איראן מבקשת סיוע מחברות ואוניברסיטאות זרות בסינון האינטרנט

בימים האחרונים דווח כי בכוונת שלטונות איראן להתנתק מהאינטרנט הקיים וליצור "אינטרנט נקי" כבר בחודש אוגוסט הקרוב. מקור הידיעה בהודעתו של שר התקשורת האיראני ב-5 באפריל על יצירת רשת אינטרנט איראנית במטרה לספק לתושבי המדינה אינטרנט זול ולשם הגברת אבטחת המידע המקוון במדינה.

לדבריו, המיזם הינו פרויקט דגל של משרדו לשנה הפרסית החדשה שהחלה ב-20 במרץ. מימוש המהלך יהיה הדרגתי כאשר בתחילה יחסמו אתרים בינלאומיים, עד למצב בו תושק באוגוסט השנה רשת אינטרנט פנימית באיראן, תוך ניתוקה כליל מהאינטרנט הקיים כיום בעולם ומתן גישה לאתרים זרים בהתאם להחלטת הממשלה.

לדברי השר "ארגונים ממשלתיים רבים כבר עכשיו מתחברים ממשרדיהם לאינטרנט הלאומי, ומספר בתי-ספר משתמשים ברשת זו". הוא הוסיף כי הסיבה לכך שרשת האינטרנט האיראנית עדיין אינה מוחשית, טמונה בעובדה כי היא טרם הוצגה בפני קהל משתמשי האינטרנט הרחב במדינה. צעד אשר יבוצע אם כן באוגוסט הקרוב כאשר ספקיות האינטרנט במדינה יחוברו לרשת זו. הוא העריך כי תוך שנתיים שלוש תתעצב רשת זו לצורתה הסופית.

בפועל, קיימים דיווחים שונים ובכלל זה אודות השקת השלב הראשון של המיזם ב-21 במאי השנה, ככל הנראה עם הפעלת שרותי דוא"ל ומנוע חיפוש מקומיים. הדבר תואם את הודעת השר אודות חסימה של שרותי דואר רשת בינלאומיים דוגמת אלו של גוגל, הוטמייל ואחרים ויצירת חלופות מקוונות מקומיות. הדיווח מהימים האחרונים אודות חסימת אתר האינטרנט של אולימפיאדת 2012 בלונדון הוא ללא ספק צעד בכיוון זה ובדומה ליוזמה האמורה ושלב נוסף בהגבלות הנרחבות עוד משחר ימי האינטרנט במדינה אודות חופש השימוש בו. אין זו הפעם הראשונה בה נדונה כוונה איראנית ליצור אינטרנט עצמאי: כבר במאי 2011 דווח בעיתונות העולמית על פעילות איראנית בתחום זה.

הקמת רשת אינטרנט שכזו תוכל למנוע יצירת מידע, קבלתו והעברתו בתוככי איראן ומחוצה לה, כמו גם יצירת תקשורת ישירה בין משתמשי אינטרנט באיראן לעמיתיהם מרחבי העולם ואף מישראל. אין ספק כי פעילויות דוגמת היוזמה הישראלית המפתיעה מהעת האחרונה לקרוב הלבבות בין עמי שתי המדינות באמצעות הפייסבוק, מהווה אתגר חברתי ופוליטי לממשל האיראני וזרז נוסף למימוש מיזם שאפתני זה.

הפעילות האיראנית ליצירת אינטרנט פנימי סגור ומנותק מזה העולמי, מהווה נסיון נוסף של הממשל להחזיר את השליטה על אמצעי התקשורת ולהכפיף גם את המדיה החדשה לשלטון המרכזי – דווקא בשל המודעות הרבה לעוצמתו של המרחב התקשורתי המקוון – בדיוק כפי שקיים לגבי "אמצעי התקשורת הישנה". בכך למעשה תחזור איראן שנות דור תקשורתי, לא רק עבור ציבור משתמשי האינטרנט במדינה, אלא לכלל האוכלוסיה לכדי יצירת "גטו תקשורתי" כפי שהיה טרם חדר האינטרנט למדינה. תוך כוונה לייצא גם את המהפכה המקוונת הזו לעבר מדינות אחרות בעולם.

כשההאקרים שומרים על הציבור מפני הממשלה

בימים האחרונים דווח בכלי התקשורת השונים כי קבוצת האקרים גרמנית בשם Chaos Computer Club (CCC) הודיעה כי הצליחה לחשוף נוזקה (Malware) מסוג סוס טרויאני המצויה בשימוש כוחות המשטרה בגרמניה. לטענתם, הם פיצחו תוכנה זו, אשר הגיעה אליהם בצורה אנונימית, ופרסמו (בגרמנית) את תוצאות מחקרם. לדבריהם, ביכולתה של תוכנה זו לא רק לעקוב אחר פעילות המשתמשים, אלא גם להביא לכדי שליטה מוחלטת במחשב היעד ובכלל זה היכולת לצלם את מסך מחשב המשתמש ותאורטית אף להעלות קבצים וראיות מזויפות למחשב הקורבן. מדוח זה מתגלה כי ככל הנראה, הנוזקה גרמה לחורי אבטחה חמורים במחשב היעד ובכלל זה אפשרות של השתלטות על ידי צד שלישי שאינו בעל נוזקה זו.

כל זאת בניגוד לחוק גרמני מפברואר 2008 האוסר את השימוש בנוזקות לשם שליטה במחשבים בתחומי גרמניה.

בהודעה נמסר כי הארגון יידע בדבר את משרד הפנים, תוך הבעת דרישה להפסקת החדירה החשאית למערכות מחשב על ידי רשויות הממשל במדינה, וקריאה להאקרים נוספים לבחון את קוד נוזקה זו.

