Tal Pavel

מתחפשים בעולמות הוירטואליים

/ב , /על ידי

ניתן ללבוש ולפשוט צורה באינטרנט והדבר ידוע זה מכבר תוך שימת דגש רבה על הסכנות הטמונות בכך. אולם, לקראת פורים נבחן את היכולת להתחפש ממש באינטרנט, ליתר דיוק בעולמות  הוירטואליים שבו;

אלו הם עולמות המתנהלים בתלת מימד אשר באמצעותם ניתן להגיע למקומות שונים, ליצור מציאויות חדשות ואף לסחור בסחורות וירטואליות Second שיצרו המשתמשים.

הכלי המרכזי הינה תוכנה בשם אשר כשמה כן היא – עולם שני ומקביל לזה הנוכחי שלנו Life Linden Lab (http:// הפיזי. תוכנה זו פיתחה חברה בשם והפעלתה דורשת חיבור לאינטרנט בעל )lindenlab.com פס רחב ויכולות גרפיות משופרות. כן, ( Avatar – בעת הרשמה למערכת, בוחר המשתמש דמות כן..( – המהווה למעשה הייצוג הוירטואלי שלו. הדמות יכולה ללכת, לרוץ, לעוף, לעבור מעולם לעולם ולשנות כליל את צורתה החיצונית. עולמות אלו מאפשרים לנו לא רק להגיע כבעבר למקומות חדשים ולהכיר אנשים, אלא להתנהל בצורה מוחשית ולראות ויזואלית את המקומות אליהם הגענו. אתן דוגמא מאלפת לכך; לפני מספר חודשים ישבתי בשישי בלילה ובתור מזרחן שמתי פעמי למכה הוירטואלית.

בכניסה לאתר הקדוש נתקלתי בדמות וירטואלית של מוסלמי צעיר מצרפת אשר לאחר שיחה קצרה )אשר יכולה להתנהל באמצעות הקלדה או אף וורבלית(, לקח אותי לסיור מודרך בן שלוש שעות ברחבי המקום. בעצם ביצעתי יחד עימו את החג’ – העלייה לרגל המסורתית של המוסלמים למכה, על כל שלביה ומרכיביה. אם בתחפושות עסקינן, כן – לבשתי עלי במהלך הסיור הוירטואלי את התלבושת הלבנה של עולי הרגל והדמות אף גילחה את שיער ראשה כפי שניתן לראות בתמונה.

עוד ניתן ללמוד מהתמונה על החוויה הקיימת בעולמות שכאלו דווקא בשל היותם מוחשיים ותלת מימדיים; היכולת להגיע מהספה בסלון בצורה מיידית למקומות שלפחות כעת, אין לנו כל סיכוי להגיע אליהם וכמובן שלא לראותם ממעוף הדמות הוירטואלית. אתרים אלו מאוד פרטניים ומדויקים ומעניקים חוויה יוצאות דופן ואמיתית למשתמש.

Tal Pavel

מלחמת מידע מקוונת במזרח התיכון

/ב , , /על ידי

ניתן למצוא ביטוי לפשיעה, טרור ואף ללוחמה בין מדינות באינטרנט לכדי מה שמכונה ‘לוחמה מקוונת’. קיימות מעט מאוד מדינות בעולם להן היכולת להתקיף ולהשבית אתרי אינטרנט ומערכות מידע של מדינות זרות. במסגרת זו נרשמה התקפה מקוונת שכזו על פי החשד, מצד צפון קוריאה, נגד אתרים רבים ובעלי חשיבות עליונה בארה”ב ובדרום קוריאה ביולי 2009 בסמיכות למועד בו ביצעה צפון קוריאה ניסוי בטיליה. בהתקפה זו הושבתו אתרי ממשל, תקשורת ופיננסים רבים בשתי המדינות. ללוחמה מקוונת יכולות להיות השלכות חמורות מעבר להפלת אתרי אינטרנט שונים; לפני מספר חודשים הושבתה אספקת החשמל ב 18- מתוך 26 המחוזות מסר כי CBS בברזיל. דיווח בתוכנית ‘ 60 דקות’ של רשת האירוע הינו תוצאה של מתקפת האקרים אשר הצליחו לחדור את שכבות האבטחה של רשת החשמל בברזיל ולהשבית  מרחוק רשת זו.

היבט נוסף, מקומי ושכיח יותר הינו פריצות לאתרים והצבת מסרים שונים בהם. פעולות שכאלו מבוצעות כדבר שבשגרה ברחבי העולם ובמזרח התיכון למאות ולאלפים מידי יום. במסגרת זו חודרים האקרים מקומיים למגוון אתרים ישראליים, ערביים וזרים ומציבים בהם מסרים מגוונים בגנות זרמים אחרים באיסלאם, המערב בכלל ומדינות מסוימות )ארה”ב, וכמובן ישראל(. אתרים ישראלים נפרצים כמעט מידי יום, אך הדבר אינו זוכה לביטוי באמצעי התקשורת השונים הואיל ולרוב מספרם ונראותם של אלו נמוכים. פעילות זו מועצמת בעיקר בעיתות עימותים צבאיים או משברים בסיכסוך הישראלי-פלסטיני, עת נפרצים עשרות ומאות אתרים בעלי נראות וחשיבות גבוהים ובכלל זה אתריהם של אמצעי תקשורת, פיננסים ואף מוסדות שלטון. זאת באירועים דוגמת מלחמת לבנון השנייה ומבצע ‘עופרת יצוקה’. לעת עתה אין באזורנו עדויות להתקפות אתרים והשחתתם מטעמי פשיעה כלכלית או כחלק מפעילות טרור. אולם ללא ספק המשך חדירת השימוש באינטרנט לאזור, יכניס גם גורמי פשיעה כלכלית, פעילי טרור ואולי אף מדינות, למעגל הלוחמה המקוונת במזרח התיכון כחלק ממשבר צבאי עתידי. בטורים הבאים שלי ארחיב בנושא.

Tal Pavel

העשור השני של האינטרנט במזרח התיכון

/ב , , , , /על ידי

בשל אופיו הדיקטטורי של האזור וההגבלות החמורות הקיימות במרבית מהמדינותבו על חופש הפרט והביטוי, היווה האינטרנט במהלך העשור אתגר שלטוני הולךוגדל עבור ממשלים במזרח התיכון ● זאת, באמצעות יצירת קבוצות לחץ לשינויחברתי ופוליטי בפייסבוק, דיווחים על אירועים באופן מיידי באמצעות טוויטרויו-טיוב ואף יצירת מסעות תמיכה מקוונים לטובת בלוגרים עצורים.

האינטרנט חדר למזרח התיכון בתחילת שנות ה-90 של המאה העשרים, אולם תפוצתו גדלה באופן משמעותי במהלך העשור הנוכחי. בתקופה זו גדל השימוש באינטרנט במזרח התיכון (כולל ישראל) בשיעור מדהים של 1,648%, לעומת ממוצע עולמי של 380% בלבד, והגיע לשיעור חדירה של כ-28% (אף גבוה מהשיעור העולמי, העומד על כ-26%). זאת, למרות שמשתמשי האינטרנט באזור מהווים רק 3.3% מסך משתמשי העולם. כאשר דווקא במדינות דוגמת איראן וסוריה חל שיעור הגידול הרב ביותר בתקופה (12,780% ו-11,783%, בהתאמה).

אולם המזרח התיכון אינו אחיד אף בנושא זה; לעומת מדינות המפרץ הפרסי, שבהן שיעור חדירת האינטרנט עומד על יותר מ-50%, בעיראק ובתימן הוא מהווה אחוז אחד בלבד. האינטרנט, והרשתות החברתיות שבו, היו ללא ספק אחד מהתחומים בעלי ההשפעה הרבה ביותר על עיצוב המזרח התיכון בעשור הנוכחי. אין הכוונה בהכרח לפוטנציאל הכלכלי והעסקי, אשר חלק מהממשלים באזור זיהו באינטרנט. עוצמתו של האינטרנט במזרח התיכון היא דווקא באופיו – אמצעי מיידי, רחב תפוצה, הנגיש כמעט לכל אדם מכמעט כל מכשיר נייד. בדיוק מה שתושבי מדינות בעלות הגבלות חמורות על חופש הביטוי צריכים כדי לקבל מידע ולהעבירו הלאה.

בשל אופיו הדיקטטורי של האזור וההגבלות החמורות הקיימות בקרב מרבית מהמדינות בו על חופש הפרט והביטוי, היווה האינטרנט במהלך העשור אתגר שלטוני הולך וגדל עבור ממשלים במזרח התיכון. זאת באמצעות יצירת קבוצות לחץ לשינוי חברתי ופוליטי בפייסבוק, דיווחים על ארועים באופן מיידי באמצעות טוויטר ויו-טיוב ואף יצירת מסעות תמיכה מקוונים לטובת בלוגרים עצורים.

העשור האחרון היה עד לארועים רבים במזרח התיכון, אשר לאינטרנט היה בהם משקל מכריע ביצירתם ובדיווח עליהם לרחבי העולם; במצרים שימש פייסבוק לא רק מוקד מחאה נגד יוקר המחיה במדינה, אלא אף יוזמה לארגון הפגנה רחבה בעניין זה ולהקמת קבוצה מקוונת בשם שישה באפריל, ולמועד קיום ההפגנה, הידועה כ-"מהומות הפייסבוק". בירדן נעשה ניסיון חודש לאחר מכן ליזום הפגנה שכזו מטעמים דומים. לקבוצה נרשמו אלפי צעירים.

גולת הכותרת של השנים האחרונות בהקשר זה באזורנו היו הבחירות לנשיאות איראן ביוני 2009; במדינה זו, הנחשבת מזה שנים רבות כבעלת אוכלוסייה תאבת מידע ותקשורת (החל מימי ח'מיני, שהעביר דרשותיו למדינה בקלטות אודיו ועבור בעידן צלחות הלוויינים על גגות הבירה), עשו כל ארבעת המתמודדים לנשיאות שימוש רב באינטרנט וביכולותיו. זאת בדגש על שימוש מגוון ברשתות החברתיות השונות.

אולם עוצמתו הרבה של האינטרנט באיראן והאתגר הרב שהוא מהווה לממשלי האזור התבררו דווקא עם פרסום תוצאות הבחירות. אז יצאו המונים לרחובות הבירה וערים אחרות להפגנות, אשר זכו לתמיכה מקוונת של בלוגרים ומשתמשי אינטרנט איראנים, שדיווחו לרחבי העולם על האירועים. זאת באמצעות דיווחים מהשטח לטוויטר, מאות סרטונים מרחובות הערים שהועלו כמעט בזמן אמת ליו-טיוב ותמונות שהועלו לפליקר. אלו הוכיחו את עוצמת האינטרנט במדינות חסרות חופש ביטוי ואת שאיפות הציבור האיראני.

לפיכך, גיבור העשור שלי באינטרנט המזרח תיכוני הוא משתמש האינטרנט הממוצע. זה הנאלץ להתמודד עם הגבלות שלטוניות מחמירות, עם חקיקה מגבילה, עם פיקוח הדוק, עם משטרות אינטרנט (באיראן ובסוריה), עם העדר תשתית טכנולוגית ותקשורתית מתאימה לעתים, ועם עלויות שימוש יקרות, לעתים במתכוון. אותם משתמשים אלמונים, בלוגרים פעילים, המוכנים לסכן נפשם ולעתים אף להיאסר ולשלם בחייהם על פעילותם זו, והשמות רבים.

העמקת חדירת האינטרנט לאזורנו תעמיק גם את חדירת המידע, הביקורת, הקריאה לשינוי, ובשל כך תעמיק את היותו אתגר שלטוני ותעצב בכך מחדש את יחסי הממשל עם אזרחיו באזור. האינטרנט יהווה ביתר שאת במה לקבוצות השוליים ולשלל הקולות המודחקים באזורנו, ובכך יהווה חיל חלוץ לתהליכים של דמוקרטיזציה באזור.

Tal Pavel

שאלת מחקר – מבט אישי אל האנשים העומדים בחזית המחקר הישראלי

/ב , /על ידי

כיצד משפיע האינטרנט על העולם המוסלמי? איך הפך טוויטר לסמל ההפגנות באיראן? האם אנו עומדים בפתחה של מלחמה מקוונת? ד"ר פבל משיב

יליד 1967, אבא לנועם, רותם ויובל. עוסק בשני תחומים שונים אשר בהדרגה הולכים מפרים ומשלימים זה את זה; ד"ר למזרח תיכון (תארים ראשון ושני באוניברסיטה העברית ותואר שלישי באוניברסיטת בר-אילן בהנחיית פרופ' טאובר וד"ר קידר) ובמקביל עוסק כמנתח מערכות מידע ומכך פרנסתי כיום. הקווים המקבילים הללו לאורך השנים הרימו יותר מגבה אחת בעבר, אבל כפי שאתם מבינים – הם אפילו מצליחים להשיק  …

מהו תחום המחקר המרכזי שלך?

