איחוד האמירויות הופכת להיות יעד הולך וגדל לפשיעה קיברנטית הן מבית והן כלפי חוץ. היא מהווה ציר מרכזי במזרח התיכון, בעיקר בשל תשתית מערכות המידע המפותחת שבה, קישוריות, סביבה עסקית והיותה מוקד לארגונים בינלאומיים רבים, לצד פרופיל בינלאומי גבוה. כל אלה הופכים את איחוד האמירויות למטרה מועדפת לפושעים קיברנטיים.
ב–18 אפריל פורסם על החמרה שחלה בשנת 2015 בפרופיל האיום של איחוד האמירויות, לאחר שעלתה למקום ה–41 מהמקום ה–49 בו היתה שנה קודם לכן. מבין מדינות המזרח התיכון ירד מקומה בדרגה אחת למקום השישי.
פעילות הפשיעה הקיברנטית בה באה לידי ביטוי בהתקפות רבות מסוג "דיוג ממוקד" (Spear Phishing), כאשר בתחום זה היא ממוקמת ראשונה מקרב מדינות המזרח התיכון ושמינית בכלל העולם. לצד נוזקות שונות המהוות גם הן איום נפוץ באיחוד האמירויות, כאשר הודעת דוא"ל אחת מכל 199 הכילה נוזקה ו–55.2% מהודעות הדוא"ל היו ספאם. בהתאם לכך, היתה איחוד האמירויות מקור לנתח גדול יותר מהודעות הספאם ברחבי העולם, דבר המשתקף בעליה מהמקום ה–51 בשנת 2014 ל–31 בשנת 2015 בתחום זה.
דוגמא לכך התפרסמה ב–27 דצמבר 2015 מטעם משטרת Ajman לפיה מספר הסחיטות הקיברנטיות מצוי בעליה; 4 בשנת 2013, 6 בשנת 2014 ו–17 בשנת 2015. על פי רוב מדובר ב"צעירים מקומיים מתחת לגיל 25 הסוחטים אקראית גברים ונשים למטרות כספיות או קשרים אסורים. בעוד אזרחים זרים תוקפים בעיקר אנשי עסקים לשם רווח כספי מהיר".
בהקשר זה פורסם ב–8 במאי כי כמחצית מהארגונים באיחוד האמירויות היו נתונים לפחות למקרה אחד של ארוע או פרצת אבטחה במהלך השנה החולפת, עם זאת 60% דיווחו על סוגיות אבטחה שונות הקשורות בטלפונים סלולריים (אובדן, נוזקות, הונאות שונות).
דוגמא לכך היא הידיעה מה–24 אפריל 2016 על אזרח סיני תושב דובאי, אשר טען כי קנה שני מכשירי טלפון מסוג iPhone 6 באתר Souq.com, אולם לאחר מעשה התברר כי אלו היו משומשים, לאחר שמצא באחד מהם כרטיס SIM והודעות SMS.
בהתאם לכך, 79% מהחברות באיחוד האמירויות צופות כי אבטחה קיברנטית תהא בעדיפות גבוהה יותר במהלך השנתיים הקרובות. על מנת להתמודד עם אתגרים אלה, 80% מהחברות מיישמות הכשרות ליצירת או שיפור הידע בתחום האבטחה הקיברנטית בקרב עובדיהן ו–96% מהמנהלים מאמינים כי חשוב לבחון את העובדים לאחר הכשרות אלה.
עם זאת ממחקר שפורסם ב–11 במאי עולה כי רק 29% מהמנהלים במזרח התיכון מודעים לחשיבות סיכוני הפשיעה הקיברנטית, בהשוואה ל–47% ברחבי העולם.
