Tal Pavel

זהירות מחסום

/ב , , , /על ידי

חופש גישה למידע ולידע מהווים אתגר שלטוני וחברתי לכל מדינה באשר היא, בעיקר לאלו במזרח התיכון, זאת בשל הגישה החופשית אשר מאפשרים האינטרנט והרשתות החברתיות שבו לתכנים אשר אינם עולים בהכרח בקנה אחד עם ערכי המוסר והתרבות המקומיים כמו גם כאלו העלולים לערער את לגיטימיות השלטון הקיים.

אתגר זה ניצב גם בפני הרשויות הפלסטיניות, הן זו שבגדה והן זו שברצועה אשר ככלל נוהגות בחופש רב יחסית, בהשוואה ליתר מדינות המזרח התיכון, בכל האמור בהגבלות שלטוניות על גישה חופשית לאינטרנט. שני אזורים אלו נבדלים האחד מהשני לא רק בשלטון הקיים בהם, אלא גם בשיעורי חדירת האינטרנט לתחומם והפיקוח עליו. בשטחי הרשות הפלסטינית שיעור חדירת האינטרנט עומד על כ-59% (נכון לסוף שנת 2011), בעוד שנתונים שכאלה עבור רצועת עזה אינם בנמצא.

עם זאת, על פי דיווח של סוכנות הידיעות הפלסטינית- "מען" מתחילת אפריל 2012, הרשות הפלסטינית הורתה לאחרונה, על חסימת שמונה אתרי חדשות פלסטינים (kofiapress.com, pal-hom.net, fpnp.net, amad.ps, milad.ps, inlightpress.com, fateh-voice.ps, karamapress.com) אשר אינם נחשבים לאתרי החדשות מובילים, ועוסקים בחדשות יומיות ובנושאים פנימיים. נטען נגדם כי הם משמשים במה להבעת ביקורת נגד נשיא הרשות, מחמוד עבאס (אבו-מאזן) וכי הם מזוהים עם מוחמד דחלן, ממנהיגי תנועת פת"ח לשעבר ואויבו המושבע של נשיא הרשות.

צעד זה עורר ביקורת רבה בשטחי הרשות ומעבר לה. בכירים ברשות הביעו דאגתם מההחלטה וראו בה צעד מביך ובלתי מועיל. אף דוברת מחלקת המדינה האמריקאית, ויקטוריה נולנד, צוטטה באומרה: "יש לנו דאגות דומות לזה באזורים אחרים בעולם, ואנחנו לא רוצים לראות את הרשות הפלסטינית פונה לכיוון הזה".

לאור הביקורת חריפה, הורה אבו מאזן, לבטל את החסימה, בהבטיחו כי "חופש הביטוי הוא זכות המעוגנת בחוק. מכאן והלאה, תאסר חסימת אתרי אינטרנט". עם זאת , הוא קרא גם לעיתונאים לסקר אירועים "באופן הוגן ואובייקטיבי".

בתגובה להמולה התקשורתית שנוצרה, הודיע שר התקשורת, משהור אבו דקה (Mashour Abu Daka), על התפטרותו מה-1 במאי ועל פרישתו מהשרות הציבורי. ההודעה מסרה כי ההתפטרות נובעת משיקולים אישיים ועל מנת לשים קץ לפרשה. הוא טען כי סגירת האתרים הסבה נזק לרשות בעולם והוסיף כי אין כל חוק פלסטיני המתיר צנזורה על אתרי אינטרנט ולפיכך עשה התובע הכללי "דין לעצמו" בעת שהורה לחברת התקשורת הפלסטינית PalTel על חסימת שמונה האתרים. בדיקה שנערכה, אכן גילתה כי שמונה אתרים אלו חסומים – ככל הנראה באמצעות תוכנת קוד פתוח בשם Squid.

"חסימת אתרי אינטרנט נוגדת את טובת הציבור. אני מתנגד לכך ללא יוצא מהכלל", סיכם השר.

גורמים פלסטיניים אכן מסרו כי התובע הכללי עמד מאחורי צעד זה וכי הוא אישית הורה על החסימה, ככל הנראה לאחר שקיבל הנחיה שכזו מלשכת הנשיא או מגורמי מודיעין ברשות.  בהודעה ראשונה בנושא, הגן התובע הכללי על חסימת האתרים ומסר כי חלקם נחסמו מטעמים משפטיים – זאת לאחר ש"גורמים פרטיים" התלוננו כי חלקם משמשים במה להתקפות אישיות  – ואחרים נחסמו מסיבות בטחוניות, הואיל ואלו הכילו לדבריו מידע להכנת פצצות.

עוד טען התובע הכללי כלפי השר, כי זה עצמו הגיש תלונה נגד אתר בגין התקפות אישיות, וכן תקף את עיתוי התפטרות השר.

אולם לאחרונה נמתחה ביקורת על פעילותו של התובע הכללי נגד חופש הביטוי בשטחי הרשות ובכלל זה אישורו את מעצר כתב בחודש מרץ אשר הואשם בהשמצת שר החוץ וכן מעצרם של שני בלוגרים אשר מתחו ביקורת על נשיא הרשות בפייסבוק.

לחסימה זו קדם ארוע דומה בנובמבר 2008 אשר בו גורמים ברשות חסמו אתר חדשות פופולרי (alwatanvoice.com) בשל דיווחיו על מעשי שחיתות בקרבתו של נשיא הרשות, עבאס. גם במקרה זה נמסר כי ידו של התובע הכללי היתה במעל.  מלבד שני ארועים אלו, לא נרשמו ברשות הפלסטינית ארועים של חסימת אתרי אינטרנט.

ממשלת החמאס ברצועת עזה פעלה אף היא לחסימת אתרי אינטרנט. זאת נגד אלו אשר בהם תכנים הנחשבים כפוגעים בערכי האסלאם, דוגמת אתרי פורנוגרפיה, אלו הקשורים לזכויות הקהילה ההומו-לסבית, או אתרים של דתות אחרות. כך, במאי  2008, "משטרת המוסר" של החמאס, הורתה (יש הגורסים שאף באמצעות כפיה ואיומים) למפעילת האינטרנט ברצועה, לחסום אתרים פורנוגרפיים במטרה לאכוף את חוקי האסלאם ברצועת עזה ו"להגן על ערכי המוסר" בה.

שר התקשורת בממשלת החמאס, יוסוף אל-מנסי, אשר הוביל מהלך זה, ראה בו מטרה נעלה: "המטרה שלנו היא להגן על החברה ועל עתיד בנינו מפני הסכנה הזו, אשר אורבת בכל בית ומשפיעה על הצדדים המוסרים והתרבותיים של החברה", התבטא השר. בכיר במשרדו הוסיף: "אנחנו צריכים להגן על הדור הצעיר מפני האתרים ההרסניים האלה. החוק מסמיך אותנו לעשות זאת".

ארועים בודדים אלו של חסימת אתרי אינטרנט ברשות הפלסטינית וברצועת עזה מדגישים את השונות הרבה בעת השוואה למול רבות ממדינות המזרח התיכון אשר חוסמות מגוון רחב של אתרי אינטרנט, בתדירות גבוהה במהלך השנים האחרונות.

אחת המסקנות ממקרים אלו היא שבשטחי הרשות נחסמו אתרים אשר ערערו על הלגיטימציה השלטונית של הממשל הפלסטיני, בעוד שתחת שלטון החמאס בעזה נחסמו אתרים אשר פגמו בסדר החברתי ובערכי המוסר והתרבות של תושבי הרצועה.

חסימת אתרי אינטרנט והטלת המגבלות על חופש הביטוי הם ללא ספק צעדים המהווים חסם לחופש המידע ומכשול לחברה דמוקרטית. אולם לאור מיעוטם של ארועים אלו ברשות הפלסטינית; הסערה המקומית שחולל הארוע האחרון ובכלל זה הגינויים מבית ומחוץ; לצד הדימיון לארוע החסימה הקודם בשטחי הרשות; הרי שאין בארוע האחרון חריגה משמעותית מיחס הממשל הפלסטיני ברשות לאינטרנט, אלא תוצר של מאבקי כוחות פנים ארגוניים, ויוזמה מקומית נגד אתרים נקודתיים ולפיכך, אינו מהווה נקודת מפנה ביחס הרשות לאינטרנט.

Tal Pavel

לגלוש באייפון באיראן

/ב , , , /על ידי

בשלהי 2011 התפרסם מחקר לפיו צפוי זינוק בשימוש בטלפונים חכמים במזרח התיכון, כאשר איראן מוגדרת בו השוק הגדול ביותר לטלפונים סלולריים באזור ושיעור חדירת הטלפונים החכמים באיחוד האמירויות (47%) עולה אף על הקיים בארה"ב (40%). תוך צפי כי שיעור חדירת הטלפונים הסלולריים באזור יעבור בשנת 2012 את ה-100% – הערכות בדבר 250 מיליון מנויים לעומת אוכלוסיה בת 210 מיליון באזור. זאת לעומת שיעורי חדירה של 64% בסין ו-70% בהודו.

בנוסף, ולצד העליה הצפויה בשימוש בטלפונים סלולריים, הצפי הוא כי באיראן ובערב הסעודית תחול ירידה עד לשנת 2016 במספר הטלפונים הסלולריים בני הדור השני, לצד עליה כוללת במספר משתמשי הטלפונים חכמים באזורנו. כאשר העליה החדה צפויה באיראן – בסוף 2016, היא תעבור את ערב הסעודית ותהיה למדינה ובה המספר הרב ביותר של טלפונים מדור שלישי מבין מדינות האזור. עראק צפויה להיות ממוקמת במקום השלישי. אולם אל דאגה, ערב הסעודית צפויה לשוב וליטול את הובלת האזור בטלפונים מדור רביעי ולאחריה איחוד האמירויות אשר השיקה שרותים מסוג זה כבר באוקטובר 2011.

נתונים מדהימים ומעוררי מחשבה ללא ספק, המעידים על המצב הנוכחי בתחום הסלולר במזרח התיכון, הפוטנציאל הרב, כמו גם השונות הטבעית הקיימת בין המדינות השונות. מידע מפתיע למדי בהתחשב בתפיסתנו את שילוב הטכנולוגיה במזרח התיכון לאור אופיו השמרני חברתית וריכוזי פוליטית.

מידע מפתיע זה קיבל תקפות עם פרסום לאחרונה של ידיעה לפי ערב הסעודית מובילה את מדינות העולם מבחינת שיעור חדירת הטלפונים הסלולריים – 188%. זאת בהשוואה לשיעור של 59% בלבד בשנת 2005. מבין מדינות המפרץ הפרסי מובילות עומאן (165%), כווית (106%) ואיחוד האמירויות (145%).