תחום מחקרי (ואף אהבתי) הינו כל הקשור באינטרנט ובטכנולוגיה במזרח התיכון ובעולם האסלאמי, אך גם נושאים חוץ אזוריים דוגמת לוחמת מידע מקוונת בעולם, פריצות לאתרי אינטרנט ועוד.

הואיל ושני התחומים; האינטרנט והמזרח התיכון, כל אחד מהם בנפרד, הינו נושא מרתק ורחב, הרי שהשילוב של שניהם ייחודי, בעל עניין רב אך גם בעל רלבנטיות יומיומית לצד השלכות יישומיות..

לדוגמא; מקומו של האינטרנט והרשתות המקוונות שבו בדיווח מרחובות טהראן בעת ההפגנות שלאחר הבחירות לנשיאות ביוני 2009. תפקידו בשינוי יחסי הכוחות בין הממשל לאזרח. סוגיית חקיקת האינטרנט (תוך השוואה מתבקשת לנסיונות הקיימים לאורך השנים ליצור חקיקה שכזו בארץ המגבילה גישה חופשית לתכנים של מין ואלימות). המניעים של ממשלים באזור להגביל את השימוש החופשי באינטרנט. הרשתות החברתיות ככלי ליצירת קבוצות לחץ לשינוי חברתי ופוליטי. הנוכחות המקוונת של ארגוני טרור ובכלל זה גיוס כספים באמצעות האינטרנט לטובתם. גורמים המשפיעים על חדירת האינטרנט למדינה. בכלל זה בחינת מגמות אזוריות, מידת הזיקה לארועים שעל סדר היום ולטכנולוגיות חדשות ועוד ועוד.

כיצד הגעת לעסוק בתחום ומה הניע אותך לכך?

אהבה לתחום ההסטוריה ולמזרח התיכון בפרט שמורה בליבי עוד מימי בית הספר התיכון בזכות מורי דאז להסטוריה, פרופ' חיים גניזי. ידעתי שאפנה ללימודי המזרח התיכון ובתום התואר הראשון היה לי ברור שאמשיך הלאה בתחום. כבר בעבודת המאסטר עסקתי בהיבטים הקשורים במערכות המידע; בדקתי בסוף שנות ה-90 את דמותו של ארגון החזבאללה כמשתקף מאתרי האינטרנט שלו. מכאן ועד לבדיקת השינויים בהגבלות השלטוניות על האינטרנט במזרח התיכון (עבודת הדוקטורט), המרחק היה קצר וההמשך טבעי.

מה מאפיין את חדירת האינטרנט למשטרים הריכוזיים במזרח התיכון ?

אחד מהמאפיינים המרכזיים הינו קליטה ראשונית של האינטרנט בשל הבנה כי מטעמים שונים, בין השאר יוקרה ודימוי של הממשל, כדאי לו לפעול לקליטת האינטרנט. במסגרת זו מבוצעת פריסת התשתית הטכנולוגית הנדרשת, הקמת מוסדות מתאימים. כמו כן ניתנת אפשרות לאוכלוסיה לרכוש מחשבים וציוד נדרש. בהמשך מגיעה ההכרה המאוחרת כי ביכולת האינטרנט לשמש מקור זמין בידי ארגוני אופוזיציה וזכויות אדם להעברת מידע אודות המצב במדינה וכן במה להצבת תכנים היוצאים נגד לגיטימיות הממשל, כמו גם היותו מקור לחומרים הנוגדים את המוסר והמסורת. או אז מגיע השלב השלישי של הגבלת השימוש באינטרנט.

מעטות המדינות באזורנו אשר הטמיעו את האינטרנט מטעמים של פוטנציאל כלכלי. מנגד קיימות מדינות דוגמת ערב הסעודית וסוריה, אשר התירו את השימוש הנרחב בו, רק לאחר שווידאו שיש בידן את מלוא היכולות הטכניות להגביל את השימוש החופשי באינטרנט ולנטר את הפעילות בו. הניסוח כאן תמציתי מדי. מה פירוש "קליטה ראשונית"? כיצד היא מבטאת את חוסר ההכרה הבסיסי בכוחו של המדיום? כיצד נעשית הגבלת המדיום בפועל?

הגבלות אלו על השימוש החופשי באינטרנט מבוצעות באופנים שונים, אך על פי רוב באמצעות חקיקה מפורטת הכוללת פירוט האתרים שיש לחסום כליל את הגישה אליהם, קביעת צורך ברשיון עבור אתרי אינטרנט, פיקוח הדוק על השימוש באינטרנט קפה, מעצר בלוגרים והקמת משטרות אינטרנט.

בנוסף, קיימות הגבלות טכניות דוגמת ניטור הפעילות המקוונת, חסימת שרותים מקוונים מסויימים או אף הגבלת מהירות השימוש באופן גורף. זאת בשל שליטת המדינה בתשתית התקשורת ועל פי רוב גם על ספקיות האינטרנט.

לכך נלוות הגבלות כלכליות בדמות קביעת רף מחירים גבוה לרכישת מחשב אישי וציוד נלווה ושימוש בהם ואולי אף שמירה מודעת על רמה נמוכה יחסית של הון אנושי במדינותיהם.

מנקודת מבטך – איזה תפקיד ממלא, או יכול למלא, האינטרנט במזרח התיכון?

לאינטרנט תפקיד רב חשיבות במזרח התיכון. בחברות שמרניות, ריכוזיות ונעדרות חופש ביטוי ופרט, מהווה האינטרנט לעיתים מוצא יחיד ליצירת קשרים אישיים, לקבלת מידע והעברתו, ליצירת קבוצות לחץ חברתיות ופוליטיות, מקור ביטוי יחיד כמעט לקבוצות שוליים שונות ובמה לשיח של נשים אודות מצבן.

על חשיבות האינטרנט במזרח התיכון יעידו ארועים שונים; באפריל 2008 התקיימה במצרים הפגנה רבתי שאורגנה באמצעות ה-Facebook במחאה על המצב הכלכלי במדינה. חודש לאחר מכן נעשה נסיון דומה בירדן. לאחרונה נמסר כי אף צעירים מוסלמים באוסטרליה הצליחו לארגן הפגנה בהשתתפות 150 איש אותם גייסו באותה רשת חברתית. אולם העדות המוחשית ביותר, לטעמי, לעוצמת האינטרנט במשטרים ריכוזיים, עלתה לנגד עינינו במהלך הבחירות לנשיאות באיראן ביוני 2009 וביתר שאת לאחריהן;

כל ארבעת המתמודדים בבחירות עשו שימוש פעיל, נרחב ומגוון באינטרנט וברשתות החברתיות שבו לאור המודעות לעוצמתו ולתפוצתו הרבה במדינה. אולם עם היוודע תוצאות הבחירות, היה האינטרנט לכלי היחיד כמעט בו דיווחו המשתמשים אודות ההפגנות מרחובות הערים נגד הנשיא הנבחר, תעדו את המהומות והעלו באופן מיידי את שלל המידע מהשטח למגוון הרשתות החברתיות ומשם לרחבי העולם.

האינטרנט, ובדגש על ה-Twitter הפך כמעט לסימלן של מהומות אלו ושיקף את עוצמתו ככלי מיידי וזמין ואת רצון האיראנים בשינוי במצבם.

כשמדובר בעולם הערבי, מה מקומן של הנשים ברשתות החברתיות, דוגמת טוויטר ופייסבוק?

האינטרנט מהווה מקום מפלט ובמה כמעט יחידה עבור קהילות רבות במזרח התיכון ובכלל זה; ארגוני אופוזיציה וזכויות אדם, הקהילה ההומו-לסבית, זרמים דתיים שונים ואף נשים.

ברשתות החברתיות ניתן למצוא פעילות ענפה של נשים מאזורנו (חלקן פעילות באופן גלוי וחלקן שומרות על חשאיותן), בה הן מספרות על 'החיים מאחורי הרעלה', מקימות יוזמות שונות לשיפור מצב האישה הערביה ומעמדה וכן פעילות למען זכויות אדם.

מגוון רחב של עשיה וחשיפה אשר אינם אפשריים במסגרת 'אמצעי התקשורת הישנה' במזרח התיכון.

הנשים עושות שימוש נרחב באינטרנט וקובלות על מנהגים הלכתיים המפלים אותן בחיי היום יום ואף בזמן התפילה. אלו תקופות אף את מצב זכויות האדם הכללי במדינותיהן, העדר סובלנות דתית, בורותן של הנשים, קיום גישה סלחנית לחשיבה המצדדת בטרור. זאת לצד קריאה לחשבון נפש, פתיחות וחופש ביטוי.

במסגרת זו קיימות קבוצות ויוזמות שונות דוגמת הבלוג האיראני 'שינוי לשוויון' אשר פעל להחתמת מליון מבקרים על עצומה התומכת במאבק הנשים במדינה לשנות חוקים קיימים ולקבלת מעמד שווה במערכת המשפט. כמו גם תחנת רדיו בשם 'רק בנות' אשר הוקמה במצרים ע"י נשים ועוסקת בענייני נשים בעולם הערבי. אתר ובו כתבות אודות מצב הנשים באפגניסטן ואחר של לסביות בעולם הערבי.

פעילות ענפה זו קיימת באינטרנט ואפשרית כמעט אך ורק בו. דבר הממחיש שוב את חשיבותו ועוצמתו של האינטרנט במזרח התיכון ככלי לשינוי חברתי ופוליטי. בכך ייחודו מאזורים אחרים בעולם.

עד כמה תופעת ה'האקרים' נפוצה בקרב גולשים מוסלמים? מהם מניעיהם ומהם יעדיהם?

תופעת הפריצות לאתרים והשחתתם קיימת כדבר שבשגרה באזורנו, אולם אנו מודעים לכך רק כשנפרצים אתרים חשובים או רבים. השחתת אתר הינה גילוי חור אבטחה באתר הנבחר, פריצה אליו והשחתת עמוד כלשהו באמצעות תכנים אותם הציב הפורץ ומטרתם להביע את מחאתו. כך שבמרבית המקרים השחתת אתרים מהווה במה רחבת תפוצה וחינמית להבעת מסר מטעם הפורץ לרחבי העולם.

קיימים האקרים ערביים רבים (בין אם כבודדים ובין אם כקבוצות) הפורצים ומשחיתים שלל אתרים בעולם ובאזורנו וזאת ממגוון טעמים; דתי, לאומני, פוליטי, אידיאולוגי.

במסגרת זו נפרצים כמעשה שבשגרה עשרות רבות של אתרים מידי יום. בכלל זה לאומנים תורכים הפוגעים באתרים סינים ואחרים, פורצים סונים ושיעים המשחיתים אלו את אתריו של אלו, ואף דיווחים על הפלת אתרים אופוזיציוניים בכמה ממדינות צפון אפריקה, ככל הנראה ע"י הממשלים המקומיים.

בנוסף, קיימים אתרים רבים בעולם ובאזורנו אשר נפרצים ומושחתים בתכנים נגד המערב, ארה"ב וישראל משלל סיבות; המאבק בין הנצרות לאסלאם, נוכחות ארה"ב בעראק ובאפגניסטן, היחס למיעוטים מוסלמיים בעולם, הסכסוך הישראלי-פלסטיני ועוד.

בעיתות משבר אזורי או בינלאומי ניתן לראות עליה משמעותית בכמות ובחשיבות האתרים הנפרצים, הדבר אמור בארועים דוגמת משבר 'קריקטורות הנביא מחמד' שפורסמו בעיתונות הדנית, 'מבצע עופרת יצוקה' ועוד.

במקרים שכאלו נפרצים ומושחתים מאות ואלפי אתרים מרחבי העולם, אפילו של גופים ומדינות חסרות כל קשר לארועים, רק בשל היותם במה נוחה להפצת מחאת הפורצים.

כמו כן, קיימים פורצים הפעילים באזורנו לשם האתגר שבדבר ועל מנת להאדיר את יכולתם הטכנית בתחום הפריצה לאתרים; היכולת של הפורץ להתגבר על מערכי אבטחה שונים ולחדור לאתר עד לרמה בו הוא יכול לשנות את התכנים בעמודו הראשי. במקרים כאלה מציב הפורץ תכנים המפארים את יכולותיו ומזלזלים באבטחה הקיימת. לעיתים קרובות הוא אף מפרסם את כתובת האימייל שלו.

