כחלק מפעילותה המגוונת בתחומי הטכנולוגיה החדשים, ממשלת איחוד האמירויות פועלת לקדם גם את נושא הרחפנים. במסגרת זו רשות התקשורת (TRA) השיקה תחרות נושאת פרסים בשם "UAE Drones for Good" לשימוש ברחפנים לטובת הציבור, במטרה "למצוא פתרונות אשר ישפרו את חיי התושבים ויספקו פתרונות טכנולוגיים חיוביים לבעיות היום יום".

לתחרות זו נוכחות מקוונת ענפה ובכלל זה אתר, חשבון פייסבוק, יוטיוב, אינסטגרם וטיווטר (אשר בו פעילות ערה של 1,685 הודעות החל ב–7 בפברואר  2015 ו-7,251 עוקבים), כמו גם תגית רלבנטית (#uaeD4G).

נראה כי זו השנה השלישית בה מתקיימת התחרות; הנוכחית נקראת "Awards for Good 2017", בחודש יוני 2015 פורסמה הודעה על פתיחת תחרות 2016 ופרסום תאריכי השלבים באוקטובר אותה השנה, אליה נרשמו 800 איש מ-57 מדינות. בחודש פברואר 2015 הסתיימה ככל הנראה התחרות הראשונה והוכרזו הזוכים.

התחרות כוללת מספר שלבים החל בפתיחת ההרשמה ב-22 ביוני 2016, הכרזה על העולים לגמר ב-1 דצמבר 2016 ושלב הגמר ב-10-11 בפברואר 2017. התחרות נושאת פרסים למשתתפים מקומיים ובינלאומיים.

במקביל מתקיימת תחרות דומה בתחום הרובוטיקה והאינטליגנציה המלאכותית (AI), וגם לה אתר ושלבי פעילות זהים.

בראיון שנערך עם מנכ"ל חברת DarkMatter ליעוץ בתחומי אבטחת המידע באיחוד האמירויות הוא התייחס לנושא החוסן הארגוני מהתקפות קיברנטיות באזורנו. לדבריו על ארגונים לפתח מודעות לגבי מצב האבטחה הקיברנטית שלהם, להבין את נכסי המידע שברשותם, את מיקומם וערכם, לבחון שחקנים פנימיים וחיצוניים שינסו לגשת למידע באופן בלתי מורשה, תוך יכולת לנטר את פעילות המידע בזמן אמת, על מנת לזהות כל פעילות חריגה ולהגיב בהתאם.

עוד עולה כי מערכות Legacy של תשתיות קריטיות במזרח התיכון רגישות להתקפות, לכן עליהן להיות מאובטחות, כאשר לדבריו איחוד האמירויות מצויה במקום השמיני מבין המדינות המותקפות ביותר בעולם, בעיקר בשל מחוייבותה להפוך למרכז מסחרי ואינטלקטואלי עולמי ופעילותה להטמעת 'ערים חכמות' ו'אינטרנט של דברים'.

בשל כך עולה הצורך והביקוש למומחי אבטחה קיברנטית מיומנים, לצד פעולות ארגוניות להבנה מעמיקה של מאפייני ופעילות הרשת הארגונית ובעלי הגישה אליה, מודיעין להכרת איומים וחולשות במערכת הארגונית, ואינטגרציה של מידע ממקורות שונים בארגון, כדי לאפשר פעולה מהירה של מקבלי ההחלטות בארגון, לדוגמא במקרה של תקיפה קיברנטית.

אכן ארגונים ועסקים באיחוד האמירויות וברחבי המזרח התיכון ניצבים בפני איומים מקוונים שונים ובכללם 'כופרות' (בעיקר נגד SMBs); מתקפות DDoS הממשיכות להחריף בעוצמתן ותדירותן; הונאות מקוונות דוגמת חברת Aramex מדובאי אשר השביתה בתחילת חודש יוני אתר שנחזה להיות אתר החברה ושימש להונאת לקוחותיה;

ריגול עסקי מקוון, מחקר של חברת Trend Micro גילה כי איחוד האמירויות היתה מבין 22 מדינות אשר היו נתונות למתקפות קיברנטית במגזר הכריה, הנחשב יעד כלכלי וגאופוליטי; סחיטה מקוונת כלפי פרטים וארגונים, תוך פרסום הנחיות של רשות התקשורת באיחוד האמירויות בנושא (TRA).