אכן, Mikko Hypponen מומחה אבטחת מידע מחברת  F-Secure שבחנה תוכנה זו, אישר את המידע תוך התייחסות לרמתה הנמוכה של התוכנה. הכינוי שניתן לה הוא R2D2, זאת בשל המצאות צרוף זה בשורות הקוד. כינוי נוסף הוא 0zapftis.

הפרשה הסתבכה לאחר ששרי פנים מארבע מחוזות בגרמניה הודו לפני מספר ימים בשימוש בתוכנה על ידי המשטרות המקומיות, זאת על מנת לעקוב אחר פושעים מקומיים, לדבריהם, במקרים בודדים ונקודתיים בלבד.

תפנית נוספת בפרשה אירעה בו בזמן; לאחר שדוח של חברת F-Secure טען כי רכיב בנוזקה אשר אמור להשתלט על תעבורת Skype הינו תוצר של החברה הגרמנית DigiTask , אישרה החברה בו ביום כי היא עומדת מאחורי התוכנה שנמכרה לממשלת בוואריה כמו גם לממשלות אוסטריה, שוויץ, והולנד, אך כנראה שגם למדינות נוספות ברחבי העולם.

CCC הינו ארגון האקרים אשר הוקם בגרמניה בשנת 1981 ובמהלך השנים ביצע פעולות שונות, זאת תוך פעילות לחשיפת כשלי אבטחה קיימים. כיום, בדומה ל"אנונימוס" המוטיב המרכזי הוא "דרישה לחופש וזרימת מידע ללא צנזורה". ארגון זה פעיל באינטרנט באמצעות האתר המרכזי ולצידו אתרים לדיווח על ארועים שונים, למדיה, ולפודקאסטים של הארגון. בנוסף קיימים אתרים לסניפים השונים, בעיקר בגרמניה.

בנוסף, קיימת פעילות גם ברשתות החברתיות באמצעות חשבון בטוויטר אשר לו כ-34 אלף עוקבים וכן מספר עמודים בפייסבוק; לראשי שבהם למעלה מ-6,600 לייקים וכן לסניפים ובכלל זה בקלן ובמיינץ שבגרמניה ולמרבה הפליאה גם בתוניסיה, עמוד ובו שתי הודעות מיולי 2011 כאשר אחת מהן מפנה לאתר ה"סניף" בתוניסיה. עמוד אשר אינו פעיל לעת עתה.

פרשה זו מסעירה את גרמניה, בה קיימת חקיקה מהקפדניות בעולם בנוגע להגנה על מידע וזכות האזרח לפרטיות. מקרה זה מזכיר את סוגיית השימוש במערכת תוצרת NSN לניטור הפעילות המקוונת והסלולרית, בעולם ובדגש על המזרח התיכון, ולמעקב אחר מתנגדי המשטר במדינות ריכוזיות שונות.

בכך מתחדדת שוב השאלה לגבי גבולות השימוש בטכנולוגיה לשם מעקב אחר פעילות האזרחים וחדירה לפרטיותם הדיגיטלית.

"אנונימוס" עוקצים שוב את המשטר הסורי

בחודשים האחרונים תקפו פעילי "אנונימוס" מספר אתרי אינטרנט השייכים לממשל הסורי ובכלל זה אתרים של מספר משגרירויות סוריה בעולם, שבעה אתרי ממשל, ואף פרצו לאתר הבנק המרכזי ולאתר משרד ההגנה.

אולם נראה כי פעילות "אנונימוס" נגד המשטר הסורי, בשל דיכוי חופש הפרט והביטוי במדינה, אינה אך ורק נגד אתרי אינטרנט. מתברר כי אלו ביצעו חדירה עמוקה יותר.

בהודעה שפורסמה בתאריך 4 באוקטובר נמסר כי אנשי Telecomix שחררו את כל קבצי הלוג שברשותם אשר נלקחו בעת פריצה וניטור שלהם את מערכת BlueCoat. מערכת זו,  המהווה אחת מבין התוכנות המערביות המשמשות לדיכוי חופש הביטוי במזרח התיכון, מותקנת בספק התקשורת בסוריה לשם פילטור וניטור כל תעבורת האינטרנט במדינה.

בתחילת חודש ספטמבר פרסמו פעילי "אנונימוס" סקירה ארוכה אודות תפקידה של חברה זו בצנזורה המקוונת בסוריה.

פעילות "אנונימוס" חדרה למעשה לכמחצית ממערכות אלה וניטרה את פעילותן בין התאריכים 22 ביולי ועד 5 באוגוסט 2011. התוצר שהתקבל הם לוגים המשקפים עשרות מיליוני פניות של עשרות אלפי מנויי אינטרנט ברחבי סוריה בקרב כל ספקיות האינטרנט במדינה. לוגים אלו מפרטים פניות מאת מחשבי המשתמשים לאותם שרתים מרכזיים על מנת להגיע לעמודי אינטרנט שונים, וכיצד שרתים אלו התייחסו לכל בקשה ובקשה.

הלוגים עצמם הועלו בתיקיות שונות הנושאות את התאריכים 22 ספטמבר – 3 באוקטובר. דבר זה מאפשר הורדה של הקבצים וצפיה בהם. זו אכן מטרת היוזמה בחדירה למערכות אלה ובפרסום הנתונים (תוך הסתרת פרטים מזהים של המשתמשים הסוריים) – "שחררנו זאת על מנת לאפשר לכל אחד המעוניין לנתח אותם ולספק תובנה מעמיקה יותר על הצנזורה הסורית וליצור ידע רחב יותר על הדרך לעקוף התקפות נוספות על חופש הביטוי".

