קצת מספרים על הפעילות בפייסבוק במזרח התיכון

ב-29 ביוני פורסם (והוסר תוך ימים בודדים) אינפוגרף המסכם נתונים מספריים על הפעילות בפייסבוק בעולם הערבי במשך דקה אחת, ממנו עולים הנתונים הבאים:

  • שיעור חדירה מספר משתמשי הפייסבוק במצרים הוא הגדול ביותר, אולם שיעור החדירה הגבוה ביותר הוא באיחוד האמירויות (93%) ולאחריו ירדן (86%), ערב הסעודית (66%), מצרים (55%) ועראק (33%).
  • היקף התכנים במצרים מייצרים את התוכן הרב ביותר בפייסבוק, 29,300 פוסטים בדקה ולאחריה ערב הסעודית (13,500), עראק (6,600), איחוד האמירויות (6,300) וירדן (2,500).
  • אינטראקציות בעת בחינת מספר האינטראקציות בדקה ברשת החברתית, מצרים אמנם מצויה בראש עם 239,100 אינטראציות, אולם למרות המספר הקטן יחסית של משתמשי הפייסבוק בעראק ועיסוקם המועט ביצירת פוסטים, אלו מפיקים 153,600 אינטראקציות בדקה (ככל הנראה עניינם הוא יותר בקריאה וקשרים שונים ופחות ביצירת תכנים). לאחריהן מצויות ערב סעודית (105 אלף), איחוד האמירויות (56,800) וירדן (48 אלף).
  • מגדר הגברים מייצרים 225% יותר פוסטים בדקה (40,100) מהנשים (17,700), ו240% יותר אינטארציות (426,600) מהנשים (174,800).
  • מגדר בחתך מדינה מספר הפוסטים שנשים יוצרות בדקה בפייסבוק במצרים הוא 11 אלף ולאחר מכן ערב הסעודית (2,500), איחוד האמירויות (1,700), עראק (1,400) וירדן (1,100). סך האינטראקציות של נשים בדקה עומד במצרים על 85,700 ולאחר מכן עראק (30,900), ערב הסעודית (22,300), ירדן (19,100) ואיחוד האמירויות (16,800).
  • גיל
    • גילאי 18-24 יוצרים 13,500 פוסטים ו-232,800 אינטראקציות
    • גילאי 25-34 יוצרים 22,400 פוסטים ו-226,300 אינטראקציות
    • גילאי 35-44 יוצרים 12,600 פוסטים ו-92,100 אינטראקציות
    • גילאי 45-54 יוצרים 5,400 פוסטים ו-33,400 אינטראקציות
    • גילאי 55-64 יוצרים 2,200 פוסטים ו-12,100 אינטראקציות
    • גילאי 65+ יוצרים 500 פוסטים ו-4,900 אינטראקציות
  • שפה בכל דקה נוצרים 6,600 פוסטים בשפה הערבית בפייסבוק, לעומת 1,100 באנגלית. מרבית התוכן בשפה האנגלית מקורו באיחוד האמירויות, ערב הסעודית ומצרים, שם אוכלוסיות גדולות של זרים מהוות חלק גדול ממשתמשי הרשתות החברתיות. בירדן 92% מהפוסטים בערבית והיתר באנגלית; באיחוד האמירויות 46% באנגלית, 12% בערבית והיתר בשפות אסיאתיות שונות; בערב הסעודית 25% באנגלית, 31% בערבית והיתר בשפות אסיאתיות שונות; בעראק 76% מהתכנים בערבית, 5% באנגלית ו19% בפרסית; במצרים 93% בערבית והיתר באנגלית.
  • שיתוף משתמשי פייסבוק במזרח התיכון נוהגים יותר לשתף תכנים מאשר ליצור חדשים בעצמם, אולם למרות חדירת טכנולוגיות דוגמת טלפונים סלולריים, שיתוף קבצי וידאו כמעט ולא קיים.

כנסים בינערביים בתחום ההתמודדות עם אתגרי האבטחה הקיברנטית

ב21 ביוני פורסם על שיתוף פעולה בין מצרים ועומאן לכנס אזורי לשם התמודדות עם האיומים הקיברנטיים.

חברת Nispana הפעילה בהודו ובאיחוד האמירויות בתחום המודיעין העסקי הודיעה כי חתמה עם הCERT בעומאן (OCERT) על שיתוף פעולה ליצירת, פיתוח וניהול הועידה האזורית החמישית לאבטחה קיברנטית שתתקיים בשארם אשיח ב30 באוקטובר עד ה1 בנובמבר 2016, בשיתוף עם רשות התקשורת המצרית (NTRA).

הועידה, בת שלושת הימים, מאורגנת על ידי ITUArab Regional Cybersecurity Center (ITU-ARCC) ותעסוק בשיתוף פעולה בין 22 מדינות ערב וצפון אפריקה בלוחמה בפשיעה קיברנטית וקידום סביבת אינטרנט בטוחה עבור המשתמשים, שיתוף פעולה בין המגזרים הציבורי, הפרטי והאקדמי. הוועידה תכלול נציגים ממגוון רחב של מגזרים וההערכה היא כי יטלו בה חלק למעלה מ300 מנהלי אבטחת מידע בכירים ואנשי אבטחה קיברנטית מרחבי המזרח התיכון.

