מבצע "צוק איתן" שהחל בשעות הבוקר המוקדמות של ה-8 יולי בהודעת דובר צה"ל על המבצע ועל שמו, מהווה זירה לפעילות התקפית של צה"ל והחמאס הן בזירה הפיזית והן בזו התקשורתית, המקוונת והקיברנטית.

האינטרנט, התקשורת הסלולרית והרשתות החברתיות מהווים זירה קבועה ליצירת מידע, העברתו וקבלתו בצורה ישירה, מיידית, מכל אדם לכל אדם ובלי כל צורך בגורם מתווך, על הטוב ועל הרע שבכך.

את העוצמה שבתקשורת מיידית זו ראינו בארוע חטיפת שלושת הנערים ורציחתם, ארוע אשר החל תקשורתית ברשתות החברתיות שגעשו בשמועות, והווצאפ אשר שימש במה להפצת מידע שגוי ודיסאינפורמציה. עד לכדי כך שגורמי צבא בכירים נאלצו לצאת בהודעות הכחשה לשמועות אלה.

 

מבצע "צוק איתן" משמש זירה של גורמים פלסטיניים ותומכיהם לפעילות מקוונת במספר היבטים; תעמולה, לוחמה פסיכולוגית ודיסאינפורמציה, לצד פעילות התקפית מקוונת.

בזירת התעמולה פעל החמאס משלביו הראשונים של המבצע באמצעות פעילות נרחב ברשתות החברתיות ובדגש על הטוויטר באמצעות חשבון טוויטר בשפה הערבית וכן חשבונות טוויטר של גדודי עז א-דין אלקסם בשפות ערבית, אנגלית ואף עברית.

התעמולה מבוצעת באמצעות כרזות וסרטונים המופצים לקהלי יעד שונים; תושבי עזה אליהם מופצים מסרים של עוצמה, גבורה ונחישות;

תושבי הגדה המערבית הנקראים "להבעיר את השטח";

העולם הערבי הנקרא לתמוך בתושבי עזה;

תושבי ישראל אליהם מופנים מסרים אשר אמורים להיות מפחידים, אולם בשל העברית המשובשת והמראה של הכרזות כאילו הן לקוחות מפרסומת לסרט הוליוודי עתיר אקשן ופוטושופ, אני ספק האם מסר ההפחדה עובר ומשפיע בישראל. בפועל אלו נראים מגוכחים יותר ממאיימים.

לצד זאת קיימת פניה לעולם הרחב לתמיכה בתושבי עזה במקום לצפות במשחקי המונדיאל;

וכן כרזות שמטרתן לעצב את דעת הקהל העולמית;

לצד זאת משמשות הרשתות החברתיות במה לנטילות אחריות על ביצוע ירי רקטות וטילים לעבר ישראל

ומעל לכל כר נרחב ליצירת לוחמה פסיכולוגית והפצת דיסאינפורמציה בדרכים שונות; הפצת מידע שיקרי על פעולותיהם נגד צה"ל,

תעמולה שמטרתה לערער את אמון הציבור ולזרוע בו פחד וספקות;

זאת לצד שימוש בתמונות הרוגים מזירות וזמנים אחרים במטרה להעצים את מימדי ההרג ברצועה ולהשחיר את פניה של ישראל. גם באמצעות שימוש בילדים סוריים הרוגים, תמונה אשר אומצה גם על ידי החמאס, כמו גם פרסום תמונת ילד עראקי שנהרג בשנת 2007 בטענה כי נהרג כעת על ידי ישראל.

לצד פעילות התעמולה, הלוחמה הפסיכולוגית והדיסאינפורמציה, נרשמה פעילות ערה בחזית הלוחמה הקיברנטית. זו התאפיינה בעיקר בפעילות של השחתת מאות רבות של אתרים ישראליים השייכים לגורמים עסקיים קטנים. בפעולה זו מצליח התוקף לחדור את אבטחת המידע (הבסיסית ביותר במרבית המקרים) של אתר האינטרנט ולהציב באתר תמונה ומסרים שהכין מבעוד מועד. על פי רוב בגנות ישראל ובעד תושבי עזה והפלסטינים בכלל.

