מי גנב את הכרטיס שלי ?

מדינת ישראל התעוררה ביום שלישי לשחר של יום חדש. מדאיג ומוחשי יותר מאי פעם לגבי המידע הרב הקיים במערכות המחשב, תלותנו במערכות אלה, פגיעותן, הסכנה לבטחון האישי והכלכלי ולצנעת הפרט שלנו.

בליל יום שני, ה-2 בינואר, דווח באמצעי התקשורת כי פרטיהם של מאות אלפי משתמשי אינטרנט בישראל נחשפו ויחד עימם נגנבו פרטיהם של עשרות אלפי כרטיסי אשראי. סיוט אישי לאלו שפרטיהם נחשפו, בעלי העסקים שמערכות המידע שלהם נפרצו, ולחברות כרטיסי האשראי שפרטי רבבות כרטיסים אשר הנפיקו, נגנבו.

הפריצה לאתרים ודליפת המידע האישי והעסקי, נודעה מהודעה שהוצבה בעת פריצה לאתר ספורט בישראל. בהודעתו, מפרט 0xOmar נציג קבוצת ההאקרים הסעודית group-xp את הפעילות שביצעו, שמות הקבצים ובהם המידעים השונים וכן הכתובת ממנה ניתן להוריד את הקובץ בשלמותו. בעת בחינת הקובץ בן ה-32MB עולה כי הוא מכיל סוגי קבצים שונים (txt, mdb, htm) וכי ככל הנראה הוא תוצר של פריצה למספר אתרים. בנוסף הוא ציין כי הקבוצה היא "the Saudi Arabia hackers of Anonymous hacking movement". בכך שייך את קבוצתו ל'אנונימוס', אותו צבר של פעילים בתחום הגנה על חופש הפרט והביטוי בעולם הפיזי והמקוון. אלו זכו לכותרות רבות בשנה האחרונה ובכלל זה אף בארוע נפילת שרתי ממשל ובטחון בישראל לפני כחודשיים, פעולה אשר יוחסה לפעילים אלו.

אולם האם זו פעולת 'אנונימוס' או שמא מעשה ידי האקרים סעודיים אשר עטו על עצמם את המסכה האנונימית והפופולרית כל כך כיום ? אין ספק כי ארוע זה צריך לשמש תמרור אזהרה חמור למשתמשים, לבעלי עסקים ולחברות האשראי בכל האמור בקלות חשיפת המידע אודותינו המשתמשים והצורך הגובר לאבטח נתונים אלה בצורה קפדנית ומחמירה מהעבר. כל בעל מאגר מידע צריך להיות מודע לפגיעותו הרבה ולנזקים העצומים שיגרמו מחשיפת מידע זה, בין אם אלו פרטים אישיים, פרטי כרטיסי אשראי, נתונים מנהלתיים, עסקיים או אף חמור מכך – מדיניים וצבאיים.

כפי שנוכחנו, קיימים גורמים רבים אשר להם עניין בפריצה למאגרי מידע בישראל וגניבת הנתונים או שיבושם ואין זה משנה כלל מי ביצע בפועל התקפה זו. אף חלקם של המשתמשים לא נפקד באחריות הכוללת. עלינו לנהוג ביתר אחריות, לבחון היטב את האתרים בהם אנו משתפים מידע אודותינו ולהיות זהירים יותר בשלל המידע אותו אנו מספקים באופן שוטף וברצון רב, בעיקר ברשתות החברתיות השונות.

אין אנו יכולים להתעלם מהיות תקופה זו עידן המידע ומתלותנו הרבה במערכות מידע בחיי היום יום שלנו. לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור ולהתעלם מהטכנולוגיה המתפתחת. אולם עלינו לדעת כי זוהי חרב פיפיות הטומנת בחובה גם סכנות המחייבות כל אחד מאיתנו להתנהל בצורה אחראית ומושכלת; הן המידע אותו אנו המשתמשים מוסרים ברצון רב ובנפחים גדולים, דוגמת הרשתות החברתיות; והן אותם עסקים וגופים אשר בידם המידע הרב אודותינו ואשר מתפקידם לנהלו בבטחון מיבי על מנת למנוע דליפתו או פגיעה בו.

