עולם הולך ונעלם – צנעת הפרט בעידן המידע

לא בטוח שכשאדוארד סנואדן החליט על מעשה ההדלפה ההמוני של מסמכי ה-NSA, הוא שיער את עוצמת גלי ההדף שיעורר מעשהו זה והיותו נקודת רבת חשיבות ואולי אף מפנה בכל האמור ביחס למידע הקיים, הטיפול בו ואולי אף בחינה מחודשת של מושגים כמו "מידע מסווג", "הדלפה", "צנעת הפרט".

כיום אנו מניחים כי בחסות האינטרנט והעדר התקשורת והנוכחות הפיזית, אנו מוגנים יחסית ואף אנונימיים, אולם עידן זה הופך אותנו לחשופים ומפולחים יותר מאי פעם, ובצורה הולכת וגוברת. מרצוננו על פי רוב, אולם במקרים רבים אף בלי ידיעתנו.

ניתן לחלק את אזרחי האינטרנט בין "נוכחים פעילים" ובין "נוכחים נפקדים";

"נוכחים פעילים" הם אותם משתמשי אינטרנט פעילים המהווים שחקנים בזירה המקוונת ומשתפים מידע (תמונות, מלל, מידע אישי) על אודותם, בעיקר ברשתות החברתיות השונות, אך גם בבלוגים פורומים ושלל אפליקציות.

אלו כוללים את "המודעים", לסכנות הקיימות בעידן זה ונוהגים בצורה מושכלת השומרת על פרטיותם בצורה מיטבית יחסית. זאת לעומת "הבלתי מודעים", לסכנות לפרטיותם המקוונת והפיזית בעידן זה, ובכך חושפים עצמם לסכנות אפשריות (פרסום מאוקטובר 2013 גורס כי משתמשי אינטרנט מעל גיל 50 חושפים מידע אישי רב מידי על עצמם). כמה מאיתנו מודעים לשלל האפשרויות של הגדרות הפרטיות  בפייסבוק, הן לגבי הפרסומים והן לגבי המידע האישי שלנו ? כמה באמת מממשים זאת ?

עם זאת, גם בקרב "המודעים" קיימת חלוקה בין אלו אשר בשל מודעותם לסכנות לצנעת הפרט ינהגו במשנה זהירות בעת פרסום מידע, הן בקביעת הרשאות מתאימות והן בהחלטה על המידע שישתפו מלכתחילה, לבין אלו אשר למרות הסכנות הקיימות, אינם מקפידים על שמירה נאותה של המידע האישי.

למול כל אלו הלוקחים חלק, פעיל יותר או פחות, מבחירה ב"מדיה החדשה", קיימים אותם "נוכחים נפקדים". אלו אשר כלל אינם פעילים בעולם המקוון ואין להם נוכחות ברשתות החברתיות, אולם מידע על אודותם נחשף בלא ידיעתם ורצונם באמצעות אותם שחקני אינטרנט פעילים. לכן למרות היותם נפקדים מהעולם המקוון, גם הם מצויים בסכנת פגיעה לפרטיותם.

עידן המידע הוא לא רק תקופה בה אנו מקבלים יותר ויותר מידע, בעידן הנוכחי אנו חשופים מיום ליום והמידע הנאגר עלינו והופך אותנו לשקופים ומפולחים יותר ויותר. לצד האור שהטיל סנואדן על המידע הרב הנאגר על ידי רשויות בטחון בתחומי חיים שונים, קיים עולם תוכן נוסף – זה המסחרי.

אנו עושים שימוש תדיר בכלים חינמיים האוספים עלינו מידע, הכולל אפילו את היסטוריית המיקומים הפיזיים שלנו. אלו מצויים בשימושם של הגורמים המסחריים לשם יצירת פרופילים מפולחים ומדוייקים יותר ויותר, כדי שנתאים בצורה מדוייקת ככל שניתן למסעות פרסום שונים. אך מידע זה משמש גם חברות, לדוגמא בבואן לקלוט עובדים; הפייסבוק מדוייק ואמין יותר מכל מסמך כתוב של קורות חיים. כאשר אחד משלושה מעסיקים עלול לא לגייס מועמד בגלל הפרופיל שלו ברשתות החברתיות, עולה הסוגיה האם מעסיקים רשאים לבקש את פרטי הגישה לחשבונות הפייסבוק של עובדיהם. מסתבר שאנו לא בהכרח מודעים למידע הרב שנאגר עלינו ובעיקר לא להשלכות העכשוויות ולאלו העתידיות.

