קזחסטאן שוב מתנכלת לאינטרנט בתחומה

לאחרונה נודע כי שלטונות קזחסטאן ממשיכים בהגבלה איטית אך מחושבת של האינטרנט במדינה. זאת עם פרסום לפיו בית משפט במדינה פסק לאחרונה כי יש לחסום את הגישה ל-13 אתרי אינטרנט זרים בטענה כי אלו מעודדים טרור ושנאה דתית.

מלבד האתר Livejournal לא נמסר שמו של אף אתר נוסף.

אתר זה הינו פלטפורמת בלוגים פופולרית אשר לה גרסה רוסית המצויה בשימוש קיצונים אסלאמיים, נראה כי לממשל המקומי עניין מיוחד באתר זה, אשר נטען כי שתי ספקיות האינטרנט במדינה חסמו אותו לגישה מאוקטובר 2008 ועד נובמבר 2010, אולם יתכן והחסימה היא דווקא בשל ביקורת נוקבת שמתח באתר חתנו לשעבר של הנשיא על הממשלה.  כעבור זמן מה פורסם כי ראש הממשלה הקזאחי "הבטיח לבחון את המקרה של חסימת הגישה ל-LiveJournal".

בעת בחינת חסימת האתרים במדינה, עולה כי בנוסף, נחסמו אתרים המהווים פלטפורמות לבלוגרים, אתרים פוליטיים שונים ואתרי תקשורת.

אולם נראה כי צעד זה מהווה חוליה נוספת בשרשרת האיטית אך הנמשכת של הגבלות שלטוניות על האינטרנט בקזחסטאן; לפני כשלושה חודשים פורסם לפיו אסרה הממשלה על הפעלת אתרים בעלי סיומת מקומית (.kz), אלא אם יפעלו משרתים מקומיים. צעד זה אילץ את גוגל, לפי טענתה, לבחור בפתרון החופשי אך האיטי יותר – לנתב את תעבורת השימוש במנוע החיפוש שלה בגרסתו המקומית לעבר Google.com. זאת עד כדי טענה של גוגל כי ממשלת קזחסטאן מעוניינת ליצור גבולות פיזיים על האינטרנט בשטחה.

בנוסף, בתחילת חודש ספטמבר דווח כי משרד התובע הכללי במדינה מסר כי 50 אתרי אינטרנט "קיצוניים" זרים יסגרו, שוב מטעמי הפצת קנאות דתית וטרור. אך לא די בכך, עוד נמסר כי עשרת אלפים אתרי אינטרנט יהיו מעתה תחת פיקוח. כמו גם העובדה כי הממשל בוחן את האפשרות לכפות על בעלי אינטרנט קפה במדינה לנטר את פעילות המשתמשים, ובכלל זה אף להתקין מצלמות למעקב אחר פעילותם, כפי שנמסר מאת בכיר במשרד הפנים המקומי.

ככל הנראה אנו עדים למהלך מחושב של השלטונות, אשר צובר תאוצה בעת האחרונה, להגביל את הגישה החופשית למידע מקוון בקזחסטאן וזאת על מנת להצר את צעדיהם של קיצונים אסלאמיים וארגוני טרור, בשל מספר ארועי טרור שהתרחשו בחודשים האחרונים במדינה, הנחשבת ליציבה ביותר מבין חמש מדינות מרכז אסיה.

נראה כי פעילות מתמשכת זו של השלטונות הקזאחיים אינה גורפת וברוטלית כמו בחלק ממדינות המזרח התיכון, ועד עתה אינה כוללת חקיקה מפורטת בנושא, מעצרים וסגירה נרחבת של אתרים אינטרנט. אולם אנו עדים לפעילות מתמשכת, אשר הולכת ומתעצמת של הגבלת גישת משתמשי האינטרנט במדינה לאתרים שונים וביניהם כאלו הפופולאריים ביתר העולם. גם כאן ככל הנראה בשל החשש מפני האינטרנט כערוץ מידע דו כיווני בידי ארגוני טרור אסלאמיים.

לאור הצעדים הננקטים בשבועות האחרונים, לא מין הנמנע כי ממשלת קזחסטאן לא אמרה את מילתה האחרונה בתחום ההגבלות השלטוניות על האינטרנט בתחומה.

כיצד שלטונות סוריה מתמודדים עם האינטרנט ?

האינטרנט מציב אתגר שלטוני רב עוצמה לממשלים שונים באשר הם ובעיקר לאלו הריכוזיים אשר בהם הוא מהווה ערוץ יחיד כמעט בו יכולים התושבים ליצור מידע, להעבירו ולקבלו. עוצמה זו הוכחה פעמים רבות בארועים אשר שוטפים את אזורנו מתחילת השנה בה הוכח שוב תפקידו של האינטרנט והרשתות החברתיות שבו ביצירת ארועים מקוונים, ליכוד אנשים, העברת המסר, ודיווח מהשטח לקצוות עולם במהירות רבה ובאמצעות שלל מכשירי קצה.