בנוסף, גוף הCERT של "ארגון המדינה האסלאמית" (OIC-CERT) יקיים את הכינוס השנתי השמיני שלו תחת הכותרת "Towards Cyber Resilient Ummah" בין התאריכים 11-14 דצמבר 2016 במשרדי הOIC שבעיר ג'דה, ערב הסעודית.

הכינוס בן ארבעת הימים יכלול פגישה של וועדת ההיגוי של הOIC-CERT, סדנה טכנולוגית (הפתוחה לכל) ומושב אסטרטגי (הפתוח רק לחברי הארגון) וכן הוועידה עצמה שתקיים ביום האחרון ותעסוק בנושא הכינוס תוך חלוקה למושבים שונים.

פשיעה קיברנטית נגד מוסדות בנקאיים במזרח התיכון

ב22 במאי פורסם דוח של חברת FireEye החוקר התקפות ממוקדות נגד בנקים במזרח התיכון.

המחקר מגלה כי בשבוע הראשון של חודש מאי זיהתה החברה גל של הודעות דוא"ל אשר הכילו קבצים זדוניים ונשלחו למספר בנקים ברחבי המזרח התיכון. מניתוח התקיפות עולה כי הן כללו קוד אשר לא נעשה בו שימוש בדרך כלל בהתקפות שכאלה בעבר וכי לתוקפים היתה הכרות מוקדמת עם יעדיהם, אישית וטכנולוגית, תוך שימוש ב"הנדסה חברתית" לשם הסווואת המתקפה.

בתוך כך התפרסמה ב8 ביוני כתבה בדבר מחקר בשם  Data Security Confidence Indexשל חברת Gemalto הבוחן בין השאר את המזרח התיכון (בקרב 50 מקבלי החלטות בתחום ה-IT) ובו 54 שאלות בארבעה תחומים, מהן עולה כי ארגונים ממשיכים להאמין שטכנולוגיות הגנה היקפית יעילות נגד פשעים קיברנטיים;

  • 94% ציינו שמערכות אבטחה אלה יעילות במניעת גישה בלתי מורשית לרשת, עם זאת 54% ציינו כי סבלו מפריצה למערכת האבטחה ההיקפית במהלך 12 החודשים האחרונים.
  • 60% מאמינים שמשתמשים בלתי מורשים יכולים להכנס לרשת שלהם, בעוד 36% אמרו שמשתמשים בלתי מורשים יכולים להכנס לרשת כולה בארוע של פריצה.
  • כל הארגונים מהמזרח התיכון שנכללו בסקר השיבו כי חוו פריצה במהלך חמש השנים האחרונות.

אלו מצטרפים לדוח נוסף של חברת FireEye מה1 במאי אשר מצא כי מגזרי הפיננסים, הממשלה והאנרגיה הם המותקפים ביותר בקרב מדינות המשפ"מ. ממנו עולה כי שינויים גאופוליטיים, פיננסיים וכלכליים בעולם הפיזי, חשיבותן והקישוריות הרבה של מדינות האזור, מוצאים ביטויים גם בזה הקיברנטי, תוך שינוי במפת האיומים בין שתי המחציות של שנת 2015, לצד צמיחתם של שחקנים נתמכי מדינה.

מספר ההתראות מאזור זה הוכפל במהלך שנת 2015, תוך עליה משמעותית במחצית השניה של השנה והמשך האיום שמציבות כופרות לארגונים באזור. המחקר צופה כי פגיעתם של שחקנים אלו באזור תחמיר באמצעות שינוי הנתונים או השמדתם על ידי התוקפים.

סקר חדש בדבר פשיעה קיברנטית בקרב חברות במזרח התיכון

ב18 במאי פורסמו תוצאות סקר בינלאומי ("Global State of Information Security survey 2016") שנערך על ידי חברת PricewaterhouseCoopers הכולל 18 שאלות בחמישה תחומים.

300 מהחברות שנשאלו היו מהמזרח התיכון, כאשר 85% מהן השיבו כי היו נתונות לארוע פשיעה קיברנטית, בהשוואה לממוצע העולמי העומד על 79%.

עיון בנתונים מגלה כי 41% מהחברות במזרח התיכון דיווחו על למעלה מ50 ארועים במהלך 12 החודשים שחלפו, זאת בהשוואה ל32% בקרב כלל מדינות הסקר. בשנת 2015 נרשמה עליה של 38% בארועי אבטחה באזור לעומת השנה הקודמת, עם זאת נטען כי חברות רבות, בעיקר במזרח התיכון, לעיתים קרובות מתקשות לזהות התקפה ורבות מגלות זאת לאחר דיווחי לקוחות או צד שלישי, כאשר 48% מהחברות באזור דיווחו על הפסדים המוערכים בין חצי מיליון למיליון דולר בשל התקפות אלו, בהשוואה ל16% בכלל מדינות הסקר.

