Guardian – CyBureau

הלוחמה המקוונת נגד סוריה עולה מדרגה

22 יולי 2012/ב Guardian, Maariv, אנונימוס, ממשל, סוריה, תקיפה /על ידי Tal Pavel

בד בבד עם התעצמות הלוחמה הפיזית בסוריה, הגעת הקרבות לתוככי הבירה דמשק, חיסולם של בכירים ביותר מהמשטר והעריקות הנמשכות, היינו עדים בשבועיים האחרונים להגברת הפעילות ההתקפית נגד סוריה גם בזירה המקוונת. במסגרת זו נודע על פריצה שביצעה "ויקיליקס" למחשבי בכירים בסוריה ופרסום 2.4 מיליון תכתובות מייל.

אם חיסול בכירי המשטר הסורים, היווה עליית מדרגה במאבק הפיזי נגד שלטונו של אסד, הרי שבימים האחרונים נודע על החרפה שכזו גם בזירה המקוונת אשר באה לידי ביטוי בפעילות התקפית ישירה מצד פעילי "אנונימוס" נגד "הצבא האלקטרוני הסורי". האקרים הפועלים בצורה מקוונת ומאורגנת נגד גורמי האופוזיציה ורשתות תקשורת ערביות המסקרות לטעמו את הארועים במדינה בצורה מוטה. פעילות זו באה לידי ביטוי על פי רוב בפריצות לאתרים והשארת מסרים בהם בגנות המורדים ובעד המשטר הסורי. לא מין הנמנע כי הוא פועל בהכוונה או אף ישירות מטעם המשטר הסורי.

ב-8 ביולי פורסם סרטון מטעם "אנונימוס" ובו פניה ואזהרה למשטר הסורי, לאור פעילותו הצבאית נגד אזרחי המדינה וכן אשמה על תמיכתו ב"צבא הסורי האלקטרוני". ההודעה מוסרת כי פעיליו החליטו להשמיד את הפעילות המקוונת של סוריה ושל ארגון זה, זאת לאור כשלון המערב להגן על אזרחי המדינה. ב-16 בחודש פורסם סרטון תגובה מטעם "הצבא הסורי האלקטרוני" (בעל אורך ומאפיינים זהים לחלוטין) ובו פניה ל"אנונימוס" המתגרה בארגון וטוענת כי למרות איומיו החוזרים ונשנים, דבר לא מומש לעת עתה. בנוסף, נטען כי אין זה צבא וירטואלי אלא צבא אמיתי שלא ניתן לעוצרו, תוך אזכור המקרים שבהם לטענתם הם פרצו לאתרי "אנונימוס" השונים (כמחצית מהסרטון מוקדש להצגת כתבות שונות המתייחסות להתקפה אחת שבוצעה על אתר "אנונימוס"). תשובתם זו פורסמה באתר הארגון.

תגובת "אנונימוס" לא אחרה לבוא, עם פרסום הסרטון החלה התקפה מסוג DDoS על אתר האינטרנט של "הצבא הסורי האלקטרוני" , ההודעות הראשונות על כך פורסמו בערוצי הקשורות של "אנונימוס".

בתגובה, הודיע "הצבא הסורי האלקטרוני", בפניה ישירה ל"אנונימוס", כי ההתקפה בוצעה על ידי חובבנים, תוך דיאלוג ישיר למולו באמצעות הטוויטר על פני מספר הודעות;

במקביל, יצא הארגון בהתקפה מקוונת משלו נגד אחד מאתרי "אנונימוס" (AnonPlus), תוך פרסום הודעה לפיה עלה בידו להשיג פרטיהם של 700 מפעילי "אנונימוס" בהולנד, אשר הועלו ופורסמו באינטרנט (הקובץ המקורי נמחק מהשרת והועלה שוב על ידי הסורים בכתובת הנוכחית);

הצעד הבא היה פרסום סרטון נוסף מטעם "אנונימוס" ב-17 בחודש המופנה הפעם ישירות נגד "הצבא הסורי האלקטרוני".

מה-18 ביולי, ניתן לראות הסלמה ממשית הבאה לידי ביטוי בפריצות והשבתות אתרים מצד שני הצדדים, זאת תוך שימת דגש על יעדים איכותיים. לאחר שבתחילת החודש נפרץ על ידו חשבון הטוויטר של אל-ג'זירה באנגלית, החל "הצבא הסורי האלקטרוני" בגל התקפות אותן תעד בהודעה באתרו ב-18 לחודש ובחשבון הטוויטר שלו.

ההתקפה המאסיבית של "הצבא הסורי האלקטרוני" כללה פריצה לשרתי אל-ג'זירה ופרסום מאות שמות משתמש וסיסמאות מעובדי תחנת הטלביזיה, קובץ נוסף הכולל למעלה מ-11 אלף כתובות דוא"ל וסיסמאות של "תומכי נאט"ו". (יתכן כי אלו נגנבו מבעוד מועד ופורסמו כעת).

פעילי "אנונימוס" פרסמו ב-19 בחודש הודעות על התקפת אתרי ממשל סוריים, תוך נטילת אחריות על ההתקפות.

הימים האחרונים, בדגש על ה-18 ביולי ואילך, מהווים ציון דרך משמעותי בלוחמה המקוונת בזירה הסורית: אם עד עתה הפעילות של "אנונימוס" היתה כללית נגד המשטר הסורי, הרי שכיום היא כוללת גם את "הצבא הסורי האלקטרוני" תוך פניה ישירה אליו במלל בוידאו. זה מנגד, החל גם הוא להסלים פעולותיו לפרוץ לשלל אתרים, לגנוב ולפרסם פרטי משתמש של אלפים רבים מקרב אלו הנחשבים לדידו למתנגדי המשטר.

במהלך היומיים האחרונים נרשמה עליה, כמותית ואיכותית, בפעילות של התקפות מקוונות נגד סוריה ומטעמה נגד אלו הנתפסים כאויביה מבית ומחוץ. קרב המאסף בו מצוי המשטר הסורי מאז חיסול שניים מבכיריו, נראה כי נותן אותותיו גם בעולם המקוון, אשר בו ניתן לראות "יריות מקוונות לכל עבר" מצד המשטר הסורי.

למי הצביע האינטרנט המצרי?