בנוסף, עראק מצויה בשלבי רישוי למפעיל סלולארי רביעי, פקיסטאן מצויה במקום השמיני מבין מדינות העולם במספר משתמשי הטלפון הסלולרי וחמישית באסיה. 67% מאוכלוסיית המדינה משתמשת בטלפונים סלולריים ו-23% מהם, בטלפונים חכמים ובהם החדשים ביותר המצויים בשוק העולמי. בד בבד דווח בפברואר 2012 כי צבא פקיסטאן מפתח טאבלט – בשיתוף חברה סינית – וזאת לשם "חיזוק הכלכלה הלאומית", וכי יתכן ובמסגרת המיזם יפותחו גם מחשב נישא וקורא ספרים אלקטרוניים (PAC Pad1, PAC nBook1, PAC eBook 1). כל זאת לצד בעיות פוליטיות לגבי רישוי דור שלישי (3G) בתקשורת הסלולארית במדינה ונסיונות לצנזורת האינטרנט והתקשורת הסלולארית בה.

סקר שפורסם באוקטובר 2011, משלים את התמונה אודות עולם הסלולר במזרח התיכון. מנתונים אלו עולה כי בכוונת 49% מבעלי הטלפונים החכמים באזור לשדרג מכשירם תוך חצי שנה, ובכוונת 70% לעשות כן תוך שנה. 82% מנעדרי טלפונים חכמים מעוניינים להצטייד במכשירים אלו ו-54% מתכוונים לעשות זאת במהלך השנה הקרובה.

95% מבעלי המכשירים החכמים מורידים אפליקציות שונות. 73% מהם כאלו אשר "מקלות על החיים" ו-53% מורידים משחקים. 53% הביעו נכונות לשלם בעד אפליקציות ו-24% אף מוכנים לשלם למעלה מ-50 דולר לשם כך. במטרה לענות על צרכים אלו, הקימה חברה מקומית חנות מקוונת לרכישת אפליקציות סלולריות עבור משתמשי הטלפונים החכמים במזרח התיכון.

איזו מערכת הפעלה סלולרית מובילה באזור ? הנתונים לסוף 2011 מראים כי 55.8% ממשתמשי האינטרנט הנייד בקרב 16 ממדינות המזרח התיכון, עושים זאת באמצעות מכשירים מבית אפל. גם ברבעון הראשון של שנת 2012 נראה כי מכשיריה של אפל מובילים את השוק המקומי. עם זאת קיימים נתונים המצביעים על שליטת אלו של נוקיה, גם אם היא מתרופפת. אמנם מכשירי הטלפון החכמים שלה היו הנמכרים ביותר במזרח התיכון לשנת 2011 (52.9%), אך נתון זה מהווה ירידה מהשנה הקודמת (58.5%). היבט נוסף בירידה זו משקף צניחה דרסטית בשימוש במערכת ההפעלה של נוקיה (Symbian), משיעור חדירה של 86.8% בשנת 2010 ל-39.3% בלבד שנה לאחר מכן. נתונים אלו מלמדים כי מכשירי הטלפון המצויים בצמיחה באזור הם דווקא אלו של בלאקברי אשר השימוש במערכת ההפעלה שלהם צמח מ-4.5% בשנת 2010 ל-27.5% בשנת 2011. אלו של אפל צמצמו את הפער משיעור חדירה של 3.6% ל-9.9%. אולם הגידול המרשים ביותר במערכות הפעלה לטלפונים חכמים במזרח התיכון נרשם דווקא בקרב אנדרואיד. למעשה משיעור שימוש אפסי בשנת 2010 ל-19.6% בשנת 2011. כלומר שלוש מערכות ההפעלה הפופולאריות ביותר במזרח התיכון לטלפונים חכמים לשנת 2011 הן Symbian של נוקיה, RIM של בלאקברי וכן Android, בסדר זה.

אז מה אנו למדים משלל הנתונים הללו ? ראשית והחשוב מכל, שהתמונה ללא ספק שונה מזו המצטיירת לנו אודות טכנולוגיה וטלפונים סלולריים במזרח התיכון. בדיוק כפי שלגבי האינטרנט, תחום בו המזרח התיכון הוא האזור השני בשיעור גידול השימוש בין השנים 2000-2010, לאחר אפריקה.

בנוסף, נראה כי קיים מעבר משוק הנשלט על ידי מכשירי נוקיה לעבר אלו המבוססי מערכת ההפעלה Android מבית גוגל. זאת לצד גידול עצום במכשירי טלפון סלולריים במזרח התיכון המתבטא בשיעור חדירה הגדול ביותר בעולם. נתון זה מחזק את התמונה הכללית לפיה המזרח התיכון הוא אזור בעל שונות טכנולוגית רבה, אשר במדינות רבות בו קיימת אוכלוסיה השואפת להיות ככל האדם, להצטייד במכשירים מתקדמים, לעשות בהם שימושים מתקדמים לצד פעילויות פנאי.

עוצמתם של המכשירים הסלולריים הללו אינה מצויה רק ביכולתם להביא ליצירת קשר ווקאלי בין פרטים ובאופן ישיר, בעיקר בחברות ריכוזיות המאפיינות את המזרח התיכון. תפקידם החשוב באמת הוכח מספר פעמים בשנים האחרונות בהיותם כלי באמצעותו ניתן לתעד בזמן אמת ממוקדי ההתרחשויות ולהעביר את המידע המצולם או המוסרט ישירות לרחבי העולם באמצעות העלאתו לאינטרנט. על כך יעידו הסרטונים המתעדים בזמן אמת את רגעי גסיסתה של הנערה האיראנית נדא סלטאן שנהרגה בהפגנות יוני 2009 מאש כוחות הבטחון. כמו גם התעוד המצמרר אודות הלינץ' שבוצע במעמר קדאפי, באמצעות סרטונים שהועלו על ידי המורדים שנטלו חלק בארוע.

האם הטלפונים הסלולריים יביאו למהפכה במזרח התיכון ? לא בהכרח. בדומה לאינטרנט, אלו הם אמצעי תקשורת ותשתיות ליצירת ארועים ולדיווח עליהם. אנשים יוצרים מהפכות בהם האינטרנט והסלולר משמשים כלים בלבד. אולם חשוב לזכור שהמהפכות האמיתיות הן אלו היומיומיות בהם ניתן ליצור תקשורת ישירה בין תושבי אותה מדינה, או בין קרובי משפחה ממדינות שונות כמו גם תקשורת בין המינים בחברה דתית ושמרנית כמו זו הקיימת באזורנו.

בשל השימוש הרב בו מחד גיסא ואופיו השמרני והריכוזי של המזרח התיכון מאידך גיסא, תפקידו החברתי של הטלפון הסלולרי בשינויים היומימיים הקטנים הללו באזורנו משמעותי, רציף וארוך טווח יותר מהחלפת שלטון אחד באחר.

Tal Pavel

ממשיכים בשלהם

/ב , , , /על ידי

ימים לא טובים עוברים על האינטרנט במזרח התיכון ובעולם האסלאמי בעת האחרונה. לפני שנה קראנו לארועי המחאה "אביב העמים הערבי" וזאת בתקווה רבה כי גלי המחאה העממית ברחובות המזרח התיכון, יביאו לחופש ביטוי פיזי ומקוון רבים יותר לתושבי האזור. הצלחת ארועים אלו אשר החלו במחאות מקוונות בפייסבוק, אף העניקה את השם "מהפכת הפייסבוק" להצלחת ההמונים להפיל את המשטר במצרים. השבועות האחרונים סיפקו די עדויות מרחבי המזרח התיכון והעולם האסלאמי, כי רוחות האביב הצטננו להן וכי ממשלים באזורנו נוהגים בשלהם.

איראן עוסקת מזה זמן רב בנסיונות ליצור רשת אינטרנט פנימית אשר תנותק אותה מזו העולמית ובכך תאפשר, לטענת הממשל, מתן שרותים מקוונים זולים יותר, אך גם להגביר בכך את אבטחת המידע המקוון באמצעות רשת סגורה הנשלטת על ידי הממשל לכדי יצירת מבצר מקוון אשר למעשה ההגדרה "אינטרנט" אינה מתאימה לו יותר. מהמידע החלקי הקיים עד כה עולה כי בכוונת הממשל ליצור מקבילה פנימית ייעודית, מפוקחת וסגורה לאינטרנט המוכר לנו, אשר רק אליה יוכלו להתחבר תושבי המדינה.

הדיווחים על הקמת "אינטרנט נקי" ברפובליקה האסלאמית עלו במהלך השנה האחרונה לא אחת. בימים האחרונים שר התקשורת האיראני מסר כי השקת המיזם תהיה באוגוסט הקרוב. בפועל, קיימים דיווחים שונים ובכלל זה אודות השקת השלב הראשון של המיזם ב-21 במאי השנה, ככל הנראה עם הפעלת שרותי דואר אלקטרוני ומנוע חיפוש יעודיים, אשר יהוו חלופה "כשרה" אך מפוקחת היטב לאלו המצויים בשימוש באיראן ובעולם. מילים ברורות אמר בעניין זה בכיר בכוחות הבטחון כשקבע כי גוגל אינו מנוע חיפוש אלא כלי ריגול. עם זאת נמסר כי תתאפשר גישה לאתרים זרים וזאת בהתאם להחלטת הממשלה.

לדברי השר "ארגונים ממשלתיים רבים כבר עכשיו מתחברים ממשרדיהם לאינטרנט הלאומי, ומספר בתי-ספר משתמשים ברשת זו". הוא הוסיף כי הסיבה לכך שרשת האינטרנט האיראנית עדיין אינה מוחשית, טמונה בעובדה כי היא טרם הוצגה בפני קהל משתמשי האינטרנט הרחב במדינה. צעד אשר יבוצע אם כן באוגוסט הקרוב כאשר ספקיות האינטרנט במדינה יחוברו לרשת זו. הוא העריך כי תוך שנתיים שלוש תתעצב רשת זו לצורתה הסופית.

במקביל דווח כי השלטונות מכחישים את הידיעה אשר לדידם אינה אלא מתיחת 1 באפריל תוצרת התעמולה המערבית וכי הראיון עם שר התקשורת כלל לא התקיים.

מתיחה או לא, כוונותיה, התבטאויותיה ואף צעדיה בפועל של איראן מעידים כי היא פועלת בנחישות ובצורה עקבית להצר את צעדי משתמשי האינטרנט במדינה ולפקח על התעבורה המקוונת בה ככל שניתן. זאת תוך כוונה ליצור מערכת כוללת אותה ניתן יהיה לייצא למדינות אחרות השואפות ליצירת רשת אינטרנט פנימית ומסוגרת.