לא יפלא איפוא שממשלים באזורנו נוקטים באמצעים מגוונים להצרת צעדי משתמשי האינטרנט ולמנוע מהם גישה חופשית, בעיתות שגרה, וביתר שאת ב"אביב עמים ערבי" זה.

לא קל לחיות בימים אלו בסוריה, לא להיות בה עיתונאי ואפילו לא משתמש אינטרנט. בשל אופי השלטון הדיקטטורי בה ומנגד, לאור הערעור הנרחב והעמוק ביותר מאז מעולם על הלגיטימיות השלטונית בסוריה, נוקטים השלטונות במדינה בשלל דרכים להלחם בזירה המקוונת, במשתמשי האינטרנט במדינה.

כחלק ממסעה נגד התקשורת במדינה, סוריה מחזיקה חמישה עיתונאים במעצר (מקומיים וזרים), לצד פגיעה בעשרים נוספים, מתחילת המהומות במדינה. עם הגיעה לסוריה של דורותי פארווז, כתבת אל-ג'זירה באנגלית ב-29 באפריל – אבדו עקבותיה. היא שוחררה כעבור כשלושה שבועות מאיראן…

מקורות שונים דיווחו כי שלטונות סוריה מענים עצירים על מנת שאלו ימסרו את פרטי הגישה לחשבונות הפייסבוק שלהם. כך הם יכולים לחשוף את זהותם האמיתית של מארגני המחאות באמצעות רשת חברתית זו, כמו גם לשתול שלל מסרים סותרים ואף להביא לכדי סגירת חשבונות אלו. מידע זה אינו מפתיע כלל לאור היותה של סוריה אחת מעשר המדינות המסוכנות ביותר לבלוגרים בשנת 2009 (מחציתן אגב במזרח התיכון).

במישור הטכני סגרה סוריה את האינטרנט למשך 24 שעות בתאריך 3 ביוני. אמנם מדינות המזרח התיכון חוסמות, מי יותר מי פחות, שלל אתרי אינטרנט במהלך השנים, אולם סגירה הרמטית שכזו היא עדיין אינו מחזה נפוץ במחוזותינו. גם להגבלה זו על האינטרנט קיים ביסוס רב שנים – סוריה נחשבת תדיר לאורך השנים האחרונות כאחת מאויבות האינטרנט בעולם.

בנוסף נמסר כי סוריה ביצעה התקפה מקוונת מסוג Man-In-The-Middle כנגד אתר המאובטח (https) של פייסבוק בתחילת חודש מאי. זוהי התקפה מקוונת במהלכה התוקף מצליח בסופו של דבר להשיג שליטה על חשבון הפייסבוק, במקרה זה, של המשתמש.

'הצבא האלקטרוני הסורי'

לאחרונה דווח על קיומו של 'הצבא האלקטרוני הסורי' אשר נראה כי הינו קבוצת האקרים פרו-ממשלתית אשר שמה לה למטרה פריצה לאתרי אינטרנט מערביים ושל האופוזיציה הסורית לצד חיזוק דמותו של המשטר הסורי הקיים ברחבי האינטרנט. הקבוצה פעילה בפייסבוק, טוויטר (בו מדווחים בין השאר ארועים של פריצה לאתרים ישראליים ובנילאומים שונים), יוטיוב, עמוד בפייסבוק המוקדש לחדשות על פעילות הקבוצה, כמו גם עמוד אחר המוקדש לסרטונים של הקבוצה.

יתכן וזו אכן יוזמה מקומית של קבוצה האקרים, אולם עיון ברשתות החברתיות השונות של הארגון מגלה פעילות מושקעת היטב (אפילו בהיבטים גרפים), תוך נוכחות בולטת וובתדירות גבוהה למדי ברשתות אלו. בנוסף, מחקר שנערך גילה כי את כתובת האתר (syrian-es.com) רכשה (Syrian Computer Society (SCS רק לאחרונה, ב-5 במאי 2011.

גוף זה נוסד בשנת 1989 ותפקידו לשמש האחראי על מערכות המידע והאינטרנט במדינה. נשיאה הנוכחי של סוריה עמד בראש הארגון עד למינוי לנשיא בשנת 1995.

תעמולה פרו-ממשלתית סורית ניתן למצוא גם מאת TheSyrianDragon, חשבון אשר נפתח ביוטיוב ב-5 ביוני והכולל מספר מועט של סרטונים היוצאים נגד התקשורת הזרה ובעיקר אל-ג'זירה.