סעודיה נלחמת בסחר הנשק באינטרנט

האינטרנט מציב באופן קבוע אתגר עבור ממשלים, בעיקר אלו בהם חופש הביטוי והפרט אינם מצויים, ובאלו בהם קיים ערעור מתמיד על הלגטימיציה השלטונית של הממשל הקיים. במסגרת זו נאלצת המערכות המשפטיות המקומיות לתת מענה הולם לבעיות חדשות אשר טומן בחובו העידן המקוון.

לאחרונה פורסם באתר של כתב העת הכלכלי הסעודי "אלאקתצאדיה" כי שלטונות הממלכה נדרשו לסוגית הפעילות באינטרנט לאור התגברות הסחר המקוון בנשק. זאת לאור היות האינטרנט זירה לרכש זמין וקל של נשק, תוך אפשרות לעקיפת התקנות השונות בנושא, לטענת משרד הפנים המקומי. לשם כך הקימו הרשויות בממלכה יחידות שונות אשר מטרתן להלחם בפשעים מקוונים.

בפורומים השונים הקיימים בממלכה ניתן למצוא לעיתים מודעות מקוונות ובהן מוצע נשק למכירה. אלו כוללות פרטי התקשרות, מידע מפורט, הסכום המבוקש וכן תמונות כלי הנשק. כתבה מהיומון "אלריאצ'" מאמצע אוגוסט 2011 התייחסה לבעיית הסחר המקוון הלא חוקי בנשק בממלכה, המהווה מקור רווח כמו גם סחר מקוון לא חוקי בתרופות. הטענה היא כי כלי הנשק הרבים, אשר חלקם מגיע מאזורי קרבות דוגמת עראק ותימן, משמשים לא רק לשם פעילות טרור, אלא גם לצרכים פליליים וכן להגנה על הכבוד והרכוש. כל זאת תוך ירידה דראסטית במחירי כלי הנשק לאורך השנים, דבר ההופך את החברה המקומית לפצצת זמן מחומשת וזאת באמצעות הרכש המקוון של כלי נשק אלו.

סוגיית הסחר הבלתי חוקי בכלי נשק מטרידה מאוד את השלטונות, אשר פרסמו לפני כשנה תקנה חדשה בדבר סחר בכלי נשק באשר הוא בממלכה, תוך פרסום הכלים האסורים בסחר והעונשים שנקבעו, לצד תקנה נוספת אשר נקבעה שנה קודם לכן.

זמינות מקוונת זו לכלי נשק רבים ומסוגים שונים (בדגש על אקדחים, אך לא רק), מהווה כר אידאלי למפגעים למיניהם ומציבה בשל כך, אתגר של ממש עבור שלטונות ערב הסעודית, ממנה הגיעו מרבית מהמעורבים בפיגוע של ה-11 בספטמבר ואשר בה נעצרו במאי 2003 מספר חשודים במעורבות בסדרת פיגועי התאבדות במדינה. חלק מהחשודים נעצרו באינטרנט קפה בעיר מדינה, תוך טענה כי האינטרנט שימש כלי תקשורת ותאום בין המפגעים.

ערב הסעודית ידועה כאחת מהמדינות המחמירות באזורנו בכל האמור באינטרנט ובכלל זה הן באתרים הקשורים בערעור הסדר החברתי-מוסרי-דתי והן באלו החותרים תחת המשטר הקיים. לשם כך נקבעו, לאורך השנים, תקנות וחוקים המסדירים ומגבילים את השימוש החופשי באינטרנט. בשל הגבלות מתמשכות אלו, מוגדרת ערב הסעודית באופן תדיר כאחת מאויבות האינטרנט בעולם ואף כאחת מעשר המדינות הגרועות בעולם עבור בלוגרים.