נראה כי לקוחה אפשרית למערכת שכזו יכולה להיות פקיסטאן אשר פרסמה לאחרונה מכרז להתקנת מערכת לצנזורת האינטרנט. הדרישה היתה כי המערכת תוכל לחסום 50 מיליון דפי אינטרנט במספר שפות תוך עיכוב של לא יותר מאלפית השניה. כיום תעבורת האינטרנט בפקיסטאן חופשית יחסית לשאר המדינות האסלאמיות, תוך הגבלה כמובן על גישה לאתרים פורנוגרפיים. כבר כיום 50 ספקי האינטרנט במדינה מחוייבים לממש צנזורה על האינטרנט. נעשו נסיונות להגביל אף את על התקשורת הסלולרית במדינה: בנובמבר 2011 הנחה משרד התקשורת את כל ספקיות התקשורת במדינה לחסום הודעות טקסט (מיסרונים) אשר מכילים מילים באנגלית מתוך רשימה בת 1,500 אשר הוגדרו כפוגעניות, תוכנית שנגזנה בשל ביקורת ציבורית. זאת לצד פעילות כללית להגבלות על התקשורת במדינה זו, יתכן בשל הבחירות האמורות להערך בה בסוף השנה. לא מין הנמנע כי צעדים אלו תרמו לירידתה של פקיסטאן 14 מקומות במדד בינלאומי הבוחן היבטים מתחום מערכות המידע וזאת ב-10 פרמטרים שונים.

כמו לגבי ההחלטה אודות ההגבלות על התקשורת הסלולרית, כך גם לגבי מכרז זה, פורסמה כעבור זמן קצר הכחשה גורפת עד לכדי בקשה לחקירה נגד אלו אשר פרסמו את מודעת המכרז ללא ההתייעצות מתאימה.

יתכן כי גם הפעם הממשל הפקיסטאני נסוג בו בלחץ דעת הקהל, בין השאר באמצעות עצומה אשר עליה חתמו למעלה מ-18 אלף הפונה אל מנהלי חברות אבטחה במערב בבקשה לא לקחת חלק במכרז זה אשר ישתיק 20 מיליון משתמשי אינטרנט במדינה. אולם ללא ספק המשטר לא אמר את מילתו האחרונה, בעיקר לאור הנסיונות החוזרים ונשנים להגביל את חופש המדיה במדינה.

מצרים אף היא פועלת בצורה נמרצת לכדי יצירת הגבלה גורפת ושיטתית על האינטרנט. שר התקשורת המצרי הודיע לאחרונה כי ממשלת מצרים פועלת לחסימה מוחלטת של אתרים פורנוגרפיים במדינה. הוא הודיע על הקמת ועדה, בה יהיו נציגים מהפרלמנט, אשר תניח את היסודות לחסימת אתרים אלו אשר להערכתו מספרם הוא מליונים. ועדת התקשורת והתחבורה של הפרלמנט, ביקשה מהממשלה עוד קודם לכן לחסום את הגישה לכל האתרים הללו במצרים, כמו גם חקיקה של עונשים נגד חברות אשר יאפשרו גישה לאתרים האסורים.

צעדים אלה של הממשל המצרים מהווים החרפת הפעילות ארוכת השנים נגד האינטרנט במדינה ואינם עומדים כלל בקנה אחד עם התקוות הרבות לחופש מידע וביטוי שעלו במסגרת "מהפכת הפייסבוק". הדבר מהווה הצרת צעדי משתמשי האינטרנט במצרים כמו ביתר מדינות האזור.

האם אכן היה זה "אביב עמים ערבי" ? נראה שגם במישור המדיני והפוליטי המצב לא בהכרח תואם את חזונם של הצעירים שיצאו לרחובות לפני שנה ויצרו אותה "מהפכת פייסבוק". הגורמים האסלאמיים תפסו את רשת השלטון לא רק במצרים, אלא גם ביתר המדינות בהן נפל המשטר בשנה החולפת.

המודל האיראני המקוון מהווה אתגר למשתמשי האינטרנט במדינה כמו גם לכל אלו החוששים לדמותן של מדינות האזור בעתיד. דווקא בשל חשיבותם של האינטרנט והרשתות החברתיות ליצירת מידע, העברתו וקבלתו כמו גם יצירת תקשורת בלתי אמצעית בין אזרחים ממדינות שונות. בדיוק כמו היוזמה הישראלית מהעת האחרונה בפייסבוק לקרוב לבבות בין אזרחים מישראל ומאיראן. אין ספק כי יכולות אלה אינן נסתרות מעיני השלטונות באזורנו בבואם להגביל את האינטרנט בתחומן ולהדק הפיקוח על התעבורה בו.

אין אלו זמנים טובים למזרח התיכון ולעולם האסלאמי, נראה כי אנו ב"חורף סוער" לפחות בהיבטים המקוונים וכי התקוות ליתר חופש שארועי 2011 יביאו לאזורנו, התבדו לעת עתה.

Tal Pavel

הסנקציות כואבות, אבל נסבלות

/ב , /על ידי

איראן פועלת במרץ במהלך השנים האחרונות במטרה להגיע ליכולת גרעינית עצמאית. המערב אשר חושש כי המטרה הסמויה היא פיתוח עצמאי של נשק גרעיני, מטיל בשנים האחרונות – בניצוחה של ארה"ב ובעידודה של ישראל – סנקציות כלכליות הולכות ומחריפות על איראן במטרה לשכנעה לנטוש את דרך הגרעין ולגרום לה למחיר כלכלי הולך וגדל אם תמשיך לעשות כן.

כלכלת איראן תלויה בכ-60 אחוזים בדולרים המגיעים מיצוא הנפט, ועל-כן סנקציות על הנפט האיראני עלולות להפעיל לחץ כבד מאוד על כלכלת המדינה. במסגרת צעדים אלו הטיל האיחוד הארופי אמברגו נפט על איראן אשר משמעותו כי מדינות האיחוד האירופי לא יחתמו על חוזים חדשים לרכישת נפט מאיראן וכי החוזים הקיימים יכובדו רק עד יולי 2012. צעד כלכלי משמעותי נוסף מהעת האחרונה הינו ניתוקה של איראן ממערכת הסליקה הבינלאומית SWIFT, אשר באמצעותה מועברים מידי יום כ-80% מהתשלומים בעולם של בנקים וגופים פיננסיים. משמעות הדבר היא כי מוסדות אלו באיראן לא יוכלו להעביר כספים יותר באמצעים ממוכנים. צעד זה הוא תוצר של סנקציות האיחוד הארופי וארה"ב ומהווה צעד חריג של מסלקה זו ובעל השלכות חמורות על כלכלתה של מדינה. בימים האחרונים נודע כי ארה"ב תחריף עוד את הסנקציות נגד איראן בתחומי הנפט והבנקאות. במסגרת זו נמסר כי היא תעניש בנקים אשר יתווכו בעסקאות מכירת נפט של איראן עם מדינות העולם. בלחצה של ארה", הודיעה תורכיה אף היא בימים האחרונים על קיצוץ יבוא הנפט מאיראן בשיעור של 20%.

נראה כי סנקציות אלה משפיעות על כלכלת ישראל, האזור והעולם: שר האוצר שטייניץ צוטט השבוע כאומר ש"עדיף לשלם עוד על הדלק תמורת סנקציות". כלכלתה של איחוד האמירויות השכנה לאיראן נפגעת בשל העדר יכולת של סוחריה להמשיך ולקיים קשרי מסחר עם איראן.

הנהגתה של איראן מכחישה כל השפעה על כלכלת המדינה ושוללת כל קשר בין הסנקציות ובין הפיחות החד בערכו של המטבע האיראני. שר הכלכלה קובע כי כלכלת המדינה התחזקה לאחרונה והצהיר כי לממשלה אין כל תוכנית לחזק את ערך הדולר, סגנו טוען כי המערב נכשל בכוונתו להרוס את הכלכלה האיראנית, שר הנפט מתייחס להתקדמות הרבה שחלה לדבריו בתחום זיקוק הגז הטבעי במדינה. דובר משרד החוץ אמר כי הסנקציות החדשות טרם הופעלו, שר התעשייה, טען כי "האויבים של איראן לא הצליחו לנסח סנקציות נגד הבנק המרכזי", ויושב ראש הבנק מרכזי גרס כי "העולם צחק לאמריקאים בפנים".

עלי פאלחיאן, אשר שימש שר המודיעין באיראן הצהיר כי ניתוקה של ארצו ממערכת ה-SWIFT יביא את טהראן להשתמש "בכל אמצעי אפשרי" בתגובה. לדבריו, צעד זה דינו כסגירת מעברי מים בינלאומיים, ברומזו על האפשרות כי איראן תחסום בתגובה את המעבר במיצרי הורמוז.

אולם מתברר כי לצעדים אלו השפעה כלל לא מבוטלת על הכלכלה האיראנית. הטענה היא כי הסנקציות הכלכליות הגבילו את היכולת של הבנק המרכזי לשלוט על התנודות בערך הריאל ולמנוע את הפיחות בו. אכן, בשוק המטבעות ניתן לראות כי הריאל האיראני שובר שיאים וערכו יורד בקביעות. מחודש ספטמבר 2011 איבד המטבע כשליש מערכו. בחודש ינואר חלה צניחה נוספת בערך הריאל בשל גל רכישות של מט"ח וזהב אשר הביא לירידה של כשלושים אחוזים בערך המטבע תוך יומיים בלבד. בחודש פברואר חלה צניחה נוספת בערכו. שערו של הריאל האירני למול הדירהאם של איחוד האמירויות האמיר מ-200 לכדי 55,000 כעת. עיתון מצרי גורס כי הסנקציות הכלכליות יגרמו לאיראן נזקים המוערכים בכ-50 מיליארד דולר וצניחה של 40% ביצוא הנפט מהמדינה.

למול זאת פועלת איראן בדרכים שונות לעקוף את הסנקציות השונות ולצמצם את השפעתן על כלכלת המדינה. הצעדים האחרונים, וככל הנראה ניתוקה של איראן מהמסלקה הבינלאומית, הביאו אותה לסחר של סחורות תמורת נפט: אורווגאוי, המהווה יצואנית האורז השביעית בגודלה בעולם, תייצא לאיראן אורז תמורת נפט, בנסיון לעקוף את סנקציות הנפט. בכיר פקיסטאני הודיע כי ממשלת ארצו החליטה בישיבתה האחרונה לייצא לאיראן מיליון טון חיטה בעסקת חליפין, ככל הנראה של תזקיקי נפט. הודו תייצא לאיראן 60 אלף טון של סוכר גולמי. לדברי המקור האיראני, השליש הראשון כבר הועמס בנמל מומבאי.

התקשורת האיראנית מתייחסת בהרחבה להסכמים כלכליים עם מדינות שונות ולשיתופי פעולה כלכליים עימן: בעת ביקור ראש ממשלת סין השבוע באיראן, נמסר כי שתי המדינות שואפות להגדיל את הסחר ביניהן ליותר מ-50 מיליארד דולר בשנה זו. שר הכלכלה האיראני הצהיר בימים האחרונים על חשיבות הסחר עם שכנתה, עראק. "שתי המדינות צריכות להפנות תשומת לב רבה יותר לפוטנציאל הרב שלהן" והביע את תקוותו בפגישה עם עמיתו העראקי כי הביקור יוביל לשיפור שיתוף הפעולה הכלכלי בין שתי המדינות. פעילות ענפה, לפחות לפי התקשורת האיראנית, של סחר איראני היא עם הודו, דבר המתבטא בביקור משלחת הודית במדינה ובכלל זה התבטאות בכיר הודי כי "איראן והודו מצאו את הדרך לעקוף את הסנקציות הכלכליות המוטלות על איראן" ודיווח אחר כי איראן עשויה לרכוש מהודו כשלושה מיליון טון חיטה בשווי של עד כר-900 מיליון דולר.