24 יוני 2012/ב Calcalist, Guardian, זכויות דיגיטליות, מצרים /על ידי Tal Pavel

ב-23 במאי, יצאה מצרים לבחירות לנשיאות בהם התמודדו 13 מועמדים. בעת בחינת הפעילות המקוונת של המועמדים השונים נראה כי ניתן היה בנקל לחלקם לשתי קבוצות – שמונה מתמודדים אשר פעילותם המקוונת כמעט ולא הורגשה, לעומת חמשת הנותרים (עמר מוסא, עבד אלמנעם אבו אלפתוח, מחמד מרסי, אחמד שפיק וחמדין צבאחי) בעלי פעילות ערה ביותר ברשתות החברתיות השונות תוך יצירת תגובות ושיח ער אודותם.

בעת בחינת המצב בפייסבוק לקראת הסבב הראשון, נראה היה כי על פניו מוביל המתמודד עבד אלמנעם אבו אלפתח: פרופיל הפייסבוק שלו זכה ל-536 אלף לייקים תוך גידול של מספר אלפים מידי יום; אחריו היה זה של עמר מוסא עם 505 אלף לייקים; העמוד של חמדין צבאחי קיבל כ-450 אלף לייקים. מאחוריהם פיגרו אחמד שפיק אשר הפרופיל לכבודו זכה לכ-116 אלף לייקים מעת פתיחתו בינואר 2012; וזה של מחמד מרסי כ-97 אלף לייקים בלבד.

מבין אלו, הסתמן אחמד שפיק לפי האינטרנט כמפסיד הגדול של בחירות אלו: פעילות מקוונת דלה יחסית הכוללת עמודים שונים לכבודו בפייסבוק: עמוד ועדת הפרסומים של המועמד ולו 27 אלף לייקים, עמוד הקמפיין ולו 36 אלף לייקים, אחר אשר לו מספר לייקים דומה ושלישי אשר לו כ-97 אלף ליקים. בנוסף קיימת לשפיק פעילות בטוויטר ו-555 חברים הרשומים בערוץ היוטיוב שלו.

מנגד הרשתות החברתיות כוללות עמוד בפייסבוק המוקדש ל"פאדיחות" של ראש ממשלת מצרים אחמד שפיק זכה ללמעלה מ-2,600 לייקים, סרטון אשר זכה לכ-440 צפיות ובו נעלים אשר נזרקו על האיש, אחר ובו שיר הלועג לו ואשר נצפה על ידי מ-850 אלף משתמשים.

אולם לסבב השני אשר התקיים בתאריכים 16-17 ביוני עלו למרבה הפליאה אחמד שפיק, המייצג את השלטון הישן ומחמד מרסי איש "האחים המוסלמים": שני אלו אליבא דפעילות המקוונת שלהם לקראת הסיבוב הראשון, לא היו אמורים לזכות כלל.

ערב פרסום התוצאות הרשמיות בדבר נשיאה הבא של מצרים, כאשר כל אחד משני המועמדים הכריז על זכייתו, נראה כי המצב המקוון של השניים השתנה במידה מסויימת: אמנם פרופיל הפייסבוק של אחמד שפיק – אשר הוגדר כעמוד הרשמי שלו – נעלם, אך בשניים אחרים הוא מוגדר כנשיא מצרים ובהם עליה משמעותית במספר הלייקים. גם בפרופיל של מחמד מרסי חלה עליה משמעותית לכדי 173 אלף לייקים, אולם מספרים אלו של השניים עדיין נמוכים משמעותית מאלו של יריביהם אשר כלל לא עלו לסבב השני.

אם נביט בשיעור חדירת האינטרנט במצרים נגלה כי הוא עומד על 26.4% בלבד, זאת לעומת מדינות הנחשבות בעינינו כארכי שמרניות דוגמת איראן וערב הסעודית, שם שיעור חדירת האינטרנט עומד על 46.9% ו-43.6% בהתאמה.

מה שעולה מכך הוא שהאינטרנט במצרים לא יכול היה לחזות את עלייתם של שפיק ומרסי לסבב השני בבחירות אלה וגם כיום הוא לא משקף את העוצמה האמיתית של השניים. למעשה זו לא באמת "מהפכת פייסבוק", הואיל ועוצמתם של השניים – ובעיקר זו של מרסי איש "האחים המוסלמים" – הינה בקרב אלו אשר נעדרים כל גישה לאינטרנט, לא עושים בו לייק למנהיגם ולא מושפעים מהנעשה זו.

תמונת מצב מקוונת זו של המתמודדים במצרים, משקפת אם כן את המצב האמיתי של האינטרנט במדינה, בה בממוצע כרבע בלבד מהאוכלוסיה נגיש לאינטרנט. בחירות אלו והפער בין הפעילות המקוונת לתוצאות הפיזיות מלמדים אותנו שעוד רבה הדרך להיות האינטרנט חלק אמיתי בהוויה המצרית בפרט והמזרח תיכונית בכלל.

"מהפכת הפייסבוק" האמיתית אינה הפלת המשטר בידי אלו אשר קולם לא נשמע לאחר מכן בבחירות ובשלטון הנשלט לעת עלתה בידי הגורמים הצבאיים ואנשי המשטר הישן. המהפכה האמיתית תהיה עם עליית שיעור חדירת האינטרנט למדינה, עם היותו אמצעי ביטוי רב יותר עבור אוכלוסיות מודחקות בחברה הערבת וכלי מרכזי לצמצום הבערות והפער הדיגיטלי, לפיתוח ההון האנושי ויכולותיה הכלכליות והחברתיות של מצרים ולרווחת תושביה.

זהירות מחסום

25 מאי 2012/ב Guardian, Makor Rishon, זכויות דיגיטליות, רשות פלסטינית /על ידי Tal Pavel

חופש גישה למידע ולידע מהווים אתגר שלטוני וחברתי לכל מדינה באשר היא, בעיקר לאלו במזרח התיכון, זאת בשל הגישה החופשית אשר מאפשרים האינטרנט והרשתות החברתיות שבו לתכנים אשר אינם עולים בהכרח בקנה אחד עם ערכי המוסר והתרבות המקומיים כמו גם כאלו העלולים לערער את לגיטימיות השלטון הקיים.

