מזרח תיכון – עמוד 3

ממשיכים בשלהם

25 אפריל 2012/ב Guardian, Makor Rishon, זכויות דיגיטליות, מזרח תיכון /על ידי Tal Pavel

ימים לא טובים עוברים על האינטרנט במזרח התיכון ובעולם האסלאמי בעת האחרונה. לפני שנה קראנו לארועי המחאה "אביב העמים הערבי" וזאת בתקווה רבה כי גלי המחאה העממית ברחובות המזרח התיכון, יביאו לחופש ביטוי פיזי ומקוון רבים יותר לתושבי האזור. הצלחת ארועים אלו אשר החלו במחאות מקוונות בפייסבוק, אף העניקה את השם "מהפכת הפייסבוק" להצלחת ההמונים להפיל את המשטר במצרים. השבועות האחרונים סיפקו די עדויות מרחבי המזרח התיכון והעולם האסלאמי, כי רוחות האביב הצטננו להן וכי ממשלים באזורנו נוהגים בשלהם.

איראן עוסקת מזה זמן רב בנסיונות ליצור רשת אינטרנט פנימית אשר תנותק אותה מזו העולמית ובכך תאפשר, לטענת הממשל, מתן שרותים מקוונים זולים יותר, אך גם להגביר בכך את אבטחת המידע המקוון באמצעות רשת סגורה הנשלטת על ידי הממשל לכדי יצירת מבצר מקוון אשר למעשה ההגדרה "אינטרנט" אינה מתאימה לו יותר. מהמידע החלקי הקיים עד כה עולה כי בכוונת הממשל ליצור מקבילה פנימית ייעודית, מפוקחת וסגורה לאינטרנט המוכר לנו, אשר רק אליה יוכלו להתחבר תושבי המדינה.

הדיווחים על הקמת "אינטרנט נקי" ברפובליקה האסלאמית עלו במהלך השנה האחרונה לא אחת. בימים האחרונים שר התקשורת האיראני מסר כי השקת המיזם תהיה באוגוסט הקרוב. בפועל, קיימים דיווחים שונים ובכלל זה אודות השקת השלב הראשון של המיזם ב-21 במאי השנה, ככל הנראה עם הפעלת שרותי דואר אלקטרוני ומנוע חיפוש יעודיים, אשר יהוו חלופה "כשרה" אך מפוקחת היטב לאלו המצויים בשימוש באיראן ובעולם. מילים ברורות אמר בעניין זה בכיר בכוחות הבטחון כשקבע כי גוגל אינו מנוע חיפוש אלא כלי ריגול. עם זאת נמסר כי תתאפשר גישה לאתרים זרים וזאת בהתאם להחלטת הממשלה.

לדברי השר "ארגונים ממשלתיים רבים כבר עכשיו מתחברים ממשרדיהם לאינטרנט הלאומי, ומספר בתי-ספר משתמשים ברשת זו". הוא הוסיף כי הסיבה לכך שרשת האינטרנט האיראנית עדיין אינה מוחשית, טמונה בעובדה כי היא טרם הוצגה בפני קהל משתמשי האינטרנט הרחב במדינה. צעד אשר יבוצע אם כן באוגוסט הקרוב כאשר ספקיות האינטרנט במדינה יחוברו לרשת זו. הוא העריך כי תוך שנתיים שלוש תתעצב רשת זו לצורתה הסופית.

במקביל דווח כי השלטונות מכחישים את הידיעה אשר לדידם אינה אלא מתיחת 1 באפריל תוצרת התעמולה המערבית וכי הראיון עם שר התקשורת כלל לא התקיים.

מתיחה או לא, כוונותיה, התבטאויותיה ואף צעדיה בפועל של איראן מעידים כי היא פועלת בנחישות ובצורה עקבית להצר את צעדי משתמשי האינטרנט במדינה ולפקח על התעבורה המקוונת בה ככל שניתן. זאת תוך כוונה ליצור מערכת כוללת אותה ניתן יהיה לייצא למדינות אחרות השואפות ליצירת רשת אינטרנט פנימית ומסוגרת.

נראה כי לקוחה אפשרית למערכת שכזו יכולה להיות פקיסטאן אשר פרסמה לאחרונה מכרז להתקנת מערכת לצנזורת האינטרנט. הדרישה היתה כי המערכת תוכל לחסום 50 מיליון דפי אינטרנט במספר שפות תוך עיכוב של לא יותר מאלפית השניה. כיום תעבורת האינטרנט בפקיסטאן חופשית יחסית לשאר המדינות האסלאמיות, תוך הגבלה כמובן על גישה לאתרים פורנוגרפיים. כבר כיום 50 ספקי האינטרנט במדינה מחוייבים לממש צנזורה על האינטרנט. נעשו נסיונות להגביל אף את על התקשורת הסלולרית במדינה: בנובמבר 2011 הנחה משרד התקשורת את כל ספקיות התקשורת במדינה לחסום הודעות טקסט (מיסרונים) אשר מכילים מילים באנגלית מתוך רשימה בת 1,500 אשר הוגדרו כפוגעניות, תוכנית שנגזנה בשל ביקורת ציבורית. זאת לצד פעילות כללית להגבלות על התקשורת במדינה זו, יתכן בשל הבחירות האמורות להערך בה בסוף השנה. לא מין הנמנע כי צעדים אלו תרמו לירידתה של פקיסטאן 14 מקומות במדד בינלאומי הבוחן היבטים מתחום מערכות המידע וזאת ב-10 פרמטרים שונים.

כמו לגבי ההחלטה אודות ההגבלות על התקשורת הסלולרית, כך גם לגבי מכרז זה, פורסמה כעבור זמן קצר הכחשה גורפת עד לכדי בקשה לחקירה נגד אלו אשר פרסמו את מודעת המכרז ללא ההתייעצות מתאימה.

יתכן כי גם הפעם הממשל הפקיסטאני נסוג בו בלחץ דעת הקהל, בין השאר באמצעות עצומה אשר עליה חתמו למעלה מ-18 אלף הפונה אל מנהלי חברות אבטחה במערב בבקשה לא לקחת חלק במכרז זה אשר ישתיק 20 מיליון משתמשי אינטרנט במדינה. אולם ללא ספק המשטר לא אמר את מילתו האחרונה, בעיקר לאור הנסיונות החוזרים ונשנים להגביל את חופש המדיה במדינה.

מצרים אף היא פועלת בצורה נמרצת לכדי יצירת הגבלה גורפת ושיטתית על האינטרנט. שר התקשורת המצרי הודיע לאחרונה כי ממשלת מצרים פועלת לחסימה מוחלטת של אתרים פורנוגרפיים במדינה. הוא הודיע על הקמת ועדה, בה יהיו נציגים מהפרלמנט, אשר תניח את היסודות לחסימת אתרים אלו אשר להערכתו מספרם הוא מליונים. ועדת התקשורת והתחבורה של הפרלמנט, ביקשה מהממשלה עוד קודם לכן לחסום את הגישה לכל האתרים הללו במצרים, כמו גם חקיקה של עונשים נגד חברות אשר יאפשרו גישה לאתרים האסורים.

צעדים אלה של הממשל המצרים מהווים החרפת הפעילות ארוכת השנים נגד האינטרנט במדינה ואינם עומדים כלל בקנה אחד עם התקוות הרבות לחופש מידע וביטוי שעלו במסגרת "מהפכת הפייסבוק". הדבר מהווה הצרת צעדי משתמשי האינטרנט במצרים כמו ביתר מדינות האזור.

האם אכן היה זה "אביב עמים ערבי" ? נראה שגם במישור המדיני והפוליטי המצב לא בהכרח תואם את חזונם של הצעירים שיצאו לרחובות לפני שנה ויצרו אותה "מהפכת פייסבוק". הגורמים האסלאמיים תפסו את רשת השלטון לא רק במצרים, אלא גם ביתר המדינות בהן נפל המשטר בשנה החולפת.

המודל האיראני המקוון מהווה אתגר למשתמשי האינטרנט במדינה כמו גם לכל אלו החוששים לדמותן של מדינות האזור בעתיד. דווקא בשל חשיבותם של האינטרנט והרשתות החברתיות ליצירת מידע, העברתו וקבלתו כמו גם יצירת תקשורת בלתי אמצעית בין אזרחים ממדינות שונות. בדיוק כמו היוזמה הישראלית מהעת האחרונה בפייסבוק לקרוב לבבות בין אזרחים מישראל ומאיראן. אין ספק כי יכולות אלה אינן נסתרות מעיני השלטונות באזורנו בבואם להגביל את האינטרנט בתחומן ולהדק הפיקוח על התעבורה בו.

אין אלו זמנים טובים למזרח התיכון ולעולם האסלאמי, נראה כי אנו ב"חורף סוער" לפחות בהיבטים המקוונים וכי התקוות ליתר חופש שארועי 2011 יביאו לאזורנו, התבדו לעת עתה.