התקשורת האיראנית מציינת שאפילו חברות בארה"ב עוקפות את הסנקציות וסוחרות עם איראן. כמו גם דיווח על התמרמרות סוחרים בתאילנד בשל הנזקים הנגרמים להם לאור הסנקציות על איראן.

בנוסף, התקשורת האיראנית מציינת את חוזקה של הכלכלה המקומית: התייחסות לדוח של ארגון המזון של האו"ם אשר קבע לאחרונה כי איראן מצויה במקום ה-12 בעולם בגידול חיטה, התייחסות ליצוא תעשיית הפטרוכימיה במדינה וכן דבריו של מנהל הבנק המרכזי כי איראן יכולה לסחור במטבעות נוספים מלבד בזה האמריקאי. בעניין זה דווח לאחרונה כי איראן עושה שימוש בבנקים פרטיים (אשר אינם נכללים בסנקציות נגד אלו המנוהלים על ידי המדינה) לשלם תמורת סחורות המיובאות מהודו ברופיות הודיות.

אכן, דווח כי החל מה-20 במרץ (השנה האיראנית החדשה) בורסת הנפט באיראן תחל לסחור במטבעות אחרים מלבד הדולר בתמורה לנפט. בורסת הנפט של איראן החלה לפעול ביולי 2011 במטרה "לחזק את מעמדה של איראן בשווקים הבינלאומיים" באמצעות סחר חליפין בנפט, פטרוכימיה וגז במטבעות שונים מהדולר האמריקאי.

נתוני הבורסה בטהראן (TSE) לשנים 1388 ו-1389 (אשר הסתיימה ב-20 במרץ 2011) מראות לעת עתה עליות במדד. הודעת הבורסה לסיכום השנה החולפת אף מציינת כי חל גידול של 29.5 במדד הכללי של הבורסה המקומית.

לסיכום, הסנקציות הכלכליות ההולכות ומתהדקות סביב איראן וכלכלתה – בעיקר בתחומי הנפט, הבנקאות והכספים – נראה כי נותנות את אותותיהן על כלכלתה של איראן, אך משפיעות בגלי הדף משתנים גם על כלכלות יתר מדינות האזור. תחושת המצור הכלכלי באה לידי ביטוי בפיחות החד בערכו של הריאל מבית ובנסיונות למצוא דרכים עוקפות, ערוצי תשלום שונים, לחזק שותפויות כלכליות וחשיבה יצירתית בתחום, כלפי חוץ.

אין ספק כי לסנקציות אלו השפעה כוללת וכואבת על איראן וכלכלתה, ההצהרות בדבר החרפת הסנקציות על איראן עלולות להחריף את מצבה הכלכלי ואולי אף לדחוף אותה, כדברי אותו שר מודיעין לשעבר, לצעדים שונים אשר אינם מתחום הכלכלה.

رغم تشديد العقوبات المفروضة على إيران تحاول طهران الإظهار بان الأوضاع لا تزال اعتيادية وتبحث عن أي طريق للالتفاف حول الحظر المفروض عليها

إن إيران تعمل بنشاط خلال السنوات القليلة الأخيرة من اجل الحصول على قدرة نووية مستقلة . والغرب يخشى من الهدف السري لهذا البرنامج ألا وهو تطوير سلاح نووي مما حدا به إلى فرض عقوبات اقتصادية تصاعدية على إيران لإقناعها بالتخلي عن هذا البرنامج أو جباية ثمن باهظ منها إذا قررت المضي قدما فيه
يعتمد الاقتصاد الإيراني على تصدير النفط الخام بالعملة الصعبة (مما يشكل %60 من الناتج المحلي الإيراني ) وعليه فان فرض عقوبات على قطاع النفط قد يكون ناجعا للغاية . ففي هذا الاطار فرض الاتحاد الأوروبي حظرا على استيراد النفط الإيراني مما يعني عدم التعاقد مع إيران لابتياع النفط بعد انتهاء مفعول العقود القديمة في شهر يوليو تموز من العام الحالي .
هناك خطوة اقتصادية صارمة أخرى فرضت على ايران وهي قطعها عن منظومة نقل الأموال المحوسبة العالمية (سويفت ) ومعنى ذلك إجبار إيران على الدفع نقدا في أي صفقة تعقدها . وفي غضون ذلك أعلنت الولايات المتحدة عن تشديد العقوبات على إيران في المجالين النفطي والمصرفي سيتم بموجبها معاقبة المصارف التي تتوسط في صفقات النفط الإيرانية . كما أعلنت تركيا تحت ضغوط الولايات المتحدة عن تقليص استيراد النفط الإيراني بنسبة 20% .
ويبدو أن هذه العقوبات باتت تؤثر ايضا على الاقتصاد الإسرائيلي وعلى اقتصاد دول المنطقة والعالم .
وقد صرح وزير المالية يوفال شتاينيتس الأسبوع الماضي انه يفضل دفع ثمن العقوبات من اجل وقف البرنامج النووي الإيراني .
كما أفيد أن اقتصاد دولة الإمارات يتأثر سلبا بسبب تعطيل العلاقات التجارية مع طهران .
القيادة الإيرانية تنفي أي تأثير للعقوبات على الاقتصاد الإيراني وتنفي أي علاقة بين هذه العقوبات والتخفيض الحاد في قيمة العملة الإيرانية . وقال وزير الاقتصاد الإيراني إن الاقتصاد هناك متين وليس هناك نية لدى الحكومة لدعم سعر صرف العملة مقابل الدولار . بينما يدعي نائب هذا الوزير أن الغرب اخفق في خطته لتقويض الاقتصاد الإيراني كما أدلى بعض الوزراء الآخرين بتصريحات مماثلة .
وقال علي فلحيان الذي كان قد اشغل منصب وزير الاستخبارات إن قطع إيران عن منظومة "السوفيت" سيدفعها إلى اتخاذ أي خطوة للرد على ذلك بما فيها سد الممرات البحرية الدولة كمضيق هرمز .
وهذه الأقوال تدل على تأثير الخطوات الدولة على ايران بالرغم من محاولات النظام إنكار هذا التأثير يتبين أن هذه الخطوات لها تاثير لا يستهان به على الاقتصاد الإيراني حيث يلاحظ أن الريال الإيراني الذي فقد حوالي ثلث قيمته مقابل الدولار منذ شهر أيلول سبتمبر الماضي فقد ثلث أخر خلال شهر يناير كانون الثاني فقط ويرجح ان العقوبات الجديدة ستلحق إضرارا تقدر ب 50 مليار دولار وهبوطا مقداره %40 في تصدير النفط .
ونظرا لهذه الانعكاسات يعمل النظام الإيراني على تجنب الأضرار الناجمة عن العقوبات فتقليص تأثيرها على الاقتصاد حيث يحاول النظام بعد قطعه من منظومة الصرف الدولية تبادل السلع على سبيل المثال تبادل النفط بالأرز مع أوروغواي وتبادل النفط بالقمح مع باكستان .
الإعلام الإيراني يتطرق بإسهاب إلى هذه الصفقات فقد قامت وسائل الإعلام الإيرانية بتغطية واسعة لزيارة رئيس وزراء الصين لطهران حيث أفادت ان الدولتين قررتا توسيع التبادل التجاري بينهما ليصل إلى أكثر من 50 مليار دولار هذا العام . كما أكد وزير الاقتصاد الإيراني على أهمية التبادل التجاري مع العراق . وتؤكد وسائل الإعلام الإيرانية على توسع رقعة التبادل التجاري مع الهند . وتفيد الصحف الإيرانية ان بعض الشركات الأمريكية تلتف حول العقوبات وتتاجر مع إيران . علاوة على ذلك تصر وسائل الإعلام الإيرانية على تأكيد متانة الاقتصاد الإيراني مشيرة إلى أن طهران تستخدم المصارف الخاصة التي لا تخضع للعقوبات من اجل دفع ثمن البضائع المستوردة .
وتشير التقارير الى ان ايران بدأت تتعامل مع عملات اجنبية سوى الدولار حيث بدأت بورصة النفط بالمتاجرة بعملات غير الدولار لعقد الصفقات . كما أنها تتعاقد بالسلع العينية .
أما معطيات البورصة الإيرانية فتشير هي الأخرى الى ارتفاع أسعار الأسهم .
خلاصة القول يبدو أن العقوبات الاقتصادية الآخذة بالتشدد خاصة في مجالات النفط المصارف والأموال باتت تؤثر على الاقتصاد الإيراني ولكن على اقتصاد الدول المجاورة لها أيضا .
الخناق الاقتصادي يجد تعبيرا له في انهيار العملة الإيرانية وفي محاولات طهران إيجاد طرق بديلة لمواصلة تبادلها التجاري مع الدلو الأخرى .
ما من شك ان هذه العقوبات لها تأثير مؤلم وشامل على إيران واقتصادها وان تشديد أخر لهذه العقوبات قد يفضي إلى حشر طهران في زاوية مما قد يدفعاه إلى اتخاذ خطوات تصاعدية سوى تلك التجارية كما هدد وزير الاستخبارات الايراني السابق

http://www.iba.org.il/arabil/arabic.aspx?classto=InnerKlali&page=242&type=268&entity=835339&topic=0

Tal Pavel

האינטרנט מכה בעריצים

/ב , , /על ידי

התקשורת העולמית גועשת, אולי לא מספיק, סביב הנעשה בסוריה בשנה האחרונה וההרג השיטתי של עשרות אזרחים מידי יום בערי המדינה. אולם מתברר כי גם המדיה החדשה במזרח התיכון רוחשת פעילות מקוונת, תגובות, קריאות והצעות לפעולה.

כפי שהיינו עדים בארועי "אביב העמים הערבי" של שנת 2011, גם בארועים הפוקדים את סוריה, משמשים האינטרנט בכלל והרשתות החברתיות בפרט לתעוד המתרחש ברחובות. אלו רותחים ומבעבעים בפעילות מגוונת באמצעות פרופילי פייסבוק רבים שונים כמו גם ביתר הרשתות החברתיות, בכלל זה עמודים לערים, אזורים ואף מיעוטים (אחד מהם מתאר פעילות מקוונת ופיזית של בדלנים כורדיים).

עמוד הפייסבוק הראשי של "המהפכה הסורית" זוכה לפופולאריות רבה של כ-394 אלף לייקים וכ-72 אלף איזכורים, תוך דיווחים שוטפים על המתרחש.

פרופיל זה, וכן יוטיוב עצמו, מלאים סרטונים קצרים קורעי לב המתארים את הסבל ברחובות: גוויותיה של משפחה שלמה הכוללת ילדים קטנים ופניה כתובה השואלת היכן קולם של ארגוני הצלב האדום ויונצי"ף; גופות אלו שנהרגו באותו היום ונאצות התושבים נגד רוסיה על תמיכתה במשטר הסורי; בית שהופגז ותושבים הבורחים ממנו; ילדה מבוהלת לאחר שנפצעה; ירי על מפגינים.