למול פעילותם של גורמים עסקיים וממשלתיים לניטור פעילותנו המקוונת ואיסוף המידע בצורה מפולחת אודותינו, קיימות תופעות דוגמת "אנונימוס" הפורצים לגורמים עסקיים, גונבים מידע רב ואף מדליפים אלפים רבים של מסמכי ממשל (בין השאר לאתרים דוגמת "ויקיליקס"), במקרים רבים ישירות ממערכות המידע ושרתי הדואר של משרדי הממשלה עצמם. כל אלו מעמידים בסימן שאלה מושגים דוגמת "מידע מסווג", "איסור פרסום" ו"צנזורה", אך גם מונחים דוגמת "צנעת הפרט", "אישי", "פרטי".

ניתן לראות כי מחד גיסא קיימים לפחות שני מגזרים אשר ברשותם מידע הולך ורב על אזרחי העולם המקוון ואף על אלו שאינם מצויים בו. מנגד קיימים אותם הפועלים להשגת המידע, בין אם מטעמים של פשיעה כלכלית ובין אם בשל אידיאולוגיה זו או אחרת.

בתווך מצויים אנו, החיים בעולם דיגיטלי זה, על פי רוב ללא מודעות רבה. לא לסכנות הקיימות לנו כבר עתה מאגירת המידע ומהאפשרות כי יעשה בו שימוש, או אף כי ייחשף מטעם זה או אחר. אך בעיקר אנו נעדרי מודעות להשלכות העתידיות של מגמות אלו. יתכן כי בני נוער של היום ירצו לשנות זהותם בעתיד הואיל ודברים שהם מפרסמים בלא מודעות כיום בפייסבוק – המדיום זכור הכל ותמיד – ישמשו להם לרועץ בעתיד וימנעו מהם מלהתקבל למקומות עבודה או אף לסחיטתם.

באותה מידה שכל הקשור ב"מרחב הקיברנטי" מצוי בשלבי הבנה ולימוד, כך גם נושא היחס למידע המצוי בו. לא רק שתהליך זה לא הסתיים אנו עוד לא מבינים את העוצמות והמשמעויות העתידיות של עידן "חופש המידע", בו גם המידע האישי, ארגוני ומדינתי נאגר ועלול להיות חופשי.

לאור זאת יתכן והעתיד יזמן לנו מספר תרחישים אפשריים;

מחד גיסא, המשך אגירת המידע בצורה מפולחת יותר והדלפתו כמעשה שבשגרה על ידי בעלי עניין שונים. מאידך גיסא, תהליך כולל של בחינה מחדש מהו מידע. מה משמעותו של צו איסור פרסום בעידן המקוון ? מהו מידע סודי אם ניתן בקלות להדליפו ? מהי צנעת הפרט בעידן הרשתות החברתיות ?

זאת לצד תהליך שלישי בו אנו, אזרחי העולם הדיגיטלי נבין עד כמה אנו שקופים ומפולחים כיום ונפעל לשוב אל אנונימיות יחסית, תוך שימוש בכלים המאפשרים זאת במידת האפשר. לא לצרכים שליליים בהכרח, אלא פשוט כדי להיות אחד מתוך המון. לנסות ולשוב מספר שנים אחורה, כאשר תפקידו העיקרי של מנוע חיפוש היה להחזיר את התוצאות המבוקשות מרחבי האינטרנט ולא לשמש לבניית פרופיל על המשתמש בו.

אנשי אקדמיה סעודיים קוראים לצנזורה עצמית בטוויטר

מחקרו של חוקר סעודי בבריטניה, עבדאללה אל רקף, מצא כי משתמשי טוויטר בערב הסעודית רואים ברשת חברתית זו עורק חיים הכרחי ובלתי ניתן להחלפה.  לדבריו, ממדי החופש שמאפשרות הרשתות החברתיות, העניקה תנופה נרחבת לתביעות לשינוי החברה לטובה יותר. מחקר זה גילה כי 50% ממשתמשי הטוויטר בערב הסעודית הם בני פחות מ-30 שנה, כ-27% בני פחות מ-40 שנה, בעוד שרק 2% הם בני 50 שנה ומעלה.  24% ממשתמשי הטוויטר בעלי תואר בוגר, 14% בעלי תארים מתקדמים. עם זאת רק 51% מהמשתמשים היו מועסקים.

