות, באמצעות ערוצים ישירים עם החמאס, כי האחרון ימשיך בהפסקת האש עם ישראל למרות הפעולה הצבאית בעזה.

במקביל, ולצד ביטוי וצעדי התמיכה השונים מטעם הרשות כלפי מוסדות ממשל החמאס ברצועה והתושבים, שיגרה הנהגת הרשות הפלסטינית ביטויי תמיכה באחדות כלל פלסטינית ובכלל זה יו"ר הרשות אבו מאזן אשר הדגיש את הצורך ואת "חשיבות הפיוס הפנים פלסטיני, החשובים מאד כדי להקים ממשלת הסכמה לאומית ובחירות, כפי שתוכנן בעבר, לאחר שתפסק התוקפנות הישראלית". ראש ממשלתו הוסיף אף ש"החזרת האחדות הפלסטינית היא עניין חשוב וחיוני. היא אפשרית באמצעות הסכמה על ממשלה פלסטינית לניהול ענייני המדינה, והיא יסוד לייצוב הפסקת האש והיציבות".[2]

למול קריאת הנהגת הרשות "לכל הפלגים, ביניהם חמאס, לאחדות ופעילות משותפת, על מנת לעמוד בפני האתגרים", נטען ש"הם דחו זאת, לאחר שהגיעו אליהם הפקודות וההוראות מהבירות באזור". אולם למרות זאת והאשמת החמאס בסרוב לקריאת הרשות לאחדות כלל פלסטינית, מתעקשת הנהגת הרשות הפלסטינית "לקחת על עצמה את כל האחריות הלאומית, ולפעול על מנת להשיב את האחדות הלאומית".

לאחרונה נראה כי קריאות אלו לאחדות כלל פלסטינית יוצאות מהכוח אל הפועל בדמות חידוש השיחות בין הצדדים על הקמת ממשלה פלסטינית מאוחדת. שיחות הפיוס, אשר אמורות היו להתחדש בנובמבר 2008, חודשו בסוף פברואר במצרים וידעו עליות ומורדות במהלכן.

מבצע 'עופרת יצוקה' היווה הזדמנות לחידוד מאבקי הכוחות בין הרשות בגדה המערבית לחמאס ברצועת עזה אודות השליטה בשטחים הפלסטינים וההגמוניה בזירה הפלסטינית, כמו גם בסוגיית מידת נאמנותן של ממשלות אלו לתושבים. במסגרת זו ניסה כל אחד משני הארגונים לבסס את שליטתו בשטחו ולייצאה לעבר שטחי רעהו ובכך ליצור אחדות כלל פלסטינית בהנהגתו;

החמאס באמצעות ערעור הלגיטימיות של שלטון הרשות בגדה המערבית וקריאה לפתיחת אנתפאדה שלישית שם, בעוד הרשות מנסה לבסס את זיקתה לרצועה ותושביה באמצעות ביטויי אחדות וצעדי סיוע בפועל למוסדות ממשלת החמאס ולתושבי הרצועה.

לפיכך, ניתן לראות בצעדים אלו של הרשות הפלסטינית מענה לאתגר שהציב בפניה החמאס עם תחילת המבצע והקריאות שהשמיע בדבר חוסר נאמנות ולגיטימיות ממשלת הרשות. כמו גם שלב נוסף במאבק בין השניים על ההגמוניה בזירה הפלסטינית במסגרתו כל צד קורא לאחדות כלל פלסטינית בתנאיו ובהנהגתו.

נראה כי המאמצים האחרונים להקמת ממשלת אחדות פלסטינית, הינם תוצר של מבצע 'עופרת יצוקה' אשר דחק את הצדדים זה לזרועות רעהו דווקא ממקום של חולשה. כך שמטרת חידוש שיחות אלו לשמור ואף לחזק את מעמדן של כל אחת משתי הממשלות הן כלפי תושביהן והן כלפי זו שמנגד, למען יוכל כל צד לשמור, מתוקף האחדות הפלסטינית, על הגמוניה בשטחי שלטונו. קרי, השגת יציבות מבית ויכולת להפנות משאבים לשיקום פנימי ולביסוס השלטון. לא מן הנמנע כי אחדות פלסטינית זו תשרת בראש ובראשונה את החמאס אשר לאחר המבצע יזדקק לסיוע של הרשות בשיקום מוסדותיו והרצועה, כפי שהבטיחה זו כמצויין לעיל.


[1] אל איאם, " الرئيس يستقبل كي مون ويجدّد مطالبته بقوات دولية بشكل "فوري وعاجل" في القطاع," (הנשיא מקבל את באן קי מון ומחדש קריאתו לכוח בינלאומי דחוף ומיידי ברצועה), 17.1.2009.

[2] שם.

הרוגי החמאס ממבצע 'עופרת יצוקה' – ממצאים ראשוניים ומסקנות

תקציר

מבצע 'עופרת יצוקה' התנהל בין התאריכים 27.12.2008 – 18.01.2009.

בסיומו הכריזו הצדדים על הפסקת אש והחלה עת הסיכומים. במסגרת זו ערך אבו עבידה, דובר גדודי עז אלדין אלקסאם, הזרוע הצבאית של החמאס, מסיבת עיתונאים בתאריך 19.01.2009 ובה שרטט את המאפיינים הצבאיים של תמונת הנצחון של הארגון ומנה את הצלחות הארגון ב-22 ימי המבצע[1].

בדבריו טען הדובר, בין השאר, כי מתוך למעלה מ-1,300 הרוגים, 48 מהם הינם לוחמי הארגון, כך שלמעשה כל היתר הינם אזרחים.

סקירה זו תעמת את קביעתו זו של אבו עבידה למול הנתונים אודות הרוגי החמאס והמשטרה הפלסטינית בהסתמך על מקורותיו של הארגון – מידע אשר נאסף מהפורומים בערבית ובאנגלית של גדודי עד אלדין אלקסאם.