זאת לצד סרטונים המתעדים הפגנות בסוריה; קריאות לסילוקו של אסד ושריפת תמונתו; מיצג מחאה של צעירים לתשואות תושבי השכונה. כמו גם הפגנות תמיכה ברחבי העולם הערבי, דוגמת הפגנת ענק בתימן בתמיכה במתקוממים הסורים, או היוזמה של צעיר שהתפרץ למגרש הכדורגל בעת משחק בין נבחרות סוריה ובחריין בעודו מנופף בדגל סוריה החופשית. זאת בעידודו של השדרן הבחרייני המביע תקוותו כי סוריה תזכה לחופש המיוחל.

האינטרנט מהווה זירה ליוזמות מחאה נוספות: סקר שנערך בקרב משתמשי הפייסבוק בדבר השם שינתן למחאת יום שישי ה-24 בפברואר, לצד עצומות בינלאומיות להפסקת העינויים בסוריה (655 אלף חותמים), פניה לליגה הערבית להציל את תושבי סוריה (482 אלף חותמים) ואף פעילות "הסניף הסורי" של "אנונימוס" בפייסבוק המביע תמיכתו המלאה במתקוממים הסורים.

הטוויטר משמש זירה נוספת לדיווחים שוטפים, דוגמת זה הטוען כי ביום שישי ה-24 בפברואר לבדו נהרגו 14 ילדים וסה"כ למעלה מ-550, תעוד מספר ההפגנות בחתך הערים, הנזקים מההפגזות, וטענה כי כוחות הבטחון הסוריים עושים שימוש במל"טים מתוצרת איראנית לאיסוף מודיעין על המתקוממים בחומס.

כל אלו מועלים מיידית לאינטרנט ומתעדים את הארועים כמעט בזמן אמת. בנוסף, ניתן למצוא ברשתות החברתיות הצעות מגוונות למאבק עממי דוגמת חסימת כבישים כדי למנוע ממיכליות מלהגיע ליעדן, חבלה ברמזורים, הבערת צמיגים ליד בתים בהם מצויים צלפים כדי לגרום להם לברוח ועוד מגוון יוזמות מקומיות.

מה ניתן ללמוד מפעילות מקוונת זו ? אולי מה שמאפיין באמת את "מהפכת הפייסבוק": הרשתות החברתיות מותחות עוד ועוד את היחסים שבין האזרח לממשל, ובאזורנו הן מקטינות יותר ויותר את פחד האזרח מפני עריצות השלטון. הדיווחים המצולמים והכתובים שמופצים בזמן אמת מהרחובות לרחבי עולם מעניקים כוח חדש ועצום לאזרח, למתקומם, לצד החלש. מצב זה מהווה אתגר רב לכל משטר. לא מין הנמנע כי גם בזירה הפלסטינית נראה בעתיד שימוש ברשתות החברתיות לתעוד מהשטח והעצמת הצד החלש, בעיקר בעת עימותים פיזיים כמו אלו אשר היינו עדים להם ב"אביב העמים הערבי" של שנת 2011 ברחבי המזרח התיכון.

הרחוב הערבי לאן ?

האינטרנט מהווה זירה בה עולים לא רק דיווחים על הארועים בעת התרחשותם ברחובות, אלא במה לשלל קולות שלא היו נשמעים באמצעי תקשורת אחרים. מדיום זה מאפשר הצצה נדירה וישירה למדי להתרחשויות בעת התהוותן בנסיון ללמוד על הלכי הרוח מקור ראשון ובלתי אמצעי.

מהעדויות השונות ניתן ללמוד כי קיימת תמיכה עממית רחבה בעולם הערבי במורדים הסורים, בעיקר לאור הצלחות מאבקים דומים במדינות אחרות באזורנו במהלך השנה החולפת. אף לגבי סוריה עצמה ניתן ללמוד מכתבה של רשת אלג'זירה בדבר הלך הרוח ברחוב המקומי, כי למרות שהמשטר הסורי מתרץ את פעילותו האלימה בכך שהוא מגן על המדינה מפני קבוצות של "טרוריסטים חמושים", הרי גם בקרב המיעוט העלאוי כמו גם בקרב הנוצרים, קיימת הצטרפות הולכת וגדלה אל שורות המורדים. הדבר מוצא ביטויו בטענה בטוויטר כי הפלגנות היחידה היא בקרה המשטר הסורי אשר מבצע למעשה טיהור אתני במדינה, או השלכות דוגמת חזרתם של פליטים עראקיים למולדתם לאור המתרחש בסוריה.

העולם הערבי, כפי שבא לידי בזירה המקוונת אחיד למדי בהתנגדותו למשטר הסורי ולטבח שהוא מבצע בני עמו. לשם כך נפתחה לאחרונה תגית מיוחדת בטוויטר אשר מבטאת רוח זו – #AssadKilled10K – אסד הרג עשרת אלפים תושבים.

הדרישה לסיוע לעם הסורי מוצאת ביטויה השכם והערב, לצד הדיווחים השוטפים על מצבם. זאת אף תוך התייחסות לאפשרות של פעילות צבאית נגד המשטר הקיים וציון העובדה כי ככל הנראה ארה"ב עומדת למעשה כחסם בפני מימוש האופציה הצבאית. מסתבר אם כן שארה"ב משמשת בתקופה זו, על פי הפרסומים, מחד גיסא מוקד לפניה הן בנושא הסורי והן בזה האיראני להתערבות צבאית לשינוי המצב הקיים. מאידך גיסא, היא עומדת על שלה בהתנגדות לא רק למעורבותה הצבאית שלה במתרחש במדינות אלה, אלא גם להתערבות צבאית של בעלות בריתה.

נראה כי מרבית הלגיטמציה הפנימית לשלטונו של אסד אבדה לו, והוא אכן נשען על כוחות הצבא הנאמנים לו במטרה לדכא את קולות הרוב. אולם כל עוד הגיטימציה החיצונית לא תתערער והשלטון הסורי ימשיך להנות מגב מדיני דוגמת זה של רוסיה וסין אשר ימשיכו לסכל כל יוזמה ללחץ חיצוני, נראה כי לא יכול כל שינוי במצב ברחובות סוריה. נהפוכו, מספר ההרוגים ברחובות ילך ויגדל ועימו השנאה הולכת וגדלה של תושבי סוריה ובכלל העולם הערבי לאסד ולשלטונו.

Tal Pavel

המלחמה שמתחת לרדאר

/ב , , /על ידי

השבועות האחרונים העלו למודעות הציבורית ביתר שאת את תחום האיומים המקוונים ואת השפעת המחשבים, מערכות המידע, האינטרנט והרשתות החברתיות על חיינו. הקלות בה ניתן לחדור למערכות אלו, לשבשן ועל ידי כך להשפיע על חיי מדינה שלמה ואולי בעתיד אף להביא לשיתוקה.

איומים מקוונים לשיטתי כוללים: התקפות מקוונות – דוגמת אלו בהם היו מצויים אתרי אינטרנט בישראל בשבועות האחרונים (אל על, הבורסה לנ"ע, YNET ואחרים); טרור מקוון – פעילותם של ארגוני טרור בזירה המתוקשבת במטרה לחדור למערכות, לשבשן ולהשביתן. תחום אשר לעת עתה פעיל בעצימות נמוכה, לפחות מבחינה תקשורתית. התחום השלישי הינו לוחמה מקוונת – פעילותן של מדינות באמצעות משאבים והיכולות העומדות לרשותן לשבש חייה של מדינה, הן בשגרה והן בחרום. לכך ניתן בהחלט להוסיף תחומים כמו פשיעה מקוונת, ריגול מקוון ועוד.

ברור כי ככל שהגורם המותקף (מארגון ועד מדינה) מתוקשב ותלוי יותר במערכות מחשב ומידע, כך השפעת ההתקפה עליו תהיה הרסנית יותר. בנוסף, זירה זו מקנה יתרון לצד התוקף הן מבחינת האנונימיות היחסית של התקפותיו והן מבחינת העדר הצורך בעוצמה צבאית פיזית לשם פגיעה כואבת ואף הרסנית בלב תשתיתו הפיזית של האויב. זאת באמצעות התקפות על תשתיות קריטיות דוגמת מים, אנרגיה, תחבורה, תקשורת כלכלה ועוד.

עוצמת האיומים המקוונים והשפעתם על מדינות מודרניות לא נעלמה מעיני המשטר האיראני אשר שואף לצרפו לארסנל כליו בעיקר בשל הניגוד המובנה בו; פגיעה אנושה בתשתית האויב ללא כל צורך בכוח צבאי או אף באיומים כלשהם. דבר המקנה יכולת רבה גם למדינה חלשה צבאית.

אכן איראן פעילה, לפי הפרסומים, בשתי החזיתות המקוונות: הגנה והתקפה.

בדצמבר 2011 נודע על הקמת מרכז סייבר באיראן אשר ירכז את הפעילות המקוונת בתחומי ההגנה וההתקפה, זאת בהשקעת ענק של כמיליארד דולר. המרכז אמור לעסוק בין השאר בפיתוח טכנולוגיות חדשות, חומרות ותוכנות, גיוס מומחים ועוד.באותו החודש נמסר כי איראן העבירה 90 אחוזים מאתרי האינטרנט של הממשלה לשרתים בתוך המדינה על מנת להגן עליהם ועל המידע המצוי בהם מפני התקפות מקוונות. זאת לאחר שכ-30 אלף אתרים איראניים שונים אוחסנו בשרתים זרים, בעיקר בצפון אמריקה.

אולם נראה כי איראן אינה בוחלת בפעילות התקפית בתחום זה של איומים מקוונים ואף לוחמה מקוונת הן כלפי גורמי אופוזיציה בתוך איראן והן כלפי אויביה מבחוץ.

המשטר באיראן פועל בנחישות במישור המתוקשב להצר צעדי גורמים אופוזיציוניים מבית: החודש דווח כי פעילים ועיתונאים איראניים קיבלו הודעות דואר אלקטרוני ובהן איומים כי הם יטופלו בהתאם לחוק האיראני וזאת בשל פעולותיהם ה"בלתי חוקיות" והיותם משרתים מטרות זרות. קרי, פעילותם או קשריהם עם גורמי אופוזיציה איראניים.

בינואר 2011 הוקמה באיראן משטרת סייבר באיראן אשר מטרתה המוצהרת היא מלחמה בפשעי המחשב במדינה. לאחרונה, דווח כי יחידה זו סגרה מספר אתרי אינטרנט מרכזיים בחודשים האחרונים דוגמת Google ו-Yahoo ועצרה קבוצה של צעירים אשר פתחו בפייסבוק קבוצה ובה תחרות יופי מקוונת.

לשם פגיעה באויביה, מבית ומחוץ, מפעילה איראן קבוצות של האקרים התוקפות של אתרים בתוככי איראן ומחוצה לה. בכיר במשמרות המהפכה מסר כי איראן מקדמת בברכה האקרים המוכנים לעבוד למען הרפובליקה האסלאמית והזהיר את אלו הפועלים נגד המשטר כי הם מצויים תחת מעקב ויטופלו בחומרה.