על מנת להתמודד עם איומים אלה, כ20% מהחברות באזור השקיעו סכום שכזה מתקציבן באבטחת מידע, בהשוואה לכ12% בממוצע העולמי. בנוסף, תקציב אבטחת מידע עד לסכום של 10 מיליון דולר, בקרב חברות במזרח התיכון, היה גבוה מהממוצע העולמי, אך נמוך ממוצע זה עבור תקציבים הגדולים מ10 מיליון דולר.

כמו כן, רק לפחות מ20% מהחברות באזור יש תוכנית בנושא מודעות לאיומים אלו, חברות רבות רואות בנושא האבטחה הקיברנטית סוגיה מתחום טכנולוגיית המידע בלבד, למרות שעליה להוות חלק ממדיניות האבטחה הכוללת של החברה.

"חברות במזרח התיכון זקוקות לא רק לטכנולוגיה הנכונה, המיושמת בצורה מתאימה, אלא גם האנשים הנכונים, מבנה משילות ותהליכים נכונים. סייבר הוא אתגר מקצה לקצה והוא דורש מענה מקצה לקצה".

סקר חדש מגלה כי 69% מהארגונים במזרח התיכון חוו ארוע אבטחת מידע במהלך השנה החולפת

ב-20 במאי פורסם מחקר אשר בוצע על ידי חברת Gisec בקרב 150 מומחי אבטחה, המגלה כי ל-46% ממדינות המזרח התיכון אין תוכניות תגובה לארועי אבטחת מידע.

עוד מגלה המחקר כי שיעור ארועי אבטחת המידע באזור הוא גבוה ביותר, 69% מהארגונים חוו ארוע אבטחת מידע במהלך 12 החודשים החולפים, דבר המדגיש את הצורך בחוסן רב יותר מפני איומי אבטחה קירבנטית. כמו כן, 17% מהארגונים דיווחו על יותר מ-25 ארועי אבטחה במהלך השנה החולפת.

לפיכך 63% מסרו כי עסקיהם ישקיעו במהלך 20 החודשים הקרובים במענה לארועים, אולם ל-14% אין תוכנית לשיפור היכולות של התמודדות עם ארועי אבטחת מידע.

אבטחה קיברנטית צוברת תאוצה במזרח התיכון

ב-26 באפריל פורסם כי לאור האיומים הקיברנטיים ההולכים וגדלים מידי יום על חברות במזרח התיכון ובאפריקה, עולה הצורך באבטחה קיברנטית, דבר המוצא ביטויו בהערכת חברת המחקר International Data Corporation כי ההוצאה על תחום ה-ICT באזור זה תגיע ל-270 מיליארד דולר.

מקורות ב-Gulf Information Security Expo and Conference ציינו כי הדבר משקף עליה של 29% משנה לשנה, דבר המציב את האזור במקום השני מבחינת מהירות הגידול. עוד עולה כי חברה גדולה ניצבת בפני 200 אלף איומים פוטנציאליים על מערכות ה-ICT שלה מידי יום, החל בתקיפות פישינג וכלה בהונאות פנימיות או התקפות האקרים. חברת המחקר MarketsandMarkets מעריכה כי שוק האבטחה הקיברנטית במזרח התיכון צפוי לגדול ב-84% מ-5.17 מיליארד דולר ל-9.56 מיליארד דולר בשנת 2019.

כמו כן נמסר כי איחוד האמירויות, אשר הינה המדינה המתקדמת ביותר בתחומי סחר אלקטרוני והממשל הנייד, צפויה להכפיל את תקציבה לתחום בטחון המולדת מ-5 ל-10 מיליארד דולר במהלך העשור הקרוב. תושבי איחוד האמירויות יכולים לשלם קנסות חניה וחשבונות באמצעות הטלפונים החכמים שברשותם ולעזוב את המדינה מבלי צורך להחתים את דרכונם, אלא באמצעות סריקה ביומטרית.

