המשך ההגבלות התקשורתיות באיראן

באיראן קיימת התנכלות שלטונית רחבת היקף מזה שנים לתקשורת באשר היא ובכלל זה לאינטרנט ולמשתמשים בו. במסגרת זו דווח לאחרונה על איום בהוצאתו להורג של משתמש פייסבוק שהעליב את הנביא והנחיה משפטית לסגירת אפליקציות תקשורת במדינה.

Soheil Arabi נעצר בנובמבר 2013 באשמת "העלבת הנביא" לאחר שיצר באוגוסט 2012 עמוד פייסבוק בו מתח ביקורת על המשטר כאחראי על הבעיות החברתיות, כלכליות ופוליטיות של המדינה. לטענת בית המשפט הוא נאץ את שם הנביא בשמונה עמודי פייסבוק שונים שהוא מנהל תחת סעיף 286 לחוק הפלילי האסלאמי.

זאת לצד הידיעות שפורסמו ב-7 בינואר על כוונת השלטונות לחסום בפרק הזמן המיידי את אפליקציות התקשורת LINE, WhatsApp,Tango על פי הוראת רשויות המשפט במדינה, צעד שזכה בעבר להתנגדותו של הנשיא רוחאני בטענה כי על הרשויות לפעול אך ורק נגד תכנים בלתי חוקיים.

לא רק האינטרנט זוכה להגבלות אלו, לאחרונה נמסר על צעדים נגד צלחות הלווין וספקיהן במדינה; במסגרת זו דווח על הרס 6,000 צלחות לווין על ידי אנשי דת בעיר שיראז ומעצר 21 סוחרי צלחות אלו בבירה טהראן.

טענה כי האתר Charlie Hebdo חסום בפקיסטאן

בשעות הערב של ה-11 בינואר פרסם חוקר האינטרנט Helmi Noman ידיעה לפיה אתר האינטרנט של כתב העת הצרפתי Charlie Hebdo חסום בפקיסטאן;

כעבור 12 דקות הוא פרסם הודעה נוספת לפיה ספקיות האינטרנט בפקיסטאן חוסמות אתר זה באמצעות התוכנה הקנדית Netsweeper;

משטרת סקוטלנד מזהירה כי היא עוקבת אחר הרשתות החברתיות

בהודעה מה-30 דצמבר בחשבון הטוויטר הרשמי של משטרת סקוטלנד פורסמה האזהרה כי היא תמשיך לעקוב אחר תגובות ברשתות החברתיות וכי כל תגובה פוגענית תחקר;

ערב הסעודית סגרה 10,000 חשבונות טוויטר במהלך שנת 2014

ב-15 דצמבר פורסם כי הועדה הסעודית לציווי הטוב ואיסור הרע סגרה במהלך שנת  2014 10,117 חשבונות טוויטר בשל "הפרות דתיות".

דובר הרשות מסר כי "המשתמשים ביצוע הפרות דתיות ומוסריות ולפיכך הרשות חסמה ועצרה מספר מבעלי החשבונות. אולם היה קושי לעקוב אחר כל החשבונות בשל אבטחה מתקדמת בה נעשה שימוש בסוג זה של מדיה חברתית".

הבכיר הוסיף כי "מחלקת פשעי IT ברשות מילאה תפקיד מרכזי בסגירת חשבונות אלו. המחלקה שלנו מחולקת לשניים: הראשונה מקבלת דיווחים ותלונות מהאזרחים והתושבים, בעוד השניה מנטרת ומבצעת פעולות המשך באתרים ואפליקציות שונות".

מקור אחר התייחס לסגירת 9,000 חשבונות טוויטר אשר הפיצו פורנוגרפיה, תוך התייחסות לכך שהרשות "הצליחה לפרוץ לחשבונות פורנו בטוויטר, לסוגרם ולהביא למעצר חלק מבעליהם".