קבוצות ההאקרים המרכזיות במדינה פעילות מזה מספר שנים, והן לרוב כוללות האקרים אשר פעלו באופן עצמאי או קבוצתי ובשנים האחרונות גוייסו לפעילות התקפית מקוונת מטעם המשטר.

אחת מקבוצות אלו ידועה בשם Iranian Cyber Army. גוף הפעיל מזה זמן רב ותוקף אתרים ברחבי העולם דוגמת אתר של ערוץ טלויזיה פופולרי בלווין בשם Farsi1 והתקפה אחרת על אתר Voice of America ועל עשרות אתרים אחרים השייכים לממשל האמריקאי.

קבוצה נוספת היא Ashyaneh אשר העומד בראשה התבטא כי הקבוצה פועלת בשיתוף פעולה עם מרבית ארגוני הממשל והצבא במדינה.

האקרים אלו פועלים נגד שלל מטרות ובכלל זה גם נגד ישראל – בימים האחרונים בוצעה התקפה נגד אתר האינטרנט של "בנק הפועלים", אשר נטען כי מקורה באיראן, במהלכה הוחדרה תולעת למחשבי הרשת החיצונית של הבנק.

איראן הופכת עם השנים למדינה בעלת פעילות משמעותית בתחום האיומים המקוונים נגד אוייביה מבית ומחוץ, פעילות אשר כבר בשת 2008 הציבה אותה כאחת מחמש המדינות המובילות בעולם בתחום הלוחמה המקוונת.

נראה כי איראן פעילה במגוון דרכים בתחום זה של איומים מקוונים. לאחרונה הופנו אצבעות מאשימות כלפי איראן ומעורבותה האפשרית בתחום הלוחמה המקוונת וזאת בשלל זירות ודרכים: בתחילת דצמבר 2011 דווח כי מל"ט של צבא ארה"ב אבד ומצא דרכו לאיראן שם הוצג בטלויזיה המקומית בשלמותו, דבר אשר העלה את הסברה כי הוא לא התרסק אלא הונחת בצורה מבוקרת. הטענה היא כי גורמים איראנים הצליחו להשתלט עליו, ככל הנראה באמצעות שיבוש אותות ה-GPS אשר הנחו אותו. כמו גם טענה למעורבות איראנית בקשר לביצוע התקפה מקוונת על מתקני גרעין בארה"ב.

זאת לצד פעילות ענפה מראשית ימי האינטרנט במדינה להצרת צעדי המשתמשים משימוש חופשי, באמצעות שלל הגבלות טכנולוגיות ואחרות על האינטרנט. דוגמת חסימת משלוח תעבורה מוצפנת באינטרנט, ואף כוונה ליצר רשת אינטרנט פנימית במדינה אשר תהא מנותקת מזו העולמית.

התקפות אלו שמקורן באיראן, התגברו בצורה משמעותית במהלך השנים האחרונות מבחינה כמותית ואיכותית, עד לכדי הצבתה של איראן כ"איום עליון" על מערכות המידע בארה"ב, לדברי בכירי מערכת המודיעין, בעיקר בביצוע התקפות מקוונות אשר מטרתן השגת מודיעין.

לסיכום, נראה כי איראן פנתה בשנים האחרונות גם לזירה המקוונת ככלי בידיה למלחמה באויביה מבית ומחוץ. זירה בה הפעילות בה אינה מחייבת עוצמה צבאית ומאפשרת התקפות שקטות, אנונימיות והרסניות על תשתיתה של מדינה אף בעיתות שגרה.

לא מין הנמנע כי מטרתה היא להשיג עוצמה הרתעתית ויכולת התקפית, דומה לזו אשר יקנה לה הנשק הגרעיני, ולשדרג את מעמדה עוד יותר כמעצמה עולמית בתחומי הגרעין והלוחמה המקוונת.

Tal Pavel

לגלוש בטהראן

/ב , , /על ידי

איראן ואינטרנט, מה באמת ידוע לנו אודות האינטרנט באחת המדינות המחמירות ביותר בהגבלות השלטוניות על האינטרנט ? על פניו נראים השניים כסותרים האחד את השני: איראן היא אחת המדינות הדתיות ושמרניות ביותר בעולם. כזו המגבילה את האינטרנט והמשתמשים בו בכל דרך אפשרית משחר ימיו במדינה. מדינה המצויה תדיר ברשימת "אויבות האינטרנט" בעולם מידי שנה.

מנגד, שיעור חדירת האינטרנט לתחומה עומד על כ-47% וגידול מרבע מיליון משתמשי אינטרנט בדצמבר 2000 לכדי 36.5 מיליון כעבור עשור. גם אם אלו נתונים כלליים וממוצעים הכוללים את הכפרים וישובי הספר בהם כמעט אין אמצעי תקשורת, עדיין זהו נתון רב חשיבות ואף מדהים בהתחשב באופיה זה של איראן. לשם השוואה, למרות השוני הרב בין המדינות, שיעור חדירת האינטרנט לישראל – לפי אותו המקור – עומד "רק" על 70%.

נתון זה מעיד על היותה של איראן מדינה אשר בה אוכלוסיה הצמאה למידע ולקשר עם העולם החיצון לה. עוד בימי צלחות הלוויין, אשר כיסו את גגות הערים באיראן, נלחמו שלטונות המדינה בתופעה זו אשר אפשרה קבלת מידע רב מהמערב.

בשבועות האחרונים קיימות עדויות רבות אודות הגבלות על האינטרנט באיראן: בתחילת חודש ינואר פורסם על דרישת השלטונות מבעלי האינטרנט קפה במדינה כי אלו ינהלו זיהוי ורישום של המשתמשים, בין השאר כדי להביאם לכדי צנזורה עצמית. התקנה אמורה להיות מיושמת במהלך הימים הקרובים.

דיווח נוסף מסר כי בכיר במערכת המשפט במדינה הודיע על הגבלות חדשות על האינטרנט והתכנים אשר ניתן לפרסם בו. לדבריו, כל האתרים מחוייבים להמנע מפרסום "תוכן פלילי" המוגדר ברשימה בעלת 20 סעיפים, הקובעת שלל איסורים על השימוש באינטרנט וכן באינטרנט קפה במדינה. זאת תוך קישור ישיר של הדובר לבחירות הצפויות להערך בקרוב.

ב-2 במרץ 2012 צפויות להערך במדינה הבחירות לפרלמנט. ארוע אשר יהווה סבב נוסף בין הרפורמיסטים לשמרנים על השלטון בה. כזכור, הבחירות לנשיאות, אשר התקיימו ביוני 2009 היוו סבב קודם, בו זכה הנשיא המכהן אחמדי-נז'אד בכהונה נוספת. ארוע אשר גרר בעקבותיו את המהומות הנרחבות והאלימות ברחובות איראן בתקווה לשינוי וליתר חופש במדינה.

פעילות זו של הגבלות שלטוניות על האינטרנט באיראן אינה חריגה כלל ועיקר. במעקב בן עשור אותו אני מבצע אחר האינטרנט במדינה, עולה תופעה מרתקת: כל ארוע של בחירות באיראן, החל בבחירות לעיריות וכלה בבחירות לנשיאות בה, גורר גל של הכבדת יד השלטון על האינטרנט והמשתמשים בו. גל זה מתחיל מספר חודשים בטרם מועד הבחירות ומוצא ביטויו בגלי מעצרים (משתמשי אינטרנט, בעלי אתרים, בלוגרים), סגירת אתרי אינטרנט ואינטרנט קפה, הטלת חוקים ותקנות המגבילים את השימוש, התבטאויות תקיפות מצד ראשי הממשל ועוד.

לאורך השנים התבטאו בכירים בדבר הצורך להכפיף את האינטרנט לחוקים הקיימים במדינה ואף ליצור חוקי אינטרנט מיוחדים אשר יעסקו בהיבטים השונים ובכלל זאת פשיעה מקוונת ופרסום "מידע שקרי". המטרה של חלק מהחוקים היתה להוציא את הסמכות לפילטור אתרים (מניעת גישה אליהם) מידי ספקיות האינטרנט ולהעביר זאת לידי הממשל.

כבר בשנת 2003 הוקמה ועדה בין משרדית אשר מטרתה הכנת רשימת אתרים אותם יש לפלטר והעברתה למשרד התקשורת לשם חסימתם.

שלטונות איראן מפקחים לאורך השנים על האינטרנט. בעבר נחסמו אתרי פורנוגרפיה, אתרים של גורמים רפורמיסטיים, אתרי חדשות ודת וכן אתרים העוסקים בזכויות נשים. במסגרת צעדים אלו נסגרו גם אתרי אינטרנט זרים ואף רשתות חברתיות פופולאריות. תקנות מחמירות ומפורטות למדי קבעו תנאים נוקשים לקבלת רשיון לאספקת שרותי אינטרנט במדינה, כמו גם את אופיים של התכנים האסורים בהמצאות באינטרנט או פעילות האסורה בו.

בנוסף, סוגרים השלטונות לאורך השנים אינטרנט קפה בהתקרב מועדי בחירות. כבר בשנת 2001 סגרו השלטונות 400 אינטרנט קפה בטהראן לבדה מתוך 1,500 שפעלו בה. דבר המעיד על הפופולאריות הרבה שלהם כבר לפני עשור.

כחלק מצעדי הפיקוח על האינטרנט, נמסר לאחרונה כי איראן פועלת להקים "אינטרנט לאומי" אשר יהווה רשת אינטרנט פנימית, אשר בהדרגה יתנתק מזו העולמית ויחליף אותה עבור תושבי איראן. רשת זו תאפשר שליטה מירבית על התכנים וכן על מהירויות השימוש עבור המשתמשים. לדברי הגורמים האחראים תושק הרשת בעוד כחודש, אולם אין זו הפעם הראשונה בה נדונה רשת זו בתקשורת האיראנית. כבר במאי 2011 דווח על כוונה איראנית זו. כל שנותר לראות הוא האם אכן תממש איראן את כוונתה במועד אשר אמור לחפוף את הבחירות האמורות. צעד פיקוחי נוסף היה בינואר 2011, עם הקמת "משטרת אינטרנט" במטרה לחזק את אחיזת המדינה עוד יותר באינטרנט ובמשתמשים בו.

אמצעי נוסף בידי שלטונות איראן לאורך השנים הינו מעצר משתמשי אינטרנט ובלוגרים. אכן, החודש פורסם דבר מעצרם של בלוגרית ובלוגר איראניים, ובלוגרים נוספים. אחר הכלוא פתח בשביתת רעב, בלוגר נוסף אשר צפוי לעונש מוות. זאת רק מהחודש האחרון.