שיטה

איסוף – יצירת בסיס נתונים הכולל את המידע המפורט אשר נאסף אודות הרוגי החמאס בעת מבצע 'עופרת יצוקה', זאת רק כאשר ניתן לקבוע בסבירות גבוהה כי החלל משוייך לחמאס או לארגוני הבטחון ברצועה ונהרג במהלך ימי המבצע.

למרות המאמץ האמור, יתכן ורשימה זו כוללת מספר שולי של הרוגים אשר אינם בהכרח מאנשי הארגון או אשר נהרגו טרם המבצע. בהקשר זה יצויין כי הרשימה כוללת שני שמות אשר נראה כי הם כפולים, אולם אלו זוהו באופנים ושיוכים שונים בדיווחים למרות השם הזהה.

מקורות – כלל הנתונים מקורם אחד; אתר הפורום של גדודי עד אלדין אלקסאם (almoltaqa.ps) אשר פעיל הן בשפה הערבית והן בזו האנגלית.

בכל אחת מהשפות מצוי 'חדר' המוקדש לידיעות ודיווחים מאת משתתפי הפורום אודות אסירי הארגון והרוגיו. עיקר הממצאים נאספו מהגרסה הערבית של 'חדר' זה (http://www.almoltaqa.ps/arabic/forumdisplay.php?f=26) ומיעוטן השולי מזו האנגלית (http://www.almoltaqa.ps/english/forumdisplay.php?f=7).

הדיווחים השונים כוללים שמות ולעיתים פרטים מינימאליים אודות ההרוגים. לעיתים אלו הן רשימות של הרוגים (דוגמת רשימה ובה 182 הרוגי המשטרה הפלסטינית, רשימה ובה מספר עשרות מהרוגי הארגון בחתך גדודים ואחרת בחתך אזורים) ולעיתים דיווחים בודדים ותמונות לזכרו של הרוג זה או אחר או לזכרם של הרוגי שכונה מסויימת לדוגמא.

יצויין כי הפורום הינו אתר נפרד אולם הקישור אליו הינו רק מהגרסה האנגלית של אתר גדודי עד אלדין אלקסאם (alqassam.ps/english) ולא מזו הערבית או מאתר ה-Palestine Information Center בשפות השונות (palestine-info.info).

משך כיסוי – נבדקו כל הדיווחים אשר הוצבו ב'חדרים' הנ"ל בין התאריכים 27.12.2008 – 07.02.2009 וזאת במטרה לכלול מידע מאוחר יותר ממועד סיום המבצע אשר הוצב אודות ההרוגים.

תעתיק – שמות ההרוגים, היחידות, המקומות והארועים תועתקו מאלו הערביים, תוך נסיון לשמור על התכנים כלשונם.

בסיס הנתונים –  כלל שמות ההרוגים רוכזו בטבלה הכוללת את כל המידע שנאסף תוך עיבוי הקיים מדיווחים שונים בפורום וכן ציון כתובתו המדוייקת של כל דיווח. ראה נספח מבצע 'עופרת יצוקה' – הרוגי החמאס.

ממצאים

במהלך ששת שבועות הכיסוי, נאספו שמותיהם ופרטיהם של 433 הרוגי חמאס מהפורומים הנזכרים. מבין אלו נהרגו 178 ביום הראשון למבצע[2]. סביר להניח כי מספר זה אף גדול בהרבה הואיל ולגבי 236 הרוגים אין ציון אודות המועד בו נפלו.

הנתונים שרוכזו מאפשרים לפלח את שמות הרוגי החמאס בכמה אופנים ולהעלות מספר מסקנות.

מקומם של האזרחים – מלבד רשימת בני משפחתו של נזאר ריאן אשר נהרגו עימו, אין בפורומים התייחסות מפורשת לאזרחים, נשים או ילדים מבחינה שמית. כך שרשימת כלל 433 ההרוגים מתייחסת בסבירות גבוהה למדי להרוגים מקרב החמאס והמשטרה הפלסטינית בלבד.

שיוך יחידתי – הטבלה שלהלן בוחנת את שיוך הרוגי החמאס בחלוקה לגדודים השונים של הארגון[3];

טבלה מס' 1 – הרוגי החמאס בחתך יחידות

גדוד

מספר הרוגים

מהם בעלי תפקיד במשטרה הפלסטינית

גדוד אלנציראת

22

3

גדוד דיר אלבלאח

18

4

גדוד דיר אלבלאח

18

4

גדוד ג'באליא

9

9

גדוד אלבריג'

7

2

גדוד אלמע'אזי

6

1

גדוד אלתפאח

1

1

גדוד צלאח אדין

1

1

גדוד אלשאטי

1

גדוד תל אלאסלאם

1

יחידת הארטילריה

6

3

היחידה המיוחדת

5

2

יחידת המתאבדים

2

2

יחידת הטילים

2

יחידת השריון

2

1

אנשי המשטרה הפלסטינית

192

חסרי שיוך ארגוני כלשהו

171

101 מבין ההרוגים משוייכים ישירות (מרביתם על סמך ידיעה[4] מאותו הפורום) למערך הלוחם של הארגון ולגדודים השונים בו.

מבין 171 הבלתי משוייכים ישירות ארגונית ע"פ הדיווחים בפורום; 71 מהם מזוהים ישירות עם פעילות לוחמת ועם הארגון ע"פ תואריהם ובכלל זה; 'החלל הלוחם', 'החלל המפקד', 'החלל הקסאמי', 'החלל הקסאמי המפקד' ועוד.

מתוך ה-100 הנותרים (אלו המוגדרים כ'חלל' או 'חלל גיבור') נטען כי אחד מהם כי נהרג במהלך הפצצת עמדה (הרוג זה מוגדר דווקא כ'חלל גיבור').

לטענתי, רבים מתוך 99 הנותרים, אם לא כולם, משוייכים לחמאס גם אם הם מוגדרים לעיתים בדיווחים בפורום כ'חלל' או 'חלל גיבור' ולא כ'חלל לוחם' או 'חלל קסאמי' וכיוצ"ב;

  1. באחד הדיווחים המרכזיים[5] הכולל רשימה מפורטת של עשרות הרוגים, מתואר בהאא' זיאד אלע'ראבלי כ'חלל' ללא כל פירוט נוסף. אולם בדיווח אחר[6] הוא נחשב כ'חלל קסאמי' וזוכה לכרזה ובה תמונתו ופרטים אודות נפילתו וכן תאריך הארוע.