Pastebin ו-31 אתרים נוספים חסומים בהודו

בעת האחרונה דווח על חסימת האתר Pastebin ואתרים פופולריים אחרים בהודו, חלקם מאפשרים הצבת הודעות בצורה אנונימית.

בהודעה מה-19 דצמבר צויין בחשבון הטוויטר של Pastebin כי האתר חסום במדינה;

גם לאחר שבוע עדיין דווח כי אתר זה חסום במדינה, תוך הפניית האצבע המאשימה לעבר ממשלת הודו;

אכן,  ב-31 דצמבר פורסמה הרשימה הכוללת 32 אתרים במסמך המופנה לספקיות האינטרנט במדינה;

B6KwUsICIAAAaMn

פרוייקט TOR מזהיר מפני נסיונות פריצה לרשת

ב-19 דצמבר פורסמה הודעה בבלוג של פרויקט TOR לפיה נודע להם על כוונה לשבש את פעילות הרשת במהלך הימים הקרובים וזאת באמצעות תפיסת שרתים מיוחדים בה הנקראים Directory authorities.

ההודעה מסרה כי הגורמים בפרויקט נוקטים בצעדים על מנת להבטיח את בטחון המשתמשים, לשם כך נבנתה המערכת באופן המאפשר לשמור על אנונימיות המשתמשים גם אם זו הותקפה. לפיכך TOR נשארה בטוחה לשימוש.

לצד הבעת התקווה כי התקפה שכזו לא תתממש, נכתב בהודעה כי במידה ואכן זו תתבצע, המשתמשים יקבלו עדכון על כך מיידית באמצעות הבלוג או חשבון הטוויטר של הפרויקט (@TorProject), לצד כל המידע הקשור לבטחונם של המשתמשים.

מעצר משתמש פייסבוק בתאילנד באשמת ביזוי המלך

באתר חדשות תאילנדי פורסם ב-12 דצמבר כי משטרת בנגקוק עצרה תושב הבירה באשמת השמצת המלך בפייסבוק, למעלה משנה לאחר שהוגשה התלונה.

חטיבת המלחמה בפשעי טכנולוגיה (TYCSD) במשטרת תאילנד עצרה אזרח אשר הואשם בהפרת חוק 'בזיון המלוכה' או סעיף 112 בחוק הפלילי וכן סעיף 114 בחוק פשעי מחשב משנת 2007 בשל פרסום תכנים לא חוקיים באינטרנט.

סגן מנהל היחידה מסר כי קבוצה של מלוכנים הגישו תלונה נגד החשוד במחצית שנת 2013 בשל חשבון פייסבוק בשם ‘Pongsathorn B.’  אשר השמיץ את המלך. בהמשך זוהה מפעיל החשבון על ידי המשטרה אשר ביקשה מבית המשפט את מעצרו בסוף חודש יוני.

בחקירתו הודה החשוד שהציב תכנים אלו.

צעירה מוסלמית מואשמת בבריטניה בעידוד הטרור באמצעות הטוויטר

ב-10 דצמבר דווח על משפטה בבריטניה של אישה עראקית בשם Alaa Abdullah Esayed בת 22 המואשמת בהצבת 45,600 הודעות טוויטר "המעודדות ילדים לאחוז בנשק ולדבוק בדרך הקיצוניות", כל זאת תוך פחות משנה, לצד העלאת תמונות של גופות ברשת האינסטגרם והפצת קישורים לאתרים העוסקים בטרור. בדיון הכחישה הצעירה את האשמות נגדה בדבר עידוד טרור וכן פרסום והפצת חומרי טרור.

משפטה החל ב-27 נובמבר ובו היא שוחררה בערבות עד לדיון שנערך ב-10 דצמבר. המשך המשפט נקבע ל-19 בדצמבר.

כחלק מהסיקור נפתחה בטוויטר תגית לפרשה זו – .