לסיכום, לאור מודעותו לחשיבות הרבה של האינטרנט במתרחש בארצו וביתר מדינות  המזרח התיכון,  פועל המשטר הסורי בשלל אמצעים, מחד גיסא לבסס השפעתו באינטרנט באמצעות תעמולה ומאידך גיסא, לצמצם את נוכחותם המקוונת של גורמי אופוזיציה באמצעות מעצרם, השבתת אתריהם ואף האינטרנט בכללותו במדינה.

ארגון 'אנונימוס' ופעילותו באגן הים התיכון

לאחרונה אותרה באינטרנט כרזה לכאורה עבור מחנה הדרכה של הארגון, מאידך קיימת הטענה כי אין חברות בארגון: "אנונימוס הוא רעיון המשותף לכולנו וזהו הדבר היחיד המשתף בינינו. אתה לא מצטרף לאנונימוס, אתה הופך לאנונימוס".

ארגון ההאקרים האקטיביסטיים 'Anonymous' שב לתקוף בימים האחרונים אתרי אינטרנט ומערכות מחשב ברחבי העולם ובכלל זה באגן הים התיכון.

חברי הארגון תקפו בתחילת החודש את שרת הדואר של משרד הדרכונים והויזות באיראן, והצליחו לשים ידם על למעלה מעשרת אלפים הודעות דוא"ל. את שללם, בנפח של כ-63 מגה בייט, הם הציבו באתר לשיתוף קבצים. במהרה, הופץ מידע זה ברחבי האינטרנט. על מנת להוכיח את פעילותם, שלח אחד הפעילים הודעת דוא"ל מתוך אחד השרתים שנפרצו.

לדברי חבר בארגון, מטרת ההתקפה היתה להביך את שלטונות איראן, בעולם הפיזי ובזה המקוון. "איני יודע מדוע המשטר האסלאמי ממשיך לממן את הצבא הוירטואלי שלו בעוד שאין באפשרותו לאבטח את שרתי הדואר החשובים ביותר שלהם".

הארגון ביצע התקפה מסוג DDoS נגד מחשבי איראן במהלך הבחירות לנשיאות ביוני 2009 וההערכה היא כי הוא יבצע מתקפה נוספת מסוג זה במלאת שנתיים לארוע ב–12 ביוני 2011.

התקפה דומה בוצעה באותו פרק הזמן נגד שרתי ממשלת דובאי, התקפה אשר היתה בקנה מידה קטן בהרבה ובמהלכה נגנבו מאה שמות משתמש וסיסמאות, ככל הנראה חסרי תוקף, השייכים לפקידי ממשל. לדברי הפעיל, אשר נראה כמקושר לארגון זה, הפעולה בוצעה הואיל ו"הגיע הזמן שהממשלות ילמדו שאין להן כל עוצמה באינטרנט. זהו העולם שלנו".

שלטונות סוריה אף הם חוו התקפה מצד פעילי הארגון. בתאריך 4 יוני נמסר על מתקפה מקוונת רבתית נגד אתרי אינטרנט של שגרירויות סוריה ברחבי העולם ואתרי ממשל סוריים אחרים. זאת במחאה על השבתת האינטרנט במדינה אשר בוצעה יום קודם לכן על ידי השלטונות למשך יממה.

עיון בהודעות הארגון מגלה כי פעיליו מתכננים התקפה דומה נגד מחשבי ממשלת תורכיה. הטעם זהה להתקפה על סוריה – במחאה על ההגבלות השלטוניות החמורות על האינטרנט הקיימות מעת לעת במדינה.

אולם ארגון זה מתקיף לא רק מדינות, אלא גם ארגונים: ארגון 'אנונימוס' פרסם הודעה (ואף הודיע בטוויטר) לפיה הוא עתיד לתקוף את מחשבי קרן המטבע הבינלאומית, בתמיכה ב"מהפכה היוונית", כחלק מהדיון בסיוע הכלכלי המאסיבי של הקרן לשיקום כלכלת המדינה, אשר לפי הטענה, נעשה מעל ראשי התושבים ומבלי שהצביעו על ההסכם עם הקרן. הארגון אף הכין כרזה המציינת את המתוכנן.

הודעות אלו הביאו את דובר קרן המטבע הבינלאומית להודיע כי ארגונו נקט באמצעים הנדרשים להתגונן מפני ההתקפה המיועדת של הארגון.

בדומה לתמיכה בעם היווני, כך הודיעו פעילי 'אנונימוס' על כוונתם לתקוף את אתר הפרלמנט הקטלאני בתמיכה בגל המחאה הקיים בספרד, בין השאר נגד האיחוד האירופי.