אתגר זה ניצב גם בפני הרשויות הפלסטיניות, הן זו שבגדה והן זו שברצועה אשר ככלל נוהגות בחופש רב יחסית, בהשוואה ליתר מדינות המזרח התיכון, בכל האמור בהגבלות שלטוניות על גישה חופשית לאינטרנט. שני אזורים אלו נבדלים האחד מהשני לא רק בשלטון הקיים בהם, אלא גם בשיעורי חדירת האינטרנט לתחומם והפיקוח עליו. בשטחי הרשות הפלסטינית שיעור חדירת האינטרנט עומד על כ-59% (נכון לסוף שנת 2011), בעוד שנתונים שכאלה עבור רצועת עזה אינם בנמצא.

עם זאת, על פי דיווח של סוכנות הידיעות הפלסטינית- "מען" מתחילת אפריל 2012, הרשות הפלסטינית הורתה לאחרונה, על חסימת שמונה אתרי חדשות פלסטינים (kofiapress.com, pal-hom.net, fpnp.net, amad.ps, milad.ps, inlightpress.com, fateh-voice.ps, karamapress.com) אשר אינם נחשבים לאתרי החדשות מובילים, ועוסקים בחדשות יומיות ובנושאים פנימיים. נטען נגדם כי הם משמשים במה להבעת ביקורת נגד נשיא הרשות, מחמוד עבאס (אבו-מאזן) וכי הם מזוהים עם מוחמד דחלן, ממנהיגי תנועת פת"ח לשעבר ואויבו המושבע של נשיא הרשות.

צעד זה עורר ביקורת רבה בשטחי הרשות ומעבר לה. בכירים ברשות הביעו דאגתם מההחלטה וראו בה צעד מביך ובלתי מועיל. אף דוברת מחלקת המדינה האמריקאית, ויקטוריה נולנד, צוטטה באומרה: "יש לנו דאגות דומות לזה באזורים אחרים בעולם, ואנחנו לא רוצים לראות את הרשות הפלסטינית פונה לכיוון הזה".

לאור הביקורת חריפה, הורה אבו מאזן, לבטל את החסימה, בהבטיחו כי "חופש הביטוי הוא זכות המעוגנת בחוק. מכאן והלאה, תאסר חסימת אתרי אינטרנט". עם זאת , הוא קרא גם לעיתונאים לסקר אירועים "באופן הוגן ואובייקטיבי".

בתגובה להמולה התקשורתית שנוצרה, הודיע שר התקשורת, משהור אבו דקה (Mashour Abu Daka), על התפטרותו מה-1 במאי ועל פרישתו מהשרות הציבורי. ההודעה מסרה כי ההתפטרות נובעת משיקולים אישיים ועל מנת לשים קץ לפרשה. הוא טען כי סגירת האתרים הסבה נזק לרשות בעולם והוסיף כי אין כל חוק פלסטיני המתיר צנזורה על אתרי אינטרנט ולפיכך עשה התובע הכללי "דין לעצמו" בעת שהורה לחברת התקשורת הפלסטינית PalTel על חסימת שמונה האתרים. בדיקה שנערכה, אכן גילתה כי שמונה אתרים אלו חסומים – ככל הנראה באמצעות תוכנת קוד פתוח בשם Squid.

"חסימת אתרי אינטרנט נוגדת את טובת הציבור. אני מתנגד לכך ללא יוצא מהכלל", סיכם השר.

גורמים פלסטיניים אכן מסרו כי התובע הכללי עמד מאחורי צעד זה וכי הוא אישית הורה על החסימה, ככל הנראה לאחר שקיבל הנחיה שכזו מלשכת הנשיא או מגורמי מודיעין ברשות. בהודעה ראשונה בנושא, הגן התובע הכללי על חסימת האתרים ומסר כי חלקם נחסמו מטעמים משפטיים – זאת לאחר ש"גורמים פרטיים" התלוננו כי חלקם משמשים במה להתקפות אישיות – ואחרים נחסמו מסיבות בטחוניות, הואיל ואלו הכילו לדבריו מידע להכנת פצצות.

עוד טען התובע הכללי כלפי השר, כי זה עצמו הגיש תלונה נגד אתר בגין התקפות אישיות, וכן תקף את עיתוי התפטרות השר.

אולם לאחרונה נמתחה ביקורת על פעילותו של התובע הכללי נגד חופש הביטוי בשטחי הרשות ובכלל זה אישורו את מעצר כתב בחודש מרץ אשר הואשם בהשמצת שר החוץ וכן מעצרם של שני בלוגרים אשר מתחו ביקורת על נשיא הרשות בפייסבוק.

לחסימה זו קדם ארוע דומה בנובמבר 2008 אשר בו גורמים ברשות חסמו אתר חדשות פופולרי (alwatanvoice.com) בשל דיווחיו על מעשי שחיתות בקרבתו של נשיא הרשות, עבאס. גם במקרה זה נמסר כי ידו של התובע הכללי היתה במעל. מלבד שני ארועים אלו, לא נרשמו ברשות הפלסטינית ארועים של חסימת אתרי אינטרנט.

ממשלת החמאס ברצועת עזה פעלה אף היא לחסימת אתרי אינטרנט. זאת נגד אלו אשר בהם תכנים הנחשבים כפוגעים בערכי האסלאם, דוגמת אתרי פורנוגרפיה, אלו הקשורים לזכויות הקהילה ההומו-לסבית, או אתרים של דתות אחרות. כך, במאי 2008, "משטרת המוסר" של החמאס, הורתה (יש הגורסים שאף באמצעות כפיה ואיומים) למפעילת האינטרנט ברצועה, לחסום אתרים פורנוגרפיים במטרה לאכוף את חוקי האסלאם ברצועת עזה ו"להגן על ערכי המוסר" בה.

שר התקשורת בממשלת החמאס, יוסוף אל-מנסי, אשר הוביל מהלך זה, ראה בו מטרה נעלה: "המטרה שלנו היא להגן על החברה ועל עתיד בנינו מפני הסכנה הזו, אשר אורבת בכל בית ומשפיעה על הצדדים המוסרים והתרבותיים של החברה", התבטא השר. בכיר במשרדו הוסיף: "אנחנו צריכים להגן על הדור הצעיר מפני האתרים ההרסניים האלה. החוק מסמיך אותנו לעשות זאת".

