ההסתערות הישראלית ברצח עם נגד העם הפלסטיני בעזה דומה באופן בולט לבליץ הגרמני בשלבים הראשונים של מלחמת העולם השניה.
כמו שהגרמנים הנאצים שאפו להצדיק את הבליץ נגד שכניהם ממזרח, תוך שימוש בגודש של שקרים ותרוצים שהומצאו היטב, ישראל עושה למעשה אותו הדבר.
אולם, שלא בדומה לנאצים, אשר אלימותם הגלויה זכתה לגינוי נרחב ברחבי העולם, ההתקפה הישראלית הנמשכת נגד רצועת עזה זוכה לסליחה ואפילו להלל על ידי רשת תקשורת ענקית בכל רחבי העולם המערבי מסידני ללוס אנג'לס.
כיום, ישראל עורפת את ראשה של עזה בעוד היא טוענת שהיא נלחמת בחמאס. חיל האויר הישראלי תקף והרס בתי ספר, מסגדים, בתים פרטיים, מוסדות צדקה, מבני ציבור, חנויות, מכללות ואוניברסיטאות, הכל תחת התירוץ הכוזב של לחימה בחמאס.
אין זו מלחמה נגד חמאס. זוהי מלחמה נגד העם הפלסטיני כפי שברור הדבר מהעובדה שמרבית הקורבנות הינם אזרחים חפים מפשע.
וכמו כל הפושעים, ישראל מוצאת מפלט ביצור שקרים וחצאי אמיתות להצדיק את הבליץ הרצחני שלה נגד עם חסר הגנה במהותו.
רבים, ככל הנראה רוב, מיהודי ישראל והעולם מתרברבים על הצבא הישראלי ה"הרואי" ועל "הישגיו" נגד החמאס.כמה יהודים תארו את הטבח כ"מתנת חנוכה הטובה מעולם".
ובכן, אני לא ממש רואה גבורה עילאית כלשהי בשימוש במכונות משוכללות להרוג, דוגמת מטוסי F-16, מסוקי אפצ'י ופצצות מונחות לייזר המשמידות בונקרים, נגד אנשים אשר אין ברשותם צבא או חיל אויר או הגנה אנטי-אוירית.
אין גבורה עילאית אלא פחדנות לשמה בשיגור פצצות קטלניות אלו לעבר בתיהם של אזרחים חסרי הגנה כמו שאין כל גבורה עילאית בתקיפת אזרחים בלתי חמושים ע"י מכונת המלחמה הנאצית.
ללא ספק, אפילו חיל האויר החלש ביותר בעולם יכול להפציץ ולהרוס בתים לא מוגנים ולהרוג אזרחים רבים. תוצר של המוחות החולניים מסוגו של אהוד ברק.
בקצרה, ההתקפה הישראלית נגד העם החסר אמצעים להגן על עצמו וחסר יכולת להגן על ילדיו מפני הברוטליות הישראלית הינו מעשה של פחדנות לשמה. ניתן להשוות זאת להרג מתקוממים יהודים ע"י ה-SS באמצעות מכונות יריה.
ישראל ודובריה במערב טוענים שהצבא הישראלי, וורמכט יהודי על פי כל קנה מידה של ניתוח אובייקטיבי, אינו יותר מאשר תגובה לטילים הפלסטינים הנורים מעזה על ההתנחלויות הישראליות מחוץ לעזה.
ובכן, זהו רק תירוץ מסיבות רבות;
אלו המכונים טילי קסאם הינם כלי נשק סמליים וכמעט לא מזיקים אשר יוצרים יותר רעש מנזק. במשך שמונה השנים החולפות, פחות משני תריסר ישראלים נהרגו מטילים אלה. בעוד אלפי פלסטינים, בעיקר ילדים ואזרחים חפים מפשע אחרים הושמדו ע"י מכונת המלחמה הישראלית חסרת האבחנה. אלו הם פשעי מלחמה הואיל וגם במלחמה קיימת יחסיות ושימוש בכוח מופרז, בעיקר נגד אזרחים, בתגובה לפרובוקציה שולית, מציב את ישראל בבסיס שווה לברבריות הנאצית.
ישנם אלו הטוענים שלישראל הזכות והחובה להגן על אזרחיה. ובכן, זה אינו הנושא האמיתי, מכיוון שניתן לטעון שגם למדינה הגרועה ביותר בעולם קיימת הזכות להגן על אזרחיה.
אולם ישראל מתנהגת בפראות כלפי עם שלם תוך כפיית הסגר כמו נאצי עליהם בהעדר סיבה אחרת מלבד הענשתם על בחירתם בממשלה שגם ישראל וגם בעלת בריתה השומרת, ארה"ב, לא אהבו.
בקצרה, ישראל אמרה לפלסטינים בצורה יעילה, במילים כבמעשים, שלהם שתי ברירות; לרעוב למוות, או להיות מושמדים ע"י מכונת המלחמה הישראלית. במילים אחרות, הפלסטינים חייבים למות אם הם מתנגדים ולמות אם הם לא. זאת בעוד מכונת ההסברה הישראלית (Israeli hasbara) ממשיכה לומר שישראל רק נלחמת בחמאס ומגנה על אזרחיה.