אודות ישראל, ניתן למצוא באתר המזוהה עם הארגון התייחסות גם למשט התורכי הצפוי (Freedom Flotilla II). במקרה זה אין התייחסות מפורשת לתקיפה נגד ישראל, אולם לא מן הנמנע כי בדומה להתקפות הצפויות על מחשבי ממשלות איראן ותורכיה, תעמוד גם ישראל בפני מתקפה מקוונת צפויה מצד חברי 'אנונימוס' במידה והמשט התורכי יצא גם השנה לדרכו.

שלטונות סוריה חוסמים את האינטרנט במדינה

בימים האחרונים דווח בתקשורת העולמית כי כחלק מהמאבק במחאה המתפשטת בסוריה, השביתו השלטונות ביום ו', 3 יוני, את האינטרנט במדינה. דיווחים ראשונים מסרו כי החסימה בוצעה החל ב-06:35 למשך חצי שעה, אולם הנתונים אודות השימוש בכלי גוגול במדינה מגלים כי השבתת האינטרנט בוצעה למשך יממה שלמה:

עיון בנתונים אלו מגלה כי היתה השבתה נוספת של האינטרנט במדינה – הפעם בתאריך 5 ביוני ולמשך כשעה בלבד:

סוריה אינה היחידה אשר מנסה להלחם במחאה העממית, בין השאר באמצעים מקוונים: האינטרנט בלוב מושבת כמעט כליל מתחילת חודש מרץ השנה;

במצרים נחסם האינטרנט על ידי השלטונות למשך חמישה ימים וחצי מיום שישי הראשון שלאחר תחילת המהומות, יום הזעם;

האינטרנט מהווה יעד קבוע לחסימה באזורנו. במרבית המקרים אלו הן חסימות נקודתיות של אתרים או שרותים מקוונים. תורכיה חוסמת מידי פעם אתרים שונים בדגש על היוטיוב בשל סרטונים המוצבים בו השמים ללעג את מייסד האומה התורכית, כמאל אתא-תורכ. איראן חוסמת שלל אתרים על סמך רשימות של אלו הראויים לחסימה.

אולם כל המדינות האזור מודעות היטב לעוצמת האינטרנט והרשתות החברתיות שבו ולא יהססו להצטייר כמדינות חשוכות וכגרועות שבאויבות האינטרנט, אשר משביתות מדיה מתקדמת זו לפרקי זמן ארוכים. מנגד, לאור עוצמה זו, מדינות דיקטטוריות הנעדרות חופש ביטוי, אינן יכולות להרשות לעצמן צינור המאפשר זרימה דו כוונית חופשית של מידע. לפיכך, מציב האינטרנט אתגר שלטוני רב עוצמה אשר בחובו סיכויים אך גם סיכונים לכל משטר באשר הוא ובעיקר לעריצים שבהם.

נראה כי שני הצדדים במזרח תיכון עושים שימוש הן בעולם האינטרנט והן בזה הפיזי למחאה: המפגינים יוצרים ארועים, קבוצות ודפים בעיקר בפייסבוק לשם הפצת מסר המחאה וגיבוש חזית רחבה כככל האפשר של תומכים. ארועים אלו באים לידי ביטוי בהפגנות ומהומות ברחובות ערי האזור.

מנגד, פועלים הממשלים אף הם בשתי חזיתות אלו: לצד נסיונם להתמודד ולהכיל את ההפגנות הפיזיות, ניתן לראות כי אלו נוקטים גם בשלל דרכים מקוונות לשם כך. אם בשגרה אנו עדים לחסימות אתרים, הרי כאן הממשלים "סגרו את השאלטר" במדינה והשביתו את האינטרנט בצורה גורפת. בהחלט לא צעד של מה בכך. עדות ברורה ללחץ הרב בו מצויים ממשלים אלו ולאתגר הרב שמהוות המחאות הללו עבורם.

לא מן הנמנע כי עם המשך ההפגנות בסוריה והתרחבותן, נראה ארועים נוספים של השבתה כללית של האינטרנט במדינה, עד אשר ינצח מי מהצדדים ואז או שיזכו תושבי סוריה לחופש פרט וחופש מקוון או שחלילה יזכו להגברת עול השלטון גם בתחום האינטרנט.

האם וירוס חדש תקף את איראן?