כמו ברבות ממדינות העולם, גם בממלכה מסורתית ושמרנית זו, האינטרנט מהווה כלי יעיל בידי גורמים קיצוניים, דבר המהווה אתגר הולך ומעמיק עבור הממשל. בעיקר בעידן זה של חוסר יציבות אזורי, מחאות המוניות ואף נפילת שליטים אשר החזיקו ברסן השלטון אף עשרות שנים.

ג'האד כלכלי – האינטרנט ככלי למימון ארגוני טרור אסלאמיים

האינטרנט מהווה כלי רב עוצמה ובעל זמינות ונגישות לגורמים שונים המאפשר החלפת מידע, גיוס דעת קהל, במה לקולות שונים ועוד. אולם, בשל אופיו זה, מאפשר האינטרנט קשת שלמה של מעשים חתרניים ובכלל זה גיוס פעילי טרור, הענקת בסיס אידאולוגי למעשים אלו, הנחיית פעילים, הפצת חומרים לימודיים בנושא ואף יצירת תשתית לגיוס כספים עבור ארגוני הטרור השונים.

ברבות השנים התפתחו דרכים שונות לגיוס כספים מאת משתמשי האינטרנט לטובת ארגוני הטרור, זאת בהתאם למידת המודעות של המשתמש לכך שבמעשיו שהוא מממן ארגון טרור;

בתחילת דרכם, כללו אתרים שונים של החזבאללה קריאה מפורשת להרמת תרומה לטובת הארגון או לטובת 'ההתנגדות האסלאמית' זאת אף תוך ציון פרטי חשבונות בנק לשם כך. בכלל זה אתר מרכזי דוגמת זה של תחנת הטלויזיה אל מנאר, אך גם רבים מאתרי לוויין דוגמת אלו העוסקים ברווחה וחברה ומזוהים עם הארגון. אולם כיום כמעט ולא ניתן למצוא באתרים השונים קריאה מפורשת לתרומה לארגון או פרטים לתורמים.

כך גם באתרי ארגונים אחרים, אולם ניתן למצוא פעילות שכזו באתרי הלוויין – באתר המהווה יוזמה לשחרור מזכ"ל החזית העממית לשחרור פלסטין אחמד סעדאת ניתן לתרום לטובת הקמפיין, כתב עת של החמאס אשר ניתן להתמנות עליו בתשלום וכן ארגון 'אלשהיד' המזוהה עם החזבאללה אשר מזמין את המבקרים באתר להרים תרומה לטובת הארגון תוך ציון פרטי התקשרות.

אמצעי נוסף וישיר פחות הינו באמצעות תרומה לארגוני רווחה וסעד אשר לכאורה אין בינם ובין טרור ולו דבר, אך אלו מעבירים בפועל את הכסף שגויס לרשתות הטרור אשר לטובתם ובמסווה להם פועלים אותם ארגוני צדקה. במסגרת זו הקימו ארגוני טרור אסלאמיים שונים הקימו ברבות השנים ארגוני צדקה שונים ולהם אתרי אינטרנט המשמשים לגיוס כספים והעברתם ליעדם החתרני במקום למטרה הסוציאלית שלשמה נועדו ארגונים ואתרים שלו.

כבר בשנת 1994 נטען בכתבה של ה-CBS (ושוב ב-1997) כי שני ארגוני הצדקה האסלאמיים – Holy Land Foundation (HLF) וה- Islamic Association for Palestine (IAP)- שמקום מושבם בעיר דאלאס, מסייעים משמעותית במימון החמאס. פעילות שזכתה לחשיבות רבה יותר לאחר שבשנת 1995 הוכרז החמאס בארה"ב כארגון טרור ופעילות המימון שלו עברה לסתר.