מעניין לגלות כי מבדיקות שהם ערכו, התגלו לעת עתה לפחות שתי מילים הנחשבות כאסורות מבחינת מערכת ניטור זו – "ישראל" ו"Proxy".

פעילות זו שנחשפה השבוע הינה חלק מפעילות כוללת של האקטיביסטים שונים ברחבי העולם נגד שלטונות סוריה ומערכות המידע שלה במסגרת OpSyria המשמש מסגרת כוללת לפעילות התקפית מקוונת נגד סוריה, לאור הפרות זכויות האדם והביטוי במדינה.

לצד נחישות זו של הפעילים, ההתקפות האחרונות על אתרי ממשל ואף מערכות מידע סוריות, מעידות ללא ספק על יכולות טכניות לא מבוטלות של האקטיביסטים אלו, אשר צפוי כי נמשיך להיות עדים בזמן הקרוב לפעילויות דומות שלהם נגד המשטר הסורי ומערכות המידע שלו.

אנונימוס תוקף אתרי ממשל סוריים

בבוקר ה-24 בספטמבר נרשמה התקפה של פעילי 'אנונימוס' על שבעה אתרי ממשל סוריים בעלי סיומת gov.sy, עד כה. האתרים שהותקפו שייכים לערים שונות במדינה:

האתרים הושחתו במחאה על הרג המפגינים במדינה, אשר לטענת הפורצים, מונים עד כה 2,316 הרוגים וכמניין הזה סיבות לסיום שלטונות של הנשיא אסאד. כל האתרים הושחתו באופן דומה:

הצבעה על כל אחת מהדמויות, היוצרות את מפת סוריה, מציגה את שם האדם, גילו והמקום בו נהרג. מקורם של הנתונים באתר המרכז את המידע אודות ההרוגים הסורים במחאות "אביב העמים הערבי" במדינה.

למרות זהות תוכנית זו בכל שבעת האתרים שנפרצו, הרי שבתחתית כל עמוד קיים מידע "אמיתי" על העיר הרלבנטית, בערבית ובאנגלית, ובכלל זה שני סרטוני וידאו קצרים (במרבית המקרים), המתעדים את הארועים ואת זוועות המשטר. כמו גם לוגו של 'אנונימוס' בתחתית כל עמוד.

פעילות זו בוצעה על ידי RevoluSec, המהווה אחת מיוזמות פעילי 'אנונימוס'. בחשבון הטוויטר ניתן למצוא "נטילת אחריות" ישירה לפעילות זו, תוך הבטחה להמשך:

וכן התייחסות לעובדה כי ההתקפה היתה ידועה מבעוד מועד:

כמו גם הפניה לסרטון לגלגני על הנשיא הסורי ולמשחק בו יש להטיל נעל על הנשיא (משחק אשר זכה עד כה ללמעלה מ-7.000 לייקים).

כל זאת כחלק מפעילות 'אנונימוס' בשם #OpSyria הכוללת סרטונים והודעות כתובות בדבר תגובת הפעילים למתרחש בסוריה.

אין זו הפעם הראשונה שאתרי ממשל סוריים מותקפים על ידי פעילי 'אנונימוס': לפני מספר חודשים הותקפו אתרי שגרירויות סוריה בעולם כחלק מאותה מחאה ולאחר סרטון אזהרה שפורסם ב-4 ביוני בנושא.

הטכנולוגיה מערבית, הדיכוי מזרח תיכוני

מדינות המזרח התיכון פועלות באופן קבוע ובנחישות להצר את צעדי משתמשי האינטרנט והסלולר בקרבן וזאת בשלל תחומים בהתאם למדינה ולאופיה: הגבלות כלכליות, חקיקה מתאימה, פיקוח ממסדי, איסורים דתיים, תוך שילוב בין אלו.

הואיל התקשורת מבוססת טכנולוגיה, להיבט זה תפקיד חשוב בהגבלת האינטרנט והסלולר באזורנו. זאת בהסתמך על טכנולוגיה מערבית לשם הגבלות וניטור התעבורה, עד לכדי מעצר משתמשי אינטרנט וטלפונים סלולריים, באמצעות מערכות לפיקוח ואכיפה המסופקות לרשויות בטחון בעולם במטרה לעקוב אחר פעילות טרוריסטית ועבריינית. אך מערכות אלו משמשות למטרות שונות עבור משטרים ריכוזיים באזורנו.

תאגיד(NSN)  Nokia Siemens Networks מספק מערכות למעקב ולניטור תעבורת תוכן וקול, אשר הותקנו בשלל מדינות ובכלל זה בחברות תקשורת וספקיות אינטרנט בקרב לפחות 12 ממדינות האזור ובהן במצרים, סוריה, תימן ובחרין.

לאחרונה דווח כי מערכת של תאגיד זה אפשרה לרשויות הבטחון בבחרין לנטר וליירט את תעבורת ההודעות הכתובות בטלפונים סלולריים של אלו שהשתתפו בהפגנות ובמחאות במדינה במסגרת "אביב העמים הערבי", ובדרך זו נעצרו ולפי הטענה אף עונו במהלך חקירתם.

עוד עולה כי ביכולת מערכת זו לא רק לבצע ניטור פאסיבי, זיהוי קול, ניטור תעבורה בכלים דוגמת Skype וכן איתור מקומם של המשתמשים, אלא גם פעילות אקטיבית של התערבות בתעבורת התכנים הכתובים ושינויים. לפי פרסומי החברה, לפני כארבע שנים, היו מערכותיה מותקנות בכ-60 מדינות.