ההתמודדות עם אתגרים אלה היא בין השאר באמצעות הטלת קנסות, דוגמת הצעת חוק בת 32 סעיפים בקטאר הנדונה משנת 2011 ואושרה בקבינט בינואר השנה, המטילה קנס של עד 1.37 מיליון דולר על חברה שמחשביה נפרצו ונכשלה בהגנה על המידע בה ובשימוש במידע פרטי ללא הסכמת לקוחותיה; פעילות מתמשכת של משטרת דובאי ללחימה בפשיעה הקיברנטית. מפקד משטרת דובאי מסר כי בשנת 2013 דווחו 352 ארועי פשיעה קיברנטית, 745 בשנת 2015 ו-1,011 בשנת 2015, תוך גידול דומה בהיקף הנזק הכספי.

דרך נוספת להתמודדות עם האיומים המקוונים היא באמצעות טלפונים פשוטים יותר וחכמים פחות. חברת Four מאיחוד האמירויות השיקה טלפון חדש (K500) ללא מצלמה או GPS על מנת להפחית את סכנת הפריצה לטלפון וריגול אחר המשתמשים בו, זאת הואיל והשילוב של השניים מאפשר מעקב אחר פעילותו של המשתמש באופן רציף. לדברי החברה המכשיר יימכר בעלות של 81 דולר בכ-1,500 נקודות מכירה ברחבי איחוד האמירויות וערב הסעודית.

מחקרים שפורסמו לאחרונה חשפו את חוסר המודעות של תושבי איחוד האמירויות לנושאי פרטיות מקוונת ושיתוף מידע במרחב הדיגיטלי.

ב-4 ביולי פורסם כי ממחקר של חברת האבטחה קספרסקי עולה כי על תושבי איחוד האמירויות להיות בעלי מודעות קיברנטית רבה יותר, בעיקר בכל האמור בפרטיות המקוונת שלהם, הואיל והתגלה כי משתמשי האינטרנט אינם נוקטים בצעדי הזהירות הנדרשים כדי להגן על מידע מקוון. נתונים המעלים תהיות לגבי רמת המודעות המקוונת ויכולתם להגן על עצמם בסביבה זו.

המחקר גילה כי 25% ממשתמשי האינטרנט באיחוד האמירויות כיסו את מצלמת האינטרנט שלהם כדי להגן על פרטיותם, אולם המחקר מציין כי אין בכך למנוע לדוגמא ציטוט לשיחה ווקאלית. 35% משתפים מידע מסווג בטעות, 50% משתפים תמונות שלהם, 46% משתפים פרטי התקשרות, 36% משתפים מידע אישי רגיש ו-29% משתפים מידע הקשור למקום עבודתם.

17% מהנשאלים ציינו כי הם מנסים להמנע משימוש באתרים פופולאריים דוגמת גוגל ופייסבוק בשל האיסוף המתבצע בהם של מידע אישי. 23% ממשתמשי האינטרנט חשים כי הם מהווים מטרה באינטרנט. מנגד, כמספר הזה השיבו כי אין הם חושבים שפתרון אבטחה הוא דבר נדרש. כמו כן 31% השיבו כי הם שומרים מידע רגיש על התקנים חסרי גישה לאינטרנט, בהנחה מוטעית כי הדבר יבטיח את ההגנה על המידע.

בהקשר זה פורסם כי השימוש בכרטיסי אשראי לביצוע רכישות מקוונת מציב סכנות קיברנטיות גדלות והולכות. המחקר הראה כי למעלה ממחצית מתושבי איחוד האמירויות מבצעים רכישות מקוונות המציבות בנקים ומוסדות פיננסיים שונים בסכנה הולכת וגוברת מצד פושעים קיברנטיים המשכללים פעילותם.

עוד נמסר כי לפחות כ-2 מיליון מתוך 9.27 מיליון תושבים דיווחו כי היו נתונים לארוע פשיעה קיברנטית במהלך השנה החולפת, תוך אובדן של 4.9 מיליארד דראהם (1.34 מיליארד דולר).