ה-HLF, אשר נחשב בזמנו לארגון הצדקה האסלאמי הגדול ביותר בארה"ב, פעל בצוותא עם ה-IAP בין השאר באמצעות האינטרנט לגיוס כספים בטענה כי אלו מופנים למטרות סעד ורווחה ולטובת פלסטינים נזקקים. אולם הממשל טען כי ה-HLF שלח יותר מ-12 מיליון דולר לארגונים חברתיים הנשלטים ע"י החמאס והמסייעים לו בפעילותו בכך שהם מפיצים את האידאולוגיה שלו ומגייסים תומכים.

שני ארגונים אלו, אשר קיימו קשרים הדוקים ביניהם, היו סמוכים זה לזה ולחברת האינטרנט INFOCOM אשר איחסנה אתריהם ועוד כ-500 אחרים, מרביתם ערבים או מוסלמים. אולם הקשר בין שלושת הארגונים לא היה גאוגרפי בלבד;

בכיר החמאס מוסא אבו מרזוק היה דמות מפתח בהקמת שני הארגונים ובחברת INFOCOM. אשתו של אבו מרזוק הינה קרובתם של האחים אלעשי (Elashi) אשר אחד מהם, ע'סאן אלעשי, היה סגן נשיא חברת INFOCOM ויו"ר ארגון ה-Holy Land Foundation …

בספטמבר 2001 פשט כוח משימה משולב על חברת האינטרנט, בעוד גורמים מוסלמיים מאשימים כי הפשיטה הגיעה לאחר כתבה שפורסמה ב-Wall street אשר קראה לסגירת אתרי האינטרנט של שני ארגונים אלו.

נכסיו של ה-HLF וכן של (Global Relief Foundation (GRF (ארגון אשר נטען כי הוא משמש חזית של אל קעאדה), הוקפאו והארגונים נסגרו בדצמבר 2001 בטענה כי החמאס "השיג את מרבית כספו, כאן, בארה"ב".

אולם חודש לאחר מכן הוקם בארה"ב ארגון הצדקה KindHearts לשם אותה מטרה של תמיכה כספית בחמאס. הארגון הזמין את המבקרים באתר האינטרנט שלו להרים תרומה לטובת הקמת מרפאות ועזרה לנזקקים בגדה המערבית וברצועת עזה, אולם מסמכים שונים הצביעו על קשר קרוב בין הארגון והחמאס ועל תמיכתו בחזבאללה. נכסיו של הארגון הוקפאו בפברואר 2006 ע"י הממשל בארה"ב בשל קשריו אלו עם החמאס.

בדצמבר 2002 הואשמו אבו מרזוק וחמשת האחים אלעשי ע"י משרד המשפטים האמריקאי בקשירות קשר להפרת חוקי המדינה בדבר איסור מימון טרור.

באוגוסט 2007 פרסם ממשל בוש רשימה ובה 22 ארגוני צדקה, מרביתם אסלאמיים, המואשמים בקשרים עם ארגוני ומעשי טרור. מבין אלו הואשמו מספר ארגונים בקשר עם החמאס; ה-HLF,  ה-IAP וכן Interpal (אשר גייס כספים לחמאס בעיקר מבריטניה) וה-Human Relief Foundation. לאורך השנים התגלו קשרים מסועפים בין ארגונים אלו לארגונים אסלאמיים אחרים בארה"ב.

בנובמבר 2008 נמצא ה-HLF והעומדים מאחוריו אשמים. ע'סאן אלעשי צפוי להשתחרר בינואר 2013.

לבסוף, לאחרונה נטען שאנשים הרוכשים מוצרים מזוייפים דוגמת תרופות ופריטים ארכיאולוגיים דרך האינטרנט, לא רק שהם מסכנים את חייהם (במקרה של תרופות), אלא שבכך הם מממנים רשתות פשע וטרור במזרח התיכון.