בנוסף גילה המחקר כי 65% משתמשים בטוויטר כל שעה ומהירות קבלת החדשות בערוץ זה גבוהה עבורם ב-70% מאשר באמצעי תקשורת מסורתיים.

בתגובה, הזהירו אנשי אקדמיה סעודיים מפני הבעת ביקורת על דמויות מפתח בממלכה ברשתות החברתיות וקראו להקמת מרכז לאומי ללוחמה בפשעים הקשורים בטכנולוגיית המידע. באלו כלולים הודעות בפייסבוק ובטוויטר נגד שופטים, מדענים, סופרים ופקידים. אלו טענו כי הרשתות החברתיות הפכו לזירה ל"מלחמה קיברנטית נגד דמויות ציבוריות", באמצעות קריקטורות השמות ללעג שופטים ודמויות מפתח נוספות בממלכה לכדי מצב של הוצאת דיבה ולשון הרע, דברים המנוגדים לדבריהם לאסלאם. "הדברים יעמיקו את הפצעים באומתנו ויכרסמו באמון בשופטיה. המוסלמים חייבים תמיד להיות סובלניים וסלחנים".  עוד הזהירו אלו משימוש ברשתות החברתיות, המאפשרות תקשורת קלה בין אנשים, לשם להפצת "רעיונות מזיקים", כאשר תחת התרוץ של חופש הביטוי מספר משתמשים ברשתות החברתיות "השמיצו אנשים תמימים והפיצו שמועות שגויות".

גולת הכותרת היתה הקריאה של אלו לפיקוח הדוק על אתרים ורשתות חברתיות בממלכה.

אינטרנט מהיר במצרים: מצרך נדיר

משרד התקשורת וטכנולוגיית המידע במצרים פרסם לאחרונה דוח ממנו עולה כי רק ל-2% מתושבי מצרים יש גישה לאינטרנט בפס רחב, בהשוואה ל-25% בישראל ו-10% באיחוד האמירויות. עם זאת מציין הדוח כי מצרים היא מבין המדינות אשר חיבור פס הרחב בהן הוא מהזולים, בעלות חודשית של 8.2 USD. כצפוי, קהיר מובילה את ערי מצרים במספר מנויי ה-ADSL עם שיעור של 56%, בעוד ש-19% מצויים באזור הדלתא. מספר משתמשי האינטרנט הסלולרי גדל מ-1.3 מיליון בשנת 2009 ל-3.07 בשנת 2011.  עוד עולה מהדוח כי סקטור טכנולוגיית המידע והתקשורת (ICT) היווה 4.6% מהתמ"ג בשנים 2011/2012 לעומת 4.2% שנתיים קודם לכן. מספר החברות בתחום זה גדל מ-2,348 בשנת 2007 ל-4,428 בשנת 2011.

נתונים נוספים מגלים כי 60% ממשתמשי האינטרנט במצרים הם גברים, 20% הם בני פחות מ-15 שנה, 35% בגילאי 15-24, בעוד אלו שבגילאי 25-74 מהווים 45% ממשתמשי האינטרנט במדינה. נתון מעניין מגלה כי 56% אינם מוגדרים כחלק מכוח העבודה, 30.6% הם עובדים שכירים, 7.4% הם פרילנסרים ו-4.6% מובטלים. עוד עולה כי מבין משתמשי האינטרנט המועסקים, רק 0.11% הם אנשי כוחות הבטחון.

אולם עם זאת חשוב להציב נתונים אלו בהקשר הכולל של שיעור חדירת האינטרנט למדינה אשר עמד בסוף יוני 2012 על 35.6% בלבד מתושבי המדינה. כך שכל האמור לעיל תקף לגבי מעט יותר משליש מאוכלוסיתה של מצרים בעוד כל היתר נעדרי כל גישה לאינטרנט.

לראשונה בכווית: עונש גלות בגין פרסום בטוויטר

ב-27 בינואר דווח כי עבדאללה פירוז עבדאללה עבד אלכרים, פעיל זכויות אדם כוויתי הלומד משפט במצרים, נידון ב-9 בינואר לחמש שנות מאסר ולהגליה מהנסיכות עם סיומן, זאת בשל הודעות שהציב בטוויטר שהופנו בין השאר לאמיר כווית ונתפסו כפוגעניות.

