עולם הולך ונעלם – צנעת הפרט בעידן המידע
לא בטוח שכשאדוארד סנואדן החליט על מעשה ההדלפה ההמוני של מסמכי ה-NSA, הוא שיער את עוצמת גלי ההדף שיעורר מעשהו זה והיותו נקודת רבת חשיבות ואולי אף מפנה בכל האמור ביחס למידע הקיים, הטיפול בו ואולי אף בחינה מחודשת של מושגים כמו "מידע מסווג", "הדלפה", "צנעת הפרט".
כיום אנו מניחים כי בחסות האינטרנט והעדר התקשורת והנוכחות הפיזית, אנו מוגנים יחסית ואף אנונימיים, אולם עידן זה הופך אותנו לחשופים ומפולחים יותר מאי פעם, ובצורה הולכת וגוברת. מרצוננו על פי רוב, אולם במקרים רבים אף בלי ידיעתנו.
ניתן לחלק את אזרחי האינטרנט בין "נוכחים פעילים" ובין "נוכחים נפקדים";
"נוכחים פעילים" הם אותם משתמשי אינטרנט פעילים המהווים שחקנים בזירה המקוונת ומשתפים מידע (תמונות, מלל, מידע אישי) על אודותם, בעיקר ברשתות החברתיות השונות, אך גם בבלוגים פורומים ושלל אפליקציות.
אלו כוללים את "המודעים", לסכנות הקיימות בעידן זה ונוהגים בצורה מושכלת השומרת על פרטיותם בצורה מיטבית יחסית. זאת לעומת "הבלתי מודעים", לסכנות לפרטיותם המקוונת והפיזית בעידן זה, ובכך חושפים עצמם לסכנות אפשריות (פרסום מאוקטובר 2013 גורס כי משתמשי אינטרנט מעל גיל 50 חושפים מידע אישי רב מידי על עצמם). כמה מאיתנו מודעים לשלל האפשרויות של הגדרות הפרטיות בפייסבוק, הן לגבי הפרסומים והן לגבי המידע האישי שלנו ? כמה באמת מממשים זאת ?
עם זאת, גם בקרב "המודעים" קיימת חלוקה בין אלו אשר בשל מודעותם לסכנות לצנעת הפרט ינהגו במשנה זהירות בעת פרסום מידע, הן בקביעת הרשאות מתאימות והן בהחלטה על המידע שישתפו מלכתחילה, לבין אלו אשר למרות הסכנות הקיימות, אינם מקפידים על שמירה נאותה של המידע האישי.
למול כל אלו הלוקחים חלק, פעיל יותר או פחות, מבחירה ב"מדיה החדשה", קיימים אותם "נוכחים נפקדים". אלו אשר כלל אינם פעילים בעולם המקוון ואין להם נוכחות ברשתות החברתיות, אולם מידע על אודותם נחשף בלא ידיעתם ורצונם באמצעות אותם שחקני אינטרנט פעילים. לכן למרות היותם נפקדים מהעולם המקוון, גם הם מצויים בסכנת פגיעה לפרטיותם.
עידן המידע הוא לא רק תקופה בה אנו מקבלים יותר ויותר מידע, בעידן הנוכחי אנו חשופים מיום ליום והמידע הנאגר עלינו והופך אותנו לשקופים ומפולחים יותר ויותר. לצד האור שהטיל סנואדן על המידע הרב הנאגר על ידי רשויות בטחון בתחומי חיים שונים, קיים עולם תוכן נוסף – זה המסחרי.