משטרי המזרח התיכון ממשיכים להילחם באינטרנט

30 דצמבר 2011/ב Guardian, Makor Rishon, זכויות דיגיטליות, מזרח תיכון /על ידי Tal Pavel

האינטרנט, הרשתות החברתיות וכן האינטרנט הסלולרי, היוו כלי מרכזי ביצירת ארועי המחאה ואף המהפכות שבמסגרת "אביב העמים הערבי", הפוקד את המזרח התיכון משנת 2011. אלו שימשו ליצירת הארועים המקוונים, הפצת המסר, זימון האנשים, ולאחר מעשה אף תעוד ההפגנות וההתנגשויות מרחבי הערים. זאת בעיקר באמצעות שימוש בטלפונים סלולריים לדיווח כתוב, מצולם ואף מוסרט, אשר הועלה במהירות רבה לאינטרנט והופץ משם לרחבי עולם. בזכות דיווחים אלו מהשטח, יכולנו לדעת את האמת מאחורי הלינץ' אשר בוצע במעמר קאדפי.

לאור עוצמתו של האינטרנט כמדיום ליצירת מידע, העברתו וקבלתו תוך נגישות וזמינות גבוהות אף מרחובות הערים, הוא מהווה אתגר שלטוני רב עוצמה לממשלים בעולם ובדגש על אלו הריכוזיים דוגמתם קיימים במזרח התיכון.

לפיכך ממשלים באזורנו נוקטים יד קשה כלפי מדיום זה והעושים בו שימוש, הן באמצעים פיזיים והן באלו הטכנולוגיים. במסגרת זו נודע בתחילת דצמבר כי שלטונות סוריה אסרו את השימוש במכשיר IPhone במדינה וזאת בשל אפשרויות הקיימות בו אשר לטענת השלטונות הם אסורים. אחזקת מכשירים אלה, תביא להחרמתם ולתביעה כלפי בעליהם. צעד זה הינו ככל הנראה שלב נוסף במאבקו של הממשל הסורי במפגינים, אשר מוצא ביטויו גם בזירה המקוונת. לשם כך נקטה סוריה שלל אמצעים ובכלל זה;

צנזורת האינטרנט – שלטונות סוריה פועלים דרך קבע לצנזורת האינטרנט במדינה, גם באמצעות תוכנות מערביות ובכלל זה מוצר של חברת Blue Coat האמריקאית המנטר את פעילות משתמשי האינטרנט בסוריה וחוסם את הפניות לאתרים בלתי מורשים.

התקפות מקוונות – בחודש מאי השנה ביצעו גורמי ממשל סוריים התקפה מקוונת נגד האתר המאובטח של פייסבוק. בהתקפה שבוצעה, מסוג Man-In-The-Middle, יכול הגורם התוקף להשיג שליטה על חשבון הפייסבוק של המשתמש. עוד דווח על קיומו של "הצבא האלקטרוני הסורי" אשר לו נוכחות באינטרנט וברשתות החברתיות השונות.

השבתת האינטרנט – בתחילת יוני השנה נחסם האינטרנט כמעט כליל במדינה למשך כיממה.

בשבועות האחרונים קיימות עדויות על הגבלות על שימוש בשרותים מקוונים שונים גם במרוקו. באתר התמיכה של Skype דווח כי חברת התקשורת המרוקנית חוסמת את שרתי Skype במדינה, דבר המונע הורדת התוכנה, כניסה לאתר החברה ואף יוצר איכות תקשורת גרועה ביותר בה. אחד המגיבים ציין שבוע לאחר מכן כי מבדיקה שערך עולה בו החשד לחסימה מכוונת של שרות זה:

"Strongly suspect deliberate blocking or interference of SKYPE packets"

הודעות דומות נמסרו מאת משתמשים נוספים במדינה.

בנוסף, דווח בסוף חודש נובמבר כי קיימת צנזורה במרוקו על האתר לשיתוף קבצים Megaupload. באותה ידיעה נמסר כי שרותים נוספים ובהם Skype, Youtube, Paltalk חסומים במדינה על ידי Maroc Telecom – ספק התקשורת הגדול במדינה.

האיסור החדש בסוריה וההגבלות על שרותים מקוונים במרוקו, ממחישים את עוצמת האינטרנט, ובדגש על זה הסלולרי, ואת מודעות השלטונות לכוחו זה. לפי התחזיות שיעור חדירת הטלפונים הסלולריים במזרח התיכון עתיד להיות בסוף שנת 2012 כ-108% (בהשוואה ל-103% בצפון אמריקה).

צעדים אלו של ממשלים במזרח התיכון ממחישים את חשיבות האינטרנט כאמצעי תקשורת אולטימטיבי, את רצון התושבים בקיום תקשורת חופשית, בהגעה למידע וביצירת שינוי. רכיבים המעלים ביתר שאת את האינטרנט והמשתמשים בו על מסלול התנגשות עם ממשלים במזרח התיכון.

האינטרנט והסלולר בשירות המהפכה

2 דצמבר 2011/ב Guardian, Makor Rishon, מזרח תיכון, מחאות מקוונות /על ידי Tal Pavel

שנת 2011 היתה ללא ספק שנת המחאות והמהפכות המקוונות אשר החלו ברשתות החברתיות. לא בכדי כונו הארועים במצרים "מהפכת הפייסבוק", זאת בשל היות רשת חברתית זו המקור ליצירת המחאות וארגונן. הבמה המקוונת ממנה התגלגלו הארועים לרחובות מצרים ובהמשך, למדינות רבות במזרח התיכון ואף לישראל.

האינטרנט, ובעיקר זה הסלולרי, שימשו כלים מרכזיים ביצירת ארועי המחאה באזורנו, אולם מה ידוע לנו על חדירתם של אלו לאזורנו ועל מידת השימוש בהם ?

למסתכל מבחוץ, אינטרנט ומזרח תיכון מהווים על פניו סתירה: האינטרנט מייצג קידמה, טכנולוגיה, חופש פרט וביטוי, שוויון והעדר היררכיה, זמינות מידע. זאת לעומת המזרח התיכון המייצג למתבונן, שמרנות, מבנה פטריארכאלי, מסורתיות, העדר חופש פרט וביטוי, ריכוזיות והגבלות טכנולוגיות.

אולם מבט מעמיק מגלה נתונים מרתקים ומפתיעים אודות האינטרנט והסלולר במזרח התיכון. דווקא בשל אופיו המיידי, הזמין והחופשי, מהווה האינטרנט במשטרים ריכוזיים בכלל ובמזרח התיכון בפרט, במה וכלי להבעת דעה ומחאה, בעיקר עבור קולות מודחקים ומושתקים בחברה הערבית. קולות אשר לא זוכים לביטוי באמצעי התקשורת הרגילים. קולות אשר נשמעים רק מעל גבי הבמה המקוונת.

שיעור חדירת האינטרנט לאזור המזרח התיכון עומד על 33.5% (כולל ישראל), נתון שאף גבוה מהממוצע העולמי (30.4%). אמנם שיעור חדירת האינטרנט בישראל עומד על 70.4%, אך באיחוד האמירויות שיעור החדירה הוא 69.4% ובקטר 66.5%. אפילו באיראן השמרנית והמסוגרת, חדירת האינטרנט הינה בשיעור מדהים של 46.9%.

ערבית כיום מהווה השפה השביעית בתפוצתה באינטרנט, האינטרנט הערבי רשם גידול של 2,260% בעשור האחרון. האזור בעל הגידול המהיר ביותר בעולם.

תחום הסלולר מהווה אף הוא כר נרחב לפעילות ולגידול במזרח התיכון: דוגמא מוחשית לכך מהווה סקר שנערך באפריל השנה בקרב אלפיים משתמשי סמארטפונים במזרח התיכון. מהנתונים עולה כי מבין אלו נעדרי מכשיר שכזה, 82% רוצים אחד, 49% מבעלי המכשירים צפויים לשדרג אותם במהלך ששת החודשים הקרובים ו-70% יעשו זאת במהלך השנה הקרובה.

95% מבעלי מכשירים אלה מורידים אפליקציות שונות, בממוצע שש אפליקציות מידי חודש. 24% הביעו את נכונותם לשלם אף יותר מ-50 דולרים עבור אפליקציות אלו. ומה הפופולרי ? 73% מעדיפים אפליקציות לחיים "קלים יותר", 57% – משחקים.

מבט כללי יותר מגלה עוד מידע מרתק: מספר הקווים הסלולריים גדל בקרב 19 המדינות הערביות מ-274 מיליון בשנת 2009 ל-320 מיליון בשנת 2010. באיחוד האמירויות שיעור חדירת הסלולר עומד על 198%, בערב הסעודית 188% ובעומאן 170%.

נתונים אלו מוצאים ביטויים גם במישורים הכלכליים: לדוגמא, 53% מהחברות בערב הסעודית מגדילות את הוצאותיהן על פרסום סלולרי.

לנתונים מספריים אלה משמעות בכל האמור בשימוש באינטרנט ובזה הסלולרי במזרח התיכון ליצירת ארועים ולדיווח עליהם. הנערה נדא סלטאן אשר נורתה על ידי אנשי כוחות הבטחון באיראן בהפגנות שלאחר הבחירות לנשיאות ביוני 2009, היתה נותרת הרוגה אלמונית, אלמלא צילם עובר אורח את גסיסתה ומותה באמצעות הטלפון הסלולרי שלו והעלה זאת מיידית לאינטרנט. הדבר הפך בין רגע אותה, ועל ידי כך את היוטיוב, לגיבורי מחאה זו.