אינסטגרם כזירה לממכר סמים

ב-20 ספטמבר פורסמה כתבה על תופעה חדשה לפיה אפליקציית התמונות Instagram משמשת זירה לממכר סמים ומהווה תחליף לאתר Silk Road אשר התקיים לשם כך ב'רשת האפלה', זאת ללא כל מעורבות של החוק לפי שעה. בכתבה נמסר כי אלפי חשבונות באפליקציה זו – ואולי אף יותר – מוכרים כיום מריחואנה, מרשמי תרופות וסמים שונים לכדי יצירת שוק רחב של מכירת סמים רק שסביבה זו נגישה בהרבה מה-Silk Road שהיה ב'רשת האפלה' ונסגר. מתברר כי השיטה היא שהמוכרים מסווים את מרכולתם בין אלפי פוסטים של תמונות וקטעי וידאו. אינסטגרם משמש זירה חופשית מבעיות משפטיות ובו כ-200 מיליון משתמשים פעילים, כאשר הפוסטים אף אינם מטושטשים או מסווגים לפי גיל, דבר ההופך את החשיפה לנרחבת, גם עבור אלו שנחשפים לכך במקרה וללא כל כוונה או צורך. אולם מסתבר כי בפייסבוק, הבעלים של אינסטגרם, אפילו לא מודעים ציבורית לבעיה. מתברר כי קיימות תגיות ברשת חברתית זו אשר חיפוש בהן יציג למעלה מ-100 אלף תמונות של מריחואנה לדוגמא. רבות מהתמונות מציגות שימוש בסמים, אולם באלו מצויים גם פוסטים ובהם מוצרים למכירה באמצעות ביטקויין ומטבעות אחרים בלתי ניתנים למעקב. כאשר הסחורה אמורה להגיע לצרכן בתוך ימים מספר, בחלק מהמקרים טענו המשתמשים כי קיבלו את מבוקשם בן לילה. פעילות זו אינה מקרית או מבודדת, חיפוש טיפוסי יציג מאות תוצאות המעידות על עומק הבעיה שחדרה לאינסטגרם. לעיתים התגיות הן כאלה אשר אינן קשורות במישרין לתחום הסמים, והן תמימות לחלוטין על פניו, דוגמת #instagood או #ifollowback ואף אפילו #rihanna. לפעמים הפניה היא רחבה ביותר על מנת לתפוס את מירב תשומת הלב האפשרית ולפעמים הפניה דמוגרפית. פניה שנעשתה לפייסבוק בעניין זה הניבה את התשובה הלאקונית: "אנו מעודדים את מי שנתקל בתכנים שהם מאמינים כי הם מפירים את הכללים שלנו לדווח על כך באמצעות כלי דיווח מובנים בצמוד לכל תמונה או וידאו באינסטגרם. צוות יעודי בוחן דיווחים אלו ומסיר את התכנים אשר מפירים את ההנחיות שלנו". כעת ניתן לראות כיצד אינסטגרם ופייסבוק יתמודדו עם סוגיה זו של ממכר סמים ברשת אינסטגרם כמו גם את תגובת רשויות האכיפה לבעיה זו.  

הכתבה נכתבה עבור עמותת אשנ"ב

15 דברים על אודות המזרח התיכון והמרחב המקוון

ב-4 מרץ 2014 פורסמה כתבה המאגדת נתונים ממקורות שונים אודות המזרח התיכון בעידן הדיגיטלי;

1. פייסבוק – על פי נתונים של פייסבוק, 28 מיליון משתמשים מרחבי המזרח התיכון והעולם האסלאמי מתחברים לרשת החברתית מידי יום כאשר כמחציתם מטלפונים סלולריים. 33 מיליון כניסות במהלך חודש מטלפונים או מטאבלטים.

2. טוויטר – ערב הסעודית הינה הפעילה ביותר בעולם בטוויטר. כל חמש המדינות המובילות מבחינת שיעור החדירה של רשת חברתית זו, אינן מבין דוברות האנגלית.

3. לינקדאין – 2 מתוך 5 משתמשי לינקאין במזרח התיכון ובצפון אפריקה הם בעלי עמדות ניהוליות או מעבר לכך. 36% עושים שימוש ברשת זו באמצעות הטלפונים הסלולריים שברשותם.

4. חדירת האינטרנט – קטר ובחרין הן מבין 12 המדינות בהן שיעור השימוש הפרטי באינטרנט הוא הגבוה ביותר. ברשימת עשר המדינות המובילות, רק שתיים מחוץ לאירופה. קטר היא אחת מהן.

5. מנויי סלולר – במזרח התיכון ובצפון אפריקה ישנם 354 מיליון מנויי סלולר. 6 מיליון הם מנויים חדשים מהרבעון השלישי של שנת 2013, כאשר 4 מיליון מהם במצרים.

6. מכשירי סלולר – מסתבר כי חברת נוקיה שולטת במזרח התיכון וצפון אפריקה עם שיעור חדירה של 45.2% מכלל המכשירים באזור.

7. סמארטפונים – 2 מתוך 5 מכשירי טלפון במזרח התיכון ובצפון אפריקה הם טלפונים חכמים. ברבעון השני של שנת 2013 חל גידול של 16.4% בהשוואה לרבעון המקביל בשנה הקודמת.

8. שימוש סלולרי – 37% ממשתמשי האינטרנט הסלולרי באיחוד האמירויות מתחברים לאינטרנט שש ויותר שעות ביממה.

9. נגישות – האתר הערבי הראשון המספק כלים ופתרונות בשפות אנגלית וערבית לבעלי מוגבלויות.

10. ערבית באינטרנט – ערבית הינה השפה השמינית בפופולריות השימוש באינטרנט.

11. הורדות – מוזיקה, משחקים ווידאו הם התכנים הערביים הזוכים להורדה הרבה ביותר.

12. פרסום דיגיטלי – הצפי הוא כי המזרח התיכון וצפון אפריקה יחוו גידול של 37% בפרסום דיגיטלי והוצאה צפויה של מיליארד דולר בשנת 2017.

13. חינוך מקוון – אתר ראשון בשפה הערבית במזרח התיכון, המהווה חלק מפלטפורמה של חינוך מקוון הממומנת על ידי הרווארד וה-MIT.

14. משחקים מקוונים – 30% מהאוכלוסיה הבוגרת במצרים משחקת בצורה מקוונת, כאשר 21.9% מחזיקים קונסולות משחק.

15. יוטיוב – עם כ-300 מיליון צפיות יומיות, בכוונת יוטיוב לפתוח שמות מתחם מקומיים בבחרין, כווית, קטר ועוומאן.