ארועים בודדים אלו של חסימת אתרי אינטרנט ברשות הפלסטינית וברצועת עזה מדגישים את השונות הרבה בעת השוואה למול רבות ממדינות המזרח התיכון אשר חוסמות מגוון רחב של אתרי אינטרנט, בתדירות גבוהה במהלך השנים האחרונות.

אחת המסקנות ממקרים אלו היא שבשטחי הרשות נחסמו אתרים אשר ערערו על הלגיטימציה השלטונית של הממשל הפלסטיני, בעוד שתחת שלטון החמאס בעזה נחסמו אתרים אשר פגמו בסדר החברתי ובערכי המוסר והתרבות של תושבי הרצועה.

חסימת אתרי אינטרנט והטלת המגבלות על חופש הביטוי הם ללא ספק צעדים המהווים חסם לחופש המידע ומכשול לחברה דמוקרטית. אולם לאור מיעוטם של ארועים אלו ברשות הפלסטינית; הסערה המקומית שחולל הארוע האחרון ובכלל זה הגינויים מבית ומחוץ; לצד הדימיון לארוע החסימה הקודם בשטחי הרשות; הרי שאין בארוע האחרון חריגה משמעותית מיחס הממשל הפלסטיני ברשות לאינטרנט, אלא תוצר של מאבקי כוחות פנים ארגוניים, ויוזמה מקומית נגד אתרים נקודתיים ולפיכך, אינו מהווה נקודת מפנה ביחס הרשות לאינטרנט.

לגלוש באייפון באיראן

11 מאי 2012/ב Guardian, Makor Rishon, איראן, סלולר /על ידי Tal Pavel

בשלהי 2011 התפרסם מחקר לפיו צפוי זינוק בשימוש בטלפונים חכמים במזרח התיכון, כאשר איראן מוגדרת בו השוק הגדול ביותר לטלפונים סלולריים באזור ושיעור חדירת הטלפונים החכמים באיחוד האמירויות (47%) עולה אף על הקיים בארה"ב (40%). תוך צפי כי שיעור חדירת הטלפונים הסלולריים באזור יעבור בשנת 2012 את ה-100% – הערכות בדבר 250 מיליון מנויים לעומת אוכלוסיה בת 210 מיליון באזור. זאת לעומת שיעורי חדירה של 64% בסין ו-70% בהודו.

בנוסף, ולצד העליה הצפויה בשימוש בטלפונים סלולריים, הצפי הוא כי באיראן ובערב הסעודית תחול ירידה עד לשנת 2016 במספר הטלפונים הסלולריים בני הדור השני, לצד עליה כוללת במספר משתמשי הטלפונים חכמים באזורנו. כאשר העליה החדה צפויה באיראן – בסוף 2016, היא תעבור את ערב הסעודית ותהיה למדינה ובה המספר הרב ביותר של טלפונים מדור שלישי מבין מדינות האזור. עראק צפויה להיות ממוקמת במקום השלישי. אולם אל דאגה, ערב הסעודית צפויה לשוב וליטול את הובלת האזור בטלפונים מדור רביעי ולאחריה איחוד האמירויות אשר השיקה שרותים מסוג זה כבר באוקטובר 2011.

נתונים מדהימים ומעוררי מחשבה ללא ספק, המעידים על המצב הנוכחי בתחום הסלולר במזרח התיכון, הפוטנציאל הרב, כמו גם השונות הטבעית הקיימת בין המדינות השונות. מידע מפתיע למדי בהתחשב בתפיסתנו את שילוב הטכנולוגיה במזרח התיכון לאור אופיו השמרני חברתית וריכוזי פוליטית.

מידע מפתיע זה קיבל תקפות עם פרסום לאחרונה של ידיעה לפי ערב הסעודית מובילה את מדינות העולם מבחינת שיעור חדירת הטלפונים הסלולריים – 188%. זאת בהשוואה לשיעור של 59% בלבד בשנת 2005. מבין מדינות המפרץ הפרסי מובילות עומאן (165%), כווית (106%) ואיחוד האמירויות (145%).

בנוסף, עראק מצויה בשלבי רישוי למפעיל סלולארי רביעי, פקיסטאן מצויה במקום השמיני מבין מדינות העולם במספר משתמשי הטלפון הסלולרי וחמישית באסיה. 67% מאוכלוסיית המדינה משתמשת בטלפונים סלולריים ו-23% מהם, בטלפונים חכמים ובהם החדשים ביותר המצויים בשוק העולמי. בד בבד דווח בפברואר 2012 כי צבא פקיסטאן מפתח טאבלט – בשיתוף חברה סינית – וזאת לשם "חיזוק הכלכלה הלאומית", וכי יתכן ובמסגרת המיזם יפותחו גם מחשב נישא וקורא ספרים אלקטרוניים (PAC Pad1, PAC nBook1, PAC eBook 1). כל זאת לצד בעיות פוליטיות לגבי רישוי דור שלישי (3G) בתקשורת הסלולארית במדינה ונסיונות לצנזורת האינטרנט והתקשורת הסלולארית בה.

סקר שפורסם באוקטובר 2011, משלים את התמונה אודות עולם הסלולר במזרח התיכון. מנתונים אלו עולה כי בכוונת 49% מבעלי הטלפונים החכמים באזור לשדרג מכשירם תוך חצי שנה, ובכוונת 70% לעשות כן תוך שנה. 82% מנעדרי טלפונים חכמים מעוניינים להצטייד במכשירים אלו ו-54% מתכוונים לעשות זאת במהלך השנה הקרובה.

95% מבעלי המכשירים החכמים מורידים אפליקציות שונות. 73% מהם כאלו אשר "מקלות על החיים" ו-53% מורידים משחקים. 53% הביעו נכונות לשלם בעד אפליקציות ו-24% אף מוכנים לשלם למעלה מ-50 דולר לשם כך. במטרה לענות על צרכים אלו, הקימה חברה מקומית חנות מקוונת לרכישת אפליקציות סלולריות עבור משתמשי הטלפונים החכמים במזרח התיכון.

