Economiddleeast Description Description Economiddleeast Description Description Economiddleeast Description Description Economiddleeast Description Description Economiddleeast Description Description Economiddleeast Description Description Economiddleeast Description Description Economiddleeast Description Description Economiddleeast Description Description Economiddleeast Description Description Economiddleeast Description Description

אריה גלוזמן

פריחת אג"חים במפרץ הפרסי

/ב /על ידי

פורסם במוסף הכלכלה של 'מקור ראשון' ב-29 ביוני 2012

שוק איגרות החוב בממלכות העשירות בנפט צומח בקצב חסר תקדים. השינויים האזוריים אמנם מזרזים את הצמיחה, אך זהו עדיין שוק חלש במונחים בינלאומיים

נרשמו שיאים חדשים בהנפקות איגרות חוב במפרץ הפרסי במחצית הראשונה של השנה – כך פרסמה לאחרונה סוכנות בלומברג. ההנפקות שנערכו בתקופה הזו בשש המדינות החברות ב'מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ' (ערב הסעודית, כווית, איחוד האמירויות הערביות, עומאן, בחריין וקטאר) היו בסך 18.2 מיליארד דולר. מדובר בעלייה של 76% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובמספר הגבוה ביותר למחצית שנה מאז החלו לערוך מעקב כזה בבלומברג בשנת 1999.
אנאס אל מייזי, מבכירי ה-Royal Capital, חברה לניהול השקעות באבו-דאבי, ניתח את פריחת האג"חים במפרץ הפרסי בשיחה עם בלומברג. לדבריו: "שוק איגרות החוב היה גמיש מאוד באזור השנה, והמנפיקים מנסים למקסם את רווחיהם בסביבה עם תשואות נמוכות כדי למחזר את חובותיהם". ממוצע התשואות על איגרות חוב במפרץ הפרסי ירד השנה ביותר מ-30% בהשוואה למדינות המתפתחות.
תנופת פיתוח
התנופה שחלה בשנתיים האחרונות בפרויקטים העצומים שהמשטרים במפרץ הפרסי משקיעים בהם, ודאי היטיבה עם שוק איגרות החוב באזור. השליטים לא המתינו ש'האביב הערבי' יגיע גם לפתחם, וכבר בשנה שעברה החלו במבצע רחב היקף לקניית הלבבות בקרב נתיניהם: העלאת שכר המינימום ושכרם של עובדי המדינה, סיוע למובטלים ולסטודנטים, מענקים לאוכלוסיות שונות, רפורמות בענף הפנסיה, פיתוח תשתיות, השקעות בחינוך וברווחה ועוד. סעודיה לבדה החליטה להשקיעה 500 מיליארד דולר ברווחה ובפיתוח. חלק גדול מהפרויקטים הלאומיים במפרץ מומנו באמצעות גיוס כספים דרך הנפקת איגרות חוב.
אולם 'האביב הערבי' לא היה הגורם היחיד לצמיחת ענף האג"חים. שוק הנפט אמנם לא מצטיין ביציבות רבה לאחרונה, במיוחד על רקע האירועים סביב איראן המתגרענת, אך בהשוואה לשנת 2010 מחירי הזהב השחור עלו. בשנת 2010 המחיר הממוצע היה 80 דולר בקירוב לחבית, ואילו היום הוא עלה ל-100 דולר בקירוב לחבית. נוסף על כך, מדינות המפרץ, ובראשן סעודיה, נהנות מהסנקציות על הנפט האיראני ומשלימות בעבור המערב את החסר. כך הכנסותיהן עולות גם כשיש ירידות במחירים, ויש המעריכים שגם אם יהיה משבר והמחירים יעלו, מדינות האזור לא יפסידו. כך או כך, השליטים המקומיים העריכו שיש להם סיבות טובות לבנות תשתיות נפט חדשות ולהרחיב את הקיימות. גם במקרה הזה איגרות חוב הן נדבך בעל משמעות במימון הפרויקטים.
למי שיש חלק גדול מבארות הנפט של העולם, יכול להרשות לעצמו לטפל בלחם ובשעשועים גם יחד. באבו-דאבי שוב מנפיקים איגרות חוב כדי לממן את שחזור מוזיאון 'גוגנהיים' בניו-יורק ואת מוזיאון 'לובר' הצרפתי, ובקטאר מתכוננים לאליפות העולם בכדורגל בשנת 2020. בקרן המטבע הבינלאומית מעריכים שההכנות האלה יעלו לה כ-100 מיליארד דולר. הממלכה היא היצואן הגדול בעולם של גז טבעי, ויש לה גם לא מעט נפט, אך גם היא מתכננת להיעזר במשקיעים באיגרות חוב.
על אף התשואות הנמוכות, איגרות החוב המונפקות במפרץ הפרסי בקצב מסחרר נהנות מביקוש רב של המשקיעים. מארק ווטס, החבר בהנהלת הבנק הלאומי של אבו-דאבי, אמר בשיחה עם בלומברג שזו תוצאה של סביבה כלכלית יציבה. לדעתו, הרחבת התשתיות באזור וגידול מתמיד במגזר ההשקעות המוסדיות הופכים את האג"חים במפרץ לאטרקטיביים.
האפיק האסלאמי
אף על פי שרוב ההנפקות באזור בוצעו בשוק איגרות החוב הקונבנציונליות, המכירה הגדולה הייתה של סוקוק, אג"ח אסלאמי. רשות התעופה הסעודית הנפיקה סוקוק בסך 4 מיליארד דולר למימון פיתוחו של נמל התעופה בעיר ג'דה לחופי ים סוף. כלי תקשורת מקומיים ציינו שהביקושים לסוקוק האלה היו גבוהים פי 3.5 מההיצע. במחצית הראשונה של השנה נמכרו במפרץ הפרסי סוקוק בסך 6 מיליארד דולר. גם האפיק האסלאמי מראה ביצועים מרשימים, אם ניקח בחשבון שבשנת 2011 כולה הונפקו סוקוק בסך 7.3 מיליארד דולר.
Sadra, חברת בת של מונופול הנפט הסעודי 'ארמקו' ו-Dow Chemical האמריקנית, חתמה בימים האחרונים חוזה עם Deutsche Bank ועם 3 בנקים נוספים מהמפרץ הפרסי על הנפקת סוקוק משותפת בסך 1.4 מיליארד דולר. ההנפקה הזאת היא חלק מחבילת איגרות החוב של Sadra, בסכום כולל של 12.5 מיליארד דולר, שתממן את בנייתו של מתקן זיקוק חדש עד שנת 2016. המתקן מתוכנן לייצר 3 מיליון טון של מוצרי נפט מדי שנה.
אולם ההנפקה של Sadra לא תצא לדרך לפני שנת 2013. בניגוד לשוק הקונבנציונלי, הנפקת סוקוק היא פעולה מורכבת מאוד ועליה לעבור אישורים רבים של מועצות השריעה במוסדות הפיננסיים. הנפקת הסוקוק הקודמת של 'ארמקו', למימון בתי זיקוק עם חברת Total הצרפתית, נערכה באוקטובר האחרון והשלמתה נמשכה 15 חודשים. חכמי השריעה שליוו את הפרויקט הקשו שוב ושוב על 'ארמקו' בענייני ריבית, סיכונים ושיתוף ההכנסות.
אולם בקרב המשקיעים המקומיים הסוקוק זוכים דווקא לפופולריות גבוה. לדברי נחום שילה, מנכ"ל
חברת 'ג'י. אם. איי – מודיעין עסקי למפרץ', מדובר במשקיע שמרני. ""מחזיקי סוקוק או רוכשיהם", מסביר שילה בשיחה עם 'מקור ראשון', "יכולים לעשות תשואה על כספם בקלות יחסית מכיוון שגופים מסחריים חזקים, כגון בנקים אסלאמיים, מנהלים בעבורם את תיקי ההשקעות ופוטרים אותם מליווי אישי למיזמים אליהם מתועל כספם".
בסיס נמוך
שוק איגרות החוב במפרץ הפרסי אמנם פורח, אך לא הכול נראה ורוד. ראשית, על פי התחזית של קרן המטבע הבינלאומית, שנת 2012 תסתכם בהאטה בצמיחת הכלכלה המקומית ברמה של 5.3% בהשוואה ל-8% בשנה שעברה. זו עדיין צמיחה גבוהה בהשוואה לצמיחה של 3.4% הצפויה בדרום-אמריקה, ואפילו בהשוואה להתכווצות של 0.4% הצפויה השנה באירופה. אף על פי כן, התחזית של קרן המטבע לא מוסיפה נחת לדרגים המחליטים באזור.
ניק סטדמיילר, ראש מחלקת אנליסטים לתחום אג"ח בקבוצת EmiratesNBD, ציין לאחרונה בראיונותיו לתקשורת הכלכלית במפרץ, ששוק איגרות החוב המקומי סובל מהשתתפות נמוכה יחסית של המגזר הפרטי. השחקנים הראשיים בו הם תאגידים ממשלתיים, הדגיש סטדמיילר.
גם אחמד אלאנני מדובאי, מנהל חטיבת האג"ח בשלוחה המזרח תיכונית של חברת Exotix, לא מזדרז להתלהב מפריחת השוק במפרץ הפרסי. בשיחה עם בלומברג הוא הדגיש שמקורן של איגרות החוב באזור "בבסיס נמוך מאוד", ודאי בהשוואה לשווקים המתעוררים בעולם. "יש ביקוש רב לאג"חים כאן, אך רוב ההתעניינות מגיעה מצד המשקיעים המקומיים. המשקיע הבינלאומי מתעניין הרבה פחות", ציין אלאנני.
מכירות האג"חים במפרץ הפרסי נמוכות בהשוואה לשווקים המתעוררים, שבהם הונפקו השנה איגרות חוב בסך 459 מיליארד דולר או לעומת 68 מיליארד שהונפקו בדרום-אמריקה. "אנו עדיין רחוקים מפוטנציאל האזור", אומר אלאנני מדובאי ומוסיף: "לא אומר שהשוק פורח כל עוד לא אראה בין המנפיקים גופים שאינם ממשלתיים".
אריה גלוזמן