כמו גם הפרטים אודות מותו של שליט לוב מעמר קדאפי: הדיווחים הרשמיים טענו כי הוא נהרג בהפצצת נאט"ו על שיירת הרכבים שלו. אולם, תוך זמן קצר החלו מועלים לרשת סרטוני וידאו קצרים המתעדים את קדאפי פצוע אך עומד על רגליו לאחר שנלכד בידי המורדים. סרטונים אלה צולמו באמצעות הטלפונים הסלולריים של המורדים אשר לכדוהו בשטח. בהמשך הועלו סרטונים נוספים המתעדים את השניות הראשונות לאחר לכידתו של האיש, כמו גם את תחילת הלינץ' אשר בוצע בו לאחר מכן.

במקרה זה, האינטרנט הסלולרי חשף את האמת ופתר את שאלת אופן מותו של קדאפי.

חדירת הטכנולוגיה בכלל והאינטרנט בפרט מושפעת מגורמים רבים ומגוונים שעל כולם יש למדינה שליטה: שימוש באינטרנט מצריך הון אנושי בעל שליטה מסויימת הן בסביבת עבודה ממוחשבת והן בשפה הערבית (לכל הפחות); משאבים כספיים לרכישת מחשב וחיבור לאינטרנט; תשתית טכנולוגית ותקשורתית. בנוסף, בידי הממשלים מערכות של חוקים ומנגנוני אכיפה מתאימים ואף יכולת השבתה מוחלטת של האינטרנט כך שביכולתה של כל מדינה באשר היא לנווט את השימוש באינטרנט ובכלל זה אף להשבית כליל את האינטרנט בתחומה כמו שנעשה בלוב, מצרים וסוריה (לפרקי זמן שונים, החל ממספר שעות וכלה למשך חודשים) במהלך "אביב העמים הערבי" של שנת 2011. אולם האינטרנט, ובעיקר זה הסלולרי "המדבר מהשטח", מאפשרים ללא ספק ליצור חדשות ולחשוף ארועים ובכך לשנות את פני המציאות באזורנו וכפי שראינו ב"מהפכת הפייסבוק" במצרים, אף להביא לשינויים שלטוניים. אולי אף ליתר דמוקרטיה במזרח התיכון.

שימושים מקוונים – אינטרנט וסלולר במזרח התיכון

9 אוקטובר 2011/ב אינטרנט, מזרח תיכון, סלולר /על ידי Tal Pavel

בשנת 2011 נחשפנו שוב לעוצמתו של האינטרנט ככלי ליצירת שינויים חברתיים ופוליטיים באזורנו בפרט ובעולם בכלל. לא לחינם היה האינטרנט מועמד, מזה שנתיים רצופות, לפרס נובל לשלום.

אולם מה אנו יודעים אודות האינטרנט והסלולר במזרח התיכון ? בשל אופיו הריכוזי והמסוגר – חברתית ופוליטית – של האזור נדמה כי הטכנולוגיה זרה לו, אך "אביב העמים הערבי" הדגיש את מקום הטכנולוגיה בכלל והאינטרנט בפרט כבמה ליצירת שינויים גם ובעיקר באזורים מדוכאים. עיון בנתונים שונים אף מרחיב את היריעה בתחום זה ומגלה תמונה מפתיעה למדי.

שיעור חדירת האינטרנט למזרח התיכון עומד על 33.5%, בכ-3% גבוה יותר מהממוצע העולמי. זאת למרות ששיעור משתמשי האינטרנט באזור הוא סך הכל כ-3% מסך המשתמשים בעולם. נתונים מפתיעים נוספים מגלים כי באיראן שיעור חדירת האינטרנט עומד על כ-47% למרות ההגבלות השלטוניות החמורות על חופש הפרט והביטוי – הפיזי והמקוון. כמו גם מספר מדינות, מרביתן במפרץ הפרסי, אשר שיעור חדירת האינטרנט בהן עבר את ה-50% ואף למעלה מכך.

מנגד, קיימות מדינות, דוגמת עראק ותימן, אשר טרם החלו למצות את פוטנציאל האינטרנט בקרבן. לכך יש סיבות שונות: תשתית כלכלית, טכנולוגית, תקשורתית. צורך בהון אנושי מתאים ובכלל זה ידיעת קרוא וכתוב בשפה המקומית ובאנגלית. זאת לצד הגבלות שלטוניות שונות על שימוש חופשי באינטרנט בשלל אמצעים; חוקתיים, כלכליים, טכנולוגיים, דתיים ועוד.

לצד שינויים חברתיים ופוליטיים, משמש האינטרנט לשלל מטרות יומיומיות: מחקר שנערך גילה כי כשני שליש מהצרכנים במזרח התיכון משתמשים באינטרנט לשם בדיקת מוצרים ושרותים. שליש מהצרכנים אף רוכשים מוצרים בצורה מקוונת בעיקר לפנאי: רכישת כרטיסי טיסה, מלונות, ספרים ועוד. על העניין הגדל של הסחר המקוון תעיד העובדה כי כ-39% מאלו אשר אינם מבצעי רכישות מקוונות, מתעתדים לעשות כן. אולם עדיין קיים חשש (בקרב 43%) מפני רכישות מקוונות בשל חוסר אמון בשיטת התשלום המקוונת.

בנוסף לרכישות מקוונות, משמש האינטרנט בעיקר לצרכי תקשורת ופנאי: הרשתות החברתיות מהוות הזירה המקוונת הפופולאריות ביותר עבור משתמשי האינטרנט במזרח התיכון – 88% ממשתמשי האינטרנט מצויים ברשתות החברתיות על בסיס יומי, כאשר 98% ממשתמשי האינטרנט פעילים בפייסבוק.

הסלולר נפוץ אף הוא בקרב מדינות האזור, יותר מהמקובל לחשוב; במחקר שנערך עלה כי כמחצית ממשתמשי הסמארטפונים במזרח התיכון משדרגים את מכשירם כל חצי שנה, ו-70% כל שנה. 54% מחסרי הסמארטפון מעידים כי הם עתידים לרכוש אחד כזה במהלך השנה הקרובה.

95% מבעלי מכשירים אלו הורידו אפליקציות שונות למכשירם ו-53% אף ירכשו אפליקציות.

כמו באזורים אחרים, גם משתמשי הסמארטפונים במזרח התיכון מעוניינים בפנאי ובנוחות: 73% אוהבים אפליקציות המקלות על החיים ו-57% מהמשתמשים מתעניינים במשחקים. כאשר 62% מבעלי מכשירים אלה יעדיפו אפליקציות בשפה האנגלית.

בנוסף, 51% משתמשים בסמארטפון במשך היום כולו.

אכן, הנתונים מגלים עליה עקבית ברכישת טלפונים סלולריים בכלל וסמארטפונים בפרט במזרח התיכון במהלך השנה האחרונה. מעניין להיווכח כי המאבק הקיים בין מערכות ההפעלה אנדרואיד ואפל טרם הגיע למזרח התיכון; ברבעון הראשון של שנת 2011, שלטה באזור מערכת ההפעלה Symbian (56.4%) ולאחריה זו של BlackBerry (26.8%), ורק לאחריהן הרחק מצויות אנדרואיד (10%) ו-iOS (6.8%).

77% מבעלי הטלפונים הסלולריים משתמשים בהם לרשתות חברתיות ו-70% לטיפול בדוא"ל.

שלל נתונים אלו מצביעים על כך כי משתמשי האינטרנט והסלולר במזרח התיכון שואפים, כיתר המשתמשים בעולם, לחיים נורמליים של הגעה למידע ולתוכנות המשפרים את איכות חייהם, אף תוך נכונות לשלם כספית על כך. נראה כי קיימת מודעות רבה, לפחות בקרב חלקים מהאוכלוסיה המקומית, לטכנולוגיה ובעיקר לזו המקוונת, תוך ניצול יכולות אלו הן לצרכי צרכנות ופנאי והן לשם מחאה ושינוי חברתי ופוליטי.

המזרח התיכון חווה עליה בשיעור השימוש באינטרנט במהלך שנת 2011 כתוצאה מארועי "אביב העמים הערבי". לאור כל האמור לעיל, ניתן לצפות כי במידה ויוסרו ההגבלות הקיימות על גישה לאינטרנט במרבית ממדינות האזור, נראה עליה חדה בשיעור השימוש באינטרנט במזרח התיכון.

הטכנולוגיה מערבית, הדיכוי מזרח תיכוני

22 ספטמבר 2011/ב הארץ, זכויות דיגיטליות, מזרח תיכון /על ידי Tal Pavel

מדינות המזרח התיכון פועלות באופן קבוע ובנחישות להצר את צעדי משתמשי האינטרנט והסלולר בקרבן וזאת בשלל תחומים בהתאם למדינה ולאופיה: הגבלות כלכליות, חקיקה מתאימה, פיקוח ממסדי, איסורים דתיים, תוך שילוב בין אלו.