כך גם לגבי החלל שאדי אלסבאח'י אשר ברשימה אחת הוא מתואר כ'חלל' ובאחרת כ'חלל קסאמי לוחם'.

  1. אימן אבו ג'זר מוגדר[7] אמנם כ'חלל' אולם באותו הדיווח הוא מזוהה כ"מפקד יחידת הארטילריה בגדוד אלנאצר צאלח אלדין ברפיח". כמו גם עלאא' פצ'ל עפאנה אשר מוגדר אף הוא 'כחלל' אולם משוייך ל"יחידה הקסאמית המיוחדת – גדוד אלשאטי" וזאת בחמישה דיווחים שונים.
  2. אף מפקד המשטרה הפלסטינית בעזה, תופיק ג'בר, מוגדר כ'חלל אלוף'.
  3. לעיתים מוגדר הרוג כ'חלל' ברשימה אחת ובעל דרגה במשטרה הפלסטינית ברשימה אחרת. לדוגמא 'החלל'[8] רזק סלמאן אשר בדיווח אחר מזוהה כרב"ט[9] ונמנה עם הרוגי המשטרה הפלסטינית.

אכן, מטבלת הרוגי משטרה הפלסטינית בחתך דרגות (טבלה מס' 4) ניתן לראות כי התואר 'חלל' מוצמד כמעט לכל בעלי הדרגות מ'שוטר' ועד 'סרן'.

יצויין כי אלו ואחרים נכללו בבסיס הנתונים המהווה נספח לסקירה זו תחת התארים המלאים.

כלומר, לעיתים הרוג כלשהו מזוהה בדיווח אחד 'כחלל' אולם באחר כ'חלל קסאמי' זאת הואיל ודיווחים אלו מועלים לפורום ע"י משתמשים שונים. באותה המידה ישנם דיווחים בהם מצויין שם ההרוג באופן חסר ובאחרים באופן מלא ושלם (רזק סלמאן לעומת רזק מחמוד סלמאן סלמאן).

  1. בנוסף, כל 99 הבלתי מזוהים ארגונית ותוארית הינם גברים כאשר לגבי כ-20% מהם נמסר גיל אשר נע בין 14 ל-45, כמחצית מאלו (11 הרוגים) בין הגילאים 22-29 ולמעלה מרבע מכלל הבלתי משוייכים הללו נהרגו ביום הראשון לתקיפה.

בחינת שיוך ההרוגים מבין שורות המשטרה הפלסטינית בעזה מעלה כי גם כאן רבים מהם מקרב היחידות המבצעיות ומיעוטם אנשי מנהל;

טבלה מס' 2 – הרוגי המשטרה הפלסטינית בעזה בחתך יחידות

יחידה במשטרה הפלסטינית

מספר ההרוגים

כוח התערבות ושמירת הסדר

39

משמעת

25

אבטחה

19

הכוח הימי

14

לוחמה בסמים

11

פרשים

11

חילוץ

6

תזמורת

5

חקירות

5

משמר בית המשפט

4

בטחון תחיקתי נגד התוקפנות

3

זיקה למשטרה הפלסטינית – מנתוני הטבלאות ניתן ללמוד על זיקה הדוקה בין החמאס לבין המשטרה הפלסטינית בעזה;

ל-33 ההרוגים המשוייכים למערך הלוחם של החמאס (טבלה מס' 1) תפקיד גם במשטרה הפלסטינית שבעזה ומבין כלל 193 הרוגי המשטרה ל-20 מהם שיוך ארגוני כפול[10] המעיד על כך כי הם חברים בחמאס ובמקביל משרתים במשטרה הפלסטינית[11].

עדות נוספת לזיקה הדוקה זו מספקים נתוני הטבלה הבאה הבוחנת את חלוקת הרוגי החמאס בחתך תואר המוצמד על פי רוב לשמם בעת התייחסות אליהם בדיווח על מותם. מטבלה זו עולה כי ל-28 מבין אלו המזוהים עם המערך הלוחם של החמאס על סמך תואריהם, יש תואר כפול; מחד גיסא אלו מוגדרים כחללים לוחמים בצורות שונות ומאידך גיסא הם בעלי דרגות במשטרה.

טבלה מס' 3 – הרוגי החמאס בחתך תואר

תואר

מספר

מהם בעלי דרגות במשטרה הפלסטינית

החלל

94

15

החלל הגיבור

34

5

החלל הלוחם

49

10

החלל הלוחם הגיבור

3

1

החלל המפקד

4

החלל הקסאמי

23

3

החלל הקסאמי הגיבור

1

החלל הקסאמי הלוחם

83

13

החלל הקסאמי המפקד

5

1

החלל הקסאמי המפקד הגיבור

1

החלל הקסאמי מפקד השטח

2

חסרי תואר משייך

33

מבין 33 ההרוגים החסרים תואר משייך כזה או אחר ('חלל' 'חלל לוחם' וכדומה), הרי ש-27 משוייכים ארגונית למשטרה הפלסטינית, אחד נטען שביצע פעולת התאבדות (יתכן והכללתו בטבלה שגויה). כך שרק חמישה הרוגים הינם חסרי תואר או שיוך ארגוני כלשהו.