השקעות לא סולידיות

/ב /על ידי

פורסם במוסף הכלכלה של 'מקור ראשון' ב-13 ביולי 2012

 

חילופי האישים במשפחת המלוכה הסעודית מספקים הזדמנות להתחקות אחר מנגנוני הסיוע לטרור בסעודיה. לשני נסיכי הכתר, נאיף – הנסיך שנפטר לאחרונה, ולסלמאן – הנסיך שהחליפו, יש תדמית מתונה. אך שניהם גם מעורבים במימון טרור. האם ארה"ב תנקוט צעדים נגד סעודיה למרות הקשרים העסקיים בין המדינות?

  

הנסיך נאיף בן עבדול עזיז, שהיה אמור לרשת את כתר המלוכה הסעודי, לא זכה לכך. לפני מספר שבועות הוא מת בגיל 79 בבית חולים בז'נבה. בית המלוכה הסעודי לא שקע באבל, ולמחרת הוכרז יורש העצר החדש, הנסיך סלמן, אחיו בן ה-77 של הנסיך המנוח.

אישים רבים, מסעודיה ומהעולם כולו, הספידו את נאיף. הדמות שהשתקפה מדבריהם הייתה של איש חסד גדול ולוחם בטרור. הודעת אבל מיוחדת יצאה מטעם IIRO, הקרן הסעודית לסיוע אסלאמי בינלאומי, בה נכתב כי "כולנו מתאבלים על מות יקירנו, וגם לבו של אללה עצוב היום ודמעות בעיניו. לא נשכח את הישגיו ואת תמיכתו של הנסיך נאיף בארגוננו למען האנושות כולה".

ממונה על הצדקה

הנסיך נאיף עמד בראש משרד הפנים הסעודי במשך 35 השנים אחרונות, והיה ממונה על מערך הצדקה של הממלכה. ג'ונתן שנצר, חוקר טרור ובכיר לשעבר במחלקת המודיעין של משרד האוצר האמריקני, ציטט לאחרונה גורם במחלקת המדינה, על פיו הממסד הסעודי מעביר מדי שנה בין 3 ל-4 מיליארד דולר למטרות אסלאמיות בכל רחבי העולם. האחראים בפועל על ניהול התקציב האדיר הזה הן מספר קרנות ענק: IIRO, האסיפה העולמית של הצעירים המוסלמים (WAMY) וקרן 'אל-חרמיין'.

הקרנות לא עוסקות רק בשיעורי קוראן או בחלוקת מזון לרעבים, אלא גם מככבות בדוחות מודיעיניים ובתביעות משפטיות במערב, בישראל וברוסיה כגורמים דומיננטיים במימון הטרור. 'אל-חרמיין' אף הוכנסה לרשימות השחורות של האו"ם, ובשנת 2004 נכנעה סעודיה ללחץ האמריקני והודיעה על סגירת הקרן.

הקרנות פרטיות באופן רשמי, אך בראשן תמיד עמדו בכירי הממשל הסעודי. סלמאן, יורש העצר הנכנס, עמד במשך שנים רבות בראש IIRO. כל הקרנות נהנו מתרומות של משפחת המלוכה ומתקציבים ממשלתיים. בתצהיר שהוגש על ידי הסעודים בתביעה של משפחות הנרצחים בפיגועי ה-11 בספטמבר, צוין למשל כי נסיך הכתר המנוח סולטאן, קודמו של נאיף, תרם לקרנות מכיסו 266,000 דולר במשך 16 שנים.

בנוסף, נאיף לא הסתפק בניהול העל של מערך הצדקה הסעודי. בשנות ה-80 הוא ליווה באופן אישי את העברת הסיוע הסעודי למוג'אהדין באפגניסטן. במסגרת פעילותו זו נפגש נאיף פעמים רבות עם בן-לאדן. מאוחר יותר עמד הנסיך בראשות ועדת הסיוע לקוסובו וצ'צ'ניה, שהעבירה 74 מיליון דולר לגורמי אל קאעידה באיזור הבלקן ורוסיה בסוף שנות ה-90.

נאיף עמד גם בראש ועדת 'אל-קודס' לתמיכה באינתיפאדה. בשנים 2000 עד 2002 מימנה 'אל-קודס' קמפיין לעידוד פיגועי התאבדות בשטחי הרשות הפלסטינית, ואף הבטיחה קצבה בסך 5,000 דולר לכל משפחה של שאהיד. משפחות השאהידים והאסירים קיבלו באותה תקופה סיוע בסך 55.7 מיליון דולר מהוועדה. גם החמאס זכה לסיוע נדיב, כאשר בפברואר 2004 העבירה הוועדה 5 מיליון דולר לבכירי הארגון. גם ארגונים אחרים זכו לסיוע, בשנת 2000 ארגן נאיף בסעודיה מבצעי התרמות שבמהלכו גויסו 174 מיליון דולר שחולקו בין כל ארגוני הטרור הפלסטיניים.

הדלת המסתובבת של הנסיך נאיף

למרות אלו, בתודעה הבינלאומית הצטייר נאיף כמי שהוביל קו לוחמני נגד הטרור. לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר הוא דאג למחוק כל זיקה רשמית בין אל קאעידה לבית המלוכה בריאד. בשנת 2003 הכריז מלחמה בארגון הרצחני שערך באותה עת פיגועים בשטחי סעודיה, ובשנה לאחר מכן גם הסיוע הסעודי לחמאס הוריד פרופיל.

מומחי טרור רבים מטילים ספק בכך שמדובר בנקודת מפנה אמיתית. כך למשל, עם כליאת אנשי אל קאעידה בבתי הסוהר הסעודיים, החל נאיף גם ב"תכנית שיקום" להחזרתם לדרך המוטב. 400 האסירים הראשונים השתחררו בשנת 2005 במסגרת התכנית, ובהמשך הגיע מספר המשוחררים ל-4,000 איש. על פי הערכות מומחי טרור, כ-20% מאותם משוחררים השתלבו בחזרה במערך הטרור של אל קאעידה, בלי לקחת בחשבון את אלו שמצאו את מקומם בקרנות צדקה סמי-ממשלתיות שהמשיכו לממן את תשתיות הטרור.

כדי להבין את הרקע ליחסים הדואליים בין הנסיך נאיף לאל קאעידה כדאי להיזכר שלאחר הפיגועים במגדלי התאומים דיווחה התקשורת האמריקנית על הסכם ג'נטלמני שנערך עוד בשנות ה-90 בין אוסאמה בן-לאדן לשלטונות הסעודיים. בן-לאדן התנגד אז לנוכחות הצבא האמריקני שנלחם בעירק בסעודיה, אך על פי ההסכם הוא התחייב להימנע מפיגועים בשטחי הממלכה. בית המלוכה אפשר לו בתמורה לעזוב את המדינה למרות התיקים הפתוחים נגדו. בנוסף, הובטח לו שקרנות הצדקה הקשורים לשמו לא ייפגעו. על פי חלק מהפרסומים בן לאדן צויד גם במענק פרידה בסך 300 מיליון דולר. לאחר מכן הלחץ האמריקני גבר, ונאיף נאלץ לפגוע במקורות המימון של אל קאעידה. בן-לאדן ראה בכך הפרת הסכם וב-2003 נתן אור ירוק לביצוע פיגועים בשטחי סעודיה.