הואיל התקשורת מבוססת טכנולוגיה, להיבט זה תפקיד חשוב בהגבלת האינטרנט והסלולר באזורנו. זאת בהסתמך על טכנולוגיה מערבית לשם הגבלות וניטור התעבורה, עד לכדי מעצר משתמשי אינטרנט וטלפונים סלולריים, באמצעות מערכות לפיקוח ואכיפה המסופקות לרשויות בטחון בעולם במטרה לעקוב אחר פעילות טרוריסטית ועבריינית. אך מערכות אלו משמשות למטרות שונות עבור משטרים ריכוזיים באזורנו.

תאגיד(NSN) Nokia Siemens Networks מספק מערכות למעקב ולניטור תעבורת תוכן וקול, אשר הותקנו בשלל מדינות ובכלל זה בחברות תקשורת וספקיות אינטרנט בקרב לפחות 12 ממדינות האזור ובהן במצרים, סוריה, תימן ובחרין.

לאחרונה דווח כי מערכת של תאגיד זה אפשרה לרשויות הבטחון בבחרין לנטר וליירט את תעבורת ההודעות הכתובות בטלפונים סלולריים של אלו שהשתתפו בהפגנות ובמחאות במדינה במסגרת "אביב העמים הערבי", ובדרך זו נעצרו ולפי הטענה אף עונו במהלך חקירתם.

עוד עולה כי ביכולת מערכת זו לא רק לבצע ניטור פאסיבי, זיהוי קול, ניטור תעבורה בכלים דוגמת Skype וכן איתור מקומם של המשתמשים, אלא גם פעילות אקטיבית של התערבות בתעבורת התכנים הכתובים ושינויים. לפי פרסומי החברה, לפני כארבע שנים, היו מערכותיה מותקנות בכ-60 מדינות.

אולם אין זו הפעם הראשונה בה מתגלה כי נעשה שימוש במערכות אלה לאיתור מפגינים באזורנו: בעת ההפגנות והמהומות של יוני 2009 לאחר הבחירות לנשיאות באיראן, נמסר כי מפגינים רבים נעצרו ובעת חקירתם הוצגו בפניהם הודעות SMS ששלחו ותמלילי שיחותיהם.

בשל מעורבות המיזם והחברות השותפות בו בהפרת זכויות האדם במדינה, תבעו פעילים בבית משפט בארה"ב את התאגיד ושתי השותפות בו בגין אחריותן להפרת זכויות אדם באיראן בשל המערכת שהותקנה בשנת 2008 במדינה (באותה שנה דווח כי מערכת שכזו תותקן בסין על מנת "להבטיח את בטחון המידע במדינה"). בנוסף, יצאה קריאה רבתי ברחבי איראן להחרים את חברת Nokia ומוצריה בשל מעורבותה זו, כמו גם פעילות בפייסבוק לשם כך ואף עצומה מקוונת.

אין זו המערכת המערבית היחידה המותקנת במדינות דיקטטוריות ומהווה נשק אשר עלול להיות לעיתים קטלני בעת היותו בידיים הלא נכונות. דו"ח ממרץ 2010 חשף כי תשע ממדינות האזור עושות שימוש בטכנולוגיה מערבית לשם הגבלות על התקשורת והאינטרנט בתחומן וניטור התעבורה בו. בכלל זה תוכנות לחסימת אתרים ופילטור תכנים.

עוקבים אחר אביב העמים הערבי – ציוץ אחר ציוץ

26 יוני 2011/ב אינטרנט, הארץ, מזרח תיכון, מחאות מקוונות /על ידי Tal Pavel

כל מהפכה מביאה איתה חידושים טכנולוגיים והמצאות חדשות. גם 'אביב העמים הערבי' הביא למספר חידושים ומענה על צרכים קיימים. אחד מהם הוא האתר Sociable Media.

חשיבות הרשתות החברתיות, ובדגש על הטוויטר המהווה זירה לדיווחים מיידים מהשטח, התגלתה לעין כל כבר במהומות לאחר הבחירות לנשיאות באיראן ביוני 2009. ארועי 'אביב העמים הערבי' ברחבי המזרח התיכון מתחילת שנת 2011 רק מחזקים את חשיבותו של הטוויטר בדיווחים מיידים מזירת ההתרחשות לרחבי העולם.

לאור חשיבותו הרבה בארועים אלו והכמות הרבה של מצייצים באזורנו, נוצר אתר זה אשר מטרתו לרכז בפלטפורמה אחת את אשר כותבים עיתונאים ובלוגרים מהמזרח התיכון וצפון אפריקה בטוויטר.

אכן, האתר מרכז טוויטים מ-18 מדינות שונות באזורנו וממקורות מידע שונים, כך שהמשתמש יכול לראות את הציוצים המגיעים לדוגמא ממקורות עיתונאיים באיראן, מסוכנויות ידיעות בירדן, מערוצי הרדיו במצרים או את מכל אמצעי התקשורת מכלל המדינות.

לאחר הבחירה, יוצגו למשתמש הציוצים הרלבנטיים בזמן אמת עם פרסומם כמו גם חשבונות הטוויטר המובילים בכל תחום ותחום על פי מספר העוקבים אחריהם.

זהו ללא ספק כלי יחודי ובעל ערך רב לכל המתעניין בקורה באזורנו והמעוניין להתעדכן על כך בזמן אמת ומאת מקורות שונים ולעיתים אף אלו המצויים בזירת ההתרחשות.

בנוסף, בדומה לתופעה בה אינדקסים של אתרים ופורטלים ריכזו מגוון של אתרים, מטה-מנועי חיפוש ביצעו חיפוש במספר מנועים טרום עידן הגוגל, כלי זה הינו שלב נוסף באבולוציה של המידע הקיים באינטרנט במהלכו אנו עדים משחר ימי מדיום זה לעוד ועוד אתרים ההולכים ומרכזים את המידע הרב העומד לרשותנו ומזקקים אותו לכדי תמצית מדוייקת המתאימה במיוחד לצרכינו.

ארגון 'אנונימוס' ופעילותו באגן הים התיכון

9 יוני 2011/ב Ynet, אנונימוס, מזרח תיכון /על ידי Tal Pavel

לאחרונה אותרה באינטרנט כרזה לכאורה עבור מחנה הדרכה של הארגון, מאידך קיימת הטענה כי אין חברות בארגון: "אנונימוס הוא רעיון המשותף לכולנו וזהו הדבר היחיד המשתף בינינו. אתה לא מצטרף לאנונימוס, אתה הופך לאנונימוס".

ארגון ההאקרים האקטיביסטיים 'Anonymous' שב לתקוף בימים האחרונים אתרי אינטרנט ומערכות מחשב ברחבי העולם ובכלל זה באגן הים התיכון.

חברי הארגון תקפו בתחילת החודש את שרת הדואר של משרד הדרכונים והויזות באיראן, והצליחו לשים ידם על למעלה מעשרת אלפים הודעות דוא"ל. את שללם, בנפח של כ-63 מגה בייט, הם הציבו באתר לשיתוף קבצים. במהרה, הופץ מידע זה ברחבי האינטרנט. על מנת להוכיח את פעילותם, שלח אחד הפעילים הודעת דוא"ל מתוך אחד השרתים שנפרצו.

לדברי חבר בארגון, מטרת ההתקפה היתה להביך את שלטונות איראן, בעולם הפיזי ובזה המקוון. "איני יודע מדוע המשטר האסלאמי ממשיך לממן את הצבא הוירטואלי שלו בעוד שאין באפשרותו לאבטח את שרתי הדואר החשובים ביותר שלהם".

הארגון ביצע התקפה מסוג DDoS נגד מחשבי איראן במהלך הבחירות לנשיאות ביוני 2009 וההערכה היא כי הוא יבצע מתקפה נוספת מסוג זה במלאת שנתיים לארוע ב–12 ביוני 2011.

התקפה דומה בוצעה באותו פרק הזמן נגד שרתי ממשלת דובאי, התקפה אשר היתה בקנה מידה קטן בהרבה ובמהלכה נגנבו מאה שמות משתמש וסיסמאות, ככל הנראה חסרי תוקף, השייכים לפקידי ממשל. לדברי הפעיל, אשר נראה כמקושר לארגון זה, הפעולה בוצעה הואיל ו"הגיע הזמן שהממשלות ילמדו שאין להן כל עוצמה באינטרנט. זהו העולם שלנו".

שלטונות סוריה אף הם חוו התקפה מצד פעילי הארגון. בתאריך 4 יוני נמסר על מתקפה מקוונת רבתית נגד אתרי אינטרנט של שגרירויות סוריה ברחבי העולם ואתרי ממשל סוריים אחרים. זאת במחאה על השבתת האינטרנט במדינה אשר בוצעה יום קודם לכן על ידי השלטונות למשך יממה.

עיון בהודעות הארגון מגלה כי פעיליו מתכננים התקפה דומה נגד מחשבי ממשלת תורכיה. הטעם זהה להתקפה על סוריה – במחאה על ההגבלות השלטוניות החמורות על האינטרנט הקיימות מעת לעת במדינה.