איזו מערכת הפעלה סלולרית מובילה באזור ? הנתונים לסוף 2011 מראים כי 55.8% ממשתמשי האינטרנט הנייד בקרב 16 ממדינות המזרח התיכון, עושים זאת באמצעות מכשירים מבית אפל. גם ברבעון הראשון של שנת 2012 נראה כי מכשיריה של אפל מובילים את השוק המקומי. עם זאת קיימים נתונים המצביעים על שליטת אלו של נוקיה, גם אם היא מתרופפת. אמנם מכשירי הטלפון החכמים שלה היו הנמכרים ביותר במזרח התיכון לשנת 2011 (52.9%), אך נתון זה מהווה ירידה מהשנה הקודמת (58.5%). היבט נוסף בירידה זו משקף צניחה דרסטית בשימוש במערכת ההפעלה של נוקיה (Symbian), משיעור חדירה של 86.8% בשנת 2010 ל-39.3% בלבד שנה לאחר מכן. נתונים אלו מלמדים כי מכשירי הטלפון המצויים בצמיחה באזור הם דווקא אלו של בלאקברי אשר השימוש במערכת ההפעלה שלהם צמח מ-4.5% בשנת 2010 ל-27.5% בשנת 2011. אלו של אפל צמצמו את הפער משיעור חדירה של 3.6% ל-9.9%. אולם הגידול המרשים ביותר במערכות הפעלה לטלפונים חכמים במזרח התיכון נרשם דווקא בקרב אנדרואיד. למעשה משיעור שימוש אפסי בשנת 2010 ל-19.6% בשנת 2011. כלומר שלוש מערכות ההפעלה הפופולאריות ביותר במזרח התיכון לטלפונים חכמים לשנת 2011 הן Symbian של נוקיה, RIM של בלאקברי וכן Android, בסדר זה.

אז מה אנו למדים משלל הנתונים הללו ? ראשית והחשוב מכל, שהתמונה ללא ספק שונה מזו המצטיירת לנו אודות טכנולוגיה וטלפונים סלולריים במזרח התיכון. בדיוק כפי שלגבי האינטרנט, תחום בו המזרח התיכון הוא האזור השני בשיעור גידול השימוש בין השנים 2000-2010, לאחר אפריקה.

בנוסף, נראה כי קיים מעבר משוק הנשלט על ידי מכשירי נוקיה לעבר אלו המבוססי מערכת ההפעלה Android מבית גוגל. זאת לצד גידול עצום במכשירי טלפון סלולריים במזרח התיכון המתבטא בשיעור חדירה הגדול ביותר בעולם. נתון זה מחזק את התמונה הכללית לפיה המזרח התיכון הוא אזור בעל שונות טכנולוגית רבה, אשר במדינות רבות בו קיימת אוכלוסיה השואפת להיות ככל האדם, להצטייד במכשירים מתקדמים, לעשות בהם שימושים מתקדמים לצד פעילויות פנאי.

עוצמתם של המכשירים הסלולריים הללו אינה מצויה רק ביכולתם להביא ליצירת קשר ווקאלי בין פרטים ובאופן ישיר, בעיקר בחברות ריכוזיות המאפיינות את המזרח התיכון. תפקידם החשוב באמת הוכח מספר פעמים בשנים האחרונות בהיותם כלי באמצעותו ניתן לתעד בזמן אמת ממוקדי ההתרחשויות ולהעביר את המידע המצולם או המוסרט ישירות לרחבי העולם באמצעות העלאתו לאינטרנט. על כך יעידו הסרטונים המתעדים בזמן אמת את רגעי גסיסתה של הנערה האיראנית נדא סלטאן שנהרגה בהפגנות יוני 2009 מאש כוחות הבטחון. כמו גם התעוד המצמרר אודות הלינץ' שבוצע במעמר קדאפי, באמצעות סרטונים שהועלו על ידי המורדים שנטלו חלק בארוע.

האם הטלפונים הסלולריים יביאו למהפכה במזרח התיכון ? לא בהכרח. בדומה לאינטרנט, אלו הם אמצעי תקשורת ותשתיות ליצירת ארועים ולדיווח עליהם. אנשים יוצרים מהפכות בהם האינטרנט והסלולר משמשים כלים בלבד. אולם חשוב לזכור שהמהפכות האמיתיות הן אלו היומיומיות בהם ניתן ליצור תקשורת ישירה בין תושבי אותה מדינה, או בין קרובי משפחה ממדינות שונות כמו גם תקשורת בין המינים בחברה דתית ושמרנית כמו זו הקיימת באזורנו.

בשל השימוש הרב בו מחד גיסא ואופיו השמרני והריכוזי של המזרח התיכון מאידך גיסא, תפקידו החברתי של הטלפון הסלולרי בשינויים היומימיים הקטנים הללו באזורנו משמעותי, רציף וארוך טווח יותר מהחלפת שלטון אחד באחר.

ממשיכים בשלהם

25 אפריל 2012/ב Guardian, Makor Rishon, זכויות דיגיטליות, מזרח תיכון /על ידי Tal Pavel

ימים לא טובים עוברים על האינטרנט במזרח התיכון ובעולם האסלאמי בעת האחרונה. לפני שנה קראנו לארועי המחאה "אביב העמים הערבי" וזאת בתקווה רבה כי גלי המחאה העממית ברחובות המזרח התיכון, יביאו לחופש ביטוי פיזי ומקוון רבים יותר לתושבי האזור. הצלחת ארועים אלו אשר החלו במחאות מקוונות בפייסבוק, אף העניקה את השם "מהפכת הפייסבוק" להצלחת ההמונים להפיל את המשטר במצרים. השבועות האחרונים סיפקו די עדויות מרחבי המזרח התיכון והעולם האסלאמי, כי רוחות האביב הצטננו להן וכי ממשלים באזורנו נוהגים בשלהם.

איראן עוסקת מזה זמן רב בנסיונות ליצור רשת אינטרנט פנימית אשר תנותק אותה מזו העולמית ובכך תאפשר, לטענת הממשל, מתן שרותים מקוונים זולים יותר, אך גם להגביר בכך את אבטחת המידע המקוון באמצעות רשת סגורה הנשלטת על ידי הממשל לכדי יצירת מבצר מקוון אשר למעשה ההגדרה "אינטרנט" אינה מתאימה לו יותר. מהמידע החלקי הקיים עד כה עולה כי בכוונת הממשל ליצור מקבילה פנימית ייעודית, מפוקחת וסגורה לאינטרנט המוכר לנו, אשר רק אליה יוכלו להתחבר תושבי המדינה.