בגדי הנסיך החדשים

בדומה לאחיו המנוח, יורש העצר החדש, סלמאן, מצטייר בעולם כ"שמרן מתון". מתינותו עומדת בימים אלה במבחן לא פשוט. חברת הביטוח 'לויידס', ששילמה מעל 215 מיליון דולר למשפחות הנרצחים באירועי ה-11 בסמפטמבר, תובעת את בכירי הצמרת הסעודית על חלקם במימון הפיגועים. סלמאן מכונה בכתב התביעה "פטרון אישי" של אל קאעידה בבלקנים, וזאת בשל היותו ראש ה-SHC, ועדת הסיוע העליונה לבוסניה.

על פי כתב התביעה, סלמאן העביר מחשבונו האישי ומחשבונות ה-SHC 120 מיליון דולר לסוכנות TWRA לסיוע לעולם השלישי בשנים 1995-1992. פרשייה זו ממחישה היטב את השיטה: מימון טרור במסווה של סיוע הומניטרי, וריבוי ערוצים כדי להקשות על זיהוי המקורות והנמענים גם יחד. ועדת הקונגרס שחקרה את פיגועי ה-11 בספטמבר ציינה כי TWRA הייתה אחד הערוצים העיקריים דרכם רכשו אנשי אל קאעידה בבלקן ציוד צבאי.

בנוסף, התביעה מאשימה את סלמאן בסיוע לפיגועים בישראל כשניהל את הוועדה העממית לסיוע לג'יהאד בפלסטין, זרוע סעודית שמימנה הכנת פיגועים ותמכה במשפחות המחבלים. על פי הדוחות השנתיים, הוועדה העבירה לאש"ף 8 מיליון דולר בין השנים 2000 ל-2003. אלפי אזרחים ישראלים שילמו בחייהם בשל אותו סיוע.

כשאבו-זוביידה, עוזרו הבכיר של בן לאדן, נתפס על ידי הכוחות האמריקניים באפגניסטן, הוא נשאל על מקורות המימון שלו. בתשובה הציג האיש את מספר הטלפון של הנסיך אחמד, בנו של סלמאן. טביעות אצבעותיו של סלמאן, אם כן, מורגשות בכל העולם.

אך גולת הכותרת בפעילותו של סלמאן היא קרן IIRO, אותה הנהיג "ביד ברזל", כך על פי עדותו של סוכן ה-CIA הבכיר רוברט בר בספרו "לישון עם השטן". על פי מסמכים שנתפסו על ידי המודיעין האמריקני, העניקה IIRO סיוע לבן-לאדן בשנת 1989, כשזה החליט על הקמת אל קאעידה.

הספר של בר מביא תמונה מעניינת של פעילות הקרן ברחבי העולם. מוחמד ג'מאל ח'ליפה, אחיו למחצה של בן-לאדן, ניהל את שלוחת IIRO בפיליפינים, ששימשה כזרוע פיננסית של ארגון הטרור 'אבו-סייף' במדינה. פעילות אל קאעידה באלבניה מומנה באופן דומה על ידי שלוחה מקומית של IIRO, שבראשה עמד מוחמד אל זוואהרי, אחיו של איימן, יד ימינו ויורשו של בן-לאדן. זו כמובן רשימה חלקית, ויש עוד דוגמאות רבות שתקצר היריעה מלפרט את כולן.

 

גם אנחנו על המפה של IIRO. על פי המסמכים שתפסו צה"ל והשב"כ במהלך מבצע 'חומת מגן', הקרן העבירה 280,000 דולר ל-14 עמותות הקשורות לחמאס שעסקו ב"הכשרת לבבות" לפיגועי התאבדות.

הפצת אידאולוגיית הג'יהאד באמצעות מימון פעילות דתית וחינוכית מהווה חלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה הסעודית, ובלעדיה אין קיום לתנועות טרור. רולנד ג'קארד, ראש המכון הבינלאומי ללימודי טרור בפריז, כתב בשנת 2002 בספרו "בשמו של בן-לאדן", כי פעילותה החינוכית של קרן SHC בבוסניה תהפוך את המדינה לבסיס הקדמי של הג'יהאד באירופה. היום קביעה זו הפכה למוסכמה בתוך שירותי המודיעין בעולם. את פירותיה של אותה פעילות ראינו בין היתר בפיגוע טולוז. פזית רבינא, כתבת 'מקור ראשון', חשפה אז כי המחבל מוחמד מראח שביצע את הפיגוע השתתף ב"סמינר התחזקות" של תנועת 'הזמנה לגן עדן' בבוסניה שבועות ספורים לפני האירוע.

בדצמבר האחרון התקיימה באוניברסיטה האסלאמית בריאד ועידה בשם "סלאפיזם: גישת השריעה וצורך לאומי". הוועידה נפתחה בנאומו של הנסיך המנוח נאיף שאמר כי סעודיה דבקה באידאולוגיה הסלפית שלה ותמשיך לתמוך בה, ומי שטוען שהיא קיצונית ומעודדת טרור שקרן. טענתו האחרונה אולי מעוררת גיחוך אצל מומחי טרור, אך לגבי היקף פעילותה המסיונרית של סעודיה ברחבי העולם איש לא צוחק.

'בית החירות', ארגון אמריקני העוקב אחר מידת החופש וזכויות האדם בעולם, בדק בשנת 2006 את תפוצת הפרסומים הסעודיים ברחבי ארה"ב. נבדקו 200 מסמכים שהופצו במסגדים ובמרכזים אסלאמיים אחרים. המסקנה הייתה עגומה: הפרסומים משקפים אידאולוגיית שנאה טוטוליטרית, מסיתים לאלימות, וגורמים להפרת זכויות אדם על אדמת ארה"ב.

ארה"ב דואגת לנפט יותר מלטרור

דוחות מודיעיניים עדכניים ממשיכים להתריע שהסיוע הסעודי לטרור לא נעצר. כך, שלוחותיה של קרן 'אל-חרמיין' המשיכו לפעול ברחבי העולם גם לאחר סגירתה הרשמית ביוני 2003, ובתקשורת האמריקנית אף דווח בספטמבר של אותה השנה על משרד של הקרן שפועל במדינת אורגון. בדוח סודי של משטרת פקיסטן שדלף לתקשורת ב-2009, צוין כי 'אל-חרמיין' הזרימה 15 מיליון דולר לקבוצות אל קאעידה וטליבאן במדינה. משחקי החתול והעכבר, אפוא, לא פסקו לרגע.

שיטה נפוצה בה נוקטים תומכי טרור סעודיים היא הסתעפות, כמו במקרה של קרן SHC שמימנה את חימושם של אנשי אל קאעידה בבלקן באמצעות קרן נוספת. זהו כנראה אחד התפקידים של רשת חקאני. משפחת הפשע האפגנית מקושרת לטליבאן עוד משנות ה-90. כבר בשנת 2004 הצטברו דיווחים ב-CIA על כך שאנשי חקאני מעבירים כספים מסעודיה לטליבאן, אך רק בשנתיים האחרונות הטילה ארה"ב סנקציות על ראשי הרשת.

לפני שנתיים נעצרו בפקיסטן ארבעה אנשי חקאני ששבו מעלייה לרגל במכה. מזוודותיהם לא הכילו מזכרות, אלא היו מלאות בכסף המיועד לטליבאן. עליות לרגל הן מקור פרנסה משמעותי בעבור ארגוני טרור. הפיגוע בבית חב"ד במומבאיי בשנת 2008 מומן בחלקו באמצעות חברת קש שגייסה כספים בעת עלייה לרגל. אותה חברה זכתה כפי הנראה גם לסיוע מ'אל-חרמיין'. עליות לרגל, אגב, מפוקחות בפיקוח הדוק על ידי קרן החאג' הסעודית, שבראשותה עמד שנים רבות הנסיך נאיף.

 

כשמדברים על מלחמה במימון הטרור, עיני העולם נשואות לארה"ב. היא עשתה לא מעט בתחום, אך יש החושבים שלא מספיק. חוקר הטרור ג'ונתן שנצר רמז בשנה שעברה במאמרו "סוגיית מימון טרור סעודי" בעיתון The Weekly Standard, שלארה"ב, החוששת מעליית מחירי הנפט, אין מספיק מנופים כדי ללחוץ על השלטונות בריאד.

לפי המתואר בספרו הנזכר של רוברט בר, הדברים עובדים בפשטות: "ב-12 בספטמבר 2001, פחות מיממה לאחר ההתקפות על מרכז הסחר העולמי והפנטגון, הוציאה סעודיה לשוק תוספת של תשעה מיליון חביות נפט שהופנו בעיקר לארה"ב. בעקבות זאת נשארו מחירי הנפט נמוכים והאינפלציה עלתה בשיעור שולי, אף שהייתה זאת התקפת הטרור הבודדת הקטלנית ביותר בהיסטוריה".