ביום שני 25 באפריל 2011 דיווחה סוכנות הידיעות האיראנית Mehr כי איראן היתה נתונה למתקפה מקוונת שניה לאחר מתקפת ה-Stuxnet. הפעם על ידי תולעת בשם Stars. לטענת הדובר האיראני – מפקד ההגנה האזרחית במדינה, מומחי המחשבים של איראן זיהו את הוירוס מבעוד מועד והם בחנו נוזקה זו ולמדוה. לדבריו, נראה כי מטרת המתקפה לפגוע במחשבים של משרדי ממשלה באיראן והוסיף כי על המדינה להתכונן למתקפות מקוונות נוספות בעתיד אשר יהיו הרסניות יותר מהנוכחית. בעניין זה ציין הדובר כשבוע קודם לכן כי איראן רואה בחברת Siemens הגרמנית כאחראית לחדירת התולעת Stuxnet למחשבים במתקני תעשיה באיראן.

אולם להבדיל ממקרה ה-Stuxnet, הרי שתולעת זו לא זכתה לכל הד תקשורתי. מומחי אבטחה במערב דווקא נטו לפקפק באמיתות הטענות, זמן קצר לאחר שפורסמו, בין השאר הואיל ובניגוד לעבר, לא הגיעו לידי המומחים כל דוגמאות של קוד התולעת ואיראן לא חשפה כל מידע אודות ההתקפה המקוונת החדשה.

הועלו מספר טענות לגבי תולעת חדשה זו ובכלל זה: התולעת שהתגלתה הינה חלק ממתקפת ה-Stuxnet ובגדר תוכנית חלופית שיצאה לפועל במסגרת מתקפה זו; ההתקפה הנוכחית הינה נסיון של מדינות נוספות ליצור נוזקות דומות; המדובר בהתקפה מקוונת שולית אשר אכן התרחשה ולאור נסיון העבר במקרה ה-Stuxnet, נופחה מעבר לכל פרופורציה; ועוד השערות.

זאת עד לכדי מצב בו מומחים לא שוללים את האפשרות בדבר הגזמה בארוע מקומי שאכן התרחש, או אף המצאה של ההתקפה לשם מטרות פוליטיות פנימיות, לאור חוסר היציבות השורר במדינה בעת האחרונה. כמובן שקיימת האפשרות כי התקפה שכזו אכן התרחשה ומקורה בתולעת חדשה, אולם במקרה זה בחרו האיראנים שלא למסור במתכוון כל מידע בנושא.

ההערכה היא כי אם ההתקפה הקודמת נועדה לפגוע במתקני תעשיה באיראן, הרי שבמידה ואכן היתה התקפה שניה, הרי שמטרתה לא היתה גרימת נזק, אלא גניבת מידע וריגול.

בתאריך 11 במאי הודיע שר המודיעין האיראני כי מוסדות הממשל הוזהרו מפני תולעת זו וננקטו הצעדים הנדרשים. אולם בראיון שערך ב-18 במאי שר התקשורת וטכנולוגית המידע של איראן לאותה סוכנות ידיעות, Mehr, הוא לא הודה ולא הכחיש את הדיווחים כי איראן הותקפה על ידי תולעת שניה, אלא אמר כי הנושא נלמד כעת וכי הפרסומים המוגזמים בנושא הינם חלק מהלוחמה הפסיכולוגית בה נתונה איראן.

אז יש או אין תולעת חדשה ? האם איראן היתה נתונה למתקפה מקוונת נוספת ? האם זו המצאה איראנית למטרות שונות ?

בינתיים נראה כי כשלושה שבועות לאחר הפרסום הראשוני, עדיין רב הנסתר על הנגלה בעניין זה. איראן אינה ממהרת לספק מידע בנושא ונראה כי למומחים במערב יש יותר השערות ממידע מוצק.

שאלת מחקר – מבט אישי אל האנשים העומדים בחזית המחקר הישראלי

כיצד משפיע האינטרנט על העולם המוסלמי? איך הפך טוויטר לסמל ההפגנות באיראן? האם אנו עומדים בפתחה של מלחמה מקוונת? ד"ר פבל משיב

יליד 1967, אבא לנועם, רותם ויובל. עוסק בשני תחומים שונים אשר בהדרגה הולכים מפרים ומשלימים זה את זה; ד"ר למזרח תיכון (תארים ראשון ושני באוניברסיטה העברית ותואר שלישי באוניברסיטת בר-אילן בהנחיית פרופ' טאובר וד"ר קידר) ובמקביל עוסק כמנתח מערכות מידע ומכך פרנסתי כיום. הקווים המקבילים הללו לאורך השנים הרימו יותר מגבה אחת בעבר, אבל כפי שאתם מבינים – הם אפילו מצליחים להשיק  …

מהו תחום המחקר המרכזי שלך?