אולם בתחום זה מפגר המזרח התיכון אחר יתר העולם – עוד לא קיימת באזורנו תופעה של השחתת אתרים מטעמים כלכליים או ע"י ארגוני טרור. אולם להערכתי, כניסת גורמי פשיעה וטרור לתחום הלוחמה המקוונת היא רק שאלה של זמן – זמן קצר.

"רעיון מורכב בשפה פשוטה" – ד"ר פבל מציג נקודה למחשבה:

שיעור גידול השימוש באינטרנט במהלך העשור הנוכחי במזרח התיכון גדול פי 5 לערך מהממוצע העולמי ושיעור החדירה גדול במעט משיעור זה בעולם. האינטרנט מהווה חלק מרכזי בחייהם של רבים באזורנו ודי אם נזכיר כי באיראן שיעור זה מגיע כבר ל-49%.

כך שלהערכתי, האינטרנט יהווה חיל החלוץ בתהליכים של דמוקרטיזציה באזורנו. כבר כיום הוא מהווה אתגר שלטוני ברבות ממדינות המזרח התיכון.

ולסיום, ציטוט חביב עליך

"Sooner or later, those who win are those who think they can."

משפט המיוחס לסופר ריצ'ארד באך ומשקף את האמונה שלי כי כאשר יש בפניך מטרה ברורה להשיג, חלום בהיר להגשים ויעוד מוחשי לממש, דבר לא יוכל להסיט אותך מדרכך או לרפות את ידיך.

השיגו את מטרותיכם, הגשימו את חלומכם וממשו את יעודכם.

Tal Pavel

עולמות וירטואליים בעולם הערבי

/ב , /על ידי

העולמות הוירטואלים הופכים למורכבים, בעלי קשרים מפותחים עם העולם הממשי ומתוקף כך לבעלי השלכות הולכות וגדלות על עולמנו זה. הכוונה לאותן תוכנות ומשחקים בהם יכולים המשתמשים ליצור עולמות תלת מימדיים ובהם דמויות המייצגות אותם, כמו גם כל רכיב אחר הכלול בעולם הפיזי.

אחד הכלים המרכזיים הינו (Second Life (SL אשר פעיל משנת 2003 ובו זכויות היוצרים נשארות בידי המשתמשים על כל אשר יצרו בעולם הוירטואלי. כך ביכולתם למכור את אשר יצרו תמורת כסף ממשי לכדי יצירת כלכלה וירטואלית בה נעשה שימוש בכסף אמיתי לרכישת מוצרים וירטואלים שונים, עד לכדי יצירת זיקה בין שתי כלכלות אלו. למשתמשים הפרטיים מצטרפות חברות שונות אשר להן נציגויות בעולמות אלו ובהן מרכזי גיוס, מכללות, שגרירויות ואף מרכז ידיעות של סוכנות רויטרס.[1] לצד קיום פגישות וראיונות עבודה.

על חדירת העולמות הוירטואליים לחיינו תעיד העובדה כי עד כה השתמשו ב-SL במשך למעלה ממיליארד שעות ובצעו עסקאות וירטואליות בסכום העולה על מיליארד דולר. זאת תוך גידול של 33% בשעות השימוש ברבעון השני של שנת 2009 לעומת הרבעון המקביל אשתקד, ו-94% בצמיחת הכלכלה הוירטואלית באותה התקופה. המשתמשים יוצרים למעלה מרבע מיליון מוצרים חדשים מידי יום, תוך עליה של עשרות אחוזים בסך כל שטח האדמה הנוצר ובתעבורת הטקסט והצ'ט. כל אלו במהלך שהות ממוצעת של 100 דקות לביקור.[2]

העולם הערבי

עולמות אלו הגיעו גם לעולם הערבי ובאים לידי ביטוי בכל תחומי החיים בו. בראש ובראשונה מדובר ב-Muxlim Pal המהווה "העולם הוירטואלי המוסלמי הראשון המספק סביבה חברתית מקוונת הידידותית למשפחה".[3] בעולם זה אסורים הסמים, האלכוהול, התנהגות מינית, רצח ופשעים אחרים. מטרתו הינה הגברת התקשורת וההבנה בין המערב למזרח כמו גם קרוב קהילות מוסלמים, בעיקר במערב, זו אל זו. לפיכך הוא מיועד עבור מוסלמים ושאינם כאלו.

בנוסף קיימת פעילות נרחבת ומגוונת ב-SL לדוגמא באמצעות איים יעודיים עבור ערב הסעודית והמזרח התיכון אשר בכל אחד מהם ביקרו כ-25 אלף משתמשים לצד 34 איים ערביים אחרים. אלו כוללים פגישות וארועים חברתיים, תרבותיים ועסקיים, אשר כמו מסגרות מקוונות אחרות, מהוות מוקד למפגשים ולתקשורת אשר לעיתים אינם אפשרים בעולם המעשה המוסלמי.[4]

כמו כן קיימת פעילות דתית וירטואלית (עליה לרגל לעיר מכה,[5] סיורים במסגדים מרחבי העולם הערבי,[6] דרשות של אישי דת,[7] דיונים בנושאי דת[8]), מגוון הפגנות כחלק מהסכסוך הישראלי פלסטיני,[9] גיוס תמיכה כספית עבור תושבי עזה[10] ואף הפגנות איראניות לאור לתוצאות הבחירות לנשיאות במדינה.[11]

זאת לצד נושאים מגוונים כגון פעילות אתר של חברת תעופה סעודית וירטואלית,[12] פעילויות תרבות שונות[13] וכן שיתופי פעולה עסקיים לשם העמקת השימוש בעולמות וירטואליים באזור.[14] בנוסף, נמצאו משתמשים משלל מדינות ערב גם באתר 'רובע החלונות האדומים' המהווה מרכז וירטואלי לפעילות מינית מגוונת.[15]

תשתית תקשורתית כגורם מעכב

בסקר שנערך לפני שנתיים[16] ניצבו תורכיה וישראל בראש רשימת מדינות האזור מבחינת נוכחות ב-SL. לאחריהן מצרים, איחוד האמירויות וערב הסעודית (בסדר זה). מפתיע היה לגלות כי מקומה של איראן הינו רק שמיני מתוך 12 מדינות למרות היותה מעצמת אינטרנט אזורית בכל האמור בשיעור תפוצתו במדינה. הדבר נובע ללא כל ספק מההגבלות החמורות שמטיל הממשל המקומי על השימוש באינטרנט, בין השאר בהגבלת רוחב הפס למהירויות נמוכות. אולם שיעור השימוש תלוי גם בתשתית התקשורת במדינה.

השימוש בעולמות הוירטואליים, אינו דבר של מה בכך; התקנת תוכנת SL והפעלתה מצריכים דרישות טכנולוגיות מיוחדות מבחינת מערכת הפעלה (XP ומעלה), גרפיקה, כוח עיבוד ומהירות החיבור לאינטרנט (פס רחב בלבד).[17]

על סמך סקר זה, היווה המזרח התיכון אחוז אחד בלבד מסך משתמשי העולם ב-SL (כמחצית משיעור משתמשי האינטרנט באזור לאותה התקופה), כאשר שיעור השימוש בפועל (שעות שימוש) אף קטן מכך. זאת הואיל ושיעור תפוצת הפס הרחב לאותה התקופה עמד במזרח התיכון ובאפריקה רק על 2.55%.[18] בעיקר בשל תשתית תקשורת לקויה ובחלק מהמקרים בשל החלטה מודעת של השלטונות. דבר המסביר את השיעור הנמוך היחסית של חדירת העולמות הוירטואליים למזרח התיכון ושל מידת השימוש בהם.

טרור וירטואלי

לטרור האסלאמי עדיין אין ייצוג בעולמות הוירטואליים, אולם ההנחה היא כי הוא ימצא ביטויו גם בזירה זו בעיקר בשל היכולת לתקשר, להפיץ תעמולה, להעביר כספים ואף להלבינם וכל זאת בכמה שפות. כמו גם בשל נטייתו של הטרור האסלאמי לאמץ טכנולוגיות חדשניות לצרכיו. אולם סביר להניח כי עד אשר תתרחב תשתית התקשורת במזרח התיכון, יעשו גורמי הטרור שימוש בעולמות וירטואליים אשר מקורם במערב, שם רוחב הפס מאפשר נגישות רבה יותר. מתוקף כך, אזורים אלו עשויים להיות שמישים ביותר עבור הטרור האסלאמי הוירטואלי. אולם לא לפעילויות טרור ממשיות לעת עתה.

עם זאת, קיימת קבוצה מקוונת בשם צבא השחרור של  SL – SLLA הפועלת היוצאת נגד 'שלטון' החברה מפתחת התוכנה בין השאר באמצעות פיגועים (פיצוצים ויריות) וירטואליים. כמו גם משתמשים בודדים (Griefers) הפועלים להפריע לפעילות השוטפת של שאר המשתמשים, בעיקר לשם השעשוע שבדבר. ההנחה היא כי מאחורי פעילויות אלו לא עומד ארגון כזה או אחר. אולם הועלתה הטענה כי באותה המידה שמבצעי הפיגועים במגדלי התאומים התאמנו על מדמי טיסה, כך מתאמנים גורמים אסלאמיים קיצוניים בסביבה וירטואלית זו כהכנה להתקפות פיזיות אמיתיות.[19]

הואיל והעולמות הוירטואליים משמשים מסגרת מקבילה לעולם הממשי בתחומים רבים דוגמת תקשורת, עסקים, ממשל וחברה, ולאור הכסף האמיתי הרב המצוי בהם, צפוי כי ככל שתתפתח תשתית האינטרנט רחבת הפס באזור ויתאפשר שימוש נרחב בעולמות אלו, כך תגדל מעורבותם של גורמי פשיעה וטרור מאזורנו ונהיה עדים לפעילויות טרור מצד גורמים אסלאמיים קיצוניים בעולמות וירטואליים אלו.

[1] http://secondlife.reuters.com/

[2] http://www.vg247.com/2009/09/22/second-life-users-log-over-one-billion-hours-spend-over-1-billion-in-game/

[3] http://pal.muxlim.com

[4] http://www.alarabiya.net/articles/2009/04/20/71059.html

[5] http://www.youtube.com/watch?v=u0fugTBGuSk&feature=related

[6] http://secondter.wikispaces.com/Second+Life–+Current+Use-+Mosque+Situational+Report

[7] http://latimesblogs.latimes.com/babylonbeyond/2009/03/saudi-arabia-cl.html

[8] http://www.youtube.com/watch?v=dkaE8U8JQIQ&feature=related

[9] http://www.youtube.com/watch?v=_5OuWqyv8wI, http://www.youtube.com/watch?v=n-n8TEYryP4&feature=related, http://www.youtube.com/watch?v=tQcOlbBW66w, http://www.youtube.com/watch?v=qQAA9c3d1pQ&feature=related

[10] http://www.youtube.com/watch?v=zctOeO2D7jc

[11] http://www.fpif.org/fpiftxt/6388

[12] http://www.saudia-va.aero/indexen.asp

[13] http://www.youtube.com/watch?v=n7FqayH6OLo&feature=related

[14] http://www.virtualworldsnews.com/2008/10/stardoll-partners-with-maktoob-to-enter-arab-market.html

[15] http://www.redlightcenter.com

[16] http://secondter.wikispaces.com/Second+Life–Middle+East+User+Statistics

[17] http://secondlife.com/support/system-requirements/

[18] http://secondter.wikispaces.com/Second+Life–Location+and+User–Middle+East+Broadband+Requirements+Estimate+

[19] http://secondter.wikispaces.com/Second+Life–+Current+Use-+Terror+Attacks+Estimate

Tal Pavel

אמצעים לעקיפת צנזורת האינטרנט במזרח התיכון

/ב , , , /על ידי

האינטרנט במזרח התיכון מהווה כלי מרכזי להבעת דעות והחלפת מידע, בעיקר בשל הפיקוח הרב שקיים על אמצעי התקשורת וחופש הביטוי בקרב מרבית ממדינות האזור. כפי שחזר והוכח במחקר שהתפרסם לאחרונה,  מחד גיסא מדינות המזרח התיכון מקדמות את האינטרנט ותשתיתו בקרבן ברבות השנים ומאידך גיסא הן ממשיכות להכביד ידן, וביתר שאת, על חופש הביטוי המקוון ולהגביל גישה לאתרים שונים, על פי רוב אלו הקשורים בפוליטיקה, זכויות אדם, מוסר ודת.

בכל אתר שבו אנו מבקרים, נרשמים פרטינו ובכלל זה, כתובת IP, סוג מערכת ההפעלה והדפדפן וכן האתר שממנו הגענו לעמוד הנבחר, דבר העלול להוות סכנה לפרטיותם ואף לשלומם של משתמשים במדינות מסויימות. לפיכך, משתמשים החפצים בגישה למידע, ובשמירה על פרטיותם בעת השימוש באינטרנט, פועלים בצורה נמרצת לעקוף הגבלות שלטוניות אלו באמצעים שונים, בהם מעורבים הן משתמשים בעלי כישורים טכניים והן ארגונים, חברות וממשלות.