גם דוד בדין, עיתונאי חוקר ומומחה לטרור, מציין בשיחה עם 'מקור ראשון' כי לנפט יש משקל רב בקבלת ההחלטות בארה"ב, אך לדעתו הוא אינו השיקול היחיד. "לרבים מהפוליטיקאים בארה"ב", מזכיר בדין, "יש קשרים עסקיים עם סעודיה. הכרזת מלחמה טוטאלית על מקורות המימון הסעודיים של ארגוני טרור תמוטט את העסקים הללו, ואת זה הצמרת הפוליטית האמריקנית לא יכולה להרשות לעצמה".

קשרים עסקיים עם סעודיה נפוצים במיוחד בקרב האליטה המורמונית, מציין בדין. לאליטה זו השפעה גדולה בארה"ב, כשמרבית בכירי ה-CIA וה-FBI נמנים איתה, וכך גם רבים בצמרת המפלגה הרפובליקנית, כולל משפחת בוש ומועמד המפלגה לנשיאות מיט רומני. אגב, בניגוד למועמדים אחרים מולם התמודד רומני במירוץ הפנימי של המפלגה, הוא נמנע מלתקוף את סעודיה. סימן נוסף לקשרים בין האליטה המורמונית בארה"ב לשלטון הסעודי, מצא בדין בשנת 1986 כשחשף שהזרם הדתי הלא מוסלמי היחיד שמותר לו לפעול בשטחי הממלכה הסעודית הוא הזרם המורמוני.

קרי פאטון, מומחה טרור אמריקני ומחבר הספר "מודיעין סוציו-תרבותי", מתקומם כנגד ההכללה כלשונו כלפי הקהילה המורמונית. עם זאת, הוא מסכים חלקית עם בדין בקביעה כי לרפובליקנים יש מסורת של שיתוף פעולה עם סעודיה. לדעת פאטון, הבעיה האמיתית היא שהמפלגות בארה"ב לקחו חלק בסכסוך בין הסונים לשיעים. הרפובליקנים תמיד צידדו בסונים, אותם מייצגת סעודיה; ורבים מהמנהיגים הדמוקרטיים ניסו לאמץ לחיקם את השיעים, כמו במקרה של הנשיא קרטר. פאטון סבור כי שתי המפלגות שגו כשתמכו באחד הצדדים, כשאף אחד מהם אינו מצטיין ביציבות יתרה. הרפובליקנים כשלו, לדעתו, כשתמכו בסעודים המושיטים סיוע רב לפלסטינים ול'אחים המוסלמים'.

ובינתיים, הסעודים ממשיכים להפעיל לחצים על ארה"ב. הסנאט האמריקני אישר לאחרונה תיקון לחוק תקציב סיוע החוץ לשנת 2013, המחייב את מחלקת המדינה לדווח כמה מתוך 5 מיליון פלסטינים המקבלים סיוע מאונר"א, הם פליטים שעזבו את בתיהם בישראל בעקבות מלחמות העצמאות ומלחמת ששת הימים, וכמה מהם צאצאים של אותם פליטים. הסעודים מאוד לא אהבו את החקיקה, העלולה לרוקן את "זכות השיבה" מתוכנה. לפי בדין, אחד הצעדים שננקטו מכיוונם הוא העברת 5 מיליון דולר במזומן למחנות אונר"א ברצועת עזה. סכום קטן יחסית לתקציב השנתי של הארגון בסך 1.2 מיליארד דולר, אך כשהוא מועבר במזומן אין לדעת לאילו ידיים יגיע.

האם המצב ישתנה בעתיד? פאטון מאמין שרבים מהרפובליקנים הפיקו לקחים משגיאות העבר, אך נשאר פסימי לגבי המפלגה הדמוקרטית, שלדעתו תמשיך לחבק את קיצוני האסלאם.

אריה גלוזמן

זהב צרוף, זהב שחור

/ב /על ידי

פורסם במוסף הכלכלה של 'מקור ראשון' ב-27 ביולי 2012 

האם טורקיה שותפה בסנקציות על תעשיית הנפט האיראנית? תלוי את מי שואלים. בינתיים הפעילות האיראנית הכלכלית בטורקיה רוחשת ללא הפסק ומעוררת דאגה במערב 

על פי הנתונים שפרסם לאחרונה המכון הטורקי לסטטיסטיקה, ייצוא הזהב המקומי בחמשת החודשים הראשונים של שנת 2012 שבר שיאים. היקף מכירתו הגיע לכ-4 מיליארד דולר. פילוח הנתונים של המכון הטורקי מראה שאיראן הפכה ליעד המועדף של ייצוא הזהב הטורקי – כ-75% ממנו הגיע לשכנתה ממזרח, ובהחלט מדובר בשיאים – היקף הייצוא מהסוג הזה תפח פי 8 בהשוואה לתקופה הזו אשתקד.

המשפחות האיראניות האמידות המתגוררות בטורקיה הן השחקן החשוב ביותר בשוק הזהב הטורקי – כך על פי Today Zaman, אחד העיתונים המובילים בשפה האנגלית במדינה. המשפחות האלה מנהלות עסקי בנייה ומתכת מצליחים, והן רוכשות זהב באופן מסיבי ומעבירות אותו למולדתן.

לכאורה, אין דבר יוצא דופן במה שעושים העשירים האיראניים המתגוררים בטורקיה. הסנקציות על טהרן גרמו לפיחות חד במטבע האיראני, ובעבור רבים הזהב הוא אפיק החיסכון המועדף. אולם המשפחות האלה לא מעבירות את הזהב שהן רוכשות לקרוביהן באיראן. על פי הדיווח ב-Today Zaman, המשפחות האלה נוקטות זהירות מופלגת והרכישות מתבצעות באמצעות צד שלישי. בהמשך, הזהב מועבר לבנק המרכזי של איראן, וגם ההעברות האלה מתבצעות דרך מתווכים.

העיתון הטורקי, 'וטאן', דיווח שגורמים מקומיים בטורקיה שותפים לחגיגה. העיתון טוען שהבנק HalkBank ממיר בעצמו כספים לזהב עבור הבנק המרכזי של איראן, ובחלק מהמקרים משאיות משוריינות אף מעבירות אותו ישירות אל הגבול, ושם ממתינים לסחורה פקידים איראניים.

נפט תמורת זהב

HalkBank הוא לא עוד בנק טורקי, אלא בנק ממשלתי שדרכו מתבצעים תשלומים בעבור נפט מאיראן. עדות נוספת לכך שמדובר בעסקי נפט תמורת זהב מצויה בדוח המדובר של המכון הטורקי לסטטיסטיקה, שציין שהייצוא הזה הוא למטרות שאינן כספיות. אנליסטים רבים פירשו זאת כתשלום עבור נפט.

הכלכלה בטורקיה היא מהגדולות בעולם, והיא זקוקה למקורות אנרגיה שאינם מצויים בשטחה. 93% מהנפט ו-98% מהגז שצרכה טורקיה בעשור האחרון, מקורם בייבוא. ייבוא הנפט מאיראן הוא כ-40%, ולכן הפכה טהרן לספק הגדול ביותר של הזהב השחור לטורקיה. בהקשר הזה אפשר גם להבין את התגדותה של טורקיה ל"סנקציות החד-צדדיות" על תעשיית הנפט האיראני.

למרות זאת, לפחות באופן רשמי נכנעה אנקרה ללחצים מאירופה ומארה"ב, ואף אפשר להתרשם שהיא עושה מאמצים למצוא חלופות לנפט האיראני. עסקה של אספקת מיליון טון נפט נחתמה לאחרונה עם לוב, ובימים אלה מתנהלים גם מגעים עם סעודיה. עסקאות גז רבות נחתמו עם אזרבייג'אן, ועסקאות רבות מתוכננות להיחתם בתקופה הקרובה. לאחרונה פתחה טורקיה במגעים אפילו עם יריבתה המסורתית – כורדיסטן העירקית העשירה בנפט.

אולם לא ברור עד כמה כנים מאמציה של אנקרה. המכון הטורקי לסטטיסטיקה דיווח לאחרונה על שיא בייבוא הנפט מאיראן בחודש מרץ – 1,174 מיליון טון או 280,000 חביות ביום – הכמות הגבוהה ביותר מאז יוני 2011. מאידך, אנליסטים בטורקיה, שהתראיינו לעיתון Hurriyet Daily News המקומי, ציינו שמדובר בשיא עונתי. הם העריכו שחברת האנרגיה הממשלתית Tüpraş התכוונה לייבא כמות גדולה ככל האפשר של נפט איראני לפני הצמצום המתוכנן בכ-20% בתקופה הקרובה, ואכן כבר בחודש יוני ירדה רכישת הנפט מאיראן ל-110,000 חביות ביום.

