ב-18 אוגוסט פרסמה חברת האינטרנט Web.com כי גילתה חמישה ימים קודם לכן כניסה בלתי מורשית לאחת ממערכות המחשב שלה. כתוצאה מכך דלף מידע על כרטיסי האשראי של כ-90 אלף מתוך למעלה מ-3.3 מיליון לקוחות החברה.

ההודעה מסרה כי החברה גילתה את דבר הפריצה במהלך פעילות ניטור מתמשכת. מיד לאחר גילוי הארוע, הודיעה החברה על כך לבעלי הכרטיסים ולרשויות הפדראליות, כמו גם פניה לחברת אבטחת מידע לשם ביצוע חקירה כוללת וביצוע השקעה בתהליכי אבטחה ומערכות על מנת למנוע השנות מקרים כאלה בעתיד.

כל הלקוחות אשר יתכן ודלפו פרטי כרטיסי האשראי שלהם, אמורים היו לקבל הודעת דוא"ל ובה פרוט הצעדים אותם נוקטת החברה. בנוסף פתחה החברה עמוד ובו FAQs לטובת לקוחותיה.

ב-19 ביולי פורסמה הודעה בדבר פריצה למערכות המחשב של אשלי מדיסון והדלפת מידע רב של לקוחות רשומים, תוך פניה אישית לסמנכ"ל הטכנולוגיה בחברה וזלזול בו וביתר חברי ההנהלה בדבר רמת האבטחה של מערכותיהם.

בהודעה נטען כי הפרטים שיודלפו יחשפו כי הנהלת החברה לא מוחקת רשומות של משתמשים המבקשים זאת ואף משלמים על כך. טענה שהופנתה גם במקרה של הפריצה לאתר דומה FriendFinder במאי השנה.

במסגרת חלקי המידע שפורסמו בדבר תכולת הקובץ, פורסמו פרטי לקוחות רשומים (משלמים ושאינם משלמים) באתר, בקבצים שונים אודות לקוחות רשומים המשוייכים לארגונים ומדינות שונות, ובכללם; מתחומי האקדמיה (אוניברסיטת אוקלהומה, UCLA, אוניברסיטת אורגון, אוניברסיטת מישיגן, ורבות נוספות), בנקאות (Wells Fargo, Royal Bank of Canada), ממשל (ברזיל, קנדה, משרד ההגנה של אוסטרליה וגורמי ממשל נוספים בה), תקשורת, צבא (צבא ארה"ב), וכן כתובות בחתך מדינתי ואזורי (פורטוגל, וותיקן, קונטיקט) ובהן פרטי כתובות פיזיות ודוא"ל.

במסגרת זו פורסמו גם רשימות שונות ובהן כתובות דוא"ל של גורמים פרטיים מישראל וכאלה המיוחסות לגורמי ממשל בישראל (קובץ 1, קובץ 2).

רשימות ובהן טענה לפרטיהם של ישראלים מודלפות מעת לעת הן על ידי גורמים המזוהים עם 'אנונימוס' וארגוני טרור שונים. לעיתים יש באלו מהאמת, אך לרוב הן ישנות, מנופחות במתכוון, או מזוייפות כך שאין בינן ובין המציאות דבר.

לצד גורמי פשיעה, האקרים ובעלי אינטרסים שונים, גם לגורמי טרור עניין בקבצי מידע השייכים לגורמי ממשל וצבא;

הג'האד האסלאמי טען לפרסום רשימה ובה אלפי חיילי צה"ל במהלך מבצע 'עמוד ענן', המורדים החות'ים בתימן טענו בינואר 2015 לחשיפת פרטים של אלף אנשי צבא ומודיעין סעודיים, כעבור חודשיים פרסמו גורמים המזוהים עם 'המדינה האסלאמית' רשימה שמית ובה פרטיהם מאה אנשי צבא אמריקאיים, וחמישה חודשים לאחר מכן, פורסמה רשימה נוספת ובה פרטיהם של כ-1,500 אנשי צבא וממשל אמריקאיים מרחבי העולם.

בעידן זה של מידע דיגיטלי בו מחד גיסא מידע רב נאסף עלינו (בין אם על ידי מסירה אקטיבית שלנו ובין אם באמצעות עצם הפעילות המקוונת הפאסיבית שלנו) ונשמר, למידע יש ערך רב לגורמי פשיעה, טרור, גורמים מדינתיים, חוקרים, חברות מסחריות וגורמים רבים אחרים.

אנו עדים למספר ההולך וגדל של דיווחים על ארועי דליפות מידע ברחבי העולם, לעליית חשיבותו של היחיד בארועים שכאלה (כחוליה החלשה המאפשרת חדירה למערכת ואף ביכולת אדם אחד לגנוב מידע רב כיום באמצעים פשוטים) ולגניבת מידע אישי (פרטים אישיים, נתונים כספיים ורפואיים), לצד הדלפת מסמכים מארגונים וממשלים שונים ברחבי העולם.

ארועים אלו הם בעלי ערך רב לארגוני טרור, אשר להם עניין רב הן בפריצה וההדלפה, כמו גם ביצירת מניפולציה על המידע, ניפוחו וזיופו. לבד מההיבטים של לוחמה פסיכולוגית יש באלו בסיס מידע רב ערך בו ביכולתם לפעול למטרות שונות באמצעות חשיפת פרטיהם של גורמים שונים, ואף יצירת בסיס לסחיטה ואיומים נגדם.

 

בעת התנהלותנו המקוונת בחיים דיגיטליים אלו, הן כמשתמשים והן כגורמי מערכות מידע ומנהלי אתרי אינטרנט, חשוב לזכור כי לצד הקלות שבאיסוף המידע הרב, כך עולה גם הקלות שבחשיפת כמות רבה של מידע זה, אשר הוא בעל ערך לא רק לחברות מסחריות וארגוני פשיעה, אלא גם עבור ארגוני ופעילי טרור.