צעדיה אלו של איראן משקפים מדיניות ארוכת שנים אשר דוגלת ב"סור מרע ועשה טוב" לגבי השימוש באינטרנט (מדיניות המשקפת את יחס האסלאם בכללותו לאינטרנט). במסגרת זו הושמעו הצהרות שונות מפי מנהיגי המדינה בדבר הצורך בשימוש מושכל באינטרנט לקידום ערכי המדינה ומורשתה. אלו באים לידי ביטוי באתרים הנפתחים על ידי הממשל ובתכנים המצויים בהם, ומנגד באופי האתרים האסורים ובתכנים המצונזרים. במסגרת זו עושה איראן, כמדינות נוספות במזרח התיכון, שימוש בטכנולוגיה מערבית משחר ימי האינטרנט בה לשם מימוש ההגבלות השונות על האינטרנט בתחומה.

לפיכך, כאשר אנו בוחנים ארועים אלה של השבועות האחרונים בהיבט רחב בן עשור שנים, ניתן ללמוד מהם כי אין הם חריגים כלל ועיקר בנוף האיראני בכל האמור ביחסו של המשטר לאינטרנט. מדובר במעין טקס קבוע החוזר על עצמו בהתקרב מועד בחירות במדינה.

האם הדבר מהווה סיבה לאופטימיות לגבי עתיד חופש המידע והביטוי במדינה ? כנראה שלא. אולם בחינת ארועים אלו בפרספקטיבה היסטורית מלמדת כי אין כאן חריגה מתבנית אשר לצערנו מוכרת וחוזרת על עצמה.

לאור ארועי העבר סביר להניח כי הגל הנוכחי ישכח בהדרגה לאחר מועד הבחירות. זאת עד למועד הבא של בחירות במדינה. וחוזר חלילה …

Tal Pavel

היריות הראשונות בלוחמת הסייבר

/ב , , /על ידי

בשבועות האחרונים געשה ישראל ורעשה בשל התקפות מקוונות שניחתו עליה, ככל הנראה על ידי מספר צעירים מהמזרח התיכון. הדיווח הראשוני מסר על פריצה לאתר הספורט הישראלי One אשר בו השאיר הפורץ מידע על מעשיו וכוונותיו וכן קובץ ובו השלל שגנב.

פריצה זו, אשר אחריות עליה נטל פורץ אשר זיהה עצמו כצעיר סעודי, היתה לכשישה אתרים ישראליים ובמסגרתם נגנבו מאות אלפי רשומות של תושבי ישראל ובכלל זה מספר רב של כרטיסי אשראי.

אנחת רווחה ציבורית נשמעה כאשר התברר כי לא נגנבו פרטי מאות אלפי כרטיסי אשראי, אלא "רק" כ-15 אלף. אכן, מבדיקת הקובץ שהעלה הפורץ לאינטרנט ומכיל הנתונים שגנב בגל הראשון של הארועים, ניתן לראות כי אכן בוצעה מניפולציה של הפורץ על הנתונים:

שניים מהקבצים הגדולים כוללים מאות אלפי פרטי כרטיסי אשראי, אולם בדיקה מעמיקה של הנתונים מגלה כי בפועל שוכפלו כרטיסים רבים מאות ואלפי פעמים. גיליתי כי בשני הקבצים המרכזיים נעשה שימוש בפרטי כ-750 כרטיסי אשראי אשר שוכפלו בממוצע כ-250 פעם בקובץ אחד וכאלף פעם בקובץ האחר. זאת כמובן כדי ליצור מצג שווא לפיו נגנבו פרטיהם של מאות אלפי כרטיסי אשראי. כך ניתן היה לגלות כי מספר הכרטיסים שנגנבו בפועל קטן משמעותית ואינו עומד על מאות אלפים.

בנוסף, אחד מהקבצים שהעלה הפורץ כולל פרטיהם של 184 תושבי ישראל ובכלל זה שמות וכתובות באנגלית וכן פרטי כרטיסי אשראי. אולם עיון מדוקדק מגלה ישובים דוגמת Almond (שקד), Intelligence (מודיעין), Hope Gardens (גני תקווה), Batya souvenir (מזכרת בתיה), Prime Eye (ראש העין ?). בדיקה שערכתי מגלה כי אכן תושבים אלו מתגוררים בכתובות שצויינו, אך אין כל ספק כי הנתונים באמצעות תרגומם אוטומטית מעברית לאנגלית. ברי כי תושב ישראל לא יציין כך את שם עירו באנגלית ובאופן גורף שכזה.

בעת בחינת המטרות אשר ככל הנראה עמדו לנגד עיני הפורץ או הפורצים, עולות מיד שלוש עיקריות: יוקרה אישית ופרסום; פגיעה בישראל ובתדמיתה; פשיעה מקוונת תוך ניצול כרטיסי האשראי שנגנבו לשם ביצוע רכישות שונות (לטענת הפורץ). אכן, שלושה שבועות לאחר המקרה התבטא אותו האקר סעודי ואמר כי יחסל את ישראל מבחינה אלקטרונית, תוך הבטחה לפרסם מידי יום פרטיהם של כמאתיים כרטיסי אשראי מישראל, זאת על מנת להסב לה נזק וסבל, לדבריו.

ארוע זה, שנחשף בתחילת חודש ינואר, גרר בעקבותיו התקפות נוספות על אתרים ישראליים בין אם בפריצה אליהם ובין אם בהשבתתם (דוגמת השבתת אתר אל-על והבורסה) וכן תגובות נגד של פורצים ישראליים אשר תקפו והשביתו שלל אתרים ברחבי המזרח התיכון והעולם האסלאמי. זאת לכדי התקפות הדדיות בתדירות יומית כמעט.

אז מה ? "רק" 15 אלף כרטיסי אשראי ? סיבה לנשום לרווחה ? לא בהכרח. מהרנו לשכוח כי בארוע זה לבדו נחשפו נתונים אישים של למעלה מ-400 אלף מתושבי ישראל אשר הזינו את פרטיהם באתרים שונים לשם הרשמה לשרותי האתר או ביצוע רכישה מקוונת.

אין זה הארוע הראשון בו מצויים בסכנה מאגרי מידע מקוונים של תושבי ישראל, אך ללא ספק היה זה המתוקשר שבהם. בימים האחרונים דווח כי פרטיהם האישיים של יותר מחצי מיליון בעלי כרטיסי רב-קו המשמשים לתחבורה הציבורית בישראל, נשמרים במאגר אשר אינו מפוקח על ידי משרד התחבורה. מאגר זה מכיל פרטים כגון גיל, מספר תעודת זהות, מקום מגורים וכן תמונת המשתמש.

אולם הדוגמה הבולטת ביותר לסכנה בזמינות הרבה של מידע הקיים אודותינו במאגרי מידע היתה ללא ספק פרשת "אגרון". במרכז פרשה זו, אשר פוענחה רק לפני מספר חודשים, עמד בסיס נתונים אשר כלל את פרטיהם של תושבי ישראל ברמת פרוט גבוהה ביותר ואשר נגנב לפני מספר שנים מאחד ממשרדי הממשלה ומצא דרכו לאינטרנט לשימוש הרבים. מאגר זה היה חשוב, מקיף ואיכותי בהרבה מהמידע שנחשף בשבועות האחרונים. כמובן שמשך החשיפה של נתוני "אגרון" היה שנים ולא שבועות בודדים.

פרשה זו ממחישה שוב את חשיבותו של הגורם האנושי: הן המשתמש המוסר מידע מגוון וערכי אודותיו בעת הרשמה לאתרים שונים, אך ביתר שאת ברשתות החברתיות השונות. אולם גם את האחריות המוטלת על בעלי האתרים לאבטח את המידע הרב שנמסר ומאוחסן בשרתיהם. זאת הואיל וכפי שנוכחנו, למידע האישי ערך רב החל במישור הכלכלי וכלה בזה המודיעיני.

אולם מעבר לכך, ארועים אלו ממחישים מעל לכל את תלותנו הרבה במערכות מידע ובמחשבים באשר הם. ארוע התולעת שהתגלתה במתקן הגרעין באיראן הוכיח זאת לראשונה בעוצמה רבה – בניגוד למקרים אחרים בעבר ואף בשבועות האחרונים, לא נפגעו אתרי אינטרנט, אלא שובשה פעילותו של מתקן תעשייתי תשתיתי ללא כל קשר לאינטרנט.

שלל ארועים אלו מוכיחים כי חיינו עלולים להשתבש כליל בעת התקפה מקוונת, אם תעשה על ידי פורץ צעיר, קבוצה, ארגון טרור או אף מדינה לכדי "מלחמה מקוונת". במצב דברים שכזה יעשה נסיון לפגוע לא רק באתרי אינטרנט מרכזיים וחשובים (כמו שהיינו עדים להם בארועים דוגמת מבצע "עופרת יצוקה", "המשט התורכי" ואחרים), אלא גם במערכות תשתית קריטיות הנשלטות כולן על ידי מחשבים.

עולם זה של התקפות מקוונות מציב אתגרים רבים עבור מדינה באשר היא בהיבטי גבולות האחריות על אבטחת תשתיות שונות, סוגיות משפטיות, התרעה, מודיעין ועוד. האתגר הוא רב – פגיעה במערכת תשתית דוגמת מים, אנרגיה, תחבורה, בריאות וכלכלה, תביא לא רק לנזק רב למדינה, אלא גם לשיתוקה. אולם  גם פגיעות נקודתיות והשבתת מערכות מידע של שרותים אשר לא בהכרח נחשבים קריטיים, עלולה להשפיע קשות על התנהלות חיים תקינה.

כמו גם עצם החדירה למערכות מידע ושיבוש הנתונים המצויים בהן (לדוגמא שיבוש זיהוי מנות דם, ציוני סטודנטים ועוד).

ללא ספק, במשברים המדיניים והצבאיים הבאים, נהיה עדים לנסיונות הולכים וגוברים מצד גורמים שונים הדורשים את רעתה של ישראל, בין אם באזור ובין אם מחוצה לו, לביצוע התקפות ופריצות למערכות מחשב השולטות על תשתיות קריטיות על מנת לפגוע בה. זאת במקביל לפעילות טרור פיזית או אף כתחליף להן.

פעילות זו מהווה אתגר לרשויות הממשל בישראל אשר אמונים על כך, איש איש בתחומו, מזה שנים. אולם גם עלינו, משתמשי האינטרנט ומערכות המידע וכן בעלי האתרים והעסקים המאחסנים מידע רב זה, להיות מודעים לערך הרב הטמון במידע האישי ולהשלכות הקשורות בדליפתו ובשימוש בו לרעה ולעשות כמיטב יכולתנו לנהוג ביתר תבונה במידע רגיש זה.

Tal Pavel

משטרי המזרח התיכון ממשיכים להילחם באינטרנט

/ב , , , /על ידי

האינטרנט, הרשתות החברתיות וכן האינטרנט הסלולרי, היוו כלי מרכזי ביצירת ארועי המחאה ואף המהפכות שבמסגרת "אביב העמים הערבי", הפוקד את המזרח התיכון משנת 2011. אלו שימשו ליצירת הארועים המקוונים, הפצת המסר, זימון האנשים, ולאחר מעשה אף תעוד ההפגנות וההתנגשויות מרחבי הערים. זאת בעיקר באמצעות שימוש בטלפונים סלולריים לדיווח כתוב, מצולם ואף מוסרט, אשר הועלה במהירות רבה לאינטרנט והופץ משם לרחבי עולם. בזכות דיווחים אלו מהשטח, יכולנו לדעת את האמת מאחורי הלינץ' אשר בוצע במעמר קאדפי.