אולם אין זו הפעם הראשונה בה מתגלה כי נעשה שימוש במערכות אלה לאיתור מפגינים באזורנו: בעת ההפגנות והמהומות של יוני 2009 לאחר הבחירות לנשיאות באיראן, נמסר כי מפגינים רבים נעצרו ובעת חקירתם הוצגו בפניהם הודעות SMS ששלחו ותמלילי שיחותיהם.

בשל מעורבות המיזם והחברות השותפות בו בהפרת זכויות האדם במדינה, תבעו פעילים בבית משפט בארה"ב את התאגיד ושתי השותפות בו בגין אחריותן להפרת זכויות אדם באיראן בשל המערכת שהותקנה בשנת 2008 במדינה (באותה שנה דווח כי מערכת שכזו תותקן בסין על מנת "להבטיח את בטחון המידע במדינה"). בנוסף, יצאה קריאה רבתי ברחבי איראן להחרים את חברת Nokia ומוצריה בשל מעורבותה זו, כמו גם פעילות בפייסבוק לשם כך ואף עצומה מקוונת.

אין זו המערכת המערבית היחידה המותקנת במדינות דיקטטוריות ומהווה נשק אשר עלול להיות לעיתים קטלני בעת היותו בידיים הלא נכונות. דו"ח ממרץ 2010 חשף כי תשע ממדינות האזור עושות שימוש בטכנולוגיה מערבית לשם הגבלות על התקשורת והאינטרנט בתחומן וניטור התעבורה בו. בכלל זה תוכנות לחסימת אתרים ופילטור תכנים.

איראן מודאגת מהפורנו, אבל לא רוצה שתדעו את זה

לפני זמן מה פורסמה ידיעה אשר הועתקה שוב ושוב לרחבי העולם לפיה "משתמשי האינטרנט באיראן ממוקמים בראש המשתמשים באתרי פורנו ביום העשורא הקדוש לשיעים". ידיעה מוזרה ומעוררת תהיות ללא ספק.

כמיטב מסורת "המביא דברים בשם אומרם …", מסרו חלק מהמקורות את שרשרת הייחוס של הידיעה:

"Mohabat News, the Iranian Christian News Agency, citing a Radio Zamaneh
report from the Fars news agency …"

לפי הדיווחים השונים, פקיד בכיר במשמרות המהפכה ממחוז פארס, מסר במפגש מפקדים ואנשי מנהלה כי "צבא הסייבר של משמרות המהפכה" קבע כי מבין משתמשי אינטרנט ב-182 מדינות, אלו מאיראן היו הרבים ביותר אשר ביקרו ב"אתרים לא מוסריים" ביום העשורא. יום אשר נחשב לקדוש ביותר לשיעים.

לדבריו, לאור נתונים אלו, לא ניתן לצפות כי הצעירים ירצו לצום או ללכת למסגדים. הוא הוסיף כי האויב משתמש באמצעים תרבותיים, אתרי אינטרנט מושחתים וערוצי לווין להרחיק את העם מדתו ולהחליש בכך את המשטר מבפנים. הדובר הפנה קריאה להורים לשמור על הילדים מפני הצפיה בערוצי הלווין, אשר לשיטתו, יותר מ-50% מתושבי המדינה צופים בהם.

עיון במקורות פרסיים מגלה כי עיקר תשומת הלב של הדובר היתה לתפוצת הצפיה באתרים פורנוגרפיים בחתך עריה של איראן. לדבריו, העיר שיראז ממוקמת שישית, יאזד במקום השלישי, אספהאן שניה, וטהראן כצפוי במקום הראשון, לפי הנתונים שנאספו ביום העשורא. עם זאת, ניתן היה למצוא ידיעות אשר התייחסו בכותרתן לנתון המקומי וההגיוני אולי יותר, לפיו טהראן מצויה במקום הראשון ולא לנתון המוזר שהתפרסם במערב אודות היותה של איראן ראשונה מבין 182 בצפיה באתרים פורנוגרפיים בצהרי העשורא. בהקשר זה פורסם כי שלטונות המדינה החרימו יותר מ-25 אלף סרטים "לא מוסריים" בטהראן.

כל הידיעות שפורסמו בעניין (באנגלית, בפרסית) התייחסו לסוכנות ידיעות איראנית בשם Fars News כמקור לידיעה. נסיון להגיע לידיעה המקורית התגלה כמשימה מורכבת. באחת הידיעות נמצא קישור, באחד מהטוקבקים, לידיעה המקורית ב-Fars News. אולם קישור זה התברר כקישור מת. חיפוש בגוגל אחר הקישור כמעט לא העלה דבר מלבד כתבה בארמנית המתייחסת לקישור זה. כל זאת מבלי יכולת להגיע לידיעה המקורית שנעלמה לגמרי.

לא נדע האם הידיעה המקורית הורדה מאתר Fars News בשל השימוש בנתון המוזר המדגיש את מקומה המוביל של איראן על פני יתר מדינות העולם ? או שמא הידיעה הציבה את איראן באור שלילי ?

אולם ללא ספק היא ממחישה שוב, מבלי להתייחס לאמינות הנתונים, את הרעב הקיים בקרב משתמשי האינטרנט באיראן לכל מידע באשר הוא, להיות "ככל העמים", לקשר עם המערב ולחיים נורמליים אשר במסגרתם כלולה גם כניסה לאתרים פורנוגרפיים.

תייגת תמונה בפייסבוק? החוק בעקבותיך

האינטרנט במזרח התיכון מהווה אתגר לכל משטר בעיקר משיקולי הגנה על ערכי המוסר והתרבות וכן על הלגיטימציה השלטונית.