לאורך השנים נעשה שימוש בדרכים מגוונות לעקיפת צנזורת האינטרנט באזורנו;

אתרי עקיפה – אתרי אינטרנט המאפשרים גלישה אנונימית אשר אינה שולחת כזיהוי את כתובת המשתמש אלא את זו של האתר העוקף. כך מוסתרת זהותו של המשתמש והוא יכול להגיע לאתר המבוקש באמצעות כתובת בדויה, זו של האתר מספק השרות. רשימות ובהן כתובות של אתרים רבים שכאלו מופצות תדיר בקרב גורמים רלבנטיים.

השרות המפורסם ביותר הינו של Anonymizer (http://www.anonymizer.com). באוגוסט 2003 התאגדו חברה זו והגוף הממשלתי האמריקאי International Broadcasting Bureau (IBB) (http://www.ibb.gov) לשם מתן אפשרות לאזרחי איראן לעקוף את מרבית אמצעי הפילטור הקיימים במדינה ע"י הממשל – שרות זה ידוע בשם IBB Anonymizer. קיימת אפשרות שמדינות מסוימות יחסמו את השימוש באמצעות תוכנות הסינון  ולא ניתן יהיה להשתמש בשרות זה.

בנוסף קיימים אתרים ושרותים נוספים המעניקים אנונימיות באינטרנט ושומרים על פרטיות המשתמש באופנים שונים, בין השאר ע"י שרות של חשבונות דואר אלקטרוני פרטיים ומאובטחים באמצעות הצפנת הקשר לשרתים, הצפנת כתובות ה-IP של המשתמשים ועוד.

תוכנות עקיפה – תוכנות המותקנות על מחשב המשתמש ומבצעות פעולה של עקיפת הצנזורה. תוכנות אלו הן על פי רוב תוצר של ארגונים הדוגלים בחופש ביטוי ובמניעת צנזורת האינטרנט.

קיימים פרויקטים שונים ומגוונים אשר מטרתם מתן גישה חופשית, אנונימית ומאובטחת לאינטרנט אשר תשמור על פרטיותו ובטחונו של המשתמש בעיקר במדינות בהן מצויה התקשורת תחת פיקוח וצנזורה. מבין פרויקטים אלו ניתן למנות את; CiviSec, Tor, Six/Four System, Peacfire, Psiphon.

בחלק מהפרויקטים מתבצעת התקנת התוכנה לא במחשב החסום, אלא במחשב אשר ידוע כי אין חסימת גישה ממנו. גישה לאתר האינטרנט המבוקש באמצעות תוכנה זו, תיצור כתובת חדשה, אשר בה ניתן להשתמש במחשב החסום וכך להגיע לאתר הרצוי.

דואר רשת – באמצעות אתרים המספקים שרות דואר אלקטרוני מבוסס רשת, יכולים המשתמשים להעביר מידע ממקומות שונים, גם אם חשבונם הביתי חסום לדוגמא. בכלל אלו ניתן למנות באזורנו לדוגמא את http://mail.arabchat.org וכמובן Gmail של Google ורבים אחרים.

מדריכים טכניים – משתמשים מנוסים מפרסמים באינטרנט כתבות מקצועיות, מדריכים טכניים ואף אתרים יעודיים ובהם הסברים אודות הדרכים לעקוף את צנזורת האינטרנט.

שימוש ב-Cache – חיפוש האתר המבוקש ב-Google וכניסה לדפי אתר היעד השמורים בזכרון של מנוע החיפוש (Cache) ואשר להבדיל מאתר היעד עצמו, אין הם נחסמים ובכלל זה הקישורים לעמודים אחרים.

שרותי מומחים – משתמשים בעלי ידע טכני נרחב בתחום המחשבים והתקשורת יכולים לעקוף חסימות אלו של השלטונות במדינותיהם. בזמנו נטען כי מערכת הפילטור בערב הסעודית קלה יחסית לעקיפה וכי היה קיים בממלכה מעין שוק שהתפתח, בו ניתן תמורת תשלום להשיג שרותיו של מומחה מחשבים לשם הגעה לאתר חסום.

ספקיות אינטרנט זרות – בסוריה ובערב הסעודית, בטרם הותר השימוש החופשי באינטרנט, נהגו משתמשים להתקשר בחיוג בינלאומי עם ספקיות אינטרנט מחוץ למדינה (בעיקר למדינות שכנות) דבר אשר עלותו גבוהה ביותר. כמו כן חברות זרות גדולות הממוקמות בערב הסעודית אפשרו לעסקים סעודיים גישה חופשית לאינטרנט.

כתובות אוטומטיות לאתרים – ארגון אופוזיציה סעודי העניק בזמנו, באמצעות דואר אלקטרוני אוטומטי, כתובת שאיננה חסומה, ממנה ניתן להכנס לאתר הארגון. נמסר כי באותה העת התקין הארגון מנגנון המאפשר לו ליצור כמות בלתי מוגבלת של כתובות אותן ניתן לשלוח למשתמשים ומהן פרסומיו יכולים להיות נגישים.

מדינות רבות במזרח התיכון, כנוספות בעולם, פועלות להצר את צעדי אזרחיהן בעת שימוש חופשי באינטרנט, לנטר פעילות זו, לזהות משתמשים ואף לעוצרם וזאת מטעמים שונים. אלו מנגד פועלים בעקביות לשמור על גישה חופשית למידע המצוי באינטרנט, על חופש הביטוי ועל פרטיותם מפני עין השלטונות.

הארועים האחרונים באיראן, בעקבות הבחירות לנשיאות, ומעל לכל הדיווחים שהתקבלו בצורה מיידית מהרחובות ובכלל זה באמצעות עשרות סרטוני וידאו מההפגנות, ממחישים יותר מכל את עוצמתו של האינטרנט כמקור מידע ישיר ומיידי, בעיקר במדינות בהן נתונה התקשורת לפיקוח.

שומא עלינו לזכור השכם והערב אותם אלו אשר נאלצים להשתמש באמצעים שונים על מנת לשמור על חופש הביטוי המקוון ועל פרטיותם וביטחונם באזורנו. זאת למען לא נמצא עצמנו יום אחד במצבם.

Tal Pavel

בלוגר במזרח התיכון – מקצוע מסוכן

/ב , , /על ידי

איך מגיבות מדינות המזרח התיכון השמרניות להתפתחות האינטרנט המהירה? בשבילן זוהי חיה דו ראשית: מצד אחד, ישנה הברכה שבתועלות הכלכליות והתעמולתיות ומצד שני – הקללה שבתפוצת מידע במהירות ובזמינות רבה מאי פעם. השלטונות משקיעים בפיתוח אך מצנזרים את הבלוגרים עד מוות.

לא קל להיות משתמש אינטרנט במזרח התיכון. לפעמים אפילו מסוכן. זהו אזור בו לא תוכל להביע דעתך כבלוגר בחופשיות ובבטחה לאורך זמן. מספר מחקרים שראו אור לאחרונה מחזקים את הידוע בהקשר זה.

האינטרנט מהווה עבור ממשלים במזרח התיכון 'חיה' דו ראשית אשר בה הברכה שבתועלות הכלכליות והתעמולתיות, לצד הקללה שבתפוצת מידע במהירות ובזמינות רבה מאי פעם.

לפיכך, נוקטים אלו לאורך השנים במדיניות דו כיוונית; השקעה רבה בתשתית התקשורת והמידע כחלק ממאמציהם לפתח את כלכלותיהם, מחד גיסא. העמקת השליטה בתקשורת, באינטרנט ובמידע, תוך הרחבת האמצעים להגבלת חופש הפרט והביטוי בחקיקה, פיקוח, אכיפה ומעצרים, מאידך גיסא.

שמים לב לרשתות החברתיות

ארגון OpenNet Initiative, הפועל ליתר חופש באינטרנט, פרסם לאחרונה מחקר אודות ההגבלות השלטוניות על האינטרנט במזרח התיכון ובצפון אפריקה לשנים 2008-2009. מחקר זה שב וממחיש את הידוע אודות מאמצי הממשלים באזורנו למנוע גישה חופשית של אזרחיהם למידע באינטרנט. זאת באמצעות הכפפת האינטרנט לשורה של חוקים שונים (חלקים יעודיים) לאורך השנים, שימוש באמצעים טכניים מתקדמים, פיקוח וניטור הדוקים מבעבר וביצוע מעצרים של משתמשים שונים.

המחקר מציין מספר מגמות שחלו באזור לאורך השנים ובכלל זה; העמקת ההגבלות על אתרים בעלי תכנים פוליטיים. שימת לב רבה יותר לרשתות חברתיות ולהגבלת השימוש בהן. עליה במקרי פילטור אתרים בעלי תכנים בשפה הערבית, בפריצת הממשלים לאתרים אופוזיציוניים ובלוגים ומנגד, בצורך של בעלי אתרים לרשום אתריהם אצל השלטונות בטרם יוכלו להפעילם.

כל זאת, עד לכדי מצב בו קובע המחקר כי הגברת צנזורת האינטרנט באזורנו היא הנורמה והסרת הגבלה מאתרים היא היוצא מהכלל.

הבלוגרים מצנזרים את עצמם מרוב פחד

לכך מצטרפים נתוני ארגון 'עיתונים ללא גבולות' לפיהם מתוך 12 מדינות המוגדרות כ'אויבות האינטרנט', 5 מצויות במזרח התיכון; אירן, סוריה, ערב הסעודית, תוניסיה ומצרים.

כל אלו באים לידי ביטוי מוחשי בדו"ח שפורסם לפני זמן מה ע"י הארגון Committee to Protect Journalists אודות 10 המדינות הגרועות בעולם עבור בלוגרים. 5 מהן במזרח התיכון. כן, אותן חמש מדינות. זאת בשל מותו של בלוגר איראני השנה בכלאו, משפטו של בלוגר בסוריה ומאסרם של אחרים בערב הסעודית, תוניסיה ומצרים. זאת לצד צעדי חקיקה, ביטויי הפחדה ומסעות ענישה. צעדים אשר מביאים רבים לכדי צנזורה עצמית במדינות אלו.

נתונים דגמורפיים מראים כי ברבות ממדינות האזור אוכלוסיית הצעירים שמתחת לגיל 25 מהווה למעלה ממחצית ובאחרות קרוב לשיעור זה. הואיל והאינטרנט הינו כלי בידי צעירים ומשכילים, הרי שאם הבלוגרים במזרח התיכון מצויים כיום בסכנה וראשיתם מצער, הרי נראה כי אחרית חופש הביטוי והמידע באזורנו, תשגה מאוד.

Tal Pavel

'הקול האחר' – נשים בשיח המקוון במזרח התיכון ובעולם האסלאמי

/ב , , , , /על ידי

האינטרנט הפך בשנים האחרונות לאמצעי תקשורת מהיר, זמין וחובק כל, בין השאר באמצעות בלוגים אישיים וכיום גם באמצעות מיקרו בלוגים (Twitter) בהם יכולים המשתמשים להעלות הודעות קצרות מכל מקום, אף באמצעות טלפונים ניידים בעלי חיבור לאינטרנט. האינטרנט משמש כלי לקבלת מידע וידע ומקור ביטוי עבור גורמים וקבוצות בחברות השונות אשר אינם זוכים לכך באמצעי התקשורת הרגילים ובעיקר בחברות שמרניות ומסורתיות.

הדבר נכון במיוחד עבור הנשים. ברחבי המזרח התיכון נשים פעילות באינטרנט באמצעות כתיבה בערבית, פרסית, תורכית ואנגלית בהן הן כותבות את סיפוריהן האישיים ודנות בנושאים חברתיים, תוך ניצול האנונימיות היחסית אשר מציע האינטרנט.

לחלק מהנשים אין בעיה לאפשר לכל המעוניין לקרוא את הודעותיהן. [1] אחרות, בעיקר, אלו המודאגות מהגנה על אלמוניותן, לדוגמא בערב הסעודית, מוודאות  שרק מבקר שקיבל את אישורן מראש יכול לקרוא הודעות אלו. [2]

השימוש באינטרנט הינו הן לנושאים ציבוריים והן לאלו האישיים וזאת לפעמים בצורה ישירה וחריפה, אשר לא היתה מתאפשרת באמצעי תקשורת אחרים בחברותיהן. במיוחד הדבר בערב הסעודית שם נושאות קולן מספר נשים בקידום מעמד האישה באמצעות האינטרנט.