תחום מחקרי (ואף אהבתי) הינו כל הקשור באינטרנט ובטכנולוגיה במזרח התיכון ובעולם האסלאמי, אך גם נושאים חוץ אזוריים דוגמת לוחמת מידע מקוונת בעולם, פריצות לאתרי אינטרנט ועוד.

הואיל ושני התחומים; האינטרנט והמזרח התיכון, כל אחד מהם בנפרד, הינו נושא מרתק ורחב, הרי שהשילוב של שניהם ייחודי, בעל עניין רב אך גם בעל רלבנטיות יומיומית לצד השלכות יישומיות..

לדוגמא; מקומו של האינטרנט והרשתות המקוונות שבו בדיווח מרחובות טהראן בעת ההפגנות שלאחר הבחירות לנשיאות ביוני 2009. תפקידו בשינוי יחסי הכוחות בין הממשל לאזרח. סוגיית חקיקת האינטרנט (תוך השוואה מתבקשת לנסיונות הקיימים לאורך השנים ליצור חקיקה שכזו בארץ המגבילה גישה חופשית לתכנים של מין ואלימות). המניעים של ממשלים באזור להגביל את השימוש החופשי באינטרנט. הרשתות החברתיות ככלי ליצירת קבוצות לחץ לשינוי חברתי ופוליטי. הנוכחות המקוונת של ארגוני טרור ובכלל זה גיוס כספים באמצעות האינטרנט לטובתם. גורמים המשפיעים על חדירת האינטרנט למדינה. בכלל זה בחינת מגמות אזוריות, מידת הזיקה לארועים שעל סדר היום ולטכנולוגיות חדשות ועוד ועוד.

כיצד הגעת לעסוק בתחום ומה הניע אותך לכך?

אהבה לתחום ההסטוריה ולמזרח התיכון בפרט שמורה בליבי עוד מימי בית הספר התיכון בזכות מורי דאז להסטוריה, פרופ' חיים גניזי. ידעתי שאפנה ללימודי המזרח התיכון ובתום התואר הראשון היה לי ברור שאמשיך הלאה בתחום. כבר בעבודת המאסטר עסקתי בהיבטים הקשורים במערכות המידע; בדקתי בסוף שנות ה-90 את דמותו של ארגון החזבאללה כמשתקף מאתרי האינטרנט שלו. מכאן ועד לבדיקת השינויים בהגבלות השלטוניות על האינטרנט במזרח התיכון (עבודת הדוקטורט), המרחק היה קצר וההמשך טבעי.

מה מאפיין את חדירת האינטרנט למשטרים הריכוזיים במזרח התיכון ?

אחד מהמאפיינים המרכזיים הינו קליטה ראשונית של האינטרנט בשל הבנה כי מטעמים שונים, בין השאר יוקרה ודימוי של הממשל, כדאי לו לפעול לקליטת האינטרנט. במסגרת זו מבוצעת פריסת התשתית הטכנולוגית הנדרשת, הקמת מוסדות מתאימים. כמו כן ניתנת אפשרות לאוכלוסיה לרכוש מחשבים וציוד נדרש. בהמשך מגיעה ההכרה המאוחרת כי ביכולת האינטרנט לשמש מקור זמין בידי ארגוני אופוזיציה וזכויות אדם להעברת מידע אודות המצב במדינה וכן במה להצבת תכנים היוצאים נגד לגיטימיות הממשל, כמו גם היותו מקור לחומרים הנוגדים את המוסר והמסורת. או אז מגיע השלב השלישי של הגבלת השימוש באינטרנט.

מעטות המדינות באזורנו אשר הטמיעו את האינטרנט מטעמים של פוטנציאל כלכלי. מנגד קיימות מדינות דוגמת ערב הסעודית וסוריה, אשר התירו את השימוש הנרחב בו, רק לאחר שווידאו שיש בידן את מלוא היכולות הטכניות להגביל את השימוש החופשי באינטרנט ולנטר את הפעילות בו. הניסוח כאן תמציתי מדי. מה פירוש "קליטה ראשונית"? כיצד היא מבטאת את חוסר ההכרה הבסיסי בכוחו של המדיום? כיצד נעשית הגבלת המדיום בפועל?

הגבלות אלו על השימוש החופשי באינטרנט מבוצעות באופנים שונים, אך על פי רוב באמצעות חקיקה מפורטת הכוללת פירוט האתרים שיש לחסום כליל את הגישה אליהם, קביעת צורך ברשיון עבור אתרי אינטרנט, פיקוח הדוק על השימוש באינטרנט קפה, מעצר בלוגרים והקמת משטרות אינטרנט.

בנוסף, קיימות הגבלות טכניות דוגמת ניטור הפעילות המקוונת, חסימת שרותים מקוונים מסויימים או אף הגבלת מהירות השימוש באופן גורף. זאת בשל שליטת המדינה בתשתית התקשורת ועל פי רוב גם על ספקיות האינטרנט.