מסתבר שגם פייסבוק יכול להוות מקום להצרת צעדי המשתמשים באזורנו ובכלל זה באיחוד האמירויות: כבר בפברואר 2008 דווח כי מספר יישומים ברשת זו אשר יעודדו הכרויות עשויים להסגר בהתאם לתקנות שנקבעו, וזאת על מנת למנוע פגיעה בערכי התרבות והמוסר בה (עם זאת חיפוש מהיר, יגלה מספר קבוצות אשר על פניהן עוסקות בהכרויות בנסיכות זו).  נטען כי תקנות אלה התירו אתרים רבים וחידדו את אלו האסורים מטעמי פגיעה במוסר המקומי.

בהמשך לקו זה של הגנה על המוסר, פורסם בחודש יולי השנה כי "הפצת שמועות וידיעות מזוייפות" באמצעות תוכנות למסרים מיידיים וטלפונים סלולריים (לדוגמא באמצעות SMS, BBM), עלולה להביא את הגורם לכך למאסר של עד שלוש שנים.

כעת פורסם כי אין לתייג תמונת אדם בפייסבוק ללא קבלת אישורו. המקור לכך הוא בחוק באיחוד האמירויות הקובע כי לא ניתן לצלם אדם ללא רשותו. חוק זה קיים במדינות אחרות, אך בהקשר של שימוש בתמונות ובעיקר בדגש על צילומי פפראצי. אך באיחוד האמירויות החוק כללי יותר ותקף גם על הצבת תמונת אדם בפייסבוק ללא אישורו. בכך יכול אדם לבצע עברה אף מבלי שיהיה מודע לכך.

הגבלות אלו הם מטעמים של הגנה של הפרט וצנעתו. אכן בחוק הדן בפעילות מקוונת, הדגש מושם על ערכי המשפחה והמוסר.

במסגרת זו דווח בימים אלו על איסור מכירת המשחק "Dead Island" בנסיכות, אשר מסווג כמתאים לבני 18 ומעלה. למרות שלא נמסרה הסיבה לכך, ככל הנראה זאת לאור התכנים האלימים והמיניים שבמשחק מחשב זה.

אולם לא רק שיקולי מוסר, אלא גם בטחון: לפני כשנה שקלה איחוד האמירויות לאסור את השימוש במכשירי BlackBerry כחלק ממסע של מספר מדינות נגד החברה המייצרת הואיל ותעבורת המיילים והמסרים אינה עוברת דרך ספקים במדינה. דבר אשר מכביד על יכולות הפיקוח והניטור של רשויות הבטחון במדינות אלה.

כמו גם שיקולים כלכליים: שרותי הטלפוניה של חברת Skype אסורים באיחוד האמירויות מזה זמן רב הואיל ורק שתי ספקיות האינטרנט בנסיכות רשאיות להציע שרותי VoIP. בתחילת השנה הועברה ההחלטה על החסימה מרשות התקשורת, לשיקולן של חברות אלו. סוגיה אשר העלתה את השאלה האם יחסמו שרותי ה-VoIP של פייסבוק ?

למרות הדגש הרב על הערכים התרבותיים והמוסר באיחוד האמירויות, הרי שלא כל האיסורים הקיימים על המרחב המקוון בה מקורם בשיקולים אלה. נסיכות זו, כשאר מדינות העולם, פועלת משיקולים ביטחוניים וכלכליים במטרה להגן לא רק על ערכי המוסר בה, אלא גם על האינטרסים החומריים. על פי דרכה.

סעודיה נלחמת בסחר הנשק באינטרנט

האינטרנט מציב באופן קבוע אתגר עבור ממשלים, בעיקר אלו בהם חופש הביטוי והפרט אינם מצויים, ובאלו בהם קיים ערעור מתמיד על הלגטימיציה השלטונית של הממשל הקיים. במסגרת זו נאלצת המערכות המשפטיות המקומיות לתת מענה הולם לבעיות חדשות אשר טומן בחובו העידן המקוון.

לאחרונה פורסם באתר של כתב העת הכלכלי הסעודי "אלאקתצאדיה" כי שלטונות הממלכה נדרשו לסוגית הפעילות באינטרנט לאור התגברות הסחר המקוון בנשק. זאת לאור היות האינטרנט זירה לרכש זמין וקל של נשק, תוך אפשרות לעקיפת התקנות השונות בנושא, לטענת משרד הפנים המקומי. לשם כך הקימו הרשויות בממלכה יחידות שונות אשר מטרתן להלחם בפשעים מקוונים.

בפורומים השונים הקיימים בממלכה ניתן למצוא לעיתים מודעות מקוונות ובהן מוצע נשק למכירה. אלו כוללות פרטי התקשרות, מידע מפורט, הסכום המבוקש וכן תמונות כלי הנשק. כתבה מהיומון "אלריאצ'" מאמצע אוגוסט 2011 התייחסה לבעיית הסחר המקוון הלא חוקי בנשק בממלכה, המהווה מקור רווח כמו גם סחר מקוון לא חוקי בתרופות. הטענה היא כי כלי הנשק הרבים, אשר חלקם מגיע מאזורי קרבות דוגמת עראק ותימן, משמשים לא רק לשם פעילות טרור, אלא גם לצרכים פליליים וכן להגנה על הכבוד והרכוש. כל זאת תוך ירידה דראסטית במחירי כלי הנשק לאורך השנים, דבר ההופך את החברה המקומית לפצצת זמן מחומשת וזאת באמצעות הרכש המקוון של כלי נשק אלו.

סוגיית הסחר הבלתי חוקי בכלי נשק מטרידה מאוד את השלטונות, אשר פרסמו לפני כשנה תקנה חדשה בדבר סחר בכלי נשק באשר הוא בממלכה, תוך פרסום הכלים האסורים בסחר והעונשים שנקבעו, לצד תקנה נוספת אשר נקבעה שנה קודם לכן.