ובכן, החמאס אינו נקי כליל מאשמה במובן מסויים. אולם, חייבים להזכיר לעולם שהתנועה האסלאמית השמיעה בקביעות את קולה בדבר נכונות לעצור את הירי של "כל" הטילים מרצועת עזה אם רק תגמול ישראל ותסיר את הסגר הכמו נאצי.
כמו שכולנו יודעים, ישראל התנגדה בעקביות, תוך התעקשות יהירה שיש לה הזכות להרוג פלסטינים ולפלוש לשטחם כל אימת שהיא מוצאת לנכון.
אין צורך לומר, זה אותו סוג של יהירות וחוצפה שאפיינו את ההתנהגות הנאצית.
לפני מספר ימים, פרשנים ישראלים תארו את רצח העם נגד עזה כגרסה הישראלית של "הפצצות ההלם" האמריקאיות בתחילת הפלישה האמריקאית והכיבוש הנמשך של עראק. הלם ויראה נגד עם מיוסר לגמרי אשר היה תחת מצור מתועב, חסר תקדים באכזריותו ובזדוניותו.
איני יכול להבין מדוע היהודים מתנהגים בדרך זו. האם מחזות החורבן, ההרס והמוות ברחובות והפליטים במחנות של עזה מעניקים להם בטחון עצמי ? האם הם נהנים לראות ילדים פלסטינים שגופם מושחת מרסיסים מאותם טילים נוראיים המכוונים לדירות בניינים ובתים מגובה רב ?
האם זה גורם להם להרגיש שהם מביסים לבסוף את היטלר ?
אני מעלה שאלות אלה מכיוון שראיתי יהודים רוקדים וחוגגים בשמחה את הקטל בעזה. אכן, מבט מהיר בתקשורת הישראלית בימים אלו מגלה חברה חולה וקניבלית שהינה חייתית כמו שגרמניה הנאצית היתה במהלך השואה.
אולי אני עושה אי צדק מסויים עם הגרמנים. ככלות הכל, הגרמנים חיו תחת דיקטטורה שנואה ועריצה אשר באופן ברוטלי מחצה כל הפגנות של אזרחים בעלי מצפון.
אולם, שלא כנאצים, ישראל טוענת להיותה "אור לגויים", "הדמורקטיה היחידה במזרח התיכון" ומדינה מערבית מתורבתת.
ובכן, אם זו התנהגותה של ישראל "דמוקרטית", שוו בדמיונכם כיצד המדינה היהודית תתנהג לכשהישות הטרוריסטית תיפול לידי הכוחות והמפלגות הפאסשיטיות באופן ברור.
הזהרתי בקביעות בכתיבתי שישראל מבצעת רצח עם או שואה נגד העם הפלסטיני ועמים אחרים במזרח התיכון. אזהרותי אינן תעמולה ריקה המכוונת להכתמת דמותה של ישראל. באופן דומה, אין הן מונעות מאנטישמיות או שנאה כלפי העם היהודי, אשר רבים מהם אני מכבד ומעריץ.
אולם את הטבח הפורנוגרפי המזעזע בעזה יש לראות כהוכחה ברורה לאזהרותי. ישראל מייצגת בפשטות את הנאצים של ימינו.
אני יודע שרבים ברחבי העולם, בעיקר במערב, מבינים את האמת שבהיקש זה עמוק בליבותיהם. אולם הם חוששים לקרוא לילד בשמו שמא הם יוכתמו, ירדפו ויוטרדו ע"י התקשורת היהודית רבת העוצמה אשר פחות או יותר שולטת על השיח הציבורי באומות מערביות רבות.
אולם הביישנות של פחדנים אלה לא תעזור להם. כיום, הפלסטינים הם הקורבנות. אולם, לבטח, המחר יביא עימו קורבנות נוספים, והארופאים והאמריקאים במיוחד לא יהיו חסינים.
חייהם אולי לא יהיו תחת איום ישיר כעת. אולם החופש שלהם ללא ספק.
הבה ונזכור בארוע קודר זה את מילותיו של Martin Niemoller אשר התאבל על פשיטת הרגל של האינטלקטואלים הגרמנים בשנים המעטות שלפני מלחמת העולם השניה.
"בגרמניה, הם באו תחילה אל הקומוניסטים, ולא דיברתי כי לא הייתי קומוניסט;
ואז הם באו אל חברי האיגודים המקצועיים, ולא דיברתי כי לא הייתי חבר איגוד מקצועי;
ואז הם באו אל היהודים, ולא דיברתי כי לא הייתי יהודי;
ואז …. הם באו אלי …. ואז כבר לא נותר איש שידבר".
למען השם, הבה ונלמד מההיסטוריה, מכיוון שישראל של היום דומה באופן בולט לגרמניה של 1936.
בבקשה, אימרו לא לנאציזם היהודי לפני שיהיה מאוחר מידי.