על מנת להתמודד עם תופעות אלו, גוף ה–CETR המקומי (aeCERT), הפועל תחת רשות התקשורת באיחוד האמירויות (TRA), חתם על הסכם עם רשות שרותי המידע הפיננסי בדובאי (DFSA) לעודד יחדיו אבטחת מידע ולאפשר לחברות צעדים למנוע "כל סוגים של מתקפות במרחב הקיברנטי".

ה–TRA יספק הדרכה ומודעות בדבר איומים מקוונים לצד תמיכה ב–DFSA במניעת חדירה למערכות המידע שלו, כמו גם יעוץ ותאום עם הרשויות הרלבנטיות. aeCERT יהיה אחראי על מחקר וניתוח סיכונים לצד הערכת רמת אבטחת המידע ב–DFSA.

אחד המייזמים הבולטים בנושא "ערים חכמות" הוא זה של דובאי (Smart Dubai) אשר מקורו בחזון של שליטה להופכה לעיר השמחה ביותר בעולם, תוך שיתוף פעולה עם 11 שותפים אסטרטגיים ממשלתיים שונים בדובאי. לשם מימוש החזון מיושמת טכנולוגיה חדשנית במטרה להפוך את דובאי ליעילה, נוחה, בטוחה ובעלת השפעה רבה יותר על תושביה והמבקרים בה.

אסטרטגיה זו מבוססת על יצירת עמודי תווך אסטרטגיים:

• כלכלה חכמה – ובה לוגיסטיקה, שרותי תיירות, סביבה יעילה המבוססת על תשתית ICT חכמה וצמיחתן של ייזמויות.
• חיים חכמים – במטרה לספק איכות וסגנון חיים תרבותי בסביבה בטוחה, בכלל זה בתים ומשרדים חכמים, שכונות מרושתות ההופכות במהירות לנורמה בדובאי, בעיקר בשל העובדה כי מרבית התשתית והפיתוח הצומחים בה הם ידידותיים לסביבה, תוך שילוב טכנולוגיות חכמות בפיתוח המגזר הממשלתי והפרטי בה. חיבוריות של בתי ספר ואוניברסיטאות ובכלל זה סביבת למידה חכמה מבוססת אפליקציות וספריות דיגיטליות; בתי חולים המחוברים למגזר הפרטי והציבורי כחלק מהמיקוד בשיפור הטכנולוגיה בבתי החולים. שיפורים נוספים יכללו בעתיד בריאות בסלולר וטיפול ביתי חכם.
• ניידות חכמה – העברה חכמה של אנשים, תוך התמקדות בתשתיות ובניהול תחבורה ציבורית ופרטית, מגרשי חניה חכמים, תחנות טעינה לרכבים.
• משילות חכמה – דובאי יצרה את מייזם ה–e-gov שלה כבר בשנת 1999 וממשיכה בהאחדת שירותי ממשל שונים, תוך מתן שרותים למשתמש בשלל האמצעים הטכנולוגיים הקיימים. באלו נכללים גם קידום פעיל של חינוך ציבורי והכללה פעילה של קהילות רחוקות אשר אינן מקושרות ישירות לתשתית העיר.
• סביבה חכמה – יצירת חדשנות בניהול המשאבים השונים והבטחת הקיימות מהשימוש בהם, תוך התמקדות באנרגיה, ניהול פסולת ותנאים סביבתיים לאיכות חיים טובה יותר. אלו כוללים רשת חשמל ומונים חכמים, תשתית עירונית, הפחתת פליטת מזהמים, יעילות בצריכת מים וביצירת פסולת.
• אנשים חכמים – מטרת העל של המייזם הוא אנשים שמחים יותר בעיר, חלק מהותי במימושה טמון בהעצמת האנשים להשתתפות פעילה, תוך פיתוח ההון האנושי באמצעים חינוכיים שונים. אסטרטגיה זו כוללת מעורבות ציבורית וחינוך באמצעות מרכזים קהילתיים אלקטרוניים וערוצי תקשורת חברתיים ודיגיטליים שונים. המטרה הסופית היא יצירת חברה ובה למידה מתמשכת, השתתפות וחדשנות.
• טכנולוגיה חכמה בתחום המידע והתקשורת (ICT) – האסטרטגיה מגדירה תשתית ICT חכמה ושרותיה הנלווים כגורמי מפתח המונחים בבסיסם של כל שרותי העיר החכמה. לפיכך זהו מימד רוחבי בעל השפעה על כל יתר ששת מימדי העיר החכמה. בכך נכללים קישוריות וגישה ברחבי העיר, ניהול הנתונים וניתוחם בזמן אמת, אפליקציות לשרות חכם לצד שכבה של ניהול וניטור מרכזיים.