אולם ארגון זה מתקיף לא רק מדינות, אלא גם ארגונים: ארגון 'אנונימוס' פרסם הודעה (ואף הודיע בטוויטר) לפיה הוא עתיד לתקוף את מחשבי קרן המטבע הבינלאומית, בתמיכה ב"מהפכה היוונית", כחלק מהדיון בסיוע הכלכלי המאסיבי של הקרן לשיקום כלכלת המדינה, אשר לפי הטענה, נעשה מעל ראשי התושבים ומבלי שהצביעו על ההסכם עם הקרן. הארגון אף הכין כרזה המציינת את המתוכנן.

הודעות אלו הביאו את דובר קרן המטבע הבינלאומית להודיע כי ארגונו נקט באמצעים הנדרשים להתגונן מפני ההתקפה המיועדת של הארגון.

בדומה לתמיכה בעם היווני, כך הודיעו פעילי 'אנונימוס' על כוונתם לתקוף את אתר הפרלמנט הקטלאני בתמיכה בגל המחאה הקיים בספרד, בין השאר נגד האיחוד האירופי.

אודות ישראל, ניתן למצוא באתר המזוהה עם הארגון התייחסות גם למשט התורכי הצפוי (Freedom Flotilla II). במקרה זה אין התייחסות מפורשת לתקיפה נגד ישראל, אולם לא מן הנמנע כי בדומה להתקפות הצפויות על מחשבי ממשלות איראן ותורכיה, תעמוד גם ישראל בפני מתקפה מקוונת צפויה מצד חברי 'אנונימוס' במידה והמשט התורכי יצא גם השנה לדרכו.

מהפכת הפייסבוק, או מהפכת בועזיזי?

2 יוני 2011/ב אינטרנט, הארץ, מזרח תיכון, מחאות מקוונות /על ידי Tal Pavel

עוצמתו של הפייסבוק התגלתה שוב במזרח התיכון במהלך הארועים והשינויים אשר שוטפים את האזור מתחילת שנת 2011, אך מה משקלה של רשת חברתית זו בארועים אלו ?

מייסד פייסבוק אמר השבוע כי "בסופו של דבר האינטרנט מחבר את האנשים מחדש. בשלב ראשון זה בין חברים, לאחר מכן זה חיבור בין אנשים וחברות, ולבסוף תהיה לאנשים מעורבות הרבה יותר גדולה עם ממשלות" והדגיש כי בסופו של דבר מהפכות מתרחשות על ידי אנשים ולא ברשתות חברתיות, פייסבוק או כל רשת אחרת.

עדות מוחשית לכך קיבלנו בזרז לפרוץ המהומות במזרח התיכון, אשר החלו לאחר שרוכל תוניסאי שרף עצמו למוות במחאה על כך שמרכולתו הוחרמה, ארוע פיזי ולא מקוון אשר הצית את אש המרד בתוניסיה ומשם לרחבי האזור.

האם מספר החברים בקבוצות המחאה המקוונות השונות בפייסבוק יכול להעיד על מידת הצלחת המאבק הפיזי ? לעת עתה נראה כי לא בהכרח: לארועים הראשונים של המחאה המצרית, נרשמו פחות ממאה אלף משתתפים, למרות שדברם הגיע ללמעלה ממיליון משתמשים. אולם ההמונים שטפו את רחובות קהיר והתוצאה ידועה.

מנגד, לארועי האנתפאדה הפלסטינית השלישית נפתחו עשרות רבות של דפים וקבוצות כאשר למרכזי שבהם נרשמו למעלה מ-370 אלף חברים ולאחר למעלה מ-100 אלף. כל זאת לאחר שמספר קבוצות שכאלה נסגרו על ידי הנהלת פייסבוק בשל מחאה ישראלית.

בפועל, למרות ההכנה המקוונת שארכה כחודשיים, לא התממשו כוונות המארגנים, זאת למרות הפעילות המקוונת הערה ובכלל זה קבוצות תמיכה מקוונות מרחבי העולם הערבי.

הפייסבוק מהווה כלי חשוב בשינויים המתחוללים באזורנו באמצעות קריאה לאנשים לצאת לרחובות ולגרום לשינוי, דבר אשר בחלק ממדינות אלה מהווה סיבה מרכזית לעליה החדה במספר המשתמשים ברשת זו.

ברי כי המשך ההתארגנויות המקוונות באזורנו יביא לגידול במספר משתמשי הפייסבוק, אך ביכולתם להביא גם לשינויים פוליטיים וליתר חופש פרט וביטוי, אשר בתורם יביאו אף הם לגידול במספר המשתמשים עם הסרת המגבלות החוקיות והטכניות הקיימות בחלק ממדינות האזור על שימוש חופשי באינטרנט.

הארועים האחרונים באזורנו הם אמנם "מהומות פייסבוק" ו"מהפכת פייסבוק" לאור חשיבותן הרבה של הרשתות החברתיות ביצירת הארועים ובדיווח עליהם בעת ולאחר התרחשותם. אולם אין די בפעילות מקוונת, תהא רחבת תפוצה אשר תהא, כדי לחולל שינוי בפועל. לשם כך יש צורך כי תוכנית הפעולה המקוונת תצא מהכח אל הפועל ושאותם מצטרפים לקבוצות השונות יגיעו לרחובות הערים להביע מחאתם ואף לסכן נפשם למען השינוי אותו הם דורשים.

הצד השני של המהפכה: גם גוגל מגלה את המזה"ת

23 מאי 2011/ב אינטרנט, הארץ, מזרח תיכון /על ידי Tal Pavel

בשנים האחרונות המזרח התיכון מגלה את האינטרנט וביתר שאת את הרשתות החברתיות, כפי שאנו עדים לכך בארועים השוטפים את המזרח התיכון מראשית שנת 2011, אולם נראה כי גם האינטרנט מתחיל לגלות את המזרח התיכון. Google פועלת ללוקליזציה של שרותיה הן מבחינת יצירת גרסאות מקומיות ליישומיה השונים עבור מדינות באזורנו והן מבחינת האפשרות לשימוש בהם גם בשפה הערבית.

בסוף חודש מרץ פורסם בבלוג הרשמי של החברה כי מעתה קיימות סיומות מקומיות במנוע החיפוש שלה, עבור עראק (http://google.iq) ותוניסיה (http://google.tn). בכך גדל מספר הכתובות המקומיות של החברה ל-184, כאשר 15 מהן במזרח התיכון. החיפוש יתאפשר כברירת מחדל בשפות המקומיות, דבר אשר יקל על תושבי מדינות אלה להגיע לתוצאות החיפוש המקומיות הרלבנטיות ביותר וזאת במהירות רבה מבעבר.

שרות דומה נפתח במהלך חודש מרץ כחלק מ-YouTube עבור שבע ממדינות האזור. משמעות המהלך הוא שבעת שימוש בגרסה המקומית של YouTube, יקבל המשתמש בעמוד הראשי את הסרטונים הפופולאריים ביותר במדינתו. באמצעות גרסאות מקומיות אלו, יוכלו משתמשים מרחבי העולם לעקוב ביתר קלות אחר המתרחש במצרים לדוגמא, באמצעות כניסה לגרסה המקומית של רשת חברתית זו בכתובת היעודית. צעד זה מעיד ללא ספק על החשיבות העולה של הרשתות החברתיות וה-YouTube בפרט, ככלי למחאה ולשינויים פוליטיים במזרח התיכון.

עוד נמסר כי בצעד דומה, נפתחו אתרים חדשים של Google Map עבור 11 מדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה: אלג'יריה, לוב, מצרים, לבנון, ירדן, כווית, בחרין, קטר, איחוד האמירויות, עומאן וערב הסעודית. הדבר יאפשר חיפוש מקומי במפות אותה המדינה כברירת מחדל, כמו גם שימוש בשפות מקומיות ויכולת להתאמה אישית של המפה על ידי המשתמשים במדינות אלה.

בנוסף הושק בערב הסעודית ובאיחוד האמירויות השרות Google Map Maker המאפשר למשתמשים לעדכן את המפות בפרטי מידע דוגמת דרכים, פארקים, בתי ספר ועוד. באותו המועד הושק בערב הסעודית גם שרות Gmail-to-SMS המאפשר למשתמשי Gmail בממלכה לשלוח הודעות ממחשבם האישי ישירות לטלפונים סלולריים (של כל מפעילות התקשורת הסלולרית בממלכה) באמצעות מסרונים. המענה הסלולרי יגיע ישירות לחשבון ה-Gmail.

בד בבד, מתאפשרים עוד ועוד שרותים של Google בשפה הערבית: אשתקד אפשרה Google לראשונה לעשות שימוש בYoutube- בשפה הערבית, ומחודש פברואר השנה, המשימות ב-Gmail זמינות גם בשפה הערבית.

לאחרונה פרסמה גוגל כי מעתה ניתן יהיה לחפש זמני תפילה במקום מסויים (לדוגמא לונדון) במנוע החיפוש שלה ולקבל את המועדים בצורה מובלטת.