כך או כך, איש לא משלה את עצמו שטורקיה תוותר בקלות על הנפט האיראני. זהו נפט דל גופרית שייצור הדלקים ממנו זול למדי. רק רבע מכלל הנפט המופק בעולם הוא בעל איכות דומה, ובו הנפט המופק בלוב שטורקיה כה מחזרת אחריה,. לעומת זאת, רוב הנפט הסעודי עתיר גופרית ועלות ייצור הדלקים ממנו יקרה יותר. הנפט האיראני הוא גם זול יחסית – על פי הדוחות האחרונים של 'גולדמן סאקס' מחירו זול ב-6 דולרים בקירוב ממחיר הנפט הגולמי מסוג ברנט, המופק מהים הצפוני ומשמש אמת מידה למחירי הנפט בעולם.

לטורקיה יש סיבות נוספות לסחור עם איראן בזהב תמורת נפט, כמי שסובלת מגירעון מסחרי גדול היא שמחה לכל מקור ייצוא נוסף, והמקור האיראני כנראה לא מאכזב. בחודש מאי הגירעון המסחרי של טורקיה הצטמצם בכ-1.6 מיליארד דולר בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, ובמונחים השנתיים הירידה הייתה משמעותית אף יותר – 8.3 מיליארד דולר.

גם איראן מייחסת חשיבות רבה לעסקה עם טורקיה. טהרן שמחה לכל אמצעי תשלום המחליף את הדולר והאירו, כדי להתמודד עם הסנקציות והאינפלציה הגואה, ובמיוחד הם שמחים שם לזהב. "איראן להוטה מאוד להגדיל את מאגרי הזהב שלה", אמר לאחרונה גוקחאן אקסו, סגן נשיא בחברת הצורפים Istanbul Gold Refinery, בראיון ל'פייננשל טיימס', כיוון ש"אפשר להמיר זהב למזומנים בכל רגע נתון מבלי לאבד את ערכו".

לשוק הזהב בטורקיה יש יתרונות נוספים עבור איראן. אין בו רגולציה, לא מתבצע בו רישום כנהוג בשוקי ניירות הערך ודומיהם, ועסקאות המתבצעות בתוכו פטורות ממס.

מי נרדם בשמירה?

בטורקיה כנראה עובר אחד הנתיבים המשמעותיים שבאמצעותו טהרן עוקפת את הסנקציות שהוטלו עליה. במערב עוקבים בדאגה אחר העלייה במספר החברות הזרות בבעלות איראנית או בשותפות איראנית הנפתחות בטורקיה וחושדים שמדובר בחברות קש שמטרתן היא מאבק בסנקציות. על פי נתוני איגוד לשכות המסחר הטורקי, בשנת 2011 נפתחו 590 חברות כאלה, גידול של 41% יותר משנת 2010, ואילו השנה נרשמו כבר 2,140 (!) חברות חדשות במימון איראני על אדמת טורקיה.

היקף המסחר בין טורקיה לבין איראן זינק בחודש מאי ב-513% והגיע ל-1.7 מיליארד דולר. שלא במפתיע, חלק הארי שלו הוא ייצוא הזהב הטורקי, שהיקפו עלה ל-1.4 מיליארד דולר.

ובינתיים, ממשל אובמה העניק לטורקיה פטור זמני מהסנקציות על תעשיית הנפט האיראנית. "הרעיון שטורקיה זקוקה לזמן נוסף כדי להתנתק מהתלות בנפט האיראני הוא מגוחך", התרעם מייקל רובין, יועץ לשעבר לענייני איראן ועיראק בפנטגון, בריאיון לפורטל השמרניThe Washington Free Beacon. רובין הוסיף בנימה לא דיפלומטית: "טורקיה מתייחסת לאובמה כטיפש… כולם חוץ ממנו יודעים שטורקיה ואיראן מרמות". רובין אמר גם שלא יתפלא שארדואן עצמו עושה רווחים נאים מהעסקאות עם איראן.

לדברי רובין, הבעיה העיקרית היא "שבזמן שאובמה טוען שמדיניות הסנקציות שלו היא הצלחה כבירה, איראן דוהרת לקראת פצצה גרעינית. בזמן שהוא מסתכל במראה ואומר לעצמו כמה חכם הוא ואהוב על הציבור, המזרח התיכון עלול להתדרדר במהירות למלחמה".

המאמר בפורטל הוושינגטוני מצטט גם מקור בכיר בגבעת הקפיטול, המתמחה בסנקציות על איראן ואומר: "החדשות הטובות הן שהסנקציות עובדות, שכן הן מאלצות את איראן להשתמש בזהב במקום הדולר. אך החדשות הרעות הן שאיראן מצליחה לצבור כמות מספקת של זהב, אבנים ומינרלים אחרים המאפשרת לה לסחור בהם". מסקנתו ברורה: "אין מנוס מהחרפת הסנקציות". האם בוושינגטון ישמעו לעצתו? ימים יגידו. לא נותר מהם הרבה עד שהמצב יהיה בלתי הפיך.

Lior Mazirov

עושים מכה במֶכָּה

/ב , /על ידי

מערכת לוגיסטית מסועפת האחראית להפעלת העליה השנתית לרגל למכה מגלגלת ממון רב. רווחיה מהווים נתח משמעותי בכלכלה הסעודית. אך לצד הברכה ששאופים הסעודים מהעניין, המבצע הדתי מציב לממלכה גם אתגרים.

 

בימים כתיקונם חוסם מכפר מוסמוס שבואדי ערה "מתגלגל" כלשונו. חוסם (שם בדוי, השם האמיתי שמור במערכת) אוהב לבשל אך לא נבהל משום עבודה. לפני כשנתיים התמזל מזלו והוא מצא עבודה בתפקיד האהוב עליו, עוזר מטבח ביחידת קייטרינג בסניף מקומי של תאגיד טכנולוגיה אמריקני באיזור העמקים, אלא שבקרוב תסתיים ההתקשרות בין קבלן המזון לחברת ההייטק המחליפה אחת לשלוש שנים את מפעילי מטבחה.

אולם מחשבותיו של חוסם נמצאות כבר במקום אחר. בסיועו של אביו שעשה לפני שנתיים חאג', עליה לרגל למכה המקודשת למוסלמים, גם חוסם משלים את הכנותיו האחרונות לקראת מימוש הציווי הדתי. השתתפות בחאג' החל בחודש האחרון של הלוח המוסלמי הנה אחד מ"חמשת עמודי האסלאם". המצווה כוללת סדרה של טקסים באתריהן של מכה ומדינה הנמשכים כשבועיים.

מדובר בציווי חובה שעל כל מוסלמי לבצע לפחות פעם בחיים, בתנאי שהוא יכול לעמוד בו מבחינה כספית ובריאותית. התנאי הפיננסי, כך מסתבר, הוא בעל חשיבות עליונה שכן עלות המצווה מוערכת בכ-6,000–10,000 דולר לאדם. העלויות כוללות תשלום עבור אשרת כניסה לסעודיה וטיסות, לינה, ארוחות ונסיעות לאתרי פולחן. גם טקסים דתיים עולים כסף כמו למשל שחיטת קורבנות שעלותה מגיעה ל-130 דולר, ויש גם מתנות וטלפונים הביתה.

פרה חולבת לכלכלה הסעודית

חוסם הוא אחד ממיליוני מוסלמים העולים לרגל למכה. על פי הרשויות בסעודיה בשנה שעברה 3.65 מיליון מאמינים מ-186 מדינות קיימו את מצוות החאג'. מספר עולי הרגל עולה מדי שנה ועל פי הערכות בשנת 2025 הוא עשוי להתקרב לכ-17 מיליון איש. התנועה האנושית האדירה הזאת מהווה זריקת מרץ לכלכלה הסעודית. תרומתה מוערכת בכ-3% לתמ"ג המקומי. אחד המרוויחים מכך הוא ענף השירותים הכולל בתי עסק להמרת מט"ח, רשתות קמעונאיות, שירותי תקשורת ומסעדות.

אך הנהנים העיקריים מתרומת החאג' הם ענפי התיירות והנדל"ן. עם גידול במספר העולים לרגל עולים גם הביקושים למקומות לינה הגבוהים משמעותית מההיצע, דבר שיוצר דרישה תמידית לבניית בתי מלון חדשים וגורם לזינוק בדמי שכירות ובמכירי הקרקעות במכה שב-35 השנים האחרונות עלו מ-3 דולר למ"ר ל-22,000 דולר. ויש אף מדברים על בועת נדל"ן במכה ומדינה שצפויה רק לגדול והיקפה בעשור הקרוב מוערך בכ-120 מיליארד דולר.