העיתונאית הסעודית רים אל-סאלח העוסקת במעמדה של האישה בממלכה, כחלק מקריאתה לשיפור כללי במצב האזרחים. היא קובלת על הקלות בה גברים יכולים לגרש נשותיהם, אפילו באמצעות הפקס' וזאת לעיתים ללא ידיעתן. היא שואלת האם אנו צפויים אף לגירושין באמצעות ה-SMS או הדואר האלקטרוני ? [3]

כתיבתה של העיתונאית הסעודית היפאא’ ח’אלד ראויה אף היא לציון. למען קידום נושא גירושין הוגנים בממלכה, היא יצרה אתר יעודי בשפה הערבית בשם 'הגירושין הסעודיים' המציג את פעילות הארגון לצד כתבות, ראיונות ומידע רב בנושא. [4]

אמאן אל-נפג'אן אם לשלושה ומרצה לאנגלית באוניברסיטה בעיר ריאד, מפעילה מזה שנה וחצי בלוג הפעיל בשפה האנגלית ועוסק בעניינן של הנשים בממלכה ובו פרסומיה השונים בנושא. [5]

זינב גסאב, כותבת על קליטת החשיבה הטרוריסטית בקרב נשים בעולם הערבי ובעיקר בערב הסעודית, דבר הנובע לשיטתה מבורותן של נשים אלו. [6]

אשת הרוח הסעודית התון אג’ואד אל-פאסי קובלת על העדר שוויון לנשים בזמן התפילה במסגד שבמכה. [7]עוד אודות בעיותיה העכשוויות של החברה הערבית כותבת גם הסופרת הליברלית הסעודית וג’יהה אל-חוידר הרואה בחילוניות את הפתרון למרבית בעיותיה של חברה זו. [8]

ברחבי האזור, נשים כותבות אודות נושאים שונים. העיתונאית הפלסטינית מרים אל-דאהר תוקפת את הגישה הסלחנית הקיימת בתחנות הטלוויזיה בלווין כלפי התופעה וקוראת לציבור הערבי לקום ולגנות טרור זה. [9]

האינטלקטואלית ואשת האופוזיציה הסורית הגולה מרח אל-בקאע יוצאת נגד הסגירות והבערות הקיימות בחברה הערבית למול הפתיחות האינטלקטואלית הקיימת בקרב עמי המערב. [10]כמו גם הראיון המפורסם של הפסיכיאטרית הסורית-אמריקאית וופא סולטאן בערוץ אל ג'זירה אודות הקריקטורות של הנביא מחמד. בראיון זה היא מותחת ביקורת חריפה על העדר חופש ביטוי בעולם הערבי. [11]

בכווית גינתה אשת הרוח אבתהאל עבד אל עזיז אל ח'טיב את העדר 'ועדת וינוגרד' ערבית, תוך קריאה לתבוע דין וחשבון מהפוליטיקאים המקומיים ומההנהגה הערבית בעיקר בכל האמור במלחמת לבנון השניה, בהדגישה את החוסר שבנטילת אחריות מצד מנהיגי ערב. [12]

נשים במצרים עושות אף הן שימוש רב באינטרנט במאבקן לשוויון, דוגמת האתר 'כולנו לילה' הפועל מזה שלוש שנים במדינה נגד אי הצדק שנשים חוות בחיי היום יום במצרים בפרט ובעולם הערבי בכלל (בחשבון ה-Twitter של הארגון ניתן למצוא הפניות לכתבות אודות מצב הנשים וזכויותיהן ברחבי העולם הערבי). [13]

כמו כן, נושאות קולן, באמצעות האינטרנט, נשים מצריות דוגמת הרופאה והפעילה הבולטת ביותר נגד מנהג 'מילת הנשים' ד"ר נואל אל-סעדאוי, זאת לעיתים תוך השמעת תוכחות נוקבות. [14]המשוררת והפובליציסטית פאטמה נאעות יוצאת נגד העדר הסובלנות הדתית הקיימת במדינתה כלפי המיעוט הקופטי[15] וכן פעילותיה של אשת זכויות האדם והבלוגרית Dalia Zaida.[16]

באיראן האינטרנט מאפשר לנשים לבטא עצמן בצורה נחרצת ונרחבת מבעבר למען יצירת שינוי במעמדן במדינה, בין השאר באמצעות הבלוג 'שינוי לשוויון'[17] (אשר זכה לפרס מטעם הארגון 'עיתונאים ללא גבולות'). מטרת היוזמה להחתים מיליון אנשים ומוסדות על עצומה התומכת במאבקן של הנשים באיראן במאמציהן לשנות את החוקים הקיימים ולקבלת מעמד שווה במערכת המשפט במדינה. אולם עשרות מהפעילות והכותבות באינטרנט (באתרים אשר נסגרים לעיתים) למען זכויות הנשים, נאלצות לשלם מחיר עבור פעילותן בדמות מעצרים והצרת צעדיהן. [18]

בדומה לכך, הארגונים האינטרנט מהווה במה ומקור מידע על פעילותם של עשרות ארגונים הפועלים בעולם הערבי והאסלאמי לקידום מעמדה של האישה בחברה המקומית ולשוויונה. דוגמת ארגון הצדקה שנוסד בשנת 2002[19] – "Iranian and Kurdish Women's Rights Organisation' וכן הארגון האפגאני 'Revolutionary Association of the Women of Afghanistan (RAWA)'[20].

מלבד במה להבעת דעות ולקריאה לשיפור מעמדן, מאפשר האינטרנט חשיפה רחבה של יוזמות מקומיות של נשים אשר בדרך אחרת לא היו זוכות לביטוי ואולי אף לא היו מתקיימות כלל; לדוגמא החרם של נשים סעודיות על חנויות לממכר לבנים בשל העדר נשים מוכרות אלא גברים בלבד.[21] פרסום הקריאה של אנשי דת סעודים להרחקת הנשים מאמצעי התקשורת.[22] הקמת תחנת רדיו 'רק בנות' במצרים המנוהלת ע"י נשים בלבד ועוסקת בענייני נשים ולה הצלחה רבה בעולם הערבי. [23]אתר של בית אופנה בפקיסטאן ובו מבחר כתבות בנושא[24] וכן אתר ובו, בין השאר, כתבות רבות אודות מצב הנשים באפגניסטאן.[25] כמו כן האינטרנט מאפשר להן להכיר בני זוג, [26]לפרסם אודות חייהן מתחת לרעלה בחברה מערבית[27] ומשמש במה למגזרים שונים דוגמת לסביות בעולם הערבי להשמיע קולן, לצבור תמיכה וקוראים רבים. [28]

האינטרנט משמש במה לקולות שונים של נשים המביעות עמדות שונות, כל אחת על פי השקפת עולמה ולא ניתן לקבוע האם קולן של הנשים שונה מזה של הגברים, אך ורק בגלל היותה של הכותבת אישה. כמו כן לא לכל הנשים ולא לכל המעמדות קיימת נגישות לאינטרנט. אולם תפוצת 'המרחב הנשי' ו'הקול הנשי' באינטרנט, הרחיב ללא ספק את גבולות השיח בנוגע לצורך בשינויים חברתיים באזור, תוך רצון לשבור את תקרת הזכוכית הניצבת מעל ראשן, במטרה להבטיח להן את זכויותיהן הבסיסיות. [29]

המחבר מבקש להודות לאתר 'זווית אחרת על העולם הערבי' ולבעליו אשר חומרים ממנו שימשו בסקירה זו.

[1] http://twitter.com/thefah; http://twitter.com/walaa; http://twitter.com/Lastoadri; http://twitter.com/frozentears; http://twitter.com/amrkhaled; http://twitter.com/sarahtotya.

[2] http://twitter.com/ghaidaa;  http://twitter.com/nawal_saad; http://twitter.com/Sa4a; http://twitter.com/YasmeenAbuamer; http://twitter.com/rose1990; http://twitter.com/amany86; http://twitter.com/emanabdelmonem; http://twitter.com/sara_dds.

[3] ريم الصالح, "طلاق الفاكس,", إيلاف, 15.09.2008.

http://www.elaph.com/Web/AsdaElaph/2008/9/365790.htm

[4] هيفـاء خالـد, "مرحبا بكم في موقع مبادرة الطلاق السعودي,", الطلاق السعودي.

http://saudidivorce.org/DIV

[5] Eman Al Nafjan, "Saudiwoman's Weblog,".

http://saudiwoman.wordpress.com

[6] زينب غاصب, "النساء والإرهاب…,", الحياة, 05.07.2008.

http://zavita.co.il/archives/301

[7] هتون أجواد الفاسي, "هل بيت الله الحرام للرجال فقط؟,".

http://www.alriyadh.com/2008/04/06/article332214.html

[8] وجيهة الحويدر, "اعلموا …2,", الحوار المتمدن, 23.02.2008.

http://www.ahewar.org/debat/show.art.asp?aid=125832

[9] مريم الضاهر, "الإعلام العربي و”ما يسمى بالإرهاب”,", الشرق الأوسط, 16.06.2007.

http://zavita.co.il/archives/92

[10] مرح البقاعي, " شرق الغيب وغرب المعرفة,", إيلاف, 24.10.2007.

http://www.elaph.com/ElaphWeb/AsdaElaph/2007/10/273736.htm

[11] http://www.youtube.com/watch?v=mAXoDHy3_Ek

[12] د . ابتهال عبد العزيز الخطيب, " أين «فينوغرادنا»؟,", أوان, 04.02.2008.

http://www.awan.com/pages/oped/31332

[13] http://kolenalaila.com

[14] http://www.almasry-alyoum.com/article2.aspx?ArticleID=66523

[15] فاطمة ناعوت, " الدينُ لله، فهل الوطنُ للجميع؟,", الحوار المتمدن, 05.01.2008.

http://www.ahewar.org/debat/show.art.asp?t=0&userID=191&aid=120706

[16] http://daliaziada.blogspot.com

[17] http://www.forequality.info/english

[18] Reportes Without Bborders, "Iran,", 7 February 2008.

http://www.rsf.org/Iran,25431.html

[19] http://www.ikwro.org.uk

[20] http://www.rawa.org/index.php

"RAWA is the oldest political/social organization of Afghan women struggling for peace, freedom, democracy and women's rights in fundamentalism-blighted Afghanistan since 1977."

http://www.rawa.org/index.php

[21] http://www.baltimoresun.com/news/nation/bal-te.lingerie05apr05,0,1914497.story

[22] Middle East Online, "Saudi clerics call for women ban from media, TV,", 24 Match 2009.

http://www.middle-east-online.com/english/?id=31157

[23] Ahmad Ghashmary, "“Girls only”: Arab women live and on-air,", Mideast Youth, 31 March 2009.

http://www.mideastyouth.com/2009/03/31/%E2%80%9Cgirls-only%E2%80%9D-arab-women-live-and-on-air

[24] http://www.fashno.com

[25] http://twitter.com/afghanistannews

[26] http://arablounge.com

[27] http://www.loveinaheadscarf.com

[28] http://alwaandykes.blogspot.com

[29] Diane Tucker, "Arab Women Beginning To Crack The Glass Ceiling,", Huffington Post, 18 March 2009.

http://www.huffingtonpost.com/diane-tucker/arab-women-beginning-to-c_b_176137.html

Tal Pavel

כוחם של 140 תווים: הטוויטר במזרח התיכון

/ב , , , , /על ידי

המידע אודות ההפגנות ההמוניות באיראן בחודש שעבר נגד הזיוף הגלוי של המשטר את תוצאות הבחירות לנשיאות, התאפשר בשל שימוש נרחב בטכנולוגיות תקשורת חדשות. בכלל  זה ניתן למנות את הTwitter-, מיקרו-בלוג המאפשר למשתמשיו להפיץ הודעות קצרות בנות 140 תווים כל אחת (Tweets) באינטרנט, אפילו באמצעות טלפונים סלולריים. המשתמש יכול לעקוב אחר ה-Tweets, 'ציוצים', המועדפים עליו בין אם אלו הודעות של אנשים פרטיים או של קבוצות.

מלבד היותו אמצעי נוסף לתקשורת אישית, משמש ה-Twitter מגוון רחב של קבוצות ופרטים במזרח התיכון במכלול נושאים. כלי זה משמש תנועות ואישים פוליטיים, אתרים דתיים ומרכזים אסלאמיים כמו גם לקידום סרטים, אופנה ומסחר.

גופי תקשורת דוגמת ה-CNN, ה-BBC (במיוחד השרות בשפה הפרסית), Al-Jazeera, Voice of America ואחרים, מפעילים שרותי Twitter, זאת בשל יחודו – העברת חדשות במהירות ובתמצות בשל המגבלה על המבנה הקצר של כל הודעה. עד כי לעיתים קרובות הוא נבחר ע"י המשתמשים כמקור מידע ראשון. כמקור מידע עצמאי, מאפשר ה-Twitter הפצה של מידע, גיוס דעת קהל ועקיפת הצנזורה הממשלתית.