ממשל מקוון במזרח התיכון

האינטרנט תופס נתח הולך וגדל מהחיים במזרח התיכון ומעמיק אחיזתו על היבטים רחבים מחיי היום יום באזור זה. אחד מאלו הוא נושא הממשל הזמין אשר קיים באופנים שונים במדינות השונות;

איחוד האמירויות השיקה את מעבדת ה-mGovernment הראשונה במזרח התיכון במטרה ליצור סביבה בה ניתן יהיה לוודא את איכות ואבטחת אפליקציות ה-mGovernment, לצד תאימות אפליקציות אלה לתקנים בינלאומיים. זאת כחלק מיוזמה כוללת למעשה ל"ממשל חכם" ושנועדה בין השאר לחזק את מעמדה של איחוד האמירויות כמובילה בתחום זה. בתוך כך, בדובאי אפליקציית תשלום מקוון mPay, במסגרת ה-mGovernment, זוכה להצלחה ולגידול של 265% בנפח התשלומים בשנת 2013. אפליקציה זו, אשר שיעור ההורדות שלה בשנת 2013 גדל ב-138% לעומת השנה החולפת, מאפשרת ביצוע תשלומים שונים למול גורמי ממשל.

זאת כחלק מפעילות כוללת  של תשלומים מקוונים באיחוד האמירויות אשר רשמו גידול בגביה של 27% וגידול של 37% במספר ההעברות שהושלמו באמצעות מערכת ePay (באמצעים אינטרנטיים וסלולריים) בשנת 2013 המאפשרת ביצוע מגוון תשלומים ממשלתיים.

עוד נמסר כי האתר של Emirates Identity Authority רשם גידול של 28% במספר המבקרים בשנת 2013. גידול אשר הינו תוצר של שיפורים אשר בוצעו באתר בתקופה זו.

בנוסף, רשות התקשורת באיחוד האמירויות פתחה במסע חדש שנועד לאמת את חשבונות הטוויטר הרשמיים של כל גורמי הממשל בה. "מומחי המדיה החברתית שפועלים בשיתוף פעולה הדוק איתנו, מצויים בתקשורת רציפה עם צוות ניהול האתר של טוויטר על מנת להבטיח שכל החשבונות של גורמי הממשל ישאו את תגית הזיהוי הכחולה בחשבונותיהם".

תורכיה הודיעה כי היא קיבלה יותר מ-833 אלף בקשות של e-Visa בעלות של 10.7 מיליון דולר מתיירים אשר ביקשו להכנס למדינה, מהשקת השרות באפריל 2013. בממוצע הנפיקה המדינה 2,600 ויזות שכאלה ביום. בכך יכולים המבקרים להשיג ויזה מקוונת מבלי צורך לעמוד בתור בנציגויות התורכיות. מרבית הבקשות הללו הגיעו מתושבי עראק ולאחר מכן בריטניה וארה"ב.

ערב הסעודית השיקה בימים אלו פרויקט  e-employment,  באמצעותו יוכלו תושבי הממלכה מחפשי העבודה בשרות הממשלתי להרשם ולהזין את כל פרטיהם. זאת כחלק מ"מחוייבות של הממשלה לספק יותר שרותים אלקטרוניים ומקוונים לאזרחים" ובמסגרת מספר מיזמים אסטרטגיים שאושרו על ידי המשרד לשרות ציבורי לשם להגדלת השימוש בטכנולוגיית המידע בתהליכי הגיוס. במקביל דווח לאחרונה בממלכה על השקת מערכת רכש מקוונת (e-purchase), אשר מטרתה להגביר את הפיקוח על הרכש וכן את השקיפות. מערכת זו, המהווה "אבן יסוד בתחום הממשל המקוון ואחד מהמיזמים הלאומיים החשובים ביותר", מאפשרת איחוד ופישוט של תהליכי רכש בכל גופי הממשלה. זאת תוך יצירת שקיפות בין גופי הממשל והספקים, לצד חשיפה לספקים רבים ויצירת תחרות ביניהם ושיפור האיכות.

כמו כן, אזרביג'אן השיקה בימים אלו שרות אלקטרוני לרישום המבוטחים, אשר יאפשר לקבל תעודת ביטוח בריאות בצורה מקוונת. תהליך אשר "יאפשר לאזרחים לחסוך זמן ולהגדיל את השקיפות".

קשה להיות משתמש אינטרנט במזרח התיכון

לאחרונה היינו עדים למספר מעצרים של האקרים במערב; בבריטניה נאשם צעיר בן 28 בפריצה למערכות מחשב של צבא ארה"ב, NASA וסוכנויות פדרליות אחרות. בקנדה הואשם ילד בן 12 כי פרץ, בשם "אנונימוס", למספר אתרי ממשל ומשטרה,  זאת לא ממניעים פוליטיים, אלא לשם טובת הנאה; תמורת המידע שהעביר קיבל הילד משחקי מחשב. ההערכה היא כי במעשיו הוא גרם לנזק בשווי של 60 אלף דולר.

