איראן מבקשת סיוע מחברות ואוניברסיטאות זרות בסינון האינטרנט
בימים האחרונים דווח כי בכוונת שלטונות איראן להתנתק מהאינטרנט הקיים וליצור "אינטרנט נקי" כבר בחודש אוגוסט הקרוב. מקור הידיעה בהודעתו של שר התקשורת האיראני ב-5 באפריל על יצירת רשת אינטרנט איראנית במטרה לספק לתושבי המדינה אינטרנט זול ולשם הגברת אבטחת המידע המקוון במדינה.
לדבריו, המיזם הינו פרויקט דגל של משרדו לשנה הפרסית החדשה שהחלה ב-20 במרץ. מימוש המהלך יהיה הדרגתי כאשר בתחילה יחסמו אתרים בינלאומיים, עד למצב בו תושק באוגוסט השנה רשת אינטרנט פנימית באיראן, תוך ניתוקה כליל מהאינטרנט הקיים כיום בעולם ומתן גישה לאתרים זרים בהתאם להחלטת הממשלה.
לדברי השר "ארגונים ממשלתיים רבים כבר עכשיו מתחברים ממשרדיהם לאינטרנט הלאומי, ומספר בתי-ספר משתמשים ברשת זו". הוא הוסיף כי הסיבה לכך שרשת האינטרנט האיראנית עדיין אינה מוחשית, טמונה בעובדה כי היא טרם הוצגה בפני קהל משתמשי האינטרנט הרחב במדינה. צעד אשר יבוצע אם כן באוגוסט הקרוב כאשר ספקיות האינטרנט במדינה יחוברו לרשת זו. הוא העריך כי תוך שנתיים שלוש תתעצב רשת זו לצורתה הסופית.
בפועל, קיימים דיווחים שונים ובכלל זה אודות השקת השלב הראשון של המיזם ב-21 במאי השנה, ככל הנראה עם הפעלת שרותי דוא"ל ומנוע חיפוש מקומיים. הדבר תואם את הודעת השר אודות חסימה של שרותי דואר רשת בינלאומיים דוגמת אלו של גוגל, הוטמייל ואחרים ויצירת חלופות מקוונות מקומיות. הדיווח מהימים האחרונים אודות חסימת אתר האינטרנט של אולימפיאדת 2012 בלונדון הוא ללא ספק צעד בכיוון זה ובדומה ליוזמה האמורה ושלב נוסף בהגבלות הנרחבות עוד משחר ימי האינטרנט במדינה אודות חופש השימוש בו. אין זו הפעם הראשונה בה נדונה כוונה איראנית ליצור אינטרנט עצמאי: כבר במאי 2011 דווח בעיתונות העולמית על פעילות איראנית בתחום זה.
הקמת רשת אינטרנט שכזו תוכל למנוע יצירת מידע, קבלתו והעברתו בתוככי איראן ומחוצה לה, כמו גם יצירת תקשורת ישירה בין משתמשי אינטרנט באיראן לעמיתיהם מרחבי העולם ואף מישראל. אין ספק כי פעילויות דוגמת היוזמה הישראלית המפתיעה מהעת האחרונה לקרוב הלבבות בין עמי שתי המדינות באמצעות הפייסבוק, מהווה אתגר חברתי ופוליטי לממשל האיראני וזרז נוסף למימוש מיזם שאפתני זה.
הפעילות האיראנית ליצירת אינטרנט פנימי סגור ומנותק מזה העולמי, מהווה נסיון נוסף של הממשל להחזיר את השליטה על אמצעי התקשורת ולהכפיף גם את המדיה החדשה לשלטון המרכזי – דווקא בשל המודעות הרבה לעוצמתו של המרחב התקשורתי המקוון – בדיוק כפי שקיים לגבי "אמצעי התקשורת הישנה". בכך למעשה תחזור איראן שנות דור תקשורתי, לא רק עבור ציבור משתמשי האינטרנט במדינה, אלא לכלל האוכלוסיה לכדי יצירת "גטו תקשורתי" כפי שהיה טרם חדר האינטרנט למדינה. תוך כוונה לייצא גם את המהפכה המקוונת הזו לעבר מדינות אחרות בעולם.