בסוריה, לדוגמא, נוצר ב-Twitter גל מחאה נגד ההחלטה של האתר LinkedIn – רשת חברתית בעיקר ליצירת קשרים עסקיים – לחסום את שרותיו במדינה. ההחלטה אכן בוטלה מיידית.

בתחילת השנה, נרשמו כמה יוזמות שכאלה באיראן; 'תנועת ה-18 במרץ' השתמשה ב-Twitter לזכר הבלוגר האיראני אומיד רזה אשר מת בכלאו בתאריך זה וכן זו למען שחרורם של שבעה ממנהיגי הבהאים אשר נעצרו בחודש מאי במדינה.

דוגמא מוחשית לעוצמת הפוטנציאל הקיים ב-Twitter היתה בעקבות מעצרו של סטודנט אמריקאי לעיתונאות במצרים, אשר צילם הפגנה. הוא שלח מיידית הודעה על דבר מעצרו באמצעות הטלפון הנייד שברשותו ל-48 ה-Followers שלו (אלו הקוראים את פרסומיו בשרות) והמידע עבר ישירות לרחבי העולם, דבר אשר הביא לשחרורו המיידי.

באופן דומה, הבלוגר המצרי הנודע ואא'ל עבאס, פרסם מיידית את דבר מעצרו וקורותיו בתחנת המשטרה באפריל השנה.

השימוש ב-Twitter ע"י נשים בעולם הערבי מגוון, באופן לא מפתיע, בשל האנונימיות היחסית שהוא מעניק למשתמשים בו. שרות זה מאפשר להן לחפש בני זוג, לתאר את חייהן ומעמדן כאישה מוסלמית בחברה המקומית, כמו גם לתקשר ולהביע תמיכה בנשים בעלות מכנה משותף, לדוגמא לסביות.

משתמשות מערב הסעודית נוטות יותר מאחרות להסתיר את דיווחיהם ב- Twitterכך שרק אלו אשר קיבלו את אישורן המוקדם, יוכלו לקרוא הודעותיהן. נשים ממרבית החברות הערביות, אשר פתוחות יותר חברתית ופחות הררכיות מזו הסעודית, פתוחות יותר לשתף אחרים בדיווחיהן אלו.

ארגוני זכויות נשים עושים שימוש רב ב-Twitter; לדוגמא, היוזמה המצרית, 'כולנו לילה' הלוחמת מזה כשלוש שנים נגד אי השוויון בחייה היומיומיים של האישה במצרים ובעולם הערבי. כך עושה גם מלכת ירדן אשר כותבת אודות נושאים שונים, כמעט על בסיס יומי, לקהל של מאות אלפי קוראים.

מנגד, יש הממעיטים מערכו של ה-Twitter כמקור אמין למידע, בהתייחסם למגבלת 140 התווים על כל הודעה המוצבת בו, כמו גם בשל התפוצה המיידית של ההודעות לרחבי העולם, ללא כל בדיקה של המידע ואישושו.

אולם נתוני יסוד אלו הנם גם בסיס כוחו של ה-Twitter. הוא משמש כבמה מהירה וישירה המאפשרת לעקוף את הפיקוח וההגבלות על חופש הביטוי במשטרים ריכוזיים.

במזרח התיכון במיוחד, זהו כמעט האמצעי היחיד לקבוצות שונות בחברה להשמיע קולן ללא התערבות הממשל.

עוצמתו של ה-Twitter ככלי לדיווח מיידי באה לכדי ביטוי בחודשים שקדמו לבחירות לנשיאות באיראן ובארועים שלאחר מכן עם הוודע תוצאות הבחירות. לצד רשתות חברתיות מקוונות אחרות, משמש ה-Twitter כמקור כמעט בלעדי למתרחש ברחובות טהראן.

אולם ממשלים במזרח התיכון לא נותרו אדישים למול ההתפשטות המהירה של אמצעי תקשורת חדשים ובדגש על רשתות חברתיות מקוונות אשר מגדילות את אפשרויות היחיד לפעולה ולקריאת תיגר על הממשל.

ממשלים ברחבי האזור משקיעים מאמצים רבים בהסדרת והגבלת אמצעי תקשורת אלו. לדוגמא, באבו ד'בי אסרה הממשלה חלקית את השימוש ב-Facebook ובתוכנת Skype  בטענה ל"תוכן אשר אינו תואם את הערכים הדתיים, תרבותיים, פוליטיים ומוסריים של איחוד האמירויות".

איראן פעלה בנחרצות נגד ה-Twitter ואתרי רשתות חברתיות אחרות. לא רק שאסרה כניסה לאתרים מסויימים, אלא אף התקינה אמצעים לניטור תכנים ותעבורה, באמצעות כלים של Nokia Siemens Networks (NSN) במסגרת פרויקט תקשורת של החברה באיראן. היכולת לנטר את תקשורת האינטרנט והסלולר במדינה באה לידי ביטוי במעצרים של מספר אנשים אשר דיווחו על הארועים במדינה. דבר אשר הביא לחרם צרכני של מוצרי Nokia במדינה במחאה.

זמנים יאמדו את מידת השפעת ה-Twitter על היחסים בין המשטרים הריכוזיים במזרח התיכון לאזרחיהם. בינתיים, מציג השרות את יכולתו לשמש כאמצעי להפצה מהירה ומתמשכת של מידע בקרב קהלים נרחבים באוכלוסיה. זה לבדו לא יוכל להביא לשינוי חברתי מרחיק לכת או לתפוצה נרחבת של חופש פוליטי וחברתי, אולם לבטח הוא טומן בחובו סיכוי גדול ואף מעניק תקווה לציבורים משוללי זכויות במזרח התיכון.

Tal Pavel

שמרנות למול מודרניות – האינטרנט בעולם הערבי

/ב , , , /על ידי

אינטרנט ומזרח תיכון נראים על פניו כשני תחומים רחוקים מיני ים שלא לומר סותרים זה את זה; האינטרנט הינו סמל מהפיכת המידע, חופש הביטוי והמידע, חדשנות, מודרניות, פתיחות, שוויון הזדמנויות, שקיפות, מיידיות. מנגד, המזרח התיכון מצטייר כאזור המאופיין במסורתיות, שמרנות, בירוקרטיה, הגבלות חמורות על זכויות האדם וחופש הביטוי, סגירות, סיאוב.

לפיכך, מפליא לגלות כי שיעור גידול השימוש באינטרנט במזרח התיכון בין השנים 2000-2008 עומד על 1,296% לעומת 97% בשאר העולם וכי שיעור החדירה זהה (23%). זאת למרות שמשתמשי האינטרנט באזור מהווים רק 2.9% מכלל משתמשי העולם.

נתונים מפתיעים אלו מלמדים על החדירה הגבוהה של האינטרנט בקרב רבות ממדינות האזור וכי, להבדיל מהמערב, המזרח התיכון ככלל, טרם מיצה את מלוא פוטנציאל חדירת האינטרנט וטרם נרשמה בו רוויה. זאת בדומה לאפריקה ודרום אמריקה ולהבדיל מאירופה, צפון אמריקה ואוסטרליה שם שיעור החדירה גבוה למדי ולפיכך שיעור הגידול נמוך משמעותית.

אף במזרח התיכון ישנן מדינות אשר נראה כי הגיעו לרוויה מבחינת חדירת האינטרנט ולכן שיעור הגידול בהן נמוך משמעותית יחסית לאזור. לדוגמא, איחוד האמירויות בה שיעור החדירה עומד על כ-50% ולכן שיעור הגידול בין השנים 2000-2008 עומד רק על 207% (הנמוך מכל מדינות האזור).

אולם קיימות מדינות אשר לא רק שהן רחוקות ממיצוי הפוטנציאל האינטרנטי שלהן, אלא חלקן מסתמנות כמעצמות אזוריות בתחום. בסוריה שיעור חדירת האינטרנט עומד על 17.6% (שיעור לא גבוה במיוחד יחסית לאזור), אולם לאורך השנים הגידול בה הוא הגבוה ביותר לאזור – כ-11,500% (מ-30 אלף לכדי 3.5 מיליון משתמשים בשמונה שנים).

איראן מהווה ללא ספק מעצמה אזורית בתחום ובה שיעור חדירה של כ-35% ושיעור גידול של 9,100% במשך שמונה שנים. זאת בשל ההון האנושי האיכותי המצוי בה, הרצון הרב בחשיפה למידע ובהחלפתו וכן בנגישות למערב, גם אם באמצעים מקוונים. הארועים האחרונים רק מוכיחים זאת הלכה למעשה.

האינטרנט חדר למזרח התיכון בראשית שנות ה-90: בשנת 1991 היתה תוניסיה למדינה הראשונה באזור שהתחברה לאינטרנט, לאחריה כווית (1992), מצרים, תורכיה ואיחוד האמירויות (1993) וירדן (1994). סוריה וערב הסעודית היו האחרונות להתחבר והתירו שימוש באינטרנט במדינותיהן רק לאחר שהסדירו באופן מלא, טכנית וחוקית, את יכולתן לצנזר את האינטרנט בתחומן ולנטר את השימוש בו.

כניסתו המאוחרת של האינטרנט למזרח התיכון תלויה במספר גורמי יסוד המאפיינים את האזור ועומדים לו לרועץ בהקשר זה:
• השפה השלטת באינטרנט הינה האנגלית, בוודאי בשנים הראשונות של האינטרנט בעולם הערבי.
• שיעורם הגבוה של האנאלפאבתים וכח האדם הלא מיומן במזרח התיכון.
• שיעור נמוך של התפתחות כלכלית, אשר מוביל לכדי עלויות גבוהות של רכישת מחשב, והשימוש באינטרנט.
• תשתית תקשורת חלשה ולא יציבה בחלק מהמדינות, דבר המוביל לשיעור שימוש נמוך ולעלויות גבוהות בעת השימוש באינטרנט.
• חששות הממשלים המקומיים מאמצעי תקשורת זה אשר ישמש דרך נוחה להפצת דעות ולהתקשרות עם אזרחים אחרים ללא פיקוח השלטונות.
• ההמנעות מנכונות להפיץ טכנולוגיות חדשות אשר מקורן במערב.
• אי חדירת מערכות המידע לחיי היום יום בחלק ממדינות העולם הערבי.
• אי חדירת אמצעי 'תקשורת ישנה' למדינות אלה – קיימת התאמה בין מידת התפוצה של אמצעי 'תקשורת ישנה' למידת התפוצה של אמצעי 'תקשורת חדשה' באזור.

במהלך השנים ניתן להבחין בשלושה שלבים במחזור חיים זה של קליטת האינטרנט במדינות המזרח התיכון:
1. עידוד השימוש – בתחילה, מעודדת המדינה גופי ממשל שונים לעשות שימוש באינטרנט ומסייעת לתושבים לרכוש מחשבים.
2. התפכחות – בשלב זה מבין הממשל כי האינטרנט מאפשר גישה חופשית לא רק לאלו שהממשל חפץ ביקרם, אלא גם לגורמים שונים ובכלל זה ארגוני אופוזיציה, זכויות אדם וקבוצות שוליים שונות.
3. הגבלת השימוש – במטרה להגן על הערכים הדתיים, תרבותיים והפוליטיים הקיימים במדינה.

כיום מדינות המזרח התיכון נחלקות בין אלו אשר זיהו את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בו ומיהרו להטמיע אותו בקרבן ולהנות מפרותיו אלו, דוגמת מדינות המפרץ. לבין מדינות דוגמת סוריה, מצרים, תוניסיה וערב הסעודית בהן הפיקוח על האינטרנט הדוק במיוחד. על פי רוב מטעמים פוליטיים.

סוריה וערב הסעודית מייצגות נאמנה את שתי התפיסות הקיימות באזור להגבלת השימוש באינטרנט; סוריה מייצגת אותן מדינות המגבילות את אזרחיהן משימוש חופשי באינטרנט מסיבות פוליטיות על מנת שאלו לא יערערו את הלגיטימציה השלטונית השברירית לעיתים. בבחינת לשמור על הממשל מפני האזרחים באמצעות הגבלות על אתרי ארגוני אופוזיציה וזכויות אדם, מיעוטים דתיים ומקורות מידע שונים. מדינות נוספות הפועלות ממניעים אלו הינן מצרים ותוניסיה.
ערב הסעודית מייצגת אותן אלו באזורנו החוששות לפגיעה במוסריותם וערכיהם הדתיים והתרבותיים של המשתמשים בשל התכנים המצויים באינטרנט. בבחינת לשמור על המשתמש מפני עצמו באמצעות חסימת אתרים ובהם אלימות, הימורים, פורנוגרפיה, אלכוהול, המרת דת ועוד. הגבלות שכאלו ניתן למצוא בעיקר במדינות המפרץ.