תפקידו של האינטרנט, ככלי מהיר וזמין להפצת מידע, הופך משמעותי יותר ויותר לגיוס תמיכה ומשאבים לטרור והפצת רעיונותיו בקרב קהלים שונים ולאורך השנים חלה התפתחות ברורה בכל האמור בשימוש בו לשם גיוס משאבים לארגוני טרור אלו; אם בתחילה עשו הארגונים שימוש גלוי וישיר לשם גיוס משאבים באתריהם, הרי שברבות הימים עברו הם לשימוש בכסות של ארגוני צדקה לשם מטרה זו.

כיום, עם חשיפת פעילותם של ארגונים שכאלה והצרת צעדיהם במערב, ניתן לראות מעבר לדפוס פעילות חשאי יותר בו מתבצע גיוס המשאבים מאת אנשים שאינם מודעים כלל כי זה היעד הסופי לכספיהם.

כך שאם בתחילה ידע המשתמש כי סביר להניח שכספו יגיע לארגון שכזה או לארגון התומך בפעילות טרור, הרי שכיום הגבול טושטש עד לכדי מצב בו מסייעים אנשים תמימים לארגונים אלו שלא מדעת.

לאור התפתחות זו בגיוס משאבים באמצעות האינטרנט וכן לאור ההתפתחות שחלה בו והכלים החדשים המתווספים לשורותיו, צפוי כי מלאכת גיוס הכספים תהפוך לחשאית, פתלתלה, מורכבת יותר ויותר ועם זאת מזוהה פחות ופחות עם גורם היעד. דבר זה יצריך מגורמי המעקב והפיקוח השקעה, תחכום ומאמץ רבים מבעבר.

לצד זאת, ניתן להסיק כי יש בכוחם של מעקב ופיקוח אלו כדי להקשות במידה מסויימת על תופעת גיוס הכספים באמצעות האינטרנט ולהסיתה לאמצעים מורכבים ומזוהים פחות עם המטרה.

תיאוריית הקשר – טרור אסלאמי כלכלי נגד מדינות המערב

"Every dollar of al Qaeda defeated a million dollars, by the permission of Allah, besides the loss of a huge number of jobs".

המשבר הכלכלי הפוקד את ארה"ב, אשר גליו ניתזו ברחבי העולם ואף איימו להטביע כמה כלכלות, מהווה כמו כל טראומה אחרת כר להשערות אודות מעורבות גורמים חיצוניים שאינם מעורבים בו לכאורה. אחת הסברות הינה בדבר משקלו של הטרור הכלכלי האסלאמי; מעורבותן של קבוצות ומדינות אסלאמיות ביצירת המשבר על מנת לפגוע בכלכלת ארה"ב ובכך לערער את כלכלותיהן ויציבותן של מדינות המערב ואף את הסדר העולמי הקיים.

אולם במקרה זה, גם אם לא ניתן להוכיח ישירות מעורבות זו, הרי שיש לה מספיק סימוכין מהשנים האחרונות, באמירה ובמעשה, על מנת שניתן להתייחס אליה כאפשרית.

הג'האד הכלכלי זוכה להתייחסות הלכתית ולו מספר ביטויים, החל בחרם על מוצרים מערביים וכלה ב'פיגוע כלכלי' המהווה פגיעה נקודתית בחברות ומוסדות מערביים על מנת להביא לקריסתם.

את עוצמתו של הנשק הכלכלי הבינו בעולם הערבי עוד בשנות ה-70 במשבר הנפט העולמי. ארועים נוספים מאז חידדו את תלותו של המערב ופגיעותו. במהלך השנים האחרונות הושמעו ביטויים רבים הקוראים לפגוע בכלכלות המערב וארה"ב ובכלל זה מטעם  מנהיגי איראן ב-2002 ואף עתה לחרם נפט על המערב והמדינות התומכות בישראל. עוד נטען לאחרונה באיראן, במאמר שפורסם בטהראן טיימס תחת הכותרת "להרוס תאגיד לטובת פלסטין", כי זו השעה לג'האד כלכלי, זאת באמצעות חרם על תאגידים המממנים לדבריו את המלחמה באסלאם (דוגמת תאגיד תעשייתי-צבאי אמריקאי) בטענה כי המשבר הכלכלי העולמי יפעל לטובת המחרימים.