לכך נלוות הגבלות כלכליות בדמות קביעת רף מחירים גבוה לרכישת מחשב אישי וציוד נלווה ושימוש בהם ואולי אף שמירה מודעת על רמה נמוכה יחסית של הון אנושי במדינותיהם.

מנקודת מבטך – איזה תפקיד ממלא, או יכול למלא, האינטרנט במזרח התיכון?

לאינטרנט תפקיד רב חשיבות במזרח התיכון. בחברות שמרניות, ריכוזיות ונעדרות חופש ביטוי ופרט, מהווה האינטרנט לעיתים מוצא יחיד ליצירת קשרים אישיים, לקבלת מידע והעברתו, ליצירת קבוצות לחץ חברתיות ופוליטיות, מקור ביטוי יחיד כמעט לקבוצות שוליים שונות ובמה לשיח של נשים אודות מצבן.

על חשיבות האינטרנט במזרח התיכון יעידו ארועים שונים; באפריל 2008 התקיימה במצרים הפגנה רבתי שאורגנה באמצעות ה-Facebook במחאה על המצב הכלכלי במדינה. חודש לאחר מכן נעשה נסיון דומה בירדן. לאחרונה נמסר כי אף צעירים מוסלמים באוסטרליה הצליחו לארגן הפגנה בהשתתפות 150 איש אותם גייסו באותה רשת חברתית. אולם העדות המוחשית ביותר, לטעמי, לעוצמת האינטרנט במשטרים ריכוזיים, עלתה לנגד עינינו במהלך הבחירות לנשיאות באיראן ביוני 2009 וביתר שאת לאחריהן;

כל ארבעת המתמודדים בבחירות עשו שימוש פעיל, נרחב ומגוון באינטרנט וברשתות החברתיות שבו לאור המודעות לעוצמתו ולתפוצתו הרבה במדינה. אולם עם היוודע תוצאות הבחירות, היה האינטרנט לכלי היחיד כמעט בו דיווחו המשתמשים אודות ההפגנות מרחובות הערים נגד הנשיא הנבחר, תעדו את המהומות והעלו באופן מיידי את שלל המידע מהשטח למגוון הרשתות החברתיות ומשם לרחבי העולם.

האינטרנט, ובדגש על ה-Twitter הפך כמעט לסימלן של מהומות אלו ושיקף את עוצמתו ככלי מיידי וזמין ואת רצון האיראנים בשינוי במצבם.

כשמדובר בעולם הערבי, מה מקומן של הנשים ברשתות החברתיות, דוגמת טוויטר ופייסבוק?

האינטרנט מהווה מקום מפלט ובמה כמעט יחידה עבור קהילות רבות במזרח התיכון ובכלל זה; ארגוני אופוזיציה וזכויות אדם, הקהילה ההומו-לסבית, זרמים דתיים שונים ואף נשים.

ברשתות החברתיות ניתן למצוא פעילות ענפה של נשים מאזורנו (חלקן פעילות באופן גלוי וחלקן שומרות על חשאיותן), בה הן מספרות על 'החיים מאחורי הרעלה', מקימות יוזמות שונות לשיפור מצב האישה הערביה ומעמדה וכן פעילות למען זכויות אדם.

מגוון רחב של עשיה וחשיפה אשר אינם אפשריים במסגרת 'אמצעי התקשורת הישנה' במזרח התיכון.

הנשים עושות שימוש נרחב באינטרנט וקובלות על מנהגים הלכתיים המפלים אותן בחיי היום יום ואף בזמן התפילה. אלו תקופות אף את מצב זכויות האדם הכללי במדינותיהן, העדר סובלנות דתית, בורותן של הנשים, קיום גישה סלחנית לחשיבה המצדדת בטרור. זאת לצד קריאה לחשבון נפש, פתיחות וחופש ביטוי.

במסגרת זו קיימות קבוצות ויוזמות שונות דוגמת הבלוג האיראני 'שינוי לשוויון' אשר פעל להחתמת מליון מבקרים על עצומה התומכת במאבק הנשים במדינה לשנות חוקים קיימים ולקבלת מעמד שווה במערכת המשפט. כמו גם תחנת רדיו בשם 'רק בנות' אשר הוקמה במצרים ע"י נשים ועוסקת בענייני נשים בעולם הערבי. אתר ובו כתבות אודות מצב הנשים באפגניסטן ואחר של לסביות בעולם הערבי.

פעילות ענפה זו קיימת באינטרנט ואפשרית כמעט אך ורק בו. דבר הממחיש שוב את חשיבותו ועוצמתו של האינטרנט במזרח התיכון ככלי לשינוי חברתי ופוליטי. בכך ייחודו מאזורים אחרים בעולם.