טבלה מס' 4 – הרוגי המשטרה הפלסטינית בעזה בחתך דרגות

דרגה במשטרה הפלסטינית

מספר

מהם בעלי תואר נוסף

סרן

8

3 ('החלל', 'חלל לוחם')

סגן

4

1 ('החלל')

סגן משנה

20

5 ('החלל', 'החלל הגיבור', 'החלל הקסאמי הלוחם', 'החלל הקסאמי המפקד')

רב סמל ראשון

2

1 ('החלל הקסאמי הלוחם מפקד השטח')

רב סמל

13

5 ('החלל', 'החלל הלוחם', 'החלל הקסאמי הלוחם')

סמל ראשון

25

8 ('החלל', 'החלל הלוחם', 'החלל הקסאמי הלוחם')

סמל

11

3 ('החלל הקסאמי', 'החלל הקסאמי הלוחם')

רב טוראי

21

9 ('החלל', 'החלל הגיבור', 'החלל הלוחם', 'החלל הלוחם הגיבור', 'החלל הקסאמי', 'החלל הקסאמי הלוחם'

שוטר

34

13 ('החלל', 'החלל הגיבור', 'החלל הלוחם', 'החלל הקסאמי הלוחם')

חייל

1

מתוך 192 הרוגים המשוייכים למשטרה הפלסטינית מבחינה ארגונית, ל-139 מהם דרגה. יתר ה-53 משוייכים למשטרה אך חסרי דרגה.

מקומו של הדרג הלוחם – 171 מבין ההרוגים מזוהים ישירות (טבלה מס' 3) כהרוגים השייכים למערך לוחם  ('החלל הלוחם', 'החלל הקסאמי' ועוד). יצויין כי חלק מאלו המוגדרים 'חלל' או 'חלל גיבור', נמנים עם שורות המשטרה הפלסטינית. במקביל, 84 הרוגים משוייכים ישירות לגדודיו השונים של החמאס ו-17 אחרים ליחידות השונות (טבלה מס' 1).

אף לגבי המשטרה הפלסטינית ניתן לראות כי רבים מהרוגיה הינם מהקרב יחידות ודרגים מבצעיים.

מסקנות

כל האמור לעיל מציב בפנינו את המסקנות הבאות;

קיימת זיקה הדוקה בין החמאס לבין המשטרה הפלסטינית בעזה בכל האמור בהרוגים המשוייכים לשני הגופים בו זמנית, כאשר כמחצית מההרוגים היו מבין אנשי המשטרה.

בנוסף, נפגעים רבים הינם מהדרג והיחידות הלוחמות והמבצעיות, הן מבין שורות החמאס והן מבין שורות המשטרה הפלסטינית.

הוכח כי מרבית ההרוגים נמנים עם שורות החמאס וכי גם במידה והרוג מזוהה כ'חלל', הרי שיתכן ובדיווח אחר הוא מזוהה כבעל דרגה במשטרה או אף כ'חלל קסאמי'.

סך כל נתונים אלו יש בהם כי להציג את ממדי העיוות שבתמונת הנצחון אותה הציג החמאס;

בפועל, לא רק שמספר הרוגי החמאס גבוה לאין שיעור מ-48, אלא שרבים מהם דווקא מקרב הדרגים והיחידות המבצעיות הן בחמאס והן במשטרה הפלסטינית ופחות מקרב אלו המנהליות או תומכות הלחימה.

לפיכך, הצהרתו של דובר גדודי עז אלדין אלקסאם לפיה משורות הארגון נפלו 48 איש בלבד, משוללת כל יסוד ומעמידה בסימן שאלה את הצהרות הארגון בדבר הישגיו מחד גיסא וסך הנפגעים במבצע מאידך גיסא. נתונים אלו מעידים על מצג השווא אותו מבקש החמאס להנחיל לתומכיו ולעולם בדבר תמונת נצחון בה לא רק שמספר הרוגיו מועט אלא שהוא אף קטן מזה של הרוגי צה"ל.

לא מיני ולא מקצתי, כל האמור לעיל מעיד כי ביחס להרוגי החמאס, אין בין תמונה זו ובין המציאות ולו דבר וכי התמונה האמיתית הינה זו המתקבלת מהשטח, באמצעות עשרות תושבים המפרטים בפורום הזרוע הצבאית את ההרוגים שנפלו והחברים שאבדו.

נספח – מבצע 'עופרת יצוקה' – הרוגי החמאס


[1] The Palestinian Information Center, "Al-Qassam: We carried out dozens of painful strikes against the IOF troops,", 19.01.2009. 04:28 PM.

http://www.palestine-info.co.uk/en/default.aspx?xyz=U6Qq7k%2bcOd87MDI46m9rUxJEpMO%2bi1s78syi%2bVPVjGfMMQXc4GX84B0XyUMvKGCSTkptYhd6m4XtO5bnGVIv81t%2ftR%2fHn7b2n61G2bdayCYaWVq7EZ7LPb21PydvFydGxQf92ym%2fcMk%3d

[2] קיימת כרזה (http://www.almoltaqa.ps/arabic/showthread.php?t=101467) לזכרם של הרוגי הארגון מקרב אנשי דיר אלבלאח והמשטרה הפלסטינית. זו כוללת תמונות 17 לוחמים אשר צויין כי נפלו -ב"מהלך הטבח אשר בו היתה נתונה עזה בדצמבר 2008". מאגר הנתונים כולל אותם, אולם אלו לא נמנו עם הרוגי היום הראשון בשל העדר תאריך מדוייק של מותם.

[3] אודות מבנה גדודי עד אלדין אלקסאם, ראה;

מרכז המידע למודיעין ולטרור, המרכז למורשת המודיעין (מל"מ), "תהליך ההתעצמות הצבאית של חמא"ס ברצועת עזה (תמונת מצב נכונה למרס 2008),", אפריל 2008, עמ' 9-11.

http://www.terrorism-info.org.il/malam_multimedia/Hebrew/heb_n/pdf/hamas_080408h.pdf

[4] http://www.almoltaqa.ps/arabic/showthread.php?t=95497

[5] http://www.almoltaqa.ps/arabic/showthread.php?t=101754

[6] http://www.almoltaqa.ps/arabic/showthread.php?t=103952

[7] http://www.almoltaqa.ps/arabic/showthread.php?t=104861

[8] http://www.almoltaqa.ps/arabic/showthread.php?t=105472

[9] http://www.almoltaqa.ps/arabic/showthread.php?t=102851

[10] השיוך הכפול, מבחינה ארגונית או מבחינת התואר, נובע מהתייחסות שונה לאותו הרוג בהודעות שונות שפורסמו.