"אביב העמים הערבי" ששטף את המזרח התיכון לא פסח על כווית, במסגרת זו נעצרו עשרות פוליטיקאים, עיתונאים ופעילים מקוונים, על פי רוב בהאשמה של "פגיעה באמיר". במהלך השנים האחרונות נעצרו בה למעלה מ-30 איש בעוון פרסום תכנים באינטרנט, מרביתם של אלו הואשמו בפרסום תכנים, בטוויטר דווקא, הפוגעים באמיר. בדיוק כמו במקרה זה, אולם זו הפעם הראשונה בה מורה בית המשפט על גירושו הקבוע של אזרח כווית עם תום תקופת מאסרו.

עוד נודע בימים אלו על מעצר משתמש אינטרנט באיראן אשר ניהל עמוד פייסבוק בשם “Sherarat”.

טוויטר השעתה את חשבון גדודי עז א-דין אל-קסאם

ב-10 בינואר דווח באתר האינטרנט של גדודי עד א-דין אל-קסאם כי יום קודם לכן טוויטר השעתה את חשבונם @AlqassamBrigade ללא כל אזהרה. זאת באמצעות הודעה שהתקבלה כי חשבונם ברשת חברתית זו הושעה, מצב הקיים גם כעת. עוד נמסר בדיווח זה כי הארגון מאשר שלא הפר את תנאי השימוש של טוויטר וכי יתכן והדבר נובע מכך ש"טוויטר כפוף לארה"ב ול'ישראל' כתמיד". ההודעה מגנה את המעשה וקוראת לחופש הביטוי במדיה.

בנוסף קיים לארגון החשבון @Qassam_Arabic אשר בו למעלה מ-5,700 ציוצים.

הודעות בטוויטר ציינו כי הארגון פתח חשבון חדש @qasambrigade, אולם בדיקה מגלה כי גם זה מושהה. קיימים חשבונות נוספים בטוויטר הנושאים את שם הארגון, אולם אלו אינם רשמיים והפעילות בהם היא משנת 2012 בלבד.

בלוגר מצרי לכלא בשל העלבת שר הפנים

אחמד אנואר, בלוגר מצרי, נידון ב-22 ינואר לשלושה חודשי מאסר ולקנס כספי בגין "העלבת שר הפנים" כמו גם "להסתת אחרים בכוונת תחילה באמצעות שימוש באינטרנט". זאת בשל סרטון אשר הציב שנה קודם לכן בערוץ היוטיוב שלו אשר לעג לשר המצרי ומתח ביקורת על המשטרה המקומית ועוסק בארוע שבו ארגן משרד הפנים ובו הופיעו אומנים במטרה "להעלות את מורל השוטרים".

התלונה בעניין זה הוגשה כבר בשנת 2012 וב-17 במרץ 2013 הורתה התביעה על מעצרו והחליטה להעמידו לדין ב-27 בחודש. ביוני אותה השנה נדרש התיק להשלמות נוספות.

בראיון לסוכנות הידיעות AP, הצהיר אנואר על כוונתו לערער העונש וטען כי הפסיקה סותרת את החוקה החדשה, הכוללת הבטחה לחופש ביטוי, אשר אושרה לאחרונה במשאל עם במדינה. "כולם מהללים את החוקה כטובה ביותר. אני נשפטתי בשל סרטון וידאו". משרד החוץ המצרי תאר את הדיווחים כ"חוטאים לאמת" וקבע כי הממשלה מכבדת את זכויות האדם בעודה עסוקה ב"לוחמה בטרור".

ממשל זמין בירדן

בשנת 2013 שלחו תושבי ירדן 2.1 מיליון שאילתות במסרונים בנוגע לשרותים ציבוריים. זאת באמצעות שרות הממשל זמין בממלכה אשר נחנך בשנת 2006, מספר כפול מהשנה הקודמת. האזרחים יכולים לקבל מידע על אודות 40 שרותים המעניקים 27 רשויות ציבוריות שונות באמצעות משלוח מסרונים. השאילתה מתבצעת באמצעות משלוח מילת מפתח מסויימת למספר 94444, וקבלת המידע המבוקש במסרון חוזר. שרות זה ניתן לקבל גם באמצעות הורדת אפליקציה מתאימה מהאתר.