האינטרנט הולך ותופס אחיזה גדלה והולכת בקרב מדינות המזרח התיכון ויש לו חלק ניכר בעיצוב המציאות המשתנה לנגד עינינו באזור. מהלכים אלו להתאמת שרותים מקוונים פופולאריים לצרכי המשתמשים במזרח התיכון, ללא ספק ישמשו בידם ביתר שאת בעתיד ויקלו על תעוד הארועים העתידיים באזורנו והפצת התכנים לרחבי עולם וכן תקשורת יעילה יותר בין משתמשי האינטרנט באזור.

התרחבות זאת מהווה חלק מהעמקת חדירת האינטרנט למזרח התיכון ולצורך בשרותים מקוונים רבים ומגוונים יותר בשפות המקומיות. כל שנותר לראות הוא האם מגמה זו לא תבלם על ידי השלטוניות המקומיים כחלק מההגבלות השלטוניות הקיימות על האינטרנט בחלק ממדינות המזרח התיכון.

האינטרנט והמזרח התיכון: תמונה מורכבת

11 אפריל 2011/ב אינטרנט, הארץ, מזרח תיכון, מחאות מקוונות /על ידי Tal Pavel

המהפכות האחרונות בעולם הערבי הפנו את הזרקור לרשתות החברתיות באזורנו. אבל, מי יודע כמה באמת נפוץ השימוש במדינות השכנות?

הרשתות החברתיות קנו להן מקום של כבוד בשינויים הפוליטיים והחברתיים המתחוללים בחודשים האחרונים במזרח התיכון. אולם לפייסבוק, טוויטר ויוטיוב היה תפקיד רב חשיבות כבר בעימותים ובהפגנות שלאחר היוודע תוצאות הבחירות לנשיאות באיראן ביוני 2009, כמו גם בסבב הקודם של 'מהומות הפייסבוק' במצרים באפריל 2008.

למרות הדימוי שיש למזרח התיכון כאזור בו תחום האינטרנט אינו מפותח, הרי ששיעור חדירת האינטרנט בו עומד על כ-30% בהשוואה לכ-29% בכלל העולם. בעת בחינת שיעור הגידול במספר משתמשי האינטרנט מתחילת שנת 2000 באזורנו, מתגלים נתונים מאלפים; גידול של 1,825% לעומת ממוצע עולמי של 445% בלבד (הנתונים נכונים ליוני 2010).

ישנן מדינות בהן שיעור חדירת האינטרנט עומד על כאחוז בלבד (תימן ועיראק) לעומת מדינות כמו איחוד האמירויות (76%) ובחריין (88) ששיעור החדירה בהן גבוה מבישראל (73%).

עם הגידול בחדירת האינטרנט למדינות האזור, גם הרשתות החברתיות תופסות נתח הולך וגדל מפעילות משתמשי האינטרנט במזרח התיכון. שלל נתונים שפורסמו לאחרונה מלמדים על שיעור החדירה וגידול השימוש ברשתות החברתיות באזור; בשנת 2010 גדל השימוש בטוויטר בערב הסעודית ב-240%.

40% מכלל משתמשי הרשתות החברתיות במזרח התיכון מצויים באיחוד האמירויות (המהווה המקום בעל הפוטנציאל בגדול ביותר באזור בתחום השיווק הדיגיטלי). נתון מפתיע נוסף מגלה כי ל-31% משתמשי האינטרנט במזרח התיכון יש חשבונות בארבע רשתות חברתיות שונות (לעשרה אחוזים נוספים יש חשבונות בעשר רשתות חברתיות שונות).

פייסבוק חווה גידול של 78% במספר המשתמשים בו במזרח התיכון במהלך שנת 2010 ורשת זו מאכלסת רבים מצעירי האזור: 75% ממשתמשי הפייסבוק במזרח התיכון הינם בגילאי 15-29 ומספר הגברים כמעט כפול מזה של הנשים.

עליית השימוש ברשתות החברתיות הינה ללא ספק פועל יוצא מחשיבותו העולה של האינטרנט באזורנו כפי שהוכח שוב באירועים השוטפים את אזורנו מתחילת השנה.

ואכן, עיון בנתונים מגלה כי בשבועיים הראשונים של חודש ינואר 2011 חלה עליה של 8% במספר משתמשי הפייסבוק בתוניסיה. זאת לאחר עלייה שולית ואף עמידה במקום בחודשים שקדמו לכך.

השימוש ברשתות החברתיות ילך וייגבר במזרח התיכון הן כפועל יוצא מהמשך חדירת האינטרנט לאזורנו, אך בעיקר כתוצאה מחשיבותם העולה ליצירת מחאה ואף שינוי חברתי ופוליטי כפי שהוכח בשלל מדינות האזור.

אולם חשוב לזכור כי רשתות חברתיות לא יוצרות מהפכות ואף לא שינוי, אלא הן הבסיס בלבד לאנשים המפרסמים בהן את מחאתם והקוראים בהן ליציאה להפגנות. כמו גם אלו אשר יהיו נכונים לסכן נפשם לעימותים פיזיים עם כוחות הבטחון ברחובות הערים.

מהפכת הפייסבוק במזרח התיכון

30 מרץ 2011/ב Kol Israel - Arabic, מזרח תיכון, מחאות מקוונות /על ידי Tal Pavel

ארועי החודשים האחרונים במזרח התיכון הבליטו שוב, והפעם ביתר שאת, את חשיבות האינטרנט בכלל וכאמצעי תקשורת עיקרי במדינות ריכוזיות, אשר רבות מהן מצויות במזרח התיכון.

באזורנו אמנם מצויים כ-3.5% משתמשי האינטרנט בעולם, אולם ממוצע שיעור חדירת האינטרנט בה אף גבוה במעט מזה העולמי ושיעור הגידול במספר המשתמשים בעשור הראשון של שנות האלפיים עומד על כ-1,800% אשר הינו פי ארבע מהממוצע העולמי.

לצד זאת, הרשתות החברתיות הולכות וצוברות פופולאריות רבה והולכת בקרב תושבי המזרח התיכון; בשל העמקת חדירת האינטרנט לאזור, אולם ללא ספק גם לאור הארועים והשינויים החברתיים והפוליטיים הדרמטיים אותם חווה המזרח התיכון מתחילת שנת 2011, אשר לפייסבוק ולרשתות החברתיות תפקיד מפתח בהווצרותם ובתעוד שלהם.

מספר משתמשי הפייסבוק במזרח התיכון גדל בשיעור של 78% במהלך שנת 2010, כאשר מדינות המפרץ הפרסי מובילות את האזור מבחינת שיעור החדירה של רשת חברתית זו.

הפופולריות הרבה לה זוכה האתר בעולם, מוצאת את ביטויה גם במזרח התיכון: 75% ממשתמשי הפייסבוק באזורנו הינם בטווח הגילאים של 15-29[1].

לאורך השנים האחרונות שימשו האינטרנט, ובדגש על הרשתות החברתיות שבו, כלי מפתח להבעת מחאה, חברתית ופוליטית, באזורנו. הארועים המפורסמים יותר היו 'מהומות הפייסבוק' באפריל 2008 במצרים (קריאה להפגנות נגד המשטר, אשר החלה בפייסבוק ועברה לרחובותיה של מצרים), הבחירות לנשיאות באיראן ביוני 2009 (ובדגש על תעוד מקוון של עימותי הגורמים הרפורמיסטיים עם כוחות הבטחון האיראניים עם היוודע תוצאות הבחירות) ומעל לכל חלקן העצום של הרשתות החברתיות בקריאה מקוונת להפגנות אשר מתרחשות בימים אלה בשלל מדינות האזור, ותעוד הארועים ברשתות אלה לאחר מכן.

לרוב עולה השאלה האם האינטרנט יכול להביא ליתר דמוקרטיזציה במדינות ריכוזיות ? אין ספק כי הארועים אותם חווה המזרח התיכון בחודשים האחרונים מעידים, כי אכן לאינטרנט תפקיד חשוב ביצירת שינוי חברתי ופוליטי במדינות ריכוזיות בשל היותו כלי מהיר וזמין ליצירת מידע, העברתו וקבלתו. האינטרנט מהווה כלי ביטוי יחיד כמעט במשטרים ריכוזיים עבור שלל מגזרים באוכלוסיה אשר אין ברשותם דרך ביטוי באמצעות הרדיו, הטלוויזיה והעיתונות הכתובה.

בנוסף, הרשתות החברתיות מאפשרות לא רק לחוות את ההיסטוריה בעת התרחשותה, אלא גם להיות עדים לה בטרם היא מתהווה. זאת לנוכח העובדה כי המידע על ההפגנות האמורות להתקיים בערי המזרח התיכון, מפורסם תחילה ברשתות החברתיות ובדגש על הפייסבוק.

האם לרשתות החברתיות תפקיד מפתח בארועים אלו ? ללא צל של ספק. מעצם היותן במה להעברת המידע, לגיוס ההמונים, לתעוד ההפגנות והעימותים ולהפצת המידע במהירות. אולם, חשוב שנזכור כי גם אם אלו הן 'מהפכות הפייסבוק' או 'מהומות הפייסבוק', לאור העובדה כי רשת חברתית זו שימשה כמקור למידע (לפני ואחרי ההפגנות), תמיד יש צורך באותם מפגינים שיצאו לרחובות בעקבות הקריאה המקוונת, ויהיו נכונים לסכן נפשם ולהתעמת עם כוחות הבטחון ואולי אף להרג בשל כך.