[11] עדות חיצונית לאתרים אלו בדבר הזהות הקיימת בין המשטרה הפלסטינית בעזה ובין ארגון החמאס ניתן למצוא במובאות הבאות;

"מנגנוני ביטחון-הפנים של חמא"ס ברצועה מונים כאמור, כ 10- אלף פעילים, כ 6,000- מהם משתייכים למשטרה, שרבים מחבריה הם אנשי הכוח המבצע לשעבר".

"המשטרה מונה כיום כ 6- אלף פעילים, רובם פעילי חמא"ס ומקצתם פעילי ארגוני טרור אחרים".

שם.

פורסם באנגלית באתר המכון למדיניות נגד טרור, המרכז הבינתומי הרצליה, 20.04.2009.

פורום עז אלדין אלקסאם – תחזוקת הגרסה הערבית

מבדיקה שנערכה כעת בגרסה הערבית של פורום עז אלדין אלקסאם מתקבלת הודעה כי האתר סגור למשך השעות הקרובות בשל תחזוקה המבוצעת בו.

למבקרים בו מוצגת ההודעה הבאה – "الملتقى مغلق للصيانة.. سنعود في غضون ساعات قليلة".

יצויין כי גרסתו האנגלית של האתר פעילה בצורה תקינה.

פורום עז אלדין אלקסאם – תחזוקת הגרסה הערבית

מבדיקה שנערכה כעת בגרסה הערבית של פורום עז אלדין אלקסאם מתקבלת הודעה כי האתר סגור למשך השעות הקרובות בשל תחזוקה המבוצעת בו.

למבקרים בו מוצגת ההודעה הבאה – "الملتقى مغلق للصيانة.. سنعود في غضون ساعات قليلة".

יצויין כי גרסתו האנגלית של האתר פעילה בצורה תקינה.

נפילת הפורום של גדודי עז אלדין אלקסאם

האתר המשמש כפורום של גדודי עז אלדין אלקסאם הן בערבית והן באנגלית אינו זמין בתאריך 13.03.2009.
יום קודם לכן האתר היה פעיל ותקין.

הדבר נבדק על דפדפני IE ו-Mozilla Firefox.

אשרי, יתום אני

תקציר
מבצע 'עופרת יצוקה' העניק הזדמנות לבחון את תפיסת עולמו של החמאס ויחסו לסובב אותו כפי שבאו לידי ביטוי באתרי האינטרנט של הארגון. זאת לא רק כלפי ישראל, אלא גם למול הרשות הפלסטינית, מצרים וכן הזירה הערבית והבינלאומית ואף למול תושבי עזה.
מניתוח התכנים השונים באתרי הארגון במהלך המבצע ועם סיומו, עולה כי הארגון מציג עצמו כגורם אשר לא רק נלחם לבדו למול ישראל תוך שתיקת הרשות הפלסטינית והגורמים הערבים אשר הפקירו את תושבי הרצועה, אלא גם סיים התמודדות זו כשידו על העליונה, בין השאר באמצעות הסבת אבדות כבדות לאויב. זאת לצד קריאה לאחדות פלסטינית תחת הנהגת החמאס והתחייבות להמשיך ולסייע לפלסטינים בשיקום הרצועה.
החמאס הדגיש במבצע את עוצמתו הטמונה בחולשתו למול ישראל ובבדידותו למול הרשות הפלסטינית והזירה הערבית.

עם סיום מבצע 'עופרת יצוקה' הכריזו הצדדים על הפסקת אש ופורסמו שלל התבטאויות מצד בכירים בחמאס ובגדודי אלקסאם המסכמות את המבצע.
המוטיב המרכזי העולה מאתרי החמאס הוא כי הארגון ניצח במערכה אותה ניהל לבדו למול ישראל, אשר יצאה למלחמה נגד כל העם הפלסטיני בעזה, תוך סיוע להלכה ולמעשה של הרשות הפלסטינית ומצרים.

תושבי עזה – הנהגת החמאס הביעה לכל אורך המבצע את תמיכתה בתושבי עזה והיללה את עמידתם האיתנה ונחישותם, כפי שהגדיר דובר החמאס בעת ביקורו בתורכיה את הפצועים הפלסטינים המאושפזים שם; "הפצועים בעלי מורל גבוה והעניקו תמונה טובה של העם בעזה הדבק בזכויותיו והמקריב למען עניינו".
עם הסיום המבצע, הבטיחה ממשלת החמאס לסייע לתושבים בתהליך השיקום ובעניין זה אמר ראש הממשלה הניה כי "ממשלתו פעלה בהתמדה במהלך התוקפנות על מנת לספק עזרה למרות אכזריות התוקפנות הישראלית ושהממשלה תספק עזרה וסיוע דחוף לכל המשפחות והאזרחים שנפגעו ותתחיל בשיקום מה שנהרס ע"י ישראל".
אולם, בכל מהלך המבצע לא באו דברים אלה של הנהגת הארגון בדבר תמיכה בתושבי הרצועה, לכדי ביטוי מוחשי בכל האמור באתרי האינטרנט שלו; מלבד טבלה סרוקה המציינת את שעות חלוקת החשמל בעיר רפיח, לא נמצאו עדויות ממשיות לסיוע של הארגון כסמכות שלטונית לאזרחים שתחת חסותה בעזה. לדוגמא, באמצעות הצבת דפי מידע לתושבי הרצועה או אף טופס מקוון המאפשר להעלות תרומה למענם.