אולם באזורנו קיימות עדויות רבות על מעצר משתמשי אינטרנט מבלי שיבצעו פריצה כלשהי לאתרים, אלא רק בשל השימוש שהם עושים באינטרנט וברשתות החברתיות.

באלג'יריה נעצר ב-9 באוקטובר בלוגר מקומי לאחר שהציב בדף הפייסבוק שלו קריקטורות של הנשיא, זאת באשמה של חתירה תחת הרשויות, העלבת הנשיא והסתה לטרור. ב-10 בספטמבר נודע כי הבלוגר והפעיל הפוליטי האיראני הוותיק מהדי חזעלי נידון לשש שנות מאסר באשמת "הפצת תעמולה נגד המשטר ופעילות נגד הבטחון הלאומי". עוד קודם לכן, בתחילת חודש ספטמבר, נעצר עו"ד מצרי לאחר שהשתמש באינטרנט קפה מקומי לשם לימוד שפות ובכלל זה עברית. הוא הואשם כי ביקר באתר המוסד וכי הוא מהווה ללא ספק סוכן ישראלי.

בימים אלו נידון בלוגר כוויתי לעשר שנות מאסר באשמת העלבת הנביא מחמד וכן מלכי ערב הסעודית ובחריין בציוצים שהציב בטוויטר. באיראן נעצר צעיר בן 16 הפעם דווקא באשמה של פריצה ליותר מ-200 חשבונות דוא"ל של Yahoo ולא בשל שימוש תמים באינטרנט.

בתוך כך פורסם כי לא רק ארה"ב עוקבת אחר אזרחיה, מבין 12 מדינות נוספות ניתן למצוא את סוריה, איראן ובחריין לצד נציגות מרחבי העולם המערבי דוגמת בריטניה, קנדה, צרפת, גרמניה וניו זילנד.

מחאות במזרח התיכון – החשכה אינטרנטית כמענה להפגנות פיזיות

השנים האחרונות המחישו לנו שוב ושוב באופנים שונים את הקשר הקיים, בהיבטים מגוונים ורבים, בין המרחב הפיזי לזה הקיברנטי; רבים מהשינויים אשר חוותה ישראל בפרט והמזרח התיכון בכלל בשלוש השנים האחרונות, מקורם בתהליכים אשר תחילתם באינטרנט וברשתות החברתיות. המרחב הקיברנטי לא היה זה שגרם לשינויים, אלא משתמשי האינטרנט אשר יצאו לרחובות, הפגינו והביאו את השינויי. באותה מידה, מרחב זה לא היה הגורם היחיד להפיץ את מסר השינוי ולאגד את ההמונים, אולם היה זה ללא ספק המדיום המרכזי ובעל השפעה רבה ביכולת להפיץ את המסר, לאגד את התומכים ולהוציאם לרחוב לפעולה.

מנגד, ממשלים ברחבי המזרח התיכון זיהו זה מכבר את היתרונות הטמונים עבורם במרחב הקיברנטי אך גם את הסכנות. סכנות אלו ניתן לחלק לשניים; מוסריים ופוליטיים. הממשל החושש לערעור המוסר של אזרחיו, זהותם הדתית והתרבותית ואורחות חייהם, יחסום את משתמשי האינטרנט במדינה מפני גישה לאתרים הקשורים בדתות וזרמים אחרים, פורנוגרפיה, אלימות, אלכוהול, תרבות מערבית וכדומה. כלומר, פעילות שנועדה להגן על משתמשי האינטרנט מפני עצמם באמצעות שליטה על המידע אליו יחשפו באינטרנט.

לצד זאת, פועלים שלטונות באזור להגבלת גישה לתכנים וזאת מטעמים פוליטיים, באמצעות חסימת גישה לאתרי זכויות אדם ואופוזיציה, אתרי חדשות, מפלגות וארגונים בלתי ממשלתיים שונים. כל זאת כדי להגן על שרידותו השלטונית של המשטר. בבחינת להגן עליו מפני התושבים עצמם.

ההתנסות המתמשכת של ממשלים באזורנו עם האתגרים שמציב האינטרנט ובעיקר הפעילות של השנים האחרונות במרחב הקיברנטי להנעת תהליכים לכדי יצירת שינויים בעולם הפיזי באזורנו, הביאו ממשלים באזור לפעול להשבתת אתרים ושרותים מסויימים באינטרנט ואף השבתה מלאה של האינטרנט. זאת בנסיון להתמודד עם יכולתו הרבה והמוכחת של המרחב הקיברנטי להניע תהליכים של שינוי חברתי ופוליטי במזרח התיכון.

בשלהי ספטמבר 2013 פרצו בסודאן מהומות במחאה על החלטת הממשלה לקצץ בסובסידיות על הדלק, דבר שהכפיל מיידית את מחירו. מהומות אלו נמשכו מספר ימים ובמהלכן נעצרו כ-600 איש ונהרגו עשרות, ארועים שאף הביאו למחאה רשמית במזרח התיכון.