כל זאת בארבע שכבות; תשתית, ניהול נתונים, מתן שרות, יישום, ואבטחה הקשורה בכל יתר השכבות.

במסגרת זו נוצר "מדד האושר" אשר נועד לבחון את שביעות הרצון של תושבי העיר והמבקרים בה משלל היבטים ותחומים הקשורים בפעילותה של עיר; פורסם מסמך הנחיות מפורט אשר נועד להסביר את המייזם על שלביו ומטרותיו; וכן 'מדד דובאי החכמה' הכולל רכיבים מדידים שונים מאוגדים לששת המימדים, אשר יציגו את הישגי המייזם בכללותו ויאירו הזדמנויות לעתיד.

ב-26 ביוני פורסם כי איחוד האמירויות מצויה בראש מדינות MENA ובמקום ה-19 מבין כלל מדינות העולם (GEDIndex) בתמיכה ביזמים.

במסגרת זו, וכחלק ממיזם Vision2021, אשר מטרתו להפוך את המדינה ל"מרכז עולמי של יזמות", מקיימת חברת SAP את ארוע הסטארט–אפ השני בן היומיים באיחוד האמירויות כחלק מ–SAP Training and Development Institute, בהשתתפות 150 איש. גוף זה הקים באוקטובר 2015 את ה–Startup Focus Program למדינות MENA ובמסגרתו עשרה סטארט–אפים בנו עסקיהם על בסיס הטכנולוגיה של החברה.

לצד SAP פועלות חברות טכנולוגיה נוספות כדי לעודד יזמים באזור לפעול בטכנולוגיות שלהן: ב-21 ביוני פורסם כי חברת Microsoft מזמינה סטארט–אפים מאזור המפרץ לאמץ את טכנולוגיית הענן באמצעות שימוש בכלי BizSpark פרי פיתוחה. כמו גם חברת Bynder ההולנדית המספקת תוכנה בתחום המיתוג והשיווק, הפותחת סניף ב–Dubai Internet City, השישי במספר והראשון במזרח התיכון.

בנוסף, בוועידת ArabNet Digital אשר התקיימה בדובאי ב-30-31 במאי נחשף כי איחוד האמירויות הפכה ליעד המועדף לצמיחת סטארט–אפים במזרח התיכון ובצפון אפריקה ובה השיעור הגדול ביותר של משקיעים (27%) ולאחריה ערב הסעודית (16%), לבנון (13%) ומצרים (11%). עוד פורסם כי בין השנים 2013-2015 הושקעו באזור MENA למעלה מ-750 מיליון דולר ביותר מ-450 מיזמי סטארט–אפ, כאשר הסכום שהושקע באיחוד האמירויות כפול מבכל מדינה אחרת. כמו כן התגלה כי 13% מחברות הטכנולוגיה החדשות במזרח התיכון הוקמו על ידי נשים.

ב-24 במאי פורסם על מחקר חדש אשר בחן פרופילים של תושבי איחוד האמירויות שנוצרו בין מרץ 2015 ומרץ 2016 ברשת החברתית LinkedIn, המגלה כי רשת זו מסייעת לרבים מהתושבים להפוך לייזמים, להפיץ את רעיונותיהם ולהתגבר על "מכשולים מסורתיים" לכניסה.

איחוד האמירויות הופכת למרכז יזמות עבור כשרונות מרחבי המזרח התיכון ואף אירופה, תחום היזמות הופך למקור התעסוקה הגדל בה במהירות הרבה ביותר שנה אחר שנה, כאשר רבים מגדירים את תחום עיסוקם כיזמים, בעיקר בתחום השרותים המקצועיים הכוללים מגוון שרותי תמיכה לעסקים ובכלל זה יעוץ במיסים, הנהלת חשבונות ועסקים ולאחר מכן מגזר התוכנה והקמעונאות. זאת לצד גידול של 10% מידי שנה במספר המועסקים בחברות קטנות יותר (פחות מ-200 מועסקים).