כמו כן הושמעו קריאות לערעור יציבות הדולר האמריקאי באמצעות החרמתו והעדפת האירו זמנית עד אשר החברות האסלאמיות ישובו לסחור בכסף וזהב במקום בנייר ובכלל זה החלטתה של איראן בדצמבר 2006 לעבור לאירו כמטבע המשמש אותה לעסקאות חוץ.

אמצעי אחד הוא לסבך את ארה"ב בנוכחותה הצבאית בעראק ובאפגניסטן ולגרום לה לעלויות כלכליות אשר יהיו לנטל על צווארה. בסוף 2004 התייחס בן לאדן מפורשות למטרת ארגונו לגרום לארה"ב לדמם באמצעות אבדות אנושיות, פוליטיות וכלכליות וכן לפגוע בעמודי התווך הכלכליים עד לכדי פשיטת רגל שלה. זאת באותן שיטות בהן נעשה שימוש, לדבריו, כלפי ברה"מ באפגניסטן בשנות ה-80 של המאה ה-20. בהקשר זה יצויין כי סקר שנערך במחצית 2008 בקרב אזרחי ארה"ב העלה כי 67% מהם מאמינים כי המלחמה בעראק תרמה 'רבות' לבעיותיה הכלכליות של ארה"ב.

בכיר החמאס עבד אל עזיז רנתיסי אימץ את גישת בן לאדן וקרא בזמנו לג'האד כלכלי נגד ארה"ב, דבר אשר יחלישה ויגרום לה להסיג כוחותיה מעראק ולעצירת "מלחמתה באסלאם".

אמצעי נוסף הינו פגיעה ישירה ביעדים כלכליים מערביים. כלכלות המערב וארה"ב היו ממטרותיו המרכזיות של הפיגוע ב-9/11, בדמות פגיעה במגדלי התאומים אשר סימלו את עוצמתה הכלכלית של ארה"ב. לכן לדידם של הגורמים האסלאמיים, הצלחת הפיגוע היתה בפגיעה בכלכלת ארה"ב יותר מאשר באבדות להם גרם. זאת על סמך ההנחה כי מרכז הכובד של ארה"ב הינם הכלכלה ואנשיה ולאו דווקא כוחה הצבאי. לפיכך, פגיעה בכלכלתה תקטין את נכונות העם ויכולתו לתמוך בהמשך המאבק האמריקאי בטרור. ההערכה היא כי עלות תכנון הפגיעה במרכז הסחר העולמי ובפנטגון היתה חצי מיליון דולר, אך גרמה לארה"ב נזקים בשיעור של 80 מיליארד, פי 16,000 מהסכום שהושקע בפיגועים. בהמשך איים סגנו של בן לאדן באוקטובר 2002 בפגיעות נוספות בכלכלת ארה"ב.

קו המחשבה הוא שינוי הסדר העולמי הנוכחי, כך שהחלשותה של ארה"ב תביא לעלייתן של שתי מעצמות על חדשות אוהדות יותר את האסלאם; סין והודו. דבר אשר יאפשר למוסלמים לאחד כוחם, לחדש את הח'ליפות האסלאמית ולהפיל משטרים לא אסלאמיים בעולם הערבי. במסגרת זו הועלה החשש באוקטובר 2008 כי בן לאדן עלול לנסות להשפיע על תוצאות הבחירות בארה"ב באמצעות התקפה על יעד כלכלי מרכזי במדינה.