יומיים לאחר פרוץ המהומות החלו דיווחים על כך שהאינטרנט במדינה הושבת, תוך הפניית האצבע המאשימה כלפי הממשלה כאחראית להשבתה, לאור העובדה כי תעבורת האינטרנט פסקה באחת בקרב כל הספקיות במדינה. זאת לצד דיווח לפיו הטלביזיה הרשמית הודיעה ב-26 בספטמבר כי האינטרנט במדינה יושבת ל-48 שעות מחצות אותו הליל (ללא ספק צעד חריג הואיל ובכל יתר המקרים באזורנו, ההשבתה בוצעה ללא כל התרעה מוקדמת). אכן, חברות המחקר הגדולות החלו לאשר את דבר ההשבתה, תוך התייחסות לעובדה כי הרשת של האוניברסיטאות היתה היחידה הזמינה באותה העת במדינה. אחד הדיווחים ציין כי אחת משלוש ספקיות האינטרנט במדינה שבה לפעול לאחר שלוש שעות, אולם יתר השתיים היו עדיין מושבתות. כעבור 24 ממועד ההשבתה, שב האינטרנט לסדרו במדינה, כפי שמראים המחקרים,


 כמו גם ניטור של גוגול;

מעורבות זו של הממשל בסודאן בהשבתת האינטרנט, בארוע שהוגדר כ"השבתה הלאומית הנרחבת ביותר מאז מצרים ניתקה עצמה בינואר 2011", אינה המקרה הראשון  של השבתה גורפת באזורנו כמענה למחאות פיזיות ומקוונות בהן. אין הכוונה להשבתת אתר או שרות אינטרנטי נקודתי לפרק זמן קצר או אף קבוע. תורכיה חוסמת מעת לעת (בהוראת בית משפט) שרותים שונים של גוגל ובכלל זה, האתר YouTube בשל סרטונים הפוגעים בדמותו של אבי האומה התורכית – אתא תורכ – המועלים אליו, Google sites נחסם במדינה משלהי יוני 2009. איראן שחוסמת את האתרYoutube  מאותה התקופה, מרוקו החוסמת מתחילת אוגוסט 2009 את השרות Google Earth. זאת לצד חסימות של אתרים חיצוניים והשבתת אתרים מקומיים רבים אחרים לאורך השונים מטעמים חברתיים-מוסריים כמו גם פוליטיים-שלטוניים, כפי שצויין לעיל.

אולם, גם השבתות מוחלטות של כל שרותי האינטרנט ניתן למצוא באזורנו, גם אם אלו נדירות יותר; השבתת האינטרנט במצרים היתה עד כה הארוע המדובר ביותר באזורנו. ב-25 בינואר 2011 פרצו המהומות בכיכר תחריר אשר הביאו כעבור 18 יום להתפטרותו של הנשיא מבארכ, ארועים שהחלו למעשה את "מהפכת הפייסבוק". כעבור שלושה ימים, ביום שישי הראשון למחאה, בו תוכננו הפגנות מיליונים לאחר היציאה מהמסגדים, בוצעה השבתה גורפת של האינטרנט במדינה למשך חמישה ימים וחצי כפי שתועדה על ידי גוגל.

אולם היו עוד כמה שכאלה באזורנו; בלוב הושבת האינטרנט בצורה כמעט מוחלטת למשך מספר חודשים בשנת 2011                    

סוריה יוצאת דופן בהקשר זה הואיל ובה בוצעו מספר רב יחסית של השבתות אינטרנט גורפות, אולם אלו היו לפרקי זמן קצרים יחסית של מספר שעות עד לשתי יממות.

העדות הראשונה להשבתת האינטרנט בסוריה היתה בתחילת חודש יוני 2011, זאת למשך יממה. בסוף חודש נובמבר 2012 הושבת האינטרנט במשך יומיים,  ב-7 במאי 2013 בוצעה השבתה במשך יממה, השבתה אחת קצרה יותר שארכה שמונה שעות וחצי במחצית אותו החודש, וכן אחת נוספת של מספר דקות בתחילת חודש יוני.

למרות השבתות אלו, הרי שבהתחשב במשך הזמן הרב בו נמשכת הלחימה במדינה, סך משך השבתת האינטרנט בה אינו עולה על זה שבמצרים בו הושבת כאמור האינטרנט למשך חמישה ימים וחצי במשך 18 ימי מהומות. 

מדינות רבות באזורנו וברחבי העולם מצרות באופן קבוע ובדרכים רבות את צעדי אזרחיהן משימוש חופשי באינטרנט בתחומן, בין השאר באמצעות הגבלות כלכליות, טכנולוגיות, דתיות וחוקיות; מעצרים; סגירת אתרים מקומיים, מניעת גישה לאתרים זרים ופעולות להדרת רגליהם של קהלים רחבים משימוש באינטרנט. אולם, כפי שנוכחנו, קיימים מקרים, גם אם בודדים, בהם מדינות פועלות במישרין להשבתה גורפת של האינטרנט בתחומן.

ארועים אלו מזכירים לנו לא רק את תלותנו הרבה באינטרנט להתנהלות יומיומית של פרט, חברה ומדינה, אלא אף את עוצמתן המוחלטת של מדינות ויכולתן לנתק כליל את אזרחיהן ממדיום זה, אשר כבר אינו רק "אמצעי תקשורת".