 

עוד ממסמכי סנואדן: לסוכנויות המודיעין היתה גישה קבועה לכבלים תת ימיים

ב-25 בנובמבר פורסם על מסמכים משנת 2009 שהיו ברשותו של אדוארד סנואדן מהם עולה כי ה-GCHQ הבריטי (יחד עם ה-NSA בארה"ב) היו בעלי גישה ל-63 כבלים תת ימיים ברחבי העולם. אלו ניתבו את מרבית תעבורת האינטרנט בעולם, כמו גם חיבורי רשת פרטיים בין ספקי תקשורת ומרכזי נתונים ארגונים. על פי הדיווח באתר הגרמני Süddeutsche Zeitung, חברת התקשורת Cable & Wireless – המהווה כעת חלק מחברת Vodafone – "סיפקה את רוב הנתונים בצורה פעילה לתוכניות המעקב של ה-GCHQ וקיבלה בתמורה מיליוני פאונד כפיצוי".

יחסים אלה היו כל כך מעמיקים עד כי עובד של ה-GCHQ התמנה לעבוד במשרה מלאה ב-Cable & Wireless (תחת הכינוי “Gerontic” במסמכי ה-NSA) לנהל את פרויקטי ההאזנה בפברואר 2009. בחודש יולי אותה השנה סיפקה החברה גישה ל-29 מתוך 63 הכבלים התת ימיים שברשימה, דבר המהווה כ-70% מקיבולת הנתונים הזמינים לתוכניות המעקב. הגישה לא היתה רק לצרכי מעקב, אלא למשיכת נתונים מרשתות אחרות באמצעות מבצעי (CNE (computer network exploitation בכבלים הפרוסים ברחבי העולם.  פרטים על האזנות לכבלים אלה נחשפו עוד טרם מסמכי סנואדן, אולם מסמכים אלו חשפו את השמות בפועל של הכבלים אשר היו נגישים לגופי המודיעין משנת 2009 וכן את הנפח הרב של מידע שסוכנויות אלו יכלו לשאוב מכבלים אלו.

בנוסף התברר ממסמכים אלו כי GCHQ הגדילה ביותר מפי שלוש את פעילותה בכבלים תת ימיים אלו.

GCHQcables-640x332

השבתה נרחבת של שרותי האינטרנט לגורמי ממשל בעראק

ב-25 בנובמבר פרסמה חברת Dyn Research על השבתה נרחבת בשרותי האינטרנט לאתרי אינטרנט ממשלתיים רבים בעראק, כתוצאה ככל הנראה מפגיעה בשרותי חברת התקשורת המקומית ITC.

Capture22אין זו הפעם הראשונה שעראק חווה בעת האחרונה השבתות חלקיות של שרות האינטרנט בתחומה; ב-9ביוני הושבתה פעילות ספק האינטרנט הגדול ביותר במדינה למשך שעתיים וב-17 באוקטובר השנה הושבתה 41% מתעבורת האינטרנט במדינה.

 

כיצד לצלם סלפי בצורה בטוחה ?

אתר גרמני לצעירים מייעץ להציב תמונות סלפי אשר לא מגלות פרטים על החיים האישיים של המצולמים. תמונות סלפי שכאלה יכולות לגלות פרטים על אודות המצולם, דוגמת מקום המגורים ומי גר עם המצולם. מידע אשר יכול להפוך לבעיה עבור צעירים, אשר עלולים להיות יעד לבריונות מקוונת מצד צעירים אחרים.

האתר הגרמני, handysektor.de, מספק מידע לצעירים כיצד להמנע ממלכודות נפוצות בעת שימוש בטלפון הנייד. סלפי בטוח ניתן לעשות באמצעות החזקת הטלפון בזווית לא שגרתית בה רואים את צדי הפנים או שהתמונה מצולמת מעל לגובה הפנים. באופן שכזה, לא ניתן להשתמש בתמונה באמצעות תוכנות לסריקת פנים, אולם התמונה עדיין נראית מצויין.