לשם כך עושות שימוש מדינות האזור מגוון אמצעים;
• חוקתיים – המדינה יכולה באמצעות רישוי וחקיקה למנוע את גישת אזרחיה לאינטרנט ואת השימוש בו וליישם זאת באמצעות מעצר משתמשים ואמצעים שונים של הטרדתם והצרת צעדיהם.
• טכנולוגיים – הצבת חסמים טכנולוגיים שונים אשר מונעים גישה לאינטרנט ואינם מאפשרים כלל שימוש בו.
• כלכליים – שליטה כלכלית על הגישה לאינטרנט ובכלל זה קביעת רף מחירים גבוה לכל האמור בשימוש באינטרנט (רכישת מחשבים, דמי מנוי, עלויות תקשורת ועוד).

לצד הפעילות המאסיבית של השלטונות במדינות אלו לצנזר ולחסום אתרים אשר אינם לרוחם, קיים ניסיון עקבי ומוצלח מצד המשתמשים, בעיקר המנוסים שבהם, לעקוף הגבלות אלו על שימוש חופשי באינטרנט במדינותיהם וזאת בדרכים שונות ומגוונות.

האינטרנט משמש במדינות האזור כלי תקשורת עיקרי ולעיתים בלבדי עבור ארגונים ואוכלוסיות אשר על פי רוב לא זוכות לבמה ראויה, אם בכלל, באמצעי 'התקשורת הישנה'.

במסגרת זו עושים שימוש באינטרנט ובכליו השונים ארגוני זכויות אדם ואופוזיציה, מיעוטים דתיים, נשים ואף קבוצות משולי החברה הערבית זאת הן על מנת לקבל מידע אודות הקורה במדינה ומחוצה לה כללית וכן בתחומי עניינם והן על מנת ליצור מידע ולהעבירו לצרכנים אחרים. במסגרת זו קיימת פעילות ענפה של התגייסות מקוונת למען בלוגרים העצורים ברחבי המזרח התיכון כמו גם מספר ארועים בהם דיווח בעת ההתרחשות, הציף את דבר מעצרם של עיתונאים ובלוגרים והביא לשחרורם המיידי. תפקיד מרכזי בפעילות זו ממלאים השרותים החדשים במסגרת הרשתות החברתיות ובכלל זה פייסבוק, טוויטק, יוטיוב, פליקר ודומיהם.

אולם ללא ספק עוצמת האינטרנט והרשתות החברתיות שבו, בעיקר במדינות בעלות הגבלות על התקשורת כמו במזרח התיכון, באה לידי ביטוי באופן מוחשי, מיידי וחד במסע הבחירות לנשיאות באיראן ובדגש על ההפגנות והארועים האלימים שבעקבותיהם.

אלו מדווחים תדיר ברחבי האינטרנט, תוך העלאת סרטונים ותמונות מהרחובות ליו-טיוב ולפליקר וגיוס תומכים מבית ומחוץ באמצעות טוויטר ופייסבוק. ארועים אלו המחישו לא רק את רמת הדרישה למידע ולטכנולוגיה באיראן, אלא גם את מידת חדירתו למדינה ומעל לכל – את עוצמת האינטרנט בהעברת מידע בין הצרכנים לרחבי העולם.

האינטרנט מצוי בשלבים של מימוש הפוטנציאל במזרח התיכון. דווקא בשל מאפייניו המידיים והגלויים, הוא משמש כזרז מוכח באזורנו להגברת חופש האזרח והביטוי ובשל כך אתגר ממשי לממשלים אלו בבואם לשמור על לגיטימיות שלטונם מחד גיסא וערכי המסורת והמוסר של אזרחיהם, מאידך גיסא.

חלקו הפעיל של האינטרנט בארועים האלימים ברחובות איראן, יוכל לשמש מקרה מבחן ברור ורב תפוצה למידת יכולתו לא רק להגביר את חופש המידע והאזרח באופן נקודתי, אלא למידת יכולתו לחולל שינויים מערכתיים וחברתיים כוללים ואף מהפיכות.

Tal Pavel

דמותו של מנהיג – סקירת אתרי האינטרנט של ראשי מדינות במזרח התיכון

/ב , /על ידי

האינטרנט מהווה מקור לסיכויים ולסיכונים, הן לממשלים והן למשתמשים במזרח התיכון. מחד גיסא, אזורנו הינו בעל שיעור גידול עצום בחדירת האינטרנט וזאת בהתאם לאופייה של כל מדינה, השלטון בה ומטרותיו. מאידך גיסא, מדינות האזור הינן בין המחמירות ביותר בהגבלת האינטרנט והצרת צעדי המשתמשים וזאת באמצעות חקיקה, הגבלות כלכליות, מעצרים ועוד. במקביל, משמש האינטרנט עבור ממשלים אלו כלי תעמולה להעצמת דמותה של המדינה והעומד בראשה.

ניתן לומר כי אתרי האינטרנט של ראשי מדינות באזורנו מהווים כר לבחינת דמותם של המנהיגים השונים ולליבון ההבדלים הקיימים בין מדינות ריכוזיות, מלוכניות ורב מפלגתיות, בעיקר לאור קיום שוני בשיעור החופש וחדירת האינטרנט בכל מדינה. זאת בהתבסס על בחינת אתריהם של מנהיגי המזרח התיכון מ-15 מדינות שונות.[1] מרבית מנהיגי המזרח התיכון פעילים באינטרנט באמצעות אתרים, בין אם אלו מוקדשים לאיש ובין אם למשרה – אתרי מוסד הנשיאות הכוללים בין השאר התייחסות לאיש הממלא את התפקיד.

אולם, ניתן למצוא מספר יוצאי דופן מעניינים: למרות חיפוש באמצעים שונים ברחבי האינטרנט, לא נמצאו עדויות לקיום אתרים רשמיים ופעילים למספר מנהיגי מדינות מהגדולות וחשובות באזורנו – סוריה, מצרים וערב הסעודית. יצוין, כי הן מבין המדינות המחמירות ביותר בהגבלות השלטוניות על האינטרנט במזרח התיכון. שלושתן אף נכללו על-ידי הארגון "עיתונאים ללא גבולות" ברשימת 15 המדינות המוגדרות כ"אויבות האינטרנט".

עם זאת, קיימים אזכורים באתרי האינטרנט, לנשיאים במדינות אלו. בסוריה מצוי אזור יעודי במסגרת אתר סוכנות הידיעות הסורית, במצרים אתר הנשיאות לא פעיל כלל ומצוי בבניה מזה זמן ובערב הסעודית מצוי אזור המוקדש למלך הנוכחי כחלק מאתר קיים. כמו כן, לא אותרו אתרים רשמיים לראשי הממשלות הפלסטיניות הן זו של הרשות בגדה המערבית והן זו של החמאס ברצועת עזה (לאסמאעיל הניה אותרו שלושה כרטיסים אישיים שונים ב-Facebook אולם לא ניתן לזהות בוודאות את העומד מאחוריהם וממילא אין הם מהווים אתרים רשמיים).

ככלל, ככל שהמדינה ריכוזית, כך מוּשׂם דגש רב יותר באתר על דמותו של המנהיג ופעילותו על חשבון המוסד והתפקיד. במדינות הללו ניתן למצוא עיסוק נרחב במנהיג עצמו, במשנתו, נאומיו, ביקוריו השונים, תמונותיו וכד'. אתרים שכאלה מהווים במה לפעילות המנהיג וכוללים ראיונות ומסיבות עיתונאים שערך. באתרים של שליטים מלוכניים מוּשׂם דגש על ההיבטים המשפחתיים והשושלתיים של מורשת האבות, ובכלל זה פירוט שושלת המלוכה, קישורים לאתרים של בני המשפחה ושל הרעיות (ירדן, קטר ודובאי), אשר יופיעו על-פי רוב באנגלית כשפת ברירת המחדל.

אתריהם של מנהיגי איראן ולוב, משטרים אידיאולוגיים, משמשים במה כמעט בלעדית להבעת רעיונותיהם. זאת, תוך שימוש במגוון רחב של שפות (אתר מנהיג לוב מתורגם לשמונה שפות ואתר מנהיגה הרוחני של איראן פעיל בעשר שפות), או אף שימוש בשפה האנגלית כברירת מחדל (הבלוג של נשיא איראן). יצוין כי מרבית האתרים פעילים בעיקר בשפה הערבית תוך מתן אפשרות לעבור לגרסאות בשפות אחרות. עם זאת קיימים אתרים (דוגמת זה של שליט בחריין) הפעילים רק בשפה הערבית.

במדינות רב מפלגתיות דוגמת לבנון ואלג'יריה קיימת חלוקה ברורה בין הנשיא ובין מוסד הנשיאות. ניתן למצוא באתרים במדינות אלו תמונה קטנה למדי של הנשיא ובה ניבטת דמותו של נושא משרה לבוש חליפה. לעומת זאת, במדינות הריכוזיות יותר ניתן למצוא את תמונתו של נשיא איראן מברך על רקע שמיים ועננים משמע הייתה ברכתו ברכת אל. בתוניסיה מצויות תמונות בהן מחייך הנשיא באתר מערכת הבחירות שלו, אך באתר הנשיאות הוא כבר מצולם בראש ישיבת ממשלה ובה הנוכחים מרכינים ראשם כמעט בהכנעה. הגדיל לעשות שליט לוב הניבט בפרופיל קשוח על פני כל האוקיינוס האטלנטי ובין שני חלקי מפת העולם (הצבועה ירוק, כמובן) ואף גדול ממנה.

עם זאת, במרבית אתרי השליטים המלוכניים ניבטות דמויות מחויכות על פי רוב, לעתים כשל סב חביב (כך נראה גם נשיא עיראק באתרו). נראה כי הגדיל לעשות המלך עבדאללה אשר בפרופיל אודותיו מצויות שתי תמונות ובהן פניו המחייכות; באחת הוא ספק מחייך בטוב לב בעוד השנייה מתמקדת בעיקר בעיניו. אמיר דובאי, גם אם נראה בתמונותיו חמור סבר, מזוהה ברוב המקרים בשמו הפרטי מחמד או כשיח' מחמד.

מרבית האתרים של שליטים מלוכניים (במדינות המפרץ ובירדן) מושקעים ומרשימים ויזואלית. על פי רוב נעשה בהם שימוש בגווני כחול (הצבע הרב גוני ביותר בקשת הצבעים) המייצג יוקרה, אצילות, חוכמה, אמונה, רוחניות, אומץ, רוגע ושלווה (האתרים של מלך ירדן ואמירי דובאי, כווית וקטר). מעניין כי אף באתריהם של נשיא איראן ושל מנהיגה הרוחני נעשה שימוש בגווני הכחול (כאשר בראשון הגוון בהיר מיתר האתרים ובאחרון כהה ונעדר הגוון המלכותי הקיים בהם).

בנוסף קיימים אתרים אשר נראה כי הרחיקו לכת והוסיפו את גווני החום לצד הכחול, בבחינת המים-שמיים והארץ באתר אחד ובמנהיג אחד. הדבר בולט במיוחד באתרו של אמיר כווית ומצוי גם באלו של המלך עבדאללה (גווני זהב) ושל אמיר דובאי. כמו כן, באתריהם של המלך חֻסין, רעית אמיר קטר. בשני אתריו של נשיא תוניסיה שולטים גוונים שונים של הצבע הסגול הנחשב לרוחני ביותר והמשלב בין הפיזי (האדום) והמחשבתי (הכחול). צבע זה נתפס כמעניק יציבות ועקביות וכצבע החזון והמטרות הנעלות.

מנגד, בין אתרי נשיאי ממשלים רב-מפלגתיים (אלג'יריה ולבנון) וריכוזיים פחות מאחרים, קיימת זהות מפתיעה; לצד ההתייחסות הנפרדת למוסד הנשיאות ולעומד בראשו, קיים צילום קטן של נשיא המדינה וגדול ממנו של ארמון הנשיאות. כמו כן נעשה שימוש כמעט זהה בגווני הקרם (צבע החום מקושר עם טבעיות, חריצות, רצינות, ארגון וביצוע).