רווחים נאים מפיק בתקופות החאג' ענף מלונות היוקרה. מלונות כאלה המציעים שירותים מסביב לשעון, הפכו לשם דבר. גם רשויות התיירות בסעודיה מחזרות אחרי עולי רגל אמידים בהציען חבילות טיולים מעבר לגבולות מכה ומדינה.

עונת החאג' מספקת הזדמנויות תעסוקה לאלפי צעירים סעודיים, לעסוק בפעילות מסחרית לא מורכבת כגון מכירת מזון, מזכרות ומחרוזות תפילה והביקושים רק עולים. כדי לעמוד בהם, הכלכלה הסעודית צריכה לייצר על פי הערכות כ-160,000 מקומות עבודה בשנה.

משתלם במיוחד העיסוק במכירת "מזכרות מכה". אין נתונים רשמיים על הקיף השוק הזה, אך ההערכות מדברות על מאות מיליוני דולרים בשנה.

בית המלוכה הסעודי עושה את מירב המאמצים במטרה לנצל את הפוטנציאל הכלכלי הגלום בחאג'. לשם כך קיבלה הממשלה בריאד תכנית רב שנתית להשקיע 80 מיליארד דולר עד שנת 2022 בתשתיות תעופה, רכבות וכבישים. על פי תחזיות ההשקעה אמורה להוסיף כ-7% לצמיחה השנתית המשוקללת.

חאג' לכל או חאג' VIP?

אלא שהאזרח הקטן בסעודיה לא מרגיש את פירות צמיחתה של תעשיית החאג'. לדברי יאסר אל חאוולי, כלכלן המתמחה בהשקעות חאג', מי שנהנה בעיקר מהיקף עצום של מכירות מזכרות ומתנות בתקופות החאג' הם יצרנים בסין. העסקים המשפחתיים בסעודיה לא עומדים בתחרות מולם, הן בגלל המחירים והן בשל כישוריהם המוגבלים בשיווק תוצרתם. להערכת חאוולי, השוק המקומי מפסיד כתוצאה מכך כ-135-215 מיליון דולר בשנה.

גם ענפי המשק שמושקעים בשוק החאג', מספקים תעסוקה בעיקר לעובדים זרים. כ-75% מהמועסקים בענף התיירות במכה,הם זרים. כ-96% מנהגי האוטובוסים בתקופת החאג' מגוייסים מחוץ לגבולות הממלכה. מרביתם מגיעים ממצרים, סוריה וסודן. זאת למרות מאמציהם הכבירים של השלטונות למשוך צעירים סעודיים לעסוק בתחומים הללו. המאמצים הללו כוללים סיוע בדיור, ביטוח רפואי, תשלום שעות נוספות ותמריצים נוספים. למרות התמריצים, הצעירים נרתעים מהעבודות הללו בגלל תנאיהן הקשים ואופיין העונתי. רק מעט סטודנטים בחופשה מוכנים לשאת את מתח העבודה הנמשכת 12 שעות ביום.

יש הטוענים כי החאג' יוצר עיוותים של ממש בשוק הנדל"ן בסעודיה. חברות בניה מעדיפות להשקיע במגה פרויקטים לטובת אירוח עולי הרגל המניבים רווחים נאים, בעוד שהאוכלוסייה המקומית סובלת ממצוקת דיור. כדי לפתור את המצוקה, צריכים להבנות, להערכת מומחים, 275,000 בתים חדשים מדי שנה.

ריבוי מלונות היוקרה הגורם לזינוק במחירי הקרקעות והשכירות במכה מקשה על עסקים קטנים להתפתח במקום. מחיר השכרת שטחי מסחר ליד המסגד הגדול מגיע לכ-100,000 דולר למ"ר, מה שהופך את האיזור לאחד היקרים בעולם.

המתקוממים נגד "חאג' לעשירים" מסתמכים גם על טיעונים רוחניים. לדעת סמי ענקאווי העומד בראש המרכז לחקר החאג', סוג כזה של עליה לרגל עומד "בסתירה מוחלטת לאופיה של מכה וקדושתו של בית אללה".לאחרונה קיבלה עמדתו של ענקאווי חיזוק מצד אנשי דת. שייח'ים מניגריה הזהירו את העולים לרגל מהפיכת מצווה דתית למבצעי תיירותי, ואילו השייח' מחמד אל טבטבאי, שבעבר נמנה עם ראשי המכללה ללימודים אסלאמיים בכווית, לא רק מגנה את תופעת "חאג' VIP" אלא קורא להטיל עליה חרם.

השייח' טבטבאי מבטא את חששם של רבים שהעדפת חבילות יוקרה על ידי ספקי השירותים תרתיע בטווח ארוך מיליוני מוסלמים שידם אינה משגת, מקיום חובתם הדתית. אך אם החשש הזה מוצדק, הרי שיש כאן לא רק בעיה רוחנית אלא איום עתידי על מרכיב חשוב בצמיחה הסעודית.

אריה גלוזמן

חזבאללה – עסקים לא כרגיל

/ב /על ידי

קבוצת סנטורים משתי המפלגות האמריקניות הגישה בימים האחורנים הצעת חוק שעל ניסוחה שקדה זה מספר חודשים. החוק יחמיר, לכשיתקבל, את הסנקציות של ארה"ב על החיזבאללה. החוק נועד לפגוע בכל מוסד פיננסי ובכל ספק שירות המשתף פעולה עם ארגון הטרור, כולל בנקים מרכזיים ותאגידים המעניקים שירותי לווין לרשת אל מנאר. בנוסף, החוק יחייב את נשיא ארה"ב לדווח בתוך 90 יום ממועד חקקיתו על רשימת המדינות בהן פרושות עיקר הרשתות הפינננסיות והלוגיסטיות של החיזבאללה. הנשיא יחוייב גם לעקוב אחר המדינות הסוררות ולדווח לקונגרס אילו צעדים ננקטים כדי לגרום להן לתקן את המצב.

החקיקה האמריקנית יצאה לדרכה בעיתוי הגרוע ביותר מבחינת החיזבאללה. העיתון הלבנוני Daily Star ציטט לאחרונה גורמים בארגון שמספרים על קיצוצים בתקציבו, בעיקר עקב האטת הזרמת כספים מאיראן. בטהראן אומנם מקווים שתהיה פריצת דרך נוספת בשיחות הגרעין שתוביל להקלה נוספת בסנקציות עליה ולהתאוששות כלכלתה אך מירב מאמצי הסיוע שלה מופנים כיום לממשלת סוריה הנאבקת על קיומה.

הזירה הסורית שואבת גם משאבים פיננסיים מרובים מהחיזבאללה עצמו שמעורב בה עד הצוואר. למעורבות זאת יש גם השלכות פנים לבנוניות: הארגון משקיע כסף רב בניסיונתיו למנוע פיגועים נגדו מצד גורמי אל קאעידה.

אך סוריה איננה צרתם היחידה. כבר עתה אמצעי המעקב והמניעה של מדינות המערב פוגעים בתזרים המזומנים אל הארגון. רק לאחרונה ממשלת גרמניה עצרה אחר מעקב ממושך את פעילותה של קרן השאהידים של החיזבאללה בשטחה. הקרן הספיקה לאסוף בין השנים 2007-2013 תרומות בסך כ-3.3 מיליון אירו. כספים אלה הופנו ללבנון לגיוס לוחמים ולסיוע למשפחות המחבלים שנהרגו.

ובינתיים, החיזבאללה החל במשא קיצוצים בכוח האדם במערכותיו השונות המעניקות שירותי סיוע, בריאות, תקשורת ואחרים כדי לחסוך עלויות. לעת עתה מצמצם הארגון גם בכל הפעילויות לקירוב האוכלוסיה הסונית בלבנון.

המצב החדש משפיע גם על גורמים בכלכלה הלבנונית. המערכת הבנקאית המקומית כבר נכנסה לכוננות ספיגה. בלבנון עוד זוכרים את מה שקרה לפני מספר שנים לבנק הלבנוני קנדי אשר הואשם על ידי משרד האוצר האמריקני בסיוע להלבנת הון וסחר בסמים עבור החיזבאללה. הבנק לבסוף פורק ונכסיו נמכרו. הפעם שחקנים עוד יותר משמעותיים יהיו על הכוונת, כולל הבנק המרכזי של לבנון.