מהפכה איננה וירטואלית, היא מתקיימת ברחובות. אולי יום יבוא ובעתיד ניתן יהיה לקיים מהפכה שלטונית ושינוי חברתי באמצעות הפגנות וירטואליות מהכורסא בלבד. עד אז, כל מחזור החיים של הפגנות אלו אמנם מתקיים באינטרנט, אך יש עדיין צורך באדם שיצא לרחוב ויפעל פיזית למען השינוי לו הוא מייחל.

[1] http://www.dsg.ae/LinkClick.aspx?fileticket=-WvgLGPQ9G0=

פורנוגרפיה מקוונת בעולם הערבי

6 דצמבר 2010/ב Information Week, אינטרנט, זכויות דיגיטליות, מזרח תיכון /על ידי Tal Pavel

פורנוגרפיה היא כידוע אחד מהמנועים החזקים והרווחיים ביותר של האינטרנט, אבל כיצד הדבר בא לידי ביטוי במזרח התיכון ? אזור בו מהווה האינטרנט אתגר שלטוני פוליטי ובעיקר חברתי, בראש ובראשונה בשל התכנים המיניים הקיימים באינטרנט והחשיפה למידע מגוון.

הצורך

כביתר התרבויות והחברות, קיימת דרישה מצד משתמשי אינטרנט בחברה הערבית לסיפוק צרכים מיניים. דווקא בשל אופיה השמרני, מסורתי, דתי וסגור של חברה זו, המציב חסמים חברתיים ודתיים על כל סוג של תקשורת בין המינים, מאפשר האינטרנט זמינות רבה מבעבר למידע באשר הוא ובכלל זה גם חשיפה רבה לתכנים מיניים. זאת החל מתקשורת בינאישית לצרכים חברתיים ולשם הכרות בין המינים, עבור בצפיה פאסיבית בתכנים פורנוגרפיים וכאלה בהשתתפות פעילה בסקס מקוון.

צורך זה של המשתמשים מוצא ביטויו באינטרנט ונראה שבשיעורים ניכרים;

כבר בשנת 2001 קבע בעל פורטל בשפה הערבית כי 80 אחוזים מתעבורת האינטרנט בעולם הערבי מופנית לאתרי סקס. כתבת אשר ביקרה באחד מהאינטרנט קפה בדמשק בשנת 2004, העידה כי 90 אחוזים מהמשתמשים היו צעירים ולדברי בעל המקום, לולא צעירים אלו העושים שימוש במקום לשם צפיה באתרים פורנוגרפיים, הוא לא היה מוצא את פרנסתו.

כל זאת לא בהכרח בשל מיניות יתר, אלא בשל האיסורים הקיימים, הסייגים התרבותיים הקיימים בחברה הערבית, האכיפה ההדוקה בחיי היום-יום, הדיכוי המיני והריגוש שבחשיפה ל'דבר האסור'.

לפיכך, מהווים הפורנוגרפיה והמין המקוון דאגה מתמדת עבור ממשלים במזרח התיכון. בין אם לאור ארועים שהתרחשו בפועל ובין אם לאור חששות עקרוניים מפגיעה בערכי החברה, התרבות והדת.

המענה

צורך זה של משתמשי האינטרנט במזרח התיכון בגישה לתכנים פורנוגרפיים ממומש ככלל בשני סוגים; אתרים ואמצעים מקוונים כלליים ומערביים ואלו היחודיים לחברה הערבית ולמזרח התיכון. האחרונים ללא ספק המסקרנים יותר והבלתי צפויים לכאורה.

במסגרת זו ניתן למצוא אתר ובו סרטוני מין אשר יחודו שהוא פעיל גם בערבית. האתר מתיימר שכל הסרטוניים בשפה ערבית וצולמו בהשתתפות מאות נשים מרחבי העולם הערבי. אתר אחר פעיל בשפה הצרפתית ובמתכונת של YouTube ובו לכאורה סרטוני מין בהשתתפות נשים ערביות ואחר במתכונת דומה ועוד. אתר נוסף ובו תמונות וסרטי מין של נשים מרחבי העולם הערבי, אחר דומה ואתר, באיכות גבוהה יותר, ובו "יפיפיות אוריינטליות מהמזרח התיכון", למרות שמרביתן נראות דווקא מאסיה (אולי לטובת האוכלוסיה הרבה מאזור זה המצויה במדינות המפרץ הפרסי). אתר שהעלו לדבריהם מספר צעירים ערבים בצורה עצמאית וחובבנית ובו סרטונים ותמונות של נשים ערביות, וכן אתר ובו סרטונים דווקא של נשים ממצרים.

בלוג המרכז לדבריו את כל התמונות וסרטוני הוידאו של נשים ערביות באינטרנט ואחר של מצריה בשם שרה החותמת כ-Your Egyptian Slut.

מעניין כי במקרים רבים מצולמות הנשים באקטים מיניים כשהן עוטות לבוש מסורתי ובכלל זה כיסוי ראש. לדעתי לדבר שתי מטרות; להציג לכאורה את אותנטיות הסרטים ולהדגיש את מימד 'הפרי האסור'. כלומר שסרטים אלו משקפים לכאורה את חיי המין הקיימים בעולם הערבי.

בנוסף קיימים אתרים, פורומים וכלים שונים ובכלל זה אף בתחום העולמות הוירטואליים; במסגרת זו קיים עולם וירטואלי כללי בשם Red Light Center, המשמש לצרכי מין וירטואלי ובו ניתן למצוא משתמשים רבים אשר מקורם, לפי הפרטים שציינו בעת ההרשמה, בעולם הערבי.

יחס השלטונות – מענה טכני, חוקי

חלק ממדינות האזור חוסמות אתרי אינטרנט משיקולים פוליטיים (מצרים, סוריה) ואחרות מטעמים חברתיים (מדינות המפרץ, ערב הסעודית), אך כמעט כולן מגבילות, לפחות להלכה, את אזרחיהן מגישה לאתרים פורנוגרפיים.

מבדיקות שנערכו לאורך השנים עולה כי קיימות מספר מדינות במזרח התיכון אשר כמעט ולא חוסמות אתרי אינטרנט בתחומן; אלג'יריה, ירדן, לבנון. במצרים נחסמים מעט אתרים, אך קיימת בה משטרת האינטרנט אשר עיקר עניינה הם אותם אלו המבקרים באתרים פורנוגרפיים. ניסויים שבוצעו בעראק לא העלו חסימה של אתרי אינטרנט, אך דווח כי מפעיל רשת סלולרית בעיר בצרה החל לצנזר תכנים אלימים ופורנוגרפיים על דעת עצמו ולא בהוראת השלטונות. לצד אלו קיימות מדינות החוסמות בעיקר אתרי אופוזיציה וחדשות דוגמת לוב ומרוקו.

אולם מרבית מדינות המזרח התיכון מונעות גישה למגוון אתרי אינטרנט ובדגש על תכנים פורנוגרפיים; באיחוד האמירויות האינטרנט מצוזנר רשמית רק מפני תכנים פורנוגרפיים. כבר בסוף שנת 2002 ציין שר התקשורת המקומי כי מנויים רבים מבקשים את התערבות משרדו למען חסימת אתרים אלו. לדבריו, לעיתים נדירות נמנעת כניסה לאתרים מסיבות שאינן קשורות בפורנוגרפיה.

כווית, עומאן וקטר חוסמת בעיקר אתרי פורנוגרפיה, לצד אתרים של הקהילה ההומו-סקסואלית ואלו הקשורים בדתות ובזרמים אחרים.

תוניסיה חוסמת מגוון רחב של אתרים (זכויות אדם, אופוזיציה, חדשות) ובכלל זה אתרים פורנוגרפיים רבים. בדיקה שנערכה בשנת 2005 העלתה כי 95% מהאתרים הפורנוגרפיים שנבדקו, נמצאו חסומים.

ברצועת עזה נמסר במאי 2008 כי החמאס הורה לספק אינטרנט מקומי לחסום את הגישה לאתרים פורנוגרפיים ברצועה.

בין שלל אתרי האינטרנט הנחסמים באיראן ניתן למצוא אתרים רבים הקשורים במין ובפורנוגרפיה. כבר בשנת איראן 1995 נסגרה רשת מקומית במדינה בשל דיווחים כי צעירים עשו בה שימוש לצרכי סקס צ'ט. לאורך השנים הגנו בכירי המשטר על צעדים אלו בטענה כי נחסמים אתרים בעלי תכנים "פורנוגרפיים ולא מוסריים".

בסוריה נחסמים אתרים משני סוגים; אלו העויינים את החברה והמוסר (בעיקר בעלי תכנים מיניים) ואלו העויינים את המדינה והשלטון (אופוזיציה, זכויות אדם, חדשות). החשיפה לאתרים פורנוגרפיים, הביאה הורים לכדי ביטול המנוי ולהגברת הפיקוח על ילדיהם ואת משרד התקשורת לפרסם (יתכן ובשל לחץ ההורים) הודעות בדבר הצורך בערנות וזהירות בעת השימוש באינטרנט.