אין להתרגש מפעילות זו הואיל והיא מהווה לכל היותר פגיעה במוניטין של אותם עסקים קטנים שאתריהם נפרצו. אתרי ממשל, תקשורת, כלכלה ודומים להם מפעילים מערכות אבטחה המונעות פריצה לאתרי האינטרנט שלהם. לפיכך מנסים התוקפים להביא להפלת אתרים אלו. כלומר להשבית אתרי ממשל, תקשורת, בנקאות, פטרוכימיה ואחרים באמצעות יצירת "פקקי תנועה" וירטואליים שימנעו כניסת משתמשים לאתר, אבל חשוב להדגיש כי הדבר לא מהווה כלל וכלל פריצה לאתר עצמו.

פעילות נוספת בזירה הקיברנטית היתה באמצעות טענות לפריצות שבוצעו למערכות מידע של גורמי ממשל ומשטרה והדלפת פרטי משתמשים מהם. אולם גם כאן היינו עדים לפעילות ערה של דיסאינפורמציה, בדיקה מעמיקה גילתה כי טענות בדבר פריצה שבוצעה לכעשרה משרדי ממשלה לא  היתה ולא נבראה; המידע שפורסם לא הודלף, אלא מקורו במידע גלוי המצוי לעין כל באינטרנט.

בנוסף לפעילות של השחתת אתרים, טענות להשבתת אתרים ולהדלפת מידע, בוצעו פעולות ישירות יותר נגד משתמשי האינטרנט והסלולר בישראל; משלוח הודעות SMS שמטרתן להפחיד וליצור חוסר אמון בקרב הציבור. אלו נשלחו לכאורה מטעם "הארץ" והשב"כ, לצד שניים שנשלחו ישירות מטעם גדודי עז א-דין אלקסם ומטרתם להפחיד את מקבלי המסרונים באמצעות הודעות ישירות ואישיות המגיעות אליהם ללא כל תיווך ופילטור של גורמי תקשורת מוסמכים כמקובל בתקשורת המסורתית.

ערוץ נוסף ליצירת הפחדה ונזק היה באמצעות משלוח הודעות דוא"ל בהקשר של המבצע שמטרתן לסקרן את המשתמש שיפתח את הדוא"ל ובהמשך את הקובץ המצורף לו ובכך יודבק מחשבו מהקובץ הנגוע שצורף לדוא"ל זה. במהלך המבצע נשלחו שניים שכאלה, האחד בהקשר של נסיון פעילות הקומנדו של החמאס בזיקים והשני בשיגור המזל"ט לעבר שמי אשדוד.

לצד כרזות מאיימות, טענות להתקפות קיברנטיות שונות ומשלוח מסרונים, נסיון נוסף של החמאס לשדר מסרים ישירות אל אזרחי המדינה היה באמצעות טענה לפריצה לשידורי ערוץ 2 ו-10 ושידור מסרים לצופים מטען הארגון.

 

ניתן לראות כי החאמס נוקט במגוון רחב של דרכים מקוונות על מנת להפיץ את המסר מבית ולעולם הערבי וכדי לזרוע פחד, חוסר אמון ובלבול בקרב הציבור הישראלי וזאת בצורה ישירה עד לחשבון המייל, הטלפון הסלולרי ומכשיר הטלביזיה של המשתמש הביתי בישראל.

אמנם ניתן לראות שיפור לעומת מבצע "עמוד ענן" באיכות התוצרים ואפילו שיפור מסויים ברמת העברית בהודעות השונות, אולם אין ספק כי במקרים רבים המסרים המועברים בערוצים השונים לתושבי ישראל מעוררים יותר גיחוך מפחד. אולם סביר להניח כי בסבב העימות הבא נחזה בשיפורים נוספים בפעילות המקוונת של החמאס הן מבחינת המסרים ודרך העברתם המקוונת, ואולי אף ביכולות התקיפה הקיברנטיות שלהם ושל תומכיהם.