הרשות הפלסטינית – במהלך המבצע שלל החמאס את הלגיטימיות של הרשות הפלסטינית והעומד בראשה בטענה כי יש לה עניין בנפילת שלטון החמאס על מנת שתוכל לתפוס את מקומו לכשיפול. במסגרת זו האשים החמאס את מחמוד עבאס כי ידע על המהלך הישראלי בטרם עת והעלה טענות שונות כי הרשות סייעה לישראל, באמצעות מרגליה ברצועה, ללכוד מבוקשי חמאס ואף לחסל את שר הפנים בממשלת החמאס, סעד סיאם. כמו כן מואשמת הרשות כי פעלה לדכא הפגנות תמיכה בפלסטינים שבעזה, עד לכדי ההצהרה כי יש "לחקור ולתבוע את עבאס בבית משפט פלסטיני בשל ביצוע מאות "פשעים נוראיים" וקשירת קשר נגד העם הפלסטיני וההתנגדות בתאום מלא עם הכיבוש הישראלי ובשל ויתור על הזכויות הלאומית הפלסטיניות".
גם במישור החוקתי חתר החמאס תחת הלגיטימיות של הרשות והעומד בראשה תוך שלילת סמכותו של עבאס לתפקד כיו"ר הרשות לאחר ה-09.01.2009, המועד בו תמו ארבע שנות שלטונו כמוגדר בחוקה הפלסטינית. לכן קבע החמאס כי "כל צעד, החלטה או מחויבות אשר נעשו ע"י היו"ר לשעבר של הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, שכהונתו הסתיימה ב-09.01.2009, אינם מחייבים את העם הפלסטיני".
בנוסף, פעל החמאס בנסיון עממי לקעקע את שלטון הרשות באמצעות קריאה של בכירי הארגון במהלך המבצע לתושבי הגדה לפתוח באנתפאדה שלישית תוך פניה לרשות לא למנוע הפגנות אלו נגד ישראל. לצד זאת קרא החמאס לאחדות השורות בקרב הפלגים הפלסטינים תוך תקווה כי "נצחון זה יהווה קרש קפיצה לעבר חידוש האחדות הלאומית ויצור דיאלוג פנימי במטרה להשיג פיוס לאומי אמיתי וכולל".
לאור כל האמור לעיל, הצעד המתבקש מוגדר בקביעתו של שר המשפטים בממשלת החמאס כי "ממשלת האחדות הלאומית אשר בראשה אסמעיל הניה היא הממשלה הלגיטימית היחידה המייצגת את העם הפלסטיני בהתאם לחוק היסוד ולכל צד אחר אין הזכות לגזול סמכות שיפוטית זו מהממשלה הלגיטימית". לפיכך הוא קרא "לקהילה הבינלאומית, במיוחד למדינות ערביות ואסלאמיות ולכל הגופים הרשמיים והבלתי רשמיים, לבוא במגע רק עם הממשלה הלגיטימית והחוקתית הפלסטינית אשר בראשה עומד אסמעיל הניה".
החמאס מגדיר את עצמו כחלופה לשלטון הרשות הן חוקית (עם מועד סיום כהונתו החוקית של יו"ר הרשות) והן מוסרית (לאחר שהחמאס היה היחיד שעמד לצד הפלסטינים ברצועה, לטענתו).

ישראל – טענתו הבסיסית של החמאס היתה כי ישראל יצאה למלחמה נגד העם הפלסטיני ברצועה ולא רק נגד החמאס ובמסגרת זו פרט הארגון את מספר האזרחים הפלסטינים שנפגעו והתשתיות האזרחיות שנהרסו. במקביל, פעל הארגון לפגיעה בדמותה, בחוסנה של ישראל כמדינה וכחברה בין השאר באמצעות לוחמה פסיכולוגית. בהקשר זה מצוטט העיתון אובזרוור הטוען כי "המלחמה בעזה הסבה תבוסה מורלית לישראל".

במהלך המבצע הציב החמאס מספר תנאים לסיומו; "עצירת התוקפנות הישראלית, נסיגה מלאה של כוחות הכיבוש הישראלים, הסרת הסגר ופתיחת כל המעברים", תוך קביעה כי "אם תמשיך הנוכחות הישראלית בעזה, ישמש הדבר דלת פתוחה להתנגדות נגד חיילי כוחות הכיבוש הישראלים". מן הסתם על מנת להציג את הארגון כנלחם על שלמותה הטריטוריאלית וריבונותה של הרצועה ולהציג מראית עין של הישג כלשהו (עזיבת חיילי צה"ל את הרצועה) גם אם לא השיג דבר מדרישותיו ואין בכך כל הישג בפועל.

עם סיום המבצע ממשיך החמאס וטוען כי ישראל נכשלה בהשגת מטרותיה אשר בעטיין יצאה למהלך הצבאי; סיום שלטון החמאס ברצועה והפסקת הירי ממנה על שטחי ישראל. החמאס טוען כי ישראל נכנעה לארגונו אשר עשה שימוש ברקטות תוצרת בית והכריזה על הפסקת אש חד צדדית. הארגון אף מתגאה כי זמן קצר לפני הכרזת אולמרט על הפסקת האש החד צדדית, ירו אנשיו טילים על ישראל ואף תוך כדי נאומו. כפי שהגדיר זאת מזכ"ל הג'האד האסלאמי; "העולם נכשל בהתמודדות למול "יהירות הישות הציונית" אולם ההתנגדות הפלסטינית עמדה איתנה וסרבה להשתחוות בפני תנאי אולמרט". תימוכין לכך מוצא הארגון בדברי חבר הכנסת ישראל כץ המצוטט באתר כאומר כי "ישראל לא השיגה את מטרותיה במלחמה; היא לא חיסלה את עוצמת ההתנגדות הפלסטינית ולא הגיעה להסכם להפסקת אספקת הנשק לעזה, או הביאה לשחרורו של החייל הישראלי גלעד שליט". כמו גם טענת הארגון כי בהכרזתו על הפסקת האש, סתר אולמרט את עצמו "כאשר טען כי חייליו הצליחו להחליש את החמאס ולאחר מכן אמר כי הוא רוצה ערבויות בינלאומיות לחמאס המוחלש וכן דן בהסכם עם ארה"ב ומצרים לסיום אספקת הנשק לעזה".