בנוסף, קיימות אפליקציות חינמיות נוספות המאפשרות ריטוש של תמונת הסלפי, עד לכדי קריקטורה, כך שתוקפים שונים או גורמים זרים לא יוכלו לזהות פרטים רבים בתמונה.

 

הכתבה נכתבה עבור עמותת אשנ"ב

תעודת זהות אינטרנטית: הפתרון לגנבת זהות ?

במהלך השנים האחרונות, גנבה מקוונת של זהות הפכה לבעיה ממשית עבור ממשלות ותאגידים. אכן, האקרים רבים מזייפים זהות באמצעות גנבת פרטים בנקאיים או מסמכים פרטיים, תוך שימוש בנוזקות מורכבות לשם הונאות כספיות או כדי להתחמק מהשלטונות ולהמשיך ולבצע את פשעיהם הקיברנטיים דוגמת הונאות בנקים והלבנות כספים. לאחרונה בוצע מהלך מתוחכם של ריגול קיברנטי על ידי האקרים איראניים תוך שימוש בהנדסה חברתית למול מספר גורמי ממשל וזאת לשם ניטור פעילות צבאית וממשלתית. בעיות אלו נובעות מהעובדה שהאינטרנט, בניגוד לעולם הפיזי, לא דורש כל הוכחה לזהות על מנת לבצע משימות מסויימות דוגמת התקשרות לבנק, רכישת מוצרים, ותקשורת בין אנשים ברשתות החברתיות.

למעשה, אם נבחן לעומק את האינטרנט, נוכל לראות שכעת אין כל דרך לוודא זהותו של אדם איתו אנו משוחחים. כיום, אחת מהחולשות העיקריות של האינטרנט היא היכולת של כל אדם להרשם לרשתות החבריות רק באמצעות מתן כתובת דוא"ל ומספר פרטים אותם ניתן לזייף, זאת הואיל ואין כל אימות על ידי אתר או רשות משפטית. לכן, משתמשי הרשתות החברתיות יכולים לחשוב שהם משוחחים עם חברים או בונים קשרים אמיתיים, בעוד שלמעשה אלו האקרים, האקטיביסטים או מרגלים קיברנטיים המסתתרים מאחורי ישויות בדויות אלו ואוספים מידע מסווג עליך, על יחסיך ופעילויותיך המקצועיות.

10460883_695057713918590_6867939269902146289_o

יתכן וחברת אבטחה שמקום מושבה בבריטניה מצאה פתרון לבעיה זו של גנבת זהות. החברה הקרויה https card פיתחה מודל של תעודת זהות אינטרנטית. המטרה היא לספק הוכחה לגבי זהות המשתמש ולתעד כי כל התכנים שפורסמו על ידו באינטרנט וברשתות החברתיות הם אכן שלו. יצירת תעודה שכזו מבוססת על מספר אימותי זהות ובכללם; מספר תעודת זהות, דרכון, אימות הכתובת הפיזית, פרטי חיוב, דגימת תמונה, וידאו וקול של המשתמש.

10625043_699224036835291_1561358925960467560_n

כלל אמצעי תעוד אלו נבדקים בידי רשויות מוסמכות על מנת לוודא שכל המידע שניתן הוא אכן של המשתמש ושהוא האדם שהוא טוען שהוא. יתר על כן, החברה מציעה כעת שש דרגות שונות של רמות אבטחה הכוללות זהות, גיל, כתובת IP, כתובת דוא"ל, דגימות תמונה, קול ווידאו עבור השלב הראשון. בתוספת אמצעי תשלום, ראיון טלפוני ובאמצעות מצלמת אינטרנט, ראיון פנים אל פנים וכן אימותים ביומטריים ובאמצעות ה-DNA, עבור הרמה השישית והגבוהה ביותר. משעה שהשיג המשתמש את התעודה, ביכולתו לאשר את זהותו בצורה מקוונת בקלות ובבטחה. פתרון של תעודת זהות אינטרנטית נראה כפתרון מתאים למלחמה בגנבת זהות בזירת הפשיעה הקיברנטית.