Roni Bialer

עלייה במחירי הנפט לאחר כיבוש צפון עיראק בידי "המדינה האסלאמית של עראק והלבאנט"

/ב /על ידי

מחירי הנפט העולמיים זינקו בשל חשש משיבושים באספקת "הזהב השחור", זאת על רקע הטלטול שחווה עיראק בתקופה האחרונה. מחיר הנפט הקל בארה"ב עלה לאחרונה לרמה של 107 דולרים לחבית, הגבוה ביותר מזה תשעה חודשים ואילו המקביל האירופי, נפט מסוג ברנט, מתקרב לרמה של 114 דולרים לחבית.

מומחים קישרו את עליית המחירים העולמית למשבר בעיראק, שכן המדינה נחשבת ליצרנית הנפט השנייה בגודלה בקרטל יצואניות הנפט אופ"ק, אלו הזהירו בנוסף כי כאוס במגזר הנפט בעיראק ישפיע בצורה שלילית על ההתאוששות שרשמה הכלכלה העולמית השנה, כך לדבריהם.

כאמור, הזינוק במחירי הנפט בעיראק מגיע לאחר השתלטות של פעילי ארגון "המדינה האסלאמית של עיראק וא-שאם" האסלאמי קיצוני על צפון עיראק ובפרט כיבושו את שתי הערים החשובות מוציל (מוסול) ותכּרית וההכרזות על כוונה לכיבוש הבירה העיראקית בגדאד. על רקע זה, הודיע מצידו הנשיא האמריקאי ברק אובמה כי ארצו "בוחנת את כל אפשרויות הפעולה". יצויין כי המציאות הנוכחית בעיראק משליכה לאשפה השקעות אמריקאיות בסך מיליארדי דולרים בכוחות הביטחון העיראקיים. מועצת הביטחון של האו"ם מצידה פרסמה הודעת גינוי בשם 15 המדינות החברות בה כנגד "הפעולות הטרוריסטיות" של "המדינה האסלאמית".

על פי נתוני אופ"ק, עיראק מייצרת כיום 3.33 מיליון חביות נפט מדי יום והיא מדורגת במקום השני בארגון לאחר סעודיה ולפני איראן וכווית, מבחינת עתודות הנפט שבתחומה, נמצאת עיראק נמצאת במקום החמישי בעולם.

אריה גלוזמן

הסנקציות נגד איראן: מדינות ארה"ב מתגייסות למאבק

/ב /על ידי

ראשי מחוז מרילנד האמריקני החליטו לבטל את האשראי ואת הפנסיות ולאסור את ההשתתפות במכרזים של חברות הסוחרות עם שוק האנרגיה של טהרן; "כספי משלמי המסים שלנו לא ישמשו לתמיכה במשטר האיראני", אומרת דוברת המדינה

ההבנה כי המשטר האיראני מהווה סכנה לעולם ואסור שיחזיק נשק גרעיני מחלחלת לאחרונה בארה"ב. לא כולם יכולים להציב קווים אדומים, לערוך מבצעים צבאיים או לשתק תחומי כלכלה חיוניים למשטר, אולם יש שמשתדלים לעשות כל מאמץ כדי למנוע מטהרן לנהל את העסקים כרגיל. צעדים שבהם נקטו ראשי מדינת מרילנד שבחוף המזרחי של ארה"ב, הגובלת בוושינגטון הבירה, הם דוגמה למאמץ מסוג זה.

על פי חוק שהעביר הקונגרס האמריקני בשנת 2010, ממשלי המדינות רשאים להטיל סנקציות עצמאיות על איראן. חקיקה רלוונטית התקבלה מאז בניו-יורק, בקליפורניה, בפלורידה ובאינדיאנה וכעת הצטרפה אליהן גם מרילנד.

בחודש אפריל התקבלה פה אחד בסנאט ובבית הנבחרים של המדינה המזרחית הצעת חוק האוסרת על חברות המשקיעות בענף האנרגיה האיראני בסכומים של 20 מיליון דולר או יותר להשתתף בפרויקטים ובמכרזים מטעם הממשל המקומי. ההשקעות האסורות כוללות לא רק השתתפות במיזמים טכנולוגיים, אלא גם מתן אשראי ומימון פנסיות לעובדי המדינה האיראניים בענף. בהתאם לחקיקה החדשה הודיעה המועצה לעבודות ציבוריות במרילנד ביום רביעי ל-22 חברות החשודות בשיתוף פעולה עם גופי אנרגיה ברפובליקה האסלאמית כי עליהם להפסיק את השקעותיהם שם.

"כספי משלם המסים שלנו לא ישמשו לתמיכה במשטר האיראני", אמרה השבוע דוברת ממשל מרילנד, רחל גילורי. היא הוסיפה כי החקיקה החדשה נועדה למנוע מהשלטון בטהרן לממש את שאיפותיו הגרעיניות ולפגוע בתמיכתו בטרור ובהפרת זכויות האדם.

המועצה לעבודות ציבוריות, שבה חברים המושל מרטין אומלי, מבקר המדינה של מרילנד פיטר פרנקוט ושר האוצר המקומי ננסי קופ, תעדכן את רשימת החברות הסוררות לאחר מעקב נוסף. כיום נמצאים בה תאגידי אנרגיה מסין, מהודו, מאיחוד האמירויות, מסינגפור, מבלארוס, מוונצואלה, מאנגולה ומשווייץ. גם קבוצת 'יונדאי התעשיות' הדרום-קוריאנית, מיצרניות מכליות הנפט המובילות בעולם (אין לה קשר לחברת 'יונדאי' שמייצרת מכוניות), נכללה ברשימה השחורה. אין שם, נכון לעכשיו, חברות אמריקניות. הגופים שהוזהרו יוכלו לערער תוך תשעים יום בטרם יוטלו עליהם הסנקציות בפועל.

פורסם במוסף הכלכלה של 'מקור ראשון' ב-21 בספטמבר 2012

אריה גלוזמן

למרות העיצומים, גידול בייצוא מארה"ב לאיראן

/ב /על ידי

בזמן שאמריקה מכריזה על סנקציות מעל כל במה, מתברר שהיקף הייצוא שלה לטהרן, בעיקר של מוצרי מזון, גדל השנה בעשרות אחוזים. הרפובליקה האסלאמית מקצה את מטבע החוץ לייבוא מוצרים חיוניים

מדינות המערב מהדקות את העיצומים על איראן, אבל מתברר שהייצוא מארה"ב לרפובליקה האסלאמית גדל בשמונת החודשים הראשונים של השנה ב-32%. כך עולה מהנתונים שפרסמה השבוע הלשכה האמריקנית למפקד האוכלוסין.

בראש רשימת המוצרים המיוצאים לאיראן נמצאים חיטה ודגנים, שהיקף מכירותיהם לרפובליקה האסלאמית עמד בחודש אוגוסט על 89.2 מיליון דולר לעומת 21 מיליון בשנת 2011. הייצוא של מוצרי החלב זינק ביותר מפי שניים, מ-7.8 מיליון דולר ל-20.3 מיליון. גם במכירת ציוד רפואי לאיראן נרשמה עלייה, מ-4.7 מיליון דולר ל-8 מיליון. יצוין כי מוצרים אלה ניתנים לייצוא לאיראן גם במסגרת הסנקציות, בכפוף לאישור משרד האוצר האמריקני.

דווקא בהיקף הייצוא ההומניטרי לאיראן נרשמה ירידה השנה: מכירות מוצרי נייר ממוחזר, הכוללים בין היתר חומרי גלם לייצור חיתולים, צנחו מ-40.9 מיליון דולר ל-17.4 מיליון. כך גם היקף מכירתם של תרופות ומוצרים רפואיים ירד מ-26.7 מיליון דולר ל-14.9 מיליון. לפי האנליסטים הירידות בסעיפים הללו נובעות מקשיי תשלום מצד היבואנים באיראן, בשל הסנקציות החריפות שהטילה וושינגטון על המגזר הפיננסי במדינה.

פטור הומניטרי

ובינתיים יש בארה"ב מי שמזדעק לנוכח הנתונים המצביעים על ירידה בייצוא ההומניטרי לאיראן. אחת מהם היא קייט גולד, מראשי השדולה האמריקנית למען איראן והרשות הפלשתינית, שאמרה בראיון לסוכנות 'רויטרס' כי "הסנקציות של הממשל יוצרות מצב של מצור פיננסי הומניטרי דה-פקטו". גם שאוונה מוריס, סגנית נשיא במועצת החלב בארה"ב, הדגישה השבוע כי המועצה דורשת מזה זמן רב להגדיר רשימה ארוכה של מוצרים שיקבלו פטור הומניטרי גורף ממשטר הסנקציות האמריקני.