עד כמה תופעת ה'האקרים' נפוצה בקרב גולשים מוסלמים? מהם מניעיהם ומהם יעדיהם?

תופעת הפריצות לאתרים והשחתתם קיימת כדבר שבשגרה באזורנו, אולם אנו מודעים לכך רק כשנפרצים אתרים חשובים או רבים. השחתת אתר הינה גילוי חור אבטחה באתר הנבחר, פריצה אליו והשחתת עמוד כלשהו באמצעות תכנים אותם הציב הפורץ ומטרתם להביע את מחאתו. כך שבמרבית המקרים השחתת אתרים מהווה במה רחבת תפוצה וחינמית להבעת מסר מטעם הפורץ לרחבי העולם.

קיימים האקרים ערביים רבים (בין אם כבודדים ובין אם כקבוצות) הפורצים ומשחיתים שלל אתרים בעולם ובאזורנו וזאת ממגוון טעמים; דתי, לאומני, פוליטי, אידיאולוגי.

במסגרת זו נפרצים כמעשה שבשגרה עשרות רבות של אתרים מידי יום. בכלל זה לאומנים תורכים הפוגעים באתרים סינים ואחרים, פורצים סונים ושיעים המשחיתים אלו את אתריו של אלו, ואף דיווחים על הפלת אתרים אופוזיציוניים בכמה ממדינות צפון אפריקה, ככל הנראה ע"י הממשלים המקומיים.

בנוסף, קיימים אתרים רבים בעולם ובאזורנו אשר נפרצים ומושחתים בתכנים נגד המערב, ארה"ב וישראל משלל סיבות; המאבק בין הנצרות לאסלאם, נוכחות ארה"ב בעראק ובאפגניסטן, היחס למיעוטים מוסלמיים בעולם, הסכסוך הישראלי-פלסטיני ועוד.

בעיתות משבר אזורי או בינלאומי ניתן לראות עליה משמעותית בכמות ובחשיבות האתרים הנפרצים, הדבר אמור בארועים דוגמת משבר 'קריקטורות הנביא מחמד' שפורסמו בעיתונות הדנית, 'מבצע עופרת יצוקה' ועוד.

במקרים שכאלו נפרצים ומושחתים מאות ואלפי אתרים מרחבי העולם, אפילו של גופים ומדינות חסרות כל קשר לארועים, רק בשל היותם במה נוחה להפצת מחאת הפורצים.

כמו כן, קיימים פורצים הפעילים באזורנו לשם האתגר שבדבר ועל מנת להאדיר את יכולתם הטכנית בתחום הפריצה לאתרים; היכולת של הפורץ להתגבר על מערכי אבטחה שונים ולחדור לאתר עד לרמה בו הוא יכול לשנות את התכנים בעמודו הראשי. במקרים כאלה מציב הפורץ תכנים המפארים את יכולותיו ומזלזלים באבטחה הקיימת. לעיתים קרובות הוא אף מפרסם את כתובת האימייל שלו.

אולם בתחום זה מפגר המזרח התיכון אחר יתר העולם – עוד לא קיימת באזורנו תופעה של השחתת אתרים מטעמים כלכליים או ע"י ארגוני טרור. אולם להערכתי, כניסת גורמי פשיעה וטרור לתחום הלוחמה המקוונת היא רק שאלה של זמן – זמן קצר.

"רעיון מורכב בשפה פשוטה" – ד"ר פבל מציג נקודה למחשבה:

שיעור גידול השימוש באינטרנט במהלך העשור הנוכחי במזרח התיכון גדול פי 5 לערך מהממוצע העולמי ושיעור החדירה גדול במעט משיעור זה בעולם. האינטרנט מהווה חלק מרכזי בחייהם של רבים באזורנו ודי אם נזכיר כי באיראן שיעור זה מגיע כבר ל-49%.

כך שלהערכתי, האינטרנט יהווה חיל החלוץ בתהליכים של דמוקרטיזציה באזורנו. כבר כיום הוא מהווה אתגר שלטוני ברבות ממדינות המזרח התיכון.

ולסיום, ציטוט חביב עליך

"Sooner or later, those who win are those who think they can."

משפט המיוחס לסופר ריצ'ארד באך ומשקף את האמונה שלי כי כאשר יש בפניך מטרה ברורה להשיג, חלום בהיר להגשים ויעוד מוחשי לממש, דבר לא יוכל להסיט אותך מדרכך או לרפות את ידיך.

השיגו את מטרותיכם, הגשימו את חלומכם וממשו את יעודכם.