זמינות מקוונת זו לכלי נשק רבים ומסוגים שונים (בדגש על אקדחים, אך לא רק), מהווה כר אידאלי למפגעים למיניהם ומציבה בשל כך, אתגר של ממש עבור שלטונות ערב הסעודית, ממנה הגיעו מרבית מהמעורבים בפיגוע של ה-11 בספטמבר ואשר בה נעצרו במאי 2003 מספר חשודים במעורבות בסדרת פיגועי התאבדות במדינה. חלק מהחשודים נעצרו באינטרנט קפה בעיר מדינה, תוך טענה כי האינטרנט שימש כלי תקשורת ותאום בין המפגעים.

ערב הסעודית ידועה כאחת מהמדינות המחמירות באזורנו בכל האמור באינטרנט ובכלל זה הן באתרים הקשורים בערעור הסדר החברתי-מוסרי-דתי והן באלו החותרים תחת המשטר הקיים. לשם כך נקבעו, לאורך השנים, תקנות וחוקים המסדירים ומגבילים את השימוש החופשי באינטרנט. בשל הגבלות מתמשכות אלו, מוגדרת ערב הסעודית באופן תדיר כאחת מאויבות האינטרנט בעולם ואף כאחת מעשר המדינות הגרועות בעולם עבור בלוגרים.

כמו ברבות ממדינות העולם, גם בממלכה מסורתית ושמרנית זו, האינטרנט מהווה כלי יעיל בידי גורמים קיצוניים, דבר המהווה אתגר הולך ומעמיק עבור הממשל. בעיקר בעידן זה של חוסר יציבות אזורי, מחאות המוניות ואף נפילת שליטים אשר החזיקו ברסן השלטון אף עשרות שנים.

עוקבים אחר אביב העמים הערבי – ציוץ אחר ציוץ

כל מהפכה מביאה איתה חידושים טכנולוגיים והמצאות חדשות. גם 'אביב העמים הערבי' הביא למספר חידושים ומענה על צרכים קיימים. אחד מהם הוא האתר Sociable Media.

חשיבות הרשתות החברתיות, ובדגש על הטוויטר המהווה זירה לדיווחים מיידים מהשטח, התגלתה לעין כל כבר במהומות לאחר הבחירות לנשיאות באיראן ביוני 2009. ארועי 'אביב העמים הערבי' ברחבי המזרח התיכון מתחילת שנת 2011 רק מחזקים את חשיבותו של הטוויטר בדיווחים מיידים מזירת ההתרחשות לרחבי העולם.

לאור חשיבותו הרבה בארועים אלו והכמות הרבה של מצייצים באזורנו, נוצר אתר זה אשר מטרתו לרכז בפלטפורמה אחת את אשר כותבים עיתונאים ובלוגרים מהמזרח התיכון וצפון אפריקה בטוויטר.

אכן, האתר מרכז טוויטים מ-18 מדינות שונות באזורנו וממקורות מידע שונים, כך שהמשתמש יכול לראות את הציוצים המגיעים לדוגמא ממקורות עיתונאיים באיראן, מסוכנויות ידיעות בירדן, מערוצי הרדיו במצרים או את מכל אמצעי התקשורת מכלל המדינות.

לאחר הבחירה, יוצגו למשתמש הציוצים הרלבנטיים בזמן  אמת עם פרסומם כמו גם חשבונות הטוויטר המובילים בכל תחום ותחום על פי מספר העוקבים אחריהם.

זהו ללא ספק כלי יחודי ובעל ערך רב לכל המתעניין בקורה באזורנו והמעוניין להתעדכן על כך בזמן אמת ומאת מקורות שונים ולעיתים אף אלו המצויים בזירת ההתרחשות.

בנוסף, בדומה לתופעה בה אינדקסים של  אתרים ופורטלים ריכזו מגוון של אתרים, מטה-מנועי חיפוש ביצעו חיפוש במספר מנועים טרום עידן הגוגל, כלי זה הינו שלב נוסף באבולוציה של המידע הקיים באינטרנט במהלכו אנו עדים משחר ימי מדיום זה לעוד ועוד אתרים ההולכים ומרכזים את המידע הרב העומד לרשותנו ומזקקים אותו לכדי תמצית מדוייקת המתאימה במיוחד לצרכינו.

האם גם קזחסטאן רוצה להתנתק מהאינטרנט?

בימים האחרונים רבו הדיווחים על כך שגוגל נאבקת בממשלת קזאחסטאן במה שנראה כהחלטתה שלה האחרונה "ליצור גבולות על האינטרנט". על פניו בהחלט לא נראה טוב, אני מודה שחשבתי אפילו ליצור זיקה למול הידיעה כי איראן מתכוונת ליצור רשת אינטרנט פנימית משלה.

סיפורנו מתחיל בהודעה רשמית של גוגל בבלוג שלה ב-7 ביוני, בה נטען כי ממשלת קזאחסטאן מעוניינת ליצור גבולות פיזיים על האינטרנט במדינה וזאת הודעה שקיבלה החברה בחודש שעבר מהמרכז הקזאחי לרשתות מידע באמצעות צו מטעם משרד התקשורת המקומי. לפיו, כל אתרי האינטרנט בעלי הכתובות המקומיות (.kz) צריכים להיות מופעלים משרתים מקומים המצויים בתחומי המדינה ובכלל זה גם הגרסה המקומית של מנוע החיפוש – Google.kz. כלומר, ניתוב כל תעבורה זו לשרתים מקומיים לעומת המצב הנוכחי בו חיפוש בגרסה מקומית של גוגל מטופלת על ידי החברה ללא שיקולי מיקום השרת וזאת על מנת להבטיח תוצאה מהירה ככל האפשר.