הדיווחים על הקמת "אינטרנט נקי" ברפובליקה האסלאמית עלו במהלך השנה האחרונה לא אחת. בימים האחרונים שר התקשורת האיראני מסר כי השקת המיזם תהיה באוגוסט הקרוב. בפועל, קיימים דיווחים שונים ובכלל זה אודות השקת השלב הראשון של המיזם ב-21 במאי השנה, ככל הנראה עם הפעלת שרותי דואר אלקטרוני ומנוע חיפוש יעודיים, אשר יהוו חלופה "כשרה" אך מפוקחת היטב לאלו המצויים בשימוש באיראן ובעולם. מילים ברורות אמר בעניין זה בכיר בכוחות הבטחון כשקבע כי גוגל אינו מנוע חיפוש אלא כלי ריגול. עם זאת נמסר כי תתאפשר גישה לאתרים זרים וזאת בהתאם להחלטת הממשלה.

לדברי השר "ארגונים ממשלתיים רבים כבר עכשיו מתחברים ממשרדיהם לאינטרנט הלאומי, ומספר בתי-ספר משתמשים ברשת זו". הוא הוסיף כי הסיבה לכך שרשת האינטרנט האיראנית עדיין אינה מוחשית, טמונה בעובדה כי היא טרם הוצגה בפני קהל משתמשי האינטרנט הרחב במדינה. צעד אשר יבוצע אם כן באוגוסט הקרוב כאשר ספקיות האינטרנט במדינה יחוברו לרשת זו. הוא העריך כי תוך שנתיים שלוש תתעצב רשת זו לצורתה הסופית.

במקביל דווח כי השלטונות מכחישים את הידיעה אשר לדידם אינה אלא מתיחת 1 באפריל תוצרת התעמולה המערבית וכי הראיון עם שר התקשורת כלל לא התקיים.

מתיחה או לא, כוונותיה, התבטאויותיה ואף צעדיה בפועל של איראן מעידים כי היא פועלת בנחישות ובצורה עקבית להצר את צעדי משתמשי האינטרנט במדינה ולפקח על התעבורה המקוונת בה ככל שניתן. זאת תוך כוונה ליצור מערכת כוללת אותה ניתן יהיה לייצא למדינות אחרות השואפות ליצירת רשת אינטרנט פנימית ומסוגרת.

נראה כי לקוחה אפשרית למערכת שכזו יכולה להיות פקיסטאן אשר פרסמה לאחרונה מכרז להתקנת מערכת לצנזורת האינטרנט. הדרישה היתה כי המערכת תוכל לחסום 50 מיליון דפי אינטרנט במספר שפות תוך עיכוב של לא יותר מאלפית השניה. כיום תעבורת האינטרנט בפקיסטאן חופשית יחסית לשאר המדינות האסלאמיות, תוך הגבלה כמובן על גישה לאתרים פורנוגרפיים. כבר כיום 50 ספקי האינטרנט במדינה מחוייבים לממש צנזורה על האינטרנט. נעשו נסיונות להגביל אף את על התקשורת הסלולרית במדינה: בנובמבר 2011 הנחה משרד התקשורת את כל ספקיות התקשורת במדינה לחסום הודעות טקסט (מיסרונים) אשר מכילים מילים באנגלית מתוך רשימה בת 1,500 אשר הוגדרו כפוגעניות, תוכנית שנגזנה בשל ביקורת ציבורית. זאת לצד פעילות כללית להגבלות על התקשורת במדינה זו, יתכן בשל הבחירות האמורות להערך בה בסוף השנה. לא מין הנמנע כי צעדים אלו תרמו לירידתה של פקיסטאן 14 מקומות במדד בינלאומי הבוחן היבטים מתחום מערכות המידע וזאת ב-10 פרמטרים שונים.

כמו לגבי ההחלטה אודות ההגבלות על התקשורת הסלולרית, כך גם לגבי מכרז זה, פורסמה כעבור זמן קצר הכחשה גורפת עד לכדי בקשה לחקירה נגד אלו אשר פרסמו את מודעת המכרז ללא ההתייעצות מתאימה.

יתכן כי גם הפעם הממשל הפקיסטאני נסוג בו בלחץ דעת הקהל, בין השאר באמצעות עצומה אשר עליה חתמו למעלה מ-18 אלף הפונה אל מנהלי חברות אבטחה במערב בבקשה לא לקחת חלק במכרז זה אשר ישתיק 20 מיליון משתמשי אינטרנט במדינה. אולם ללא ספק המשטר לא אמר את מילתו האחרונה, בעיקר לאור הנסיונות החוזרים ונשנים להגביל את חופש המדיה במדינה.

מצרים אף היא פועלת בצורה נמרצת לכדי יצירת הגבלה גורפת ושיטתית על האינטרנט. שר התקשורת המצרי הודיע לאחרונה כי ממשלת מצרים פועלת לחסימה מוחלטת של אתרים פורנוגרפיים במדינה. הוא הודיע על הקמת ועדה, בה יהיו נציגים מהפרלמנט, אשר תניח את היסודות לחסימת אתרים אלו אשר להערכתו מספרם הוא מליונים. ועדת התקשורת והתחבורה של הפרלמנט, ביקשה מהממשלה עוד קודם לכן לחסום את הגישה לכל האתרים הללו במצרים, כמו גם חקיקה של עונשים נגד חברות אשר יאפשרו גישה לאתרים האסורים.

צעדים אלה של הממשל המצרים מהווים החרפת הפעילות ארוכת השנים נגד האינטרנט במדינה ואינם עומדים כלל בקנה אחד עם התקוות הרבות לחופש מידע וביטוי שעלו במסגרת "מהפכת הפייסבוק". הדבר מהווה הצרת צעדי משתמשי האינטרנט במצרים כמו ביתר מדינות האזור.

האם אכן היה זה "אביב עמים ערבי" ? נראה שגם במישור המדיני והפוליטי המצב לא בהכרח תואם את חזונם של הצעירים שיצאו לרחובות לפני שנה ויצרו אותה "מהפכת פייסבוק". הגורמים האסלאמיים תפסו את רשת השלטון לא רק במצרים, אלא גם ביתר המדינות בהן נפל המשטר בשנה החולפת.