עם זאת, ארועים אלו ממחישים גם את עוצמתו של עידן האינטרנט; מדינות אינן יכולות להרשות לעצמן להשבית כליל שרות בסיסי זה ולנתק את אזרחיהן לגמרי מתקשורת בתוך המדינה ומחוצה לה. דווקא עוצמתו של כלי זה שבידיהן, מצביעה על שימוש מבוקר יחסית באותו "כפתור יום הדין" והשבתה קצובה בזמן. זאת להבדיל מהעבר בו יכלו לסגור לצמיתות מ"אמצעי התקשורת הישנה". אולי בכך תהא נחמתנו בארועים אלו של סגירת האינטרנט באזורנו.

האביב הסלולרי: סמארטפונים הם מקור כוח של האזרחים

הטלפונים הניידים החכמים חודרים לשוק במזרח התיכון בעוצמה רבה ומפריעים למשטרים המבקשים ליצור חברה סגורה באמצעות שליטה באינטרנט ובטכנולוגיה המתקדמת של העולם המערבי.

בשלהי 2011 התפרסם מחקר שלפיו צפוי זינוק בשימוש בטלפונים חכמים במזרח התיכון. איראן מוגדרת כשוק הגדול ביותר לטלפונים סלולריים באזור, ושיעור חדירת הטלפונים החכמים לשוק באיחוד האמירויות עולה אף על זה שבארה"ב. המומחים צופים שעד שנת 2016 תחול ירידה במספר הטלפונים הסלולריים בני הדור השני באיראן ובערב הסעודית, ובאותה העת תהיה עלייה כוללת במספר משתמשי טלפונים חכמים באזור. העלייה החדה צפויה באיראן, שתהיה המדינה שיש בה הכי הרבה טלפונים מדור שלישי בהשוואה למדינות האזור.

אלה נתונים מדהימים ומעוררי מחשבה, המעידים על המצב הנוכחי בתחום הסלולר במזרח התיכון, על הפוטנציאל הרב שלו ועל השונות הטבעית בין המדינות השונות. מידע זה מפתיע למדי בהתחשב בתפיסות של שילוב הטכנולוגיה במזרח התיכון על-פי אופיו השמרני, החברתי והריכוזי. המידע המפתיע הזה קיבל משנה תוקף כשפורסם לאחרונה כי ערב הסעודית מובילה את מדינות העולם בשיעור השימוש בטלפונים סלולריים. פקיסטן נמצאת במקום השמיני מבין מדינות העולם מבחינת מספר משתמשי הטלפון הסלולרי ובמקום החמישי באסיה. 67% מאוכלוסיית המדינה משתמשים בטלפונים סלולריים, כ-23% מהם משתמשים בטלפונים חכמים, ובהם החדשים ביותר בשוק העולמי. כל זאת לצד בעיות פוליטיות בנוגע לרישוי דור שלישי בתקשורת הסלולרית במדינה ולניסיונות לצנזר את האינטרנט ואת התקשורת הסלולרית במדינה.

אז מה אנו לומדים משלל הנתונים האלה? החשוב מכל הוא שהמצב ללא ספק שונה מהתמונה שהצטיירה לנו על טכנולוגיה ועל טלפונים סלולריים במזרח התיכון. על-פיהם קיים פה שוק חזק מאוד, בדיוק כפי שהמזרח התיכון הוא האזור השני בשיעור הגידול בשימוש באינטרנט בעשור האחרון. נוסף על כך, נראה שיש מעבר משוק ששולטים בו מכשירי נוקיה לשוק ששולטים בו מכשירים הפועלים במערכת ההפעלה אנדרואיד מבית גוגל.

תפקידם החשוב באמת של המכשירים הסלולריים במזרח התיכון הוכח כמה פעמים בשנים האחרונות, כשאלה שימשו כלי לתיעוד אירועים ממוקדי התרחשויות ולהעברת המידע המצולם או המוסרט ישירות לרחבי העולם באמצעות האינטרנט. על כך יעידו הסרטונים המתעדים את רגעי גסיסתה של הנערה האיראנית נדא סלטאן, שנהרגה בהפגנות ביוני 2009 מאש כוחות הביטחון, וגם התיעוד המצמרר של הלינץ' שביצעו מורדים בשליט לוב מועמר קדאפי והעלו לאינטרנט.

האם הטלפונים הסלולריים יביאו למהפכה במזרח התיכון? לא בהכרח. בדומה לאינטרנט, הם אמצעי תקשורת ותשתיות ליצירת אירועים ולדיווח עליהם. אנשים יוצרים מהפכות שהאינטרנט והסלולר משמשים בהן כלים בלבד, אולם חשוב לזכור שהמהפכות האמיתיות הן אלה היומיומיות שאפשר ליצור בהן תקשורת ישירה בין תושבי אותה המדינה או בין אזרחים ממדינות שונות ותקשורת בין המינים בחברה דתית ושמרנית כמו החברה באזורנו.

בשל השימוש הרב בו ומנגד אופיו השמרני והריכוזי של המזרח התיכון, תפקידו החברתי של הטלפון הסלולרי משמעותי יותר מהחלפת שלטון אחד באחר לאור השינויים היומיומיים הקטנים הללו באזורנו.

 

פורסם במעריב בתאריך 14 מאי 2012