עם זאת, נראה כי יש עוד מקום לשיפורים רבים בזירה המקוונת בירדן; לאחרונה פורסם כי הממלכה, אשר שיעור חדירת האינטרנט בה, עמד לפני שנה וחצי על 38% בלבד, היא מבין האיטיות ביותר באינטרנט מקרב מדינות האזור והעולם בכל האמור במהירות העלאה והורדה (מקומות 147 ו-159 בהתאמה). זאת לצד הפגנות שהתקיימו בה ביולי 2012 בעד צנזורת פורנוגרפיה באינטרנט, ומנגד פעילות מחאה מסוף אוגוסט אותה שנה נגד כוונת הממשלה אכן לחסום תכנים שכאלה. במחאה על כוונת הממשלה לשנות את חוקי העיתונות והפרסומים במטרה להגביל בדרך זו את האינטרנט בממלכה, נוצר מסע ובו נקראו משתמשי האינטרנט, גם באמצעות ארוע בפייסבוק בשם "Jordan Internet Blackout Day", להחשיך את האינטרנט בממלכה ב-29 באוגוסט. חוק זה אושר במחצית חודש ספטמבר 2012.

האקר בן 11 ודוברת מועצה בעלת חשבון פייסבוק – הסכנות המקוונות באיראן

איראן עצרה האקר בן 11 בעיר באבול בחשד כי השיג סיסמאות גישה לחשבונות דוא"ל של משתמשים והעביר כספים לחשבון הבנק שלו, כך הודיע מפקד מחלקת הלוחמה בפשיעה הקיברנטית במחוז מזנדראן, אחמד רזא רוסתמי. במקביל נודע כי אעט'ם אלסאדאת חסיני, חברת מועצת העיר בהשהר, פוטרה מתפקידה כדוברת המועצה, הואיל והיא מפעילה חשבון פייסבוק. לדבריה, היא קיבלה "עצה ידידותית" לא להצטרף לרשת חברתית זו מאת חברים ותיקים במועצה, אולם היא לא חשבה כי הדברים ירחיקו לכת לכדי פיטוריה. ראש המועצה מנגד דחה את הקשר בין הפיטורין לבין חשבון הפייסבוק של הדוברת הכולל דיווחים קצרים על פגישות המועצה.

איראן, אשר שיעור חדירת האינטרנט בה הוא מהגבוהים במזרח התיכון ועמד על 53% לפני כשנה וחצי, פועלת בצורה נמרצת להצרת צעדי אזרחיה משימוש חופשי באינטרנט. זאת בשלל דרכים, ובכלל זה קיומה של משטרת סייבר העוסקת בין השאר בפשיעה קיברנטית. קביעה מאוקטובר 2012 כי שימוש באמצעים המאפשרים עקיפה של צנזורת האינטרנט במדינה נחשב כפשע קיברנטי. לצד ארועים מהעת האחרונה דוגמת פסק ההלכה של מנהיגה הרוחני של איראן כי צ'ט מקוון בין המינים ברשתות החברתיות הוא איסור דתי, במענה לשאלה שנשלחה בדוא"ל לאתרו. זמן קצר לאחר חסימת שני שרותי צ'ט; WeChat וכן זה המאובטח Cryptocat. כמו כן, בימים האחרונים דווח על חסימה בת חצי יום של הרשת החברתיתInstagram , אשר מעולם לא נחסמה קודם לכן במדינה.

יתכן ואיראן אכן מתכננת צעדים להקלת ההגבלות השלטוניות על האינטרנט בתחומה ואולי כדברי שר התרבות, אכן עוד חמש שנים תושבי איראן יוכלו לצחוק על ההגבלות הקיימות היום על טלביזיה בלווין ועל אתרי אינטרנט. אולם לפי שעה ילד בן 11 ודוברת מועצה נאלצים לשלם את המחיר בעוון פעילות מקוונת. לעיתים תמימה ביותר.