מניעת גישה מערבית למשאבי נפט מרכזיים הינה רכיב מרכזי בתפיסה האסלאמית של מלחמה כלכלית נגד המערב. לפיכך, מימוש 'פיגוע כלכלי' הינו בין השאר באמצעות פגיעה במשק האנרגיה תוך ניצול תלותו של המערב בתעשיית הנפט ופגיעה בתשתית זו החל מבתי הזיקוק וכלה במיכליות.

לפני שנה הוצב באתר אסלאמי דיווח מטעם ארגון המזוהה עם אל קאעדה הקורא ללוחמים האסלאמיים להקים תאי טרור ימי על מנת לזכות בשליטה על מעברי הים ובעיקר סביב לחצי האי ערב כצעד חיוני להשבת הח'ליפות האסלאמית. ההודעה מוסרת כי הדבר בהחלט אפשרי הואיל וקבוצות תימניות כבר ביצעו התקפות על מיכליות וספינות שונות באזור. הכוונה להתקפה על מיכלית הנפט הצרפתית Limburg באוקטובר 2002 והתקפות על בתי זיקוק בערב הסעודית ב-2006 ובתימן במאי 2008 ועוד. לפעילות זו השלכה כפולה בצורת פגיעה הן במדינות המייצרות והן באלו הצרכניות.

הדבר נסמך מן הסתם על תוכניתו של בן לאדן עוד משנת 2001 לפגוע בכלכלתה של יפן באמצעות התקפה על מכליות העושות דרכן לעבר המדינה.

אמצעי נוסף הינו פגיעה במוסדות הפיננסיים ובתשתיות לאומיות באמצעות חדירה למערכות המחשב שלהן. כבר בסוף שנת 2002 התבטא המנהיג המוסלמי בבריטניה עומר בקרי מחמד, אשר נחשב לנציגו של בן לאדן במדינה, כי אל קאעדה וארגונים מוסלמים פונדמנטליסטים אחרים ברחבי העולם מתכוננים לעשות שימוש באינטרנט ככלי נשק במסגרת הג'האד שלהם נגד המערב. בעניין לוחמת המידע אמר כי לא יופתע אם ישמע שכלכלות גדולות יתמוטטו הואיל ומישהו תקף את מערכות המחשב בחברות גדולות. לדבריו, "ברבות הימים תהיו עדים להתקפות על בורסות" תוך התייחסות ספציפית לאלו של ניו יורק, לונדון וטוקיו. זאת באמצעות מיליוני מוסלמים ברחבי העולם המעורבים בפעילות פריצה לאתרי ממשל בארה"ב ובישראל. "המאבק ימשך", אמר בהעריכו שמרבית הסטודנטים המוסלמים בתחומי המחשב ומערכות המידע תומכים בבן לאדן. לדבריו, באחד מהמסרים של בן לאדן הוא קרא לעשות שימוש בטכנולוגיה על מנת להרוס את הכלכלות במדינות הקפיטליסטיות.

גם אם אין עדות למעורבות אסלאמית ישירה במשבר הכלכלי העולמי הנוכחי, הרי שניתן לראות כי לאורך השנים אנו עדים לרצון, ליכולת ולמימוש של שורת מעשים במגוון אופנים המהווים 'טרור כלכלי' נגד המערב וארה"ב. כל זאת על מנת להביא החל מעצירת "המלחמה באסלאם" וכלה בהתמוטטות הסדר העולמי הקיים. אין כל ספק כי לאותו 'טרור כלכלי' השפעה רבה, גם אם לעיתים עקיפה, על מצבן הכלכלי של מדינות המערב.

ראוי לזכור כי עוצמתו של 'פיגוע כלכלי' גדולה עשרות ומאות מונים מכל מגה פיגוע שהכרנו עד כה ללא כל קשר לפיגוע הפיזי; בנק שיהפך לחדל פרעון או חברה שתתמוטט יסבו נזק גדול פי כמה מאשר אם יקרסו אלה על יושביהם.