ערב הסעודית חוסמת מגוון רחב של אתרי אינטרנט, אולם אלו הקשורים במוסר – בדגש על פורנוגרפיה – מהווים יעד עיקרי לצנזורה בממלכה. זאת על ידי גוף בשם Internet Service Unit (ISU) אשר הוסמך לחסום אתרים פורנוגרפיים. יתר האתרים נחסמים בהתאם להוראות ישירות מאת גופי הבטחון. גוף זה חוסם כמעט את כל האתרים הפורנוגרפיים שנבדקו בניסויים שונים בממלכה וזאת בצורה הדוקה יותר מאשר אתרים אחרים. החסימה מבוצעת הן על פי פעילות מכוונת של גוף זה והן על סמך דיווח של הציבור אודות אתרים הראויים לחסימה נקודתית. אולם הרגישות הרבה הקיימת בממלכה לסוגיית המין והמוסר, מביאה לכדי חסימת יתר (Overblocking) בה נחסמים לעיתים אתרים אשר לא אמורים להיות חסומים לאור תוכנם.

באוקטובר 2002 הפכה הממלכה למדינה היחידה בה טלפונים סלולריים אשר בהם מצלמה היו לא חוקיים. האיסור הוטל קודם לכן בשל החשש כי גברים יעשו בו שימוש לשם צילומן של נשים בחשאי ופרסום תמונותיהן באינטרנט ללא קבלת רשותן. למרות האיסור, מכשירים אלה זכו ליחס סלחני מצד השלטונות. המפנה הגיע בעקבות מעצרם של שני סעודים וניגרי אחד באשמת אונס צעירה בת 19 ביוני אותה השנה, כאשר האירוע צולם והועבר ברשת הסלולרית. עקב כך החלה המדינה להחרים מכשירים אלו (לדוגמא, בעת כניסה למדינה בנמלי תעופה) ולאסור את השימוש בהם (לדוגמא, בבתי חולים). אולם מכשירים אלו עדיין היו מצויים בחנויות והיקף רכישתם באותה העת אף צמח מחשש שמכירתם תאסר.

כמו כן, יצא המופתי הראשי של הממלכה בקריאה נגד החלפת מסרים בטלפונים סלולריים בין בנים לבנות, ככל הנראה בשל האירוע האמור לעיל. הוא הבהיר כי יש להתרחק מכך על פי ההלכה האסלאמית הואיל והדבר עלול להביא לכדי לדברים אסורים ולבעיות. לדבריו, מספר נערות צולמו באמצעות כך והדבר הוביל ל"פגיעה מוסרית חמורה בענווה ובצניעות של הנערות המעורבות". בשל כך הזהיר את הנערות מפני נפילה לתהום שכזו וקרא להמנעות מוחלטת מהחלפת תקשורת שכזו המהווה לדבריו הדרך הבטוחה ביותר "להשפלה מוסרית", שהינה מטרתם של גברים צעירים רבים בחברה. כעבור שנתיים, בנובמבר 2004 קראו ארבעה שרים בממשלה לבטל את האיסור על שימוש בטלפונים מסוג זה.

מבדיקה שנערכה לפני מספר שנים בבחרין עלה כי נחסם בה שיעור זעום של אתרים ואלו מסיבות של מוסר, דת ופוליטיקה. אף בה החשש מפני חשיפה לפורנוגרפיה מקוונת מעוגן, בין השאר, בארועים קיימים. לאחר כניסת תלמידים לאתרים אלו ממעבדת המחשבים בבית ספר, מתח גורם בבית הספר ביקורת על משרד החינוך בשל העדר פיקוח, וקרא למשרד למצוא דרכים למנוע מהתלמידים שימוש לא נאות במחשבי המעבדה, בין השאר באמצעות התקנת תוכנת חסימה.

יחס המערכת הדתית – מענה דתי, הלכתי

הן המשתמשים והן אנשי ההלכה נותנים דעתם לנושא היחסים בין המינים, פורנוגרפיה ומין מקוון, בהקשר הדתי. בין אם בפסקי הלכה ובין אם בשאלות ותשובות בנושא;

גורמים דתיים מפרסמים פסקי הלכה היוצאים נגד הפורנוגרפיה המקוונת, תוך קריאה להתנתק כליל מהאינטרנט במידת האפשר, עד שתחזור ותתחזק האמונה ויוכל המשתמש לעמוד בפני הפיתויים המצויים באינטרנט. לצד איסור על נשים לעשות שימוש באינטרנט ללא מלווה "אשר מודע לפריצותה של האישה ולערמומיותה". או אף איומים דתיים על הגולשים באתרים פורנוגרפיים; דוגמת מכתבו של אדם שהיה נוהג להכנס לאתרים אלו, עד אשר נתקל באתר דתי ובו האזהרה מפני העובדה שצפיה בתמונות אלה תזקף לחובתו ביום הדין, לצד אזהרה כי אם ימות בזמן היותו באתר כאשר תמונות אלה על מסך מחשבו, תהיה זה בושה גדולה. לפי מכתבו, דברים אלו גרמו לכותב להמנע מלעשות שימוש באתרים אלה.

באתרים דתיים שונים מציבים המשתמשים שאלות הלכתיות מגוונות בהקשר של שימוש באינטרנט; מה העצה לאותם צעירים המשתמשים באתרי פורנוגרפיה ? האם מותר לנהל אינטרנט קפה, לאור העובדה שלדברי השואל "הוא משמש יותר לצרכים שליליים מאשר למטרות טובות" ? האם ניתן לנהל חברת שרותי אינטרנט (ISP) מבלי לצנזר תכנים למשתמשים, בטענה כי האשמה על כניסה לאתרים לא מוסריים צריכה להיות על המשתמש ולא על ספק שרות האינטרנט ? האם מותר לפרסם כתבי עת המציגים נשים בדרכים לא מוסריות ? מה ניתן לעשות כשהבעל אוהב לנהל צ'טים ולצפות בסרטים פורנוגרפיים ? מה היחס למין מקוון, ולאינטרנט בכלל, האם אינטרנט הוא חופש או בית כלא ?

שאלות הקשורות במגוון היבטים של תקשורת בין המינים; האם מותר לנהל צ'ט באינטרנט בין גברים ונשים ? עצות למוסלמים בעת תקשורת בחדרי צ'ט. האם מותר לאישה להרשם לאתר הכרויות ולרשום את מאפייני הבעל אותו היא מחפשת ? מה ההגבלות בעת חיפוש בעל באמצעות האינטרנט ? האם גבר יכול לנהל עם אישתו המצויה מעבר ים שיחת סקס באמצעות מצלמת אינטרנט ?

שאלות בנושא חינוך הילדים והגנה עליהם מפני המצוי באינטרנט; כיצד ניתן מצד אחד להתעדכן במצוי באמצעי התקשורת השונים ובאינטרנט ועדיין להשמר ולשמור על הילדים מפני התכנים השליליים המצויים בהם ? כיצד ניתן להגן על הילדים מפני ניצול לאור אתרי הפורנוגרפיה הרבים הצצים באינטרנט ? ועוד.

סיכום ומסקנות

האינטרנט מהווה אתגר רב חשיבות לחברה ולמדינה במזרח התיכון הן מטעמים של פגיעה במוסר, בתרבות, במסורת ובדת והן מטעמים של פגיעה במבנה השלטוני הקיים וערעור על מידת הלגיטימיות שלו. כלומר החשש הוא כי השימוש באינטרנט יביא לפגיעה במרקם החברתי והפוליטי הקיים, יקרא עליהם תיגר ואף יביא לשינויים.

בשל אופיה היחודי של החברה הערבית, מהווים המין והפורנוגרפיה נושאים בעלי חשיבות עליונה וכאלו הזוכים לתשומת לב מרובה מצד גורמי שלטון והלכה במרבית ממדינות האזור אשר מרביתן נוטות לחסום אתרים המכילים תכנים מיניים וכמובן פורנוגרפיים. זאת כמענה לצורך הרב הקיים לכל האסור, חברתית ותרבותית, בחברה הערבית; החל בתקשורת בינאישית בין צעירים וכל בהשתתפות פעילה במין מקוון.

ניתן לראות שככל שחודר האינטרנט למזרח התיכון, כך הולכת ורבה השפעתו על מרקם החברתי והפוליטי באזור, אף לכדי הקמת אתרים פורנוגרפיים יעודיים לחברה הערבית. ניתן לפיכך לצפות כי המשך מגמה זו של חדירת האינטרנט לשכבות רחבות יותר באוכלוסיה, תעמיק את הדרישה לשינוי חברתי ובכלל זה לחופש פרט, ביטוי ואף לחופש מיני רבים יותר. דרישה אשר תהווה אתגר חברתי הולך ומעמיק לשלטונות הערביים בד בבד עם השינויים הפוליטים הכרוכים במגמה זו של התפשטות האינטרנט באזור.