הנהלת גוגל מצאה עצמה, לדבריה, במצב בו היא נאלצה לבחור בין להכנע ליצירת "גבולות על האינטרנט" לבין המשך מתן שרות יעיל ומהיר לתושבי המדינה. לפיכך בחרה החברה בפתרון החופשי אך האיטי יותר – ניתוב תעבורת החיפוש מחוץ לגבולות המדינה מ-Google.kz ישירות ל-Google.com. ההודעה מתבססת על תקנות משרד התקשורת הקזאחי מ-7 ספטמבר 2010. ככל הנראה על סעיף 8, סעיף קטן 6.

כאשר המניע להצהרה זו של גוגל היה ככל הנראה הודעת מרכז רשת המידע של המדינה כי מתאריך 1 ביוני 2011 כל שמות הדומיין החדשים אשר ירשמו במדינה יבוצעו רק באמצעות חברות מקומיות. זאת תוך המשך תמיכה שוטפת בדומיינים אשר נרכשו קודם לכן.

הארוע לא זכה כמעט להתייחסותה של קזאחסטאן הרשמית: לא ניתן למצוא איזכור לפרשה בחשבון הפייסבוק של ראש הממשלה, במסגרת החדשות באתר שלו, באתר הממשלה, באתר סוכנות הידיעות הרשמית המצויה בבעלות מלאה של המממשל ואף לא בחשבון הטוויטר של Google Kazakhstan. בחיפוש בטוויטר אחר Google.kz נמצאו רק התייחסויות ממוחזרות לדבר צעדה של גוגל ללא מידע נוסף. בחשבון הטוויטר של Almaty Google Technology User Group אותרו שתי הפניות המתייחסות לנושא: האחת מטעם קבוצה זו ובה הטענה כי אין ממש בטענה כי גוגל יצאה מקזאחסטאן הואיל ומעולם היא לא היתה בה. לטענתם, לחברה אין נציגות רשמית במדינה אלא כמה שרתים ב"קזח-טלקום", שעושים Caching לסרטוני יוטיוב. ההודעה הוסיפה כי "המצב העקרוני לא השתנה כל כך – אנחנו עדיין יכולים להשתמש ב-Google.ru או בGoogle.com-".

ההודעה השניה בעניין זה גרסה כי טענתה של גוגל מתייחסת לצו אשר בו נקבע מפורשות כי הוא לא יחול על שמות דומיין אשר נרכשו לפני כניסתו לתוקף של הצו ולפיכך הוא אינו  רטרואקטיבי ואינו אמור לכלול את הדומיין Google.kz.

בסקר שנתי של הארגון 'עיתונאים ללא גבולות' מדורגת קזאחסטאן במקום ה-162 מתוך 178 מדינות במדד החופש של הארגון. ארגון Freedom House ממקם אותה במקום ה-172 מתוך 196 במדד חופש העיתונות לשנת 2011.

העדר חופש זה בא לידי ביטוי גם בתחום האינטרנט בדמות סגירת אתרים שונים מעת לעת בעיקר אתרי מידע ואופוזיציה. עם זאת היא אינה מצויה מבין המדינות המוגדרות כ'אויבות האינטרנט' בעולם. שיעור חדירת האינטרנט למדינה עומד על כ-34% (נכון לאשתקד) ושיעור הגידול במספר המשתמשים בעשור האחרון הינו כ-7,500%.

האם קזאחסטן מהווה מוקד של חופש ביטוי ודמוקרטיה בעולם ? בהחלט לא. האם היא אכן מעוניינת להציב גבולות על האינטרנט בשטחה ? לא ברור לפי שעה. בעיקר לאור העובדה כי כאמור, אין היא נמנית עם אויבות האינטרנט בעולם. עם זאת, יתכן והטעם לצעדה זה של ממשלת קזאחסטן טמון ברצונה להיטיב אחיזתה באינטרנט המקומי ולאפשר לה הן לשלוט בתכניו והן לסגור אתרים כרצונה בעת הצורך. במידה מסויימת כפי שהיינו עדים לו בסוגיית הבלאקברי ברחבי העולם לפני כשנה.

כל שנותר הוא להמשיך ולעקוב אחר הההתרחשויות בסוגיה זו ואחר עתידו של האינטרנט בקזאחסטאן.

משתמש טוויטר כוויתי נעצר באשמת ביקורת פוליטית

בימים האחרונים נעצר צעיר כוויתי השייך לזרם השיעי בשל ביקורת שמתח על משפחות המלוכה בבחרין ובערב הסעודית. הצעיר, Nasser Abul,  פרסם בתדירות גבוהה בחשבון הטוויטר שלו עד לתאריך 7 בינואר. מועד בו פסקו פרסומיו בחשבון זה. בחשבונו זה, ניתן למצוא התייחסויות להפגנות בבחריין, תמונות של ההרוגים בהן ועוד. מרביתם של הדיווחים, אגב, של משתמשי טוויטר אחרים.

חדירת האינטרנט לכווית היא מהנמוכות ביותר במפרץ הפרסי: שיעור חדירת האינטרנט עומד על כ-39% ושיעור הגידול במספר המשתמשים בעשור האחרון עומד על 633% בלבד – מהנמוכים במזרח התיכון.

אין זו הפעם הראשונה שבלוגרים נעצרים במדינה: לפני כשלושה חודשים שוחרר בלוגר מקומי ממאסרו בן החודשיים לאחר שנכלא באשמת הכפשת שמו של ראש הממשלה. פגיעה בדמותם של שליטי המדינה נחשבת במרבית ממדינות המזרח התיכון טאבו אשר אין לכתוב עליו באינטרנט. לפיכך, מעצר זה אינו מפתיע כלל, בעיקר כשיש בו פגיעה בדמותם של שליטים שכנים וביחסי החוץ של כווית.