אנו עושים שימוש תדיר בכלים חינמיים האוספים עלינו מידע, הכולל אפילו את היסטוריית המיקומים הפיזיים שלנו. אלו מצויים בשימושם של הגורמים המסחריים לשם יצירת פרופילים מפולחים ומדוייקים יותר ויותר, כדי שנתאים בצורה מדוייקת ככל שניתן למסעות פרסום שונים. אך מידע זה משמש גם חברות, לדוגמא בבואן לקלוט עובדים; הפייסבוק מדוייק ואמין יותר מכל מסמך כתוב של קורות חיים. כאשר אחד משלושה מעסיקים עלול לא לגייס מועמד בגלל הפרופיל שלו ברשתות החברתיות, עולה הסוגיה האם מעסיקים רשאים לבקש את פרטי הגישה לחשבונות הפייסבוק של עובדיהם. מסתבר שאנו לא בהכרח מודעים למידע הרב שנאגר עלינו ובעיקר לא להשלכות העכשוויות ולאלו העתידיות.
למול פעילותם של גורמים עסקיים וממשלתיים לניטור פעילותנו המקוונת ואיסוף המידע בצורה מפולחת אודותינו, קיימות תופעות דוגמת "אנונימוס" הפורצים לגורמים עסקיים, גונבים מידע רב ואף מדליפים אלפים רבים של מסמכי ממשל (בין השאר לאתרים דוגמת "ויקיליקס"), במקרים רבים ישירות ממערכות המידע ושרתי הדואר של משרדי הממשלה עצמם. כל אלו מעמידים בסימן שאלה מושגים דוגמת "מידע מסווג", "איסור פרסום" ו"צנזורה", אך גם מונחים דוגמת "צנעת הפרט", "אישי", "פרטי".
ניתן לראות כי מחד גיסא קיימים לפחות שני מגזרים אשר ברשותם מידע הולך ורב על אזרחי העולם המקוון ואף על אלו שאינם מצויים בו. מנגד קיימים אותם הפועלים להשגת המידע, בין אם מטעמים של פשיעה כלכלית ובין אם בשל אידיאולוגיה זו או אחרת.
בתווך מצויים אנו, החיים בעולם דיגיטלי זה, על פי רוב ללא מודעות רבה. לא לסכנות הקיימות לנו כבר עתה מאגירת המידע ומהאפשרות כי יעשה בו שימוש, או אף כי ייחשף מטעם זה או אחר. אך בעיקר אנו נעדרי מודעות להשלכות העתידיות של מגמות אלו. יתכן כי בני נוער של היום ירצו לשנות זהותם בעתיד הואיל ודברים שהם מפרסמים בלא מודעות כיום בפייסבוק – המדיום זכור הכל ותמיד – ישמשו להם לרועץ בעתיד וימנעו מהם מלהתקבל למקומות עבודה או אף לסחיטתם.
באותה מידה שכל הקשור ב"מרחב הקיברנטי" מצוי בשלבי הבנה ולימוד, כך גם נושא היחס למידע המצוי בו. לא רק שתהליך זה לא הסתיים אנו עוד לא מבינים את העוצמות והמשמעויות העתידיות של עידן "חופש המידע", בו גם המידע האישי, ארגוני ומדינתי נאגר ועלול להיות חופשי.
לאור זאת יתכן והעתיד יזמן לנו מספר תרחישים אפשריים;
מחד גיסא, המשך אגירת המידע בצורה מפולחת יותר והדלפתו כמעשה שבשגרה על ידי בעלי עניין שונים. מאידך גיסא, תהליך כולל של בחינה מחדש מהו מידע. מה משמעותו של צו איסור פרסום בעידן המקוון ? מהו מידע סודי אם ניתן בקלות להדליפו ? מהי צנעת הפרט בעידן הרשתות החברתיות ?
זאת לצד תהליך שלישי בו אנו, אזרחי העולם הדיגיטלי נבין עד כמה אנו שקופים ומפולחים כיום ונפעל לשוב אל אנונימיות יחסית, תוך שימוש בכלים המאפשרים זאת במידת האפשר. לא לצרכים שליליים בהכרח, אלא פשוט כדי להיות אחד מתוך המון. לנסות ולשוב מספר שנים אחורה, כאשר תפקידו העיקרי של מנוע חיפוש היה להחזיר את התוצאות המבוקשות מרחבי האינטרנט ולא לשמש לבניית פרופיל על המשתמש בו.