המודל האיראני המקוון מהווה אתגר למשתמשי האינטרנט במדינה כמו גם לכל אלו החוששים לדמותן של מדינות האזור בעתיד. דווקא בשל חשיבותם של האינטרנט והרשתות החברתיות ליצירת מידע, העברתו וקבלתו כמו גם יצירת תקשורת בלתי אמצעית בין אזרחים ממדינות שונות. בדיוק כמו היוזמה הישראלית מהעת האחרונה בפייסבוק לקרוב לבבות בין אזרחים מישראל ומאיראן. אין ספק כי יכולות אלה אינן נסתרות מעיני השלטונות באזורנו בבואם להגביל את האינטרנט בתחומן ולהדק הפיקוח על התעבורה בו.

אין אלו זמנים טובים למזרח התיכון ולעולם האסלאמי, נראה כי אנו ב"חורף סוער" לפחות בהיבטים המקוונים וכי התקוות ליתר חופש שארועי 2011 יביאו לאזורנו, התבדו לעת עתה.

משטרי המזרח התיכון ממשיכים להילחם באינטרנט

30 דצמבר 2011/ב Guardian, Makor Rishon, זכויות דיגיטליות, מזרח תיכון /על ידי Tal Pavel

האינטרנט, הרשתות החברתיות וכן האינטרנט הסלולרי, היוו כלי מרכזי ביצירת ארועי המחאה ואף המהפכות שבמסגרת "אביב העמים הערבי", הפוקד את המזרח התיכון משנת 2011. אלו שימשו ליצירת הארועים המקוונים, הפצת המסר, זימון האנשים, ולאחר מעשה אף תעוד ההפגנות וההתנגשויות מרחבי הערים. זאת בעיקר באמצעות שימוש בטלפונים סלולריים לדיווח כתוב, מצולם ואף מוסרט, אשר הועלה במהירות רבה לאינטרנט והופץ משם לרחבי עולם. בזכות דיווחים אלו מהשטח, יכולנו לדעת את האמת מאחורי הלינץ' אשר בוצע במעמר קאדפי.

לאור עוצמתו של האינטרנט כמדיום ליצירת מידע, העברתו וקבלתו תוך נגישות וזמינות גבוהות אף מרחובות הערים, הוא מהווה אתגר שלטוני רב עוצמה לממשלים בעולם ובדגש על אלו הריכוזיים דוגמתם קיימים במזרח התיכון.

לפיכך ממשלים באזורנו נוקטים יד קשה כלפי מדיום זה והעושים בו שימוש, הן באמצעים פיזיים והן באלו הטכנולוגיים. במסגרת זו נודע בתחילת דצמבר כי שלטונות סוריה אסרו את השימוש במכשיר IPhone במדינה וזאת בשל אפשרויות הקיימות בו אשר לטענת השלטונות הם אסורים. אחזקת מכשירים אלה, תביא להחרמתם ולתביעה כלפי בעליהם. צעד זה הינו ככל הנראה שלב נוסף במאבקו של הממשל הסורי במפגינים, אשר מוצא ביטויו גם בזירה המקוונת. לשם כך נקטה סוריה שלל אמצעים ובכלל זה;

צנזורת האינטרנט – שלטונות סוריה פועלים דרך קבע לצנזורת האינטרנט במדינה, גם באמצעות תוכנות מערביות ובכלל זה מוצר של חברת Blue Coat האמריקאית המנטר את פעילות משתמשי האינטרנט בסוריה וחוסם את הפניות לאתרים בלתי מורשים.

התקפות מקוונות – בחודש מאי השנה ביצעו גורמי ממשל סוריים התקפה מקוונת נגד האתר המאובטח של פייסבוק. בהתקפה שבוצעה, מסוג Man-In-The-Middle, יכול הגורם התוקף להשיג שליטה על חשבון הפייסבוק של המשתמש. עוד דווח על קיומו של "הצבא האלקטרוני הסורי" אשר לו נוכחות באינטרנט וברשתות החברתיות השונות.

השבתת האינטרנט – בתחילת יוני השנה נחסם האינטרנט כמעט כליל במדינה למשך כיממה.

בשבועות האחרונים קיימות עדויות על הגבלות על שימוש בשרותים מקוונים שונים גם במרוקו. באתר התמיכה של Skype דווח כי חברת התקשורת המרוקנית חוסמת את שרתי Skype במדינה, דבר המונע הורדת התוכנה, כניסה לאתר החברה ואף יוצר איכות תקשורת גרועה ביותר בה. אחד המגיבים ציין שבוע לאחר מכן כי מבדיקה שערך עולה בו החשד לחסימה מכוונת של שרות זה:

"Strongly suspect deliberate blocking or interference of SKYPE packets"

הודעות דומות נמסרו מאת משתמשים נוספים במדינה.

בנוסף, דווח בסוף חודש נובמבר כי קיימת צנזורה במרוקו על האתר לשיתוף קבצים Megaupload. באותה ידיעה נמסר כי שרותים נוספים ובהם Skype, Youtube, Paltalk חסומים במדינה על ידי Maroc Telecom – ספק התקשורת הגדול במדינה.

האיסור החדש בסוריה וההגבלות על שרותים מקוונים במרוקו, ממחישים את עוצמת האינטרנט, ובדגש על זה הסלולרי, ואת מודעות השלטונות לכוחו זה. לפי התחזיות שיעור חדירת הטלפונים הסלולריים במזרח התיכון עתיד להיות בסוף שנת 2012 כ-108% (בהשוואה ל-103% בצפון אמריקה).

צעדים אלו של ממשלים במזרח התיכון ממחישים את חשיבות האינטרנט כאמצעי תקשורת אולטימטיבי, את רצון התושבים בקיום תקשורת חופשית, בהגעה למידע וביצירת שינוי. רכיבים המעלים ביתר שאת את האינטרנט והמשתמשים בו על מסלול התנגשות עם ממשלים במזרח התיכון.

האינטרנט והסלולר בשירות המהפכה

2 דצמבר 2011/ב Guardian, Makor Rishon, מזרח תיכון, מחאות מקוונות /על ידי Tal Pavel

שנת 2011 היתה ללא ספק שנת המחאות והמהפכות המקוונות אשר החלו ברשתות החברתיות. לא בכדי כונו הארועים במצרים "מהפכת הפייסבוק", זאת בשל היות רשת חברתית זו המקור ליצירת המחאות וארגונן. הבמה המקוונת ממנה התגלגלו הארועים לרחובות מצרים ובהמשך, למדינות רבות במזרח התיכון ואף לישראל.