לסיכום, לא נמצא קשר ישיר בין קיום אתרים למנהיגים במזרח התיכון לבין שיעור חדירת האינטרנט או מידת החופש במדינות אלו. קיומם של אתרים לרוב מנהיגי האזור מעיד על החשיבות המיוחסת לאינטרנט בעיקר ככלי תעמולה להעצמת דמותו של המנהיג, פועלו, המסורת והשושלת. זאת אף בקרב מדינות דיקטטוריות ובעלות שיעורי חדירה נמוכים של האינטרנט וכאלה המונעות מאזרחיהן שימוש חופשי בו. בנוסף, ככל שהמשטר מבוסס יותר על אידיאולוגיה, כך ישמש אתר המנהיג במה פעילה יותר למשנתו, כתביו ונאומיו ובשפות רבות יותר. כמו כן, נמצאו קווים משותפים בולטים בין אתרי מנהיגי מדינות רב-מפלגתיות ומנגד בין אתרי שליטים מלוכניים במבנה האתר ותכולתו. מכלל ההן ניתן ללמוד על הלאו ולבחון בהמשך, לאור ריבוי אתרים הקיימים, את עובדת העדר אתרים למספר ממנהיגי האזור.

[1] החיפוש אחר האתרים הנדונים בוצע באמצעות אתרים שונים ובכלל זה אתר האנציקלופדיה החופשית ויקיפדיה וכן אינדקס ערבי. כמו כן בוצעו חיפושים במנוע החיפוש גוגל באמצעות מילות מפתח שונות, כל זאת במטרה לנסות ולהקיף את הקיים ככל האפשר ולאתר את האוכלוסייה הרלוונטית באמצעים מגוונים. המדינות והאתרים שנבדקו הם: איראן – האתר של נשיא איראן, אתר נוסף המוקדש לנאומיו, הבלוג של הנשיא וכן האתר של המנהיג הרוחני עלי ח'אמנאי. אלג'יריה – אתר הנשיאות, בחרין – האתר של המלך בו סלמאן, דובאי – האתר של שליט דובאי שיח' מחמד אבן ראשד אל מכתום וכן זה של בת זוגו הנסיכה היא בנת חסין, ירדן –  האתר של המלך עבדאללה ושל אשתו ראניא וכן זה של אביו המלך חֻסין, כווית – האתר של האמיר שיח' צבאח אל אחמד אל ג'אבר אל צבאח, לבנון – האתר של נשיא לבנון, לוב – האתר של מעמר אל-קד'אפי, מצרים – אתר הנשיאות (לא פעיל), סוריה – לנשיא בשאר אל-אסד לא נמצא אתר רשמי מטעם המדינה; באתר סוכנות הידיעות הסורית מצוי אזור המוקדש לנשיא. כמו כן קיים אתר פרטי לכבודו של הנשיא ושל אביו, בשתי כתובות שונות, כמו גם מספר כתובות רשמיות בלתי פעילות – basharassad.org, basharassad.com, assad.org, עיראק – אתר הנשיאות, ערב הסעודית – האתר של המלך עבדאללה אבן עבד אל-עזיז אל סעוד, זה של המלך המנוח פאהד בן עבד אל-עזיז וכן האתר של הנסיך פיצל אבן סלטאן אבן מחמד אבן עבד אל-עזיז, קטר – האתר של האמיר שיח' חמד בן ח'ליפה אל ת'אני וכן זה של בת זוגו שיח'ה מוזה בנת נאצר אל-מסנד, תוניסיה –  אתר הבחירות של הנשיא זין אל-עאבדין בן עלי וכן אתר הנשיאות, תימן – האתר של הנשיא עלי עבדאללה צאלח.

Tal Pavel

חקיקת האינטרנט במזרח התיכון

/ב , /על ידי

האינטרנט, ככלי המאפשר גישה ישירה ובלתי אמצעית למידע והעברתו בקלות בין גורמים שונים, מהווה אתגר תרבותי ופוליטי למשטרים שונים. לפיכך פועלות מדינות שונות, רבות מהן במזרח התיכון, להגבלת אזרחיהן מלעשות שימוש מלא וחופשי באינטרנט.[1] זאת, באמצעים שונים ובכלל זה טכנולוגיים, כלכליים, דתיים וחינוכיים. במסגרת זו נעשה שימוש בחקיקה לשם הסדרת התנהלות האינטרנט והגבלת השימוש בו בצורה חופשית, החל בהגבלת התכנים המותרים לגישה וכלה בקביעה מדוקדקת אודות הצורך בניטור כל פעילות המשתמשים וכן תקנות אחרות המבטלות כמעט לחלוטין כל היבט של חופש ואנונימיות בעת שימוש באינטרנט. כל מדינה ומטרותיה, בהתאם לאופיה ומתוקף כך האמצעים בהם היא נוקטת.

הממשל האיראני פעיל ביותר בהגבלת גישתם החופשית של אזרחיו לתכנים באינטרנט. במסגרת זו הוקמה בפברואר 2003 ועדה שנועדה להתמודד עם עבירות אינטרנט בהעדר חוק מתאים. כשנה לאחר מכן הודיע דובר משרד המשפטים על ניסוח טיוטת חוק עונשין לפשעי אינטרנט הקובע עונשי מאסר בגין פרסום מידע הפוגע בבטחון המדינה או מידע שגוי אודות פקידי הממשל. בנוסף, לא נחשבו עוד ספקי הגישה לאינטרנט כסמכות הבלבדית לפילטור אתרים. לקראת סופה של שנת 2004 נשמעו טענות בדבר הצורך בהתמודדות משפטית עם עברות חדשות בדגש על Hacking וכן הצורך לחוקק חוק מיוחד להסדרת הבלוגים. ב-27 נובמבר 2006 פרסמה ממשלת איראן תקנות לפיהן על בעלי האתרים לרשום אתריהם אצל השלטונות וכעבור שנתיים קבע שר התרבות וההכוונה האסלאמית כי כל אתר מקומי אשר לא ירשם במשרדו יסגר.

בערב הסעודית הוסדר האינטרנט בהחלטת ממשלה משנת 2001 וכן האינטרנט קפה במחצית 2003. החלטות אלו אסרו על פרסום מידע הפוגע באסלאם, במדינה ובפקידיה וכן הטילו הגבלות וחובות על ספקי האינטרנט, מפעילי האינטרנט קפה והמשתמשים השונים.

תוניסיה היתה לאחת המדינות הראשונות שיישמה הגבלות על האינטרנט והינה בעלת החקיקה המפורטת והמגבילה ביותר בתחום זה מקרב מדינות האזור; ב-14 וב-22 במרץ 1997 פורסמו שני צווים המסדירים את נושא התקשורת והאינטרנט במדינה. בסוף אותה השנה הוסדרו בחקיקה האינטרנט קפה במדינה.

תורכיה פעילה בהגבלת האינטרנט בתחומה בין השאר באמצעות חסימת אתרים שונים דוגמת האתר YouTube בהוראת המערכת המשפטית כל אימת שמוצבים בו סרטונים הפוגעים בדמותו של אבי האומה התורכית.

בישראל הוחל בנסיון להגביל את האינטרנט במסגרת "שירות סינון של תכנים בלתי הולמים קטינים באינטרנט" כתיקון לחוק התקשורת המקומי בדגש על אתרים "בלתי הולמים לקטינים" והכוללים בעיקרם אלימות, הימורים או חומר תועבה. כמו גם הצעת חוק להסדרת נושא הטוקבקים המטילה אחריות על בעל האתר לגבי תכני הכותבים אלא אם יחשוף פרטיהם.

הממצאים הינם שקיום חקיקה המסדירה ומגבילה את התנהלות האינטרנט במדינות המזרח התיכון הוא תולדה של שני רכיבים;

תפוצת האינטרנט – בראש ובראשונה שיעור חדירת האינטרנט ומידת תפוצתו בכל מדינה; אין ספק כי במידה ובמדינה מסויימת תפוצת האינטרנט נמוכה מסיבות כלכליות, טכנולוגיות או בשל הון אנושי נמוך, הרי אין כל צורך בהסדרת האינטרנט בחקיקה. אין בה אינטרנט.

הראיה היא כי המדינות המפותחות ביותר מבחינת חקיקה והפעילות רגולטורית בתחום זה, מובילות בתפוצת האינטרנט במזרח התיכון ובכלל זה איראן (שיעור חדירה של 34.9% לשנת 2008), ערב הסעודית (22%), איחוד האמירויות (49.8%), כווית (34.7%), תוניסיה (27%), מצרים (12.9%), תורכיה (36.9%), ישראל (52%).

לפיכך מדינות בהן שיעור חדירת האינטרנט נמוך, לא זקוקות לחקיקה המסדירה את האינטרנט, דוגמת תימן (1.4%), סודאן (8.7%), לוב (4.2%), אלג'יריה (10.4%).

אולם נתון זה לבדו, אין בו כדי להסביר מדוע רמת חקיקת האינטרנט מפותחת ומורכבת יותר במדינות דוגמת ערב הסעודית, איראן ותוניסיה יותר מאשר בתורכיה, איחוד האמירויות, כווית וישראל בהן שיעור חדירת האינטרנט אף גדול יותר.

כאן משתלב המימד הנוסף; רכיב חופש העיתונות והדמוקרטיה.

מבין המדינות בהן קיימת חקיקת אינטרנט, הרי אלו בהן חקיקה זו מפותחת יותר הן אלו המצויות בתחתית רשימת מדינות העולם בכל האמור בחופש עיתונות ובדמוקרטיה;

המדינות בהן חקיקת האינטרנט שולית, הן אלו המצויות בחלקה העליון והחופשי יותר של טבלת מדינות העולם מבחינת מידת חופש העיתונות; ישראל (מקום 46 לשנת 2008 מתוך 173), כווית (61), איחוד האמירויות (69), בהשוואה לאיראן שבמקום ה-166, ערב הסעודית (161), מצרים (146), תוניסיה (143) ותורכיה (103).

כאמור, לוב, סוריה ותימן מצויות אף הן בתחתית רשימה זו, אולם בהן תפוצת האינטרנט נמוכה ממילא.

בנוסף, מצויות מדינות אלו בתחתית הרשימה מבחינת מצב הדמוקרטיה בהן; איראן מצויה במקום ה-138 מתוך 150 מדינות, ערב הסעודית ב-119, תוניסיה ב-112, מצרים ב-100. זאת לעומת ישראל המצויה במקום ה-32, תורכיה (55), איחוד האמירויות (77), כווית (80).

אופיים של האתרים הנדונים בחקיקות אלו והמועדים לחסימה ולצנזורה הוא תוצר של חופש העיתונות והדמוקרטיה, אך גם של נדבך שלישי ונוסף – אופיה ותרבותה של המדינה; במדינות שמרניות בעלות זיקה מסורתית ודתית עמוקה, יושם דגש רב על חסימת אתרי פורנוגרפיה, אלימות, הימורים, זרמים דתיים שונים ואף אתרי בידור, מוזיקה ובריאות.

במדינות בעלות העדר לגיטימציה שלטונית יחסמו אתרים בעלי זיקה פוליטית ובכלל זה אתרי מיעוטים, ארגוני אופוזיציה וזכויות אדם ואמצעי תקשורת שונים (כמצוי בסוריה ובמצרים).

לסיכום, ניתן לומר כי מדינות המזרח התיכון נחלקות ונבדלות במטרות השונות (תרבותיות / פוליטיות), באמצעים (טכנולוגים / כלכליים / תרבותיים / חוקתיים) ובהיקף החקיקה (הסדרה כוללת או הגבלות נקודתיות) בכל האמור בהגבלתן את השימוש החופשי באינטרנט בתחומן.

לפיכך, ניתן לקבוע כי חקיקת האינטרנט, על צורותיה השונות, הינה סממן נוסף למידת החופש הקיים במדינה; ככל שיש בה חופש מידע, תקשורת ועיתונות רבים יותר המלווים ברמות גבוהות של חופש אישי ודמוקרטיה, כך תקטן חקיקת האינטרנט וכן התערבות המדינה בחיי המשתמשים וזאת לשם הגבלת המינימום ההכרחי דוגמת יוזמות חקיקתיות להגבלת אתרים פורנוגרפיים, אם בכלל.

כמו כן ניתן להסיק כי במדינות המזרח התיכון בהן שיעור חדירת האינטרנט נמוך, אך גם רמת חופש המידע והדמוקרטיה, יעלו ויצוצו ניצני חקיקת האינטרנט ככל שתעמיק חדירת האינטרנט למדינות אלו.

[1] על פי ארגון 'עיתונאים ללא גבולות' (rsf.org) 5 מתוך 15 המדינות המוגדרות כ'אויבות האינטרנט' ע"י הארגון מצויות במזרח התיכון; מצרים, איראן, ערב הסעודית, סוריה ותוניסיה. כמו כן 5 מתוך 11 המדינות המוגדרות ע"י הארגון כ'תחת פיקוח'; בחרין, ירדן, לוב, איחוד האמירויות ותימן.

bitterlemons-international.org, "Internet legislation in the Middle East,", Edition 8 Volume 7, 26.02.2009.