במישור הצבאי התרברב הארגון לכל אורך המבצע בכך שהרג עשרות חיילים ופגע בכלים שונים. זאת באמצעות הודעות שונות של החמאס ונטילות אחריות של גדודי אלקסאם באתריהם.
סיכום פעילות זו נערך במסיבת עיתונאים שקיים דובר גדודי אלקסאם בה התפאר בכך שהמספר הוודאי של חללי צה"ל (49) גבוה מאשר החללים מקרב הארגון (48), תוך הערכתו כי מספר החללים הישראלים הוא אף 80. עוד טען הדובר כי ארגונו "ירה במהלך התוקפנות הישראלית 980 רקטות ופגזים ובכלל זה 213 טילי גראד" וכי "לוחמי אלקסאם הרסו בצורה מלאה או חלקית כ-47 טנקים ודחפורים, פגעו בארבעה מסוקים והפילו מזל"ט אחד". כמו כן טען הארגון כי מספר חיילים נפלו בשביו. במקרים רבים מסתמך הארגון על מידע שפורסם, כביכול, בישראל ע"י אמצעי התקשורת או גורמי צבא.

מצרים – זו זכתה לביקורת נוקבת בכל מהלך המבצע הן על כך שידעה עליו מבעוד מועד והן על כך שסייעה לישראל ואף מנעה כניסת סיוע הומניטרי לרצועה דרך מעבר רפיח. החמאס פעל במהלך המבצע להשחיר את דמותה של מצרים ואף לערער את שלטונה באמצעות פניה להמונים לצאת הפגנות, דוגמת הצהרה של חבר הפרלמנט מטעם החמאס לפיה "המלחמה הישראלית בעזה גרמה למבוכה מצרית בפני דעת הקהל המקומית אשר גינתה בתקיפות את התוקפנות הישראלית, אולם למצרים קשרים 'יוצאי דופן' עם ישראל אשר אינם מאפשרים לה לנקוט בהחלטות אמיצות דוגמת סילוק השגריר הישראלי מקהיר".
אף לגבי היוזמה המצרית להפסקת אש טען מזכ"ל הג'האד האסלאמי כי "הצהרת אולמרט שההחלטה התקבלה במענה לבקשה מצרית מהווה פגיעה במצרים הואיל והיא מוכיחה שמצרים היתה מסוגלת לעצור את התוקפנות מתחילתה אולם היא לא עשתה כך".

מדינות ערב – מראשית המבצע גינה הארגון את מחאתן, הרפה לטעמו, של מדינות ערב והציב באתרו כרזות וקריאות שונות המגנות שתיקה זו; "הדם הפלסטיני בעזה זועק. דמנו על שעריכם. עזה בוערת בושה לכם".

הזירה הבינלאומית – הנהגת החמאס קראה למעורבות מסויימת של הקהילה הבינלאומית אולם כל עוד זו מסתכמת בסיוע לתושבי עזה ובהקמת "ועדה בינלאומית לחקירת פשעי המלחמה שביצעה ישראל בעזה".
כמו כן דיווח הארגון על הפגנות והתבטאויות תמיכה בו ובתושבי עזה והביע תודתו באופנים שונים, דוגמת הכרזה אשר הוצבה בגרסה הערבית של האתר בה מודה העם הפלסטיני לנשיא ונצואלה צ'אווס על ניתוק הקשרים עם ישראל.

לסיכום, האינטרנט משמש את החמאס בראש ובראשונה ככלי תעמולה הן כלפי תושבי הרצועה שתחת שלטונו והן כלפי ישראל, הזירה הפלסטינית, הערבית והבינלאומית. במסגרת זו מציג עצמו הארגון כדוד המודרני הנלחם באמצעות "רקטות תוצרת בית העושות יותר רעש מנזק" בגולית הגדול והמצויד בכלי משחית ויכול לו. זאת, חרף נטישת כל הגורמים הערבים את תושבי הרצועה מלבד החמאס שעמד לצידם ויתמוך בהם בתהליך השיקום העתידי. אולם, מלבד הצהרות אלו לטובת תושבי הרצועה, לא נמצאו באתר עדויות לפעילות מעשית שלו לטובת תושבים אלו.
המבצע העניק לחמאס הזדמנות וכלי התעמולה, כפי שבאו לידי ביטוי באתריו, לבוא חשבון עם הרשות הפלסטינית ומצרים ולהעמיק את קריאתו להיותו חלופה לגיטימית לשלטון הרשות הפלסטינית ולמעשה הריבון הפלסטיני החוקי היחיד; הגמוניה פלסטינית תחת הנהגת החמאס.

בידודו הפיזי, הצבאי והמדיני של חמאס במהלך המבצע סייע לו, על פי אתרי האינטרנט שלו, לחדד עמדות מוכרות בגנות ישראל, הרשות הפלסטינית, מצרים ומדינות ערב בכללותן ולקרוא להפלת שלטון הרשות ולאיחוד כלל הפלגים הפלסטינים תחת הנהגתו, אף בגדה. אולם, לא ניתן היה ללמוד מאתרי הארגון במהלך המבצע כי הוא רואה עצמו כרשות שולטת בעלת סמכות ומעל לכל מחויבות מעשית בחיי היום יום לא כלפי תושבי הגדה ואף לא כלפי תושבי רצועה עזה שתחת שלטונו הקיים.

נטילות אחריות ל-22 ימי המבצע

גדודי אלקסאם פרסמו[1] בגרסה הערבית של אתר הארגון (alqassam.ps/arabic) מסמך מסכם בן תשעה עמודים ובו פרוט פעילות הארגון במהלך 22 ימי המבצע (27.12.2008 – 17.01.2009).
ביום ד' (14.01.2009) פרסם הארגון מסמך מוקדם אשר סיכם 17 ימים לפעילותו במבצע זה.

במהלך 22 ימי המבצע נוטל הארגון אחריות לביצוע 1,202 פעולות צבאיות (לעומת 923 בדיווח הקודם), למול 49 יעדים ומטרות (46).

סוגי הפעולות

335 שיגורי קסאם (295)
211 שיגורי גראד (165)
397 ירי פצצות מרגמה (301)
82 ירי RPG (39)
12 מארבים (7)
19 התקלויות (11)

מבין אלו ספגה אשקלון 83 טילים (69 בדיווח הקודם), אשדוד 41 (32), באר שבע 25 (18), שדרות 89 (84), נתיבות 48 (45), אופקים 26 (18).

בנוסף מפרט הדיווח את פעולות גדודי אלקסאם לתאריך 17.01.2009 (יום שבת, היום ה-22 למבצע) ומונה 34 ארועים שונים בין השעות 00:20 ו-23:40.