האינטרנט, ובעיקר זה הסלולרי, שימשו כלים מרכזיים ביצירת ארועי המחאה באזורנו, אולם מה ידוע לנו על חדירתם של אלו לאזורנו ועל מידת השימוש בהם ?

למסתכל מבחוץ, אינטרנט ומזרח תיכון מהווים על פניו סתירה: האינטרנט מייצג קידמה, טכנולוגיה, חופש פרט וביטוי, שוויון והעדר היררכיה, זמינות מידע. זאת לעומת המזרח התיכון המייצג למתבונן, שמרנות, מבנה פטריארכאלי, מסורתיות, העדר חופש פרט וביטוי, ריכוזיות והגבלות טכנולוגיות.

אולם מבט מעמיק מגלה נתונים מרתקים ומפתיעים אודות האינטרנט והסלולר במזרח התיכון. דווקא בשל אופיו המיידי, הזמין והחופשי, מהווה האינטרנט במשטרים ריכוזיים בכלל ובמזרח התיכון בפרט, במה וכלי להבעת דעה ומחאה, בעיקר עבור קולות מודחקים ומושתקים בחברה הערבית. קולות אשר לא זוכים לביטוי באמצעי התקשורת הרגילים. קולות אשר נשמעים רק מעל גבי הבמה המקוונת.

שיעור חדירת האינטרנט לאזור המזרח התיכון עומד על 33.5% (כולל ישראל), נתון שאף גבוה מהממוצע העולמי (30.4%). אמנם שיעור חדירת האינטרנט בישראל עומד על 70.4%, אך באיחוד האמירויות שיעור החדירה הוא 69.4% ובקטר 66.5%. אפילו באיראן השמרנית והמסוגרת, חדירת האינטרנט הינה בשיעור מדהים של 46.9%.

ערבית כיום מהווה השפה השביעית בתפוצתה באינטרנט, האינטרנט הערבי רשם גידול של 2,260% בעשור האחרון. האזור בעל הגידול המהיר ביותר בעולם.

תחום הסלולר מהווה אף הוא כר נרחב לפעילות ולגידול במזרח התיכון: דוגמא מוחשית לכך מהווה סקר שנערך באפריל השנה בקרב אלפיים משתמשי סמארטפונים במזרח התיכון. מהנתונים עולה כי מבין אלו נעדרי מכשיר שכזה, 82% רוצים אחד, 49% מבעלי המכשירים צפויים לשדרג אותם במהלך ששת החודשים הקרובים ו-70% יעשו זאת במהלך השנה הקרובה.

95% מבעלי מכשירים אלה מורידים אפליקציות שונות, בממוצע שש אפליקציות מידי חודש. 24% הביעו את נכונותם לשלם אף יותר מ-50 דולרים עבור אפליקציות אלו. ומה הפופולרי ? 73% מעדיפים אפליקציות לחיים "קלים יותר", 57% – משחקים.

מבט כללי יותר מגלה עוד מידע מרתק: מספר הקווים הסלולריים גדל בקרב 19 המדינות הערביות מ-274 מיליון בשנת 2009 ל-320 מיליון בשנת 2010. באיחוד האמירויות שיעור חדירת הסלולר עומד על 198%, בערב הסעודית 188% ובעומאן 170%.

נתונים אלו מוצאים ביטויים גם במישורים הכלכליים: לדוגמא, 53% מהחברות בערב הסעודית מגדילות את הוצאותיהן על פרסום סלולרי.

לנתונים מספריים אלה משמעות בכל האמור בשימוש באינטרנט ובזה הסלולרי במזרח התיכון ליצירת ארועים ולדיווח עליהם. הנערה נדא סלטאן אשר נורתה על ידי אנשי כוחות הבטחון באיראן בהפגנות שלאחר הבחירות לנשיאות ביוני 2009, היתה נותרת הרוגה אלמונית, אלמלא צילם עובר אורח את גסיסתה ומותה באמצעות הטלפון הסלולרי שלו והעלה זאת מיידית לאינטרנט. הדבר הפך בין רגע אותה, ועל ידי כך את היוטיוב, לגיבורי מחאה זו.

כמו גם הפרטים אודות מותו של שליט לוב מעמר קדאפי: הדיווחים הרשמיים טענו כי הוא נהרג בהפצצת נאט"ו על שיירת הרכבים שלו. אולם, תוך זמן קצר החלו מועלים לרשת סרטוני וידאו קצרים המתעדים את קדאפי פצוע אך עומד על רגליו לאחר שנלכד בידי המורדים. סרטונים אלה צולמו באמצעות הטלפונים הסלולריים של המורדים אשר לכדוהו בשטח. בהמשך הועלו סרטונים נוספים המתעדים את השניות הראשונות לאחר לכידתו של האיש, כמו גם את תחילת הלינץ' אשר בוצע בו לאחר מכן.

במקרה זה, האינטרנט הסלולרי חשף את האמת ופתר את שאלת אופן מותו של קדאפי.

חדירת הטכנולוגיה בכלל והאינטרנט בפרט מושפעת מגורמים רבים ומגוונים שעל כולם יש למדינה שליטה: שימוש באינטרנט מצריך הון אנושי בעל שליטה מסויימת הן בסביבת עבודה ממוחשבת והן בשפה הערבית (לכל הפחות); משאבים כספיים לרכישת מחשב וחיבור לאינטרנט; תשתית טכנולוגית ותקשורתית. בנוסף, בידי הממשלים מערכות של חוקים ומנגנוני אכיפה מתאימים ואף יכולת השבתה מוחלטת של האינטרנט כך שביכולתה של כל מדינה באשר היא לנווט את השימוש באינטרנט ובכלל זה אף להשבית כליל את האינטרנט בתחומה כמו שנעשה בלוב, מצרים וסוריה (לפרקי זמן שונים, החל ממספר שעות וכלה למשך חודשים) במהלך "אביב העמים הערבי" של שנת 2011. אולם האינטרנט, ובעיקר זה הסלולרי "המדבר מהשטח", מאפשרים ללא ספק ליצור חדשות ולחשוף ארועים ובכך לשנות את פני המציאות באזורנו וכפי שראינו ב"מהפכת הפייסבוק" במצרים, אף להביא לשינויים שלטוניים. אולי אף ליתר דמוקרטיה במזרח התיכון.