אלא שעל אף העלייה בהיקף הייצוא האמריקני לאיראן, חברות בארה"ב מתלוננות בחודשים האחרונים על קשיים הולכים וגדלים בסחר עם טהרן. הדבר לא מפתיע, בהתחשב בכך שהרשימה השחורה של הבנקים האיראניים המרכזיים, שדרכם התבצעו התשלומים מצד הייבואנים המקומיים, התארכה השנה, ובכך שלבנקים הקטנים יותר, שנותרו בינתיים מחוץ לרשימה, יש גישה מוגבלת למט"ח.

הקשיים בסחר החוץ אילצו את השלטונות האיראניים לנקוט צעדים לצמצום ייבוא סחורות בלתי חיוניות. השבוע דווח על החלטת הממשלה בטהרן לפרסם טבלת דירוג למוצרים מיובאים: חברות המייבאות מוצרים הנמצאים בדירוגים הגבוהים בטבלה יזכו לשערי דולר הנמוכים מערכם בשוק, ומנגד גופים המייבאים מכוניות, טלפונים ניידים, מוצרי קוסמטיקה וביגוד – סחורות הנמצאות בתחתית הדירוג – ייאלצו לשלם יותר תמורת המטבע האמריקני. על פי דיווחי הסוכנות 'רויטרס', הממשלה אף מתכננת בהמשך להטיל מסים מוגדלים על מוצרים אלה.

פורסם בעמוד הכלכלה של 'מקור ראשון' ב-19 באוקטובר 2012

Roni Bialer

6,000 עובדים מ-100 חברות גרמניות בפרוייקט הרכבת הגדול "ריאד מטרו" בסעודיה

/ב /על ידי

חברות בינ"ל רבות עוסקות בפרוייקט הרכבת הסעודי הגדול Riyadh Metro, אשר נחשב לאחד מפרוייקטי התעבורה הגדולים ביותר במדינה בתקופה האחרונה. בפרוייקט המדובר תופסות החברות הגרמניות  חלק ניכר, לצד חברות בינ"ל נוספות וחברות סעודיות מבית. ראש המשלחת העסקית – גרמנית לסעודיה, מיכאל אונמכט, אישר את הדברים ומסר כי מספר העובדים הגרמנים בסעודיה עלה במהלך שלוש השנים האחרונות.

ריאד מטרו

אונמכט הוסיף כי גרמניה איננה המבצעת הראשית של הפרוייקט, אלא שותפה לצד חברות סעודיות בתחום התכנון והביצוע, תגובה אשר פורסמה כפי הנראה על מנת להגן על כבודם של הסעודים, בשל העובדה שמרבית הפרוייקטים המתבצעים בסעודיה ובמדינות המפרץ בכלל, מתבצעים על ידי חברות בינ"ל ולא חברות ערביות – מקומיות, אשר חסרות ניסיון וסטנדרטים בינלאומיים מספקים על מנת להוציא לפועל פרוייקטים גדולים ומורכבים, עתירי טכנולוגיה וידע כגון אלו.

סרטון תדמית שפורסם מטעם הפרוייקט

כאמור, עומד סך העובדים הגרמניים בסעודיה על כ-6,000 איש, אונמכט מסר כי בעיותיהם החברתיות של הגרמנים בממלכה, כלומר בעיות שהתרחשו בשל אורח החיים השונה, והמתירני של האזרחים הגרמניים נפתרו, וכי מספרם המועט לא גורם לבעיות חברתיות בחברה הסעודית הדתית – שמרנית, כך על פי דיווח של רשת אלערביה הסעודית.

Roni Bialer

דוח העושר 2014: עשירי המפרץ הערבי משקיעים הכי הרבה במותרות

/ב /על ידי

דו"ח העושר השנתי לשנת 2014 מטעם Knight Frank חושף כי מדינות המפרץ הן הנהנות והמבזבזות ביותר על מותרות, הדו"ח חושף כי עשירי המפרץ נוהגים לרכוש מוצרים שאין להם צורך בהם, תופעה רבת שנים אשר מביאה לזעם מצד אחרים, כך על פי דיווח של רשת אלערביה הסעודית.

עשירי המפרץ אפוא, נוהגים לרכוש חפצים נדירים או יחידים במינם; אחד מעשירי המפרץ רכש בלונדון שעון מסוג "לימיטד אדישן", יחיד מסוגו עבור סכום של 5 מיליון ליש"ט, אחר בזבז סכום של 6 מיליון ליש"ט על מתנות בחנות "הרודס" הידועה בלונדון, חנות המועדפת על עשירים ערביים ואחרים. אחר בזבז סכום של 6 מיליון דולר על חדר אמבטיה עשויה אבן מסוג  נדיר, עשיר נוסף קנה חלק מבגדיה של הטניסאית המפורסמת אנה קורניקובה בסכום של 30 אלף דולרים ואחר קנה "אייפד" מצופה זהב, אבנים יקרות ופלטינה בסכום של 50 אלף דולרים.

בנוסף לכך ידועים מקרים רבים בהם הועברו סכומי עתק למפורסמות או כוכבות הוליוודיות תמורת קיום יחסי מין עם עשירים במדינות המפרץ, וזוהי תופעה ידועה כבר משנות השמונים. תופעה מעניינת נוספת אשר פורסמה בדו"ח היא נוהג קניית בעלי חיים נדירים, בסכומי עתק, למשל רכישת תיש הנחשב נדיר וטהור גזע  בסכום של 13 מיליון ריאל (כ-3.5 מיליון דולר).

אריה גלוזמן

בנקים מרכזיים על כוונת הקונגרס

/ב /על ידי

על פי דיווח ברשת אל מוניטור, בקרוב תעלה בבית הנבחרים בוושינגטון הצעת חוק הכוללת חבילת סנקציות חדשות נגד תנועת החיזבאללה שתאפשר למשרד האוצר האמריקני לנקוט צעדים נגד בנקים מרכזיים ומוסדות פיננסיים נוספים אשר "מסייעים ביודעין" לפעילות טרור המכוונת נגד ארה"ב. מטרת הסנקציות כלשון טיוטת החוק "נקיטת גישה מקיפה כלפי אחד האיומים הגדולים על ארה"ב".

על פי סיכום הצעת החוק, הצעדים החדשים ירחיבו את העיצומים הפיננסיים נגד ארגון הטרור הלבנוני ויפגעו בזרועותיו הנוספות, כגון גופי תקשורת דוגמת רשת אל מנאר. מטרתו היומרנית משהו של החוק המוצע, כך לפחות נאמר בסיכום המדובר, היא למנוע את הפעילות הלוגיסטית והפיננסית הגלובלית של החיזבאללה.

החוק, אם יתקבל, יצור לחץ לא רק על בנקים בלבנון אלא גם ברחבי אירופה. בנוסף, מקווים מציעי החוק, הוא יפגע גם במאמצי איראן, מעניקת החסות העיקרית של הארגון, ובבעל בריתו החשוב בשאר אסד.

אם החוק יעבור, ארה"ב כאמור תוכל לנקוט צעדים נגד בנקים מרכזיים ברחבי העולם. גם ספקי תקשורת בינלאומיים שימשיכו לעשות עסקים עם רשת אל מנאר יפגעו. פעילות כזאת תוכרז בהמשך כסיוע פיננסי לטרור.

בנוסף, החיזבאללה תוכרז כגוף העוסק בסחר בסמים וארגון פשע בינלאומי. שתי ההכרזות יחייבו את הממשל האמריקני במעקב ודיווח תקופתיים אחרי הפעילויות הפליליות הללו של הארגון הלבנוני.

Roni Bialer

סעודיה חונכת קו תעופה ישיר לאיסטנבול, טורקיה

/ב /על ידי

חברת התעופה הסעודית חנכה לפני מספר ימים קו תעופה ישיר ראשון משדה התעופה "המלך פהד" הבינלאומי במזרח סעודיה לשדה התעופה באיסטנבול. אחד מהמנהלים בחברה ציין בטקס כי פתיחת הקו הינה בהתאם לתכניות הפיתוח של הקווים האוויריים הסעודיים.

הוא מסר כי החברה תפעיל שלושה קווים שבועיים לאיסטנבול כאשר בשנת 2015 היא צפויה להפעיל קו יומי לעיר, כן חשף כי הוחלט להגביר את תדירות הקווים הישירים משדה התעופה "המלך פהד" בסעודיה לבירה הלבנונית ביירות ל-4 טיסות שבועיות בממוצע, לעמאן – 2 טיסות שבועיות ולקהיר – 10 טיסות שבועיות במקום 3 כרגע.

כן מסר הדובר כי בכל הנוגע לטיסות הפנים בממלכה הסעודית, אין השלטונות מתייחסים לנושא במונחים של רווח והפסד, אלא כסוג של שירות שמוענק לאזרח וכי המחירים לא צפויים לעלות, כן הוסיף כי כניסת חברות חדשות לפעילות בתחום טיסות הפנים מתקבלת בברכה במדינה.