נפגעים
צה"ל – הטבלה השניה מפרטת את אבדות צה"ל בחתך תאריכי ומונה 49 חיילים הרוגים (33 בדיווח הקודם), 411 פצועים (319) וכן פגיעה ב-25 טנקים (4).
חמאס – להבדיל מהדיווח הקודם אשר התייחס למספר הנפגעים מקרב התושבים הפלסטינים (919 הרוגים ו-4,263 פצועים), הרי שכעת לא נמסר כלל דיווח אודות נפגעים בצד הפלסטיני.

"ישראל הרגה חייל אשר נשבה ע"י גדודי אלקסאם"

ערוץ 10 הישראלי הודה ביום ב' (19.01.2009) שגדודי אלקסאם, הזרוע הצבאית של החמאס, הצליחו במהלך המלחמה הנוכחית ברצועת עזה לקחת בשבי חייל ישראלי, אולם הוא נהרג עם שוביו מאש ישראלית.
הערוץ ציטט קצינים ישראלים אשר אמרו כי גדודי אלקסאם תפסו חייל ישראלי במהלך הלחימה בעזה, אולם כוח ישראלי התערב, דבר שהביא להרג החייל.
מידע זה מתיישב עם הודעת דובר גדודי אלקסאם אתמול (19.01.2009), אבו עבדיה, שאישר כי גדודי אלקסאם הצליחו לשבות מספר חיילים ישראלים, אולם הם נהרגו במתכוון ביחד עם שוביהם ע"י חיילי כוחות הכיבוש הישראלי.
מפקד היחידה הצבאית גבעתי הודה באכזריות הלחימה בעזה, באומרו כי גדודי אלקסאם הפכו את עזה ל"חבית נפץ".
העיתונות הישראלית דיווחה כי ישראל שוקלת בכובד ראש את האיומים להאשימה בביצוע פשעי מלחמה בבית הדין הבינלאומי לפשעי מלחמה והחלה להכין את כתב ההגנה ואיסוף מידע ועדויות על ההרג ההמוני של הפלסטינים וההרס של בתים ומבנים במטרה לעשות בכך שימוש בהגנה על קציניה.
המקורות מסרו ביום ב' (19.01.2009) כי ממשלת ישראל פרסמה הנחיות לקציניה ולמנהיגיה הפוליטיים להיוועץ בתובע צבאי בטרם נסיעה מחוץ לגבולות המדינה וציינו כי הדבר יוכל למנוע ממספר אנשים מלנסוע, בשל חשש ממעצר באשמת פשעי מלחמה, למספר מדינות אירופיות אשר בהן קיימים חוקים המאפשרים הגשת תביעות אלו.
ההגנה הישראלית תתרכז בראש ובראשונה בטענה כי הבתים והמבנים אשר הופצצו שימשו לאחסון נשק וכעמדות ירי.
מקורות פוליטיים ישראלים העריכו כי ביקור פקידים ומנהיגים אירופים בישראל ביום א' (18.01.2009) ונאומיהם אשר הצדיקו את המלחמה ב"טרור", יסייעו לישראל במאבקה המשפטי.
המקורות הוסיפו שישראל תדגיש כי היא פתחה במלחמה על עזה מהגנה עצמית ושהיא עשתה מאמצים גדולים להזהיר את תושבי עזה באמצעות השלכת עלונים ומשלוח הודעות טלפוניות
[1].

הפסדי כלכלת עזה מוערכים בכ-1.9 מיליארד דולר

ד"ר לואאי שעבנא, ראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפלסטינית, אמר ביום ב' (19.01.2009) שהתוקפנות הישראלית על רצועת עזה גרמה לנזק כלכלי המוערך בלמעלה מ-1.9 מיליארד דולר.
ד"ר שעבנא מדגיש כי מספר הבניינים והמתקנים על פי מפקד האוכלוסין שנערך ע"י הלשכה ב-2007 עמד על 147,437 וההערכות הראשוניות מציינות שהתוקפנות הישראלית בת השלושה שבועות הביאה להרס מלא או חלקי של 14% מתשתית זו.
הפקיד הפלסטיני אמר שעזה הפכה לאזור מוכה אסון כתוצאה מהתוקפנות הישראלית אשר הרסה את כל תחומי החיים והביאה למותם של יותר מ-1,305 פלסטינים ולפציעת 5,400.
הפקיד ציין כי קיימים 5,400 פלסטינים פצועים אשר זקוקים לשיקום ועזרה כללית בנוסף לאלפי פלסטינים אשר נשארו חסרי בית או איבדו את מטה לחמם והוסיף כי העזרה הכלכלית הדרושה לשיקום הפלסטינים שנפגעו מוערכת ב-31.5 מיליון דולר בשנה
[1].

מצב הפצועים הפלסטינים המאושפזים בתורכיה

ד"ר סמי אבו זוהרי, דובר החמאס, הדגיש ביום א' (18.01.2009) שהפצועים הפלסטינים המקבלים טיפול בתורכיה מצויים במצב טוב ומשתפר ומפגינים מורל גבוה.
לאחר שביקר את הפצועים בבתי חולים תורכים אמר הדובר שהפצועים זכו לדאגה נכבדה ושמצבם משתפר.
הדובר, שהחל ביקור בתורכיה ביום ה' שעבר (15.01.2009), אמר שהפצועים בעלי מורל גבוה והעניקו תמונה טובה של העם בעזה הדבק בזכויותיו והמקריב למען עניינו.
אבו זוהרי אמר כי במהלך ביקורו בתורכיה הוא גם השתתף במספר עצרות ופעולות עממיות בנוסף לראיונות עיתונאיים לתדרוך דעת הקהל התורכית אודות פשעי הציונים וכן לדחוק בעם התורכי להציג סולידריות רבה יותר עם העם הפלסטיני.
הדובר אמר כי הוא הסביר את עמדות התנועה ביחס ליוזמות הפוליטיות בנוגע לעזה ושיבח את העמדות התורכיות הרשמיות והעממיות בעניין זה
[1].