הממשל התורכי מכביד את ידו על האינטרנט במדינה

תורכיה היא אחת מהמדינות המקוונות ביותר באזורנו אשר בה שיעור חדירת האינטרנט עמד בסוף שנת 2012 על כ-46%, אולם באותה מידה קיימות בה לאורך השנים הגבלות שלטוניות על חופש הגישה לאתרים מערביים פופולריים וזאת על פי רוב בצו בית משפט אשר מורה על סגירת האתר בשל תכנים הקיימים בו הפוגעים בסמליה של המדינה. במהלך השנים האחרונות נחסם האתר YouTube באופן זה מספר פעמים במדינה ובכלל זאת למשך מספר חודשים בשנת 2010;

להבדיל מיתר מדינות המזרח התיכון, חסימת אתרים אלו בתורכיה היתה על פי רוב בצו בית משפט המורה לגורמי הממשל לאסור את הגישה לאתר הרלבנטי. אולם בימים האחרונים דווח כי המפלגה השלטת ניסחה הצעת חוק חדשה אשר תאפשר שליטה הדוקה יותר על האינטרנט. זאת באמצעות מתן אפשרות לשלטונות לחסום גישה לאתר לא ראוי תוך 48 שעות. מהר יותר מהתקנות הנהוגות כיום. עוד מאפשרת הצעת החוק לשלטונות לשמור את פרטיהם של משתמשי האינטרנט במדינה לתקופה של עד שנתיים, ובכלל זה היסטורית השימוש והחיפושים.

במקביל, נחסמה ב-8 בינואר, בהוראת בית משפט, אפשרות הגישה במדינה לאתר שיתוף הוידאו Vimeo. חסימה שהוסרה כעבור 24 שעות.

אמנם קיימת ההערכה כי צעדים אלו מקורם בחשש של השלטונות מפני גילויים נוספים על אודות השחיתות במדינה. אולם כאמור, אין זו מדיניות תורכית חדשה של הצרת צעדיהם של משתמשי האינטרנט במדינה, אלא שלב נוסף – גם אם משמעותי ומדאיג – בהכבדת יד השלטונות על האינטרנט והמשתמשים בו בתורכיה.

האם יאסר האינטרנט בחלקים מסומליה ?

ב-9 בינואר דווח כי התנועה האלסאמית א-שבאב, השולטת בעיקר בחלקים הכפריים של מרכז ודרום סומליה, אסרה את השימוש באינטרנט בשטחים שתחת שלטונה וזאת מחשש לריגול ופיקוח אחר פעולותיה בקרן אפריקה.  האיסור הוא על שימוש באינטרנט באמצעות מכשירים ניידים וסיבים אופטיים ברחבי סומליה, כשהארגון הורה לחברות התקשורת לממש זאת תוך 15 יום. עוד נמסר בהודעה כי "כל גורם פרטי או חברה אשר לא יפעל בהתאם להוראה זו, יחשב כמשתף פעולה עם האויב ויטופל בהתאם לחוקי השריעה". לפי שעה שתי ספקיות האינטרנט הגדולות בסומליה לא הגיבו לקריאה זו. הנחיה זו מגיעה לאחר שהארגון אסר במהלך השנים האחרונות על עישון, משחק כדורגל, צפיה בסרטים וסממנים מערביים אחרים ברחבי המדינה.

סומליה היא אחת מהמדינות ובהן שיעור חדירת האינטרנט מהנמוכים בעולם – 1.2% בלבד נכון לסוף יוני 2012. עם זאת, דווח כי אינטרנט סלולרי המבוסס דור שלישי נכנס למדינה לפני כשנה והפך לפופולרי ותקשורת המבוססת סיבים אופטיים הגיעה לבירה בנובמבר אשתקד. עדיין מרבית השימוש באינטרנט במדינה הוא מנקודות גישה ציבוריות – אינטרנט קפה – אשר עליהם לא חלה הודעת הארגון.  מנגד, יש באיסור זה כדי לפגוע בארגון עצמו אשר מיטיב לנצל את האינטרנט והרשתות החברתיות שבו לשם הפצת דברי תעמולה ופניה לתומכים. אחד מהמקרים המפורסמים הוא השתלטות פעיליו על הקניון בקניה, אשר לוותה בדיווחים שוטפים בחשבון הטוויטר של הארגון במהלך השעות הראשונות של הארוע.