לכך יש להוסיף את המתח הקיים ממילא בקרב שלטונות בחרין מצעדי האוכלוסיה השיעית הגדולה המצויה בה, אשר הבלוגר הכוויתי העצור נמנה עימה, לצד הנסיון המצטבר מתחילת השנה הנוכחית לעוצמתן של הרשתות החברתיות ביצירת שינויים בעולם הפיזי. לכוחה של המילה הכתובה באינטרנט להביא בסופו של תהליך להפלת שלטון קיים.

עם זאת, כווית אינה ידועה כמדינה בעייתית בתחום חופש הביטוי והאינטרנט: היא אינה נחשבת כאחת מ'אויבות האינטרנט בעולם' ומוצבת בראש מדינות האזור במונחים של שמירה על חופש הפרט והביטוי.

היכן האינטרנט האיטי בעולם ?

לפני זמן מה התגלה במסגרת כי המדינה האיטית בעולם היא ….לבנון דווקא.

נתונים שנחשפו בחודש מרץ במסגרת בדיקה המבוצעת מסוף נובמבר 2008, מגלים כי המדינה המהירה ביותר בתחום מהירות ההורדה מהאינטרנט הינה דרום קוריאה (24.22 Mbps) לעומת מהירות ממוצעת של 3.08Mbps. אך במקום האחרון (מבין 170 מדינות) מצויה לבנון – 0.13Mbps. בדבר מהירות ההורדה, המצב לא טוב בהרבה. כאן ממוקמת לבנון במקום ה-167 מתוך 170 מדינות. בנוסף מתברר כי עלות השימוש באינטרנט בה, הינה מהגבוהים בעולם. שני נתונים אלו הופכים את חווית האינטרנט במדינה לאיטית, מתסכלת ויקרה. נתונים אלו מפתיעים למדי בהתחשב בעובדה כי לבנון הינה מהמדינות המפותחות באזורנו והיותר ליברליות בתחום ההגבלות השלטוניות על האינטרנט.

מצב זה יצר גל של מחאה חברתית במדינה אשר מצאה את ביטוייה בשלל אמצעים מקוונים: בראש ובראשונה באתר בשם Ontornet אשר הוקם לאחרונה. (בערבית הלבנונית Ontor משמעו – "המתן"). אתר זה מפעיל בלוג, חשבונות בפייסבוק, טוויטר ויוטיוב.

בחשבון הפייסבוק של יוזמה זו ניתן למצוא שלל עדויות של משתמשי אינטרנט בלבנון  אודות קשיי התעבורה במדינה;

 

לצד ציניות ולעג על המצב הקיים.

יוזמה נוספת הינה Fast Lebanon אשר גם ברשותה חשבון בפייסבוק ובטוויטר. מארגניה קובעים כי מטרתם לאפשר אינטרנט מהיר, במהירות של 10-100 Mbps וזאת במחיר סביר, ממגוון מכשירי קצה, תוך כיסוי כל שטחה של המדינה.

היוזמה השלישית הינה Flip the Switch, אשר גם לה חשבון בפייסבוק, קבוצה ואף קריאה להפגנה אשר התקיימה ב-16 באפריל ברשת זו.

נציגי השלוש פועלים למול שר התקשורת, נציגי ממשל וחברות במטרה להביא לשיפור תשתית האינטרנט והוזלת העלויות במדינה. זאת עד לכדי טענת חלק מהמארגנים כי יש לראות בחיבור לאינטרנט כאחד מזכויות האדם. טענה הנסמכת על קביעת דוח של האו"ם בעניין זה.

בתגובה לסערה שקמה במדינה הודיע שר התקשורת בסוף חודש מרץ כי "לבנון פועלת לאחרונה לשיפור נפח התעבורה באמצעות פריסת רשת סיבים אופטיים, מימוש רשתות תקשורת סלולריות מדור שלישי ועוד".

בתחילת חודש יוני התחייב השר כי שיפור רשת הסלולר במדינה יתבצע במהלך המחצית   השניה של שנת 2011 "למרות  האתגרים  העומדים בפניו".

הסיבות לתשתית הלקויה ולמחירי השימוש הגבוהים מגוונות: מונופול בתחום רוחב הפס במדינה, דבר אשר יוצר עלויות בלתי סבירות לצרכנים; כבל של סיב אופטי אשר אמור היה להיות מחובר לללבנון ולהגדיל את מהירות הגלישה פי 200; העדר שקיפות; חקיקה מיושנת ועוד.

כל זאת מציב את לבנון בתחתית רשימת מדינות האזור בכל האמור באינטרנט: שיעור החדירה בה עומד על 24% בלבד (השיעור באיראן כמעט כפול ובאיחוד האמירויות פי שלושה). שיעור הגידול במספר המשתמשים בעשור האחרון הוא הנמוך ביותר – 233% בלבד. נתונים אלו מחזקים את הידוע לנו על קשיים פיזייים וכלכליים בחיבור לאינטרנט בלבנון ומשלימים את הרקע ליוזמת המחאה בלבנון.

פעילות המחאה הלבנונית להפיכת האינטרנט לזמין יותר במדינה, מהווה דוגמא נוספת לשימוש באינטרנט וברשתות החברתיות שבו לשם יצירת שינוי במצב הקיים, זאת לצד מחאות מקוונות חברתיות ופוליטיות אותן חווה אזורנו מתחילת שנת 2011.