לאור עוצמתו של האינטרנט כמדיום ליצירת מידע, העברתו וקבלתו תוך נגישות וזמינות גבוהות אף מרחובות הערים, הוא מהווה אתגר שלטוני רב עוצמה לממשלים בעולם ובדגש על אלו הריכוזיים דוגמתם קיימים במזרח התיכון.

לפיכך ממשלים באזורנו נוקטים יד קשה כלפי מדיום זה והעושים בו שימוש, הן באמצעים פיזיים והן באלו הטכנולוגיים. במסגרת זו נודע בתחילת דצמבר כי שלטונות סוריה אסרו את השימוש במכשיר IPhone במדינה וזאת בשל אפשרויות הקיימות בו אשר לטענת השלטונות הם אסורים. אחזקת מכשירים אלה, תביא להחרמתם ולתביעה כלפי בעליהם. צעד זה הינו ככל הנראה שלב נוסף במאבקו של הממשל הסורי במפגינים, אשר מוצא ביטויו גם בזירה המקוונת. לשם כך נקטה סוריה שלל אמצעים ובכלל זה;

צנזורת האינטרנט – שלטונות סוריה פועלים דרך קבע לצנזורת האינטרנט במדינה, גם באמצעות תוכנות מערביות ובכלל זה מוצר של חברת Blue Coat האמריקאית המנטר את פעילות משתמשי האינטרנט בסוריה וחוסם את הפניות לאתרים בלתי מורשים.

התקפות מקוונות – בחודש מאי השנה ביצעו גורמי ממשל סוריים התקפה מקוונת נגד האתר המאובטח של פייסבוק. בהתקפה שבוצעה, מסוג Man-In-The-Middle, יכול הגורם התוקף להשיג שליטה על חשבון הפייסבוק של המשתמש. עוד דווח על קיומו של "הצבא האלקטרוני הסורי" אשר לו נוכחות באינטרנט וברשתות החברתיות השונות.

השבתת האינטרנט – בתחילת יוני השנה נחסם האינטרנט כמעט כליל במדינה למשך כיממה.

בשבועות האחרונים קיימות עדויות על הגבלות על שימוש בשרותים מקוונים שונים גם במרוקו. באתר התמיכה של Skype דווח כי חברת התקשורת המרוקנית חוסמת את שרתי Skype במדינה, דבר המונע הורדת התוכנה, כניסה לאתר החברה ואף יוצר איכות תקשורת גרועה ביותר בה. אחד המגיבים ציין שבוע לאחר מכן כי מבדיקה שערך עולה בו החשד לחסימה מכוונת של שרות זה:

"Strongly suspect deliberate blocking or interference of SKYPE packets"

הודעות דומות נמסרו מאת משתמשים נוספים במדינה.

בנוסף, דווח בסוף חודש נובמבר כי קיימת צנזורה במרוקו על האתר לשיתוף קבצים Megaupload. באותה ידיעה נמסר כי שרותים נוספים ובהם Skype, Youtube, Paltalk חסומים במדינה על ידי Maroc Telecom – ספק התקשורת הגדול במדינה.

האיסור החדש בסוריה וההגבלות על שרותים מקוונים במרוקו, ממחישים את עוצמת האינטרנט, ובדגש על זה הסלולרי, ואת מודעות השלטונות לכוחו זה. לפי התחזיות שיעור חדירת הטלפונים הסלולריים במזרח התיכון עתיד להיות בסוף שנת 2012 כ-108% (בהשוואה ל-103% בצפון אמריקה).

צעדים אלו של ממשלים במזרח התיכון ממחישים את חשיבות האינטרנט כאמצעי תקשורת אולטימטיבי, את רצון התושבים בקיום תקשורת חופשית, בהגעה למידע וביצירת שינוי. רכיבים המעלים ביתר שאת את האינטרנט והמשתמשים בו על מסלול התנגשות עם ממשלים במזרח התיכון.

Tal Pavel

האינטרנט והסלולר בשירות המהפכה

/ב , , , /על ידי

שנת 2011 היתה ללא ספק שנת המחאות והמהפכות המקוונות אשר החלו ברשתות החברתיות. לא בכדי כונו הארועים במצרים "מהפכת הפייסבוק", זאת בשל היות רשת חברתית זו המקור ליצירת המחאות וארגונן. הבמה המקוונת ממנה התגלגלו הארועים לרחובות מצרים ובהמשך, למדינות רבות במזרח התיכון ואף לישראל.

האינטרנט, ובעיקר זה הסלולרי, שימשו כלים מרכזיים ביצירת ארועי המחאה באזורנו, אולם מה ידוע לנו על חדירתם של אלו לאזורנו ועל מידת השימוש בהם ?

למסתכל מבחוץ, אינטרנט ומזרח תיכון מהווים על פניו סתירה: האינטרנט מייצג קידמה, טכנולוגיה, חופש פרט וביטוי, שוויון והעדר היררכיה, זמינות מידע. זאת לעומת המזרח התיכון המייצג למתבונן, שמרנות, מבנה פטריארכאלי, מסורתיות, העדר חופש פרט וביטוי, ריכוזיות והגבלות טכנולוגיות.

אולם מבט מעמיק מגלה נתונים מרתקים ומפתיעים אודות האינטרנט והסלולר במזרח התיכון. דווקא בשל אופיו המיידי, הזמין והחופשי, מהווה האינטרנט במשטרים ריכוזיים בכלל ובמזרח התיכון בפרט, במה וכלי להבעת דעה ומחאה, בעיקר עבור קולות מודחקים ומושתקים בחברה הערבית. קולות אשר לא זוכים לביטוי באמצעי התקשורת הרגילים. קולות אשר נשמעים רק מעל גבי הבמה המקוונת.

שיעור חדירת האינטרנט לאזור המזרח התיכון עומד על 33.5% (כולל ישראל), נתון שאף גבוה מהממוצע העולמי (30.4%). אמנם שיעור חדירת האינטרנט בישראל עומד על 70.4%, אך באיחוד האמירויות שיעור החדירה הוא 69.4% ובקטר 66.5%. אפילו באיראן השמרנית והמסוגרת, חדירת האינטרנט הינה בשיעור מדהים של 46.9%.

ערבית כיום מהווה השפה השביעית בתפוצתה באינטרנט, האינטרנט הערבי רשם גידול של 2,260% בעשור האחרון. האזור בעל הגידול המהיר ביותר בעולם.

תחום הסלולר מהווה אף הוא כר נרחב לפעילות ולגידול במזרח התיכון: דוגמא מוחשית לכך מהווה סקר שנערך באפריל השנה בקרב אלפיים משתמשי סמארטפונים במזרח התיכון. מהנתונים עולה כי מבין אלו נעדרי מכשיר שכזה, 82% רוצים אחד, 49% מבעלי המכשירים צפויים לשדרג אותם במהלך ששת החודשים הקרובים ו-70% יעשו זאת במהלך השנה הקרובה.

95% מבעלי מכשירים אלה מורידים אפליקציות שונות, בממוצע שש אפליקציות מידי חודש. 24% הביעו את נכונותם לשלם אף יותר מ-50 דולרים עבור אפליקציות אלו. ומה הפופולרי ? 73% מעדיפים אפליקציות לחיים "קלים יותר", 57% – משחקים.

מבט כללי יותר מגלה עוד מידע מרתק: מספר הקווים הסלולריים גדל בקרב 19 המדינות הערביות מ-274 מיליון בשנת 2009 ל-320 מיליון בשנת 2010. באיחוד האמירויות שיעור חדירת הסלולר עומד על 198%, בערב הסעודית 188% ובעומאן 170%.

נתונים אלו מוצאים ביטויים גם במישורים הכלכליים: לדוגמא, 53% מהחברות בערב הסעודית מגדילות את הוצאותיהן על פרסום סלולרי.

לנתונים מספריים אלה משמעות בכל האמור בשימוש באינטרנט ובזה הסלולרי במזרח התיכון ליצירת ארועים ולדיווח עליהם. הנערה נדא סלטאן אשר נורתה על ידי אנשי כוחות הבטחון באיראן בהפגנות שלאחר הבחירות לנשיאות ביוני 2009, היתה נותרת הרוגה אלמונית, אלמלא צילם עובר אורח את גסיסתה ומותה באמצעות הטלפון הסלולרי שלו והעלה זאת מיידית לאינטרנט. הדבר הפך בין רגע אותה, ועל ידי כך את היוטיוב, לגיבורי מחאה זו.

כמו גם הפרטים אודות מותו של שליט לוב מעמר קדאפי: הדיווחים הרשמיים טענו כי הוא נהרג בהפצצת נאט"ו על שיירת הרכבים שלו. אולם, תוך זמן קצר החלו מועלים לרשת סרטוני וידאו קצרים המתעדים את קדאפי פצוע אך עומד על רגליו לאחר שנלכד בידי המורדים. סרטונים אלה צולמו באמצעות הטלפונים הסלולריים של המורדים אשר לכדוהו בשטח. בהמשך הועלו סרטונים נוספים המתעדים את השניות הראשונות לאחר לכידתו של האיש, כמו גם את תחילת הלינץ' אשר בוצע בו לאחר מכן.

במקרה זה, האינטרנט הסלולרי חשף את האמת ופתר את שאלת אופן מותו של קדאפי.

חדירת הטכנולוגיה בכלל והאינטרנט בפרט מושפעת מגורמים רבים ומגוונים שעל כולם יש למדינה שליטה: שימוש באינטרנט מצריך הון אנושי בעל שליטה מסויימת הן בסביבת עבודה ממוחשבת והן בשפה הערבית (לכל הפחות); משאבים כספיים לרכישת מחשב וחיבור לאינטרנט; תשתית טכנולוגית ותקשורתית. בנוסף, בידי הממשלים מערכות של חוקים ומנגנוני אכיפה מתאימים ואף יכולת השבתה מוחלטת של האינטרנט כך שביכולתה של כל מדינה באשר היא לנווט את השימוש באינטרנט ובכלל זה אף להשבית כליל את האינטרנט בתחומה כמו שנעשה בלוב, מצרים וסוריה (לפרקי זמן שונים, החל ממספר שעות וכלה למשך חודשים) במהלך "אביב העמים הערבי" של שנת 2011. אולם האינטרנט, ובעיקר זה הסלולרי "המדבר מהשטח", מאפשרים ללא ספק ליצור חדשות ולחשוף ארועים ובכך לשנות את פני המציאות באזורנו וכפי שראינו ב"מהפכת הפייסבוק" במצרים, אף להביא לשינויים שלטוניים. אולי אף ליתר דמוקרטיה במזרח התיכון.