רבים מתושבי תורכיה מתנגדים לשיתוף מידע פרטי עם המדינה

בידיעה מה-28 באוקטובר נמסר על דוח מאת חברת מחקר תורכית אשר בדק נושאים שונים ובתוך כך עלה כי מרבית תושבי המדינה מביעים התנגדות לשיתוף מידע פרטי ואישי עם הרשויות. 81.4% מהנשאלים ענו בשלילה על השאלה האם ירצו כי המדינה תדע מידע פרטי ואישי אודותם. 14.8% ענו כי יסכימו לכך ו-3.8% חסרי עמדה בנושא.

53% השיבו כי אינם מאמינים שהמדינה מגנה או תגן בעתיד על המידע האישי של אזרחיה. 32.8% הביעו את אמונם במדינה ו-14.3% אינם יודעים.

מהמחקר עולה כי תומכי מפלגת השלטון הם התומכים הגדולים ביותר (50.3%) בדעה כי המדינה שומרת על המידע האישי של אזרחיה. תומכי יתר המפלגות הביעו אמון בשיעורים קטנים בהרבה.

המחקר, אשר בוצע ב-31 ממחוזותיה של תורכיה בין התאריכים 8-21 אוקטובר 2013 וכלל 1,200 נשאלים, בוצע בצילן של טענות שהועלו בקיץ האחרון לפיהן שרות המודיעין התורכי (MIT), אסף מידע אישי בצורה בלתי חוקית תוך שיתוף פעולה עם מוסדות ציבור. דבר אשר הביא לדאגה רבה לפיה תורכיה צועדת לקראת מערכת מרכזית בה נאספים פרטים אישיים של האזרחים בצורה בלתי חוקית. בתוך כך נטען כי סוכנות המודיעין הגיעה להסכמות עם חברת התעופה התורכית ועם משרד החינוך, לצד מוסדות נוספים, המאפשרות לסוכנות המודיעין לבנות פרופיל של כל אדם אשר ישתמש בשרותים אלו. טענות אשר הוכחשו בזמנו על ידי סוכנות המודיעין התורכית.

קשה להיות משתמש אינטרנט במזרח התיכון

לאחרונה היינו עדים למספר מעצרים של האקרים במערב; בבריטניה נאשם צעיר בן 28 בפריצה למערכות מחשב של צבא ארה"ב, NASA וסוכנויות פדרליות אחרות. בקנדה הואשם ילד בן 12 כי פרץ, בשם "אנונימוס", למספר אתרי ממשל ומשטרה,  זאת לא ממניעים פוליטיים, אלא לשם טובת הנאה; תמורת המידע שהעביר קיבל הילד משחקי מחשב. ההערכה היא כי במעשיו הוא גרם לנזק בשווי של 60 אלף דולר.

אולם באזורנו קיימות עדויות רבות על מעצר משתמשי אינטרנט מבלי שיבצעו פריצה כלשהי לאתרים, אלא רק בשל השימוש שהם עושים באינטרנט וברשתות החברתיות.

באלג'יריה נעצר ב-9 באוקטובר בלוגר מקומי לאחר שהציב בדף הפייסבוק שלו קריקטורות של הנשיא, זאת באשמה של חתירה תחת הרשויות, העלבת הנשיא והסתה לטרור. ב-10 בספטמבר נודע כי הבלוגר והפעיל הפוליטי האיראני הוותיק מהדי חזעלי נידון לשש שנות מאסר באשמת "הפצת תעמולה נגד המשטר ופעילות נגד הבטחון הלאומי". עוד קודם לכן, בתחילת חודש ספטמבר, נעצר עו"ד מצרי לאחר שהשתמש באינטרנט קפה מקומי לשם לימוד שפות ובכלל זה עברית. הוא הואשם כי ביקר באתר המוסד וכי הוא מהווה ללא ספק סוכן ישראלי.

בימים אלו נידון בלוגר כוויתי לעשר שנות מאסר באשמת העלבת הנביא מחמד וכן מלכי ערב הסעודית ובחריין בציוצים שהציב בטוויטר. באיראן נעצר צעיר בן 16 הפעם דווקא באשמה של פריצה ליותר מ-200 חשבונות דוא"ל של Yahoo ולא בשל שימוש תמים באינטרנט.

בתוך כך פורסם כי לא רק ארה"ב עוקבת אחר אזרחיה, מבין 12 מדינות נוספות ניתן למצוא את סוריה, איראן ובחריין לצד נציגות מרחבי העולם המערבי דוגמת בריטניה, קנדה, צרפת, גרמניה וניו זילנד.